"עידן האספקה של כל גלגל בנפרד עבר מהעולם" כך תאר משה חורב, מנכ"ל אורקל ישראל וסגן נשיא אורקל העולמית  את התמורות המהותיות המתרחשות בעולם המחשוב במפגש מועדון השבבים הישראלי שנערך אמש בתל אביב בהשתתפות כ-200 מבכירי תעשיית השבבים בישראל ובחסות חברת מנטור גרפיקס.  

"אם בעבר הלקוח היה מוכן לקנות כל אביזר מערכת בנפרד כיום התמונה השתנתה. הלקוח מעוניין לקנות מערכות שלמות ומצפה לקבל הכל מספק אחד.
זו הסיבה שרכשנו חברות רבות המשלימות את הפתרונות של אורקל וכך גם נכנסנו לתחום החומרה, רכשנו את חברת סאן והשקענו בחברת מלאנוקס.הוסיף חורב.
בהמשך המפגש התקיים פנל בנושא "מיזוגים ורכישות בענף השבבים". בפנל השתתפו איל וולדמן יו"ר ומנכ"ל חברת מלאנוקס שרכשה לאחרונה את חברת וולטיר הישראלית, שלמה גדות מנכ"ל פרסלו שנרכשה לאחרונה ע"י חברת ברודקום האמריקאית ושלמה גרדמן , מו"ל  Chiportal שגם הנחה את המפגש.  איל וולדמן תיאר בדבריו את הסיבות לרכישתה של חברת וולטיר ואת תוכניות החברה המאוחדת להגיע למכירות של מילארד דולר ומעלה. שלמה גדות קבל על חוסר שיתוף הפעולה בין חברות הסטארט אפ הישראליות אשר נובע פעמים רבות מבעיות אגו וכבוד ומונע מכמה חברות לשלב ידיים ולהפוך לחברה ישראלית גדולה וחזקה. "התוצאה היא שחברות ישראליות רבות שאינן יכולות להתמודד לבדן באספקת פתרון שלם ללקוחות נמכרות לחברות רב לאומיות".

שלמה גדות ואייל ולדמן במפגש השני של מועדון השבבים הישראלי

כמו כן נדונו בפנל דרכים להתמודדות תעשיית השבבים הישראלית עם התפתחות תעשיות השבבים בסין והודו וכן מדוע למרות הגידול המשמעותי בהשקעות הדרושות לחברות השבבים (עד ל 50-60 מליון דולר ) עדיין קיימת כדאיות ברורה בהשקעה בחברות הפאבלס ע"י משקיעי הון הסיכון.

הפוסט עולם המחשוב עובר מהפיכה הופיע לראשונה ב-Chiportal.

דייויד וולן יגיע לישראל במיוחד כדי להשתתף בפנל בנושא "מיזוגים ורכישות בתחום השבבים" אשר יערך במסגרת המפגש השני של מועדון השבבים הישראלי.  וולן הוא בעל נסיון של 35 שנה בענפי השבבים והמחשבים. המהלך הקרייה העשירה שלו שימש בתפקידים בכירים  בחברות גדולות כמו גם בחברות סטארט-אפ בכמה מדינות. וולן הצטרף לחברת Innovision Research & Technolog כמנכ"ל בשנת 2006 וניהל בהצלחה את מכירת החברה לברודקום ביולי השנה תמורת כ-50 מיליון דולר. בעקבות המכירה עזב את החברה וכעת הוא משמש כיו"ר המכון הלאומי למיקרואלקטרוניקה בבריטניה וכן  מייעץ למספר חברות סטארט אפ באירופה ובארה"ב.

בשנים האחרונות היה וולן חבר במועצות המנהלים של חברת רנסאס, היטאצ'י אירופה והיטאצ'י העולמית שם היה מנהל החטיבה העסקית לתתחום הנייד והכרטיסים החכמים. ומנכ"ל החברה. קודם לכן שימש במשך עשר שנים מנכ"ל דיאלוג סמיקונדטור, וקודם לכן התמחה בסטארטפים העוסקים בתחום השבבים שבהם הצטרף כמנהל השיווק והקים את ארגון המכירות שלהם בארה"ב במשך מספר שנים.

הקריירה של דייויד כללה גם כמה סטארט-אפים מגובי קרנות הון סיכון באירופה ובארה"ב במשך תשע שנים הוא גם מילא תפקידים בתחום ההנדסה והעסקים בטקסס אינסטרומנט ו-DEC. ב-TI הוא ייסד את קבוצת הנדסת התוכנה והוביל את שיווק פיעלויות הVLSI באירופה, לרבות פתיחת תחום ה-DSP ומשפחות המעבדים בטקסס אינסטרומנטס. בדיגיטל הוא התמחה בשוק הבריטי. קודם לכן היה בחברת מרקוני מערכות חלל ובטחון, שם עבד על תקשורת לווינים.

וולן הוא בעל תארים בפיזיקה ובמדעי המחשב, שניהם מאימפריאל קולג' בלונדון.

הפוסט יו"ר המכון הבריטי למיקרואלקטרוניקה ומנכ"ל innovision יגיע לישראל כדי להשתתף במפגש הקרוב של מועדון השבבים הישראלי. הופיע לראשונה ב-Chiportal.

בשבוע שעבר דיווחנו לכם על הרצאתו של שלמה מרקל, סגן נשיא ואחראי על מיזוגים ורכישות בחברת ברודקום העולמית  שניסה לחזות "לאן פניה של תעשיית השבבים ומה מקומה של התעשיה הישראלית במפת השבבים העולמית".. הפעם נסכם את דבריו של המרצה השני באירוע, פרופ' שלמה מיטל מרצה בכיר לניהול בטכניון וב-MIT, לשעבר המנהל  האקדמי  של Technion Institute of  Management  אשר דיבר על "מדינת הסטארט אפ האמיתית" או "מה הופך את הישראלים לחדשנים?"

בראשית דבריו הפתיע פרופ' מיטל באמרו: "כל אדם יצירתי בפוטנציה, אני מכיר חלק מכם ויודע שאתם כאלה. אני הרבה שנים מלמד וחוקר חדשנות, אתם (אנשי תעשיית השבבים הישראלית שהגיעו למפגש מועדון השבבים הישראלי) עוסקים בזה יום יום"
ומסתבר שמה שאנחנו יודעים, שישראל היא מקור לחדשנות לכל העולם, לא רבים יודעים, בעיקר בשל שטיפת המוח האנטי ישראלית. "בעולם המדע והטכנולוגיה יש שתי חידות לא פתורות: הקשר בין לתורת הגרביטציה לתורת הקוונטים וחידת מדינת הסטארט-אפ. לפני כמה חודשים ערך ה-בי.בי.סי סקר במסגרתו שאלו 30 אלף אנשים האם מדינה איקס היא חיובית או שלילית בהשפעתה על העולם. ישראל דורגה מתחת לצפון קוריאה. אנשים לא יודעים כמה דברים שהם משתמשים בהם שהגיעו במקורם מישראלים, יש עניין רב בעולם במדינה הקטנה שהיא כל כך יצירתית".

בהמשך הסביר מיטל מהי חדשנות: "חדשנות היא למעשה הקשר בין שלוש מערכות – אישית, ארגנונית וארצית. לכל אחד יש יצירתיות, לכל ארגון יש מכונת חדשנות ויש מכונת חדשנות ברמה לאומית. יש קשר ביניהם ובכל מקום זה עובד אחרת. הייתי בסינגפור ובשלב מסוים הם רצו להיות יצירתיים יותר וניסו לחקות את האמריקאים, אבל זה ממש לא מתאים להם. הם מבינים שהם צריכים לבנות חדשנות שמתאימה לתרבות שלהם. נשיא רוסיה דימיטרי מדבדב פנה לאקדמיה למדעים בניו יורק על מנת להפוך את רוסיה למדינה חדשנית. יש דוח שמדינות רוצות ללמוד בנושא החדשנות במיוחד מישראל. הסיבה ברורה כי חדשנות יוצרת עושר בתעשייה וביצוא."

"המילה קומבינה – הוצאנו דיבה על המילה הזו. לפי המילון היא פתרון מהיר ולא אמין ולפעמים מושחת לאיזו שהיא בעיה, אבל חברים, חדשנות היא הקומבינה הכי גדולה. היכולת לשלב דברים, לצרף אותם ביחד בצורה שאחרים לא כל כך חשבו לחבר, וישראלים מאוד טובים בזה. לכן אחד הסודות של חדשנות זה יכולת שלנו לעשות קומבינות חיוביות."

"יש מספר תנאים הכרחיים שחייבים להצליח בכולם והחוק האכזרי של חדשנות הוא שנניח שיש עשרה שלבים, בכל שלב יש סיכוי של 90 אחוז להצליח וחייבים להצליח בכולם. הסיכוי התיאורטי לשרוד את כל הסולם הוא 10 אחוז אבל הסיכוי האמיתי הוא הרבה פחות מזה, לכן קומבינה היא הדבר החשוב. האם זו אגדה שישראל מאוד חדשנית ויצירתית? יש מחקרים שמראים שאנו מובילים בהרבה מאוד מדדים. יש דוח שנתי שבודק באיזו מידה המדינה היא חדשנית וישראל עלתה למקום 17. אנחנו מקום 1,2 ו-3 במדדים שונים שקשורים בחדשנות. יש לנו חקלאות מובילה בעולם ואנו עומדים לפגוע בה דרך מכסות המים. אין זו אגדה, יש לנו ממצאים אמיתיים. "

"שלב היצירתיות של סיעור מוחות רעיונות ושבירת כללים הוא שלב שצריך כמעט כאוטיות, גמישות סיכון גבוה השראה ויכולת אינדיבידואלית. ברגע שמאמצים רעיון הוא הופך לפרויקט הוא ההיפך הוא נשלט סדר לוח זמנים סיכון נמוך. חייבים לגרום לכך שהפרויקט לא מזהם את שלב הפתיחות של היצירתיות", מסכם מיטל.

הפוסט פרופ' שלמה מיטל במפגש מועדון השבבים הישראלי: כל אחד יכול להיות יצירתי הופיע לראשונה ב-Chiportal.

למעלה מ-200 בכירים בתעשיית השבבים גדשו אמש (ב') את אולם האירועים גג העולם בעזריאלי, במפגש הראשון של מועדון השבבים הישראלי, של אתר 35.206.111.17/~mikep643/https://chiportal.co.il, בחסות מנטור גרפיקס.  כולם רצו לחזק את הקשר עם עמיתיהם לתחום, המהווה 25% מיצוא ההייטק הישראלי, אך לא זוכה תמיד להערכה הראויה לו, בין היתר מקרנות הון סיכון.
המרצה המרכזי מהתעשיה היה ד"ר שלמה מרקל, סגן נשיא ואחראי על מיזוגים ורכישות בחברת ברודקום העולמית  שניסה לחזות "לאן פניה של תעשיית השבבים ומה מקומה של התעשיה הישראלית במפת השבבים העולמית". כמו כן הרצה פרופ' שלמה מיטל מרצה בכיר לניהול בטכניון וב-MIT, לשעבר המנהל  האקדמי  של Technion Institute of Management אשר דיבר על "מדינת הסטארט אפ האמיתית" או "מה הופך את הישראלים לחדשנים?". להרצאתו של פרופ' מיטל נקדיש מאמר נפרד.

להלן תמצית דבריו של ד"ר מרקל: תעשיית ההייטק היא תעשיה די מדהימה. ראינו לא מזמן שאם אנחנו מסתכלים מ-1988 עד 2008 התעשיה גדלה באופן רציף בממוצע ב-9.4% כל שנה, גלובלית. ללא התייחסות ל-2009 ו-2010 כי הן היו שנים משונות. 2009 היתה שנה קצת אחרת בירידה ו-2010 היתה קצת אחרת בעליה. מה שכל האנליסטים אומרים שזה ש-2011-2013 לפחות הופכות להיות שנים מוצלחות. לאחרונה פורסם דו"ח של גרטנר ישראל שדיבר על הגידולים המשמעותים. איך יכול להיות שתעשייה זו שרדה שני משברים -2000-2001 ו-2008-2009 והיא מתקדמת וגדלה? יש כאלה שאומרים שתעשית הסמיקונדטקור היא בכלל מנוע הצמיחה."
"רוב המומחים אומרים שהסיבה לצמיחה היא חוק מור. קראתי הגדרה מעניינת שמור בעצמו אמר שלכל קפיטה יהיו מיליון טרנזיסטורים, בהתחלה חשבו שזה הרבה . האם חוק מור הוא באמת הסיבה המרכזית. הסיבה השניה – לאן חוק מור ימשיך? כשלמדתי בטכניון בשנות השבעים, פרופ' גבעון ז"ל אמר שנגיע לממדים היותר קטנים נתחיל להסתבך, מיקרון נראה חסם. היום מדברים על גיאומטריות של 40,20 ננומטרים ומדברים על כך שאפשר להגיע ל-8 ננו, האם זה ימשך? רוב האנשים מניחים שב-5 השנים הקרובות מור עדיין יהיה בתוקף. במקור הוא דיבר רק על זכרון ומעבדים ולא התכוון להמציא חוק גנרי. יש כאלה שאומרים שהוא היה פסימיסט והמציאות הרבה יותר גודלה. אותנו מענינים האזורים מעבר למור."

אנחנו מוכרים בין 6-7 מיליארד דולר, רוב הצ'יפים יש בהם חלקים של זכרון אבל יש שם המון דברים חדשים וחלק מהמגמות – היכולת לשלב הרבה יותר מערכות בתוך הצ'יפ. מדד מחיר הזכרון דיסק און קי 32 גיגה פחות מ-10 דולר. אני זוכר מחשבים עם 64K ועלו אלפים.
כשהגיאומטריות יורדות אנחנו מיצרים משהו חדש שיאפשר יותר ביצועים, בפחות מחיר פר יחידה, בפחות הספק, אבל יש זליגות והמחיר הראשוני יותר גבוה. רואים שיש שיווי משקל בין הרצון לרדת בגיאומטריה כדי לייצר עוד נדלן כדי להכניס יותר פונקציות וכדי לעשות זאת צריך השקעה יותר גדולה. אבל צריך להצדיק את ההשקעה ומתחילים לחפש במה למלא, עוד IP, יותר עיבוד, יותר יכולות, ומיד זה נסתם. יורדים יותר למטה ויש מחיר יותר גבוה. מייצרים מקום חדש ורוצים גם למלא אותו. זה די דומה לנדלן. אחת השאלות היא האם הירידה של הגיאומטריות זה הצורך שמגיע מהשוק ואלי זה צורך של חברות שיש להם יותר IP לצבור יותר IP ולגרום לכך שמקדם הכניסה יהיה יותר גבוה. אם פעם סטראטפ היו עושים ב-1 מיקרון וב-180 ננו, מדברים על 50 מיליון דולר השקעה ב-65 ננומטר, ב-28 מדובר כבר על עלויות הרבה יותר גבוהות. היכולות כדי לחבר כל כך הרבה IP ולהכניס הרבה יותר IP בצוותא. רוצים להכניס לא רק את הפונקציונליות,  רוצים לחבר את ה-RF ואת השיטות השונות. כשמחברים את הכל ביחד יש תקלות למשל באייפון 4. רק החברות הגדולות שיכולות לאפשר לעצמן עושות דברים כאלה ורואים מגמה של קונסולידציה. בעולם הווירלס היו כל מיני חברות היו כל מיני שחקנים."
מרקל מנה את הגורמים המניעים את החדשנות בענף השבבים. התחום הראשון הוא תחום התקשורת והקישוריות. גם הצרכן בסופו של דבר, וגם השווקים וגם אנחנו כמי שדוחף את זה רוצים את כל האינפורמציה כל הזמן ,בכל מקום לכל מקום ומכל מקום. הלקוחות רוצים גם שזה יהיה שקוף ולא מעניין אותם דרך מה הם מתחברים. אנחנו רוצים להתחבר לכל מקום, מיחשוב ענן ואפילו דבר חדש – FOG COMPUTER/  אנחנו רוצים משהו קטן שיהיה חזק בתקשורת ושידבר עם משהו בעננים.
"הנושא השני – ממשק משתמש. רוצים לעשות כל מיני דברים בצורה אינטואיטיבית . ג'סטות עם האצבע. הנכדה שלי בת שנה ושלושה חודשים יודעת  לפתוח את האייפון.  תמונה טובה מאלף מילים והבעת פנים טובה מאלף תמונות. אנשים רוצים שהמערכות תזהנה ג'סטות, דוברים, אינטונציות. זה דוחף את התעשיה להוסיף עוד עוד פונקצינויות."
התחום השלישי – תחום האבטחה. ככל שעובר הזמן האבטחה נעשית יותר ויותר חשובה. מדברים על זה אבל לא עושים שום דבר. הרצון לעשות את כל השילובים יכול לעזור.
הנקודה האחרונה הנקודה הירוקה, נושא ההספק. תשאלו כל CIO מה הביע מספר אחת כולם אומרי אנרגיה, חום. הרעיון היה לקחת את כ להדטה סנטרים לשים את זה במקומות הקרים גם יהיה יותר קל לקרר וגם נשתמש באנרגיה לחמם את הבתים. צריך לטפל גם ברמת ההספקים וגם ברמת החיבוריות."
מילת המפתח היא FOG COMPUTING כולם אומרים שהטלפון הסלולארי יהיה טרמינל חכם איך זה מתציישב עם הרעיון שכל זה יהיה בענן, שהחיבוריות, השירותים יהיו בענן ולא אכפת לנו איפה הוא יהיה. הגישה הנכונה היא שימוש בחיבוריות של טלפונים סלולאריים, שמשלבת גם את החוכמה שיש בטלפונים הסלולארים וגם את החיבוריות לדברים שבעננים. כל הדברים הללו יוצרים מניע חזק לתעשיה שלנו."
אחד האיזורים החשובים היא לבחון האם הפתרונות ישארו רק בסיליקון, יש שאומרים שה-CMOS עדיין חם. אבל מציאת פתרון שיאפשר לייצר את השבבים על פלסטיקים יכול להביא פתרונות לכל מיני איזורים כמו סנסורים זולים נוכל לשלב יותר מננושאים המורים הרגילים. 2 נגביר את רמת ה-RF. היום מדברים על 60 גיגה, יש כבר 360 גיגה ויש כאלה שמדברים על טרהרצים. כל החיבוריות שתביא רמות של RF יותר גבוהות עם פונקציות יותר טובות תמשיך לדחוף את התעשיה.
אני מאמין שהמכונה הטובה ביותר זה אנחנו. לגבי הביולוגיה אני רוצה לומר שני דברים, אנחנו לא דיגיטליים, הביולוגיה עוברת בצורה אחרת, חיבורים אנלוגיים. על מנת שנוכל להגיע לרמת המורכבויות, עדיין ההערכה שהקפיצה האמיתית תהיה פתרונות מעבר למור. זה מה שידחוף את התעשיה עוד יותר.
תעשיית הסמיקונדוקטור, שאני נמצא בה מאז 11 בספטמבר 2001, גם בהיבטים הביטחוניים לנושאי מוליכים למחצה יש משמעות גדולה. אני מאושר מהעבודה שלי כי כל יום היא משתנית וכל יום היא משהו אחר, והדבר היחיד שלא משתנה זה השינוי עצמו ואם הסטארפאים הישראלים יבואו עם החדשונת שלהם חברות גדולות כמונו יוכלו לעשות הרבה דברים."

הפוסט הצרכן וחוק מור ימשיכו לדרוש הוספת יותר ויותר IP לתוך השבבים, הופיע לראשונה ב-Chiportal.