קולפלנט ביוטכנולוגיות (Nasdaq: CLGN) הודיעה ב-31 באוגוסט כי חתמה על הסכם מחייב לרכישת חברת LightSolver הישראלית, שפיתחה ארכיטקטורת מחשוב פוטונית המבוססת על לייזרים. השלמת העסקה צפויה, בכפוף לתנאים המקובלים, במהלך השבוע.

מדובר במהלך חריג עבור קולפלנט, המזוהה עד היום בעיקר עם תחומי הרפואה הרגנרטיבית, קולגן אנושי רקומביננטי והדפסת רקמות בתלת-ממד. עם הרכישה היא מבקשת להוסיף פעילות בתחום המחשוב עתיר הביצועים והמחשוב הפוטוני.

LightSolver, שהוקמה ב-2020 בידי ד"ר רותי בן שלומי וד"ר חן טרדונסקי, שתיהן פיזיקאיות ממכון ויצמן, מפתחת את Laser Processing Unit, או LPU — מערכת חישוב אנלוגית-אופטית שבה אינטראקציות בין קרני לייזר מבצעות חלק מן החישוב עצמו.

בניגוד למעבדים דיגיטליים רגילים, שבהם טרנזיסטורים מבצעים פעולות אריתמטיות והמידע נע בין יחידות עיבוד לזיכרון, ב-LPU משתנים מתמטיים מיוצגים באמצעות מצבים אופטיים והחישוב מתבצע בתוך תהודה אופטית. החברה מציגה את המערכת כמאיץ למשימות המאופיינות במקביליות גבוהה ובצווארי בקבוק של זיכרון ותעבורת נתונים.

LightSolver ממקדת את הפיתוח בפתרון מערכות ליניאריות גדולות, בעיות אופטימיזציה ומשוואות דיפרנציאליות חלקיות — סוגי חישובים הנמצאים בבסיס סימולציות הנדסיות ומדעיות, תכנון חומרים, פיזיקה חישובית ויישומי Physical AI.

החברה כבר החלה בתהליכי אימות עם לקוחות ושותפים תעשייתיים. באפריל האחרון הודיעה על שיתוף פעולה אסטרטגי עם Boeing, שמממנת התאמות של ה-LPU לסימולציות הנדסיות מורכבות, ובפרט לחישובים הנוגעים להזדקנות חומרים ולתחזוקת מערכות תעופה. לפי LightSolver, המערכת אמורה להשתלב בסביבות HPC היברידיות לצד CPU ו-GPU, ולא להחליפם באופן מלא.

העסקה עם קולפלנט אינה עסקת מזומן רגילה. על פי הדיווח ל-SEC, קולפלנט תעניק לבעלי LightSolver כ-3.73 מיליון מניות חדשות, המייצגות 19.7% מהון המניות של קולפלנט לפני העסקה. בנוסף יונפקו כתבי אופציה ממומנים מראש לכ-6.13 מיליון מניות וכן שלוש סדרות של כתבי אופציה מבוססי אבני דרך, היכולים להגיע יחד לכ-224 מיליון מניות, אם LightSolver תעמוד ביעדים טכנולוגיים ומסחריים שנקבעו. הנפקות מסוימות כפופות לאישור בעלי המניות בהתאם לכללי נאסד"ק.

מבנה זה הופך את העסקה למעשה להימור ארוך טווח על יכולתה של LightSolver להביא את הטכנולוגיה לשלב מסחרי. החברה מציינת כי היא פועלת לקראת זמינות מסחרית של פלטפורמת ה-LPU ב-2028.

המהלך גם ממחיש מגמה רחבה יותר בתעשיית המחשוב: החיפוש אחר מאיצים שאינם מסתמכים רק על הקטנת טרנזיסטורים. לצד שבבים דיגיטליים מתקדמים, מספר חברות בעולם מנסות לנצל אופטיקה, פוטוניקה ומחשוב אנלוגי כדי להתמודד עם העלייה בצריכת החשמל, עם מגבלות רוחב הפס של הזיכרון ועם העלות ההולכת וגדלה של עומסי AI ו-HPC.

הפוסט קולפלנט רוכשת את LightSolver הישראלית ונכנסת למחשוב פוטוני מבוסס לייזרים הופיע לראשונה ב-Chiportal.

צ'ארלס סטרומן, TechWorks: " אם בריטניה לא תגדל חברות שבבים מקומיות ותשמור על הקניין הרוחני – היא תאבד את מעמדה הגיאופוליטי בתוך עשור וחצי"

שבבים הם כבר מזמן לא רק רכיבי אלקטרוניקה – הם הפכו לעמוד תווך של הכלכלה הגלובלית ולתנאי סף להשתייכות למועדון המדינות המשפיעות בעולם. כך טוען צ'ארלס סטרומן, מומחה בכיר בתעשיית ההייטק הבריטית, במאמר דעה שפורסם באתר eeNews Europe.

לפי סטרומן, יכולת עיצוב, ייצור ומסחור של שבבים – כולל שבבי פוטוניקה, חומרים רחבי פס ואדריכלות מערכות – היא שמעניקה כיום למדינות את מעמדן בזירה העולמית. “כמו שנפט וגז טבעי הגדירו את ההגמוניה במאה ה־20, כך שבבים מגדירים אותה במאה ה־21", הוא כותב.

לצד אזהרות חריפות על אובדן רלוונטיות, סטרומן מצביע על ההזדמנות: אם תתמקד ביכולות החדשניות שלה – בתכנון, חומרים וחברות סטארט־אפ פורצות דרך – תוכל בריטניה לשוב ולהוביל. בין החברות שציין כסמלי הצלחה: ARM, Graphcore, Imagination, Pragmatic ו־Paragraf.

עם זאת, סטרומן מזהיר שהאתגר המרכזי הוא גידול חברות קטנות (SMEs) לממדים תעשייתיים. לדבריו, "השוק הבריטי סובל מזה עשרות שנים מהיעדר השקעה ממשלתית, בניגוד לארה"ב, האיחוד האירופי וסין." הוא קורא להשקעה ציבורית־פרטית של לפחות מיליארד ליש"ט, מתוך תקציב המחקר של 15.2 מיליארד ליש"ט המיועד לשנת 2026.

המאמר מדגיש גם את בעיית פערי המיומנויות: סטרומן מציין שהציבור הבריטי מתייחס בזלזול ללימודי STEM ואלקטרוניקה, ובכך נוצר "בריחת מוחות" מתמשכת. הוא משווה זאת לחגיגות בטייוואן, בהן משפחות שלמות מציינות בגאווה קבלה לעבודה ב־TSMC.

הקמת המרכז הלאומי לשבבים (NSC) בבריטניה צפויה, לדעתו, להוות צומת קריטי בין ממשלה, תעשייה ואקדמיה – בתנאי שיופעל בתיאום הדוק עם גופים עצמאיים דוגמת TechWorks. הצלחת המרכז, טוען סטרומן, "תיקבע לפי מידת התאמתו לצורכי התעשייה".

במבט קדימה, סטרומן מזהיר: “אם לא נפעל, תוך 15 שנה תישאר בריטניה כאתר תיירות מפואר לעבר טכנולוגי מפואר.” הוא קורא להקים משימות לאומיות ממוקדות, לתמוך באקו־סיסטמים מקומיים, ולוודא שזכויות הקניין הרוחני וערך כלכלי נשארים בידי חברות בריטיות.

לדבריו, הצלחה תיתכן גם אם הייצור יתבצע מעבר לים, כל עוד התכנון והבעלות נשמרים בבית. התחומים שבהם מציע להשקיע כוללים: מחשוב פוטוני, שבבים נוירומורפיים, חומרים דו-ממדיים, חיישנים מתקדמים, MEMS, ואריזות מתקדמות (Advanced Packaging).

“שבבים אינם רק טכנולוגיה – הם מדיניות לאומית, ביטחון כלכלי ואבן יסוד לעתיד שלנו,” מסכם סטרומן.

לטור המלא

אמפמ:

כותרת:
שבבים כדרכון לגוש השבע: בריטניה חייבת להמר על טכנולוגיית סמיקונדקטורים

כותרת משנה:
צ'ארלס סטרומן מזהיר:

תגים:
שבבים, סמיקונדקטורים, בריטניה, G7, תעשיית ההייטק, בינה מלאכותית, מחשוב פוטוני, חומרים רחבי פס, ARM, מדיניות טכנולוגית, עתיד תעשיית השבבים

ביטוי מפתח:
שבבים כדרכון לגוש השבע

נרדפים:
עתיד תעשיית השבבים, סמיקונדקטורים בבריטניה, בריטניה והשבבים, שבבים ככלי מדיני, תעשיית המוליכים למחצה

SLUG:
semiconductors-uk-g7-charles-sturman

אם תרצה גרסה מקוצרת לפוש / ניוזלטר או תרגום לגרסאות האנגלית והערבית – אפשר להמשיך מכאן.

הפוסט שבבים כדרכון לגוש הG7: טכנולוגיית השבבים כבסיס לכוח גיאופוליטי בבריטניה הופיע לראשונה ב-Chiportal.