הממשל האמריקני בוחן מהלך יוצא דופן שעשוי לטלטל את תעשיית השבבים הגלובלית

הממשל בראשות דונלד טראמפ שוקל להטיל מכסים על מוצרי אלקטרוניקה מיובאים – בהתאם למספר השבבים שהם מכילים. כך דיווחה סוכנות רויטרס בסוף השבוע, בהסתמך על שלושה מקורות אנונימיים. לפי התוכנית, משרד המסחר האמריקני מתכוון לגבות מכסים בשיעור שייקבע כאחוז מערך השבבים המוערך במוצר המיובא. המטרה: לעודד יצרנים להעביר מפעלים לארה"ב. עם זאת, ברויטרס הדגישו כי מדובר ביוזמה שעשויה עוד להשתנות.

שבבים נמצאים כיום כמעט בכל מוצר אלקטרוני: מסמארטפונים ומחשבים ניידים ועד מכוניות וציוד ביתי. סמארטפון ממוצע כולל כ־10 שבבים, בעוד במכונית מודרנית ישנם 200–300 שבבים, וברכב חשמלי אוטונומי המספר כבר עולה על אלף. משמעות המהלך היא שמכסים עלולים לחול על קשת רחבה מאוד של מוצרים – ממברשות שיניים חשמליות ועד מקררים וכלי רכב. גורם בתעשייה ציין כי "בזמן שבו שוק הזיכרונות כבר סובל ממחסור ומעליות מחירים, יוזמה כזו עלולה דווקא להזין אינפלציה בארה"ב".

דיווח קודם ב"וול סטריט ג'ורנל" חשף כי הממשל מתכנן לדרוש מיצרני שבבים להתאים בין ייצור מקומי לייבוא ביחס של 1:1, ולהטיל מכסים גבוהים על חריגה. עם זאת, מומחים בתעשייה מטילים ספק ביכולת ליישם תוכנית כזו בפועל. כך למשל, SK Hynix מתכננת להקים בארה"ב מפעל לאריזת שבבים מתקדמת, אך היא מתבססת על וופרים המיובאים מקוריאה – ומעלה שאלות לגבי הגדרת "שבב" לצורכי מכס. גם במקרה של iPhone של אפל – שבו שבבי זיכרון מקוריאה, חיישני תמונה מיפן ומעבדים מתוצרת TSMC מטייוואן מורכבים במפעלי פוקסקון בסין ובהודו – לא ברור מי ישלם את המכס ובאיזה שיעור.

לדברי גורם בתעשייה, "לשבבים יש השפעה עצומה על הכלכלה והתעשייה העולמית, אך הבסיס הייצורי בארה"ב עדיין חלש. הממשל בוחן מספר הצעות במקביל כדי לבחון את תגובת השוק". לדבריו, יש ספק רב אם צעדים כאלה אכן ישימים בטווח הקרוב.

הפוסט ארה"ב שוקלת מכסים על מוצרי אלקטרוניקה לפי מספר השבבים הופיע לראשונה ב-Chiportal.

האקונומיסט יוצא נגד הרעיון של ייצור שבבים “מבית” בלבד בארה״ב ומזהיר: ניסיון להציל את אינטל באמצעות מכסים, סבסוד כבד ואף “כמעט־הלאמה” עלול לפגוע ביתרון הטכנולוגי של ארה״ב. לפי השבועון, שבבים הם תעשייה גלובלית במיוחד. שרשראות הערך נשענות על התמחות קיצונית ועל זרימה חופשית של ציוד, ידע וכוח אדם. ניתוק מהעולם ייקר את הייצור, יאט חדשנות, ויפגע במובילות האמריקנית.

אינטל מוצגת כסיפור אזהרה. לפני עשורים הייתה סמל לחוד החנית. כיום שווי השוק שלה סביב 100 מיליארד דולר. היא כמעט שאינה מספקת שבבים מתקדמים ל־AI. חוק השבבים והמדע של ממשל ביידן הקצה לה 8 מיליארד דולר מענקים ועד 12 מיליארד דולר כהלוואות. ובכל זאת, המפעל באוהיו מתעכב כעת לתחילת שנות ה־30 של המאה. החברה ממונפת, תזרים המזומנים חלש, והמעבר לדורות ייצור מתקדמים מקרטע. לפי הערכות, נדרשים מעל 50 מיליארד דולר השקעות כדי לנסות להדביק את TSMC.

האקונומיסט טוען שהצעדים שמקדם הנשיא טראמפ רק יחמירו את הבעיה. מכסים כלליים יעלו עלויות לכל התעשייה. מכסים ספציפיים על שבבים יפגעו בלקוחות אמריקניים. לחץ על אנבידיה וחברות אחרות “לייצר אצל אינטל” יכפה מוצר נחות יחסית ויפגע בביצועים. שבבים הם אמצעי לחדשנות, לא מטרה בפני עצמה. כופים על החברות פחות־מהטוב ביותר – ומקהים את יתרונן.

אקונומסיט ממליץ לפצל את אינטל

מה כן? השבועון מציע להפסיק “להציל את אינטל בכל מחיר” ולבחון מבנים אחרים. אפשרות אחת: למכור את עסקי הייצור למשקיע עתיר הון (לפי הדיווח, סופטבנק הביעה עניין ואף השקיעה 2 מיליארד דולר השבוע). אפשרות אחרת: למכור את זרוע התכנון ולהפנות את התמורה לבניית ייצור תחרותי באמת. כך או כך, המדינה לא צריכה להיכנס כבעלים. הזרמת כספים ללא תחתית תסבך עוד יותר.

הלקח השני: להקל על מי שכן מצליחים. TSMC כבר משקיעה בארה״ב ומפעילה פאב ל־4 נ״מ, עם פאב מתקדם נוסף מתוכנן ל־2028 ועוד אתר שני־ננומטר בהמשך. סמסונג בונה בטקסס ומתכוונת ל־2 נ״מ בקוריאה עוד השנה. שתיהן נתקלו בעיכובים ברישוי ובמחסור בכוח אדם מיומן. המדיניות הנכונה, לפי האקונומיסט: לפשט רישוי, להאיץ הכשרת מהנדסים וטכנאים, ולפתוח שערים ליבוא מכונות, חומרים ואנשים – במקום מכסים.

הלקח השלישי: גם אם מגדילים כושר ייצור מקומי, ארה״ב לא יכולה להתנתק. מכונות ליתוגרפיה EUV מגיעות מהולנד. ציוד מרכזי מגיע מיפן. וטאיוואן תישאר קריטית: גם בסוף העשור, כשהקמת האתרים בארה״ב תתקדם, חלק גדול מהשבבים המתקדמים עדיין ייוצר באי. מודל TSMC הוא לחדש בבית, ואז להרחיב גלובלית. לכן, מדיניות יציבה כלפי טאיוואן חיונית לא פחות מתמריצים מקומיים.

מסקנת השבועון: ארה״ב זקוקה לאסטרטגיה קוהרנטית ורב־שנתית, שתיהנה מתמיכה דו־מפלגתית ותספק ודאות לתעשייה. במקום לאומנות כלכלית ומכסים, יש לבנות מערכת אקוסיסטם עם בעלות הברית – טאיוואן, דרום קוריאה ויפן – ולהפוך את אמריקה למקום הטוב ביותר להקמת פאבים באמצעות רגולציה חכמה וכוח אדם איכותי. כך תישמר המובילות האמריקנית בעידן ה־AI.

הפוסט אקונומיסט על השקעת הממשל באינטל: “סיליקון כל־אמריקני” הוא אשליה – שבבים אמריקניים יצליחו רק עם בעלות ברית הופיע לראשונה ב-Chiportal.

הודו מנסה “לשבת על שני הכיסאות”: להתרחק מסין משיקולי ביטחון וכלכלה מערבית, אך להישען עליה בקלטים חיוניים. למי שמוכן לנווט בין פוליטיקה לכלכלה — נפתחות הזדמנויות מעניינות

הקשחת המכסים בארצות הברית מול סין טרפה את הקלפים בשרשראות האספקה. חברות מערביות רבות מחפשות “גיוון סיכונים” — והודו צצה כתחליף מועדף. אלא שבשטח מתגלה פרדוקס: השאיפה ההודית לעצמאות תעשייתית עדיין נשענת, חלקית, על ציוד וחומרים שמגיעים מסין. המתח הזה יוצר כר פעולה חדש להשקעות — בשבבים, ברכיבים לרכב חשמלי ובשרשרת הערך של יסודות נדירים.

• משימת השבבים ההודית (ISM) מתוקצבת בכ-9.2 מיליארד דולר כדי למשוך יצרנים בינלאומיים. מיזם Tata–Powerchip מתכנן מפעל כ-10.96 מיליארד דולר במדינת גוג’ראט, עם יעד של כ-50 אלף פרוסות סיליקון בחודש — לב אקוסיסטם ייצור מקומי. במקביל, חלק מהציוד, החומרים והידע עדיין זורמים מסין. תוכנית התמריצים המקושרת לייצור (PLI) אמורה לצמצם תלות זו בהדרגה. כתוצאה מכך יגבר הצורך בשירותיהן של חברות שירותי תכנון שבבים וספקי ציוד ייצור ובקרה הודיים, שמשלבות זרועות עם יצרנים עולמיים, עשויות ליהנות מצמיחה מואצת.

הודו מכוונת לכך ש-30% ממכירות הרכב הפרטי יהיו חשמליות עד 2030. היצרניות המקומיות נדרשות לאבטח סוללות וגם מגנטים נדירים (למשל ניאודימיום ודיספרוזיום). הצעדים הסיניים לצמצום יצוא פגעו באספקה, ולכן הודו מרחיבה הסכמי חיפוש ורכישה עתידית עם מדינות אפריקה (כגון נמיביה ודרום אפריקה), ומקימה יכולות עיבוד מקומי — למשל באמצעות IREL בוישאקהפאטנם. השלכה למשקיעים: שחקנים שמגוונים את שרשרת האספקה (כרייה מחוץ לסין, מיחזור סוללות ומגנטים, והקמה של מתקני עיבוד בארץ) עשויים לזכות בביקוש הולך וגובר.

יסודות נדירים: הליכה על חבל דק מול בייג’ינג

לסין מעמד דומיננטי בעיבוד וזיקוק יסודות נדירים — נקודת לחץ בכל שרשרת הערך. הודו מגיבה בשני נתיבים במקביל:

1. פיתוח תעשייה מקומית לזיקוק ולייצור מגנטים, הצטרפות למסגרות שיתוף פעולה בינלאומיות (כמו שותפות לביטחון מינרלים) כדי לפזר סיכונים.

מה זה אומר למשקיעים (אופק של 3–5 שנים)

1. ציוד ושירותים לשבבים בהודו — ספקי ציוד, אינטגרציה ושירותי תכנון שמתיישרים עם פרויקטי ייצור חדשים.
2. מגווני שרשרת ה-EV — חברות שמפתחות חלופות לאספקה מסין: כרייה באפריקה, מיחזור מתקדם ועיבוד מקומי.
3. עיבוד יסודות נדירים — IREL ושחקנים פרטיים שיקדמו מפעלי זיקוק ומגנטים עשויים ליהנות מפרמיית ערך של “ייצור כחול-לבן”.

סיכונים שיש לקחת בחשבון: הסלמה גיאו־פוליטית, דחיות ברגולציה ובהשקעות הון במפעלי ייצור, תנודתיות במחירי חומרי הגלם ואי-ודאות במדיניות היצוא הסינית.

חמשת ה־מי/מה/מתי/איפה/למה (במקום “5W”)

• מה קורה? נרמול יחסי הסחר הודו–סין בצד גיוון סיכונים מערבי.
• למה זה חשוב? משום שזה משרטט מחדש את שרשראות האספקה לשבבים, לרכב חשמלי וליסודות נדירים.
• מי עשוי להרוויח? ספקי ציוד ושירותים לשבבים, מגווני שרשרת ה-EV, ומעבדי יסודות נדירים בהודו.
• מתי? חלון ההזדמנות המרכזי: 2025–2028.
• איפה? הודו (ייצור ומדיניות), אפריקה (מקורות חומרי גלם), סין (זיקוק והשפעה רגולטורית), ארה״ב (מכסים ותמריצים).

בשורה התחתונה: הודו לא מחליפה את סין — היא מפזרת תלות. מי שמוכן לחשוב לטווח בינוני, ולחבר בין שיקולים גיאו־פוליטיים לכלכלת ייצור, עשוי למצוא כאן הזדמנויות לא שגרתיות.

הפוסט נרמול הסחר הודו–סין: הזדמנויות בשבבים, ברכבים חשמליים וביסודות נדירים — תחת לחץ מכסים אמריקני הופיע לראשונה ב-Chiportal.

נשיא ארה״ב דונלד טראמפ אמר כי בכוונתו להטיל מכסים על יבוא מוליכים למחצה “בשבוע ובשבוע שלאחריו”, והוסיף שהשיעור עשוי להגיע עד 200%–300%. דבריו מגיעים לאחר שהצהיר בשבוע שעבר על כוונה למכס של 100% עם פטורים אפשריים לחברות שמייצרות בארה״ב.

לצד ההחמרה המסתמנת, טראמפ חתם על צו מנהלי המאריך את ההפוגה בהעלאות המכס על סין ב-90 יום נוספים – עד תחילת נובמבר – כדי לאפשר המשך מו״מ.

העלאת מכסים חדה על שבבים עשויה:

• להעלות את עלות הרכיבים המיובאים למחשבים, סמארטפונים, רכב חכם ותעשייה – ולחלחל למחירי מוצרי קצה.
• לייצר עידוד לרילוקליזציה של ייצור שבבים ואלקטרוניקה לארה״ב, כפי שניכר בגל הכרזות תעשייתיות, למשל ב-GE Appliances שמזיזה קווי ייצור מסין ומקסיקו ומשקיעה מעל 3 מיליארד דולר במפעלים בארה״ב.
• להחריף את אי-הוודאות בשרשראות האספקה: נרשם שיא היסטורי בתנועת המכולות בנמל לוס אנג׳לס ביולי, כשיבואנים “מקדימים סחורות” לפני העלאות מכס.

• מסגרות המכס על שבבים טרם פורסמו רשמית, אך הנשיא מצהיר שיגיעו תוך שבוע-שבועיים וייתכנו שיעורים חריגים של 200%–300%.
• מכסי הפלדה והאלומיניום המורחבים נכנסים לתוקף 18 באוגוסט.
• ההפוגה עם סין הוארכה עד תחילת נובמבר.

מה הלאה: השוק עוקב אחרי נוסח ההכרזה הרשמי על שבבים (מיוחס לביטחון לאומי במסגרת חקירות מסחר), אחרי תגובות נגד של שותפות סחר, ואחרי האם העלייה בעלויות תחלחל ל-CPI בספטמבר-אוקטובר. בינתיים, הסיכון המרכזי הוא זחילה אינפלציונית לצד פערי זמינות ברכיבים.

הפוסט טראמפ מאיים על יבוא שבבים: מכסים “תוך שבוע-שבועיים”, עשויים להגיע עד 300% הופיע לראשונה ב-Chiportal.

פגישה “גלויה ובונה” בין דונלד טראמפ לליפ־בו טאן סיימה שבוע סוער בתעשיית השבבים. במקביל, הממשל מאשר מכירת שבבי AI לסין תמורת נתח של 15% מההכנסות, ומאיים במכס של 100% על יבוא שבבים שלא ייוצרו בארה״ב. ההשלכות על ישראל: תשומת לב להשקעות אינטל בקריית־גת ולשרשרת האספקה המקומית

אינטל פרסמה הצהרה שלפיה ליפ־בו טאן נפגש אתמול עם הנשיא טראמפ לדיון “כן ובונה” על חיזוק המובילות האמריקנית בטכנולוגיה ובייצור, והודתה לנשיא על מנהיגותו בנושא. החברה הוסיפה כי תעבוד בצמידות עם הממשל “כדי להשיב את החברה האמריקנית הגדולה הזו לגדולתה”.

הפגישה הגיעה ימים ספורים לאחר שטראמפ קרא בפומבי לטאן להתפטר בשל “ניגודי עניינים חמורים” סביב קשריו בעבר לחברות בסין. כעת טראמפ ריכך את עמדתו, כינה את המפגש “מעניין מאוד” ואמר שלטאן “סיפור מדהים”. הוא רמז להמשך שיחות עם שרי הקבינט בשבוע הקרוב.

במקביל למחלוקת סביב אינטל, נרשמו מהלכים מרחיקי לכת במדיניות הסחר והיצוא של שבבי AI. לפי דיווחים, הממשל הגיע להסדר חריג עם אנבידיה ו-AMD: רישיונות למכירת שבבים מסוימים לסין תמורת העברת 15% מההכנסות למדינה. המהלך מעורר ביקורת דו־מפלגתית בוושינגטון בטענה שמדובר דה־פקטו ב”מס יצוא”.

טראמפ עצמו אמר על שבב H20 של אנבידיה שהוא “מיושן”, ואף התרברב שביקש 20% לפני שהוסכם על 15%. מקורות אחרים ציינו שהדיונים נוגעים גם לגרסאות מצומצמות של דור השבבים הבא. הביקורת מזהירה כי גם גרסאות מוחלשות עשויות לחזק את יכולות ה-AI של סין.

על ציר מדיניות הסחר, טראמפ הכריז בשבוע שעבר על כוונה להטיל מכס של 100% על שבבים המיובאים לארה״ב, עם פטורים לחברות שיתחייבו להשקעות וייצור בתחומי ארה״ב. לפי הדיווחים, חברות כמו אינטל, TSMC וסמסונג עשויות ליהנות מהפטורים הודות להשקעות קיימות או מתוכננות.

בזירה המקומית בישראל, Chiportal סיקר את הקריאה של טראמפ להתפטרותו של טאן, את תגובת “שובר השתיקה” של טאן לעובדי אינטל, ואת הכרזות המכס. הכותרות מציגות כי תנודתיות ההנהגה והרגולציה בארה״ב מייצרות אי־ודאות לשוק chip העולמי.

לישראל יש חשיפה ישירה. גורמים בשוק מזהירים כי כל שינוי כיוון באינטל ישליך על לוחות הזמנים והיקפי ההשקעה במפעל בקריית־גת, וכן על תעסוקה וספקים. השיח הציבורי והפיננסי בארץ הדגיש שבשיא המתיחות טראמפ תקף את טאן, אך כעת מאותת על שיתוף פעולה – דינמיקה שיכולה להשפיע על החלטות השקעה ותמריצים.

מה הלאה: לפי דיווחי שוק, טאן ימשיך שיחות עם בכירי הממשל בשבוע הקרוב. המשקיעים עוקבים אחרי שני נתיבים אפשריים: אימוץ פשרה רגולטורית שתאפשר לאינטל להתמקד בהאצת ייצור מתקדם בארה״ב, או מהלכים מבניים עמוקים יותר בתוך אינטל. בינתיים, תנאי היצוא לסין והמכסים המוצעים שומרים את כל התעשייה על קצות האצבעות.

תגים: אינטל, ליפ־בו טאן, דונלד טראמפ, אנבידיה, AMD, שבבי AI, מכסים, יצוא לסין, TSMC, קריית־גת, תעשיית השבבים, ארה״ב–סין, רגולציה,

הפוסט אחרי הקריאה להתפטרות – טראמפ נפגש עם מנכ״ל אינטל; ברקע: מכסים של 100% ועסקת 15% עם אנבידיה ו-AMD הופיע לראשונה ב-Chiportal.

ענקיות השבבים אנבידיה (NVIDIA) ו-AMD הגיעו להסכמות עם הממשל האמריקני: 15% מההכנסות ממכירת מאיצי AI בסין יועברו לארה״ב, בתמורה לרישיונות ייצוא לשבבים שיועדו במיוחד לשוק הסיני. עבור אנבידיה מדובר בשבב H20, ועבור AMD בדגם MI308. זהו הסדר חריג בנוף האמריקני, שלפי דיווחים עשוי להניב לאוצר מיליארדי דולרים בשנה, אם הביקוש בסין יתממש.

ההסכם מגיע לאחר שינוי כיוון בוושינגטון: באפריל נאסרה מכירת H20 לסין, אך ביולי התיר הממשל לבחון חידוש היצוא, ובימים האחרונים החלו להינתן רישיונות בפועל. בבית הלבן הגנו על המהלך והבהירו כי גרסאות ה-H20 ועמיתותיה אינן פוגעות בביטחון הלאומי. הנשיא טראמפ אף אמר שה-H20 “מיושן”, וטען שדחף במקור לנתח של 20% לפני שהתייצב על 15%.

באנבידיה מסרו כי החברה “פועלת לפי הכללים שהממשל האמריקני קובע לגבי השתתפותנו בשווקים העולמיים” והביעו תקווה שתקנות היצוא יאפשרו לארה״ב להתחרות בסין וברחבי העולם. הציטוט נמסר לאחר אישור הרישיונות.

אנליסטים מציינים שההשפעה על אנבידיה עשויה להיות מוגבלת יחסית לגודלה, ואילו AMD עלולה להרגיש זאת יותר. יחד עם זאת, החברות יכולות לגלגל חלק מהעלות ללקוחות בסין. ב-WSJ העריכו כי גבייה של 15% ממכירות ה-H20 עשויה להניב לאוצר כ-3 מיליארד דולר בשנה, אם הביקוש יחזור לרמות החזויות.

ההסדר מעורר גם סימני שאלה משפטיים. פרשנות ב-WSJ מצביעה על כך שחוקי הייצוא הקיימים בארה״ב אוסרים לגבות “אגרת רישוי” כזו, וחוקת ארה״ב אוסרת מס יצוא; לפיכך נעשית בחינה של מסלולים רגולטוריים חלופיים שיאפשרו את הגבייה. פרטי המנגנון עדיין אינם שקופים.

הצעד משתלב במדיניות רחבה יותר: בשבוע שעבר הכריז טראמפ על מכס של 100% על יבוא שבבים, עם פטורים לחברות שמשקיעות בייצור בארה״ב. אפל הודיעה על הוספת 100 מיליארד דולר להשקעות בארה״ב. במקביל נרשמו איתותים לפטורים ל-TSMC, סמסונג ו-SK Hynix בזכות הקמת מפעלים בארה״ב או הסכמות בילטרליות.

מה המשמעות לשוק?

• לסין: ההסדר מחזיר לשוק הסיני מוצרים שאינם מהשורה הראשונה, אך מבוקשים לפרויקטי AI. הוא עשוי לבלום חלקית את התחזקות המתחרות המקומיות, לפחות בטווח הקצר. (מרקטווץ')
• לחברות: זהו “מדרון חלקלק”. אם מודל “תשלום-תמורת-רישיון” יתרחב, חברות קטנות יתקשו לספוג את העלות. הגדולות יוכלו להעלות מחירים. (מרקטווץ')
• למשפט ולמדיניות: ויכוח צפוי על חוקיות ההסדר ועל האיזון בין כלכלה לביטחון לאומי. ההשלכות יתבהרו רק לאחר שיוצג מנגנון הגבייה הסופי. (הוול סטריט ג'ורנל)

שורה תחתונה: ההסדר משיב זמנית דלתות בשוק הסיני ומכניס כסף לקופת ארה״ב, אך יוצר תקדים. הוא עשוי להשפיע על מרווחים, מחירים ועל כללי המשחק בין וושינגטון, החברות והמשקיעים – בארה״ב, בסין ובשרשרת האספקה הגלובלית.

הפוסט אנבידיה ו-AMD ישלמו 15% מהכנסות שבבי ה-AI בסין לאוצר האמריקני – תמורת רישיונות ייצוא הופיע לראשונה ב-Chiportal.

בעיצומם של צעדי מיסוי אגרסיביים מצד ממשל טראמפ, הודיעה ממשלת מלזיה כי הצליחה להבטיח פטור מתשלום מכס על יצוא שבבים ותרופות לארצות הברית – מהלך שעשוי להציל את אחד מענפי הייצוא המרכזיים של המדינה.

ממשל ארה"ב הודיע כי יטיל מכס בגובה 19% על מרבית המוצרים המיובאים ממלזיה החל מה־8 באוגוסט. מדובר בשיעור נמוך לעומת מכס של 25% שנשקל קודם לכן. עם זאת, שר הסחר של מלזיה, טנקו זפרול עזיז, מסר כי ענף השבבים והפרמצבטיקה ימשיכו ליהנות מפטור מלא.

"נכון לעכשיו, היצוא של מוצרים פרמצבטיים ושבבים נותר ב־0% מכס," אמר השר במסיבת עיתונאים בקואלה לומפור.

תחום השבבים מהווה את לב תעשיית הטכנולוגיה של מלזיה ואחד ממנועי הצמיחה המרכזיים שלה – במיוחד לאור חשיבותו בשרשרת האספקה הגלובלית של אלקטרוניקה ומערכות בינה מלאכותית. ההחרגה מהמכס נחשבת להישג משמעותי עבור קואלה לומפור, שמובילה מאמץ מתמשך לשימור מעמדה בשוק העולמי.

לצד זאת, הוסיף השר כי ארה"ב פתוחה לשקול פטורים נוספים גם עבור יצוא קקאו, גומי ושמן דקלים, אך טרם הושג הסכם סופי בעניין.

בנוגע לתחום התרופות, ציין עזיז כי הפטור ממס ימשיך לאפשר אספקה שוטפת של תרופות חיוניות לשוק האמריקני, מבלי לפגוע ברווחיות היצרנים המקומיים.

עוד הבהיר השר כי מלזיה לא הסכימה לדרישות מצד ארה"ב בנושאים רגישים כגון הקלה בתנאי אישור מוצרים חלאל, ביטול מיסוי על אלכוהול וטבק, או הסרת מגבלות החזקות זרות בסקטורים אסטרטגיים.

לעומת זאת, הוא ציין כי לא התקבלה כל בקשה מצד ארה"ב לאספקה בלעדית של מתכות נדירות – משאב חיוני בתעשיות אנרגיה וטכנולוגיה מתקדמת – והבהיר כי מלזיה לא מחויבת בשלב זה להסכם בנושא.

הפטור שניתן לתעשיית השבבים המלזית עשוי להשפיע גם על השווקים הגלובליים, במיוחד על רקע המאבק הכלכלי בין ארה"ב לסין, אשר שולטת כיום בכ־90% מקיבולת העיבוד של מינרלים קריטיים.

הפוסט הקלות במלחמת הסחר: מלזיה הצליחה לפטור שבבים ותרופות מהמכסים האמריקניים הופיע לראשונה ב-Chiportal.

על רקע הצהרתו של נשיא ארה״ב דונלד טראמפ כי בכוונתו להטיל מכסים חדשים על שבבים ותרופות עד ה־1 באוגוסט, מעריכים אנליסטים בבית ההשקעות Wedbush כי ייתכן שעמדתו תתמתן. בהודעה ששלחו ללקוחותיהם ביום רביעי, ציינו האנליסטים בראשות דן אייבס כי ממשל טראמפ שואף לחתום על הסכמי סחר רחבים – לרבות עם סין, יפן והודו – מבלי לשנות באופן דרמטי את הסביבה התחרותית של חברות הטכנולוגיה הגדולות.

האנליסטים הפנו את תשומת הלב לכך שחברת אנבידיה (Nvidia) הודיעה בתחילת השבוע כי קיבלה הבטחה מהממשל האמריקני לרישיונות שיאפשרו לה לחדש את מכירת שבבי ה-AI מסוג H20 לסין. מדובר למעשה בצעד אחורה מהמגבלות שהוטלו לאחרונה על ידי הממשל בניסיון לבלום את שאיפותיה של בייג'ינג בתחום הבינה המלאכותית. לדברי האנליסטים, מדובר בהתפתחות חיובית אסטרטגית עבור כלל ענף הטכנולוגיה.

עם זאת, מניית חברת הציוד לשבבים ASML צנחה ביותר מ־8% ביום רביעי, לאחר שהחברה הודיעה כי אינה יכולה להבטיח צמיחה בשנת 2026, בשל אי־ודאות מאקרו־כלכלית וגיאופוליטית. ASML מוכרת את מכונות ה־EUV המתקדמות שלה ללקוחות ברחבי העולם, בהם אינטל ו־TSMC – יצרנית השבבים לפי הזמנה הגדולה בעולם. גם מניות אינטל וחברת הזיכרונות Micron רשמו ירידות בעקבות ההודעה.

האירועים האחרונים מדגישים את הרגישות של ענף השבבים למדיניות סחר ולהתפתחויות גיאופוליטיות, במיוחד כאשר מדובר בגישה לשווקים כמו סין. מהלכיו של טראמפ, בין אם יהיו תקיפים או מתונים יותר, צפויים להשפיע באופן ישיר על יציבות התעשייה ועל ערכן של החברות הפועלות בה.

הפוסט אנליסטים מעריכים – טראמפ עשוי לרכך את עמדתו לגבי הטלת מכסים על שבבים הופיע לראשונה ב-Chiportal.

הנשיא דונלד טראמפ ממשיך להפעיל את סמכויותיו הכלכליות להגנה על "הביטחון הלאומי" של ארצות הברית, ומתכנן להשית מכסים חדשים על מגזרים קריטיים – בהם שבבים, תרופות ומינרלים חיוניים. המהלך מתבצע במסגרת סעיף 232 לחוק Trade Expansion Act, אותו השתמש טראמפ להטלת מכסים על פלדה ואלומיניום מאז 2018.

בקרוב צפויה מחלקת המסחר האמריקנית לפרסם את מסקנות החקירות שהיא מבצעת במגזרים אלה, ואלו צפויות להוביל להשבת מכסים רחבי היקף על מוצרים רבים שמיובאים לארה"ב.

לדברי מומחים, השימוש בסעיף 232 מעניק לממשל בסיס משפטי חזק יותר לעומת מכסים שהושתו על בסיס מדינה-למדינה, שעמדו תחת ביקורת משפטית וקשיים דיפלומטיים. הסנקציות תחת סעיף זה עלולות להשפיע כמעט על כל מוצר שמיובא לארה"ב, בעיקר לאור ההאשמות כלפי סין על "עיוות שווקים" והשלכות שלטענת טראמפ פוגעות בתעשייה האמריקנית.

לדוגמה, מכסי הפלדה והאלומיניום הקיימים – בשיעור של 50% – משפיעים כיום על סחורות בשווי של כ-200 מיליארד דולר, כולל מוצרי צריכה כגון חכות דיג, מטאטאים ומכשירי חשמל.

במקביל, טראמפ הודיע בימים האחרונים, במהלך חזרתו מכינוס ה-G7 בקנדה, כי מכסים על תעשיית התרופות "יגיעו בקרוב מאוד" מתוך כוונה "להחזיר את הייצור לארה"ב, לפחות חלקית".

גם מוצרי חשמל ביתיים, בהם מדיחי כלים, מייבשים ומכונות כביסה, נוספו לאחרונה לרשימת המוצרים החייבים במכסי 50% – בטענה כי הם חשובים לביטחון הלאומי.

נאזק ניקאחטר, בכירה לשעבר במחלקת המסחר ויועצת משפטית כיום, ציינה כי "פעולות סעיף 232 מתגבשות לכדי משהו הדומה למכסים כלליים עולמיים. הגודל וההיקף של ההגבלות צפויים להיות עצומים".

בעוד בתי משפט בוחנים את חוקיות סבבי המכסים הקודמים שהוטלו באפריל על שותפות סחר מרכזיות, נראה כי ממשל טראמפ מגביר את המיקוד בצעדים שניתן להצדיקם בביטחון לאומי – דרך סעיף 232, שמעניק גמישות פעולה משמעותית.

הפוסט טראמפ מתכנן סבב חדש של מכסים – הפעם נגד תעשיות התרופות, השבבים והמינרלים הקריטיים הופיע לראשונה ב-Chiportal.

ביום 14 באפריל 2025 הודיע משרד המסחר של ארצות הברית, באמצעות לשכת התעשייה והביטחון (BIS), על פתיחת חקירות לבחינת השפעת יבוא תרופות ורכיבים פרמצבטיים וכן יבוא מוליכים למחצה וציוד לייצורם על הביטחון הלאומי של ארה״ב.

הלשכה מנהלת את החקירות על פי סעיף 232 לחוק הרחבת הסחר מ‑1962, המעניק לנשיא הסמכה להגביל ייבוא מוצרים שנמצאו כאיום על הביטחון הלאומי.

חקירות לפי סעיף 232 עלולות להימשך עד 270 יום, אך ממשל טראמפ הודיע כי בכוונתו לקדם את ההליכים בקצב מואץ. הנשיא טראמפ ומזכיר המסחר הווארד לטניק הצהירו כי מטרת החקירות היא לאפשר הטלת מכסים בתוך חודש או חודשיים.

בדומה לחקירות בסעיף 232 שנערכו במרץ לשם בחינת יבוא נחושת ומוצרי עץ, גם הפעם נקבעו לוחות זמנים קצרים במיוחד להגשת תגובות הציבור, ואינן מוזכרות כוונות לקיום שימועים פומביים.

• עבור חקירת ציוד לייצור מוליכים למחצה ומוליכים למחצה , ההודעה מציינת כי הערות המתייחסות לקריטריונים הרגולטוריים עשויות לכלול מענה על שאלות הקשורות ל: "(i) הביקוש הנוכחי והחזוי למוליכים למחצה (כולל כמוטמעים במוצרים במורד הזרם) ו-SME בארה"ב, מובחן לפי סוג המוצר וגודל הצומת המאפשרים לייצור מקומי; (i) כדי לענות על הביקוש המקומי בכל גודל צומת עבור כל סוג מוצר, ובדומה למידת הייצור המקומי של SME יכול או צפוי לעמוד בביקוש המקומי (iii).
• התפקיד של מתקני ייצור והרכבה זרים במתן מענה לביקוש של מוליכים למחצה בארה"ב, ובדומה לתפקידו של ההיצע הזר של SME במילוי הביקוש המקומי (iv) הריכוז של מוצרים מוטבעים למחצה בארצות הברית; של מתקני ייצור והסיכונים הנלווים, ובאופן דומה ריכוז היבוא של ארצות הברית SME ממספר קטן של מקורות זרים; (v) ההשפעה של סובסידיות ממשלתיות זרות ושיטות סחר טורפות על התחרותיות של מוליכים למחצה ותעשיית SME של ארה"ב; (vi) ההשפעה הכלכלית או הפיננסית של מחירי מוליכים למחצה ו-SME שנדחקו באופן מלאכותי עקב נוהלי סחר חוץ לא הוגנים וקיבולת יתר בחסות המדינה; (vii) הפוטנציאל להגבלות יצוא על ידי מדינות זרות, לרבות יכולתן של מדינות זרות להפעיל נשק שליטתן על מוליכים למחצה ושרשרות אספקה ​​קטנות ובינוניות; (viii)
• בנוסף יחקרו היתכנות של הגדלת קיבולת מוליכים למחצה מקומיים (בסוגי מוצרים שונים ובגדלים שונים של צמתים) להפחתת הסתמכות על יבוא, ובדומה להיתכנות של הגדלת קיבולת SME מקומית להפחתת הסתמכות על יבוא; (ix) ההשפעה של מדיניות סחר נוכחית ואחרת על הייצור והקיבולת של מוליכים למחצה ו-SME המקומיים, והאם יש צורך באמצעים נוספים, לרבות מכסים או מכסות, כדי להגן על הביטחון הלאומי; (x) אילו סוגי מוצרים וגדלי צמתים ניתן לבנות רק באמצעות SME מחברות אמריקאיות; (xi) איזה SME מיוצר בחו"ל ומתמודד עם תחרות מוגבלת ממוצרים מתוצרת ארה"ב; (xii) אילו חלקים או רכיבים קטנים ובינוניים זמינים רק מחוץ לארצות הברית; (xiii) כאשר כוח העבודה בארה"ב מתמודד עם פער כישרונות בייצור של מוליכים למחצה, רכיבי SME או SME; ו-(xiv) כל גורם רלוונטי אחר."

הפוסט החל תהליך לקראת הטלת מכסים על שבבים וציוד לייצורם הופיע לראשונה ב-Chiportal.