הצמיחה המהירה בפעילות התקשורת של אנבידיה, המבוססת במידה רבה על מלאנוקס הישראלית, הפכה לגורם משמעותי בנתוני הצמיחה והיצוא של המשק. הפעילות כה גדולה, עד שהלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מפרסמת גם חישוב המנטרל יצוא המיוצר בחו"ל ואינו חוצה בפועל את גבולות ישראל.

אנבידיה רכשה את מלאנוקס בשנת 2020 תמורת 6.9 מיליארד דולר, אך הותירה את פעילותה ביוקנעם כיחידה חשבונאית נפרדת. כתוצאה מכך, חלק מההכנסות ממערכות תקשורת ומשבבים שמפותחים בישראל אך מיוצרים במפעלי TSMC בטייוואן מיוחס לפעילות הישראלית של החברה.

ברבעון השני של 2026 צמח התוצר הישראלי ב־15.4% בחישוב שנתי, שהם 3.6% לעומת הרבעון הקודם. בניכוי מה שהלמ"ס מגדירה כ"יצוא שלא עבר את גבולות המדינה", עמד קצב הצמיחה השנתי על 14.4%.

הפער בולט עוד יותר בהשוואה שנתית. לפי ניתוח שפורסם בגלובס, התוצר ברבעון השני היה גבוה ב־7.2% לעומת הרבעון המקביל, אולם בניכוי הפעילות המיוצרת מחוץ לישראל הסתכמה הצמיחה ב־5.5%.

הקטגוריה החשבונאית אינה כוללת רק את אנבידיה. היא כוללת גם פעילות של חברות ישראליות דוגמת נובה וקמטק, המפתחות בישראל מערכות וציוד אך חלק מהייצור והמכירות שלהן מתבצעים בחו"ל. ואולם, אנבידיה היא כיום הרכיב הגדול ביותר בה.

מ־3 מיליארד לכמעט 15 מיליארד דולר ברבעון

לפי הנתונים שפורסמו, עד סוף 2024 הסתכמו הכנסות פעילות מלאנוקס בכ־3 מיליארד דולר ברבעון בממוצע. בשנת 2025 הן עלו מכ־5 מיליארד דולר ברבעון הראשון לכ־11 מיליארד דולר ברבעון הרביעי. ברבעון הראשון של 2026 התקרבו ההכנסות המיוחסות לפעילות לכ־15 מיליארד דולר.

חלקה של פעילות התקשורת בהכנסות אנבידיה עלה בהתאם: מכ־11% בתחילת 2025 לכ־18% כיום. הזינוק נובע מהעובדה שמרכזי נתונים המיועדים ל־AI אינם מסתמכים רק על מעבדים גרפיים. הם זקוקים גם לרשת מהירה המסנכרנת אלפי ורבבות מעבדים, שרתים ומערכות אחסון.

טכנולוגיות InfiniBand, ‏Spectrum-X Ethernet ו־NVLink של אנבידיה משמשות להעברת מידע בין המאיצים ובין השרתים. ככל שמודלי הבינה המלאכותית גדלים, הקישוריות הופכת לצוואר בקבוק מרכזי – ולכן חלקה של פעילות מלאנוקס במערכות אנבידיה גדל.

בדוח האחרון שלה מסרה אנבידיה כי הכנסות תחום מרכזי הנתונים הסתכמו ברבעון הראשון של שנת הכספים 2027 ב־75.2 מיליארד דולר, עלייה של 92% לעומת התקופה המקבילה. החברה ייחסה את הצמיחה, בין היתר, לביקוש לפתרונות InfiniBand, ‏Spectrum-X ו־NVLink.

צמיחה חשבונאית – אך גם פעילות ממשית בישראל

לא כל ההכנסה המיוחסת לישראל משקפת ייצור מקומי. המוצרים מיוצרים בעיקר בטייוואן ונשלחים ישירות ללקוחות בעולם. לכן כלכלנים מזהירים כי ההשפעה על התוצר אינה זהה להקמת מפעל המעסיק עובדי ייצור ורוכש חומרי גלם ושירותים מקומיים.

עם זאת, הפעילות אינה חשבונאית בלבד. אנבידיה מעסיקה בישראל כ־6,000 עובדים בתחומי פיתוח שבבים, תקשורת, תוכנה ומערכות AI. החברה ממשיכה להרחיב את מרכזי הפיתוח שלה, בעיקר בצפון הארץ, ומשלמת בישראל מסים על ההכנסות המיוחסות לפעילות המקומית.

הנתונים גם ממחישים סיכון: חלק גדול יחסית מהצמיחה מיוחס לחברה אחת ולביקוש העולמי הנוכחי לתשתיות AI. שינוי בארכיטקטורת המעבדים, ירידה בהשקעות מרכזי הנתונים או כניסת מתחרים לפתרונות הקישוריות עלולים לצמצם את תרומתה.

המקרה של אינטל מספק תזכורת לכך. במשך שנים היתה אינטל אחת התורמות המרכזיות ליצוא הישראלי, אך בשנים האחרונות צמצמה עובדים ועצרה את הרחבת המפעל בקריית גת. לכן, לצד ההישג של פעילות אנבידיה–מלאנוקס, הנתונים מדגישים את הצורך לשמור על תעשיית שבבים ישראלית מגוונת ולא להסתמך על מרכז פעילות יחיד.

הפוסט הפעילות הישראלית של אנבידיה הפכה למנוע משמעותי בנתוני הצמיחה במשק הופיע לראשונה ב-Chiportal.

אנבידיה הודיעה כי כמה ממפעילות תשתיות הבינה המלאכותית הגדולות בעולם יהיו בין הראשונות לפרוס את מתג התקשורת Spectrum-6, שפותח במרכז המחקר והפיתוח של החברה בישראל. בין המאמצות הראשונות שמונה החברה נמצאות Microsoft,‏ CoreWeave,‏ Nebius,‏ Tesla ו־SpaceXAI.

Spectrum-6 הוא שבב ומערכת מיתוג Ethernet בקיבולת כוללת של 102.4 טרה־ביט לשנייה, פי שניים מהקיבולת של מערכות הדור הקודם. המתג הוא אחד הרכיבים בפלטפורמת Vera Rubin של אנבידיה, לצד מעבד Vera, מאיצי Rubin, מתגי NVLink 6, כרטיסי ConnectX-9 ומעבדי התשתית BlueField-4.

הפיתוח ממשיך את פעילות התקשורת של מלאנוקס, שנרכשה בידי אנבידיה בשנת 2020 תמורת 6.9 מיליארד דולר והפכה לבסיס חטיבת הרשתות של החברה. מרכזי הפיתוח בישראל אחראים לחלק מרכזי ממשפחות מוצרי Spectrum,‏ ConnectX ו־BlueField, המשמשות לחיבור שרתים, מאיצים ומערכות אחסון במרכזי נתונים.

הרשת הופכת לחלק ממערכת המחשוב

במערכות בינה מלאכותית גדולות, ביצועי המאיצים אינם תלויים רק בכוח החישוב של כל GPU. במהלך אימון מודלים, אלפי או עשרות אלפי מאיצים נדרשים להעביר ביניהם כמויות גדולות של מידע ולסנכרן את עבודתם. האטה בקישור אחד או עומס בנקודה מסוימת ברשת עלולים לעכב את המערכת כולה.

Spectrum-6 נועד לשמש בסיס לדור הבא של פלטפורמת Spectrum-X Ethernet, המותאמת לדפוסי התקשורת האלה. המתג משולב עם כרטיס התקשורת ConnectX-9 SuperNIC, המספק קישוריות של עד 1.6 טרה־ביט לשנייה, ועם תוכנה המנהלת את חלוקת התעבורה, בקרת העומסים וההתאוששות מתקלות.

בניגוד לרשתות ארגוניות רגילות, שבהן עיקר התעבורה עוברת בין השרתים למשתמשים או למערכות האחסון, קלאסטרי AI מייצרים תעבורה רבה בין השרתים עצמם. אנבידיה טוענת כי Spectrum-X משפרת את ביצועי רשתות ה־AI עד פי 1.6 לעומת Ethernet סטנדרטי, ושומרת על ניצולת של עד 95% גם במערכות הכוללות יותר מ־100 אלף מאיצים. מדובר בנתוני יצרן שלא פורסמה לצדם בדיקה עצמאית בתנאים זהים.

פחות מתגים ותמיכה בקירור נוזלי

Spectrum-6 תומך הן במודולים אופטיים נשלפים והן באופטיקה המשולבת באריזת השבב – Co-Packaged Optics. גרסאות המערכת יוכלו להשתמש גם בקירור נוזלי, כחלק מהמעבר למרכזי נתונים שבהם לא רק המאיצים אלא גם ציוד התקשורת צורך הספקים גבוהים.

לפי אנבידיה, ארכיטקטורת Multiplane המואצת בחומרה מאפשרת לצמצם פי 1.7 את מספר המתגים הנדרש בהשוואה לטופולוגיות מסורתיות. החברה טוענת גם כי שילוב אופטיקה באריזת המתג עשוי לשפר פי חמישה את יעילות צריכת החשמל של התקשורת ולהגדיל פי עשרה את פרק הזמן הממוצע בין תקלות בהשוואה למערכות המשתמשות במקלטים־משדרים אופטיים נשלפים.

השילוב בין רוחב פס גבוה, אופטיקה משולבת וקירור נוזלי נועד לאפשר להרחיב את רשתות ה־Ethernet ממערכות של אלפי מאיצים למערכות של מאות אלפים. אנבידיה מציגה את Spectrum-X כחלופת Ethernet לרשתות InfiniBand, שגם הן מבוססות במידה רבה על טכנולוגיות שפותחו במלאנוקס.

פריסה אצל ספקיות הענן

CoreWeave, מיקרוסופט ו־Nebius צפויות לשלב את Spectrum-6 בתשתיות המבוססות על Vera Rubin ולהעמיד אותן לרשות לקוחות ענן. Tesla ו־SpaceXAI מתכננות להשתמש במתגים במרכזי הנתונים שהן מקימות לצורכי אימון והרצת מודלים.

CoreWeave מסרה כי תשלב את Spectrum-6 במערכות Spectrum-X מקוררות בנוזל. Nebius הסבירה כי המטרה היא לשמור על סנכרון בין המאיצים ולמנוע מקישור איטי יחיד לעכב עבודת אימון מלאה. היקף ההזמנות, לוח הזמנים המדויק לפריסות וההכנסות הצפויות לא פורסמו.

הצגת Spectrum-6 מגיעה עם תחילת הייצור והפריסה של מערכות Vera Rubin. אנבידיה דיווחה כי מערכות ראשונות כבר פועלות אצל CoreWeave,‏ Google Cloud,‏ Microsoft Azure ו־Oracle, וכי שרשרת האספקה של הפלטפורמה משתרעת על יותר מ־350 אתרי ייצור ב־30 מדינות.

עבור פעילות אנבידיה בישראל, Spectrum-6 ממחיש את חשיבותה של חטיבת הרשתות בתוך פלטפורמת המחשוב של החברה. ככל שמספר המאיצים בכל מרכז נתונים גדל, מתגי התקשורת, כרטיסי הרשת והאופטיקה הופכים מרכיבים משלימים לגורם מרכזי הקובע כמה מכוח החישוב היקר ניתן לנצל בפועל.

הפוסט אנבידיה מתחילה לפרוס את מתג Spectrum-6 שפותח בישראל אצל מיקרוסופט וטסלה הופיע לראשונה ב-Chiportal.

מושב הנעילה של ChipEx2026 הוקדש לאחת השאלות המורכבות ביותר של תעשיית ההייטק הישראלית: כיצד ממשיכים להקים בישראל חברות שבבים חדשות, כאשר עלויות הפיתוח, הסיכון הטכנולוגי ומשך הזמן עד למוצר מסחרי הולכים וגדלים. השיחה נערכה בין איל וולדמן, ממייסדי מלאנוקס ואחד היזמים המזוהים ביותר עם תעשיית השבבים הישראלית, לבין צביקה גולצמן מרשות החדשנות, העוסק בתחומי הבינה המלאכותית והשבבים. על פי פתיחת המושב, הכנס התקיים למרות ביטולים רבים של מרצים ומציגים מחו"ל, אך משך יותר מ־1,200 משתתפים.

זו לא הייתה הרצאה רגילה וגם לא הנחיה חד־כיוונית. מדובר היה בשיחת במה שבה בתחילה גולצמן הציב את השאלות המרכזיות בפני ולדמן, ובהמשך התהפכו התפקידים והשניים בחנו יחד את האתגרים מנקודת מבט יזמית, תעשייתית ומדינתית. השאלה שעמדה במרכז הדיון הייתה מדוע סטארטאפ שבבים אינו דומה לסטארטאפ תוכנה, ומה ישראל צריכה לעשות כדי לוודא שגם בעתיד יקומו בה חברות עמוקות טכנולוגית בתחום הסיליקון.

גולצמן פתח בהבחנה בין תרבות הסטארטאפים המוכרת מעולמות התוכנה לבין המציאות של פיתוח שבבים. בעולם התוכנה אפשר להוציא גרסה, לבדוק אותה, לתקן במהירות ולשחרר עדכון. בעולם השבבים, כל החלטה נעשית מוקדם יותר, יקרה יותר וקשה יותר לתיקון. לדבריו, סטארטאפים בתחום השבבים הם מבחן קיצון לא רק ליזמים, אלא גם למשקיעים, לאקו־סיסטם ולמדיניות המדינה שבה הם קמים.

ולדמן הסביר מהניסיון שלו כי כאשר מפתחים סיליקון, רמת הסיכון והעלות שונה לחלוטין. העלות של תכנון רכיב והעברתו לייצור עולה בכל דור חדש של תהליך ייצור. המעבר מתכנון דיגיטלי למסכות פיזיות ולייצור הוא שלב קריטי, יקר ומסוכן, שבו טעות אינה דומה לבאג תוכנה שאפשר לתקן בעדכון מהיר. לכן חברת שבבים צעירה זקוקה מהיום הראשון למשמעת הנדסית, להון משמעותי, לשותפים נכונים וליכולת לתכנן כמה צעדים קדימה.

מהדיון עלה כי הקושי בהקמת חברת שבבים אינו רק טכנולוגי. הוא נוגע גם למבנה ההשקעה, לזמינות של כוח אדם מנוסה, לגישה לכלי תכנון יקרים, לקשרים עם מפעלי ייצור ולנכונות של לקוחות אסטרטגיים להמר על חברה צעירה. בניגוד לחברת תוכנה, שיכולה להגיע לשוק במהירות יחסית ולבנות הכנסות תוך כדי תיקון המוצר, חברת שבבים נדרשת להשקיע סכומים גדולים עוד לפני שהמוצר הראשון מגיע ללקוח.

השיחה בין וולדמן לגולצמן הציבה את תעשיית השבבים כחלק מהשאלה הרחבה יותר של עצמאות טכנולוגית ויכולת תחרות לאומית. ישראל מחזיקה בידע הנדסי עמוק, במסורת של חברות שבבים מצליחות ובניסיון משמעותי בתחומי תקשורת, עיבוד, זיכרון ומערכות מורכבות. אבל כדי לשמר את היתרון הזה נדרש פייפליין מתמשך של חברות חדשות. פייפליין כזה אינו נוצר מעצמו. הוא דורש שילוב בין יזמים מנוסים, משקיעים שמבינים את לוחות הזמנים של חומרה עמוקה, תמיכה ממשלתית ממוקדת, אקדמיה רלוונטית ותעשייה שמסוגלת ללוות חברות צעירות בשלבי הסיכון הגבוהים ביותר.

המסר המרכזי של השיחה היה כי שבבים אינם עוד תחום אחד בתוך ההייטק. הם התשתית המרכזית שעליה נשענים בינה מלאכותית, תקשורת, ביטחון, רכב, מחשוב ענן ותעשיות עתידיות נוספות. לכן לשאלה כיצד מקימים בישראל עוד חברות שבבים יש חשיבות אסטרטגית אשר תשפיע על מקומה של ישראל בשרשרת הערך הטכנולוגית העולמית.

הפוסט איל וולדמן וצביקה גולצמן: למה סטארטאפ שבבים הוא מבחן קיצון לישראל הופיע לראשונה ב-Chiportal.

קבוצת BST נבחרה להקים מגדל משרדים חדש שיושכר לאנבידיה (NVIDIA) בפארק ההייטק עופר יקנעם של מליסרון. לפי הודעת החברה, היקף עבודות הקבלן הראשי מוערך בכ־167 מיליון שקל, והפרויקט מתוכנן לכלול מגדל בן 11 קומות משרדים מעל 3.5 קומות חניה עיליות, בשטח כולל של כ־43 אלף מ"ר. מתוך השטח הכולל, כ־29 אלף מ"ר מיועדים למשרדים ולשטחי הסעדה לעובדי החברה.

העבודות צפויות להתחיל במהלך 2026, לאחר מתן צו התחלת עבודה, עם יעד למסירה חלקית בספטמבר 2027 ולאכלוס מלא במאי 2028. המבנה החדש יוקם בסמיכות לשני מבנים קיימים של אנבידיה בפארק, והוא מצטרף למהלך רחב יותר של הרחבת פעילות החברה בישראל בכלל ובאזור יקנעם בפרט. בפברואר דווח כי מליסרון חתמה עם אנבידיה על הסכם שכירות לעשר שנים לשטח של כ־29 אלף מ"ר במבנה החדש בעופר יקנעם. לפי Calcalist Tech, שווי הסכם השכירות נאמד בכ־73 מיליון דולר.

הפרויקט מדגיש את המשך התבססותה של יקנעם כאחד ממוקדי פעילות השבבים והתקשורת הבולטים בישראל. אנבידיה ירשה חלק משמעותי מפעילותה המקומית עם רכישת מלאנוקס בשנת 2020, ומאז הרחיבה את פעילותה בישראל בתחומי תקשורת מהירה, שבבי עיבוד, תוכנה ותשתיות לבינה מלאכותית. רויטרס דיווחה ב־2025 כי החברה בחנה אתרי קרקע לקמפוס גדול נוסף בצפון, בהיקף שעשוי להגיע עד 180 אלף מ"ר, על רקע הגידול בביקוש העולמי לתשתיות AI.

מבחינת מליסרון, המגדל החדש מחזק את פארק עופר יקנעם כנכס משרדים משמעותי עבור חברות טכנולוגיה בינלאומיות. החברה מציינת כי הפרויקט מתוכנן לעמוד בתקן בנייה ירוקה LEED Gold, וכי התכנון האדריכלי מבוצע על ידי משרד יסקי מור סיון. ניהול הפרויקט ייעשה על ידי אלה בן נון, והקונסטרוקציה על ידי דוד מהנדסים.

עם זאת, מאחורי ההודעה העסקית עומדת גם שאלה רחבה יותר על פיזור תעסוקת ההייטק בישראל. הרחבת הפעילות ביקנעם משתלבת במגמה שבה חברות טכנולוגיה גדולות מחזקות מוקדי פעילות מחוץ לתל אביב והרצליה, בעיקר באזורים שבהם כבר קיימת תשתית של כוח אדם, תחבורה, מוסדות אקדמיים ותעשייה טכנולוגית. במקרה של אנבידיה, הקרבה למוקד ההיסטורי של מלאנוקס ולמערך העובדים הקיים באזור היא ככל הנראה גורם מרכזי בהחלטה להמשיך ולהתרחב שם.

לצד זאת, לוח הזמנים שהוצג לפרויקט נחשב שאפתני: ביצוע של כ־25 חודשים, מסירה חלקית עוד לפני השלמת כל המבנה, ושימוש במערכות BIM לניהול ותיאום בין תכנון לביצוע. אם היעדים יישמרו, המגדל החדש יאפשר לאנבידיה להרחיב את פעילותה ביקנעם עוד לפני סוף 2027, לקראת אכלוס מלא ב־2028.

הפוסט אנבידיה מרחיבה את הנוכחות ביקנעם: BST תקים עבורה מגדל חדש הופיע לראשונה ב-Chiportal.

תעשיית המוליכים למחצה הישראלית, המוכרת זה מכבר כמעצמה עולמית של חדשנות, זכתה במחצית דצמבר החולף להצבעת אמון אדירה. ג'נסן הואנג, המנכ"ל בעל החזון של אנבידיה, הכריז על ישראל כ"בית השני" של החברה, והודיע ​​על השקעה שוברת שיאים בקמפוס ענק בן 90 דונם בקרית טבעון. הקמפוס נועד לאכלס יותר מ-10,000 עובדים ומציין אירוע טרנספורמטיבי שישפיע על כל המערכת האקולוגית הטכנולוגית הישראלית במשך עשרות שנים. עד השנים האחרונות היתה חברת אינטל המעסיק הגדול ביותר בהייטק הישראלי. כעת נראה כי אנבידיה עומדת לתפוס את מקומה של אינטל מתוך הכרה ביכולות הפיתוח של המהדנסים הישראלים.

מאז ומתמיד היתה ישראל מרכז חשוב לתכנון שבבים, כאשר כל מי שמחשב עצמו כשחקן מרכזי בשוק השבבים העולמי גם מחזיק במרכז פיתוח בישראל. מאינטל, ברוקדום וקוואלקום עד אמזון, גוגל ואפל לכולם יש כיום מרכזי פיתוח המעסיקים מאות אם לא אלפי מהנדסי שבבים בישראל. יחד עם זאת נראה כי מחויבותה של אנבידיה לישראל מעלה אותה למעמד ברמה חדשה. על ידי הגדרת ישראל כבסיס תפעולי מרכזי – שני רק למטה ארה"ב – אנבידיה מאותתת שהדרך לדור הבא של בינה מלאכותית ומחשוב עוברת ישירות דרך קריית טבעון. מהלך זה מאפשר את השילוב הייחודי של כישרון הנדסי ורוח יזמית המצויה בישראל, ומאשר את מעמדה בפסגת פיתוח השבבים העולמית.

"אפקט מלאנוקס" הוכפל

הצהרתו של מנכ"ל אנבידיה הינה תוצאה ישירה של החוויה החיובית מאד של אנבידיה לאחר רכישת חברת מלאנוקס בשנת 2020. שילוב יכולות עיבודי הרשת המובילות בעולם של מלאנוקס במערך מחשוב העל של בינה מלאכותית של אנבידיה היה הצלחה מסחררת, המונעת על ידי האיכות והחדשנות יוצאות הדופן של צוותי ההנדסה הישראליים. החלטתו של הואנג להכפיל את המאמץ בישראל היא עדות לכישרון שהניע את מלאנוקס וכעת מניע מרכיבים קריטיים בהצלחתה העולמית של אנבידיה. הקמפוס החדש מייצג הכפלה של הצלחה זו, ומתמקד לא רק ברשתות, אלא בספקטרום המלא של טכנולוגיות אנבידיה – כולל ארכיטקטורת GPU מהדור הבא, תכנון CPU ומערכת האקולוגית של התוכנה המניעה את מהפכת הבינה המלאכותית.

בעקבות ענקים

ההתרחבות של אנבידיה משקפת את המסלול המוצלח של ענקיות טכנולוגיה אחרות באזור, ובראשן אפל. אפל נכנסה לשוק הישראלי בשנת 2012 עם רכישת Anobit, ולאחר שחוותה ממקור ראשון את כישרונות ההנדסה המקומיים, הרחיבה באופן דרמטי את נוכחותה. כיום, אפל מעסיקה יותר מ-2,500 מהנדסים בישראל, ומסתמכת עליהם עבור חלק מפיתוח השבבים החשוב ביותר שלה. המהלך של אנבידיה מרמז על מחויבות דומה, אם לא גדולה יותר, לטווח ארוך למינוף מומחיות ישראלית כעמוד תווך באסטרטגיית המחקר והפיתוח הגלובלית שלה.

תזמון מושלם בתוך שינויים בתעשייה

התוכניות השאפתניות של אנבידיה מגיעות לצומת קריטי עבור התעשייה המקומית. במשך עשרות שנים, אינטל הייתה המעסיקה הגדולה ביותר במגזר הטכנולוגיה בישראל, והסתמכה במידה רבה על מהנדסים ישראלים לפיתוח המעבדים המתקדמים ביותר שלה. עם זאת, כאשר אינטל מתמודדת כיום עם אתגרים ומצמצמת את כוח העבודה שלה, ההתרחבות של אנבידיה מציעה איזון חיוני. היא מבטיחה שלמאגר העמוק של כישרונות מוליכים למחצה מתקדמים בישראל יהיה בית חדש ודינמי, תוך מניעת "בריחת מוחות" ושמירת היתרון התחרותי של המדינה בתקופת מעבר עבור שחקנים גדולים אחרים.

תדלוק צינור הכישרונות

ההשפעה המיידית ביותר תהיה על שוק העבודה. המטרה להעסיק מעל 10,000 עובדים יוצרת ביקוש עצום לכישרונות הנדסיים מתקדמים. זה יביא לתחרות עזה על עובדים מיומנים, מה שסביר להניח שיעלה את המשכורות וההטבות ברחבי המגזר. חשוב מכך, זה ייתן תמריץ לאוניברסיטאות ולמכונים טכניים להרחיב את מסלולי המוליכים למחצה ובינה מלאכותית שלהם, ויבטיח זרימה קבועה של כישרונות חדשים כדי לענות על ביקוש חסר תקדים זה. זה מבטיח למעשה נתיב קריירה לדור הבא של מהנדסים ישראלים.

מגנט למערכת האקולוגית

המגה-קמפוס של אנבידיה יפעל ככוח כבידה. מתקן בקנה מידה כזה מושך אליו קבוצת תעשיות תומכות – סטארט-אפים המפתחים תוכנות בינה מלאכותית משלימות, ספקים המספקים כלי עיצוב מיוחדים ושותפים המעוניינים להשתלב עם הפלטפורמות של אנבידיה. זה מטפח מערכת אקולוגית צפופה שבה חדשנות מתרחשת לא רק במעבדה, אלא גם בבתי הקפה ובחדרי הישיבות המקיפים את הקמפוס. אנו יכולים לצפות לעלייה במספר הסטארטאפים המקומיים שמטרתם להיות חלק משרשרת האספקה ​​של אנבידיה או למנף את הקרבה החדשה שלה למיזמים שיתופי פעולה.

חוסן בתקופות סוערות

אולי ההיבט הנוגע ללב ביותר של הכרזה זו הוא העיתוי שלה. בתקופה המאופיינת בחוסר יציבות גיאופוליטית ומלחמה, ענקית עולמית כמו אנבידיה שבוחרת להכפיל את נוכחותה בישראל שולחת מסר רב עוצמה של חוסן ואמונה ארוכת טווח. היא מרגיעה משקיעים בינלאומיים כי נקודות החוזק הבסיסיות של מגזר הטכנולוגיה הישראלי – החדשנות, הזריזות וההון האנושי שלו – נותרו בלתי מעורערות.

אפשר לסכם ולומר כי ההצהרה של ג'נסן הואנג היא רגע מכונן עבור תעשיית השבבים הישראלית. היא מחזקת את מעמדה של ישראל כמרכז בינלאומי לפיתוח שבבים מתקדמים. בשנות ה- 70 של המאה הקודמת היה זה דב פרומן, יהודי וישראלי ציוני שהצליח לשכנע את חברת אינטל העולמית לפתוח בישראל מרכז פיתוח שבבים. מרכז שבעקבותיו הפכה ישראל למרכז עולמי חשוב לפיתוח שבבים. ג'נסן הואנג, אינו ישראלי וגם לא יהודי אבל מעשיו בעת האחרונה ומחויבותו לישראל ישפיעו מהותית על תעשיית הטק הישראלית.  

ישראל כבר הפכה למרכז פיתוח הכרחי במהפיכת הבינה המלאכותית העולמית אך העובדה כי אנבידיה, חברת הטכנולוגיה הגדולה בעולם מאמינה ביכולות הפתוח של מהנדסי ישראל מבטיחה כי חברות נוספות ילכו בעקבותיה ויסייעו לעתיד של צמיחה טכנולוגית וכלכלית בישראל.  

הפוסט השפעת הצהרת "הבית השני" של אנבידיה על תעשיית השבבים בישראל הופיע לראשונה ב-Chiportal.

בעוד בייג'ינג מורה לענקיות כמו עליבאבא ובייטדאנס לעצור רכישות של שבבי RTX Pro 6000D, הרגולטור הסיני קבע שאנבידיה הפרה את חוקי ההגבלים בעת רכישת מלאנוקס הישראלית – צעדים שממחישים את החרפת הקרב הטכנולוגי מול ארה"ב

הרשויות בסין ממשיכות להחריף את הצעדים נגד ענקית השבבים האמריקאית אנבידיה. ביום רביעי (17.9.2025) הודיע הרגולטור על איסור לחברות הטכנולוגיה הגדולות במדינה, בהן בייטדאנס ועליבאבא, לרכוש את שבבי ה־AI של אנבידיה. במקביל, רשות הפיקוח על השוק (SAMR) פרסמה כי אנבידיה הפרה את חוקי ההגבלים העסקיים כאשר רכשה את מלאנוקס הישראלית בשנת 2020 – חקירה שעדיין נמשכת.

איסור על שבבי RTX Pro 6000D

לפי דיווח ב־Financial Times, הרגולטור הסיני (CAC) הורה לחברות להפסיק את הבדיקות וההזמנות של השבב RTX Pro 6000D – גרסה מותאמת לסין שפותחה לאחר המגבלות שהטילה ארה"ב. האיסור מרחיב את הצעדים הקודמים נגד השבב H20, וגם הוא מתבסס על ההערכה כי שבבי AI סיניים הגיעו לרמת ביצועים דומה, ולעיתים אף עדיפה, על המוצרים של אנבידיה המותרים לייצוא לסין. בעקבות ההודעה ירדה מניית אנבידיה בכ־3%.

חקירה על רקע רכישת מלאנוקס

יום קודם לכן (15.9.2025), פרסם הרגולטור הסיני כי חקירה ראשונית העלתה שאנבידיה הפרה את חוקי ההגבלים כאשר רכשה את מלאנוקס הישראלית בשנת 2020. העסקה אמנם אושרה אז על ידי סין בכפוף לתנאים מסוימים, אך לטענת הרשויות נמצאו חריגות בהסכמות. לפי החוק בסין, הפרות מסוג זה עלולות להוביל לקנסות בגובה 1%–10% מההכנסות השנתיות במדינה – במקרה של אנבידיה, מדובר על סכום שעשוי להגיע למיליארדי דולרים.

תגובות ואווירה גיאו־פוליטית

מאנבידיה נמסר: "אנו פועלים בהתאם לחוק בכל היבט ונמשיך לשתף פעולה עם כל הרשויות הרלוונטיות." מנכ"ל אנבידיה, ג’נסן הואנג, ציין בלונדון כי החברה "יכולה לשרת רק שוק שרוצה בה", והביע אכזבה אך גם סבלנות כלפי המצב.

הצעדים מגיעים בעיתוי רגיש: במדריד נמשכות שיחות סחר בין ארה"ב לסין, כשייצוא שבבים מהווה נושא מחלוקת מרכזי. סין הכריזה לאחרונה גם על פתיחת שתי חקירות נוספות בתחום המוליכים למחצה – האחת בנוגע להיצף שבבים אמריקניים, והשנייה בטענות לאפליה בהגבלות שהטילה וושינגטון.

המשמעות הרחבה

המסר מבייג'ינג ברור: הפחתת התלות באנבידיה והאצת הפיתוח של תעשיית שבבים מקומית שתוכל להתחרות ישירות במובילה העולמית. ההחלטות האחרונות עלולות לשנות את מאזן הכוחות בשוק השבבים הגלובלי, ולהעמיק את הקרע הטכנולוגי בין סין לארה"ב.

הפוסט סין אוסרת על חברות טכנולוגיה לרכוש שבבי אנבידיה – ובמקביל חוקרת את רכישת מלאנוקס הופיע לראשונה ב-Chiportal.

"500 מתוך 3,300 עובדי אנבידיה בארץ גויסו למילואים". כך אומר מנכ"ל אנבידיה ג'נסן הואנג בשיחה עם עובדים בחברה שצולמה בידי אחד מהם והועלתה לרשת.

לפני מספר ימים דיווחנו על מייל ששלח הואנג ובו הודיעה על הקמת קרן שתתרום לארגוני סיוע בישראל המתמודדים עם תוצאות הטבח והמלחמה, וכן על מתן בונוסים לעובדי החברה בישראל .

"לפני כמה שנים הציגו לנו את חברת הרשתות מלאנוקס והציעו לי בואו נלך לחבור לחבר'ה האלה ונביא אותן להצטרף אלינו.  זו חברה מדהימה, ולכן יש לנו היום בישראל 3,300 עובדים. כ-500 מהם גויסו למילואים.  הם נלחמים את המלחמה ופוגעים במחבלים והם שולחים לי תמונות.  לכם זה נראה חדשות אבל שם זו המציאות."

"קנינו את מלאנוקס, ועכשיו כולם עובדי NVIDIA. וול סטריט ואנליסטים רבים אומרים שזה המיזוג הטכנולוגי הטוב ביותר בהיסטוריה. אבל העובדה היא שהם לעולם לא היו מצטרפים אלינו, גאונים או לא. הם לעולם לא היו מצטרפים אלינו, אלמלא אופי החברה. הם פשוט אהבו את החברה שלנו. בכל מקרה, אז מלאנוקס היתה רכישה מדהימה."

משפחות עובדים אירחו משפחות עובדים שפונו

"רבים מהעובדים שלנו הם בין האלפים הרבים שנעקרו מבתיהם בדרום ובצפון, והם מתגוררים אצל חברים לעבודה.  זה באמת די מדהים מה שקורה שם. האם התקשרתם לעמיתים שאתם עובדים מולם בישראל? שלחו להם שורה, רק תודיעו להם שאתם חושבים עליהם."

"האומץ שלהם פשוט מדהים. זה באמת צוות מדהים ואנו תומכים בהם בכל דרך שאנחנו יכולים ולכן הקמנו את האתר שכל העובדים יכולים לתרום באמצעותו . הם יזדקקו להרבה עזרה. כל הסיוע ההומניטרי הבינלאומי לא יספיק, אז בואו נקפוץ פנימה, בואו נעזור איך שאתם יכולים."

"אחת הסיבות לשגשוג היא כדי שתוכל לסייע לאנשים אחרים כשהם זקוקים לו. יש פתגם שאומר שהסיבה שיש לאנשים כסף בבנק היא כדי שיוכלו להשתמש בו ביום סגריר. ובכן הגענו ליום כזה."

"מעולם לא הצטערתי על מעשה נדיבות אחד בחיי. ואני לא עושה זאת כדי לקבל תמורה. " הוא המליץ לעובדיו לתרום לקרן שהקים ואמר "יגיע הזמן וגם אתן תזקקו לעזרה ונדיבותכם תוחזר כפליים."

הפוסט ג'נסן הואנג: "500 מתוך 3,300 עובדי אנבידיה בארץ גויסו למילואים" הופיע לראשונה ב-Chiportal.

בשנת 1999 פרש איל ולדמן מחברת גלילאו לאחר שהיה שותף להצלחתה (כסמנכ"ל הפיתוח שלה) כדי להקים חברה חדשה שתפתח את הדור הבא של שבבי תקשורת למרכזי עיבוד נתונים. לחברה שהקים ביחד עם שי כהן, רוני אשורי ומיכאל כגן קראו מלאנוקס. השנים הראשונות היו מלאות משברים טכנולוגים (תקן האינפיניבנד אותו אימצו נזנח ע"י כל יצרניות השבבים האחרות) וגם התפוצצות הבועה והמשבר הכלכלי שהגיע בעקבותיה לא סייעו. אך מלאנוקס בניהולו של ולדמן  צלחה את כל המכשולים, הונפקה בהצלחה בנסד"ק בשנת 2007 והמשיכה לגדול ולפרוח. הצעות רכישה שניתנו לחברה נדחו על הסף. ולדמן טען תמיד שברצונו להמשיך ולנהל את מלאנוקס כחברה עצמאית ובמקום להירכש רכש חברות אחרות. בשנת 2010 רכשה מלאנוקס את חברת וולטייר (Voltaire) ב- 218 מיליון דולרים ובשנת 2015 רכשה את יצרנית השבבים הישראלית איזיצ'יפ, בכ- 800 מליון דולר. בשנה שעברה נענה דירקטוריון החברה להצעת הרכישה של מלאנוקס ע"י ענקית השבביםNVIDIA  בסכום של למעלה מ-7 מילארד דולר. העסקה הושלמה באפריל 2020 והשבוע הודיע איל ולדמן על פרישתו מהחברה שהקים לפני 21 שנה.

בראיון ראשון ל- Chiportal  מאז פרש ביקשנו מאיל לסכם את התקופה הארוכה והסוערת שלו במלאנוקס וגם לחלוק עימנו את השקפתיו בנוגע לעתיד תעשיית השבבים.

איך זה להיפרד מהחברה שיסדת?

יש לי רגשות מעורבים. מצד אחד זה הישג מאוד גדול, הקמנו פה משהו לפני 21 שנה שהשנה ימכור  מעל 2.1  מיליארד דולר עם רווח של בין 800 ל-900 מיליון דולר. הצלחנו לבנות חברה מאוד בריאה ומאות טובה שתמשיך לצמוח כחלק מאנבידיה.

זו חברה מדהימה. נכון יותר להגדיר אותה כבית מעולה לצוות לאנשים ולחברים. קצת עצוב לי להיפרד מכל העובדים, החברים והשותפים לדרך, יש בהחלט עוד מעורבים בסיפור הזה. בנינו חברה בריאה וטובה מהרבה היבטים. זו חברה עם יושרה מדהימה ושוויון הזדמנויות בהעסקה של חרדים, ערבים דרוזים וצ'רקסים. מלאנוקס פרושה כיום מתל חי בצפון דרך יוקנעם רעננה קרית גת, באר שבע וירושלים ובנוסף בשטחי הרשות  הפלסטינית – בחברון, שכם, רוואבי ועזה.  זאת בנוסף לנוכחות ב-21 מדינות ברחבי העולם. 3,200 עובדים בכל העולם וטכנולוגיה מעולה. אני חש שיש לנו הרבה סיבות להתגאות.

ואיך התקדם המיזוג עם אנבידיה?

"המיזוג עובר בצורה מעולה! אנחנו בשיא של מכירות, של רווחים  ושל הטכנולוגיה שאנחנו מפתחים.  למעשה הפעילות שלנו מהווה חלק גדול מאנבידיה וזה הולך להמשיך לגדול.

לאחרונה רכשה אנבידה גם את חברת הקנין הרוחני arm.  כיצד אתה רואה את הרכישה הזו?

רכישת arm  רק תוסיף לנו. נבידיה ערוכה לתחרות טובה מול אינטל. "היא כבר השיגה את אינטל מבחינת שווי ואני בטוח שגם מבחינה הטכנולוגית היא תמשיך לגדול בקצב מהיר יותר ותיקח נתח שוק גדול. אנבידיה ממוצבת היום במקום מדהים".

אתה חושב שעסקת אנבידיה ARM תעבור בקלות?

"קלות זה דבר יחסי. אני מאמין שהיא תאושר רק שזה יקח זמן, כמו שבעסקת מלאנוקס לקח שנה וחודש עד שסיימנו את כל סבב האישורים.  ג'נסן (מנכ"ל אנבידיה)  יודע מה הוא עושה. אנבידיה מספיק חכמה כדי לנהל את הרכישה של arm בצורה שלא תגרום ללקוחות להרגיש פחות נוח להשתמש בIP  של arm. להיפך, היא רק תחזק את הארכיטקטורה ותביא ליותר אפליקציות ומימושים שמשתמשים ב-arm.  זה יגרום לתפוצה ושימוש יותר רחב ב-arm. ג'נסן מודע לחששות האלה.

 איך אתה מסביר את הגל של מיזוגים ורכישות שאנו עדים לו השנה, האם הוא נגרם בגלל הקורונה?

"אני לא חושב שיש עכשיו גידול מואץ בעסקאות מיזוגים ורכישות. הסכומים אמנם גבוהים אבל הדבר נובע מכך שכל רמת הערכות השווי בבורסה גדלה. עסקאות תמיד היו ותמיד יהיו. זה טבעי שחברות מתרחבות על ידי רכישות ולא רק בצורה אורגנית. אני לא חושב שיש עכשיו משהו מיוחד בכל הנוגע למיזוגים ורכישות. גם שומעים על הרבה חברות שמנפיקות ונשארות עצמאיות. "

"יש חברות שסובלות בגלל הקורונה אז יכול להיות שהן מוצעות למכירה  במחירים נמוכים אבל לחברות הגדולות יש אסטרטגית מיזוגים מתוכננת לכן לדעתי לקורונה אין השפעה."

איך זה שבישראל צומחות כל פעם חברות טובות שנמכרות אחר כך במיליארדי דולרים?

"יש פה כוח אדם מעולה, הנסיון מהצבא והחינוך הצבאי הישראלי. תחום ההשקעות בישראל מאוד מפותח ואני חושב שהשילוב  של החינוך, של הצבא, של המצאי של כסף והכשרון מביא בסופו של דבר לתוצאות טובות.

האם העסקת פלסתינאים היא עוד אחד מהמאפיינים של החברה?

"אכן, העסקנו עובדים פלסתינאים, גם  מהגדה וגם מעזה (שבינתיים הפכו לעובדים ישירים של אנבידיה (א.ב.)  זה מאוד משמעותי. החלטתי שצריך להתחיל לעשות שלום באיזור, וזה גם נכון מבחינה עסקית כשיש לך עובדים פחות יקרים במקום מאוד קרוב, באותו איזור זמן, ובמרחק של 40 דקות נסיעה. יש שם כוח אדם מעולה עם פונטציאל גדול כך שיצרנו  WIN WIN SITUATION  גם להם וגם לנו. אנחנו מפרנסים שם מאות משפחות בשכר גבוה יחסית למקום.  בנינו תחילה קבוצה של עשרה עובדים וגדלנו ל-120.

ומה הלאה? לאן הולך שוק המחשוב?

"אנחנו מגיעים לשלב שבו המחשב יכתוב את התוכנה שלו לבד. קצב הביצוע יואץ בצורה משמעותית. התוכנה  תהיה הרבה יותר קשיחה וברמה יותר גבוהה  בגלל הבדיקתיות היותר טובה. נוכל  לפתח דברים שלקח לנו הרבה זמן בקצב יותר מהיר. כוח המיחשוב של אנבידיה בשיתוף עם מלאנוקס, יאפשר לבנות מחשבים שיכולים ללמוד ולהקיש מהרבה מאוד נתונים בגלל יכולת הלימוד שלהם. כיום הרבה דברים שלנו נראים הזויים אך אין לי ספק שנגיע לאוטומציה ומכוניות אוטונומיות . החיים שלנו יהיו הרבה יותר טובים, יותר בטוחים ויותירו הרבה יותר משאבים פנויים בשבילנו. "

אני מאמין שהתפתחות המחשוב תשפיע בצורה מאוד טובה גם על האנושות כולה כי חלק מהמחשבים האלה למשל עוזרים ויעזרו למצוא את החיסון לקורונה ויעזרו למצוא תרופות למחלות או מגיפות אחרות. מחשבי העל מאפשרים לבחון הרבה  פרמוטציות של הרבה מולקולות, צירוף הגנים ובכך מסייעים למצוא תרופות וחיסונים בצורה הרבה יותר מהירה ויעילה.

אנבידיה היא שחקן חשוב בתשתית הדרושה לרוב מחשבי העל ולרוב מערכות הבינה המלאכותית. מה שיפה באנבידיה זה שהיא מציעה פתרון שלם שהתוכנה היא חלק לא פחות נכבד ולא פחות חשוב מהסיליקון.

האם אתה מאמין כי נמשיך לראות כאן פריחה בתחום השבבים?

"תחום השבבים רק הולך לגדול ולהתרחב. הרבה יותר התקנים סביבנו עוטפים אותנו ביום יום, ולכן כדאי להשקיע בתחום. יש פה בישראל כר נרחב של אנשים, חברות ומשקיעים שיכולים להרים טכנולוגיות ותעשיה טובה. בכלל ההייטק בישראל הוא קטר כלכלי מאוד חשוב ומאוד עוצמתי, צריך להשקיע הרבה מאוד בחינוך."

בא נחזור לרגע לתחילת הדרך – איך הגעתם לרעיון של מלאנוקס?

"ישבתי בבית אחרי שעזבתי את גלילאו וקראתי ב-EETIMES  על סטנדרט חדש שכולם רצו לקחת לתחום של ה-EMBEDDED  בשם אינפיניבנד. הרעיון  שלי היה להשתמש בתקן הזה לתחום של מרכזי הנתונים. היו עוד שני סטנדרטים מתחרים. ואנחנו התחרינו באינטל ויבמ  שניסו גם הם לקדם את טכנולוגית אינפינבנד. היינו צריכים כסף כדי לפתח את הרעיונות שלנו וזה התחיל בקליפורניה. הרבה אנשים  שהכרתי ושמעו שאני מקים חברה  באו והשקיעו. זה נתן לנו עידוד גדול ובסופו של דבר הצלחנו להביא את הטכנולוגיה  לידי מימוש כפי שחזיתי.

מה אתה הולך לעשות לאחר הפרישה? תחזור על ההצלחה בפעם השלישית?

"אני לא חושב לעשות את זה פעם שלישית אבל כבר למדתי שאף פעם אל תאמר אף פעם.  מאוד קשה להתחיל חברה משלב אפס ולגדל אותה לחברה של מיליארדי דולרים.  כדאי שאתעסק בדברים אחרים בעיקר השקעות, הצטרפתי למועצת המנהלים של צ'קפוינט. אני כבר אנג'ל הרבה שנים.  השקעתי בכמה חברות בתחום הבינה המלאכותית ויש עוד לא מעט סטרטאפים בארץ שכדאי להשקיע בהם."

הפוסט איל וולדמן בראיון פרישה ממלאנוקס: יש לנו הרבה סיבות להתגאות הופיע לראשונה ב-Chiportal.

ענקית הטכנולוגיה הבינלאומית NVIDIA דיווחה על הכנסות שיא ברבעון האחרון, שהסתיים ב-26 ביולי 2020, עם 3.87 מיליארד דולר, והוא מהווה עלייה של 50% לעומת השנה הקודמת בה הרוויחה החברה 2.58 מיליארד דולר, ועלייה של 26% מאז הרבעון הקודם בו הרוויחה החברה 3.08 מיליארד.
השווי המדולל של המניה, במונחי GAAP , הוא 0.99 דולר, עלייה של 10% מהשנה שעברה בה עמדה המנייה על 0.90 דולר, וירידה של 33% משוויה ברבעון הקודם בסך 1.47 דולר. שווי מדולל של המניה במונחי Non-GAAP הוא 2.18 דולר, עלייה של 76% מהשנה שעברה בה עמדה המנייה על 1.24 דולר, ועלייה של 21% משוויה ברבעון הקודם בסך 1.80 דולר.
כידוע, NVIDIA השלימה את רכישת מלאנוקס הישראלית ב- 27 באפריל 2020.

"השימוש במחשוב NVIDIA הולך ומאיץ, מה שמביא לרווחיות שיא של החברה וצמיחה יוצאת-דופן" אומר ג'נסן הואנג, מייסד ומנכ"ל החברה. "גם הצמיחה של GeForce בשוק הגיימינג האיצה ככל שיותר ויותר גיימרים בוחרים לצלול אל תוך העולמות הווירטואליים ש-NVIDIA מייצרת עבורם באמצעות בינה מלאכותית ו-RTX Ray Tracing".
"ארכיטקטורת ה- Ampere GPU החדשה שלנו גם היא בתהליך צמיחה אדיר, כאשר ספקי שירותי הענן המובילים בעולם ויצרני השרתים עוברים במהירות לשימוש ב-Accelerated Computing של NVIDIA. מלאנוקס צמחה בצורה חדה, בעקבות הצורך ב-High Speed Networking במרכזי נתונים מבוססי ענן והרחבת שירותי ה-AI. השותפות בין מרצדס-בנץ ו- NVIDIA ליצירת הדור הבא של מכוניות היוקרה – מהמחשב לתוכנת AI, ומהענן לרכב – הוא טרנספורמטיבי."
"למרות ההשפעה של המגיפה על פלטפורמת הוויזואליזציה המקצועית שלנו ועל פלטפורמת הרכב, אנחנו ממוצבים היטב, מאחר ותעשיות הגיימינג, הבינה המלאכותית, הענן והרכבים האוטומטים יניעו את המהפכה התעשייתית הבאה בעולם" הוא סיכם.

הפוסט מלאנוקס תרמה 14% מהכנסות אנבידיה ברבעון האחרון הופיע לראשונה ב-Chiportal.

לאיל וולדמן ולשלמה גרדמן היכרות רבת שנים, כבר בשנת 2006 העניק גרדמן לוולדמן את פרס המנכ"ל המצטיין של חברת היי-טק ישראלית קטנה בתוקף תפקידו כיו"ר פורום מנכ"לי הייטק, יותר מאוחר העניק לו את פרס המנכ"ל המצטיין של חברת הייטק ישראלית בוגרת ובשנת 2018 בעיצומו של המאבק בקרן האקטיביסטית סטארבורד את פרס מוביל תעשיית השבבים הגלובלית. אולי זו הסיבה שוולדמן הרגיש חופשי לחשוף בפני גרדמן כמה פרטים מענינים על התקופה בה הוביל את חברת מלאנוקס ועל תוכניותיו לעתיד. בעקבות כניסתו של איל לבידוד (לאחר שנחשף לחולה קורונה) הראיון התקיים באמצעות תוכנת "זום". לפניכם עיקרי הראיון:

גרדמן: במהלך הקריירה שלך במלאנוקס זכית בכל פרס אפשרי, מנכ"ל מצטיין של חברת הייטק צעירה, מנכ"ל מצטיין של חברה בוגרת, איש השנה של כמעט כל מגזין כלכלי בישראל – מה הסוד שלך?

וולדמן: אני לא חושב שזה סוד. פשוט צריךלהיות עקבי, מקצועי להיות עם יושרה, לבנות צוות, כי אי אפשר לעשות הכל לבד. זהו מרוץ למרחקים ארוכים וצריך למצא את האנשים המתאימים, לבנות אמון, לדאוג לעבודת צוות טובה אבל מעל לכל זו עבודה מאד קשה.

גרדמן: בשנת 1999 אתה מקים סטרטאפ חדש ביחד עם שי כהן, רוני אשורי ומיכאל קגן. החלטתם לאמץ את תקן התקשורת החדש אינפיניבנד אך כאשר כל החברות הגדולות (אינטל, יבמ, HP) החליטו לזנוח אותו אתם מחליטים להמשיך ולדבוק בו. איך קיבלת החלטה כזו? מאיפה האומץ?

וולדמן: הפרספקטיבה שלנו היתה שונה משל האחרים. ראינו את הצורך בחיבוריות מהירה של מחשבי על וראינו שהסטנדרטים הקיימים כמו איטרנט או PCI אינם עונים לצרכי התעשיה.

החברות האחרות שניסו לפתח מוצרים עם אינפינבד לא הצליחו להוציא מוצרים טובים ואנחנו במלאנוקס הצלחנו להוציא רכיבים שעובדים בצורה טובה. למרות שהיו כאלה שאמרו שלא צריך את זה אנחנו ראינו דרישה מצד הלקוחות לביצועים גבוהים וידענו לספק את הדרישה הזו. ב-2007 הוספנו גם את אותה טכנולוגיה שלנו בסטנדרט של איטרנט. והיום אנחנו מספר אחת גם באינפינבנד, גם ב-HPC וגם באיטרנט.

גרדמן: למרות ההצלחה בסוף הדרך, בתחילת שנות ה-2000 ההצלחה שלכם לא היתה כל כך ברורה והבורד לא ממש תמך בדרך שלכם, אתה יכול לשתף אותנו מה קרה?

וולדמן: היה לנו בבורד את פייר לאמונד מסקויה קפיטל, את ארווין פדרמן מ- USVP , את רוב צ'נדרה מבסמר, ואת אטיק ראזה והם חשבו שאנחנו צריכים לצמצם משמעותית את כח האדם בחברה כדי לשרוד את משבר התפוצצות הבועה של שנת 2000 . אנחנו בהנהלת החברה חשבנו הפוך והאמנו שדווקא עכשיו כשכולם מאטים אנחנו צריכים להגביר את הקצב והמשכנו לפתח מאד מהר מבלי לפטר אנשים ובאיזה שלב הבורד גם רצה להחליף אותי וכבר הביאו לבורד מישהו שהיה צפוי להיות המנכ"ל הבא של מלאנוקס!

למזלי היו לנו היזמים מספיק מניות ולכן אמרתי לבורד אתם לא יכולים לעשות מה שאתם רוצים. אם אני צודק החברה תצליח ואם לא אני אקח את החברה למטה אבל זו ההחלטה של השותפים. זו היתה ישיבה לא קלה, אפשר להגיד אפילו ישיבה מאד קשה אבל בסופו של דבר קיבלנו את ההחלטות הנכונות והחברה מאד הצליחה.

גרדמן: אמרת שלהיות מנכ"ל זה תפקיד קשה. ואכו היתה לך תקופה לא קלה. גרת בארה"ב ובישראל לסירוגין , עבדת שעות ארוכות, לפעמים היית נרדם על השולחן במשרד מרוב עייפות…

וולדמן: כן הייתי מנכ"ל 21 שנה ואני לא חושב שבמשך כל השנים הללו היתה לי תקופה קלה. בכל דקה יכולה להיות איזושהיא בעיה שדורשת את תשומת לבך. אם זו תקלה ביצור, רעידת אדמה, צונמי, הוריקן , אם זה מתחרים שמוציאים מוצרים חדשים. אז כל הזמן יש פעילות 24/7 ואתה צריך להמשיך ולהוביל, ללמד להתמודד עם חוסר וודאות מאד גבוהה. ללמד כמה שיותר מהלקוחות, מהספקים מהן דרישות השוק ולקבל את ההחלטות הנכונות.

גרדמן: לאורך הדרך הצהרת שמלאנוקס צריכה להישאר חברה ישראלית ואם מדובר על מיזוגים ורכישות מלאנוקס צריכה להיות בצד של הרוכשת ולא הנרכשת. מה אתה יכול לספר לנו על כך?

וולדמן: במהלך השנים מלאנוקס ביצעה רכישות ב-1.5 מילארד דולר במזומן כולל שלוש רכישות שבוצעו אחרי הרכישה של אנבידיה. אחת בבלפאסט, אחת בשבדיה ואחת בארה"ב.אנחנו מאמינים בלגדול לא רק אורגנית אלא גם בצורה של רכישות. מתוך 10 רכישות שלנו 9 הוסיפו לשורה התחתונה ורק אחת סגרנו. בסופו של דבר כשאתתה מנהל חברה ציבורית אתה צריך לעשות מה שנכון למשקיעים שלך וכשאתה מקבל הצעה לרכישה אתה לא יכול להתעלם ממנה וכך התגלגל התהליך שבסופו נרכשה מלאנוקס ע"י אנבידיה.

גרדמן: ומה עם הרכישות הישראליות?

וולדמן: רכשנו שתי חברות ישראליות את וולטייר ב-2010 תמורת 215 מליון דולר וב-2017 את איזיצ'יפ ב-815 מליון דולר שתי רכישות מאד מוצלחות שעזרו לנו לבסס את מעמדה של מלאנוקס כמובילה טכנולוגית. כשרכשנו את איזיצ'יפ אנשים חשבו שרכשנו אותה בגלל מעבד התעבורה שלה ה- Packet Processor אבל למעשה רכשנו אותה בזכות שבב הרשת ה- Network Processor שלה. למען האמת, ניסינו לפתח שבב כזה לבד אבל לא היו לנו מספיק משאבים והשבב הזה הצליח לספק לנו הרבה מאד הכנסות בכל שנה ללא השקעה נוספת בפיתוח פנימי.

גרדמן: עשית כבר הכל, ניהלת חברה והובלת אותה להצלחה, הנפקת חברה בנסד"ק, מכרת חברה בכמעט 7 מילארד דולר מה הלאה?

וולדמן: המכירה הסתכמה בסופו של דבר ב-7.4מילארד דולר (ולא כפי שפורסם – יק). כעת אני מחויב להישאר באנבידיה לתקופה מסוימת ואחר כך אין לי תוכניות. אקח לעצמי קצת זמן לחשוב ואחליט מה אני עושה הלאה.

הפוסט איל וולדמן חושף: הסיבה לרכישת איזיצ'יפ שונה ממה שכולם חשבו, מחיר המכירה הסופי של מלאנוקס גבוה בחצי מילארד ממה שפורסם! הופיע לראשונה ב-Chiportal.