רשות החדשנות מסמנת את תחומי השבבים והבינה המלאכותית כאחד ממוקדי הפעולה המרכזיים שלה בשנה האחרונה. לקראת ChipEx2026, שיתקיים באקספו תל אביב ב-12 במאי, ד"ר אלון סטופל, יו"ר רשות החדשנות והמדען הראשי לחדשנות במשרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה, שישתתף בכנס, מציג את המהלכים המרכזיים שקידמה הרשות בתחומי המוליכים למחצה וה-AI, ואת האתגרים שעומדים בפני התעשייה הישראלית בשנה הקרובה.

לדברי ד"ר סטופל, השנה האחרונה הייתה שנה שבה הצליחה הרשות לתרגם חזון אסטרטגי לפעולות מעשיות בשטח:

"השנה האחרונה הייתה מבחינתנו שנה מאוד משמעותית, בעיקר כי הצלחנו לתרגם חזון אסטרטגי לפעולות קונקרטיות בשטח, במיוחד בתחומי המוליכים למחצה והבינה המלאכותית. אם אני מתמקד רגע בתחום השבבים, פעלנו בשני צירים מרכזיים. הראשון הוא ציר אופקי, שמטרתו להנגיש טכנולוגיות ולהוריד חסמי כניסה. אנחנו מדברים על תחום עם עלויות כניסה מאוד גבוהות, ולכן אחד המהלכים המרכזיים היה פרסום קול קורא להקמת Venture Studio בהיקף של כ 60 מיליון ש"ח. המטרה כאן היא ממש לייצר מחדש צבר של סטארטאפים בתחום, לתת ליזמים מעטפת מקצועית ולצמצם את הסיכון בשלבים הראשונים.

"במקביל, פעלנו גם בציר ורטיקלי, שמתמקד בטכנולוגיות שבהן יש לישראל יתרון תחרותי ברור, כמו פוטוניקה משולבת, אלקטרוניקת הספק, מחשוב נוירומורפי, מארזים מתקדמים וחומרים חדשניים. בתוך זה, אחד המהלכים המשמעותיים שאנחנו מקדמים הוא הקמה של קו פיילוט לאומי לפוטוניקה משולבת, שצפוי לשמש כתשתית מחקר ופיתוח גם לסטארטאפים וגם לחברות בוגרות יותר.

"בתחום הבינה המלאכותית, השנה האחרונה הייתה נקודת מפנה: השלמנו את אחד הפרויקטים המרכזיים של התוכנית הלאומית עם השקת מחשב העל לאימון מודלים גדולים, בשיתוף חברת נביוס ובמקביל התחלנו להעניק שוברים לשימוש מוזל לחברות ישראליות ולחוקרים. מעבר לזה, קידמנו שורה של מהלכים משלימים, הקמה של נכסי דאטה לאומיים, רגולציה ניסיונית בתחומים כמו חינוך ובריאות, ליווי של מערכת החינוך בהטמעת AI פרויקטים בסקטור הציבורי, וגם עבודה מאוד מעמיקה על נושא ההון האנושי.

"ובסוף, חשוב לומר שגם מה שקורה מסביב הוא חלק מהתמונה: השנה ראינו מהלכים מאוד משמעותיים מצד חברות גלובליות, כמו ההחלטה של NVIDIA להקים קמפוס גדול בישראל עם יותר מעשרת אלפים עובדים, וההתרחבות של Tower Semiconductor. כל זה לא קורה במקרה, זה משקף את החוזק של האקו סיסטם המקומי."

לצד ההתקדמות, ד"ר סטופל מצביע על כמה אתגרים מבניים שמחייבים טיפול בשנה הקרובה. בתחום השבבים מדובר בעיקר במספר נמוך מדי של סטארטאפים חדשים, בעלויות כניסה גבוהות ובצורך בכוח אדם מיומן. בתחום הבינה המלאכותית האתגרים נוגעים גם לתשתיות מחשוב, דאטה ורגולציה.

לדבריו: "יש כמה אתגרים מאוד ברורים שאנחנו מתמודדים איתם: בתחום השבבים, האתגר המרכזי הוא ירידה במספר הסטארטאפים החדשים. זה תחום עם חסמי כניסה מאוד גבוהים, גם מבחינת עלויות וגם מבחינת מורכבות טכנולוגית, וזה משהו שמייצר פער בשרשרת הערך לאורך זמן.

"אתגר נוסף הוא ההון האנושי. יש פער בין הביקוש לאנשי מקצוע לבין ההיצע הקיים, ואנחנו מבינים שבלי טיפול עמוק בנושא הזה יהיה קשה לשמור על קצב הצמיחה של התעשייה.

"בבינה מלאכותית, האתגרים הם קצת שונים אבל לא פחות משמעותיים: מדובר בצורך בתשתיות מתקדמות, זמינות של דאטה איכותי, התאמות רגולטוריות, וגם כאן כמובן נושא ההון האנושי. התחום מתקדם מאוד מהר, והאתגר הוא להבטיח שהמערכת כולה, ממשלה, אקדמיה ותעשייה, מתקדמת יחד איתו.

"וברמה הרחבה יותר, יש גם אתגר של איזון. לשמור על אקו סיסטם מגוון, כזה שמשלב סטארטאפים בשלבים מוקדמים, חברות צמיחה ושחקנים תעשייתיים גדולים. זה קריטי כדי לשמור על היתרון התחרותי של ישראל בזירה הגלובלית."

המענה של רשות החדשנות, כפי שמתאר אותו ד"ר סטופל, מבוסס על שילוב של תשתיות, מסלולי תמיכה, רגולציה מותאמת והכשרה. לדבריו, אין פתרון יחיד, אלא צורך בבניית מערכת שלמה שתאפשר ליזמים, לחברות ולאקדמיה להתקדם יחד.

"אנחנו פועלים בכמה מישורים במקביל, מתוך הבנה שאין פתרון אחד אלא מערכת שלמה של צעדים משלימים:

"בציר הראשון, אנחנו מתמקדים בהורדת חסמי כניסה. זה כולל הקמה של Venture Studio חממות ותשתיות מחקר ופיתוח שיתופיות, כדי לאפשר ליותר יזמים להיכנס לתחום השבבים ולהצליח בו.

"בציר השני, אנחנו משקיעים בטכנולוגיות אסטרטגיות שבהן לישראל יש יתרון. זה בא לידי ביטוי במסלולים ייעודיים וביוזמות כמו קו הפיילוט לפוטוניקה משולבת, שנועד לשמש תשתית לאומית ולאפשר חדשנות עמוקה.

"בציר השלישי, בתחום הבינה המלאכותית, אנחנו ממשיכים לבנות תשתיות, כמו מחשוב ודאטה, לצד קידום רגולציה מותאמת והטמעה של טכנולוגיות במגזר הציבורי.

"נושא נוסף שהוא מאוד מרכזי הוא ההון האנושי. במהלך השנה הקרובה אנחנו מתכוונים לבצע בחינה מעמיקה של היצע וביקוש בתחום המוליכים למחצה, ועל בסיס זה לגבש תוכניות הכשרה ממוקדות בשיתוף מערכת ההשכלה הגבוהה.

"המטרה הכוללת היא לא רק לפתור בעיות נקודתיות, אלא לבנות אקו סיסטם חזק, יציב ובר קיימא, שיכול להוביל את ישראל קדימה לאורך זמן."

במסגרת הכנס צפוי ד"ר סטופל להציג כמה נתונים מרכזיים, שממחישים את היקף המהלכים שמקדמת הרשות בתחומי השבבים והבינה המלאכותית.

ד"ר סטופל גם מבקש להציג כמה נתונים ומספרים מרכזיים:

• · הקול הקורא להקמת Venture Studio בהיקף של כ 60 מיליון ש"ח, שנועד להגדיל את מספר הסטארטאפים בתחום השבבים.
• · התכנון להקמת קו פיילוט לאומי לפוטוניקה משולבת בהיקף של לפחות 150 מיליון ש"ח, שמהווה תשתית אסטרטגית.
• · מהצד התעשייתי, יש את ההכרזה של NVIDIA על הקמת קמפוס בישראל עם מעל עשרת אלפים עובדים, לצד ההתרחבות של Tower Semiconductor.
• · בתחום הבינה המלאכותית, יש את השקת מחשב העל הלאומי והתחלת הענקת שוברים של 30% הנחה לחברות.

"כל אלה יחד מציירים תמונה של השקעה רחבה, גם בתשתיות, גם ביזמות וגם בשחקנים הגדולים בתעשייה."

הפוסט ד"ר אלון סטופל: רשות החדשנות מציבה את השבבים וה-AI במרכז סדר היום הטכנולוגי של ישראל הופיע לראשונה ב-Chiportal.

מיקרוסופט הודיעה על תוכניתה לבנות מחשב-על קוונטי בעשר השנים הקרובות, לאחר פריצת דרך במחקר שלה על קיוביטים טופולוגיים. סגנית הנשיא לפיתוח קוונטי מתקדם של החברה, Krysta Svore, הצהירה כי ציר הזמן של מחשב העל הקוונטי הוא במונחים של שנים ולא של עשרות שנים.

המחקר של מיקרוסופט על מחשוב קוונטי היה נרחב. הוא כולל תחומים כמו מנגנוני בקרה, הפחתת רעש ופריסה. המטרה של החברה היא להגיע לקצב של מיליון פעולות קוונטיות בשנייה עם שיעור כשל של אחת לטריליון פעולות. כרגע לא ברור כמה קיוביטים יידרשו לשם כך בארכיטקטורת הקיוביט הטופולוגית של מיקרוסופט.

המתחרות של מיקרוסופט, כולל IBM, Quantinuum ואינטל, כבר ביססו את דריסת הרגל שלהן בתעשייה, כשהן מספקות יחידות עיבוד קוונטיות (QPUs), פתרונות מבוססי תוכנה או גישה מבוססת ענן טהורה לחומרת מחשוב קוונטי. עם זאת, מיקרוסופט מאמינה שהיא יכולה להדביק את הפער ולעלות על החברות הללו למרות ההתחלה האיטית יותר שלה.

מיקרוסופט גם הציעה מדד חדש למדידת ביצועי מחשב קוונטי, ה-Quantum Operations Per Second (rQOPS) האמין, המודד כמה פעולות אמינות ניתן לבצע בשנייה אחת. זאת בניגוד לתקן CLOPS המוצע של יבמ.

הפוסט מיקרוסופט: נבנה מחשב על קוונטי בתוך עשור הופיע לראשונה ב-Chiportal.

רק לפני כמה ימים הכריזה חברת אנבידיה על כוונתה להקים את מחשב העל החזק בישראל, אולם באותה העת התגלע ויכוח חוצה רשויות על מועד השקת תחנת הכוח שתספק חשמל למחשב שכבר בבנייה . ההצהרה החגיגית של ענקית השבבים הפיחה תקווה בקרב רבים אך בימים האחרונים נודע כי הפרויקט נמצא בסכנה בעקבות עיכוב בהקמת תחנת משנה לאספקת חשמל הדרושה לחוות השרתים הענקית שאמורה לקום בפארק התעשייה מבוא כרמל דבר שמעמיד את כל הפרויקט בסכנה.

הוועדה המרחבית לתכנון ובנייה 'יזרעאלים' האמונה על פארק התעשייה 'מבוא כרמל' כבר הודיעה כי קידמה ואישרה פטור מהיטל השבחה להקמת תחנה משנה שתאפשר את הקמת 'מחשב-העל' הגדול בעולם של חברת ההיי-טק אנבדיה. יו"ר הוועדה המרחבית לתכנון ובנייה "היזרעאלים", שי יזרעאלי, הודיע כי התהליך התכנוני קרוב לסיום. לדבריו היזרעאלים קידמו על פי חוק את כל הבקשות שהונחו על שולחנם בנושא כבר מחודש נובמבר אשתקד. "יתרה מכך", אמר יזרעאלי, "התכנית עמדה בכל התנאים של הוועדה והבקרה המרחבית ואושרה על ידנו ב31.1. אנחנו אף פטרנו את התכנית מהיטל השבחה שכן מדובר בתכנית לצורכי ציבור. לפי שעה נדרש תשלום היתר ביוב ולאחריו אני מניח שיינתן היתר לבניית תחנת המשנה שתאפשר את התקדמות הפרויקט. בכל מקרה, נעשה הכל לסייע לקידום התכנית והקמת מחשב העל כאן אצלנו בפארק" אמר יזרעאלי.

המחשב העתידי ישמש לפיתוח מערכות בינה מלאכותית בהשקעה של מאות מיליוני דולרים.

הפוסט חברת אנבידיה נתקלת בבירוקרטיה הישראלית בדרך להקים את Israel-1 – המחשב החזק בישראל הופיע לראשונה ב-Chiportal.

אנבידיה הכריזה על סוג חדש של מחשבי-על עתירי זיכרון עבור משימות בינה מלאכותית גדולות ומורכבות – מחשב על מסדרת NVIDIA DGX המבוסס על סופר-שבבים מדגם NVIDIA Grace Hopper Superchips וטכנולוגיית התקשורת NVIDIA NVLink Switch System, שנוצרו כדי לאפשר את פיתוח הדור הבא של מודלי בינה מלאכותית יוצרת גדולים במיוחד עבור יישומי שפה, מערכות המלצה ומשימות ענק לניתוח ועיבוד נתונים.

ל-NVIDIA DGX GH200, שצפוי להיות זמין לקראת סוף השנה, יש היקף זיכרון עצום. הוא משתמש בטכנולוגיית NVLink עם מערכת מתגי NVLink כדי לשלב 256 שבבי-על מסוג Grace Hopper Superchips, שפועלים יחד כ-GPU ענק אחד. השילוב הייחודי הזה מספק 144 טרהבייט של זיכרון – פי 500 מאשר במערכת NVIDIA DGX A100.

"בינה מלאכותית יוצרת, מודלי שפה גדולים (LLMs), ומערכות המלצה, הם המנועים הדיגיטליים של הכלכלה המודרנית", אמר ג'נסן הואנג, מייסד ומנכ"ל NVIDIA. "מחשבי העל לבינה מלאכותית DGX GH200 משלבים את טכנולוגיות המחשוב המואץ והתקשורת המתקדמות ביותר של NVIDIA, כדי להרחיב את גבולות ה-AI".

הסופר-שבבים מדגם GH200 מייתרים את הצורך בחיבורי PCIe מסורתי בין מעבדים מרכזיים (CPU) למעבדים גרפיים (GPU) במערכות מחשוב, בכך שהם משלבים בין מעבד מרכזי מסוג NVIDIA Grace ובין מעבד גרפי מסוג NVIDIA H100 Tensor Core באותה האריזה, תוך שימוש בחיבור NVIDIA NVLink-C2C. החיבור המתקדם מגדיל את רוחב הפס שבין GPU ו-CPU פי שבע בהשוואה לטכנולוגיית ה-PCIe העדכנית ביותר, מקצץ בצריכת החשמל של החיבוריות בשיעור של יותר מפי חמש,  ובכך מספקת את אבני הבניין של מחשבי-העל DGX GH200, עם GPU של 600 גיגה-בייט בארכיטקטורת Hopper החדשנית.

ה-DGX GH200 הוא מחשב-העל הראשון ששידך בין שבבי-העל מסוג Grace Hopper למערכתNVIDIA NVLink Switch System, טכנולוגיית חיבוריות חדשה שמאפשרת לכל המעבדים הגרפיים ב-DGX GH200 לעבוד כמעבד גרפי אחד ענק. הדור הקודם של המערכת, לשם השוואה, אפשר רק לשמונה מעבדים גרפיים לעבוד כאחד ללא פשרה בביצועים.

גוגל, מטא ומיקרוסופט הן בין החברות הראשונות שקיבלו גישה ל-DGX GH200 לצורך מחקר ופיתוח של מודלי בינה מלאכותית גדולים מאוד.

NVIDIA Helios

כדי להניע את פעילות צוותי המחקר והפיתוח שלה, NVIDIA מקימה את מחשב העל NVIDIA Helios שיבוסס על DGX GH200. מחשב העל NVIDIA Helios יורכב מ-4 מערכות DGX GH200, המחוברות האחת לשנייה באמצעות NVIDIA Quantum-2 InfiniBand, טכנולוגיית התקשורת שפותחה בישראל ומציעה רוחב פס של עד ל-400 גיגה-ביט בשנייה. Helios יכלול בסך הכל 1,024 שבבי-על מסוג Grace Hopper וצפוי להתחיל לעבוד עד לסוף השנה.

הפוסט NVIDIA מכריזה על DGX GH200 – סוג חדש של מחשבי-על לבינה מלאכותית בו 256 שבבים הפועלים יחד כאחד הופיע לראשונה ב-Chiportal.

אנבידיה הודיעה היום על הקמתו של Israel-1, מחשב העל החזק ביותר בישראל לחישובי AI, שישמש את החברה לשיתוף פעולה עם התעשייה, למו"פ פנימי, וכן כתבנית לבניית מחשבי על מבוססי פלטפורמת Spectrum-X. בהמשך הדרך, הוא יהיה זמין כחלק משירות מחשוב העל בענן NVIDIA DGX Cloud, ויספק את העוצמה של תשתית AI בענן לאקוסיסטם המקומי.

כאשר תושלם הקמתו, Israel-1 ישלב 256 מערכות HGX H100 מבית Dell Technologies, הכוללות 2,048 מעבדים גרפיים מסוג NVIDIA H100 80GB עם יותר מ-34 מיליון ליבות CUDA ולמעלה ממיליון ליבות Tensor מהדור הרביעי. כמו כן, ישלב מחשב העל 2,560 מעבדים מסוג BlueField-3 DPU ו-80 מתגי Spectrum-4 – כולם פותחו בישראל.

Israel-1, שנחשף בכנס Computex, צפוי לספק ביצועי AI של עד 8 אקסה-פלופס (Exaflops), מה שיהפוך אותו לאחד ממחשבי העל המהירים ביותר בעולם לחישובי בינה מלאכותית. בנוסף, הוא צפוי לספק ביצועים של יותר מ-135 פטהפלופס (Petaflops) במשימות מחשוב-על קלאסיות.

מחשב העל, ששוויו מוערך במאות מיליוני דולרים, צפוי להיכנס לשימוש ראשוני עד סוף השנה.

"בינה מלאכותית היא הכוח הטכנולוגי החשוב ביותר בחיינו, ו-NVIDIA מחויבת לשמירה על ההובלה שלה בחזית ה-AI", אמר גלעד שיינר, סגן-נשיא בכיר למחשוב על ותקשורת באנבידיה. Israel-1 מייצג השקעה עצומה עבור אנבידיה, שתאפשר לנו להניע חדשנות בישראל ובעולם כולו", הוא הוסיף.

מחשב העל החדש יתבסס על פלטפורמת NVIDIA Spectrum-X שהוכרזה זה עתה ב-Computex, ומייצגת סוג חדש של טכנולוגיות תקשורת מסוג Ethernet שפותח על מנת לשפר ולהאיץ את הביצועים של ענן מבוסס אתרנט לחישובי בינה מלאכותית (AI Clouds).

הפלטפורמה מונעת באמצעות השילוב הצמוד של שבבי NVIDIA BlueField-3 DPU ומתגי Spectrum-4, שמביאים יחדיו לשיפור של עד פי 1.7 בביצועי בינה מלאכותית וביעילות צריכת האנרגיה. Spectrum-X כוללת גם את סט פתרונות תוכנה מבית אנבידיה שיאפשרו למפתחים לבנות יישומי AI חדשים ומותאמים לעבודה בענן.

הענקת יכולות בינה מלאכותית מקצה לקצה מפחיתה את זמני ההרצה של מודלי בינה מלאכותית יוצרת (Generative AI) מבוססי Transformer, ומאפשרת למהנדסים, מדעני נתונים וספקיות הענן להגיע לתוצאות מדויקות ולקבל החלטות מושכלות במהירות.

פלטפורמת NVIDIA Spectrum-X, כולל Spectrum-4 ו-BlueField-3 DPUs, זמינה כבר בימים אלו.

הפוסט אנבידיה תקים את מחשב העל החזק ביותר בישראל הופיע לראשונה ב-Chiportal.

מחשבי על המשלבים מעבדים מרכזיים (CPU) ומעבדים גרפיים (GPU) תופסים מקומות גבוהים ברשימת 500 מחשבי העל הירוקים שפורסמה בשבוע שעבר, ואשר כוללת את המחשבים היעילים ביותר מבחינת צריכת האנרגיה.

שמונה מהמחשבים הירוקים ביותר כוללים מאיצים מיוחדים כגון מעבדים גרפיים ביחד עם המעבדי המרכזיים במטרה להאיץ את ביצועיהם ולהפוך את מחשבי העל ליעילים יותר מבחינה אנרגטית.

הרשימה Green500, מתפרסמת פעמיים בשנה במקביל לרשימת דירוג מחשבי העל לפי עוצמתם. אותו ארגון גם מפרסם את שתי הרשימות. מחשבי על המכילים מאיצים יעילים פי 3 בצריכת האנרגיה שלהם מאשר מחשבים שאינם מכילים מאיצים, אומר וו פנג, פרופסור להנדסת חשמל ומחשבים במכון הפוליטכני של וירג'יניה. שניים משמונת המחשבים הירוקים ביותר הם מסין והם גם חדשים ברשימה. הם משלבים מעבדים גרפיים של NVIDIA עם מעבדים מרכזיים של אינטל. ברשימה הקודמת שפורסמה בנובמבר 2009, רק מחשב אחד הכיל שילוב של מעבד רגיל ומעבד גרפי של AMD, אך מכונה זו ירדה למקום ה-11.

קיים עניין בבניית מחשבי על המשתמשים במעבדים גרפיים ביחד עם מעבדים רגילים. מעבדים גרפיים הם בדרך כלל מהירים יותר מהמעבדים המסורתיים והם מבצעים משימות ספציפיות מהסוג הדרוש ביישומים מדעיים ומיחשוביים. כמה מוסדות כגון המכון של טוקיו לטכנולוגיה הכריזו על תוכניות להטמעת יותר מעבדים גרפיים במאמץ להוציא יותר ביצועים מהשרתים.

הפוסט מעבדים גרפיים מסייעים להגדלת היעילות האנרגטית של מחשבי על הופיע לראשונה ב-Chiportal.