ארגון SEMI, איגוד התעשייה המשרת את שרשרת האספקה העולמית של ייצור ותכנון אלקטרוניקה, הודיע על הקמת מועצה מנהלת ליוזמת Smart MedTech שתנחה את היוזמה במטרתה להוביל מהפכה עולמית בתחום הבריאות באמצעות חדשנות, דמוקרטיזציה והתקדמות פורצת דרך בטיפול מונע.

"מהפכת הבריאות תעבור ממודל מרוכז בספק למודל של טיפול מותאם אישית, כשההצלחה תלויה באופן קריטי במיקרואלקטרוניקה ובטכנולוגיה קשורה," אמרה גיטי סמאדי, ראש יוזמת Smart MedTech ב-SEMI. "המועצה המנהלת החדשה שלנו תייעץ במאמצי היוזמה לספק מימון, ידע והזדמנויות לשיתוף פעולה כדי לבנות באופן פעיל מערכת אקולוגית שיכולה להניע חדשנות בתחום האלקטרוניקה הרפואית לטובת מוצרים שמשרתים את החברה מהר יותר."

המועצה המנהלת החדשה של Smart MedTech

• Brewer Science, Inc.
• Deloitte
• Eli Lilly and Co.
• GE HealthCare Technology and Innovation Center
• Merck KGaA.
• Molex
• Rogue Valley Microdevices, Inc.
• SEMI
• Tapecon, Inc.
• UES, Inc.
• אוניברסיטת קליפורניה, סן דייגו

"משימתה של יוזמת Smart MedTech היא להוביל את המפגש בין תעשיות השבבים והרפואה, לגשר בין מדעי החיים וההנדסה כדי לשנות את תחום הבריאות. על ידי התמקדות בלבישים, בינה מלאכותית ואסטרטגיות מסחור, היוזמה שואפת לדמוקרטיזציה של הגישה לבריאות ולהפחתת עלויות באמצעות פתרונות מונעים. מיקרואלקטרוניקה וטכנולוגיות קשורות הן מרכזיות לשינוי זה. באמצעות שיתוף פעולה עם גופים רגולטוריים, מנהיגי תעשייה ואקדמיה, היוזמה מניעה את פיתוח הטכנולוגיה ואימוץ השוק כדי לשפר את הנגישות לבריאות. בקרו ביוזמת Smart MedTech לעדכונים על פעילויות ואירועים." נאמר בהודעת SEMI.

הפוסט המועצה המנהלת החדשה של יוזמת SEMI Smart MedTech תחבר בין קהילות השבבים ומדעי החיים הופיע לראשונה ב-Chiportal.

אלמדה ונצ'רס (ת"א: אמדה), שותפות מו"פ ישראלית ציבורית המשקיעה בחברות בתחומי הבריאות הדיגיטלית, המכשור הרפואי וה-Bioconvergence, הודיעה כי חתמה על הסכם להשקעה בחברת פלקס דקס העוסקת בפיתוח, ייצור, שיווק והפצה של כלים כירורגים סמי-רובוטיים מתקדמים  לשימוש בניתוחים זעיר-פולשניים. זאת, כחלק מסבב השקעה של 13 מיליון דולר, שהובילה אלמדה יחד עם Johnson & Johnson Innovation – JJDC, זרוע ההשקעות של חברת המכשור הרפואי ג’ונסון אנד ג’ונסון.

זוהי השקעתה השמינית של שותפות אלמדה, אשר השתתפה בסבב הגיוס בסכום של 2 מיליון דולר. בסבב השתתפו גם המיליארדר הבריטי וינסנט צ’נגוויז – מייסד קבוצת CBG (Consensus Business Group) המחזיקה בפורטפוליו השקעות של כ-700 מיליון דולר, ומשקיעים אמריקאים ביניהם  Hylant Group ואת זרוע ההון סיכון של אוניברסיטת מישיגן (MINTS).

ההון שגויס יאפשר לפלקס דקס לקדם את פיתוח הדור הבא של המוצר, לאחר שהדור הראשון, הנחשב למהפכני, היה בשימוש באלפי ניתוחים בארה"ב ובמדינות נוספות. ד"ר קנט באודן אשר השלים מעל ל-500 ניתוחים בעזרת כלי הדור הראשון של פלקס דקס, אמר: "טכנולוגיית פלקס דקס מגשרת על הפער בין לפרוסקופיה מסורתית לדיוק רובוטי", אמר "הדור הבא של מכשירי לפרוסקופיה יאפשר להרחיב עוד יותר את יישום טכנולוגיית החברה לשימוש על ידי מנתחים כמוני במגוון רחב של הליכים זעיר פולשניים, תוך מתן יתרונות משמעותיים לחולים בעלות נמוכה."

הכלים הניתוחיים של פלקס דקס כוללים ידית ייחודית בעלת יכולת תנועה רב-ממדית, המופעלת על ידי היד המנתחת, ומאפשרת הנעה אינטואיטיבית ומדויקת של קצה המכשיר. כלי הקצה הראשון מיועד להחזיק את המחט בזמן תפירת רקמות. כל תנועה בידית מתרגמת במדויק את תנועות פרק כף היד המנתחת ומעבירה אותה לקצה מחזיק-המחט באופן שמתאפשרת תנועה מפרקית וסיבוב, תוך שמירה על יכולת השליטה הטבעית של היד המנתחת על המכשיר.

"השקעה זו של אלמדה תאיץ את פיתוח הטכנולוגיה של פלקס דקס", אמרה ד"ר אירית יניב, מייסדת-שותפה ומנכ"לית אלמדה ונצ'רס. "כלי הניתוח המתקדמים מנגישים את היתרונות של ניתוחים רובוטים זעיר פולשניים לרופאים ומטופלים ברחבי העולם ללא העלות הכרוכה בציוד רובוטי. " אנו שמחים מאוד על השקעה משותפת ראשונה זו, אשר אנו מקווים כי תשמש כאבן דרך ראשונה לשיתופי פעולה נוספים." כתמורה להשקעתה, תקבל אלמדה גם נציגות בדירקטוריון פלקס דקס, כאשר גב’ לימור סנדץ – יועצת השקעות באלמדה, תמונה לחברת דירקטוריון מטעם השותפות.

על פי מחקר IMARC, שוק הניתוחים הזעיר פולשניים הגלובלי צפוי לגדול מכ-36.5 מיליארד דולר בשנת  2018  לכ-58.2 מיליארד דולר בשנת 2024. השוק הראשון אליו פונים מוצרי פלקס דקס הוא השוק הגלובלי לניתוחי חלל בטן הזעיר-פולשניים, כמו ניתוחי מעי, כריתת כיס מרה, ניתוחי בקע, וכריתות רחם. היקפו הכולל של שוק זה מוערך בכ-15 מיליון פרוצדורות בשנה, מתוכם 4.8 מיליון בארה"ב,  כ-32%^[1] מכלל השוק.

"צוות ההנדסה שלנו התקדם מאוד בעיצוב הדור הבא של מוצר פלקס דקס, המבוסס על התנסויות שנרכשו במהלך השימוש במוצר הדור הראשון שלנו, ה-FlexDex Needle Driver. אנו שמחים לקבל את התמיכה החזקה של קרנות הון סיכון כמו JJDC ואלמדה, שמביאות עימן ניסיון עשיר בעולם המכשור רפואי החדשני  – ניסיון קריטי להצלחתנו בעתיד", אמר ד"ר ג'יימס גייגר, מייסד ומנכ"ל FlexDex.

הפוסט אלמדה ונצ’רס הובילה עם J&J סבב השקעה של 13 מ' דולר ב'פלקס דקס' הופיע לראשונה ב-Chiportal.

בימים אלה מבצעת OutSense מחקר קליני על 50 מטופלים בשיתוף עם מחלקת הגסטרואנטרולוגיה בבית החולים איכילוב בתל אביב. מטרת המחקר היא לתקף את היעילות הקלינית של המכשיר של OutSense בסביבות של בתי מטופלים בעולם האמיתי.

חברת הסטארט-אפ OutSense מאור יהודה, המתמחה בבריאות דיגיטלית, הרחיבה את סבב גיוס ההון הראשון שלה ל-2.7 מיליון דולר, וצירפה כמשקיעה את Longevity Venture Partners, קרן הון סיכון אמריקנית שמתמחה בהשקעה בשלבים מוקדמים בסטארט-אפים שמפתחים טכנולוגיות למבוגרים, טכנולוגיות בריאות וטכנולוגיות לרווחה אישית (Wellness). ההשקעה של Longevity מצטרפת לסבב גיוס A בסכום של 2.2 מיליון דולר מקרן הון הסיכון פרגרין, עליו הכריזה החברה בנובמבר 2020. הסכומים שגויסו משמשים לפיתוח מוצר וכן להכנות לייצור המוני, לקראת סבב גיוס הון נוסף שיתמוך בפעילות המסחרית של החברה.

החברה האם של קרן Longevity, CommuniCare, רשת דיור מוגן ומרפאות שיקום רפואי מהגדולות בארה"ב המפעילה יותר מ-90 אתרים, תבצע פיילוט בטכנולוגיית ה-IoT של OutSense לזיהוי בעיות קליניות באמצעות ניתוח הפרשות באסלה באחד מבתי הרשת. בנוסף לפיילוט בארה"ב, OutSense מבצעת ניסויים קליניים בישראל וכן פיילוט ביפן.

OutSense נוסדה בשנת 2016 על ידי ישי אתר, ופעלה במשך שלוש שנים בחממת אינסנטיב של קרן הון הסיכון פרגרין. החברה, המנוהלת על ידי יפעת שלום, נערכת לייצור סדרתי של הפתרון האופטי שפיתחה המזהה מחלות מהפרשות באסלה ושיווקו ברחבי העולם.

OutSense פיתחה רכיב חומרה אופטי המותקן באסלה. הפתרון כולל חיישנים אופטיים מולטי ספקטרליים, תאורה ובקר אוטונומי הכולל תקשורת Wi-Fi. המכשיר סורק את ההפרשות, מזהה את החתימה האופטית של חומרים בצואה ובשתן, שולח את הנתונים לעיבוד מבוסס AI בענן ומספק אינדיקציות למחלות ברמת דיוק מוכחת גבוהה מאד. בין היתר, המכשיר מאפשר כיום זיהוי דם סמוי בצואה, שהינו סמן לסרטן במעי הגס – יישום שאושר כפטנט בארה"ב, ביפן, באירופה ובסין. בנוסף, פיתחה החברה יישומים מיוחדים למוסדות טיפול לגיל השלישי המאפשרים ניטור רציף ואבחון מרחוק של דלקות בדרכי השתן, התייבשויות, שלשולים עצירויות וכן ניטור ואבחון של שיגרת השימוש בשירותים.

הפתרון של OutSense מהווה תחליף לאיסוף הידני של ההפרשות ומסירתן למעבדות. רבים נרתעים או מתעצלים מלבצע את הבדיקות הללו ומחלות שונות מתגלות לעתים באיחור רב. לעתים, הפרש הזמן בין בדיקה לבדיקה הוא ארוך וגם בכך יש סיכון לאיחור בזיהוי מחלות, אשפוזים יקרים והחרפה במחלה.

הטכנולוגיה של OutSense מנטרת באופן קבוע את הפרשות המטופל ומספקת התראות באופן אוטומטי לצגי השליטה של צוותים רפואיים בבתי אבות ומוסדות רפואיים ולאפליקציה סלולרית של המטופלים, המשתמשים בפתרון של החברה בבתים פרטיים. הבדיקות מתבצעות באופן דיסקרטי לחלוטין והנתונים מאפשרים מעקב רציף אחר המצב הבריאותי של המטופל ומתן טיפול מותאם אישית ברמת דיוק גבוהה בלי הפרעה לשגרת היום.

בימים אלה מבצעת OutSense מחקר קליני על 50 מטופלים בשיתוף עם מחלקת הגסטרואנטרולוגיה בבית החולים איכילוב בתל אביב. במסגרת המחקר, המכשיר של OutSense מותקן על האסלות בבתי המטופלים ומנטר את הפרשותיהם. במקביל, המטופלים יבצעו בדיקת דם סמוי בצואה באמצעים המעבדתיים הקיימים כיום ולאחריה בדיקת קולונוסקופיה. מטרת המחקר היא לתקף את היעילות הקלינית של המכשיר של OutSense בסביבות של בתי מטופלים בעולם האמיתי.

יפעת שלום, מנכ"לית OutSense, מסרה: "להשקעה של Longevity ולפיילוט בארה"ב משמעות רבה לאור מעמדה המרכזי של CommuniCare בשוק הטיפול הרפואי ארוך הטווח בארה"ב. השותפות החדשה מהווה איתות לשוק כולו כי ניתן לשנות את כללי המשחק, לזהות מוקדם יותר מחלות, לחסוך הוצאות רפואיות בהיקף אדיר, והעיקר – להציל חיים. הפיילוטים בארה"ב וביפן והניסויים בישראל הם אבני דרך לקראת הכניסה של OutSense לייצור סדרתי והיציאה המסחרית לשוק שמתוכננת לרבעון הראשון של 2022".

הפוסט OutSense מרחיבה את סבב A ל-2.7 מ' ד' ותתחיל פיילוט בבית אבות בארה"ב לזיהוי בעיות קליניות מניתוח הפרשות באסלה הופיע לראשונה ב-Chiportal.

זמן האיבחון הוא אחד האתגרים הגדולים ביותר בטיפול בחולי קורונה. ההמתנה הארוכה לאיבחון של כל אדם המגיע עם חום גורמת לחשיפה של רבים לוירוס. באמצעות הטכנולוגיה החדשה בדיקות הרוק יוכלו להיות מפוענחות בשלושת רבעי מהזמן. מדובר בפיתוח ישראלי חדשני שכבר הוכח על וירוסים כמו זיקה ונמצא בשימוש במעבדה המרכזית לוירולוגיה של משרד הבריאות בתל השומר. הפיתוח שמיועד לוירוס הקורונה עשוי לקצר את זמן האיבחון במעבדה לכ-15 דקות.

איך זה עובד? במעבדה של ד"ר דניאלי פותחה טכנולוגיה לזיהוי אופטי רגיש של RNA באמצעות צימוד ה-RNA של הוירוס למולקולה פלואורסצנטית, הפולטת אור כשמאירים עליה בקרן לייזר. אבל בריכוזים נמוכים של RNA, האות הנפלט כה נמוך, שהמכשירים הקיימים אינם יכולים לזהותו. נניח לדוגמה שכל החדר הזה הוא תמיסת הרוק של חולה בקורונה," מסביר ד"ר דניאלי "גודל קרן הלייזר הוא כגודלו של אגרוף ובריכוזים נמוכים בתוך האגרוף יהיו אולי 3-2 מולקולות פלואורסצנטיות." ד"ר דניאלי מוסיף לתמיסה חלקיקים מגנטיים שנצמדים למולקולות הפלואורוסנטיות. התוצאה: אפשרות לרכז את המולקולות הפלואורוסנטיות ולהקטין את השגיאה במדידה.

"שתי מטרות עמדו לנגד עיני בשלב זה, לפשט את התהליך ובתוך כך גם לדייק את תוצאותיו. החידוש שלי נשען על השימוש בשני אלקטרו-מגנטים, מגנטים המופעלים באמצעות זרם חשמלי. באמצעות הצבה נכונה שלהם הצלחנו ליצור שדה מגנטי עצמתי ולאסוף את כל אלפי המולקולות הפלואורוסנטיות שבתמיסה אל קרן הלייזר הצרה, עכשיו עצמת האות הוכפלה בכמה סדרי גודל. אבל זה לא הכול. כדי שלא נצטרך לשאוב את התמיסה, אנחנו מפעילים לסירוגין את האלקטרו-מגנטים, פעם ימני ופעם שמאלי. המולקולות אז נעות מצד לצד, בכל פעם שהן עוברות בתוך קרן הלייזר הן מאירות וכשהן יוצאות ממנה אינן מאירות, ההבהוב הזה שונה מהרעש הקבוע של התמיסה ומאפשר לנו, ללא תהליך נוסף, לקבוע במדויק האם החולה נחשף לוירוס הקורונה. הרגישות הגבוהה של הטכנולוגיה יחד עם הפשטות של הפעלתה מאפשרים את הפיתוח של מכשיר קטן בגודל של מכונת קפה ביתית המסוגל לזהות במהירות ריכוזים קטנים מאוד של גורמי מחלה שונים. ד'ר דניאלי מציין כי מלבד זיהוי ה-RNA של הוירוס, הקבוצה עובדת בשיתוף עם אוניברסיטאות באירופה על זיהוי נוגדנים שהמערכת החיסונית של החולים מייצרת כנגד הוירוס, ובכך לתת לרופאים אלטרנטיבה נוספת לזיהוי ודאי של הוירוס. בעוד שד'ר דניאלי מפתח קיטים לזיהוי מחלות שונות כדוגמת וירוס הקורונה, חברת MagBiosense מפתחת את המכשור המבוסס על הטכנולוגיה.

בימים אלה מחפש ד"ר דניאלי יזם שיסכים להשקיע בהאצת פיתוח הקיט לזיהוי הקורונה והכנסתו לשימוש בבתי חולים.

הפוסט זיהוי קורונה ב-15 דקות הופיע לראשונה ב-Chiportal.