מיקרוסופט הודיעה על מינויו של נתי אמסטרדם למנכ״ל מיקרוסופט ישראל. אמסטרדם, המגיע לחברה לאחר יותר מתשע שנים באנבידיה, ייכנס לתפקיד בחודש אוקטובר ויוביל את הפעילות העסקית של מיקרוסופט בשוק הישראלי.

אמסטרדם יחליף את אבי יושעי, ששימש בחודשים האחרונים כממלא מקום המנכ״ל. יושעי ימשיך לכהן כסמנכ״ל הטכנולוגיות של מיקרוסופט ישראל ויהיה אחראי על האסטרטגיה הטכנולוגית ועל פעילות החדשנות של החברה מול לקוחות בישראל.

המינוי מגיע לאחר שאלון חיימוביץ׳ סיים בסוף מאי את כהונתו כמנכ״ל מיקרוסופט ישראל, לאחר ארבע שנים בתפקיד. בתקופת הביניים נוהלה הפעילות העסקית בידי יושעי.

הקים את הפעילות העסקית של אנבידיה בישראל

בתפקידו האחרון כיהן אמסטרדם כ־Senior Country Director של אנבידיה בישראל. הוא הצטרף לחברה במאי 2017 כדי להקים את הפעילות העסקית המקומית והוביל את הרחבת קשריה עם חברות הזנק, גופי מחקר ואקדמיה, התעשייה הביטחונית, מערכת הבריאות, המגזר הפיננסי וגופים ממשלתיים.

הפעילות העסקית התמקדה בין היתר בהטמעת מעבדים גרפיים, מערכות מחשוב מואץ ופלטפורמות תוכנה של אנבידיה עבור יישומי בינה מלאכותית. בתקופה זו הפכה אנבידיה משחקן בעל נוכחות מצומצמת בישראל לאחת מחברות הטכנולוגיה הבולטות במדינה, בין היתר בעקבות רכישת מלאנוקס והרחבת פעילות המחקר והפיתוח שלה.

עם זאת, תפקידו של אמסטרדם התמקד בפעילות העסקית ובקשרים עם לקוחות ושותפים. הוא לא ניהל את מרכזי המחקר והפיתוח של אנבידיה בישראל, והודעת המעבר אינה מצביעה כשלעצמה על שינוי בהנהלת פעילות הפיתוח של החברה.

לפני הצטרפותו לאנבידיה כיהן אמסטרדם כמנכ״ל VMware ישראל בשנים 2015–2017. קודם לכן מילא תפקיד ניהולי אזורי ב־VMware ותפקידי מכירות וניהול ב־Bynet Communications וב־Integrity Systems. הוא בעל תואר ראשון במנהל עסקים מהמרכז האקדמי רופין ותואר MBA מאוניברסיטת בן־גוריון. את דרכו המקצועית החל לאחר שירות בחיל האוויר בתחום התקשורת וההצפנה.

מעבר מספקית שבבים לספקית ענן

בתפקידו החדש יהיה אמסטרדם אחראי על הפעילות המסחרית של מיקרוסופט בישראל, ובכלל זה על המכירות והעבודה עם לקוחות בתחומי Azure, בינה מלאכותית, סייבר ותוכנה ארגונית.

מדובר בתפקיד נפרד מניהול מרכז המחקר והפיתוח של מיקרוסופט בישראל, המפתח מוצרים וטכנולוגיות עבור פעילותה העולמית של החברה. ההפרדה חשובה גם משום שמיקרוסופט מפעילה בישראל מערך מחקר ופיתוח גדול בתחומי הסייבר, הענן והבינה המלאכותית.

המעבר מאנבידיה למיקרוסופט משקף את ההתקרבות בין שוק השבבים לבין שוק הענן. אנבידיה מספקת את רוב המאיצים שעליהם מתבססות כיום תשתיות AI, בעוד שמיקרוסופט היא אחת מרוכשות מעבדי ה־AI הגדולות בעולם ומפעילה אותם במרכזי הנתונים של Azure. במקביל, מיקרוסופט מפתחת מעבדים משלה, ובהם מאיץ ה־AI‏ Maia ומעבד השרתים Cobalt, במטרה לשלוט בחלק גדול יותר ממערך החומרה והתוכנה שלה.

ב־CHIPORTAL דיווחנו כבר ב־2017 על מעברו של אמסטרדם מ־VMware לאנבידיה. מאז התרחבה פעילות אנבידיה בישראל במידה ניכרת. עוד דיווחנו על השבבים המותאמים שפיתחה מיקרוסופט עבור תשתיות הענן שלה ועל הקמת קבוצת שבבי Edge AI חדשה של גוגל בישראל.

הפוסט נתי אמסטרדם עוזב את אנבידיה וימונה למנכ״ל מיקרוסופט ישראל הופיע לראשונה ב-Chiportal.

IBM ו־OpenAI הכריזו על שותפות אסטרטגית שבמסגרתה ישולבו המודלים והמוצרים של OpenAI בפרויקטים שמבצעת IBM Consulting עבור ארגונים גדולים.

במסגרת ההסכם תשלב IBM כלים ובהם GPT‑5.6,‏ Codex ו־ChatGPT Work בפלטפורמת IBM Consulting Advantage. המטרה היא להעביר יישומי בינה מלאכותית משלב הניסוי לשימוש בתהליכים תפעוליים, לרבות כספים, רכש, שירות לקוחות ומשאבי אנוש.

השותפות מיועדת במיוחד לארגונים הפועלים בסביבות מורכבות או מפוקחות, ובהם בנקים וחברות ביטוח, גופים ממשלתיים, חברות תקשורת ורשתות קמעונאיות. בארגונים אלה שילוב מודל AI אינו מסתכם בהוספת ממשק שיחה, אלא מחייב חיבור למערכות ותיקות, הרשאות גישה, נתונים פנימיים ומנגנוני אבטחה ובקרה.

IBM מקימה פעילות OpenAI ייעודית

IBM הודיעה כי תקים OpenAI Practice — פעילות ייעוץ שתתמקד בתכנון ובהטמעת פתרונות המבוססים על הטכנולוגיות של OpenAI. אלפי יועצים ומהנדסים של IBM צפויים לעבור הכשרות והסמכות מקצועיות במסגרת רשת השותפים של OpenAI.

IBM מתכננת גם להפעיל צוותי Forward Deployed Engineering, שיעבדו ישירות עם לקוחות על התאמת המודלים לתהליכים הארגוניים. מודל עבודה זה נועד לקצר את המעבר מהדגמה ראשונית למערכת המחוברת לנתונים וליישומים הקיימים של הארגון.

בפועל, IBM ממצבת את עצמה כשכבת האינטגרציה בין המודלים של OpenAI לבין התשתיות הארגוניות. לחברה נוכחות ארוכת שנים במערכות מחשוב מרכזיות, בסיסי נתונים, ענן היברידי ושירותי ייעוץ — תחומים שבהם פועלות רבות מהמערכות שהלקוחות אינם יכולים להחליף במהירות.

OpenAI, מצדה, מקבלת באמצעות השותפות ערוץ נוסף לחדירה לארגונים גדולים. החיבור ל־IBM עשוי לסייע לה בהתמודדות עם דרישות של ממשל נתונים, פרטיות, המשכיות עסקית ואבטחת מידע, המעכבות לעיתים אימוץ של מערכות AI בסביבות ארגוניות.

דגש על אבטחת מידע

החברות מתכננות לשלב בין המודלים של OpenAI לבין יכולות האבטחה של IBM, לרבות פלטפורמת IBM Autonomous Security. בין היישומים האפשריים: ניתוח אירועי אבטחה, איתור חולשות, קיצור זמני תגובה והפקת המלצות לצוותי הגנת סייבר.

עם זאת, שילוב AI בתהליכי אבטחה אינו מבטל את הצורך בפיקוח אנושי. מודלים עלולים לספק מסקנות שגויות או לא עקביות, ולכן ארגונים יידרשו להגדיר מגבלות שימוש, בקרות גישה ותהליכי אימות לפני ביצוע פעולות במערכות רגישות.

IBM מסרה כי באחד הפרויקטים שנותחו באמצעות הכלים נבדקו יותר מ־1,400 נהלים תפעוליים וזוהו למעלה מאלף אפשרויות לשיפור. לפי הערכת הפרויקט, תכנון מחדש של זרימות העבודה עשוי להפחית את העלויות התפעוליות ביותר מ־25% בתוך 18 חודשים. מדובר ביעד שהוגדר עבור מקרה מסוים, ולא בתחזית החלה בהכרח על לקוחות אחרים.

השותפות משקפת את המעבר בשוק הבינה המלאכותית מתחרות המתמקדת רק בביצועי המודלים לתחרות על יכולת ההטמעה שלהם. עבור ארגונים גדולים, המבחן המרכזי אינו רק איכות התשובה שמספק המודל, אלא היכולת לחבר אותו באופן מבוקר למערכות, לנתונים ולתהליכים שעליהם נשענת הפעילות העסקית.

הפוסט IBM ו־OpenAI ישלבו את GPT‑5.6,‏ Codex ו־ChatGPT Work בפרויקטים ארגוניים הופיע לראשונה ב-Chiportal.

טלפונים חכמים, לוויינים זעירים ומודלים של בינה מלאכותית מתחברים בהדרגה לתשתית חישה עולמית, שנועדה לצמצם את הזמן החולף בין זיהויו של אסון טבע לבין קבלת ההתרעה בידי הציבור ורשויות החירום.

גילה לויקה, מנהלת מוצר לתחזיות שיטפונות וחוסן בפני משברים ב־Google Research, הציגה את המערכות בהרצאה בוועידה השנתית ה־54 למדע ולסביבה, שהתקיימה ביולי 2026 בבנייני האומה בירושלים. הכתבה מבוססת על הקלטה ותמלול של ההרצאה שערך אבי בליזובסקי, בתוספת אימות מול מקורות Google, Google DeepMind ו־Earth Fire Alliance.

“היעד שלנו הוא שאיש לא יופתע מאסון טבע — לפחות לא מאסון שמתקרב אליו”, אמרה לויקה. המערכות אינן מונעות את האסון ואינן מבטיחות שכל התרעה תהיה נכונה, אך הן ממחישות כיצד תשתיות מחשוב וחישה יכולות לספק שניות, שעות או ימים נוספים לפעולה.

מד התאוצה בטלפון הופך לחיישן סייסמי

מערכת Android Earthquake Alerts משתמשת במדי התאוצה המותקנים בטלפונים חכמים. רכיבים אלה משמשים בדרך כלל לזיהוי כיוון המכשיר, תנועה וספירת צעדים, אך הם מסוגלים לזהות גם דפוסי רעידה העשויים להעיד על התרחשות רעידת אדמה.

כאשר טלפונים רבים באזור מסוים מזהים בעת ובעונה אחת תנועה דומה, הם שולחים לשרתי גוגל אות בצירוף מיקום מקורב. המערכת משלבת את המדידות כדי להעריך אם החלה רעידת אדמה, את מיקומה ואת עוצמתה המשוערת.

אין מדובר בחיזוי של הרעידה לפני שהחלה. היתרון נובע מהפער בין מהירות העברת המידע האלקטרוני לבין מהירות התקדמות הגלים הסייסמיים בקרקע. משתמשים הנמצאים במרחק מהמוקד עשויים לקבל כמה שניות של התרעה לפני הגעת הטלטלה החזקה.

מבחינה טכנולוגית, המערכת הופכת מיליוני חיישני MEMS זולים שכבר נמצאים בידי הציבור לרשת מדידה מבוזרת. במקום להקים בכל מקום מערך ייעודי של סייסמומטרים, היא נשענת על חומרה קיימת, קישוריות סלולרית ועיבוד מרכזי בענן. עם זאת, היא תלויה במספר הטלפונים הפעילים באזור, באיכות החיבור וביכולת להפריד בין רעידת אדמה לבין תנועות אחרות.

FireSat: חיישן אינפרה־אדום ייעודי לשריפות

שכבת חישה נוספת נמצאת במסלול נמוך סביב כדור הארץ. ב־7 ביולי 2026 שוגרו שלושת הלוויינים המבצעיים הראשונים במערך FireSat, לאחר שיגורו של לוויין ניסויי במרץ 2025.

הלוויינים נבנו בידי Muon Space על בסיס פלטפורמת Condor-M עבור Earth Fire Alliance. כל לוויין נושא מטען חישה רב־ספקטרלי בעל שישה ערוצים בתחום האינפרה־אדום, שנועד לזהות מוקדי חום ולעקוב אחר שריפות גם בתנאי עשן ועננות.

לפי מפתחי המערכת, החיישנים מסוגלים לזהות מוקדי אש ששטחם כחמישה על חמישה מטרים. שלושת הלוויינים החדשים אמורים לספק עד סוף 2026 לפחות שתי תצפיות ביום על אזורים המועדים לשריפות. לכן אין לפרש את השיגור כאילו כבר הושג ניטור עולמי רציף.

התוכנית היא להרחיב את המערך ליותר מ־20 לוויינים בין 2027 ל־2029 ולהגיע לקצב עדכון של שעה או פחות. המערך המלא, המתוכנן לכלול כ־50 לוויינים משנת 2030 ואילך, אמור לספק עדכון עולמי מדי 20 דקות או פחות.

Google Research מתכננת להשתמש בבינה מלאכותית כדי להשוות את תמונות FireSat לתצלומים קודמים של אותו אזור ולשלב נתוני מזג אוויר ומשתנים נוספים. המטרה היא לאתר שריפות קטנות תוך צמצום מספר ההתראות המוטעות, ובהמשך לנתח את קצב התפשטותן.

מתחזית יחידה למערך הסתברויות

בתחום מזג האוויר הציגה לויקה את WeatherNext, משפחת מודלים שפותחה בידי Google DeepMind ו־Google Research. במקום להפיק תרחיש אחד, המערכת מחשבת במהירות אוסף של מסלולים אפשריים ומעריכה את ההסתברות לכל אחד מהם.

הגישה חשובה במיוחד במקרים שבהם כמה שינויים קטנים בתנאי ההתחלה עלולים לקבוע אם סופה תיחלש, תשנה מסלול או תתפתח לאירוע קיצוני.

כדוגמה הציגה לויקה את הוריקן מליסה, שפגע בג׳מייקה באוקטובר 2025 בדרגה 5. כאשר הסופה עדיין הוגדרה כשקע טרופי חלש, WeatherNext העריך חמישה ימים מראש הסתברות של כ־80% להתעצמות ולפגיעה בג׳מייקה בדרגה 5. שלושה ימים לפני הפגיעה עלתה ההסתברות לכמעט 100%.

המודל לא החליף את החזאים. הוא סיפק למרכז ההוריקנים האמריקני מקור מידע נוסף שניתן היה להשוות למודלים הפיזיקליים ולתצפיות. זוהי גם אחת המגמות המרכזיות בתחום המחשוב המדעי: שילוב בין סימולציות המבוססות על משוואות פיזיקליות לבין מודלים שאומנו על כמויות גדולות של נתוני עבר.

ג׳מיני הופך דיווחי חדשות למאגר אימון

גוגל כבר מספקת ב־Flood Hub תחזיות להצפות נהרות עד שבעה ימים מראש, ביותר מ־150 מדינות ובאזורים שבהם חיים כשני מיליארד בני אדם. שיטפונות בזק עירוניים הציבו קושי שונה, משום שהם מתפתחים במהירות ולעיתים אינם מתועדים באמצעות מדי גובה המים הקיימים בנהרות.

כדי להתגבר על המחסור בנתוני אימון פיתחה החברה את Groundsource. המערכת השתמשה בג׳מיני כדי לנתח דיווחי חדשות לא מובנים שנאספו במשך כ־20 שנה ולהמיר אותם למאגר של כ־2.6 מיליון רשומות על אירועי שיטפון.

המאגר שימש לאימון מודל המעריך את ההסתברות לשיטפון בזק באזור עירוני במהלך 24 השעות הבאות. המודל משלב רצף של שבעה ימי נתונים מטאורולוגיים וגאופיזיים עם תחזית מזג האוויר ליממה הקרובה. בשלב זה הרזולוציה היא כ־20 על 20 קילומטרים.

השימוש בדיווחי חדשות פותר בעיית נתונים אחת אך יוצר הטיות אחרות. אירועים בערים ובמדינות בעלות תקשורת מפותחת מתועדים טוב יותר משיטפונות בכפרים ובאזורים דלי אוכלוסייה. אירוע שלא דווח עלול להופיע במאגר כאילו לא התרחש. גוגל מגבילה בשל כך את המודל בשלב הנוכחי בעיקר לאזורים עירוניים וצפופי אוכלוסייה.

מתחזית להחלטה מעשית

הערך של התחזית נמדד ביכולת להפוך אותה לפעולה. בשיתוף פעולה בניגריה השתמש ארגון GiveDirectly בתחזיות Flood Hub ובמידע מקומי כדי לקבוע מתי להעביר כסף למשקי בית במדינת קוגי.

בשנת 2024 קיבלו 3,250 בני אדם תשלום מוקדם לפני שיא ההצפה. לאחר השלמת בדיקות זהות קיבלו תשלום כ־1,400 אנשים נוספים, ובסך הכול השתתפו בתוכנית יותר מ־4,600 תושבים. הכסף אפשר למשפחות להתפנות, להעביר רכוש למקום מוגן ולהצטייד במוצרים חיוניים.

המקרה גם מבהיר מדוע אין להסתמך על אלגוריתם בלבד. התחזיות שולבו במדידות מקומיות, בידע של התושבים ובבדיקות זכאות. בחלק מן האזורים הופסקו התשלומים זמנית בשל בעיות בזיהוי המשתתפים.

המערכות שהציגה לויקה בנויות על שרשרת טכנולוגית שלמה: חיישני MEMS, מטענים רב־ספקטרליים, לוויינים, רשתות תקשורת, תשתיות ענן, מאגרי נתונים ומאיצי AI. כשל בכל אחת מן החוליות עלול לעכב או לשבש את ההתרעה. כאשר השרשרת פועלת כמתוכנן, התוצר החשוב ביותר שלה אינו רק תחזית מדויקת יותר, אלא זמן נוסף לקבלת החלטות.

הפוסט מטלפונים חכמים ועד לווייני FireSat: תשתית החישה וה־AI שמנסה להקדים אסונות הופיע לראשונה ב-Chiportal.

יצרנית פתרונות האחסון Swissbit ויצרנית רכיבי המוליכים למחצה Nexperia הודיעו על הרחבת שיתוף הפעולה ביניהן בפיתוח פלטפורמות אמינות ומאובטחות לשרתי בינה מלאכותית, מערכות ענן, מרכזי נתונים ושרתי קצה.

שיתוף הפעולה אינו מתמקד בשבב יחיד או בכונן SSD חדש, אלא בשילוב רכיבים ברמת המערכת. Swissbit תספק את פתרונות האחסון והזיכרון המשובץ שלה, ואילו Nexperia תספק רכיבי הגנה, מיתוג וניהול הספק המשולבים סביב אמצעי האחסון והממשקים המהירים.

לדברי החברות, רכיבים מתוצרת Nexperia כבר משולבים בחלק ממוצרי Swissbit. כעת הן מבקשות להרחיב את התיאום ההנדסי ביניהן כדי להקל על יצרני שרתים, מאיצי בינה מלאכותית ומערכות משובצות לתכנן פלטפורמות בעלות חיי שירות ארוכים ואספקת רכיבים צפויה.

בין הרכיבים שמציעה Nexperia למערכות מסוג זה נמצאים התקני הגנה מפני פריקה אלקטרוסטטית ומתחי יתר. רכיבים בעלי קיבוליות נמוכה נדרשים במיוחד להגנה על ממשקים מהירים דוגמת PCIe ו־DDR, מכיוון שרכיב הגנה שאינו מתאים עלול לפגוע באיכות האות ובקצב העברת הנתונים.

Nexperia מספקת גם טרנזיסטורי MOSFET ורכיבי אות קטנים המשמשים במערכות אספקת המתח, לצד ממירי רמות לוגיות ומתגי אפיק המחברים בין בקרים, רכיבי ניהול וממשקים משניים. רכיבים אלה אינם מבצעים את פעולת האחסון, אך הם משפיעים על יציבות המערכת, צריכת ההספק וההגנה על הנתונים מפני תקלות חשמליות.

Swissbit מתמקדת בכונני אחסון ובזיכרונות משובצים המיועדים למערכות שבהן נדרשים אבטחת מידע, אמינות ואספקה לאורך שנים. דרישות אלה חשובות במרכזי נתונים, אך גם במערכות תעשייתיות ובמחשוב קצה, שבהם החלפת רכיב או תכנון מחדש של לוח עלולים להיות יקרים ומורכבים.

"אחסון נתונים אמין הוא חזק רק כמו המערכת המקיפה אותו", אמר סילביו מושטר, מנהל הטכנולוגיות הראשי של Swissbit. לדבריו, שיתוף הפעולה עם Nexperia תומך במטרה לספק פתרונות אחסון ליישומים שבהם יציבות ואמון הם דרישות מרכזיות.

אנדראה טרנצ'ידה, מנהל המכירות הראשי של Nexperia, אמר כי החברה מספקת את רכיבי המוליכים למחצה הבסיסיים המאפשרים לבנות מערכות אמינות ויעילות, וכי מוצרי Swissbit מדגימים כיצד רכיבים אלה משולבים בפועל בתכנונים בעלי חיי שירות ארוכים.

החברות לא פרסמו במסגרת ההודעה מוצר משותף חדש, השקעה כספית או תוצאות של מבחני ביצועים. לפיכך מדובר בשלב זה בהעמקת שיתוף פעולה הנדסי ומסחרי, שנועד להרחיב את השימוש ברכיבי Nexperia בתוך מערכות האחסון של Swissbit ובתכנוני הלקוחות המשותפים.

מקור: הודעה משותפת של Swissbit ו־Nexperia, ‏9 ביולי 2026.

תגיות:

הפוסט Swissbit ו־Nexperia מרחיבות את שיתוף הפעולה במערכות אחסון לשרתי AI וענן הופיע לראשונה ב-Chiportal.

הביקוש למחשוב AI באירופה שלש את עצמו במהלך 2025, ודחף ספקיות Neocloud להתרחב בקצב חסר תקדים. אך מעבר לאתגר הקיבולת, ארגונים אירופיים מתמודדים עם בעיה מבנית: האצת עומסי עבודה חייבה אותם להסתמך על ספקי ענן גלובליים שחברות האם שלהם כפופות לסמכויות שיפוט מחוץ לגבולות האיחוד. שיתוף הפעולה בין שתי החברות מיועד לפתור בדיוק את הפער הזה על ידי שילוב ה-APU של ספידאטה עם תשתית הענן האירופאית של נבול, תוך הפחתת עלויות בעבודות Apache Spark ושמירה על הנתונים תחת תחום השיפוט והסמכות של האיחוד.

ה-APU של ספידאטה תוכנן מהיסוד עבור עומסי עבודה של Big Data ואנליטיקה. בשונה מ-CPU ו-GPU, הוא מבצע פעולות Apache Spark SQL ישירות בסיליקון, שאילתות מורכבות, חיבורים ואגרגציות מתבצעות בחומרה ולא בזיכרון, וכאשר הוא פועל לצד ה-CPU וה-GPU הוא מביא לשיפורי ביצועים של עד פי 100 לעומת חלופות קיימות. מעבר לעומסי ETL, המעבד מזרז הכנת נתונים לאימון AI, שאילתות RAG ו-TAG בזמן אמת, ואספקת נתונים מובנים למודלי שפה. בפריסה אחת אצל לקוח בתחום עיבוד נתוני AI, המערכת החליפה 38 שרתים ב-3 בלבד, עם ירידת עלויות של למעלה מ-90%.

נבול תטמיע את ה-APU ברשת מרכזי הנתונים שלה באירופה, המופעלים באנרגיה מתחדשת, ותציע אותו כחלק מפלטפורמת הנתונים שלה לצד תשתיות ה-AI הקיימות.

עדי גלוון, מנכ"ל ספידאטה: "רוב השיח על AI עוסק כיום בשאלת הביצועים, והמהירות, ורבים שוכחים שבסופו של דבר מדובר גם בסוגייה כלכלית. ה-APU מפחית בצורה משמעותית את כמות השרתים ואת עלויות ההפעלה של עומסי אנליטיקה שחברות מתמודדות איתם היום, ובמקביל מאפשר להאיץ את זמן העיבוד. השילוב של ה-APU עם ענן אירופאי מאפשר לארגונים לשפר גם את ה-P&L וגם להבטיח את השליטה בנתונים תחת סמכות האיחוד האירופי ללא חשש".

ארנולד ג'ופר, מנכ"ל Nebul: "עבור החברות האירופאיות, ריבונות היא לא רק ערך, היא דרישה תפעולית. ריבונות נתונים אמיתית חורגת מעבר לציות ל-GDPR ומרכזי נתונים מבוססי EU, היא כוללת מבנה בעלות, שליטה תפעולית וסמכות שיפוט. הלקוחות שלנו רוצים לדעת מי בעל התשתית, מי מפעיל אותה ומי יכול לגשת אליה. עם ספידאטה אנחנו יכולים לספק את הביטחון הזה לצד שיפור ביצועים משמעותי."

הפוסט ספידאטה ונבול מכריזות על APU פרוס בתשתית ענן ריבונית אירופאית הופיע לראשונה ב-Chiportal.

המנכ"לים ג’נסן הואנג וטאן בו-ליפ השיבו לשאלות על ייצור השבבים, מעורבות ממשל טראמפ, יחסים עם TSMC, השקעות הדדיות והשפעת המהלך על לקוחות Arm – והדגישו שמדובר במהלך עסקי ותרבותי מהפכני

במסיבת עיתונאים מתוקשרת בהשתתפות בכירי העיתונות הכלכלית, חשפו מנכ"ל אנבידיה, ג’נסן הואנג, ומנכ"ל אינטל, טאן בו-ליפ, את החזון לשותפות החדשה. מעבר להכרזה עצמה, נרשמו חילופי דברים עשירים מול העיתונאים, שסיפקו הצצה לאסטרטגיה ולגישה של שתי החברות כלפי העתיד.

"צעד גדול מאז IBM System/360"

הואנג פתח בנימה היסטורית, כשהשווה את השותפות ליום שבו IBM הציגה את סדרת System/360 בשנות ה־60. לדבריו, "העולם עובר כעת למחשוב מואץ ובינה מלאכותית – ואנחנו ממציאים מחדש את חוויית המחשב האישי ואת מרכז הנתונים כולו". הוא הדגיש כי אינטל ואנבידיה יפתחו יחד שבבי SoC המאחדים GPU ו־CPU עם חיבוריות NVLink, שיאפשרו להרחיב את המחשוב מקנה מידה של מחשבים אישיים ועד מחשבי־על .

בו-ליפ: "נקודת מפנה שתשנה את כללי המשחק"

מנכ"ל אינטל הוסיף כי מדובר בשותפות "עמוקה והיסטורית" והזכיר את תרומתו של הואנג בפיתוח CUDA – תזכורת לכך שמהפכת המחשוב המואץ נבנתה על חזון ארוך טווח. בו-ליפ הדגיש את שלוש נקודות החוזק: אנבידיה כמובילה במחשוב AI מואץ, אינטל כמובילה במעבדי x86, והיתרון של הארכיטקטורה המשותפת שתשחרר "עידן חדש של חדשנות ותועלת לכל התעשייה" .

תגובות לשאלות הכתבים

• CNBC שאלו אם אינטל תהפוך גם ליצרנית שבבי AI מתקדמים. הואנג הבהיר כי השותפות הנוכחית מתמקדת במעבדי x86 מותאמים ללקוחות, אך אנבידיה תמשיך לעבוד עם TSMC לייצור שבבי Grace ו־Blackwell. לדבריו, "אינטל תהפוך ללקוח גדול שלנו – אבל לא נוותר על TSMC, שהיא יצרנית עולמית ברמה יוצאת דופן" .
• Bloomberg תהו מתי נראה מוצרים בפועל. השניים חשפו כי צוותי הארכיטקטורה עובדים כבר כשנה על פתרונות מותאמים, ושלוש קבוצות שונות עוסקות במקביל בארכיטקטורות לשרתים, למחשבים אישיים ולמערכות בקנה מידה גדול.
• Financial Times העלו את השאלה אם שיתוף הפעולה קשור ללחצים פוליטיים מצד ממשל טראמפ. הואנג השיב כי "לא הייתה לממשל שום מעורבות. טראמפ תמך באופן כללי בתעשייה האמריקנית, אך ההחלטה היא עסקית לחלוטין".
• Reuters שאלו אם שיתוף הפעולה יכלול גם השקעות הון הדדיות. הואנג ציין כי ההשקעה באינטל משקפת את האמון ההדדי ואת ההזדמנות העסקית בשוק של כ־50 מיליארד דולר בשנה סביב מחשוב AI, ואמר כי "זה פשוט משקף עד כמה אנחנו נרגשים מהשותפות הזו".
• The Information שאלה אם לקוחות Arm עשויים לעבור ל־x86. הואנג הדגיש כי "הרוב המכריע של הלקוחות הארגוניים עדיין משתמשים ב־x86, ולכן זו הזדמנות גדולה לצמיחה", אך הדגיש שגם מעבדי Arm של אנבידיה ימשיכו להתפתח במקביל .
• Washington Post שאלו על ייצור בארה"ב לאור מדיניות טראמפ. בו-ליפ אמר כי אינטל אוהבת את הפוקוס על ייצור מקומי, אך תשמור על גמישות גלובלית ותשפר בהדרגה את תפוקת מפעליה המתקדמים (14A ו־18A).

משמעות אסטרטגית

מעבר להיבט העסקי, השניים הדגישו גם ממד תרבותי: בו-ליפ ציין כי הוא מצפה "לבנות תרבות הנעה מהירה" בדומה לאנבידיה, בעוד הואנג שיבח את יכולות האריזה המתקדמות של אינטל (Foveros, EMIB) כבסיס לשילוב ייחודי בין GPU ל־CPU.

בסיכום אמר הואנג: "זה יום היסטורי שבו אנחנו בונים יחד פלטפורמת מחשוב חדשה – אישית, ארגונית ועננית". בו-ליפ הוסיף: "נעבוד קשה כדי להפוך את השותפות הזו להצלחה אדירה עבור שני הצדדים והלקוחות שלנו".

הפוסט מנכ"לי אינטל ואנבידיה במסיבת עיתונאים משותפת: משרטטות מחדש את מפת המחשוב הופיע לראשונה ב-Chiportal.

חברת האם של גוגל, אלפאבית, הודיעה על רכישת חברת אבטחת הסייבר (וויז) Wiz, סטארט-אפ המתמחה באבטחת מחשוב ענן, בתמורה לכ-32 מיליארד דולר, על פי מקור שמכיר את הפרטים. במהלך הקיץ שעבר, ניהלו הצדדים דיונים שהובילו להערכה של 23 מיליארד דולר – עסקה שלא התבצעה בשל חילוקי דעות והסתבכויות רגולטוריות.

עסקת גוגל-וויז תהיה האקזיט הגדול ביותר של חברה ישראלית אי פעם, יותר מכפליים מהרכישה של אינטל את מובילאיי ב-15.3 מיליארד דולר ב2017, היא גם תהיה הרכישה הגדולה ביותר אי פעם של גוגל, וגם אחת העסקאות הגדולות ביותר בשנת 2025 עד כה.

העסקה עדיין כפופה לאישורים רגולטוריים, ואם אכן תאושר ותושלם סופית, יהיה זה בניגוד להצהרות החוזרות ונשנות של מנהלי וויז לאורך השנים על כוונתם להגיע להנפקה ולבנות ענקית סייבר עצמאית.

המאמץ מוביל תחת הנהגת תומאס קוריאן, ראש מחלקת הענן בגוגל, אשר מבין היטב את החשיבות של מוצרי אבטחת הסייבר של Wiz עבור בסיס הלקוחות של Google Cloud. Wiz מציגה נתוני ARR (הכנסות שנתיות חוזרות) מרשימים – 500 מיליון דולר ביולי האחרון, עם שאיפות להגיע ל-1 מיליארד דולר בשנת 2025. נתונים אלה, יחד עם הצמיחה הערכית של החברה – כאשר סב round הגיוס האחרון נערך בהערכה של 12 מיליארד דולר והערכה פנימית עלתה ל-16 מיליארד דולר – מהווים סיבה עיקרית לכך שהצדדים שוקלים כיום עסקה במחיר פרמיום.

Wiz, שהוקמה בשנת 2020 על ידי ארבעה קציני צה"ל לשעבר, אסף רפפורט (המשמש כמנכ"ל, עמי לוטוואק, יינון קוסטיקה, ורועי רזניק, התבלטה בתחום אבטחת הסייבר בענן לאחר שהחברה הקודמת שייסדו, Adallom, נרכשה על ידי מיקרוסופט תמורת 320 מיליון דולר. מאז, החברה צמחה במהירות וזכתה לתמיכה מצד גורמים מרכזיים כגון Andreessen Horowitz, Cyberstarts, Index Ventures, Greenoaks, Insight Partners ו-Sequoia. מעבר לכך, Wiz אף לא חשפה כוונות להנפקה בבורסה לשנת 2025, אך עם העסקת CFO לשעבר בפעילותה – מה שעשוי להעיד על הכנות להנפקה עתידית.

אחת הסוגיות המרכזיות שעיצבו את המשא ומתן הקודם הייתה חילוקי הדעות לגבי מבנה החברה לאחר הרכישה – האם Wiz תישאר כיחידה נפרדת או שתשתלב בתוך Google Cloud. בנוסף, ניכרת הבחינה הרגולטורית המחמירה, כאשר רגולטורים אמריקאיים ואירופיים מפקחים בקפידה על עסקאות מהסוג הזה, במיוחד בעידן בו עניין האבטחה הדיגיטלית ותשתיות המידע הפכו לנושא מרכזי.

העסקה, אם תושלם, תסמן את האקזיט הגדול ביותר עבור סטארט-אפ ישראלי, כאשר העסקה הגדולה ביותר עד כה הייתה רכישת מובילאיי על ידי אינטל תמורת כ-15 מיליארד דולר בשנת 2017. מעבר לכך, רכישת Wiz תעמיד את גוגל כמשחקנית מרכזית נוספת בשוק אבטחת הסייבר, תחום בו ענקיות טכנולוגיה כמו אמזון, מיקרוסופט וגוגל מחדשות את השקעותיהן כדי להתמודד עם איומי הסייבר הגוברים.

לסיכום, המשא ומתן לרכישת Wiz מציג תמונה של תחרות עזה בשוק אבטחת הסייבר, כאשר גוגל שואפת להרחיב את יכולות האבטחה שלה בענן באמצעות רכישת חברה בעלת טכנולוגיה מתקדמת וצמיחה משמעותית, בעוד שסין וארצות הברית ממשיכות להיאבק על השליטה בשוק הגלובלי.

תגים: אלפאבית, גוגל, Wiz, אבטחת סייבר, מחשוב ענן, עסקאות הייטק, סטארט-אפ ישראלי, רכישת חברה

ביטויי מפתח: רכישת Wiz, עסקת 30 מיליארד דולר, גוגל ורכישת אבטחת סייבר, תחרות בשוק האבטחה, צמיחה והנפקה, עסקאות הייטק גדולות

נרדפים:

• אבטחת סייבר: הגנה דיגיטלית, פתרונות סייבר, טכנולוגיות אבטחה
• רכישה: הסכם מיזוג, רכישה אסטרטגית, עסקת מיזוגים
• סטארט-אפ: חברה צעירה, יזמות טכנולוגית, חדשנות בתחום ההייטק

הפוסט אלפאבית רוכשת את Wiz הישראלית תמורת 32 מיליארד דולר הופיע לראשונה ב-Chiportal.