מאז הפלישה הרוסית לאוקראינה ב־2022, אירופה נאלצה לשנות כיוון באופן חד. מדינות נאט"ו התחייבו להגדיל את תקציבי הביטחון עד ל־5% מהתמ"ג עד 2035, והבינו כי לא ניתן להמשיך להסתמך על ארה"ב ואסיה לאספקת טכנולוגיות קריטיות. בלב הדיון – תעשיית השבבים, המהווה תשתית הכרחית לנשק מתקדם, מחשבי־על ויכולות בינה מלאכותית.

הנציבות האירופית הציגה ב־2022 את "חוק השבבים האירופי" – תוכנית שאפתנית להגדיל את ייצור השבבים ביבשת מ־10% ב־2020 ל־20% עד 2030. לצורך כך הוקצו 43 מיליארד אירו להשקעות ציבוריות ופרטיות, במטרה לחזק את שרשראות האספקה ולבנות עצמאות טכנולוגית. "זו השקעה קריטית בריבונות ובביטחון של אירופה," אמרה נשיאת הנציבות אורסולה פון דר ליין.

שבבים – עמוד השדרה של המערכות הצבאיות

מערכות נשק מודרניות – מטילים ומטוסי קרב ועד לוויינים ורחפנים – נשענות על שבבים מתקדמים. המלחמה באוקראינה המחישה זאת היטב: חימוש מדויק וכלי טיס אוטונומיים תלויים ישירות ביכולות עיבוד גבוהות בזמן אמת. פרויקטים דוגמת מערכת הקרב האווירי העתידית (FCAS), שמובילות צרפת, גרמניה וספרד, מדגימים את התלות בשבבים רבי־עוצמה עבור נשק על־קולי, מערכות אוטונומיות ובינה מלאכותית.

אחד המיזמים הבולטים הוא SiPearl, המפתחת את שבב Rhea כחלק מה־European Processor Initiative. השבב מיועד לסופר־מחשבים אירופיים ולשימושים צבאיים כמו סימולציות טילים ורכב אוטונומי. בקיץ האחרון גייסה החברה 130 מיליון אירו להמשך פיתוח וייצור. מנכ"ל החברה, פיליפ נוטון, הדגיש: "חומרה ריבונית חיונית לעצמאות אירופה בתחומי הביטחון והבינה המלאכותית."

פערים ואתגרים

למרות ההתקדמות, אירופה עדיין סובלת ממחסור במפעלי ייצור (fabs). נכון להיום, GlobalFoundries בדרזדן היא המפעל הגדול ביותר, לאחר שהקמת פלטפורמות מתוכננות של אינטל בגרמניה ובפולין נעצרה. "עלינו להרחיב את האקוסיסטם האירופי במיקרואלקטרוניקה," אמר סבסטיאן דובה, מנהל CEA-Leti. עם זאת, השקעות חדשות – כמו הקמת Smart Power Fab של אינפינאון בדרזדן – מאותתות על שינוי מגמה.

אירופה מנסה לצמצם את הפער מול ארה"ב וסין, אך הדרך עוד ארוכה. מומחים כבר קוראים ל"חוק שבבים 2.0" שיחזק את הצעדים הראשונים. כל עוד תלות היבשת ביבוא שבבים מתקדמים נמשכת, לא תוכל אירופה להבטיח עצמאות טכנולוגית וביטחונית מלאה.

הפוסט אירופה מתעצמת מחדש: שבבים במרכז המאמץ הביטחוני הופיע לראשונה ב-Chiportal.

טסלה מפרקת את הצוות שבנה את Dojo – מחשב־העל לאימון בינה מלאכותית שעליו דיבר אילון מאסק כעמוד־תווך בדרך ל־Full Self-Driving. לפי בלומברג, מנהל הפרויקט פיטר בנון עוזב, והעובדים הנותרים יופנו לפרויקטי דאטה סנטר וחומרה אחרים בטסלה. רויטרס מדווחת כי לא הצליחה לאמת עצמאית את הפרטים, והחברות המעורבות נמנעו מתגובה בשלב זה.

הפירוק מגיע אחרי גל עזיבות: כ־20 מאנשי Dojo עזבו כדי להקים את DensityAI – חברת שבבים, חומרה ותוכנה למרכזי נתונים ולרובוטיקה, שהוקמה בידי ראש Dojo לשעבר, גנש ונקטראמננן, יחד עם ביל צ’אנג ובן פלורינג. לפי פרסומים, DensityAI צפויה לצאת מהסתר בקרוב.

שינוי כיוון: מחשב־על ייעודי לשותפויות חיצוניות

על פי הדיווחים, טסלה תגביר את ההישענות על שבבי עיבוד של אנבידיה ו־AMD, ובייצור תיעזר בסמסונג. המהלך מצטרף להסכם אספקה גדול שנסגר בסוף יולי: עסקה בהיקף 16.5 מיליארד דולר עם Samsung Foundry לייצור שבב ה־AI6 הבא של טסלה לשנות ההמשך, שאמור לשרת גם את FSD וגם את הרובוט ההומנואידי Optimus.

הסגירה של Dojo איננה צעד מנותק: כבר בקיץ 2024 הציג מאסק את “Cortex” – אשכול אימון ענק שמוקם במטה טסלה באוסטין, המבוסס בהיקף רחב על GPU-ים של אנבידיה. Cortex הוצג כפתרון “ריאלי־עולם” לאימון על וידאו בקנה מידה עצום.

יתרה מזו, בדברי מאסק בשיחת המשקיעים לרבעון השני (23 ביולי 2025) עלה רעיון “התכנסות” בין קווי השבבים: “לחשוב על Dojo-3 ועל שבב ה־AI6… אינטואיטיבית נרצה למצוא התכנסות שבה זה בעצם אותו שבב” – רמז שבפועל מפחית הצדקה להמשיך שני פיתוחים שונים במקביל.

מה היה Dojo — ולמה זה משמעותי

Dojo הוכרז רשמית ב-AI Day הראשון של טסלה ב-2021, לצד שבב ה-D1 בעיצוב עצמי וארכיטקטורת “טיילים” ייחודית לאימון רשתות על בסיס וידאו מהרכב. בשלב מוקדם הוצהר כי יעבוד “לצד” GPU-ים של אנבידיה, ובהמשך הוזכר שבב D2 שיתקן צווארי בקבוק. כעת, עם פירוק הצוות והסטת מאמץ לשותפויות, נראה שטסלה נוטשת את קו השבבים הייעודי לאימון. (TechCrunch)

ב־2023 פרסמה מורגן סטנלי הערכה פומבית שלפיה Dojo לבדו עשוי להוסיף עד 500 מיליארד דולר לשווי טסלה באמצעות פתיחת זרמי הכנסה כמו רובוטקסי ושירותי תוכנה. לנוכח הסגירה, הערכה זו נראית — לפחות באופן הישיר — פחות רלוונטית.

בין החזון למציאות: רובוטקסי וגזרת הרכב

מאסק מנסה לשכנע משקיעים לראות בטסלה חברת AI ורובוטיקה, לא “רק” יצרנית רכב. ביוני הושק באוסטין פיילוט רובוטקסי מצומצם עם Model Y ומלווה אנושי במושב הקדמי, שזכה לדיווחים על תקריות נהיגה בעייתיות. השבתת Dojo — פרויקט שמאסק תיאר כמיועד “לעיבוד כמויות וידאו עצומות” — מסמנת שינוי טקטי בדרך ליעד הזה.

במקביל, דירקטוריון טסלה אישר בשבוע שעבר חבילת תגמול של כ-29 מיליארד דולר במניות למאסק, תוך הדגשת “מלחמת הכישרונות ב-AI” והצורך לשמור את מאסק ממוקד בטסלה נוכח עיסוקיו הנוספים (xAI וכו’). ההסלמה בתחרות על כוח-אדם בכיר ב-AI היא גם הרקע האסטרטגי לבחירה לרכז מאמץ בקו שבבים אחד (AI5/AI6) ובשותפויות חיצוניות.

מה המשמעויות המעשיות?

1. זמינות עיבוד ואימונים. מעבר מ־Dojo לשותפויות GPU משמעו קיצור סיכונים טכניים והאצה באמצעות חומרה סטנדרטית בקנה מידה תעשייתי — במחיר תלות בספקים חיצוניים ובשרשראות אספקה צפופות. (Reuters)
2. עלויות והיקפים. עסקת סמסונג מספקת עוגן לייצור שבבי AI6 לאורך שנים, אך אינה מחליפה תשתית אימון ייעודית. טסלה תידרש להוכיח שהארכיטקטורה ה”מתכנסת” שלה אכן מתאימה גם לאינפרנס בקצה וגם לאימון במרכזי נתונים. (Reuters)
3. תחרותיות ב-FSD. טסלה מצמצמת פיתוח שבבי אימון ייעודיים בזמן שחברות אחרות — מסטארטאפים ועד ענקיות — משקיעות בפתרונות חומרה ייחודיים ל-AI. מנגד, הסתמכות רחבה על אנבידיה היא גם דרך מהירה ליהנות מדור שבבים חדש (H200/B100 וכו’) בלי לשאת סיכוני פיתוח סיליקון. (Reuters)

ומה הלאה?

בטווח הקצר, טסלה תישען יותר על Cortex ועל ענני GPU סטנדרטיים כדי לאמן את מודלי הנהיגה והרובוטיקה שלה; בטווח הבינוני, מבחן התוצאה יהיה בביצועי תוכנת הנהיגה והשקת שירותי רובוטקסי מסחריים. שאלה פתוחה היא עד כמה יצליחו AI5/AI6 — שבבים שמאסק ציין כי נרצה “אותו שבב” למעשה — לכסות גם אימון וגם אינפרנס במידה מספקת כדי להצדיק ויתור על Dojo. בשלב זה, פרט למבנה העסקה עם סמסונג ולעדכון הכיוון, החברה לא פרסמה תכנון ארוך טווח מפורט.

שורה תחתונה: סגירת Dojo היא פנייה חדה — פחות “חומרה ייעודית של טסלה”, יותר סטנדרטיזציה על GPU-ים, לצד ייצור שבבי AI ייעודיים לרכב ולרובוטיקה בקבלנות חוץ. אם המהלך יקצר זמן לשוק ויחסוך סיכוני סיליקון — ייתכן שהוא יזרז את מימוש חזון ה-AI של טסלה. אם לא — הוא ייזכר כהחמצה של יתרון מבדל שבדיוק לשם כך הוקם Dojo.

אמפמ

כותרת: טסלה סוגרת את Dojo: הצוות פורק, ההשקעה זזה לאנבידיה ולסמסונג
כותרת משנה: אחרי גל עזיבות והקמת DensityAI, טסלה מוותרת על מחשב־העל לאימון וידאו ייעודי; עסקת 16.5 מיליארד דולר עם סמסונג ו־Cortex באוסטין הופכים לעמודי התווך החדשים.
תגים: טסלה, Dojo, בינה מלאכותית, FSD, רובוטקסי, אנבידיה, AMD, סמסונג, שבבים, Cortex, מחשבי על
ביטוי מפתח (Yoast): טסלה סוגרת את Dojo
נרדפים: מחשב־על לאימון, שבבי AI, AI6, AI5, מרכז דאטה, רובוטיקה, נהיגה אוטונומית
SLUG: tesla-shuts-down-dojo-aug-2025

• Reuters
• Tom's Hardware
• Investors
• Statesman
• The Economic Times

הפוסט טסלה סוגרת את פרויקט Dojo: מהלך חד במדיניות ה־AI, מעבר להסתמכות על אנבידיה ושותפות חדשות הופיע לראשונה ב-Chiportal.

רשויות האיחוד האירופי וקהילת הבינה המלאכותית הביעו דאגה מהגבלות ייצוא חדשות של ארצות הברית, אשר יחולו על רוב מדינות האיחוד האירופי ועלולות להפריע לתכניות לפיתוח מודלים של בינה מלאכותית באמצעות סופר-מחשבים אירופיים.

נציבי האיחוד האירופי, הנה וירקונן ומרוש שפצ'וביץ', הביעו את עמדתם לאחר שהממשל של הנשיא ביידן הודיע על המגבלות, שיחולו על 17 ממדינות האיחוד האירופי.

לדבריהם, "אנו מאמינים שזה גם באינטרס הכלכלי והביטחוני של ארצות הברית שהאיחוד האירופי ירכוש שבבי AI מתקדמים מארצות הברית ללא הגבלות".

עוד הוסיפו, "יש לראות באיחוד האירופי הזדמנות כלכלית עבור ארצות הברית, ולא סיכון ביטחוני. אנו בטוחים שנוכל למצוא דרך לשמור על שרשרת אספקה טרנס-אטלנטית בטוחה לטכנולוגיות AI ולסופר-מחשבים".

הסבר הממשל האמריקאי

הממשל האמריקאי ציין כי קיבל את ההחלטה על מנת לוודא שטכנולוגיה אמריקנית "תומכת בשימוש גלובלי בבינה מלאכותית וכדי למנוע מגורמים עוינים לנצל את הטכנולוגיות המתקדמות".

18 מדינות נבחרו כ"שותפות ובעלות ברית" אשר אליהן לא יחולו המגבלות, כולל בריטניה, נורבגיה ועשר מדינות מהאיחוד האירופי כמו בלגיה, דנמרק, פינלנד, גרמניה, ספרד ושוודיה.

לעומת זאת, שאר המדינות יוגבלו בכמות שבבי ה-GPU שהן יכולות לייבא מארצות הברית. שבבים אלו חיוניים למחשבי על גדולים המאפשרים פיתוח והדרכה של מודלים של AI, כמו "מפעלי ה-AI" המתוכננים באיחוד האירופי.

לדברי דובר הנציבות האירופית, תומאס רנייה, "המגבלות עלולות להשפיע על הפעלת יכולות מחשבי העל הקיימות והמתוכננות במדינות מסוימות באיחוד האירופי ובחברותיהן".

הוא הוסיף כי בימים הקרובים תיערך התייעצות עם מדינות האיחוד והתעשייה על מנת לאסוף מידע ולהעריך את ההשפעה.

תלות בשבבים אמריקניים

מדינות כמו לוקסמבורג, צ'כיה, בולגריה, סלובניה ופורטוגל, שבהן ממוקמים מחשבי על של האיחוד האירופי, אינן נחשבות לשותפים מועדפים. בנוסף, גם ביוון, פולין והונגריה, שבהן מתוכננים סופר-מחשבים חדשים, יחולו המגבלות. איגוד DigitalEurope קורא להקמת מועצה מיוחדת לטכנולוגיות קריטיות ולשימושים כפולים בין האיחוד האירופי לארצות הברית על מנת להבטיח שהאיחוד יישאר בעל ברית כלכלי אמין.

פיליפ נוטון, מייסד חברת SiPearl, ציין כי יש צורך דחוף בפיתוח GPU אירופי עצמאי ובמעבר לתוכנות חלופיות כמו CUDA של NVIDIA, אשר קושרת את החוקרים לשבביה.

הפוסט מגבלות ייצוא על שבבי AI מארצות הברית מעוררות דאגה באיחוד האירופי הופיע לראשונה ב-Chiportal.

אינטל מודיעה כי בשיתוף עם מעבדת המחקר הלאומית של ארגון Argonne National Laboratory  וחברת היולט-פקרד (HPE) , מחשב-העל אורורה שבר את מחסום האקסה-פלופ (מדד לביצועים של מחשב-על, המתאר את היכולת לבצע חישובים מתמטיים. אקסה אחת שווה למיליארד מיליארדים (10^18) של פעולות בשנייה) והגיע לביצועים של 1.012 אקסה-פלופ. אורורה נועד לסייע למדענים ולחוקרים לפתור בעיות מדעיות מורכבות באופן פתוח ונגיש לכולם.

המשמעות היא שמחשב-העל אורורה מסוגל לבצע יותר ממיליארד מיליארדים של חישובים בשנייה אחת. זהו הישג מרשים ביותר שמדגים את עוצמת המחשוב האדירה של אורורה, המאפשרת להתמודד עם משימות חישוביות מורכבות במיוחד בתחומי המדע והטכנולוגיה.

כמו כן, אורורה הוכרזה כמערכת ה- AI המהירה בעולם, המוקדשת למדע פתוח, עם יכולת של 10.6 אקסה-פלופ. המשמעות היא שמחשב זה מיועד לשימושים של בינה מלאכותית והוא נחשב למהיר ביותר בעולם בתחום זה, עם יכולת לבצע יותר ממיליארד מיליארדים של פעולות בשנייה.

אורורה תוכננה כמערכת AI שתאפשר לחוקרים להשתמש במודלים גנרטיביים של AI כדי להאיץ את התגליות המדעיות. התקדמות משמעותית כבר הושגה במחקרי AI המוקדמים של מעבדת ארגון, עם הצלחות כמו מיפוי 80 מיליארד נוירונים במוח האנושי, פיזיקת חלקיקים באנרגיה גבוהה בעזרת למידת עומק, ופיתוח תרופות מואץ באמצעות למידת מכונה.

אוגי ברקיץ', סגן נשיא ומנהל כללי של פתרונות AI במרכז הנתונים של אינטל, אמר: "היכולת של אורורה לשבור את מחסום האקסה-פלופ תאפשר לנו לגלות תגליות חדשות. ממיפוי דפוסי אקלים ועד לפענוח תעלומות היקום, מחשבי-על משמשים ככלי עזר לפתרון אתגרים מדעיים מורכבים."

הישגי אורורה בתחרויות: הוגשו תוצאות המבחנים החדשים של מחשבי-העל לוועדת Top500 מצביעות כי מחשב-העל אורורה המבוסס על טכנולוגיית אינטל דורג במקום השני, כאשר מחשב-העל פרונטיר מבוסס AMD דורג במקום הראשון ברשימת Top500 .

עם זאת, אורורה השיג את המקום הראשון במבחן HPL-MxP המעורב-דיוק המתמקד ב- AIמה שמאפשר לאינטל לטעון שהיא מפעילה את מחשב-העל ה- AIהמהיר בעולם עם ביצועים של 10.6 אקסה-פלופים.

פרטי אורורה: אורורה היא מערכת רחבת היקף עם 166 מדפים, 10,624 יחידות חישוב, 21,248 מעבדי Intel® Xeon® CPU Max Series ו-63,744 יחידות GPU של Intel® Data Center GPU Max Series. זו אחת מקבוצות ה-GPU הגדולות בעולם. היא כוללת גם את החיבור העל-אינטרנטי המבוסס על את'רנט הגדול ביותר במערכת אחת, עם 84,992 נקודות חיבור של HPE slingshot fabric .

בלב מערכת אורורה נמצאת ה-GPU Max Series של מרכז הנתונים של אינטל, המבוססת על ארכיטקטורת Xe של אינטל. הארכיטקטורה הזו מותאמת במיוחד למשימות AI ו-HPC וכוללת בלוקי חישוב מטריצות ווקטורים, המאפשרים לאורורה להגיע לביצועים מרשימים במבחנים שונים.

הפוסט מחשב-העל אורורה שבר את מחסום האקסה-פלופ הופיע לראשונה ב-Chiportal.

NVIDIA הכריזה היום על השלמתו של השלב הראשון בפרויקט מחשב העל Israel-1, ועל זמינותה של המערכת לשימוש על ידי צוותי המחקר והפיתוח של החברה במרכז הפיתוח המקומי שלה, כמו גם עבור שותפים נבחרים בישראל.

השלב הראשון בהקמת מחשב העל Israel-1 הושלם תוך פחות מ-20 שבועות – מהיר באופן משמעותי בהשוואה לפרק הזמן הנדרש לבנייה והקמה של מערכות מסורתיות מסוג זה בעבר, שיכול להגיע למספר שנים, וכן כשהוא מקדים את לוח הזמנים המקורי בקרוב לחודשיים. כאשר תושלם הקמתו, Israel-1 צפוי להוות לאחד ממחשבי העל המהירים ביותר בעולם לבינה מלאכותית ולמחשב העל החזק בישראל עם שמונה אקסה-פלופ ל-AI ו-130 פטה-פלופס עבור מחשוב מדעי.

"ישראל היא ביתם של חוקרי ומפתחי בינה מלאכותית מהמובילים בעולם, היוצרים יישומים שיניעו את הגל הבא של פיתוחי ה-AI", אמר ג'נסן הואנג, מייסד ומנכ"ל NVIDIA. "עם מחשב העל Israel-1 מבית NVIDIA, מגוון רחב של חברות חדשניות בישראל ייצרו טכנולוגיות בינה מלאכותית שיחוללו מהפכה בתפוקה ובמודלים העסקיים של ארגונים מסביב לעולם".

בשלב הראשון, עם ארבע אקסה-פלופ של ביצועי AI ו-65 פטה-פלופ של ביצועי מחשוב מדעי, Israel-1 ישמש למחקר ופיתוח פנימי וכן כתבנית לבניית מחשבי על מבוססי NVIDIA Spectrum-X, פלטפורמת התקשורת המואצת שפותחה בישראל ומשפרת את הביצועים והיעילות של ענני בינה מלאכותית (AI Clouds) מבוססי אתרנט' (Ethernet).

"אחרי שנבנה במהירות יוצאת דופן, Israel-1 מוכן כאן להעצים את קבוצות המחקר וההנדסה המוכשרות שלנו עם כוחה של הבינה המלאכותית", אמר גלעד שיינר, סגן-נשיא בכיר למחשוב על ותקשורת ב-NVIDIA. "המערכת המדהימה הזו תשמש כמנוע מאחורי מוצרים וטכנולוגיות הצפויים להתמודד עם כמה מן האתגרים הגדולים ביותר בעולם".

בשלב הנוכחי, כולל מחשב העל של אנבידיה בישראל 128 מערכות NVIDIA HGX H100 מדגם Dell PowerEdge XE9680 מבית Dell Technologies, עם 1,024 מעבדים גרפיים מדגם H100 80GB, יותר מ-40 מתגי Spectrum-4 ו-1,280 שבבים מסוג NVIDIA BlueField-3 ו-SuperNIC שפותחו במרכז הפיתוח של אנבידיה בישראל.

כאשר יושלם, Israel-1 יכיל 256 מערכות NVIDIA HGX H100, עם יותר מ-34 מיליון ליבות CUDA ומיליון ליבות Tensor מהדור הרביעי. כמו כן, הוא יכיל 2,560 שבבי NVIDIA BlueField-3 DPU ו-SuperNIC, ולמעלה מ-80 מתגים מדגם Spectrum-4. פלטפורמת Spectrum-X שפותחה בישראל תהיה זמינה מ-Dell Technologies, HPE ו-Lenovo.

מחשב העל Israel-1 מבוסס על פלטפורמת NVIDIA Spectrum-X שהוכרזה לאחרונה ומציעה טכנולוגיית תקשורת מואצת חדשנית המשלבת בין מתגי Spectrum-4 Ethernet לבין שבבי NVIDIA BlueField-3 DPU, המציעים יחד שיפור של עד פי 1.6 בביצועים עבור תקשורת בינה מלאכותית בהשוואה לפתרונות אתרנט' מסורתיים.

היום, אנבידיה מכריזה כי Dell Technologies,  חברת Hewlett Packard Enterprise (ר"ת: HPE) ו-Lenovo, יהיו הראשונות להטמיע את טכנולוגיות ה-Ethernet ל-AI של פלטפורמת NVIDIA Spectrum-X בקו מוצרי השרתים שלהם, על מנת לעזור לארגונים להאיץ את עומסי העבודה של בינה מלאכותית יוצרת.

המערכות החדשות שיגיעו משלושת היצרניות המובילות בעולם, מביאות את Spectrum-X לצד המעבדים הגרפיים מבית אנבידיה המונעים באמצעות ליבות Tensor, פלטפורמות וסביבות התוכנה לבינה מלאכותית – NVIDIA AI Enterprise ו-NVIDIA AI Workbench, על מנת לספק לארגונים את אבני היסוד שיאפשרו לחולל מהפכה בארגונים באמצעות בינה מלאכותית יוצרת.

"בינה מלאכותית יוצרת ומחשוב מואץ מניעות את המעבר לדור הבא, כאשר ארגונים משדרגים את מרכזי הנתונים שלהם על מנת לשרת את עומסי העבודה הללו", אמר ג'נסן הואנג, מייסד ומנכ"ל NVIDIA. "תקשורת מואצת היא הזרז שמניע גל חדש של מערכות מחשוב מבית שותפות הייצור של אנבידיה, כדי להאיץ את המעבר לעידן הבינה המלאכותית היוצרת".

הפוסט מחשב העל Israel-1 מבית NVIDIA הקדים בחודשיים את לוח הזמנים והחל לפעול הופיע לראשונה ב-Chiportal.

מחשבי העל המהירים בעולם כבר לא מראים שיפור במהירות, אך הם הם חכמים יותר ותומכים במגוון גדול יותר של עומסי עבודה. כמעט לא נרשם במחצית השנה האחרונה שיפור בביצועי מחשבי העל, למעט בודדים שעברו הרחבה.

כמעט 70 אחוזים מהמחשבים שברשימה, כולל שמונה מתוך עשרת המובילים, ברשימת TOP500 העדכנית ביותר של מחשבי העל המהירים בעולם, שפורסמו בכנס SC20, מופעלים על ידי טכנולוגיית NVIDIA.

בנוסף, ארבע מהמחשבים שמפתחיהם מועמדים לפרס גורדון בל, הפרס היוקרתי ביותר של מחשבי העל השתמשו בבינה מלאכותית כדי להניע את התגליות שנעשות בעזרתם.
המכנה המשותף – פלטפורמת מחשוב העל HGX AI מקצה לקצה של אנבידיה, המאיצה את המחשוב המדעי, ניתוח נתונים ועומסי עבודה של בינה מלאכותית.

המעבר לשילוב בינה מלאכותית ב-HPC, ופלטפורמה המשתרעת מעבר למרכזי מחשוב-על מסורתיים, מייצג שינוי משמעותי בתחום. מאז הושק CDC 6600 של קריי ב-1964, עולם מחשבי העל התמקד ברתימת מכונות גדולות וחזקות יותר לסימולציה ומידול עתירי מחשוב.

רשימת TOP500 כבר בוחנת הרבה יותר דברים. הנתון הותיק של מהירות המיחשוב – באמצעות בחינת הביצועים המסורתית של ביצועי מחשוב-על – המהירות שנדרשת לביצוע פעולות בתבנית נקודה צפה FP64 . טכנולוגיות NVIDIA מאיצות את האשכולות המהירים ביותר בעולם, ומפעילות שמונה מתוך עשרת המחשבים המהירים. בין היתר את מערכת מס' 5 — מחשב העל סלין של NVIDIA, המערכת המסחרית החזקה בעולם — ותוספות חדשות כמו JUWELS (Forschungszentrum Jülich) במס' 7 ודמאם-7 (ארמקו הסעודית) הנמצא במקום העשירי.

עיבוד חכם: כאן משתמשים במדד המכונה HPL-AI, מערכת הבינה המלאכותית של אנבידיה מופעלת במחשבים שתפסו את המקומות המובילים ברשימה ובהם המעבדות הלאומיות Oak Ridge, עם 0.55 אקספלופס, ו -NVIDIA Selene המגיע ל-0.25 exaflops.

שיאים ירוקים: מערכת ה-NVIDIA DGX SuperPOD תפסה את המקום הראשון ברשימת מחשבי העל היעילים ביותר ב-Green500, והשיגה שיא עולם חדש ביעילות הספק של 26.2 ג'יגה-פלופס לוואט. בסך הכל, מכונות המופעלות על-ידי NVIDIA כבשו 25 מתוך 30 המקומות הראשונים ברשימה.

תרומת רכישת מלאנוקס

הבינה המלאכותית המודרנית רותמת את כוח העיבוד המקבילי של מעבדי ה-NVIDIA, ספריות NVIDIA CUDA-X ו-NVIDIA Mellanox InfiniBand – פלטפורמת המחשוב החכמה והמואצת היחידה בעולם ברשת – כדי לשפוך כמויות עצומות של נתונים לרשתות עצביות מתקדמות, וליצור מודלים מתוחכמים של העולם סביבנו. הדבר מאפשר למדענים להתמודד עם פרויקטים שאפתניים הרבה יותר מאשר היה אפשר עד כה.
לדוגמה, צוות מחטיבת המחקר החישובי של המעבדה הלאומית לורנס ברקלי, אחד המועמדים לפרס גורדון בל השנה הצליח הודות לבינה המלאכותית להגדיל את היקף סימולציית הדינמיקה המולקולרית שלהם פי 100 לפחות בהשוואה למערכת הגדולה ביותר שבה עבדו עד כה."

מחשבי על למאבק בקורונה

מחשבי העל נזרקו למערכה כנגד נגיף הקורונה והם עושים שימוש רב בבינה מלאכותית. שלושה מתוך ארבעת המועמדים לפרס גורדון בל מיוחד התמקדו בהתמודדות עם מגפת COVID-19 בהסתמך על NVIDIA AI.
ב-Sierracomputer של המעבדה הלאומית לורנס ליברמור — מס' 3 ברשימת TOP500 — צוות אימן בינה מלאכותית שהצליחה לזהות מועמדים חדשים לתרופות מתוך 1.6 מיליארד תרכובות ב-23 דקות בלבד.
במחשב העל Summit של אוק רידג ו-IBM — מס' 2 ברשימת TOP500 — צוות אחר רתם 27,612 מעבדים גרפיים כלליים של NVIDIA כדי לבדוק 19,028 תרכובות תרופות פוטנציאליות בשני מבני חלבון מרכזיים של נגיך SARS-CoV-2 בכל שנייה.
צוות אחר השתמש ב-Summit כדי ליצור זרימת עבודה מונחית בינה מלאכותית ולהראות כיצד חלבון הספייק (הכתר של הקורונה), שהוא גורם הזיהום הנגיפי העיקרי, תוקף את קולטן ACE2 האנושי.

הפוסט רשימת 500 מחשבי העל מגלה: המחשבים המובילים כבר לא מהירים יותר אלא חכמים יותר הופיע לראשונה ב-Chiportal.