הנשיא דונלד טראמפ ממשיך להפעיל את סמכויותיו הכלכליות להגנה על "הביטחון הלאומי" של ארצות הברית, ומתכנן להשית מכסים חדשים על מגזרים קריטיים – בהם שבבים, תרופות ומינרלים חיוניים. המהלך מתבצע במסגרת סעיף 232 לחוק Trade Expansion Act, אותו השתמש טראמפ להטלת מכסים על פלדה ואלומיניום מאז 2018.

בקרוב צפויה מחלקת המסחר האמריקנית לפרסם את מסקנות החקירות שהיא מבצעת במגזרים אלה, ואלו צפויות להוביל להשבת מכסים רחבי היקף על מוצרים רבים שמיובאים לארה"ב.

לדברי מומחים, השימוש בסעיף 232 מעניק לממשל בסיס משפטי חזק יותר לעומת מכסים שהושתו על בסיס מדינה-למדינה, שעמדו תחת ביקורת משפטית וקשיים דיפלומטיים. הסנקציות תחת סעיף זה עלולות להשפיע כמעט על כל מוצר שמיובא לארה"ב, בעיקר לאור ההאשמות כלפי סין על "עיוות שווקים" והשלכות שלטענת טראמפ פוגעות בתעשייה האמריקנית.

לדוגמה, מכסי הפלדה והאלומיניום הקיימים – בשיעור של 50% – משפיעים כיום על סחורות בשווי של כ-200 מיליארד דולר, כולל מוצרי צריכה כגון חכות דיג, מטאטאים ומכשירי חשמל.

במקביל, טראמפ הודיע בימים האחרונים, במהלך חזרתו מכינוס ה-G7 בקנדה, כי מכסים על תעשיית התרופות "יגיעו בקרוב מאוד" מתוך כוונה "להחזיר את הייצור לארה"ב, לפחות חלקית".

גם מוצרי חשמל ביתיים, בהם מדיחי כלים, מייבשים ומכונות כביסה, נוספו לאחרונה לרשימת המוצרים החייבים במכסי 50% – בטענה כי הם חשובים לביטחון הלאומי.

נאזק ניקאחטר, בכירה לשעבר במחלקת המסחר ויועצת משפטית כיום, ציינה כי "פעולות סעיף 232 מתגבשות לכדי משהו הדומה למכסים כלליים עולמיים. הגודל וההיקף של ההגבלות צפויים להיות עצומים".

בעוד בתי משפט בוחנים את חוקיות סבבי המכסים הקודמים שהוטלו באפריל על שותפות סחר מרכזיות, נראה כי ממשל טראמפ מגביר את המיקוד בצעדים שניתן להצדיקם בביטחון לאומי – דרך סעיף 232, שמעניק גמישות פעולה משמעותית.

הפוסט טראמפ מתכנן סבב חדש של מכסים – הפעם נגד תעשיות התרופות, השבבים והמינרלים הקריטיים הופיע לראשונה ב-Chiportal.

קנדה מתמקדת במשאבים קריטיים לתחום ייצור השבבים והסוללות החשמליות, כדי לפצות על הנתק של ארה"ב עם סין. סין מענישה את המערב על חרם השבבים ומאטה את קצב אספקת הכימיקלים הנדירים המשמשים את ייצורם.
הדו"ח השנתי של Canadian Critical Minerals Strategy לשנת 2024 מדגיש את ההתקדמות של קנדה בתחום המינרלים הקריטיים, תוך פירוט מדיניות ומחקר ופיתוח הנמצאים בתהליך יישום. הדו"ח מתמקד במאמצי מרכז המצוינות למינרלים קריטיים (CMCE) במשרד המשאבים הטבעיים של קנדה (NRCan), שמטרתו לזהות ולתמוך בפרויקטים אסטרטגיים בשרשרת האספקה של תעשיית השבבים.

למרות שהמאמצים בשלביהם המוקדמים, המיקוד הוא על פרויקטים שמגבירים את הייצור והעיבוד של חומרים גולמיים הנדרשים לתעשיות מתקדמות, כמו טכנולוגיות תקשורת, מערכות מיקרו-אלקטרומכניות (MEMS), מוליכים למחצה מורכבים ותשתיות דיגיטליות.

ג'ורדון הארלינג, מנכ"ל CMC Microsystems, מזהיר מפני האתגרים הכרוכים במיצוי מינרלים קריטיים בקנדה. לדבריו, רגולציות מחמירות ומשך הזמן הארוך לפתיחת מכרות – בין 10 ל-15 שנים – עשויים לעכב את המאמץ להפוך לספקית מרכזית של משאבים אלו.

"בארצות הברית, פועל מכרה Thacker Pass בנבאדה, אחד מהמאגרים הגדולים ביותר לליתיום בעולם, כבר פועל," אמר הארלינג. "לעומת זאת, בקנדה, התהליך ארוך ומורכב יותר, בעיקר מסיבות סביבתיות."

המגבלות הטכנולוגיות והסביבתיות: הארלינג הוסיף כי עיבוד ועידון ליתיום הם תהליכים מזהמים מאוד, ודורשים פיתוח טכנולוגיות חדשות להפחתת ההשפעה הסביבתית. בנוסף, מדינות כמו אוסטרליה מציעות תמיכה ממשלתית משמעותית יותר לתעשיית הכרייה הקריטית.

אתגר נוסף הוא ההתקדמות במדע החומרים. הארלינג ציין כי כימיית סוללות חדשה עשויה להפוך את הצורך בליתיום למיושן.

הארלינג הסביר שמוליכים למחצה מתקדמים דורשים מינרלים נדירים ברמת טוהר גבוהה במיוחד (99.9999%), ועיבודם דורש מפעלים יקרים מאוד. לדבריו, המתקנים המתאימים לכך ממוקמים בעיקר בסין ובארצות הברית.
הארלינג מציע שקנדה יכולה למקד את מאמציה במיצוי מתכות נדירות מפסולת של מכרות אחרים, כמו מכרות ברזל או נחושת. עם זאת, עיבוד החומרים הללו יצטרך להתבצע מחוץ לקנדה.

פרויקטים קיימים ועתידיים בקנדה

למרות האתגרים, בקנדה פועלים מספר פרויקטים לחקר מינרלים קריטיים:

• פרויקט Nechalacho: מתכנן לייצר מינימום של 5,000 טון אוקסידים של מינרלים נדירים בשנה עד 2025.
• פרויקט Crawford Nickel: מכרה ניקל עתידי בצפון אונטריו שנחשב לשני בגודלו בעולם מבחינת מאגרי ניקל.

ביקוש עולמי למגנטים נדירים:
מחקר של IDTechEx מדגיש ביקוש גבוה למגנטים נדירים המבוססים על ניאודימיום ברזל בורון, המשמשים ברכבים חשמליים. קנדה נחשבת למדינה בעלת פוטנציאל גבוה בתחום זה, אך התעשייה עדיין בשלביה הראשונים.

דרק למקה, סגן נשיא ב-Exiger, מזהיר כי המתחים הגיאופוליטיים, במיוחד בין סין למערב, יוצרים הזדמנויות לקנדה בתעשיית המינרלים הקריטיים. למקה ציין כי קנדה יושבת על כמה מינרלים חשובים כמו גרמניום, אנטימון וגליום, אך האתגרים הרגולטוריים והסביבתיים מעכבים את פיתוח התעשייה.

בעוד שקנדה מתמודדת עם אתגרים משמעותיים בפיתוח תעשיית המינרלים הקריטיים, הפוטנציאל שלה לתרום לתעשיית השבבים והטכנולוגיות החשמליות ברור. עם רגולציה נכונה, פיתוח טכנולוגי ותמיכה ממשלתית, היא עשויה להפוך לשחקן משמעותי בתחום זה בשנים הבאות.

תגים

הפוסט קנדה מתמקדת במינרלים קריטיים לתעשיית השבבים וסוללות הרכב החשמלי הופיע לראשונה ב-Chiportal.