חוקרים מ־IBM, מהמעבדה הלאומית אוק רידג', מ־Cleveland Clinic ומאוניברסיטת מישיגן סטייט הפעילו מעבד קוונטי מסוג IBM Heron r3 כדי לחשב את המבנה האלקטרוני של מלח מותך המשמש מועמד למעטפות של כורי היתוך.

המחקר התמקד ב־FLiBe, תערובת של ליתיום פלואוריד ובריליום פלואוריד. במעטפת כור היתוך אמורים נייטרונים מן הפלזמה לפגוע בליתיום־6 ולייצר טריטיום, המשמש יחד עם דאוטריום כדלק לתגובת ההיתוך.

כדי להפיק את הטריטיום מן המעטפת צריך לחזות אם הוא ייקשר בחוזקה ליוני הפלואור או יימצא בצורה כימית שקל יותר לחלץ מן המלח. חישוב כזה דורש תיאור מדויק של המתאם בין האלקטרונים במערכת יונית ומקוטבת.

המאמר פורסם כקדם־פרסום ב־arXiv וטרם עבר ביקורת עמיתים. הוא אינו מציג חומר חדש או פתרון מוכן לייצור טריטיום, אלא הוכחת היתכנות לארכיטקטורת מחשוב קוונטית־קלאסית.

המעבד הקוונטי כמאיץ בתוך מערכת היברידית

החוקרים דגמו תשע תצורות של צברי FLiBe שכללו 21 עד 23 אטומים. לאחר מכן חילקו כל צבר לקטעים ממוקדי־אטום באמצעות שיטת Embedded Wave Function.

קטעים בעלי פחות מ־13 אורביטלים מרחביים נפתרו במחשב קלאסי. קטעים גדולים יותר הועברו למעבד Heron r3 המכונה ibm_boston. הקטע הגדול ביותר כלל 33 אורביטלים מרחביים ומופה למעגל בן 66 קיוביטים על גבי המעבד, הכולל 130 קיוביטים.

החישוב השתמש בשיטת extended Sample-Based Quantum Diagonalization. המעבד הקוונטי הכין מצב קוונטי ודגם ממנו תצורות אלקטרוניות. המידע הוחזר למערכת קלאסית, שביצעה שחזור תצורות, בחירת תת־מרחב ואלכסון של ההמילטוניאן.

כלומר, ה־QPU לא החליף את מחשב־העל. הוא פעל כמאיץ ייעודי בתוך תהליך שכלל הדמיות מולקולריות, מחשבי־על, אופטימיזציה קלאסית ועיבוד לאחר החישוב הקוונטי.

החישוב הקוונטי לא היה מקור השגיאה העיקרי

בתשע תצורות ה־FLiBe, הפותר הקוונטי שחזר את הבדלי האנרגיה של פתרון הייחוס הקלאסי בסטייה מרבית של 0.7 קילוקלוריות למול ובסטייה מוחלטת ממוצעת של 0.3 קילוקלוריות למול.

בחישובי קישור הטריטיום, הסטייה הממוצעת ביחס לפותר הקלאסי של אותו קטע הייתה 0.7 קילוקלוריות למול והסטייה המרבית 0.9 קילוקלוריות למול.

אולם כאשר הושוו התוצאות של המודל המפוצל לחישובים המתייחסים לצבר כולו, נמצאו הבדלים גדולים בהרבה: כ־12 קילוקלוריות למול בממוצע באנרגיות התצורות וכ־110 קילוקלוריות למול באנרגיות קישור הטריטיום.

לכן מסקנת החוקרים היא שהפותר הקוונטי כבר מדויק יחסית למשימה המצומצמת, ואילו צוואר הבקבוק הוא שיטת חלוקת המערכת לקטעים והייצוג החלקי של קשרים ארוכי טווח וקיטוב אלקטרוני.

עדיין לא יתרון קוונטי

המחקר אינו מציג מדידת האצה מול מחשב־על או חיסכון כולל במשאבי חישוב. למעשה, חישובים קלאסיים שימשו להכנת המעגלים, לאתחול הפרמטרים, לאימות התוצאות ולעיבוד הדגימות.

החוקרים מציינים כי חישוב ייחוס מלא של חלק מן הקטעים כבר יקר מכדי לבצעו שוב ושוב בקמפיין רחב של תצורות. מכאן הפוטנציאל של המעבד הקוונטי: לא בהכרח להחליף היום את מחשב־העל, אלא לאפשר בעתיד הרחבה של מרחבי החישוב הכימיים כאשר מספר האורביטלים והתצורות יגדל.

כדי להגיע למודל בעל יכולת חיזוי עבור מלח מותך אמיתי יצטרכו החוקרים לעבור מתאים בני יותר ממאה אטומים, לשפר את שיטת בניית הקטעים ולבצע חישובי אנרגיה חופשית על מספר רב של תצורות.

עבור תעשיית המחשוב הקוונטי, המחקר מדגים את האופן שבו IBM מבקשת לשלב QPU במרכזי מחשוב עתירי ביצועים: לא כמחשב עצמאי, אלא כרכיב האצה המחובר למעבדים קלאסיים, למעבדים גרפיים ולמערכות תוכנה המחליטות איזה חלק מן הבעיה יישלח לכל סוג מעבד.

מקור: המאמר “Quantum Computations on Fusion Blanket Molten Salts”, קדם־פרסום ב־arXiv, ‏29 ביוני 2026.

הפוסט IBM הפעילה מעגל של 66 קיוביטים בחישוב חומר למעטפת כור היתוך הופיע לראשונה ב-Chiportal.

המנכ"לים ג’נסן הואנג וטאן בו-ליפ השיבו לשאלות על ייצור השבבים, מעורבות ממשל טראמפ, יחסים עם TSMC, השקעות הדדיות והשפעת המהלך על לקוחות Arm – והדגישו שמדובר במהלך עסקי ותרבותי מהפכני

במסיבת עיתונאים מתוקשרת בהשתתפות בכירי העיתונות הכלכלית, חשפו מנכ"ל אנבידיה, ג’נסן הואנג, ומנכ"ל אינטל, טאן בו-ליפ, את החזון לשותפות החדשה. מעבר להכרזה עצמה, נרשמו חילופי דברים עשירים מול העיתונאים, שסיפקו הצצה לאסטרטגיה ולגישה של שתי החברות כלפי העתיד.

"צעד גדול מאז IBM System/360"

הואנג פתח בנימה היסטורית, כשהשווה את השותפות ליום שבו IBM הציגה את סדרת System/360 בשנות ה־60. לדבריו, "העולם עובר כעת למחשוב מואץ ובינה מלאכותית – ואנחנו ממציאים מחדש את חוויית המחשב האישי ואת מרכז הנתונים כולו". הוא הדגיש כי אינטל ואנבידיה יפתחו יחד שבבי SoC המאחדים GPU ו־CPU עם חיבוריות NVLink, שיאפשרו להרחיב את המחשוב מקנה מידה של מחשבים אישיים ועד מחשבי־על .

בו-ליפ: "נקודת מפנה שתשנה את כללי המשחק"

מנכ"ל אינטל הוסיף כי מדובר בשותפות "עמוקה והיסטורית" והזכיר את תרומתו של הואנג בפיתוח CUDA – תזכורת לכך שמהפכת המחשוב המואץ נבנתה על חזון ארוך טווח. בו-ליפ הדגיש את שלוש נקודות החוזק: אנבידיה כמובילה במחשוב AI מואץ, אינטל כמובילה במעבדי x86, והיתרון של הארכיטקטורה המשותפת שתשחרר "עידן חדש של חדשנות ותועלת לכל התעשייה" .

תגובות לשאלות הכתבים

• CNBC שאלו אם אינטל תהפוך גם ליצרנית שבבי AI מתקדמים. הואנג הבהיר כי השותפות הנוכחית מתמקדת במעבדי x86 מותאמים ללקוחות, אך אנבידיה תמשיך לעבוד עם TSMC לייצור שבבי Grace ו־Blackwell. לדבריו, "אינטל תהפוך ללקוח גדול שלנו – אבל לא נוותר על TSMC, שהיא יצרנית עולמית ברמה יוצאת דופן" .
• Bloomberg תהו מתי נראה מוצרים בפועל. השניים חשפו כי צוותי הארכיטקטורה עובדים כבר כשנה על פתרונות מותאמים, ושלוש קבוצות שונות עוסקות במקביל בארכיטקטורות לשרתים, למחשבים אישיים ולמערכות בקנה מידה גדול.
• Financial Times העלו את השאלה אם שיתוף הפעולה קשור ללחצים פוליטיים מצד ממשל טראמפ. הואנג השיב כי "לא הייתה לממשל שום מעורבות. טראמפ תמך באופן כללי בתעשייה האמריקנית, אך ההחלטה היא עסקית לחלוטין".
• Reuters שאלו אם שיתוף הפעולה יכלול גם השקעות הון הדדיות. הואנג ציין כי ההשקעה באינטל משקפת את האמון ההדדי ואת ההזדמנות העסקית בשוק של כ־50 מיליארד דולר בשנה סביב מחשוב AI, ואמר כי "זה פשוט משקף עד כמה אנחנו נרגשים מהשותפות הזו".
• The Information שאלה אם לקוחות Arm עשויים לעבור ל־x86. הואנג הדגיש כי "הרוב המכריע של הלקוחות הארגוניים עדיין משתמשים ב־x86, ולכן זו הזדמנות גדולה לצמיחה", אך הדגיש שגם מעבדי Arm של אנבידיה ימשיכו להתפתח במקביל .
• Washington Post שאלו על ייצור בארה"ב לאור מדיניות טראמפ. בו-ליפ אמר כי אינטל אוהבת את הפוקוס על ייצור מקומי, אך תשמור על גמישות גלובלית ותשפר בהדרגה את תפוקת מפעליה המתקדמים (14A ו־18A).

משמעות אסטרטגית

מעבר להיבט העסקי, השניים הדגישו גם ממד תרבותי: בו-ליפ ציין כי הוא מצפה "לבנות תרבות הנעה מהירה" בדומה לאנבידיה, בעוד הואנג שיבח את יכולות האריזה המתקדמות של אינטל (Foveros, EMIB) כבסיס לשילוב ייחודי בין GPU ל־CPU.

בסיכום אמר הואנג: "זה יום היסטורי שבו אנחנו בונים יחד פלטפורמת מחשוב חדשה – אישית, ארגונית ועננית". בו-ליפ הוסיף: "נעבוד קשה כדי להפוך את השותפות הזו להצלחה אדירה עבור שני הצדדים והלקוחות שלנו".

הפוסט מנכ"לי אינטל ואנבידיה במסיבת עיתונאים משותפת: משרטטות מחדש את מפת המחשוב הופיע לראשונה ב-Chiportal.

חברת קיידנס (Cadence Design Systems) הודיעה כי תחתום על הסדר טיעון עם מחלקת המשפטים של ארצות הברית, במסגרתו תשלם מעל 140 מיליון דולר. הסכום כולל קנס פלילי, חילוט נכסים וקנס אזרחי ממשרד המסחר האמריקני. ההסדר נחתם לאחר חקירה שנמשכה מעל ארבע שנים.

על פי כתב האישום, קיידנס מכרה בין השנים 2015 ל־2020 את כלי התכנון האלקטרוניים שלה דרך חברת קש (CSCC), שהייתה למעשה כיסוי לאוניברסיטה הלאומית לטכנולוגיית הגנה של סין (NUDT). אוניברסיטה זו מופיעה ברשימת הישות המוגבלת של משרד המסחר האמריקני מאז 2015 בשל חלקה בפיתוח מחשבי־על לסימולציות צבאיות, כולל דימוי של פיצוצים גרעיניים.

עוד עולה מהמסמכים כי עובדים בסניף של קיידנס בסין היו מודעים לכך ש־CSCC היא למעשה שם נוסף ל־NUDT. בנוסף, החברה סיפקה את אותם כלים גם לחברת Phytium, שנחשבת לקרובה ל־NUDT, ללא רישיון מתאים.

קיידנס הודתה בקנוניה להפרת תקנות הפיקוח על הייצוא. במסגרת ההסכם תעמוד החברה בפיקוח של שלוש שנים, שבמהלכן תיאלץ לעמוד בתנאי ההסדר ולא לעבור עבירות נוספות.

חרף הגילויים, מניית קיידנס זינקה ב־6.5% לאחר פרסום ההסכם ודוחותיה הרבעוניים. החברה ציינה כי היא "מרוצה מהסדר שהושג עם משרד המשפטים ומשרד המסחר".

קיידנס, שמשרדיה הראשיים בסן חוזה, קליפורניה, מספקת כלי תכנון ליצרניות שבבים מובילות, כולל אנבידיה, קוואלקום ואינטל. מנכ"ל אינטל הנוכחי, ליפ בו טאן, שימש כמנכ"ל קיידנס בתקופה שבה בוצעו המכירות – מ־2008 ועד דצמבר 2021 – ולאחר מכן כיהן כיו"ר עד מאי 2023.

בשנת 2024, 12% מהכנסות קיידנס הגיעו משוק סין – ירידה מ־17% בשנה שלפניה – על רקע הגבלות רגולטוריות והחרפה ביחסים בין וושינגטון לבייג'ינג. החקירה נפתחה לאחר שקיידנס קיבלה צווי זימון ממשרד המסחר (ב־2021) וממשרד המשפטים (ב־2023) בנוגע למכירות ללקוחות בסין.

הפרשה נחשבת לאות לכך שהממשל האמריקני ממשיך באכיפת מגבלות הייצוא לטכנולוגיה אסטרטגית מול סין, גם במקביל לניסיונות חידוש הדיאלוג הכלכלי בין המדינות.

הפוסט קיידנס תודה באשמה ותשלם 140 מיליון דולר בגין מכירת טכנולוגיית שבבים לסין הופיע לראשונה ב-Chiportal.