אנבידיה הכריזה על NVIDIA Ising, משפחה חדשה של מודלי בינה מלאכותית פתוחים שנועדה לסייע לחוקרים, למעבדות ולחברות לפתח מחשבים קוונטיים שימושיים ואמינים יותר. לפי החברה, מדובר במשפחה ראשונה מסוגה של מודלים פתוחים המתמקדים בשני צווארי בקבוק מרכזיים בדרך למחשוב קוונטי מעשי: כיול של מעבדים קוונטיים ותיקון שגיאות קוונטיות.

השם Ising נלקח מן המודל המתמטי איזינג, שנחשב לאחד המודלים החשובים בפיזיקה הסטטיסטית להבנת מערכות מורכבות. באנבידיה מבקשים לרמוז באמצעותו שהמודלים החדשים אמורים למלא תפקיד דומה גם בעולם הקוונטי: להפוך מערכת מסובכת, רגישה ורועשת למערכת שניתן לנתח, לשלוט בה ולהרחיב אותה.

האתגר הזה מהותי במיוחד משום שמעבדים קוונטיים עדיין סובלים משיעורי שגיאה גבוהים ומחוסר יציבות. כל ניסיון להפעיל יישומים קוונטיים בקנה מידה משמעותי מחייב גם כיול מתמשך של המערכת וגם מנגנוני תיקון שגיאות מהירים ומדויקים. כאן, לפי אנבידיה, אמורה הבינה המלאכותית להפוך לשכבת הבקרה של המכונה הקוונטית, ולחבר בין העולם הקלאסי לבין הקיוביטים השבריריים.

המשפחה החדשה כוללת שני רכיבים מרכזיים. הראשון, Ising Calibration, הוא מודל ראייה־שפה שנועד לפרש במהירות מדידות ממעבדים קוונטיים ולסייע באוטומציה של תהליכי כיול שוטפים. באנבידיה אומרים כי המודל קטן פי 15 מהחלופות הקיימות, אך עדיין מסוגל להגיב במהירות למדידות ולתמוך בסוכני AI שמבצעים כיול מתמשך.

הרכיב השני, Ising Decoding, כולל שתי גרסאות של מודל רשת נוירונים קונבולוציונית תלת־ממדית, אחת מותאמת למהירות ואחת לדיוק. המודלים הללו מיועדים לפענוח בזמן אמת של המידע הדרוש לתיקון שגיאות קוונטיות. לדברי אנבידיה, הם מספקים ביצועים מהירים עד פי 2.5 ודיוק גבוה עד פי 3 לעומת PyMatching, שנחשב כיום לאחד הכלים הפתוחים המרכזיים בתחום.

מנכ"ל אנבידיה, ג'נסן הואנג, אמר כי בינה מלאכותית היא רכיב חיוני בהפיכת המחשוב הקוונטי לשימושי. לדבריו, עם Ising הופך ה־AI ל"שכבת הבקרה" או ל"מערכת ההפעלה" של המכונות הקוונטיות, במטרה להפוך קיוביטים שבריריים למערכות Quantum-GPU אמינות וניתנות להרחבה.

באנבידיה מדגישים כי המודלים החדשים אינם עומדים בפני עצמם, אלא משתלבים בתוך פלטפורמת CUDA-Q של החברה למחשוב היברידי קוונטי־קלאסי, וכן עם טכנולוגיית NVQLink לחיבור בין QPU ל־GPU. במילים אחרות, החברה מבקשת לבסס כאן מעטפת שלמה: לא רק שבבים ומאיצים, אלא גם שכבת תוכנה, כלים, מודלים ומיקרו־שירותים שיאפשרו להפעיל שליטה, כיול ותיקון שגיאות בזמן אמת.

אחד ההיבטים הבולטים בהכרזה הוא האופי הפתוח של המודלים. אנבידיה מספקת לא רק את המודלים עצמם, אלא גם מדריך לתהליכי עבודה, נתוני אימון ומיקרו־שירותי NVIDIA NIM, כדי לאפשר לחוקרים ולמפתחים להתאים את הפתרונות לארכיטקטורות חומרה שונות ולמקרי שימוש ייעודיים. החברה גם מדגישה שניתן להריץ את המודלים באופן מקומי, מה שעשוי להיות חשוב במיוחד עבור גופים שמבקשים להגן על מידע קנייני או מחקרי.

לפי אנבידיה, שורה ארוכה של חברות, אוניברסיטאות ומעבדות כבר החלו לאמץ את משפחת Ising. בתחום הכיול נכללים ברשימה גופים כמו Atom Computing, IonQ, IQM, Infleqtion, Q-CTRL, אוניברסיטת הרווארד והמעבדה הלאומית פרמי. בתחום הפענוח ותיקון השגיאות נזכרות בין השאר אוניברסיטת קורנל, SEEQC, המעבדה הלאומית סנדיה, אוניברסיטת שיקגו, אוניברסיטת דרום קליפורניה ואוניברסיטאות נוספות בארה"ב, אירופה ואסיה.

המהלך משתלב במאמץ רחב יותר של אנבידיה להרחיב את נוכחותה גם לעולם המחשוב הקוונטי, מעבר למעמדה המרכזי בשוק הבינה המלאכותית הקלאסית. בשנים האחרונות החברה בנתה בהדרגה קו מוצרים ותוכנה שמחבר בין סימולציה קוונטית, בקרה בזמן אמת, האצת חישובים ומחשוב היברידי. כעת היא מנסה להוסיף גם שכבת מודלים ייעודיים שיסייעו להתגבר על מגבלות החומרה הקוונטית עצמה.

ההכרזה גם משקפת תפיסה רחבה יותר שלפיה הדרך למחשבים קוונטיים שימושיים לא תעבור רק דרך שיפור הקיוביטים, אלא גם דרך שילוב עמוק יותר של בינה מלאכותית ומחשוב מואץ בתהליך הבקרה והתיקון. אם הגישה הזו תוכיח את עצמה, ייתכן שההתקדמות בדור הבא של המערכות הקוונטיות תישען לא רק על הפיזיקה של הקיוביט, אלא גם על היכולת של מודלי AI לנהל, לייצב ולתקן אותו בזמן אמת.

עם זאת, חשוב לזכור כי מדובר בהכרזה של חברה מסחרית, והטענות בדבר "הטובים בעולם" או השוואות ביצועים ייבחנו לאורך זמן על ידי הקהילה המדעית והתעשייתית. ועדיין, עצם השקת משפחת מודלים פתוחים ייעודיים למחשוב קוונטי היא צעד משמעותי, במיוחד משום שהיא עשויה להוריד חסמי כניסה לחוקרים ולקצר את הדרך בין ניסויים במעבדה לבין מערכות ניתנות להרחבה.

הפוסט אנבידיה משיקה את Ising, משפחת מודלים פתוחים שנועדה להאיץ את פיתוח המחשוב הקוונטי הופיע לראשונה ב-Chiportal.

חברת הסטארטאפ הישראלית Q-Factor הודיעה על השלמת סבב סיד בהיקף של 24 מיליון דולר. החברה פועלת בתחום המחשוב הקוונטי המבוסס על מערכי אטומים ניטרליים, ומציגה יעד שאפתני במיוחד: פיתוח ארכיטקטורה שתאפשר להגדיל את המערכות הקיימות מהיקף של אלפי קיוביטים למאות אלפים ואף למיליונים. לפי המידע שצירפת, את הסבב הובילו הקרנות NFX ו-TPY Capital, בהשתתפות Intel Capital, Korea Investment Partners, Deep33 ו-Matias Ventures, לצד מענק מרשות החדשנות. הטכניון ומכון ויצמן למדע, באמצעות חברת "ידע", נמנים עם בעלי המניות בחברה.

Q-Factor פועלת בזירה שנחשבת כיום לאחת המבטיחות בעולם המחשוב הקוונטי. אטומים ניטרליים נחשבים מועמדים חזקים לקיוביטים, משום שהם יציבים מטבעם, מסוגלים לשמור מידע קוונטי לאורך זמן וניתנים לשליטה באמצעות לייזרים, בלי להישען על מערכות קירור קיצוני או תשתיות חיווט מורכבות במיוחד. עם זאת, אחת המגבלות המרכזיות של התחום היא הסקייל: גם הפלטפורמות המתקדמות ביותר עדיין רחוקות מאוד ממספר הקיוביטים שנדרש כדי לייצר ערך עסקי מעשי ורחב. Q-Factor טוענת כי הפתרון אינו יכול להסתכם בשיפורים הדרגתיים, אלא מחייב קפיצת מדרגה תכנונית.

לשם כך גובשה החברה סביב צוות מייסדים בעל רקע מדעי עמוק במיוחד. על פי הפרטים שנמסרו, החברה נוסדה ב-2026 בידי פרופ' ניר דודזון, לשעבר דיקן הפקולטה לפיזיקה במכון ויצמן למדע; פרופ' עופר פירסטנברג ממכון ויצמן, מומחה לאופטיקה קוונטית ואטומי רידברג; פרופ' יואב שגיא מהטכניון, מהחוקרים הבולטים בתחום מניפולציה של אטומים ניטרליים; וד"ר גיא רז, פיזיקאי בעל ניסיון ביזמות ובהובלה טכנולוגית במיזמי דיפטק. לפי החברה, שלושת החוקרים האקדמיים עומדים מאחורי עשרות שנות מחקר בסיסי שהניח את אבני היסוד למערכות מבוססות אטומים ניטרליים, ואילו רז מביא עמו ניסיון בהקמה ובהגדלה של חברות טכנולוגיה עמוקות.

המסר המרכזי של Q-Factor הוא שהדור הנוכחי של מחשבים קוונטיים מבוססי אטומים ניטרליים נתקל בצווארי בקבוק ארכיטקטוניים ברורים. לכן, החברה מציגה גישה חדשה שמטרתה לאפשר סקיילביליות רציפה ולא רק שיפור נקודתי של רכיב זה או אחר. אם תצליח, היא עשויה לסייע להפוך את התחום ממחקר מתקדם אך מוגבל לפלטפורמה בעלת פוטנציאל יישומי של ממש, עבור תעשיות שזקוקות לכוח חישוב קוונטי בהיקף גדול.

בקרב המשקיעים מדגישים את השילוב בין מצוינות מדעית להבנה מסחרית. פרופ' עופר פירסטנברג, ממייסדי החברה והמדען הראשי שלה, אמר כי תחום המחשוב הקוונטי זקוק כיום למהפכה ולא רק להתקדמות הדרגתית, וכי הארכיטקטורה שפיתחה החברה נועדה להוביל מערכות מבוססות אטומים ניטרליים מאלפי קיוביטים למיליונים ואף מעבר לכך. גם בקרנות שהובילו את הסבב הדגישו כי מדובר בצוות בעל יתרון ייחודי: מצד אחד מומחיות עמוקה בפיזיקה אטומית, ומצד אחר הבנה ברורה של הדרך הארוכה הנדרשת כדי להפוך ידע מדעי למוצר מסחרי.

אם החברה תעמוד ביעדים שהציבה לעצמה, Q-Factor עשויה להפוך לאחת השחקניות הישראליות המסקרנות ביותר בדור הבא של המחשוב הקוונטי. בשלב זה מדובר עדיין בחברת סיד צעירה, אך עצם השילוב בין הון סיכון, מוסדות מחקר ישראליים מובילים וצוות מייסדים בעל מוניטין בינלאומי, מציב אותה בעמדה מעניינת במרוץ לפיתוח מחשב קוונטי סקיילבילי באמת.

הפוסט Q-Factor גייסה 24 מיליון דולר לפיתוח מחשוב קוונטי מבוסס אטומים ניטרליים הופיע לראשונה ב-Chiportal.

מחקר חדש שפורסם בכתב העת Science מציג הישג יוצא דופן בצומת שבין כימיה, פיזיקה, ננוטכנולוגיה ומחשוב קוונטי: חוקרים הצליחו ליצור לראשונה מולקולה בעלת מבנה אלקטרוני חדש, ולאחר מכן להשתמש במערכת מחשוב קוונטית־קלאסית כדי להבין את תכונותיה. מעבר לחשיבות המדעית, מדובר גם בהדגמה מעניינת של הכיוון שאליו צועדת תעשיית המחשוב המתקדם: שילוב בין חומרה קוונטית, אלגוריתמים ייעודיים וכלי מדידה ברמת האטום.

המחקר בוצע בשיתוף פעולה בין IBM, אוניברסיטת מנצ'סטר, אוניברסיטת אוקספורד, ETH ציריך, EPFL ואוניברסיטת רגנסבורג. החוקרים בנו את המולקולה אטום אחר אטום, ולאחר מכן נדרשו להתמודד עם אתגר מוכר בעולם החישוב המדעי: כיצד לנתח מערכת אלקטרונית מורכבת, שבה האינטראקציות הקוונטיות חזקות מכדי ששיטות חישוב קלאסיות רגילות יוכלו לתאר אותן בצורה מלאה ויעילה.

כאן נכנס לתמונה המחשוב הקוונטי. במקום להסתמך רק על שיטות פוסט־הארטרי־פוק קלאסיות, השתמש הצוות באלגוריתם SqDRIFT על מערכת מחשוב קוונטית־מרכזית, שבה מעבדים קוונטיים ומערכות קלאסיות פועלים יחד. החישובים בוצעו על חומרת IBM, כולל מעבדי Heron, והגיעו עד להיקף של 100 קיוביטים. המטרה לא הייתה להציג עוד הדגמת ביצועים תיאורטית, אלא לפרש נתוני ניסוי אמיתיים של חומר שסונתז בפועל במעבדה.

מן הזווית של CHIPORTAL, זהו החלק המעניין במיוחד. תעשיית השבבים מחפשת כיום לא רק קפיצות בביצועי עיבוד מסורתיים, אלא גם פלטפורמות חישוב חדשות שיאפשרו לטפל בבעיות שמחשוב קלאסי מתקשה לפתור בקנה מידה סביר. חישוב מבנים אלקטרוניים של מולקולות מורכבות, חומרים קוונטיים, התקנים ננומטריים ורכיבים עתידיים הוא בדיוק אחד התחומים שבהם עשוי להתגבש יתרון למערכות היברידיות כאלה. במקרה הזה, המחשב הקוונטי שימש ככלי מחקר של ממש, ולא רק כהבטחה לעתיד.

החוקרים יצרו את המולקולה באמצעות מיקרוסקופיית גישוש סורקת על שכבת בידוד דקה מעל מצע זהב, בטמפרטורות נמוכות מאוד. לשם כך נעשה שימוש בשלושה כלים מרכזיים ש־IBM מזוהה עמם היסטורית: המיקרוסקופ המנהר הסורק (STM), טכניקות להזזת אטומים בודדים, ומיקרוסקופ הכוח האטומי (AFM). זהו למעשה חיבור בין שלושה דורות של פריצות דרך: מדידה אטומית, שליטה ישירה באטומים, וכעת גם פרשנות קוונטית של החומר שנבנה.

לפי החוקרים, המבנה האלקטרוני של המולקולה החדשה יוצר מחלקה חדשה של חומר קוונטי. אך גם בלי להיכנס לכל העומק המתמטי, החשיבות התעשייתית ברורה: היכולת לתכנן חומר ברמת האטום ולנתח אותו באמצעות מחשוב קוונטי עשויה בעתיד להשפיע על תחומים כמו גילוי חומרים חדשים, פיתוח רכיבים מולקולריים, תכנון זיכרונות והתקנים קוונטיים, ואף אופטימיזציה של חומרים לתעשיית השבבים.

במילים אחרות, המחקר הזה אינו רק הישג אקדמי. הוא מסמן כיוון אסטרטגי: מעבר מעולם שבו מחשוב קוונטי הוא הדגמת יכולת, לעולם שבו הוא מתחיל להשתלב בשרשרת הערך של מחקר חומרים ומו"פ מתקדם. עבור חברות שבבים, ספקיות תשתיות מחשוב ומפתחי מערכות HPC, זו אינדיקציה נוספת לכך שהעתיד אינו טמון רק בעוד ליבה קלאסית מהירה יותר, אלא גם בשילוב בין ארכיטקטורות שונות, כל אחת לבעיה המתאימה לה.

אם המגמה הזו תימשך, המחשב הקוונטי עשוי להפוך בשנים הקרובות לכלי משלים משמעותי בארגז הכלים של מהנדסי חומרים, פיזיקאים חישוביים ומפתחי הדור הבא של רכיבים מתקדמים. עבור תעשיית השבבים, זו אינה רק שאלה מדעית, אלא גם שאלה של יתרון תחרותי עתידי.

הפוסט IBM וחוקרים מאירופה יצרו מולקולה חדשה, והמחשוב הקוונטי סייע לפענח את המבנה האלקטרוני שלה הופיע לראשונה ב-Chiportal.

ג'נסן הואנג, מנכ"ל אנבידיה צוטט לאחרונה כשאמר "אנחנו קרובים להיות מסוגלים ליישם מחשבים קוונטיים בבעיות מעניינות בשנים הקרובות, אך מחשבים קוונטיים שימושיים מאוד עדיין רחוקים לפחות 15-20 שנה". הוא הדגיש כי למרות הפוטנציאל העצום של קוונטום, טכנולוגיות הסמיקונדקטור ימשיכו להיות מרכזיות בטווח הקצר והבינוני. גם ליסה סו, מנכ"לית ענקית השבבים AMD התבטאה בענין ואמרה: "הבינה המלאכותית דורשת כוח חישוב עצום, ואנחנו מספקים אותו כיום עם שבבים מתקדמים. קוונטום מעניין, אבל זה לא מה שמניע את העולם כרגע.” ליפ בו טאן, משקיע הון סיכון ותיק וכיום מנכ"ל אינטל הוסיף: "מחשוב קוונטי הוא החזית הבאה של מחשוב עתיר ביצועים, אך עלינו להיות סבלניים. בעוד שהפוטנציאל לגילוי תרופות וקריפטוגרפיה הוא עצום, האתגר האמיתי כיום אינו רק הפיזיקה – אלא כל המערכת האקולוגית סביבה".

במאמר זה נבחן את ההבדלים המהותיים בין שתי הטכנולוגיות, את מגבלותיהן, ואת ההסתברות שזו או אחרת תוביל את עיבוד המידע בעשור הקרוב.

סמיקונדקטור: התקדמות ארכיטקטונית וייצורית

מיזעור מתחת ל־2 ננומטר הוא אחד האתגרים המרכזיים כיום כאשר חברות כמו TSMC, אינטל וסמסונג כבר מתכננות ייצור המוני בטכנולוגיות 2 ננומטר ואף מעבר לכך, תוך התמודדות עם ניהול זרמי דליפה ושימוש בחומרים חדשים כגון Nanosheets ו־Gate-All-  Around.  . במקביל מתרחשת אינטגרציה תלת־ממדית (3D IC) שבה המעבר ל־ Chiplets   ו־ Heterogeneous Integrationמאפשר חיבור פונקציות שונות כגון GPU, NPU, CPU וזיכרון במארז אחד, מה שמהווה פתרון לבעיות Scaling ומספק Bandwidth גבוה בין רכיבים.

הדור הבא של השבבים מתמקד במאיצים ייעודיים בשיטת domain-specific architectures הכוללים AI accelerators כגון TPU ו-NPU, מעבדי HPC GPUs עם אלפי ליבות מקבילות וכן רכיבי ASICs ייעודיים לתקשורת, אבטחה ו־Edge Computing.

לצד אתגרי ייצור משמעותיים הדורשים טכנולוגית  EUVמתקדמת, פיתוח חומרים חדשים ועמידה ביעדי  אמינות גבוהים הדורשים השקעות הוניות עצומות, תעשיית השבבים בשלה ומוכנה להתמודד עם האתגרים שבדרך.

מחשוב קוונטי: פוטנציאל מול מגבלות

ארכיטקטורות קיוביטים המבוססות על Trapped Ions, Superconducting Circuits או Photonic Qubits  מציעות יתרונות שונים אך כולן מתמודדות עם Decoherence וזמן חיים קצר, כאשר במקביל, תיקון שגיאות קוונטי נותר החסם המרכזי בשל Overhead עצום של Error Correction  כך שכדי להגיע ל־ Fault-Tolerant Quantum Computing נדרשים מיליוני קיוביטים פיזיים עבור אלפי קיוביטים לוגיים.

למרות זאת מחשוב קוונטי צפוי להצטיין בתחומי יישום ייחודיים כמו סימולציות מולקולריות (לפיתוח תרופות וחומרים), אופטימיזציה מורכבת (לחישובי לוגיסטיקה ופיננסים) וקריפטוגרפיה (לפירוק (RSA . למרבה הצער יש כיום למחשוב הקוונטי מגבלות כלכליות משמעותיות שכן מערכות המחשוב הללו דורשות קירור קריוגני, תשתיות יקרות מאד וידע מחקרי רב והן עדיין אינן מתאימות לעיבוד מידע כללי או לשימוש רחב.

מי ינצח בעשור הקרוב?

הערכת מצב ריאלית מצביעה על כך שתעשיית הסמיקונדקטור תמשיך להוביל את עיבוד המידע בעשור הקרוב (2036- 2026). השבבים הקלאסיים ימשיכו לספק את עמוד השדרה של מערכות המחשוב השונות. מחשוב קוונטי יישאר כלי ייחודי לבעיות ספציפיות, עם חדירה מוגבלת.

טכנולוגיות ייצור מתקדמות, אינטגרציה תלת־מימדית, ומאיצים ייעודיים יאפשרו עיבוד בקנה מידה עצום, מהיר ויעיל. לעומתן, מחשוב קוונטי יתקדם, אך יישאר בעיקר כלי מחקרי וניסיוני. העתיד הרחוק יותר עשוי להיות שונה, אך בעשור הבא, אין ספק שהסמיקונדקטור הוא המנוע המרכזי של עיבוד המידע הגלובלי.

הפוסט מי ינצח בעשור הקרוב: סמיקונדקטור או מחשוב קוונטי ? הופיע לראשונה ב-Chiportal.

חברת Viewbix ‏(נסד״ק: VBIX) הודיעה כי Quantum X Labs, חברה שהיא מתעתדת לרכוש, הגישה ב-22-12-2025 בקשת פטנט זמנית (Provisional) בארה״ב לשיטה בשם “Generating Quantum Markov Chain Monte Carlo Sampling Points for Continuous Distribution Functions”. לפי ההודעה, השיטה נועדה לשפר דגימה סטטיסטית בסגנון MCMC (Markov Chain Monte Carlo) בעזרת מחשוב קוונטי, ובאמצעות זאת להפיק תובנות “ברזולוציה גבוהה יותר” מנתוני ניסויים רפואיים.

בחברה מציגים את המהלך כחלק מכיוון אסטרטגי חדש: Viewbix, שפעלה עד היום בעיקר בתחומי פרסום דיגיטלי ותוכנות לשיפור כתיבה, מנסה להיכנס לתחומי מחשוב קוונטי ויישומים עתידיים שלו, בין היתר בשוק הפארמה וגילוי תרופות.

מה בדיוק נטען, ומה המשמעות של “בקשת פטנט זמנית”

הבקשה היא זמנית – שלב שמאפשר “לתפוס תאריך” לרעיון ולהמשיך לפתח אותו לפני הגשה מלאה, והיא לא אומרת שהפטנט אושר או שהטכנולוגיה כבר הוכחה בשטח. גם התיאור הציבורי של השיטה נשען בעיקר על ניסוחי הודעה לעיתונות, ולכן בשלב זה קשה להעריך את הייחוד ההנדסי לעומת רעיונות ותיקים של שימוש בסיבוב/דגימה כדי לקרב חישובים סטטיסטיים (גם ללא קוונטום).

במישור היישומי, Viewbix ו-Quantum X Labs מתארות שימוש ביכולת הדגימה כדי “למפות” שכבות נתונים ביולוגיות וקליניות, לזהות אשכולות חבויים של מטופלים, ולהפיק מודלים הסתברותיים של תגובת טיפול. בחברה מציינים שיישום כזה מפותח בשיתוף חברת הפורטפוליו Cliniquantum. זהו נרטיב שממוקם בלב הדיון על מחשוב קוונטי בניסויים קליניים: השאיפה היא להוציא יותר מידע מנתונים מורכבים, ולעיתים גם לצמצם את מספר הדגימות הדרוש.

העסקה: רכישה מתוכננת של 85%–100% ורגולציה בדרך

לפי הודעה קודמת של החברה, Viewbix חתמה ב-15-12-2025 על הסכם לרכישת לפחות 85% ועד 100% מ-Quantum X Labs. הסגירה הוערכה “בתוך 90 יום” ממועד החתימה, אך היא כפופה לבדיקת נאותות, אישורים רגולטוריים, אישור בעלי מניות של Viewbix ולתנאי סגירה נוספים.

במקביל, בדיווחי החברה לרשות ניירות הערך האמריקנית (SEC) נכתב כי כבר ב-05-11-2025 נחתם מסמך לא מחייב (Term Sheet) סביב העסקה, מה שממחיש שמדובר בתהליך שנבנה לאורך זמן – ולא במהלך נקודתי בעקבות בקשת הפטנט האחרונה.

בשורה התחתונה, ההכרזה משקפת ניסיון למצב “נכסים קנייניים” (IP) סביב שיטות חישוב/דגימה עתידיות, בתקופה שבה שוק הקוונטום עדיין מוגבל בחומרה ובמקרי שימוש מוכחים. לכן, למרות ההבטחות, השאלה המעשית תהיה האם ומתי ניתן יהיה להראות יתרון אמיתי של מחשוב קוונטי בניסויים קליניים מול פתרונות קלאסיים מתקדמים – והאם העסקה עצמה תושלם בתנאים שסומנו. (GlobeNewswire)

הפוסט ויו־ביקס ו-Quantum X Labs הגישו בקשת פטנט זמנית לשיטה קוונטית לניתוח ניסויים קליניים הופיע לראשונה ב-Chiportal.

חברת Quantum Transistors דיווחה כי הגיעה לנאמנות (fidelity) של 99.9988% בשער קוונטי דו־קיוביטי במעבד קוונטי מבוסס יהלום, נתון שמתורגם לשגיאה ממוצעת של כ־1.2×10⁻⁵ לכל שער – רמה שמקרבת את התחום לאזור שבו תיקון שגיאות קוונטי הופך ליעיל יותר, ולכן גם למחשוב קוונטי שמסוגל “להתרומם” מעבר להדגמות מעבדה.

כיתוב תמונה מוצע: קיוביטים מבוססי יהלום (NV centers) הם פלטפורמה במצב מוצק שיכולה לעבוד מטמפרטורת חדר ועד תנאים קריוגניים – אילוסטרציה: depositphotos.com

מה נמדד כאן, ולמה המספר חשוב

במערכות קוונטיות כל פעולה בסיסית – “שער קוונטי” – חייבת להתבצע בדיוק קיצוני. “נאמנות” היא מדד לכמה הפעולה שבוצעה קרובה לפעולה האידיאלית. כשהנאמנות נמוכה, יש יותר שגיאות, ואז נדרשת שכבה עבה ויקרה של תיקון שגיאות שמבזבזת משאבים.

במאמר שעלה ל־arXiv בשבוע השני של דצמבר 2025 מתואר שילוב של הנדסת פולסים (pulses) עם מדידת ביצועים בשיטת Randomized Benchmarking על גבי מרכז חנקן־חלל (NV center) ביהלום. החוקרים מציגים שיפור בשגיאה לשער של עד פי תשעה, ומציינים כי בהשלכה לתנאים קריוגניים מתקבל נתון שיא של שגיאה דו־קיוביטית של 1.2×10⁻⁵ – כלומר נאמנות של 99.9988%.

“PUDDINGs”: פולסים שמגנים מפני כמה סוגי רעש בו־זמנית

הלב של ההישג הוא טכניקת בקרה בשם PUDDINGs – ראשי תיבות של Power-Unaffected, Doubly-Detuning-Insensitive Gates. הרעיון הוא לעצב את פולסי הבקרה כך שיהיו עמידים יותר גם לשגיאות בעוצמה (amplitude/power) וגם לשגיאות בתדר/דיטיון (detuning), שני מקורות נפוצים לרעש במערכות קוונטיות. במאמר מתואר שהטכניקה גורמת לכך שהשגיאה “קטנה מהר יותר” עם שיפור הבקרה – כלומר ירידה ריבועית במקום ליניארית בהשפעת הרעש, מה שמאפשר קפיצה חדה יותר בביצועים ככל שמשפרים את ההנדסה.

בחברה מדגישים גם היבט תשתיתי: פלטפורמת יהלום במצב מוצק יכולה לעבוד מטמפרטורת חדר ועד קריוגניה, ולכן עשויה לצמצם תלות במערכות קירור דילול יקרות במיוחד – מה שמוזיל ומפשט תפעול של מערכות גדולות.

Quantum Transistors היא חברה ישראלית שנוסדה ב־2022 ומנוהלת בידי שמואל בכינסקי, שמנסה לתרגם את יתרונות היהלום – יציבות ושילוב טבעי עם פוטוניקה – למסלול ייצור בקנה מידה תעשייתי, עם יעד מוצהר להשתלבות עתידית בתשתיות ענן ומרכזי נתונים.

הפוסט Quantum Transistors מדווחת על נאמנות של 99.9988% בשער דו־קיוביטי מבוסס יהלום הופיע לראשונה ב-Chiportal.

מרכז המחשוב הקוונטי הישראלי (IQCC) בתל אביב הפך למתקן הראשון בעולם שמתקין ומשלב התקן קיוביטים מוליכי־על חדש של חברת Qolab, כך הודיעה חברת QM Inc. ב־3 בדצמבר 2025. ההכרזה נעשתה בתל אביב על ידי פרופ’ ג’ון מרטיניס, מייסד Qolab וזוכה פרס נובל לפיזיקה לשנת 2025, יחד עם הנהלת ה-IQCC, והיא מסמנת אבן דרך משמעותית בתשתיות המחשוב הקוונטי העולמיות.

ההתקן החדש – מעבד קוונטי מבוסס קיוביטים מוליכי־על – פותח בדגש על אמינות, שחזור בתהליך הייצור ויכולת התרחבות (scalability), במטרה לגשר על הפער בין מערכות ניסוי מעבדה רגישות לבין פלטפורמות קוונטיות הניתנות לפריסה ושימוש שוטף. המעבד נשען על הפיזיקה הבסיסית שבגינה זכה פרופ’ מרטיניס בפרס נובל, על תרומתו רבת־השנים לתחום הקיוביטים המוליכי־על ותופעות קוונטיות מקרוסקופיות. ב-Qolab תורגמו ההישגים המדעיים הללו להנדסה מדויקת של קיוביטים, המפחיתים רעש פלוקס ודקוהרנציה ותואמים לתהליכי ייצור מתקדמים מעולם השבבים.

דור חדש של קיוביטים מוליכי־על, מותאם לעולם האמיתי

לדברי החברה, ההתקן שהותקן ב-IQCC מייצג “דור חדש של חומרת קיוביטים מוליכי־על” – כזה שנבנה מראש עבור חוקרי חומרה ותעשיית המחשוב הקוונטי, ולא רק לניסויי הוכחת היתכנות. השילוב בין אמינות גבוהה, אפשרות להכפלת מספר הקיוביטים ושיפור בתהליכי הייצור נועד להאיץ את המעבר של מחשוב קוונטי משלב מעבדות המחקר לפלטפורמות חישוב יציבות ופתוחות לשימוש רחב.

“המטרה שלנו ב-Qolab תמיד הייתה להפוך את פריצות הדרך המדעיות של עשרים השנים האחרונות לקיוביטים מהונדסים שאפשר לבנות, להגדיל ולהסתמך עליהם,” אמר פרופ’ ג’ון מ’ מרטיניס, מייסד ו-CTO של Qolab. “באמצעות שיתוף הפעולה עם Quantum Machines וה-IQCC, אנחנו יוצרים פלטפורמה שבה חוקרים מכל העולם יכולים לבצע יחד מחקר בחומרה קוונטית.”

גישה בענן למחשוב קוונטי – לחוקרים בכל העולם

במסגרת שיתוף הפעולה, התקנים נוספים של Qolab, הממוקמים באתר החברה במדיסון, ויסקונסין (ארה”ב), יונגשו לחוקרים ברחבי העולם דרך הענן של IQCC. זהו הפעם הראשונה שטכנולוגיית הקיוביטים המוליכי־על של Qolab ניתנת לשימוש כחלק מתשתית בינלאומית מאוחדת, ומאפשרת למדענים ולמפתחי אלגוריתמים להתנסות בחומרת קוונטים מתקדמת ברמת תעשייה, מבלי להיות פיזית בסמוך למעבדים עצמם.

הטמעת המעבד של Qolab במרכז הישראלי מדגישה גם את הגמישות והיכולת של טכנולוגיית הבקרה ההיברידית של Quantum Machines. יחידות הבקרה של QM נועדו לחבר בין מגוון ארכיטקטורות קיוביטים לבין מערכות חישוב קלאסיות עתירות ביצועים (HPC), כך שניתן להריץ זרימות עבודה היברידיות – קוונטיות־קלאסיות – בסביבה אחודה אחת.

“שיתוף הפעולה עם Qolab משקף את תכליתו המרכזית של מרכז המחשוב הקוונטי הישראלי,” אמר איתמר סיון, מנכ”ל ומייסד־שותף של Quantum Machines. “יחד עם פרופ’ ג’ון מרטיניס וצוותו, אנחנו הופכים פריצות דרך מדעיות מתקדמות לתשתית קוונטית עובדת, שמיידית זמינה לחוקרים ברחבי העולם.”

ישראל מתבססת כמרכז תשתית קוונטית בינלאומי

מרכז המחשוב הקוונטי הישראלי (IQCC), הממוקם באוניברסיטת תל אביב ונתמך על ידי רשות החדשנות, נחשב לאחד המרכזים המתקדמים בעולם בתחום המחשוב הקוונטי וה־HPC. זהו המרכז הראשון שהוקם מראש כדי לארח מספר מעבדים קוונטיים מבוססי מודליות שונות של קיוביטים, כולם ממוקמים באתר אחד ומשולבים הדוקות עם תשתית חישוב קלאסי עתיר־ביצועים וגישת ענן גלובלית.

ה-IQCC מספק “אקו־סיסטם פלאג-אנד-פליי” לקידום מחשוב קוונטי והיברידי בקנה מידה גדול – החל מחקר בסיסי בפיזיקה של קיוביטים, דרך פיתוח אלגוריתמים קוונטיים ועד ניסויים מעורבים (קוונטיים-קלאסיים) עבור תעשיות כמו פיננסים, חומרים, אנרגיה ו-AI. החיבור עם Qolab, שבראשה עומד אחד המדענים הבולטים בעולם בתחום הקיוביטים המוליכי־על, מחזק עוד יותר את מעמדו של המרכז הישראלי כצומת בינלאומי למחקר ולפיתוח תשתיות מחשוב קוונטי.

הפוסט מרכז המחשוב הקוונטי הישראלי הראשון בעולם שמתקין את התקן הקיוביטים מוליכי־העל של Qolab הופיע לראשונה ב-Chiportal.

HSBC הכריז ב־25 בספטמבר על הישג עולמי ראשון מסוגו: עדות אמפירית ליתרון הממשי של מחשבים קוונטיים בפתרון בעיות מהעולם האמיתי – בתחום המסחר האלגוריתמי באג"ח תאגידי. במסגרת ניסוי משותף עם IBM, הצליחו החוקרים לשלב בין מחשוב קלאסי למחשוב קוונטי ולהשיג שיפור של עד 34% בחיזוי ההסתברות שעסקה תושלם במחיר שנקבע, בהשוואה לשיטות הקלאסיות הנפוצות בענף.

מסחר אלגוריתמי באג"ח מתבסס על מודלים ממוחשבים שמ定ים מחירי הצעות ללקוחות בתנאי שוק משתנים ובתהליכי תחרות מהירים. מטרת המודלים היא לאפשר לסוחרים להתמקד בעסקאות הגדולות והמורכבות יותר. הניסוי הראה כי השימוש בשיטות קוונטיות, גם בטכנולוגיות קיימות, מספק יתרון בפתרון בעיות החישוב המורכבות הכרוכות בכך – במיוחד בשווקים מחוץ לבורסה (OTC), שם המסחר מתבצע ישירות בין צדדים ללא מתווך מרכזי.

הצוותים מ־HSBC ומ־IBM בחנו נתוני מסחר בקנה מידה אמיתי על פני מספר מחשבים קוונטיים של IBM, בהם המעבד החדשני IBM Quantum Heron, והראו שיפור משמעותי בזיהוי אותות מחירים נסתרים מתוך נתוני שוק רועשים. בכך הוצגה לראשונה היכולת של מחשוב קוונטי להשתלב ישירות בתהליכים עסקיים מהותיים ולספק יתרון תחרותי.

פרופ' פיליפ אינטלורה, ראש תחום טכנולוגיות קוונטיות בקבוצת HSBC, אמר:
"מדובר בפריצת דרך עולמית במסחר באג"ח. הצלחנו להראות שמחשבים קוונטיים יכולים לפתור בעיות אמיתיות בקנה מידה גדול ולהעניק יתרון עסקי מוחשי כבר היום – לא בעתיד רחוק."

ג'יי גאמבטה, סגן נשיא IBM Quantum, הוסיף:
"הניסוי מדגים את הכוח של שילוב בין ידע ענפי מעמיק למחקר אלגוריתמי מתקדם, כאשר חוזקות המחשוב הקלאסי מתעצמות בזכות המרחב החישובי הייחודי שמציעים מחשבים קוונטיים."

מחשוב קוונטי, המתבסס על עקרונות מכניקת הקוונטים, מאפשר ייצוג ועיבוד מידע במרחב חישובי אקספוננציאלי רחב בהרבה מזה של מערכות קלאסיות – ובכך להתמודד עם בעיות שאפילו מחשבי־על קלאסיים אינם מסוגלים לפתור. השילוב בין מחשוב קלאסי לקוונטי מציב את התחום על סף מהפכה בתעשיות הפיננסיות.

תגים

HSBC, IBM, מחשוב קוונטי, מסחר אלגוריתמי, אג"ח תאגידי, IBM Quantum Heron, פינטק, שווקים פיננסיים, OTC

ביטוי מפתח

מחשוב קוונטי במסחר אלגוריתמי

נרדפים

מחשוב קוונטי, מסחר באג"ח, HSBC, IBM, מסחר אלגוריתמי, פינטק, IBM Quantum Heron, טכנולוגיות פיננסיות, קוונטום פייננס

SLUG

hsbc-ibm-quantum-bond-trading

הפוסט הבנק HSBC ו־IBM הדגימו לראשונה בעולם מסחר אלגוריתמי באג"ח בסיוע מחשוב קוונטי הופיע לראשונה ב-Chiportal.

הכוחות היסודיים שמעצבים את היקום מוסברים בעזרת מודלים תיאורטיים מורכבים. קשה ללמוד אותם. סימולציה מדויקת שלהם גדולה על יכולותיהם של מחשבי-על מסורתיים.

עכשיו מדענים מן האוניברסיטה הטכנית של מינכן (TUM), מאוניברסיטת פרינסטון ומ-Google Quantum AI הראו שמחשבים קוונטיים יכולים להיות כלי עוצמתי לחקירת התחום המאתגר הזה. הם מציעים חלון לדינמיקה של אבני-הבניין הבסיסיות של הטבע.

פרטי המחקר, שפורסמו בכתב העת Nature, מסמנים התקדמות חשובה במחשוב קוונטי. הצוות השתמש ישירות במחשב הקוונטי של גוגל כדי לדמות אינטראקציות יסודיות. העבודה מדגימה את הפוטנציאל של הטכנולוגיה לתגליות עתידיות. הגישה עשויה לעזור לחשוף תובנות עמוקות בפיזיקת חלקיקים, בחומר קוונטי ואף בטבע המרחב והזמן. בלב העבודה עומד היעד להבין טוב יותר את היקום ברמת היסוד, כפי שמתואר במסגרת המתמטית של תיאוריות כיול.

כיתוב תמונה: צוות החוקרים ב-TUM (משמאל): פרופ’ פרנק פולמן, תלמיד המחקר ברנהרד יובסט, פרופ’ מיכאל קנאפּ. קרדיט: TUM

בדיקת חוקי היקום במעבדה

“העבודה שלנו מראה כיצד מחשבים קוונטיים יכולים לעזור לנו לחקור את החוקים היסודיים שמנהלים את היקום,” אומר שותף-המחקר מיכאל קנאפּ, פרופסור לדינמיקה קוונטית קולקטיבית בבית-הספר למדעי הטבע של TUM. “על-ידי סימולציה של האינטראקציות האלה במעבדה נוכל לבחון תיאוריות בדרכים חדשות.”

פדרם רושאן, שותף למחקר מ-Google Quantum AI, מדגיש: “באמצעות כוחו של המעבד הקוונטי חקרנו את הדינמיקה של סוג מסוים של תיאוריית כיול, וצפינו כיצד חלקיקים ו‘מחרוזות’ בלתי-נראות המחברות ביניהם מתפתחים בזמן.”

טיילר קוקרן, המחבר הראשון ותלמיד מחקר בפרינסטון, אומר: “על-ידי כיוונון פרמטרים אפקטיביים במודל יכולנו לשלוט בתכונות המחרוזות. הן יכולות להתנודד בעוצמה, להיות כלואות בחוזקה, ואף להיקרע.” לדבריו, הנתונים מן המעבד הקוונטי חושפים התנהגויות מובהקות של מחרוזות כאלה, שלהן אנלוגים ישירים לפנומנות בפיזיקת אנרגיות-גבוהות. התוצאות מדגישות את הפוטנציאל של מחשבים קוונטיים לקדם גילוי מדעי בפיזיקה היסודית ומעבר לה.

למאמר המדעי

הפוסט מהם חוקי היקום? המחשב הקוונטי של גוגל מגלה הופיע לראשונה ב-Chiportal.

הממשלה הפדרלית בגרמניה הכריזה על תוכנית עתירת השקעות להקמת לפחות שלושה מפעלי שבבים חדשים, במטרה לבסס את המדינה כמרכז הייצור המוביל באירופה לטכנולוגיות מפתח כמו בינה מלאכותית ומחשוב קוונטי. התוכנית מופיעה באג'נדה הטכנולוגית החדשה של הממשלה, שתאושר במהלך יולי, ונחשפה לראשונה על ידי סוכנות הידיעות רויטרס.

המשרד הפדרלי למחקר מדעי, טכנולוגיה וחלל מסר כי ייושמו תמריצים שימשכו יצרנים להקים מפעלי שבבים, ציוד ומוצרי קדם-ייצור בתוך גרמניה. כבר עתה פועלת בדרזדן יוזמה גדולה של חברת ESMC – מיזם משותף של TSMC, אינפיניאון ובוש – להקמת מפעל מתקדם לייצור שבבים.

התוכנית כוללת גם הקמת גיגה-מפעלים (Gigafactories) לבינה מלאכותית, שיהיו פעילים עד 2027, וכן לוויין ראשון לתקשורת קוונטית שייפרס עוד השנה. גרמניה אף הכריזה על כוונתה להקים עד סוף 2025 תוכנית אסטרטגית לבניית כור היתוך גרעיני ניסיוני.

השרה הפדרלית דורוטי בר (CSU) מסרה כי המטרה היא לייצר עד 2030 לפחות 10% מהתוצר המקומי הגולמי של גרמניה באמצעות בינה מלאכותית, תוך הפיכת המדינה למובילה גם בתחום התעשייה הירוקה, אחסון סוללות וגיאו-תרמיה.

במקביל, מתוכננת רפורמה משמעותית במערך המחקר הלאומי, כולל שילוב בין מחקר אזרחי וצבאי, וחיזוק צי ספינות המחקר האוקיינוגרפיות של המדינה.

תגים: גרמניה, שבבים, בינה מלאכותית, TSMC, ייצור שבבים, מחשוב קוונטי, גיגה-מפעלים, טכנולוגיה ירוקה, דורוטי בר, חדשנות אירופית

ביטוי מפתח: גרמניה מובילה את תעשיית השבבים באירופה

נרדפים: מפעלי שבבים, אסטרטגיית הייטק, תעשייה מתקדמת, AI באירופה, ייצור מיקרו־שבבים, חדשנות גרמנית, כור היתוך, ESMC

SLUG: germany-semiconductor-expansion-ai-2030

הפוסט גרמניה מצהירה על יעד שאפתני: הפיכתה למובילה אירופית בייצור שבבים הופיע לראשונה ב-Chiportal.