מלאנוקס טכנולוגיות  הישראלית-אמריקנית , ספקית פתרונות קישוריות מקצה לקצה עבור שרתי מרכזי נתונים ומערכות אחסון, הודיעה היום כי מוצרי האינפיניבנד 40 ג'יגה-ביט לשנייה מקצה-לקצה שלה, הכוללים כרטיסי רשת  ConnectX-2, מתגי IS5025 וכבלים של החברה, מספקים את הקישוריות עתירת הביצועים לשרתים ולמערכות האחסון של אשכול מחשוב (cluster) של המרכז החדש של נאס"א לסימולציות אקלים (NCCS),

מרכז מיחשוב זה  הבנוי מ-1,200 צמתי מחשוב וממוקם במרכז תעופת החלל גודארד בגרינבלט, מרילנד. אשכול המחשוב המבוסס על מוצרי Dell והכולל 14,000 מעבדים, יכפיל את יכולות המחשוב של ה- NCCS ליותר מ- 300 טריליון חישובים בשיטת נקודה צפה בשנייה. בעזרת רמות ביצועים חדשות אלו, תהיה למשתמשי ה- NCCS היכולת לכוונן את רזולוציות המודלים הגלובאליים על-ידי מתן ביטוי למאפיינים זעירים יותר של האטמוספרה והאוקיינוסים, ובכך יוכלו להבין ולחזות טוב יותר שינויי אקלים.

"מדע האקלים היום מבוסס על ניתוח אינטנסיבי של מידע ודורש אשכולות שרתים סקאלביליים בעלי ביצועים מתקדמים לעיבוד , ניתוח, מידול וויזואליה של מידע מהירים יותר", אמר פיל וובסטר, מנהל משרד מחשוב ואינפורמטיקה של נאס"א במרכז החלל גודארד. "אשכול המחשוב החדש בעל 1200 צמתי המחשוב, המקושר עם אינפיניבנד 40 ג'יגה ביט לשנייה של מלאנוקס, ימנף את טכנולוגיית שינוע העומסים והאפליקציות המתקדמות של החברה כדי לאפשר למדענים שלנו שיפור משמעותי בביצועים וברזולוציה ויאיץ פיתוחים חדשים בחקר האקלים ומזג האוויר".

"ניתוח מידע אטמוספרי, סימולציות מזג אוויר וחיזוי האקלים משמשים ומיצרים משאבי מידע רבים במיוחד", אמר ג'ון מונסון, סמנכ"ל שיווק ומכירות במלאנוקס. "בעזרת שימוש באינפיניבנד של מלאנוקס במהירות 40 ג'יגה ביט לשנייה לקישוריות רשת מקצה לקצה, יכולים המדענים במרכז נאסא לסימולציות אקלים לטפל במהירות בסדרות הנתונים הגדולות, ולספק במהירות גבוהה יותר לצוות הנרחב שלהם החוקר את כדור הארץ מודלים מפורטים יותר של האטמוספרה וחיזוי מזג אוויר".

הפוסט טכנולוגיית האינפיניבנד של מלאנוקס מספקת לנאס"א ביצועי אשכול מחשוב lקידום חקר האקלים ומזג האוויר הופיע לראשונה ב-Chiportal.

במאמר מדעי שהתפרסם בסוף השבוע בעיתון Optics Express, מדווחים חוקרי יבמ על פיתוח ממירים למעבדים הפועלים באמצעות אור, במקום אותות חשמלים. הממירים החדשים, ההופכים אות חשמלי לפעימות אור, ניתנים לשילוב על גבי שבב מחשב אחד ועשויים לאפשר בניית מחשב-על על גבי שבב בודד.

השימוש באור במקום בכבל חשמלי למשלוח מידע בין ליבות עיבוד שונות צפוי להיות מהיר פי 100 בהשוואה לשבבים המבוססים על מוליכים חשמליים. בנוסף לכך, קישור בין ליבות עיבוד שונות המשולבות בשבב אחד באמצעות ערוצי אותות אור במקום חיווט מתכת, מאפשר להתגבר על בעיית צריכת האנרגיה ופליטת החום המאפיינת מעבדים מרובי ליבות. ביבמ טוענים כי שבבים מהדור החדש, יצרכו כמות חשמל הדומה לזו של נורת תאורה רגילה – ויוזילו משמעותית את עלויות התפעול, הקירור והמקום הנדרשים במרכזי מחשוב-על כיום.

ביבמ מתייחסים לפיתוח החדש במונחים של ציון דרך טכנולוגי, אשר עשוי לאפשר קישור של מאות או אלפי ליבות עיבוד על גבי שבב בודד. לדוגמא, המעבד המרכזי של קונסולת המשחקים פלייסטיישן 3 של סוני, המיוצר על ידי יבמ ומבוסס על טכנולוגיית ה- Cell שלה, כולל כיום 9 ליבות עיבוד.

עם זאת, עד שהטכנולוגיה החדשה תגיע אל המחשב האישי צפוי לעבור פרק זמן ארוך – על פי הערכת חוקרי יבמ יידרשו עדיין כחמש עד עשר שנים עד להופעת השבבים המוגמרים עצמם.

הפוסט מחשוב במהירות האור: יבמ פיתחה ממירים למעבדים הפועלים באמצעות פעימות אור הופיע לראשונה ב-Chiportal.