ביום 14 באפריל 2025 הודיע משרד המסחר של ארצות הברית, באמצעות לשכת התעשייה והביטחון (BIS), על פתיחת חקירות לבחינת השפעת יבוא תרופות ורכיבים פרמצבטיים וכן יבוא מוליכים למחצה וציוד לייצורם על הביטחון הלאומי של ארה״ב.

הלשכה מנהלת את החקירות על פי סעיף 232 לחוק הרחבת הסחר מ‑1962, המעניק לנשיא הסמכה להגביל ייבוא מוצרים שנמצאו כאיום על הביטחון הלאומי.

חקירות לפי סעיף 232 עלולות להימשך עד 270 יום, אך ממשל טראמפ הודיע כי בכוונתו לקדם את ההליכים בקצב מואץ. הנשיא טראמפ ומזכיר המסחר הווארד לטניק הצהירו כי מטרת החקירות היא לאפשר הטלת מכסים בתוך חודש או חודשיים.

בדומה לחקירות בסעיף 232 שנערכו במרץ לשם בחינת יבוא נחושת ומוצרי עץ, גם הפעם נקבעו לוחות זמנים קצרים במיוחד להגשת תגובות הציבור, ואינן מוזכרות כוונות לקיום שימועים פומביים.

• עבור חקירת ציוד לייצור מוליכים למחצה ומוליכים למחצה , ההודעה מציינת כי הערות המתייחסות לקריטריונים הרגולטוריים עשויות לכלול מענה על שאלות הקשורות ל: "(i) הביקוש הנוכחי והחזוי למוליכים למחצה (כולל כמוטמעים במוצרים במורד הזרם) ו-SME בארה"ב, מובחן לפי סוג המוצר וגודל הצומת המאפשרים לייצור מקומי; (i) כדי לענות על הביקוש המקומי בכל גודל צומת עבור כל סוג מוצר, ובדומה למידת הייצור המקומי של SME יכול או צפוי לעמוד בביקוש המקומי (iii).
• התפקיד של מתקני ייצור והרכבה זרים במתן מענה לביקוש של מוליכים למחצה בארה"ב, ובדומה לתפקידו של ההיצע הזר של SME במילוי הביקוש המקומי (iv) הריכוז של מוצרים מוטבעים למחצה בארצות הברית; של מתקני ייצור והסיכונים הנלווים, ובאופן דומה ריכוז היבוא של ארצות הברית SME ממספר קטן של מקורות זרים; (v) ההשפעה של סובסידיות ממשלתיות זרות ושיטות סחר טורפות על התחרותיות של מוליכים למחצה ותעשיית SME של ארה"ב; (vi) ההשפעה הכלכלית או הפיננסית של מחירי מוליכים למחצה ו-SME שנדחקו באופן מלאכותי עקב נוהלי סחר חוץ לא הוגנים וקיבולת יתר בחסות המדינה; (vii) הפוטנציאל להגבלות יצוא על ידי מדינות זרות, לרבות יכולתן של מדינות זרות להפעיל נשק שליטתן על מוליכים למחצה ושרשרות אספקה ​​קטנות ובינוניות; (viii)
• בנוסף יחקרו היתכנות של הגדלת קיבולת מוליכים למחצה מקומיים (בסוגי מוצרים שונים ובגדלים שונים של צמתים) להפחתת הסתמכות על יבוא, ובדומה להיתכנות של הגדלת קיבולת SME מקומית להפחתת הסתמכות על יבוא; (ix) ההשפעה של מדיניות סחר נוכחית ואחרת על הייצור והקיבולת של מוליכים למחצה ו-SME המקומיים, והאם יש צורך באמצעים נוספים, לרבות מכסים או מכסות, כדי להגן על הביטחון הלאומי; (x) אילו סוגי מוצרים וגדלי צמתים ניתן לבנות רק באמצעות SME מחברות אמריקאיות; (xi) איזה SME מיוצר בחו"ל ומתמודד עם תחרות מוגבלת ממוצרים מתוצרת ארה"ב; (xii) אילו חלקים או רכיבים קטנים ובינוניים זמינים רק מחוץ לארצות הברית; (xiii) כאשר כוח העבודה בארה"ב מתמודד עם פער כישרונות בייצור של מוליכים למחצה, רכיבי SME או SME; ו-(xiv) כל גורם רלוונטי אחר."

הפוסט החל תהליך לקראת הטלת מכסים על שבבים וציוד לייצורם הופיע לראשונה ב-Chiportal.

הכרזת הממשל האמריקני על סבב חדש של מכסים תחת הנשיא דונלד טראמפ עוררה השבוע סערה בעמק הסיליקון. בתחילה נראה כי יצרני השבבים נשמו לרווחה – תת-קטגוריה מצומצמת של מוליכים למחצה קיבלה פטור מהמכסים החדשים. אך בחינה מעמיקה מגלה כי מדובר בחרב פיפיות: מרבית הציוד והמוצרים שבהם משולבים שבבים – כולל שרתים, ציוד בינה מלאכותית, וציוד ייצור חיוני – לא נכללו בפטור ויספגו תוספת מס משמעותית.

לדברי מרטין צ׳ורזמפה, חוקר בכיר במכון פיטרסון לכלכלה בינלאומית, "השקעה של מאה מיליארד דולר בתעשיית השבבים בארה״ב שווה פחות מבעבר. העלויות צפויות לעלות – והמשקיעים לא יאהבו את זה".

פטור סמלי – מכה למגזר ה-AI

המכסים מתבססים על סיווג מוצרים במערכת האמריקנית HTS, הכוללת מאות אלפי קודים. הפטור תקף רק לשבבים מתקדמים מסוגים מסוימים, ואינו כולל את רוב השרתים, המערכות המשולבות ואת ציוד הייצור. כך למשל, מערכות DGX של Nvidia, הכוללות GPUs ייעודיים ללמידת מכונה, צפויות לספוג מכס בגובה של כ-40%.

סטייסי ראסגון, אנליסט בכיר בחברת Bernstein Research, טוען כי "מדובר בפגיעה מערכתית – השפעה רוחבית שלא תיעצר בשבבים עצמם, אלא בכל שרשרת הערך."

גם כלי הייצור עצמם – מכונות ליתוגרפיה מתקדמות, שרובן מיוצרות ביפן ובהולנד – יספגו מכסים של 20–24 אחוזים, צעד העלול לפגוע במאמצי הממשל להחזיר ייצור שבבים לתוך גבולות ארה״ב.

השפעה צפויה על מחירי השרתים

אחת המדינות שצפויות להיפגע במיוחד מהמהלך היא טאיוואן – ספקית מרכזית של שבבים ושרתים לשוק האמריקני. ג׳ייסון סו, לשעבר חבר פרלמנט טאיוואני וכיום חוקר במכון הדסון, מעריך כי רק 10% מיצוא טאיוואן לארה״ב ייהנו מהפטור, בעוד שהיתר – בעיקר שרתים – יספגו תוספת מס של 32%.

"המחירים של שרתי AI עלולים לזנק בצורה קיצונית," אמר סו. "רוב החברות הפועלות בתחום הזה עובדות על שוליים רווח צרים, והן לא יוכלו לספוג את העלות."

חשש משרשרת תגובות גלובלית

פרופ' מארק וו מבית הספר למשפטים בהרווארד מזהיר שהמכסים עלולים להוביל למכסי נגד מצד מדינות מפתח אחרות. "הסיכון למלחמת סחר חדשה מוחשי מאוד – הספקולציות רבות, והאווירה בשוק בלתי צפויה לחלוטין," הוא טוען.

במקביל, ייתכן שטראמפ יכריז על סבב נוסף של מכסים – הפעם ממוקדים ישירות בתעשיית השבבים. זהו מהלך שעשוי לשבש עוד יותר את אסטרטגיית "השבת הייצור הביתה" שיזם ממשל ביידן במסגרת חוק השבבים והמדע (CHIPS Act), אשר השקיע עד כה כ-52 מיליארד דולר בייצור, הכשרה ומחקר.

ההשפעה על ספקיות חומרה ויצרני AI בארה״ב

בעוד חברות כמו אינבידיה חוות ירידות חדות במניותיהן – כשליש מערכן מאז תחילת השנה – נרשמת דאגה הולכת וגוברת בקרב סטארטאפים בתחום הבינה המלאכותית והחישוב הקוונטי. ההסתמכות על שרתים ו-GPU מתקדמים עלולה להפוך ליקרה מדי עבור חברות אמריקניות קטנות ובינוניות.

ננסי ווי, אנליסטית שרשרת אספקה בקבוצת Eurasia, מסכמת את המצב כך: "מדובר בפגיעת עומק לא רק בשוק השבבים, אלא ביכולת של ארה״ב לשמר מובילות בתחומי מחשוב העתיד."

הפוסט מכסי טראמפ מאיימים גם על תעשיית השבבים האמריקנית הופיע לראשונה ב-Chiportal.

אילון מאסק סבור כי המדינה שתשלוט ביכולת ייצור שבבים מתקדמים תנצח בתחרות הגלובלית לפיתוח בינה מלאכותית. "בשנים הקרובות, אני מאמין שארצות הברית צפויה להוביל," אמר מאסק לאחרונה בראיון לפודקאסט של הסנאטור האמריקני טד קרוז. "לאחר מכן, הגורם שיקבע יהיה מי שולט בייצור השבבים עבור בינה מלאכותית. אם סין תחזיק ברוב יכולות הייצור, סין תנצח."

לדברי מאסק, TSMC הטייוואנית מייצרת כיום את כל שבבי הבינה המלאכותית המתקדמים, עובדה שמייצרת סיכון לביטחון הלאומי של ארה"ב. "כיום 100% משבבי ה-AI המתקדמים מיוצרים בטייוואן," אמר מאסק. "אם סין תפלוש לטייוואן בעתיד הקרוב, העולם יאבד גישה לשבבי AI מתקדמים."

מאסק עצמו משקיע רבות בתחום ה-AI. לאחרונה הצטרפו חברת Nvidia והסטארטאפ xAI של מאסק לקונסורציום הנתמך על ידי מיקרוסופט, קרן ההשקעות MGX ובלאקרוק, במטרה להרחיב את תשתיות ה-AI בארה"ב. טסלה, חברה נוספת בבעלות מאסק, משתמשת בשבבים מתקדמים של TSMC בטייוואן למחשב-העל שלה, Dojo, המשמש לפיתוח יכולות נהיגה אוטונומית.

ג'ף קוך, אנליסט בחברת SemiAnalysis, אמר כי מאסק צודק בדבריו: "הסיכון של ריכוז ייצור השבבים בטייוואן הוא עצום, לא רק בתחום השבבים המתקדמים אלא גם בזיכרון בעל רוחב פס גבוה (HBM) ואריזות מתקדמות (Advanced Packaging). שלושת התחומים קריטיים, ולארה"ב אין יכולת ייצור מספקת כרגע."

נשיא ארה"ב לשעבר דונלד טראמפ, שמינה לאחרונה את מאסק לאחראי על משרד חדש ליעילות ממשלתית, הודיע בשבוע שעבר ש-TSMC תשקיע 100 מיליארד דולר נוספים במפעל שלה בפיניקס, אריזונה, במטרה להפחית את התלות בטייוואן.

אולם, לדברי קוך, "התחייבויות עמומות אינן מספיקות. יש צורך בפירוט מדויק לגבי לוחות הזמנים, טכנולוגיות התהליך והקיבולת שתוקם. פרטים אלו חיוניים להבטחת יכולות ה-AI של ארה"ב לטווח הארוך."

פול טריולו, מומחה לייעוץ טכנולוגי, מציין כי "התלות הכבדה בשבבי AI מתוצרת טייוואן לא תשתנה משמעותית לפני 2030, וזאת רק אם השקעות TSMC באריזונה, וכן יצרניות אחרות כמו אינטל וסמסונג, יצליחו לעמוד בציפיות."

טריולו מזהיר גם מסיכוני הגדרת התחרות כמרוץ בין סין לארה"ב: "הרטוריקה הזאת, לצד מגבלות חדשות שארה"ב מטילה על חברות סיניות, מגבירה את הסיכון לעימות סביב טייוואן, שעלול להיות קטסטרופלי."

הפוסט אילון מאסק: "מי שישלוט בייצור שבבי הבינה המלאכותית ינצח במירוץ ה-AI" הופיע לראשונה ב-Chiportal.

שר המסחר, התעשייה והאנרגיה של דרום קוריאה, אן דוק-גאון, הודיע ב-23 במרץ כי ארצות הברית צפויה להכריז על מכסים חדשים על מכוניות, שבבים ומוצרים נוספים ב-2 באפריל. "הצד האמריקני לא מסר הצהרה מפורשת, אך אני מעריך כי יוכרזו מספר מכסים, כולל מכסים הדדיים", אמר.

אן דיבר עם עיתונאים בנמל התעופה הבינלאומי של אינצ'ון עם חזרתו מביקור בארצות הברית ואמר: "אנו נערכים לתרחישים שונים", ורמז לכך שהממשלה מתכוננת למגבלות סחר אפשריות.

במהלך ביקורו בוושינגטון בין 20 ל-21 במרץ, נפגש השר עם מזכיר האנרגיה האמריקני, כריס רייט, ועם מזכיר המסחר, הווארד לוטניק. אן הדגיש: "הסברתי את המאמצים שעושה ממשלת דרום קוריאה להתמודדות עם חסמי סחר לא-מכסיים, וניכר שהושגה התקדמות משמעותית בתיקון אי-ההבנות שהיו בעבר."

בהתייחס לשאלה אם דרום קוריאה עשויה להיות פטורה מהמכסים ההדדיים, ציין אן כי "בשלב זה קשה לצפות, אך נמשיך במשא ומתן עם ארה"ב כדי למזער את ההשפעות השליליות על התעשיות שלנו."

השר הדגיש כי בפגישתו עם מזכיר האנרגיה רייט הושגה הסכמה על טיפול מהיר בסוגיית הגדרת "מדינות רגישות": "דרום קוריאה וארה"ב משתפות פעולה באופן נרחב בתעשיית האנרגיה ובתחום הטכנולוגיה המדעית, והסכמנו שהגדרת 'מדינה רגישה' היא מכשול שצריך לפתור בהקדם. לשם כך, התחלנו מיד בדיונים ברמת העבודה במטרה להגיע לפתרון חלק ומהיר."

באשר לפרויקט הגז הטבעי הנוזלי (LNG) באלסקה, אן ציין כי "גם לממשלת ארה"ב יש עניין רב בפרויקט ה-LNG באלסקה. מושל אלסקה צפוי לבקר בדרום קוריאה מחרתיים, ואנחנו מתכוונים לדון במצב הנוכחי באלסקה ולבחון תחומים פוטנציאליים לשיתוף פעולה בין המדינות."

הפוסט שר התעשייה הדרום-קוריאני: "מכסים על רכבים ושבבים צפויים להיות מוכרזים ב-2 באפריל" הופיע לראשונה ב-Chiportal.

על פי פרופסור אהרון פרידברג, מומחה לפוליטיקה וליחסים בינלאומיים מאוניברסיטת פרינסטון, לא יהיה קל לארצות הברית להטמיע במהירות מכסים גבוהים על שבבים מיובאים. פרידברג טען כי העלות של מדיניות כזו תהיה גבוהה מדי ותגרום לעלייה בעלויות ובפגיעה בתחרותיות של תעשיות אמריקאיות נוספות. פרידברג התארח לאחרונה בטאיוואן, אחת המדינות שעשויה לסבול מהגדלת המכסים

בתגובה לשאלות שהעלו כלי תקשורת מטייוואן, ציין פרידברג כי למרות שהנשיא דונלד טראמפ מעוניין להשתמש במכס ככלי לחץ כדי לעודד חברות לייצר בארה״ב, לא צפוי שהאיומים יתממשו במהירות. "בהתחשב בעובדה שלוקח שנים רבות להגדיל את יכולת הייצור של שבבים בארה״ב, הטלת מכסים גבוהים תעלה את העלויות ותפגע בתחרותיות של תעשיות אמריקאיות אחרות," הוא אמר.

האיומים על ידי טראמפ מכוונים להניע הן חברות מקומיות והן חברות זרות להגדיל את ההשקעות בארה״ב. בין היתר, חברת Taiwan Semiconductor Manufacturing Co (TSMC), המובילה העולמית בתחום הייצור בהתקשרות, משקיעה US$65 מיליארד באריזונה לצורך הקמת שלוש מפעלי ייצור מתקדמים.

עם זאת, אתגרי ייצור המתקנים בארה״ב נשארים משמעותיים. אתרים אמריקאיים מתמודדים עם בעיות כגון זמן בנייה ארוך, עלויות גבוהות וכשלים בגיוס עובדים מיומנים – אתגרים שאינם מתגלים במידה כזו באסיה. טכנולוגיות ומבנים רגולטוריים מורכבים עלולים לעכב את הפרויקטים ולהקשות על מעבר חלק לייצור פנים ארצי.

בנוסף, היועץ לביטחון הלאומי לשעבר ג'ון בולטון, הדגיש כי הטלת מכסים על שבבים מטייוואן לא תסלק את התלות האמיתית של ארה״ב בשבבים המיוצרים בטייוואן. "בעוד הנשיא טראמפ שוקל להכריז בקרוב על הטלת מכס בשיעור של 25% על שבבים, רכבים ותרופות – ואף צפוי שהשיעור יעלה עם הזמן – ברור כי המעבר להגדלת יכולת הייצור הפנימית של שבבים בארה״ב ידרוש זמן והשקעות משמעותיות.

הסיכוי להטמעת המדיניות במהירות נמוך, וזאת בשל האתגרים הכלכליים והתעשייתיים, מה שמעלה שאלות בנוגע ליעילות האסטרטגיה הנוכחית.

הפוסט הטלת מכסים על שבבים עשויה להיות יקרה מדי עבור ארה״ב – כך טוען אנליסט הופיע לראשונה ב-Chiportal.

ראש הממשלה, בנימין נתניהו, המריא הלילה לוושינגטון, שם ייפגש עם נשיא ארה"ב הנכנס, דונלד טראמפ. הביקור, שיתמקד לא רק בנושאים ביטחוניים וגיאופוליטיים אלא גם בהשלכות קריטיות על הכלכלה הישראלית, צפוי לכלול דיונים בנושאים מרכזיים המשפיעים על ישראל.

אחד מהנושאים הבולטים שיעלו לדיון הוא מדיניות המכסים הקשחה שמתכנן טראמפ להחיל על ייבוא לארה"ב. במהלך מסע הבחירות שלו, התחייב טראמפ להגן על התעשייה האמריקאית באמצעות הטלת מכסים גבוהים, מהלך שיכלול גם מסי ייבוא מסין, קנדה ומקסיקו. גורמים ממשלתיים וכלכליים בישראל מזהירים כי צירוף ישראל לרשימה זו עלול לפגוע באופן משמעותי במשק המקומי, שכן הייצוא הישראלי לארה"ב מוערך בכ-50 מיליארד שקל בשנה. מכסים כאלה עלולים לפגוע במיוחד בתעשיות ההייטק והטכנולוגיה, שמובילות את הכלכלה הישראלית.

בנוסף, נתניהו צפוי לדון עם טראמפ בהגבלות שהטיל ממשל ביידן על ייצוא שבבים מתקדמים לבינה מלאכותית. ההגבלות, שנועדו לשמר את ההובלה הטכנולוגית של ארה"ב בתחום ה-AI, עלולות להשפיע על יכולתה של ישראל להקים תשתיות מחשוב מתקדמות ולתמוך בחברות מובילות כמו אינטל ואנבידיה. בכירים במערכת הביטחון מזהירים כי הגבלת הגישה לטכנולוגיה מתקדמת עלולה לפגוע גם בהיערכות הצבאית העתידית של ישראל, מה שמגביר את הדאגה בקרב קובעי המדיניות הביטחונית.

לקראת הפגישה עם טראמפ, התקיימו דיונים מקדימים בין נתניהו, השר לעניינים אסטרטגיים רון דרמר ושר האוצר בצלאל סמוטריץ', במטרה להגדיר את הנושאים המרכזיים שיידונו עם הנשיא האמריקאי ועם צוות הבית הלבן.

בביקורו בוושינגטון, נתניהו צפוי לטעון כי החרגת ישראל ממדיניות המכסים ומהגבלות ייצוא השבבים חיונית לשמירה על יציבות הכלכלה הישראלית והחוסן הביטחוני של המדינה, תוך מניעת פגיעה משמעותית במגזרי הטכנולוגיה וההייטק.

הפוסט נתניהו יבקש מטראמפ להסיר את מגבלות השבבים על ישראל הופיע לראשונה ב-Chiportal.