נשיא ארה״ב דונלד טראמפ אמר כי בכוונתו להטיל מכסים על יבוא מוליכים למחצה “בשבוע ובשבוע שלאחריו”, והוסיף שהשיעור עשוי להגיע עד 200%–300%. דבריו מגיעים לאחר שהצהיר בשבוע שעבר על כוונה למכס של 100% עם פטורים אפשריים לחברות שמייצרות בארה״ב.

לצד ההחמרה המסתמנת, טראמפ חתם על צו מנהלי המאריך את ההפוגה בהעלאות המכס על סין ב-90 יום נוספים – עד תחילת נובמבר – כדי לאפשר המשך מו״מ.

העלאת מכסים חדה על שבבים עשויה:

• להעלות את עלות הרכיבים המיובאים למחשבים, סמארטפונים, רכב חכם ותעשייה – ולחלחל למחירי מוצרי קצה.
• לייצר עידוד לרילוקליזציה של ייצור שבבים ואלקטרוניקה לארה״ב, כפי שניכר בגל הכרזות תעשייתיות, למשל ב-GE Appliances שמזיזה קווי ייצור מסין ומקסיקו ומשקיעה מעל 3 מיליארד דולר במפעלים בארה״ב.
• להחריף את אי-הוודאות בשרשראות האספקה: נרשם שיא היסטורי בתנועת המכולות בנמל לוס אנג׳לס ביולי, כשיבואנים “מקדימים סחורות” לפני העלאות מכס.

• מסגרות המכס על שבבים טרם פורסמו רשמית, אך הנשיא מצהיר שיגיעו תוך שבוע-שבועיים וייתכנו שיעורים חריגים של 200%–300%.
• מכסי הפלדה והאלומיניום המורחבים נכנסים לתוקף 18 באוגוסט.
• ההפוגה עם סין הוארכה עד תחילת נובמבר.

מה הלאה: השוק עוקב אחרי נוסח ההכרזה הרשמי על שבבים (מיוחס לביטחון לאומי במסגרת חקירות מסחר), אחרי תגובות נגד של שותפות סחר, ואחרי האם העלייה בעלויות תחלחל ל-CPI בספטמבר-אוקטובר. בינתיים, הסיכון המרכזי הוא זחילה אינפלציונית לצד פערי זמינות ברכיבים.

הפוסט טראמפ מאיים על יבוא שבבים: מכסים “תוך שבוע-שבועיים”, עשויים להגיע עד 300% הופיע לראשונה ב-Chiportal.

פגישה “גלויה ובונה” בין דונלד טראמפ לליפ־בו טאן סיימה שבוע סוער בתעשיית השבבים. במקביל, הממשל מאשר מכירת שבבי AI לסין תמורת נתח של 15% מההכנסות, ומאיים במכס של 100% על יבוא שבבים שלא ייוצרו בארה״ב. ההשלכות על ישראל: תשומת לב להשקעות אינטל בקריית־גת ולשרשרת האספקה המקומית

אינטל פרסמה הצהרה שלפיה ליפ־בו טאן נפגש אתמול עם הנשיא טראמפ לדיון “כן ובונה” על חיזוק המובילות האמריקנית בטכנולוגיה ובייצור, והודתה לנשיא על מנהיגותו בנושא. החברה הוסיפה כי תעבוד בצמידות עם הממשל “כדי להשיב את החברה האמריקנית הגדולה הזו לגדולתה”.

הפגישה הגיעה ימים ספורים לאחר שטראמפ קרא בפומבי לטאן להתפטר בשל “ניגודי עניינים חמורים” סביב קשריו בעבר לחברות בסין. כעת טראמפ ריכך את עמדתו, כינה את המפגש “מעניין מאוד” ואמר שלטאן “סיפור מדהים”. הוא רמז להמשך שיחות עם שרי הקבינט בשבוע הקרוב.

במקביל למחלוקת סביב אינטל, נרשמו מהלכים מרחיקי לכת במדיניות הסחר והיצוא של שבבי AI. לפי דיווחים, הממשל הגיע להסדר חריג עם אנבידיה ו-AMD: רישיונות למכירת שבבים מסוימים לסין תמורת העברת 15% מההכנסות למדינה. המהלך מעורר ביקורת דו־מפלגתית בוושינגטון בטענה שמדובר דה־פקטו ב”מס יצוא”.

טראמפ עצמו אמר על שבב H20 של אנבידיה שהוא “מיושן”, ואף התרברב שביקש 20% לפני שהוסכם על 15%. מקורות אחרים ציינו שהדיונים נוגעים גם לגרסאות מצומצמות של דור השבבים הבא. הביקורת מזהירה כי גם גרסאות מוחלשות עשויות לחזק את יכולות ה-AI של סין.

על ציר מדיניות הסחר, טראמפ הכריז בשבוע שעבר על כוונה להטיל מכס של 100% על שבבים המיובאים לארה״ב, עם פטורים לחברות שיתחייבו להשקעות וייצור בתחומי ארה״ב. לפי הדיווחים, חברות כמו אינטל, TSMC וסמסונג עשויות ליהנות מהפטורים הודות להשקעות קיימות או מתוכננות.

בזירה המקומית בישראל, Chiportal סיקר את הקריאה של טראמפ להתפטרותו של טאן, את תגובת “שובר השתיקה” של טאן לעובדי אינטל, ואת הכרזות המכס. הכותרות מציגות כי תנודתיות ההנהגה והרגולציה בארה״ב מייצרות אי־ודאות לשוק chip העולמי.

לישראל יש חשיפה ישירה. גורמים בשוק מזהירים כי כל שינוי כיוון באינטל ישליך על לוחות הזמנים והיקפי ההשקעה במפעל בקריית־גת, וכן על תעסוקה וספקים. השיח הציבורי והפיננסי בארץ הדגיש שבשיא המתיחות טראמפ תקף את טאן, אך כעת מאותת על שיתוף פעולה – דינמיקה שיכולה להשפיע על החלטות השקעה ותמריצים.

מה הלאה: לפי דיווחי שוק, טאן ימשיך שיחות עם בכירי הממשל בשבוע הקרוב. המשקיעים עוקבים אחרי שני נתיבים אפשריים: אימוץ פשרה רגולטורית שתאפשר לאינטל להתמקד בהאצת ייצור מתקדם בארה״ב, או מהלכים מבניים עמוקים יותר בתוך אינטל. בינתיים, תנאי היצוא לסין והמכסים המוצעים שומרים את כל התעשייה על קצות האצבעות.

תגים: אינטל, ליפ־בו טאן, דונלד טראמפ, אנבידיה, AMD, שבבי AI, מכסים, יצוא לסין, TSMC, קריית־גת, תעשיית השבבים, ארה״ב–סין, רגולציה,

הפוסט אחרי הקריאה להתפטרות – טראמפ נפגש עם מנכ״ל אינטל; ברקע: מכסים של 100% ועסקת 15% עם אנבידיה ו-AMD הופיע לראשונה ב-Chiportal.

ענקיות השבבים אנבידיה (NVIDIA) ו-AMD הגיעו להסכמות עם הממשל האמריקני: 15% מההכנסות ממכירת מאיצי AI בסין יועברו לארה״ב, בתמורה לרישיונות ייצוא לשבבים שיועדו במיוחד לשוק הסיני. עבור אנבידיה מדובר בשבב H20, ועבור AMD בדגם MI308. זהו הסדר חריג בנוף האמריקני, שלפי דיווחים עשוי להניב לאוצר מיליארדי דולרים בשנה, אם הביקוש בסין יתממש.

ההסכם מגיע לאחר שינוי כיוון בוושינגטון: באפריל נאסרה מכירת H20 לסין, אך ביולי התיר הממשל לבחון חידוש היצוא, ובימים האחרונים החלו להינתן רישיונות בפועל. בבית הלבן הגנו על המהלך והבהירו כי גרסאות ה-H20 ועמיתותיה אינן פוגעות בביטחון הלאומי. הנשיא טראמפ אף אמר שה-H20 “מיושן”, וטען שדחף במקור לנתח של 20% לפני שהתייצב על 15%.

באנבידיה מסרו כי החברה “פועלת לפי הכללים שהממשל האמריקני קובע לגבי השתתפותנו בשווקים העולמיים” והביעו תקווה שתקנות היצוא יאפשרו לארה״ב להתחרות בסין וברחבי העולם. הציטוט נמסר לאחר אישור הרישיונות.

אנליסטים מציינים שההשפעה על אנבידיה עשויה להיות מוגבלת יחסית לגודלה, ואילו AMD עלולה להרגיש זאת יותר. יחד עם זאת, החברות יכולות לגלגל חלק מהעלות ללקוחות בסין. ב-WSJ העריכו כי גבייה של 15% ממכירות ה-H20 עשויה להניב לאוצר כ-3 מיליארד דולר בשנה, אם הביקוש יחזור לרמות החזויות.

ההסדר מעורר גם סימני שאלה משפטיים. פרשנות ב-WSJ מצביעה על כך שחוקי הייצוא הקיימים בארה״ב אוסרים לגבות “אגרת רישוי” כזו, וחוקת ארה״ב אוסרת מס יצוא; לפיכך נעשית בחינה של מסלולים רגולטוריים חלופיים שיאפשרו את הגבייה. פרטי המנגנון עדיין אינם שקופים.

הצעד משתלב במדיניות רחבה יותר: בשבוע שעבר הכריז טראמפ על מכס של 100% על יבוא שבבים, עם פטורים לחברות שמשקיעות בייצור בארה״ב. אפל הודיעה על הוספת 100 מיליארד דולר להשקעות בארה״ב. במקביל נרשמו איתותים לפטורים ל-TSMC, סמסונג ו-SK Hynix בזכות הקמת מפעלים בארה״ב או הסכמות בילטרליות.

מה המשמעות לשוק?

• לסין: ההסדר מחזיר לשוק הסיני מוצרים שאינם מהשורה הראשונה, אך מבוקשים לפרויקטי AI. הוא עשוי לבלום חלקית את התחזקות המתחרות המקומיות, לפחות בטווח הקצר. (מרקטווץ')
• לחברות: זהו “מדרון חלקלק”. אם מודל “תשלום-תמורת-רישיון” יתרחב, חברות קטנות יתקשו לספוג את העלות. הגדולות יוכלו להעלות מחירים. (מרקטווץ')
• למשפט ולמדיניות: ויכוח צפוי על חוקיות ההסדר ועל האיזון בין כלכלה לביטחון לאומי. ההשלכות יתבהרו רק לאחר שיוצג מנגנון הגבייה הסופי. (הוול סטריט ג'ורנל)

שורה תחתונה: ההסדר משיב זמנית דלתות בשוק הסיני ומכניס כסף לקופת ארה״ב, אך יוצר תקדים. הוא עשוי להשפיע על מרווחים, מחירים ועל כללי המשחק בין וושינגטון, החברות והמשקיעים – בארה״ב, בסין ובשרשרת האספקה הגלובלית.

הפוסט אנבידיה ו-AMD ישלמו 15% מהכנסות שבבי ה-AI בסין לאוצר האמריקני – תמורת רישיונות ייצוא הופיע לראשונה ב-Chiportal.

בעיצומם של צעדי מיסוי אגרסיביים מצד ממשל טראמפ, הודיעה ממשלת מלזיה כי הצליחה להבטיח פטור מתשלום מכס על יצוא שבבים ותרופות לארצות הברית – מהלך שעשוי להציל את אחד מענפי הייצוא המרכזיים של המדינה.

ממשל ארה"ב הודיע כי יטיל מכס בגובה 19% על מרבית המוצרים המיובאים ממלזיה החל מה־8 באוגוסט. מדובר בשיעור נמוך לעומת מכס של 25% שנשקל קודם לכן. עם זאת, שר הסחר של מלזיה, טנקו זפרול עזיז, מסר כי ענף השבבים והפרמצבטיקה ימשיכו ליהנות מפטור מלא.

"נכון לעכשיו, היצוא של מוצרים פרמצבטיים ושבבים נותר ב־0% מכס," אמר השר במסיבת עיתונאים בקואלה לומפור.

תחום השבבים מהווה את לב תעשיית הטכנולוגיה של מלזיה ואחד ממנועי הצמיחה המרכזיים שלה – במיוחד לאור חשיבותו בשרשרת האספקה הגלובלית של אלקטרוניקה ומערכות בינה מלאכותית. ההחרגה מהמכס נחשבת להישג משמעותי עבור קואלה לומפור, שמובילה מאמץ מתמשך לשימור מעמדה בשוק העולמי.

לצד זאת, הוסיף השר כי ארה"ב פתוחה לשקול פטורים נוספים גם עבור יצוא קקאו, גומי ושמן דקלים, אך טרם הושג הסכם סופי בעניין.

בנוגע לתחום התרופות, ציין עזיז כי הפטור ממס ימשיך לאפשר אספקה שוטפת של תרופות חיוניות לשוק האמריקני, מבלי לפגוע ברווחיות היצרנים המקומיים.

עוד הבהיר השר כי מלזיה לא הסכימה לדרישות מצד ארה"ב בנושאים רגישים כגון הקלה בתנאי אישור מוצרים חלאל, ביטול מיסוי על אלכוהול וטבק, או הסרת מגבלות החזקות זרות בסקטורים אסטרטגיים.

לעומת זאת, הוא ציין כי לא התקבלה כל בקשה מצד ארה"ב לאספקה בלעדית של מתכות נדירות – משאב חיוני בתעשיות אנרגיה וטכנולוגיה מתקדמת – והבהיר כי מלזיה לא מחויבת בשלב זה להסכם בנושא.

הפטור שניתן לתעשיית השבבים המלזית עשוי להשפיע גם על השווקים הגלובליים, במיוחד על רקע המאבק הכלכלי בין ארה"ב לסין, אשר שולטת כיום בכ־90% מקיבולת העיבוד של מינרלים קריטיים.

הפוסט הקלות במלחמת הסחר: מלזיה הצליחה לפטור שבבים ותרופות מהמכסים האמריקניים הופיע לראשונה ב-Chiportal.

על רקע הצהרתו של נשיא ארה״ב דונלד טראמפ כי בכוונתו להטיל מכסים חדשים על שבבים ותרופות עד ה־1 באוגוסט, מעריכים אנליסטים בבית ההשקעות Wedbush כי ייתכן שעמדתו תתמתן. בהודעה ששלחו ללקוחותיהם ביום רביעי, ציינו האנליסטים בראשות דן אייבס כי ממשל טראמפ שואף לחתום על הסכמי סחר רחבים – לרבות עם סין, יפן והודו – מבלי לשנות באופן דרמטי את הסביבה התחרותית של חברות הטכנולוגיה הגדולות.

האנליסטים הפנו את תשומת הלב לכך שחברת אנבידיה (Nvidia) הודיעה בתחילת השבוע כי קיבלה הבטחה מהממשל האמריקני לרישיונות שיאפשרו לה לחדש את מכירת שבבי ה-AI מסוג H20 לסין. מדובר למעשה בצעד אחורה מהמגבלות שהוטלו לאחרונה על ידי הממשל בניסיון לבלום את שאיפותיה של בייג'ינג בתחום הבינה המלאכותית. לדברי האנליסטים, מדובר בהתפתחות חיובית אסטרטגית עבור כלל ענף הטכנולוגיה.

עם זאת, מניית חברת הציוד לשבבים ASML צנחה ביותר מ־8% ביום רביעי, לאחר שהחברה הודיעה כי אינה יכולה להבטיח צמיחה בשנת 2026, בשל אי־ודאות מאקרו־כלכלית וגיאופוליטית. ASML מוכרת את מכונות ה־EUV המתקדמות שלה ללקוחות ברחבי העולם, בהם אינטל ו־TSMC – יצרנית השבבים לפי הזמנה הגדולה בעולם. גם מניות אינטל וחברת הזיכרונות Micron רשמו ירידות בעקבות ההודעה.

האירועים האחרונים מדגישים את הרגישות של ענף השבבים למדיניות סחר ולהתפתחויות גיאופוליטיות, במיוחד כאשר מדובר בגישה לשווקים כמו סין. מהלכיו של טראמפ, בין אם יהיו תקיפים או מתונים יותר, צפויים להשפיע באופן ישיר על יציבות התעשייה ועל ערכן של החברות הפועלות בה.

הפוסט אנליסטים מעריכים – טראמפ עשוי לרכך את עמדתו לגבי הטלת מכסים על שבבים הופיע לראשונה ב-Chiportal.

הנשיא דונלד טראמפ ממשיך להפעיל את סמכויותיו הכלכליות להגנה על "הביטחון הלאומי" של ארצות הברית, ומתכנן להשית מכסים חדשים על מגזרים קריטיים – בהם שבבים, תרופות ומינרלים חיוניים. המהלך מתבצע במסגרת סעיף 232 לחוק Trade Expansion Act, אותו השתמש טראמפ להטלת מכסים על פלדה ואלומיניום מאז 2018.

בקרוב צפויה מחלקת המסחר האמריקנית לפרסם את מסקנות החקירות שהיא מבצעת במגזרים אלה, ואלו צפויות להוביל להשבת מכסים רחבי היקף על מוצרים רבים שמיובאים לארה"ב.

לדברי מומחים, השימוש בסעיף 232 מעניק לממשל בסיס משפטי חזק יותר לעומת מכסים שהושתו על בסיס מדינה-למדינה, שעמדו תחת ביקורת משפטית וקשיים דיפלומטיים. הסנקציות תחת סעיף זה עלולות להשפיע כמעט על כל מוצר שמיובא לארה"ב, בעיקר לאור ההאשמות כלפי סין על "עיוות שווקים" והשלכות שלטענת טראמפ פוגעות בתעשייה האמריקנית.

לדוגמה, מכסי הפלדה והאלומיניום הקיימים – בשיעור של 50% – משפיעים כיום על סחורות בשווי של כ-200 מיליארד דולר, כולל מוצרי צריכה כגון חכות דיג, מטאטאים ומכשירי חשמל.

במקביל, טראמפ הודיע בימים האחרונים, במהלך חזרתו מכינוס ה-G7 בקנדה, כי מכסים על תעשיית התרופות "יגיעו בקרוב מאוד" מתוך כוונה "להחזיר את הייצור לארה"ב, לפחות חלקית".

גם מוצרי חשמל ביתיים, בהם מדיחי כלים, מייבשים ומכונות כביסה, נוספו לאחרונה לרשימת המוצרים החייבים במכסי 50% – בטענה כי הם חשובים לביטחון הלאומי.

נאזק ניקאחטר, בכירה לשעבר במחלקת המסחר ויועצת משפטית כיום, ציינה כי "פעולות סעיף 232 מתגבשות לכדי משהו הדומה למכסים כלליים עולמיים. הגודל וההיקף של ההגבלות צפויים להיות עצומים".

בעוד בתי משפט בוחנים את חוקיות סבבי המכסים הקודמים שהוטלו באפריל על שותפות סחר מרכזיות, נראה כי ממשל טראמפ מגביר את המיקוד בצעדים שניתן להצדיקם בביטחון לאומי – דרך סעיף 232, שמעניק גמישות פעולה משמעותית.

הפוסט טראמפ מתכנן סבב חדש של מכסים – הפעם נגד תעשיות התרופות, השבבים והמינרלים הקריטיים הופיע לראשונה ב-Chiportal.

ביום 14 באפריל 2025 הודיע משרד המסחר של ארצות הברית, באמצעות לשכת התעשייה והביטחון (BIS), על פתיחת חקירות לבחינת השפעת יבוא תרופות ורכיבים פרמצבטיים וכן יבוא מוליכים למחצה וציוד לייצורם על הביטחון הלאומי של ארה״ב.

הלשכה מנהלת את החקירות על פי סעיף 232 לחוק הרחבת הסחר מ‑1962, המעניק לנשיא הסמכה להגביל ייבוא מוצרים שנמצאו כאיום על הביטחון הלאומי.

חקירות לפי סעיף 232 עלולות להימשך עד 270 יום, אך ממשל טראמפ הודיע כי בכוונתו לקדם את ההליכים בקצב מואץ. הנשיא טראמפ ומזכיר המסחר הווארד לטניק הצהירו כי מטרת החקירות היא לאפשר הטלת מכסים בתוך חודש או חודשיים.

בדומה לחקירות בסעיף 232 שנערכו במרץ לשם בחינת יבוא נחושת ומוצרי עץ, גם הפעם נקבעו לוחות זמנים קצרים במיוחד להגשת תגובות הציבור, ואינן מוזכרות כוונות לקיום שימועים פומביים.

• עבור חקירת ציוד לייצור מוליכים למחצה ומוליכים למחצה , ההודעה מציינת כי הערות המתייחסות לקריטריונים הרגולטוריים עשויות לכלול מענה על שאלות הקשורות ל: "(i) הביקוש הנוכחי והחזוי למוליכים למחצה (כולל כמוטמעים במוצרים במורד הזרם) ו-SME בארה"ב, מובחן לפי סוג המוצר וגודל הצומת המאפשרים לייצור מקומי; (i) כדי לענות על הביקוש המקומי בכל גודל צומת עבור כל סוג מוצר, ובדומה למידת הייצור המקומי של SME יכול או צפוי לעמוד בביקוש המקומי (iii).
• התפקיד של מתקני ייצור והרכבה זרים במתן מענה לביקוש של מוליכים למחצה בארה"ב, ובדומה לתפקידו של ההיצע הזר של SME במילוי הביקוש המקומי (iv) הריכוז של מוצרים מוטבעים למחצה בארצות הברית; של מתקני ייצור והסיכונים הנלווים, ובאופן דומה ריכוז היבוא של ארצות הברית SME ממספר קטן של מקורות זרים; (v) ההשפעה של סובסידיות ממשלתיות זרות ושיטות סחר טורפות על התחרותיות של מוליכים למחצה ותעשיית SME של ארה"ב; (vi) ההשפעה הכלכלית או הפיננסית של מחירי מוליכים למחצה ו-SME שנדחקו באופן מלאכותי עקב נוהלי סחר חוץ לא הוגנים וקיבולת יתר בחסות המדינה; (vii) הפוטנציאל להגבלות יצוא על ידי מדינות זרות, לרבות יכולתן של מדינות זרות להפעיל נשק שליטתן על מוליכים למחצה ושרשרות אספקה ​​קטנות ובינוניות; (viii)
• בנוסף יחקרו היתכנות של הגדלת קיבולת מוליכים למחצה מקומיים (בסוגי מוצרים שונים ובגדלים שונים של צמתים) להפחתת הסתמכות על יבוא, ובדומה להיתכנות של הגדלת קיבולת SME מקומית להפחתת הסתמכות על יבוא; (ix) ההשפעה של מדיניות סחר נוכחית ואחרת על הייצור והקיבולת של מוליכים למחצה ו-SME המקומיים, והאם יש צורך באמצעים נוספים, לרבות מכסים או מכסות, כדי להגן על הביטחון הלאומי; (x) אילו סוגי מוצרים וגדלי צמתים ניתן לבנות רק באמצעות SME מחברות אמריקאיות; (xi) איזה SME מיוצר בחו"ל ומתמודד עם תחרות מוגבלת ממוצרים מתוצרת ארה"ב; (xii) אילו חלקים או רכיבים קטנים ובינוניים זמינים רק מחוץ לארצות הברית; (xiii) כאשר כוח העבודה בארה"ב מתמודד עם פער כישרונות בייצור של מוליכים למחצה, רכיבי SME או SME; ו-(xiv) כל גורם רלוונטי אחר."

הפוסט החל תהליך לקראת הטלת מכסים על שבבים וציוד לייצורם הופיע לראשונה ב-Chiportal.

הכרזת הממשל האמריקני על סבב חדש של מכסים תחת הנשיא דונלד טראמפ עוררה השבוע סערה בעמק הסיליקון. בתחילה נראה כי יצרני השבבים נשמו לרווחה – תת-קטגוריה מצומצמת של מוליכים למחצה קיבלה פטור מהמכסים החדשים. אך בחינה מעמיקה מגלה כי מדובר בחרב פיפיות: מרבית הציוד והמוצרים שבהם משולבים שבבים – כולל שרתים, ציוד בינה מלאכותית, וציוד ייצור חיוני – לא נכללו בפטור ויספגו תוספת מס משמעותית.

לדברי מרטין צ׳ורזמפה, חוקר בכיר במכון פיטרסון לכלכלה בינלאומית, "השקעה של מאה מיליארד דולר בתעשיית השבבים בארה״ב שווה פחות מבעבר. העלויות צפויות לעלות – והמשקיעים לא יאהבו את זה".

פטור סמלי – מכה למגזר ה-AI

המכסים מתבססים על סיווג מוצרים במערכת האמריקנית HTS, הכוללת מאות אלפי קודים. הפטור תקף רק לשבבים מתקדמים מסוגים מסוימים, ואינו כולל את רוב השרתים, המערכות המשולבות ואת ציוד הייצור. כך למשל, מערכות DGX של Nvidia, הכוללות GPUs ייעודיים ללמידת מכונה, צפויות לספוג מכס בגובה של כ-40%.

סטייסי ראסגון, אנליסט בכיר בחברת Bernstein Research, טוען כי "מדובר בפגיעה מערכתית – השפעה רוחבית שלא תיעצר בשבבים עצמם, אלא בכל שרשרת הערך."

גם כלי הייצור עצמם – מכונות ליתוגרפיה מתקדמות, שרובן מיוצרות ביפן ובהולנד – יספגו מכסים של 20–24 אחוזים, צעד העלול לפגוע במאמצי הממשל להחזיר ייצור שבבים לתוך גבולות ארה״ב.

השפעה צפויה על מחירי השרתים

אחת המדינות שצפויות להיפגע במיוחד מהמהלך היא טאיוואן – ספקית מרכזית של שבבים ושרתים לשוק האמריקני. ג׳ייסון סו, לשעבר חבר פרלמנט טאיוואני וכיום חוקר במכון הדסון, מעריך כי רק 10% מיצוא טאיוואן לארה״ב ייהנו מהפטור, בעוד שהיתר – בעיקר שרתים – יספגו תוספת מס של 32%.

"המחירים של שרתי AI עלולים לזנק בצורה קיצונית," אמר סו. "רוב החברות הפועלות בתחום הזה עובדות על שוליים רווח צרים, והן לא יוכלו לספוג את העלות."

חשש משרשרת תגובות גלובלית

פרופ' מארק וו מבית הספר למשפטים בהרווארד מזהיר שהמכסים עלולים להוביל למכסי נגד מצד מדינות מפתח אחרות. "הסיכון למלחמת סחר חדשה מוחשי מאוד – הספקולציות רבות, והאווירה בשוק בלתי צפויה לחלוטין," הוא טוען.

במקביל, ייתכן שטראמפ יכריז על סבב נוסף של מכסים – הפעם ממוקדים ישירות בתעשיית השבבים. זהו מהלך שעשוי לשבש עוד יותר את אסטרטגיית "השבת הייצור הביתה" שיזם ממשל ביידן במסגרת חוק השבבים והמדע (CHIPS Act), אשר השקיע עד כה כ-52 מיליארד דולר בייצור, הכשרה ומחקר.

ההשפעה על ספקיות חומרה ויצרני AI בארה״ב

בעוד חברות כמו אינבידיה חוות ירידות חדות במניותיהן – כשליש מערכן מאז תחילת השנה – נרשמת דאגה הולכת וגוברת בקרב סטארטאפים בתחום הבינה המלאכותית והחישוב הקוונטי. ההסתמכות על שרתים ו-GPU מתקדמים עלולה להפוך ליקרה מדי עבור חברות אמריקניות קטנות ובינוניות.

ננסי ווי, אנליסטית שרשרת אספקה בקבוצת Eurasia, מסכמת את המצב כך: "מדובר בפגיעת עומק לא רק בשוק השבבים, אלא ביכולת של ארה״ב לשמר מובילות בתחומי מחשוב העתיד."

הפוסט מכסי טראמפ מאיימים גם על תעשיית השבבים האמריקנית הופיע לראשונה ב-Chiportal.

אילון מאסק סבור כי המדינה שתשלוט ביכולת ייצור שבבים מתקדמים תנצח בתחרות הגלובלית לפיתוח בינה מלאכותית. "בשנים הקרובות, אני מאמין שארצות הברית צפויה להוביל," אמר מאסק לאחרונה בראיון לפודקאסט של הסנאטור האמריקני טד קרוז. "לאחר מכן, הגורם שיקבע יהיה מי שולט בייצור השבבים עבור בינה מלאכותית. אם סין תחזיק ברוב יכולות הייצור, סין תנצח."

לדברי מאסק, TSMC הטייוואנית מייצרת כיום את כל שבבי הבינה המלאכותית המתקדמים, עובדה שמייצרת סיכון לביטחון הלאומי של ארה"ב. "כיום 100% משבבי ה-AI המתקדמים מיוצרים בטייוואן," אמר מאסק. "אם סין תפלוש לטייוואן בעתיד הקרוב, העולם יאבד גישה לשבבי AI מתקדמים."

מאסק עצמו משקיע רבות בתחום ה-AI. לאחרונה הצטרפו חברת Nvidia והסטארטאפ xAI של מאסק לקונסורציום הנתמך על ידי מיקרוסופט, קרן ההשקעות MGX ובלאקרוק, במטרה להרחיב את תשתיות ה-AI בארה"ב. טסלה, חברה נוספת בבעלות מאסק, משתמשת בשבבים מתקדמים של TSMC בטייוואן למחשב-העל שלה, Dojo, המשמש לפיתוח יכולות נהיגה אוטונומית.

ג'ף קוך, אנליסט בחברת SemiAnalysis, אמר כי מאסק צודק בדבריו: "הסיכון של ריכוז ייצור השבבים בטייוואן הוא עצום, לא רק בתחום השבבים המתקדמים אלא גם בזיכרון בעל רוחב פס גבוה (HBM) ואריזות מתקדמות (Advanced Packaging). שלושת התחומים קריטיים, ולארה"ב אין יכולת ייצור מספקת כרגע."

נשיא ארה"ב לשעבר דונלד טראמפ, שמינה לאחרונה את מאסק לאחראי על משרד חדש ליעילות ממשלתית, הודיע בשבוע שעבר ש-TSMC תשקיע 100 מיליארד דולר נוספים במפעל שלה בפיניקס, אריזונה, במטרה להפחית את התלות בטייוואן.

אולם, לדברי קוך, "התחייבויות עמומות אינן מספיקות. יש צורך בפירוט מדויק לגבי לוחות הזמנים, טכנולוגיות התהליך והקיבולת שתוקם. פרטים אלו חיוניים להבטחת יכולות ה-AI של ארה"ב לטווח הארוך."

פול טריולו, מומחה לייעוץ טכנולוגי, מציין כי "התלות הכבדה בשבבי AI מתוצרת טייוואן לא תשתנה משמעותית לפני 2030, וזאת רק אם השקעות TSMC באריזונה, וכן יצרניות אחרות כמו אינטל וסמסונג, יצליחו לעמוד בציפיות."

טריולו מזהיר גם מסיכוני הגדרת התחרות כמרוץ בין סין לארה"ב: "הרטוריקה הזאת, לצד מגבלות חדשות שארה"ב מטילה על חברות סיניות, מגבירה את הסיכון לעימות סביב טייוואן, שעלול להיות קטסטרופלי."

הפוסט אילון מאסק: "מי שישלוט בייצור שבבי הבינה המלאכותית ינצח במירוץ ה-AI" הופיע לראשונה ב-Chiportal.

שר המסחר, התעשייה והאנרגיה של דרום קוריאה, אן דוק-גאון, הודיע ב-23 במרץ כי ארצות הברית צפויה להכריז על מכסים חדשים על מכוניות, שבבים ומוצרים נוספים ב-2 באפריל. "הצד האמריקני לא מסר הצהרה מפורשת, אך אני מעריך כי יוכרזו מספר מכסים, כולל מכסים הדדיים", אמר.

אן דיבר עם עיתונאים בנמל התעופה הבינלאומי של אינצ'ון עם חזרתו מביקור בארצות הברית ואמר: "אנו נערכים לתרחישים שונים", ורמז לכך שהממשלה מתכוננת למגבלות סחר אפשריות.

במהלך ביקורו בוושינגטון בין 20 ל-21 במרץ, נפגש השר עם מזכיר האנרגיה האמריקני, כריס רייט, ועם מזכיר המסחר, הווארד לוטניק. אן הדגיש: "הסברתי את המאמצים שעושה ממשלת דרום קוריאה להתמודדות עם חסמי סחר לא-מכסיים, וניכר שהושגה התקדמות משמעותית בתיקון אי-ההבנות שהיו בעבר."

בהתייחס לשאלה אם דרום קוריאה עשויה להיות פטורה מהמכסים ההדדיים, ציין אן כי "בשלב זה קשה לצפות, אך נמשיך במשא ומתן עם ארה"ב כדי למזער את ההשפעות השליליות על התעשיות שלנו."

השר הדגיש כי בפגישתו עם מזכיר האנרגיה רייט הושגה הסכמה על טיפול מהיר בסוגיית הגדרת "מדינות רגישות": "דרום קוריאה וארה"ב משתפות פעולה באופן נרחב בתעשיית האנרגיה ובתחום הטכנולוגיה המדעית, והסכמנו שהגדרת 'מדינה רגישה' היא מכשול שצריך לפתור בהקדם. לשם כך, התחלנו מיד בדיונים ברמת העבודה במטרה להגיע לפתרון חלק ומהיר."

באשר לפרויקט הגז הטבעי הנוזלי (LNG) באלסקה, אן ציין כי "גם לממשלת ארה"ב יש עניין רב בפרויקט ה-LNG באלסקה. מושל אלסקה צפוי לבקר בדרום קוריאה מחרתיים, ואנחנו מתכוונים לדון במצב הנוכחי באלסקה ולבחון תחומים פוטנציאליים לשיתוף פעולה בין המדינות."

הפוסט שר התעשייה הדרום-קוריאני: "מכסים על רכבים ושבבים צפויים להיות מוכרזים ב-2 באפריל" הופיע לראשונה ב-Chiportal.