ברקע מכסי הייבוא החדשים שהטילה ארצות הברית על טכנולוגיות שבבים, מתגברות ההערכות כי תהליך ייצור השבבים בסין יזנק במלוא עוצמתו. הסנקציות על יצוא רכיבים וטכנולוגיות מלוות בהגבלות רישוי מחמירות, אך דווקא מהלכים אלה נדמים כמנוף להשקעות במו"פ ובניסיון לבסס עצמאות טכנולוגית ולפיתוח יישומים תחרותיים.

אנליסטים בשוק מציינים כי העלאת המכסים תגביר את התמריץ להאיץ פיתוח ציוד לייצור שבבים ורכיבים חיוניים, במיוחד בשוק התעשיות המבוסס על תלת־עשר ננומטר ומעלה. מעצב מראש בחברת הייעוץ J.Gold Associates, ג'ק גולד, ציין כי “הממשל האמריקני מעניק בסופו של דבר תמריץ משמעותי לסין, המאפשר לה להעמיק במחקר ולהתקדם בעצמאות הטכנולוגית שלה.”

גם הצהרותיהן האחרונות של ענקיות השבבים אנבידיה ו-AMD) מעידות על מחיקות קצרות טווח בעלות מיליארדי דולרים: אנבידיה צופה הפסד של כ-5.5 מיליארד דולר בעקבות הדרישות הרגולטוריות החדשות, בעוד AMD מעריכה ירידה של עד 800 מיליון דולר בהכנסותיה. מנכ"ל אנבידיה, ג'נסן הואנג, הודה במהלך ביקורו בבייג'ינג שהמגבלות משפיעות על היקף הפעילות העסקית שלהן בסין.

בעקבות הצעדים האמריקניים, חברות סיניות מרכזיות מרחיבות את שיתופי הפעולה עם  וואווי, אשר משווקת שבבי בינה מלאכותית לאימוני מודלים גדולים. לדוגמה, iFlytek הציגה את Spark X1 — מודל שפה גדול המאומן כולו על תשתיות מחשוב מקומיות, בשיתוף צוות המחקר של Huawei, ובהדגמותיו מציגה יכולות מרשימות במטלות מתמטיות, קידוד והבנת שפה.

דו“ח של חברת המחקר ICwise מציין כי במגזר הסיני של שבבים מתקדמים יחסית (28 ננומטר ומעלה) יש כבר תחרות על יחידות בקרת מיקרו־בקר לרכב, רכיבי זיכרון ושבבי כוח. לפי הדו“ח, המכסים עשויים להעצים את היתרון התמחור שלהם בשווקים רגישי עלות ולזרז את החלפתם ברכיבים אמריקניים.

מבנה הייצוא של סין לשוק האמריקני מצומצם, ולכן המגזר המקומי נהנה מהגנה חלקית מהמפגע של מכסי הסחר. תופעה זו מאפשרת למפעלים הפנימים להתמקד בתחליפי יבוא (import substitution), במקום בנסיונות למזער הפסדי יצוא.

הזינוק הצפוי בפיתוח שבבים בולט גם בדברים שאמר שיאנג ליגאנג, מנכ״ל איגוד הטכנולוגיה Zhongguancun: “עשורים של סנקציות הכשירו אותנו לבנות כמעט שרשרת אספקה מלאה”, אמר, “והמכסים האחרונים ישמשו זרז לשדרוג ההשקעות במערכות ליתוגרפיה וכימיקלים ייעודיים”.

ווי שאוג'ון, נשיא איגוד מעצבי השבבים בסין, סיכם: “ככל שהלחץ מחמיר, כך אנו חייבים להסתמך על עצמנו — אך לא לבודד עצמנו. יש לשלב בין השגת עצמאות טכנולוגית לשיתופי פעולה עם מדינות וארגונים פתוחים לשיתוף פעולה.”

הצפי הוא כי הפערים שצברה סין בתחום מו"פ ושרשרת האספקה לפני העידן הנוכחי יהפכו למנוף לצמיחה מהירה גם בהמשך הדרך, ויעצבו מחדש את מפת התחרותיות הגלובלית בענף השבבים.

הפוסט מכסי ארה"ב על סין צפויים לזרז מחקר והטמעת טכנולוגיות שבבים הופיע לראשונה ב-Chiportal.

"ההייטק הישראלי מצוי במצב של בלימה – לא נסיגה חדה אך גם לא צמיחה כפי שהתרגלנו אליה בעשור הקודם," כך עולה מדו"ח חדש שפרסמה רשות החדשנות באפריל 2025. הדו"ח מציג תמונה מורכבת של מצב שוק העבודה בענף ההייטק בישראל: האטה בגידול התעסוקה, עלייה בהיקף המשרות הפנויות והחמרה בתופעת ה"רילוקיישן" – מעבר של עובדי הייטק לחו"ל לתקופות ארוכות.

בשנת 2024 נרשמה לראשונה ירידה במספר המועסקים בהייטק הישראלי – כ-5,000 עובדים ועובדות פחות ביחס לשנת 2023. מדובר בצמצום של כ-1.2%, אשר מסמן קיפאון מתמשך שהחל כבר ב-2022. אם בעשור הקודם חלקם של עובדי ההייטק בכלל המועסקים במשק עלה בהתמדה והגיע לשיא של 11.5% ב-2022, הרי שבשנתיים האחרונות הנתון נותר ללא שינוי.

שינוי משמעותי נוסף בתמהיל התעסוקה בענף נוגע להרכב סוגי התפקידים. בעוד שב-2012 עמד שיעור המועסקים בתפקידי מחקר ופיתוח (מו"פ) על כ-37%, הרי שב-2024 נסק נתון זה ליותר מ-50%. מנגד, שיעור המועסקים בתפקידי מטה – הכוללים משאבי אנוש, כספים, שיווק ותפעול – ירד מ-41% ל-29% בלבד. גם תפקידי המוצר שמרו על יציבות יחסית, סביב 20%.

מגמת הרילוקיישן מחריפה – 8,300 הייטקיסטים עזבו את ישראל

אחד הממצאים המדאיגים ביותר בדו"ח נוגע ליציאת עובדי הייטק ישראלים לחו"ל לתקופות ממושכות. על פי אומדני רשות החדשנות המבוססים על נתוני רשות האוכלוסין והלמ"ס, כ-8,300 עובדי ועובדות הייטק יצאו מישראל בין אוקטובר 2023 ליולי 2024 – נתון שמייצג 2.1% מכלל המועסקים בענף. מדובר בהכפלה של מספר היוצאים לעומת התקופה הקודמת.

במקביל, נרשמה תזוזה משמעותית גם במיקום הגאוגרפי של עובדי ההייטק: רק 44% מהמועסקים בחברות הייטק ישראליות פרטיות נמצאים בישראל, לעומת 56% שמועסקים מחוץ לגבולות המדינה. שיעור ההנהלה הבכירה הפועלת מישראל עומד על 64%, אך בתחומי השיווק והמכירות הנתונים הפוכים – 75% מהעובדים נמצאים בחו"ל.

מגמה זו באה לידי ביטוי גם בגיוסי עובדים חדשים: בשנת 2024 גייסו החברות הפרטיות הישראליות יותר מ-19 אלף עובדים, מתוכם רק כ-60% בישראל. בפרט, תפקידי ניהול ומו"פ גויסו ברובם בישראל, בעוד שתפקידי שיווק, מכירות ושירות לקוחות גויסו בעיקר בחו"ל.

ביקוש גובר למיומנויות טכנולוגיות

למרות הקיפאון במספר המועסקים, השכר הממוצע בהייטק המשיך לעלות גם בשנת 2024, והגיע ל-32,341 ש"ח לחודש – פי 2.8 מהממוצע ביתר המשק. עלייה זו מוסברת בין היתר בכך שתפקידי המו"פ, המאופיינים ברמות שכר גבוהות יותר, תפסו נתח הולך וגדל מהתעסוקה בענף.

הדו"ח מדגיש כי קיימת התאוששות בביקוש לעובדים, כפי שניתן לראות מהגידול במספר המשרות הפנויות שהגיעו ל-17,000 בדצמבר 2024. רשות החדשנות ממליצה לנקוט במספר צעדים אסטרטגיים: שיפור המיומנויות הטכנולוגיות בכלל האוכלוסייה, בדגש על מתמטיקה, מדעי המחשב ואנגלית, עידוד חברות להרחיב את פעילותן בישראל, ובלימת מגמת היציאה לחו"ל על ידי יצירת יציבות פוליטית וביטחונית.

הנתונים שפורסמו מציירים תמונה מורכבת: ההייטק הישראלי שומר על מרכזיותו בכלכלה, אך ניצב בפני אתגרים חדשים – האטה בגידול, בריחה של הון אנושי לחו"ל ותחרות גלובלית גוברת. הרשות מסיימת את הדו"ח בקריאה לשיתוף פעולה בין ממשלה, אקדמיה ותעשייה כדי להבטיח את המשך שגשוגו של הענף בעשור הבא.

הפוסט קיפאון בהייטק, עלייה ברילוקיישן והתחזקות תפקידי המו"פ: דו"ח חדש מציג את מצב התעסוקה בענף ההייטק ב-2025 הופיע לראשונה ב-Chiportal.

ההשקעה הממשלתית במו"פ עתידי פורץ דרך היתה נמוכה בשנת 2021 מממוצע ה-OECD וניכרת ירידה במדדי תחרותיות בינלאומיים. כל עולה מדוח החדשנות השנתי לשנת 2022 שפרסמה היום רשות החדשנות.

רשות החדשנות: "לאורך שנים ההשקעה הממשלתית במחקר ופיתוח בתחומים מתפתחים ועתידיים, כאחוז מהתמ"ג, בירידה מתמדת. המשך הצמיחה בענף ההייטק הישראלי אל מול התחרות העולמית נמצא בסיכון בשל השקעה ממשלתית נמוכה בצורה מהותית אל מול מדינות העולם".

בהקדמה לדו"ח כותבים יו"ר רשות החדשנות ד"ר עמי אפלבום והמנכ"ל דרור בין כי תמונת מצב זו שונה מכל קודמותיה בשל השינויים המבניים שחלו בכלכלה העולמית בכלל, ובכלכלה הישראלית בפרט, לאור הזרמת ההון חסרת תקדים שנעשתה על ידי הממשלות במרבית מדינות העולם עקב משבר הקורונה. בסיומה של שנת 2021 החלה האטה בהזרמת ההון, ובמקביל לה חלו ירידות בבורסות העולמיות.

כך, גם בישראל נרשמה האטה מסוימת בקצב השקעות ההון בחברות ההיי-טק ברבעון הראשון של שנת 2022 ,לאחר שהגיעו לשיא מרשים של כ-27 מיליארדי דולרים בשנת 2021 .שנה זו הייתה שנת שיא גם במספר החברות הצומחות לחברות שלמות המגיעות לשווי של מעל מיליארד דולר )יוניקורנים(, העומד על יותר מ-40 חברות. שיא נוסף שנרשם בשנת 2021 הוא מספר החברות שיצאו להנפקות )IPO ,)העומד על יותר מ-75 חברות מונפקות חדשות. שיאים אלה הובילו לגידול מואץ בדרישה לכוח אדם מקצועי, הן לעובדי מחקר ופיתוח והן לעובדים במקצועות עסקיים, ובתוך כך גם לתחרות עזה על עובדים. תחרות זו תורגמה לעליות שכר בהינתן מחסור חמור בכוח אדם מקצועי.

למרות כל השיאים הללו, המשך ההובלה העולמית וצמיחת תעשיית ההיי-טק הישראלית אינו מובטח. קצב פיתוח הטכנולוגיות החדישות מואץ, ויישומן מלווה בהשקעות עתק המשנות את אורחות החיים ואת יחסי הכוחות הגלובליים. מדינות שיעמדו בקצב המחקר והפיתוח וביישום החדשנות לטובת כלכלתן, רווחת תושביהן וחוסנן הלאומי יהפכו לכוח רב-השפעה גלובלית. מדינות שלא ישכילו להשקיע, לפתח ולאמץ את החדשנות המואצת – יישארו מאחור מבחינה כלכלית, חברתית וביטחונית. התפתחויות אלה מעמידות את ישראל בפני מספר אתגרי רוחב מורכבים, הדורשים מאמץ ממשלתי משולב עם המגזר הפרטי, כדי לאפשר לתעשיית ההיי-טק להמשיך לצמוח ולסחוף עימה את כלכלת ישראל. מרכזיותו של ענף ההיי-טק בכלכלה הישראלית, אשר השנה עבר לראשונה את רף ה-%50 מהייצוא הישראלי, דורשת את המשך התפתחותו המהירה של הענף, המהווה את מנוע הצמיחה הכלכלי העיקרי של מדינת ישראל ומספק לה את החוסן הלאומי.

עוד מעיקרי הדו"ח:

• 88 חברות ישראליות ביצעו "מגה גיוסים" של מעל 100 מיליון דולר והגבירו את תופעת היוניקורנים בשנה החולפת, אולם שווי השוק של חברות הטכנולוגיה הישראליות בנאסד" ק נחתך בשנה האחרונה בכ-10%.
• יצוא ההייטק עבר לראשונה את רף ה-50% ועומד על 54%.
• התעסוקה בענף עוברת לראשונה את רף ה-10%.
• ירידה של 6% בכמות העובדים מהחברה החרדית; קיפאון בשיעור העובדים מהחברה הערבית
• 19% מבני 30-34 בישראל מועסקים בתפקידים טכנולוגיים בכלל ענפי המשק.
• הכפלה בשיעור בני 45-49 המועסקים בהייטק – מ-6% ב-2012 לכמעט 12% ב-2021.
• רק 8% מהמועסקים בענף עובדים בחברות המוגדרות חברות הזנק צעירות (סטארטאפים).
• כ-11% מהסטודנטים משלבים מדעי המחשב בלימודי התואר הראשון – המקצוע הפופולרי ביותר.
• ישראל במקום הראשון במדינות ה-OECD בהוצאה למו״פ ביחס לתמ״ג אך אחרונה מקרב מדינות ה-OECD בשיעור ההשקעה הממשלתית במו״פ מתוך כלל ההוצאה בתחום.
• ישראל הידרדרה למקום ה-15 במדד החדשנות העולמי בשנת 2021 לעומת מקום 10 ב-2019.
• ישראל מובילה בעולם בשיתופי פעולה בין האקדמיה לתעשייה, אך רק 15% מהם מול חברות ישראליות.

הפוסט ההשקעה הממשלתית במו"פ עתידי נמוכה ממוצע ה-OECD וניכרת ירידה במדדי תחרותיות בינלאומיים הופיע לראשונה ב-Chiportal.