אנבידיה משקיעה 5 מיליארד דולר בחברת הבינה המלאכותית Safe Superintelligence, שהקים איליה סוצקבר, ממייסדי OpenAI ולשעבר המדען הראשי של החברה. ההשקעה היא חלק משותפות אסטרטגית ארוכת טווח שבמסגרתה SSI תרחיב את תשתית המחשוב שלה באמצעות הדור הבא של מערכות אנבידיה.

SSI הוקמה ב-2024 בידי סוצקבר, היזם הישראלי דניאל גרוס וחוקר הבינה המלאכותית דניאל לוי. החברה מפעילה מרכזים בתל אביב ובפאלו אלטו ומתמקדת במטרה אחת: פיתוח בינה מלאכותית מתקדמת שהבטיחות שלה משולבת בתהליך המחקר והפיתוח ולא מתווספת לאחר שהמערכת כבר נבנתה.

החברה פועלת עד כה בחשאיות ולא הציגה מודל, מוצר מסחרי או מאמר מדעי המתאר את הטכנולוגיה שלה. למרות זאת, היא הפכה לאחת מחברות ה-AI הפרטיות בעלות השווי הגבוה בעולם. בסבב גיוס קודם הוערך שווייה ב-32 מיליארד דולר, אף שבחברה מועסקים רק כמה עשרות עובדים.

תשתית המחשוב תגדל פי עשרה

במסגרת השותפות צפויה SSI לקבל גישה למערכות המבוססות על ארכיטקטורת Vera Rubin של אנבידיה. לפי התוכנית, החברה מתכוונת להגדיל פי עשרה בתוך כשנה את כושר המחשוב העומד לרשות צוות המחקר שלה.

פלטפורמת Vera Rubin נועדה לשמש לאימון ולהרצה של דורות חדשים של מודלי בינה מלאכותית. המערכת משלבת מעבדי GPU, מעבדים מרכזיים, קישוריות מהירה וזיכרונות רחבי־פס, במטרה לטפל בעומסי עבודה גדולים יותר ובמודלים הדורשים כמויות עצומות של חישוב וזיכרון.

השותפות מעניקה ל-SSI גישה מוקדמת לחומרה החדשה, ואילו אנבידיה מקבלת לקוח עוגן נוסף לדור הבא של מערכותיה. היא עשויה גם להעניק ליצרנית השבבים הצצה לצורכי החישוב של אחת מקבוצות המחקר המסקרנות בענף, אף שפרטי המחקר עצמו צפויים להישאר חסויים.

ניסיון למצוא מסלול חדש לבינה מלאכותית

סוצקבר היה אחד החוקרים המרכזיים שהובילו את פיתוחם של מודלי הלמידה העמוקה ושל משפחת מודלי GPT ב-OpenAI. לאחר שעזב את החברה הוא טען כי שיפור הביצועים באמצעות הגדלת כמויות הנתונים, מספר הפרמטרים וכושר החישוב מתחיל להיתקל בתשואה פוחתת.

SSI מנסה לפתח שיטות מחקר אחרות, אך אינה מפרטת כיצד הן שונות מהגישה של OpenAI, גוגל, אנתרופיק וחברות נוספות. לפי סוצקבר, החברה מתמקדת במחקר ארוך טווח ולא בלחץ להשיק במהירות מוצרים לצרכנים או ללקוחות ארגוניים.

היעדרו של מוצר מסחרי מאפשר ל-SSI להפנות את משאביה למחקר, אך הוא גם יוצר סימן שאלה לגבי המודל העסקי שלה. הרחבת תשתית המחשוב פי עשרה כרוכה בהוצאה גבוהה על מערכות, חשמל, קירור ותפעול, ולכן ההשקעה של אנבידיה מספקת לחברה לא רק הון אלא גם גישה ישירה לספקית החומרה החשובה בענף.

אנבידיה מרחיבה את מעגל ההשקעות

ההשקעה ב-SSI היא חלק מאסטרטגיה רחבה של אנבידיה, המשקיעה בחברות המפתחות מודלי AI, שירותי ענן, רובוטיקה ותוכנות תשתית. השקעות כאלה מגדילות את הביקוש למערכות החברה ומחזקות את הקשר בינה לבין מפתחי המודלים הגדולים.

עם זאת, הן גם מעוררות שאלות לגבי היחסים בין ספקית החומרה לבין לקוחותיה. כאשר אנבידיה משקיעה בחברה שמשתמשת בכספים לרכישת מערכות מתוצרת אנבידיה, חלק מההשקעה עשוי לחזור אליה כהכנסות ממכירת חומרה ושירותים.

עבור תעשיית השבבים הישראלית, העסקה מדגישה פעם נוספת את תפקידה של ישראל במרכז המחקר העולמי של אנבידיה. אף ש-SSI אינה יצרנית שבבים, פעילותה בתל אביב והיקף המחשוב שהיא מתכננת להציב הופכים אותה לצרכנית משמעותית של תשתיות AI מתקדמות.

הפוסט אנבידיה משקיעה 5 מיליארד דולר בחברת ה-AI של איליה סוצקבר הופיע לראשונה ב-Chiportal.

יפן מקדמת הקמה של תשתית מחשוב לאומית רחבת היקף לפיתוח בינה מלאכותית פיזית, רובוטיקה ומערכות אוטונומיות. חברת Noetra היפנית תקים בשיתוף אנבידיה מרכז מחשוב הכולל 27,500 מאיצים גרפיים מדור Rubin ו־13,750 מעבדי Vera, בהספק כולל של 140 מגוואט.

התשתית תספק את כוח המחשוב למיזם FRONTia של משרד הכלכלה, המסחר והתעשייה של יפן, METI. המיזם נועד לפתח ביפן מודלי יסוד רב־אופניים שיוכלו לעבד במקביל טקסט, תמונות, וידאו, קול ונתוני חיישנים, ולשמש מערכות הפועלות בעולם הפיזי.

לפי Noetra, הקמת מרכז המחשוב תחל באפריל 2027 והוא צפוי להתחיל לפעול ביוני 2028. החברות לא מסרו את היקף ההשקעה או את התמורה שתשולם לאנבידיה. (Honda Global)

מערכות Vera Rubin ורשת Spectrum-X

מרכז המחשוב יתבסס על ארונות Vera Rubin NVL72 ועל פלטפורמת התכנון DSX של אנבידיה. המערכות יחוברו באמצעות רשת Spectrum-X Ethernet ויכללו גם מעבדי תקשורת BlueField. התשתית מיועדת לאימון מודלים גדולים במיוחד וליישומים הדורשים שילוב של עיבוד שפה, תמונה, וידאו ומידע מחיישנים. (NVIDIA Newsroom)

אנבידיה ו־Noetra מתארות את המיזם כתשתית הלאומית הראשונה בעולם המוקדשת לבינה מלאכותית פיזית. זהו תיאורן של החברות, ולא הגדרה שנקבעה בידי גוף בינלאומי בלתי תלוי.

בינה מלאכותית פיזית היא שם כולל למערכות AI שאינן מסתפקות ביצירת טקסט או תמונות, אלא קולטות מידע מהסביבה, מסיקות ממנו מסקנות ומפעילות מכונות בעולם הממשי. היישומים כוללים רובוטים תעשייתיים, כלי רכב אוטונומיים, מערכות לוגיסטיקה, ציוד רפואי, רחפנים ותאומים דיגיטליים של מפעלים ותשתיות.

המערכת תשמש לפיתוח מודלים פתוחים יחסית לשימוש התעשייה היפנית. Noetra מתכננת להעמיד את המשקלים שאומנו מראש לרשות מפתחי מודלים וחברות ביפן, לצד כלי תוכנה ומודלים של אנבידיה ובהם Cosmos,‏ Isaac GR00T,‏ Nemotron ו־NeMo. (NVIDIA Newsroom)

44 חברות וארגונים משתתפים

Noetra הוקמה סביב ארבע חברות ליבה: סוני, סופטבנק, NEC והונדה. בסך הכול השקיעו בה 44 חברות וארגונים, בהם יצרניות רובוטים, חברות אלקטרוניקה, יצרניות רכב, בנקים וחברות תעשייה. ברשימת המשתתפות נמצאות בין היתר פאנוק, יסקאווה, היטאצ'י, פוג'יטסו, טוקיו אלקטרון, מיצובישי אלקטריק, טושיבה, שארפ ו־Murata. (Honda Global)

צוות המחקר והפיתוח יכלול מהנדסים מהחברות השותפות, מהמכון הלאומי היפני למדע וטכנולוגיה תעשייתיים, AIST, ומחברת Preferred Networks. בשלב הראשון תתחיל Noetra לפתח את המודל באמצעות תשתיות מחשוב קיימות של ספקים יפניים, עוד לפני שמרכז Rubin החדש ייכנס לפעולה. (Honda Global)

משרד הכלכלה היפני בחר ב־Noetra וב־AIST להוביל את תוכנית פיתוח מודל היסוד המקומי לשנים 2026–2030. הממשלה מציגה את היכולת להשתמש בנתוני מפעלים ובמידע תעשייתי מבלי להעבירם לפלטפורמות זרות כאחד הנימוקים המרכזיים להקמת התשתית. (meti.go.jp)

יפן מבקשת למנף את יתרונה בתעשייה וברובוטיקה

יפן איבדה במהלך העשורים האחרונים חלק ניכר ממעמדה בייצור שבבים, אך היא עדיין מחזיקה בתעשיות חזקות של ציוד לייצור מוליכים למחצה, חומרים, מכונות, רכב ורובוטיקה. הממשלה מבקשת להשתמש במידע הנאסף במפעלים ובמערכות תעשייתיות כדי לפתח מודלים המותאמים לייצור ולמערכות אוטונומיות.

אסטרטגיית הרובוטיקה היפנית מציבה יעד להחדיר כעשרה מיליון רובוטים עד 2040 ולהגיע ליותר מ־30% משוק רובוטיקת ה־AI העולמי. הממשלה רואה ברובוטיקה דרך להתמודד עם הזדקנות האוכלוסייה, המחסור בכוח אדם, אסונות טבע ומשימות מסוכנות כגון פירוק מתקנים גרעיניים. (meti.go.jp)

במקביל להודעת התשתית הכריזה אנבידיה על שיתופי פעולה עם חברות רובוטיקה יפניות, ובהן פאנוק ו־Yaskawa Electric. שיתופי הפעולה יתמקדו בפיתוח רובוטים שניתן להתאים למשימות משתנות באמצעות מודלים של בינה מלאכותית ולא רק באמצעות תכנות קבוע מראש. (Reuters)

מנכ״ל אנבידיה, ג'נסן הואנג, אמר כי יפן המציאה את הייצור המודרני וכעת היא מקימה את מפעלי ה־AI שיניעו את המהפכה התעשייתית הבאה. מבחינת אנבידיה, המיזם הוא גם עסקה משמעותית לדור Rubin שטרם נכנס לפריסה רחבה, וגם חלק מהתרחבות שוק ה־AI הריבוני – תשתיות מחשוב שמדינות מבקשות להחזיק בתחומן ולשלוט בנתונים ובמודלים הפועלים עליהן. (NVIDIA Newsroom)

הפוסט יפן תקים תשתית AI לאומית עם 27,500 מאיצי Rubin של אנבידיה הופיע לראשונה ב-Chiportal.

אנבידיה דיווחה הלילה על עוד רבעון שיא, שממחיש עד כמה שוק תשתיות הבינה המלאכותית ממשיך להתרחב סביב מרכזי הנתונים. ברבעון הראשון של שנת הכספים 2027, שהסתיים ב־26 באפריל 2026, רשמה החברה הכנסות של 81.6 מיליארד דולר. מדובר בעלייה של 20% לעומת הרבעון הקודם ובזינוק של 85% לעומת הרבעון המקביל אשתקד. הכנסות מרכזי הנתונים הגיעו לשיא של 75.2 מיליארד דולר, עלייה של 92% לעומת השנה שעברה.

הנתונים מציבים את אנבידיה לא עוד כחברת שבבים גרפיים, אלא כספקית התשתית המרכזית של כלכלת ה־AI. לפי הדוח, הכנסות מחשוב מרכזי הנתונים הגיעו ל־60.4 מיליארד דולר, ואילו הכנסות הרשתות במרכזי הנתונים הגיעו ל־14.8 מיליארד דולר – כמעט פי שלושה לעומת השנה שעברה. הרווח הנקי לפי GAAP הסתכם ב־58.3 מיליארד דולר, והרווח המדולל למניה הגיע ל־2.39 דולר. הרווח המתואם למניה עמד על 1.87 דולר.

מנכ״ל ומייסד החברה, ג׳נסן הואנג, תיאר את המגמה כ״האצה בבניית מפעלי AI״, כלומר מרכזי נתונים שתפקידם לייצר שירותי בינה מלאכותית בקנה מידה תעשייתי. לדבריו, עידן ה־Agentic AI כבר החל, והמערכות אינן רק משיבות לשאלות אלא מבצעות עבודה ממשית בארגונים. בשיחת הוועידה לאחר פרסום הדוחות אמר הואנג כי “הביקוש הפך לפרבולי”, וכי בעידן החדש “קיבולת מחשוב היא הכנסות ורווחים”.

מרכזי נתונים, ענן ו־AI ריבוני

אנבידיה משנה במקביל את אופן הדיווח שלה, כדי לשקף טוב יותר את מקורות הצמיחה. החברה תחלק מעתה את פעילותה לשתי פלטפורמות שוק עיקריות: מרכזי נתונים ומחשוב קצה. בתוך מרכזי הנתונים היא תדווח על שני תתי־שווקים: Hyperscale, הכולל את ענקיות הענן וחברות האינטרנט הגדולות, ו־ACIE, הכולל ענני AI, תעשייה וארגונים. מחשוב הקצה יכלול מחשבים אישיים, קונסולות משחק, תחנות עבודה, תחנות בסיס לרשתות AI-RAN, רובוטיקה ורכב.

לפי סמנכ״לית הכספים קולט קרס, הכנסות ההייפרסקייל ברבעון הסתכמו ב־38 מיליארד דולר והיוו כמחצית מהכנסות מרכזי הנתונים. הכנסות תחום ACIE הסתכמו ב־37 מיליארד דולר וצמחו ב־31% לעומת הרבעון הקודם. החברה ציינה גם כי הכנסות ענני ה־AI יותר משלשו את עצמן לעומת השנה שעברה, וכי הכנסות AI ריבוני צמחו ביותר מ־80%.

המשמעות היא שהצמיחה של אנבידיה אינה נשענת רק על חמש או שש ענקיות ענן. החברה מנסה להראות למשקיעים כי גל הביקוש מתרחב גם לענני AI ייעודיים, מרכזי נתונים לאומיים, תשתיות ארגוניות ומערכות תעשייתיות. זהו מסר חשוב במיוחד בשלב שבו השוק בוחן אם השקעות הענק ב־AI הן מחזור זמני, או שינוי מבני ארוך טווח בתשתיות המחשוב.

בלקוול עכשיו, ורה רובין בדרך

ארכיטקטורת Blackwell ממשיכה להיות מנוע הצמיחה המרכזי של אנבידיה. החברה אמרה כי הביקוש למערכות GB300 ו־NVL72 חזק במיוחד בקרב בוני מודלים גדולים וענקיות ענן. קרס ציינה בשיחת הוועידה כי זהו קצב ההשקה המהיר ביותר בתולדות החברה.

הדור הבא כבר בדרך. אנבידיה הודיעה כי תחל משלוחי ייצור של פלטפורמת Vera Rubin במחצית השנייה של השנה, החל מהרבעון השלישי. לפי החברה, ורה רובין תשלב מעבד Vera ייעודי ל־Agentic AI עם מאיצי Rubin ורכיבי תקשורת מהירים. הואנג אמר בשיחה כי ורה פותחת בפני אנבידיה שוק חדש של מעבדים מרכזיים, תחום שבו החברה לא פעלה בעבר בהיקף דומה, וטען כי כל יצרני המערכות וענקיות הענן הגדולות נערכים לפריסה שלה.

זהו שינוי אסטרטגי משמעותי. אנבידיה כבר אינה מסתפקת במכירת מאיצים גרפיים. היא מציעה מערכות שלמות: GPU, CPU, תקשורת, אחסון, תוכנה, שכבות אבטחה וכלי פיתוח. בכך היא מנסה להגדיל את חלקה מכל דולר שמושקע במרכזי נתונים ל־AI, ולהקשות על מתחרים שמציעים רכיב בודד בלבד.

סין נשארת מחוץ לתחזית

נקודת האזהרה המרכזית בדוח היא סין. אנבידיה צופה הכנסות של 91 מיליארד דולר ברבעון השני של שנת הכספים 2027, פלוס או מינוס 2%, אך מדגישה כי התחזית אינה כוללת הכנסות ממכירות מחשוב מרכזי נתונים לסין. החברה ציינה כי אף שהממשל האמריקני אישר רישיונות למשלוח H200 ללקוחות בסין, עדיין לא נרשמו הכנסות כאלה, ולא ברור אם הרשויות בסין יאפשרו את היבוא.

המשמעות היא שהתחזית החזקה של אנבידיה נשענת על ביקוש מחוץ לסין. מצד אחד, זה מצביע על עומק הביקוש העולמי. מצד אחר, הוא משאיר מקור אי־ודאות גיאופוליטי משמעותי, במיוחד בשוק שבו שבבי AI הפכו לנכס אסטרטגי.

חלוקת כסף לבעלי המניות – וסימן לביטחון עצמי

לצד ההשקעה האדירה בתשתיות, אנבידיה מגדילה גם את ההחזר לבעלי המניות. החברה החזירה ברבעון כ־20 מיליארד דולר באמצעות רכישה עצמית של מניות ודיבידנד. הדירקטוריון אישר תוכנית רכישה עצמית נוספת של 80 מיליארד דולר, ללא תאריך תפוגה, והדיבידנד הרבעוני יעלה מסנט אחד ל־25 סנט למניה.

המהלך מאותת שהנהלת החברה רואה את תזרים המזומנים הנוכחי כבר־קיימא לפחות בטווח הקרוב. קרס אמרה בשיחה כי החברה מתכוונת להחזיר השנה לבעלי המניות כ־50% מתזרים המזומנים החופשי, תוך המשך השקעות במחקר ופיתוח, בשרשרת האספקה ובאקוסיסטם של AI.

הרבעון של אנבידיה משקף חברה שנמצאת במרכז גל ההשקעות הגדול ביותר כיום בטכנולוגיה. השאלה המרכזית אינה אם הביקוש ל־AI קיים, אלא כמה זמן יימשך קצב ההשקעות הזה, מי יוכל לממן אותו, והאם אנבידיה תצליח לשמור על היתרון כאשר יותר חברות מנסות לפתח שבבים, מערכות ורכיבי רשת משלהן. בינתיים, המספרים מראים שהשוק ממשיך לרדוף אחרי קיבולת מחשוב – ואנבידיה עדיין עומדת במרכז המרוץ.

הפוסט אנבידיה שוברת שיא: הכנסות של 81.6 מיליארד דולר ברבעון, כמעט כולן ממרכזי נתונים הופיע לראשונה ב-Chiportal.

המנכ"לים ג’נסן הואנג וטאן בו-ליפ השיבו לשאלות על ייצור השבבים, מעורבות ממשל טראמפ, יחסים עם TSMC, השקעות הדדיות והשפעת המהלך על לקוחות Arm – והדגישו שמדובר במהלך עסקי ותרבותי מהפכני

במסיבת עיתונאים מתוקשרת בהשתתפות בכירי העיתונות הכלכלית, חשפו מנכ"ל אנבידיה, ג’נסן הואנג, ומנכ"ל אינטל, טאן בו-ליפ, את החזון לשותפות החדשה. מעבר להכרזה עצמה, נרשמו חילופי דברים עשירים מול העיתונאים, שסיפקו הצצה לאסטרטגיה ולגישה של שתי החברות כלפי העתיד.

"צעד גדול מאז IBM System/360"

הואנג פתח בנימה היסטורית, כשהשווה את השותפות ליום שבו IBM הציגה את סדרת System/360 בשנות ה־60. לדבריו, "העולם עובר כעת למחשוב מואץ ובינה מלאכותית – ואנחנו ממציאים מחדש את חוויית המחשב האישי ואת מרכז הנתונים כולו". הוא הדגיש כי אינטל ואנבידיה יפתחו יחד שבבי SoC המאחדים GPU ו־CPU עם חיבוריות NVLink, שיאפשרו להרחיב את המחשוב מקנה מידה של מחשבים אישיים ועד מחשבי־על .

בו-ליפ: "נקודת מפנה שתשנה את כללי המשחק"

מנכ"ל אינטל הוסיף כי מדובר בשותפות "עמוקה והיסטורית" והזכיר את תרומתו של הואנג בפיתוח CUDA – תזכורת לכך שמהפכת המחשוב המואץ נבנתה על חזון ארוך טווח. בו-ליפ הדגיש את שלוש נקודות החוזק: אנבידיה כמובילה במחשוב AI מואץ, אינטל כמובילה במעבדי x86, והיתרון של הארכיטקטורה המשותפת שתשחרר "עידן חדש של חדשנות ותועלת לכל התעשייה" .

תגובות לשאלות הכתבים

• CNBC שאלו אם אינטל תהפוך גם ליצרנית שבבי AI מתקדמים. הואנג הבהיר כי השותפות הנוכחית מתמקדת במעבדי x86 מותאמים ללקוחות, אך אנבידיה תמשיך לעבוד עם TSMC לייצור שבבי Grace ו־Blackwell. לדבריו, "אינטל תהפוך ללקוח גדול שלנו – אבל לא נוותר על TSMC, שהיא יצרנית עולמית ברמה יוצאת דופן" .
• Bloomberg תהו מתי נראה מוצרים בפועל. השניים חשפו כי צוותי הארכיטקטורה עובדים כבר כשנה על פתרונות מותאמים, ושלוש קבוצות שונות עוסקות במקביל בארכיטקטורות לשרתים, למחשבים אישיים ולמערכות בקנה מידה גדול.
• Financial Times העלו את השאלה אם שיתוף הפעולה קשור ללחצים פוליטיים מצד ממשל טראמפ. הואנג השיב כי "לא הייתה לממשל שום מעורבות. טראמפ תמך באופן כללי בתעשייה האמריקנית, אך ההחלטה היא עסקית לחלוטין".
• Reuters שאלו אם שיתוף הפעולה יכלול גם השקעות הון הדדיות. הואנג ציין כי ההשקעה באינטל משקפת את האמון ההדדי ואת ההזדמנות העסקית בשוק של כ־50 מיליארד דולר בשנה סביב מחשוב AI, ואמר כי "זה פשוט משקף עד כמה אנחנו נרגשים מהשותפות הזו".
• The Information שאלה אם לקוחות Arm עשויים לעבור ל־x86. הואנג הדגיש כי "הרוב המכריע של הלקוחות הארגוניים עדיין משתמשים ב־x86, ולכן זו הזדמנות גדולה לצמיחה", אך הדגיש שגם מעבדי Arm של אנבידיה ימשיכו להתפתח במקביל .
• Washington Post שאלו על ייצור בארה"ב לאור מדיניות טראמפ. בו-ליפ אמר כי אינטל אוהבת את הפוקוס על ייצור מקומי, אך תשמור על גמישות גלובלית ותשפר בהדרגה את תפוקת מפעליה המתקדמים (14A ו־18A).

משמעות אסטרטגית

מעבר להיבט העסקי, השניים הדגישו גם ממד תרבותי: בו-ליפ ציין כי הוא מצפה "לבנות תרבות הנעה מהירה" בדומה לאנבידיה, בעוד הואנג שיבח את יכולות האריזה המתקדמות של אינטל (Foveros, EMIB) כבסיס לשילוב ייחודי בין GPU ל־CPU.

בסיכום אמר הואנג: "זה יום היסטורי שבו אנחנו בונים יחד פלטפורמת מחשוב חדשה – אישית, ארגונית ועננית". בו-ליפ הוסיף: "נעבוד קשה כדי להפוך את השותפות הזו להצלחה אדירה עבור שני הצדדים והלקוחות שלנו".

הפוסט מנכ"לי אינטל ואנבידיה במסיבת עיתונאים משותפת: משרטטות מחדש את מפת המחשוב הופיע לראשונה ב-Chiportal.