נשיא ארצות הברית, דונלד טראמפ, הודיע כי יוטלו מכסים של 100 אחוז על שבבי מחשב שמיובאים מחוץ לארצות הברית, וזאת כחלק ממאמץ רחב לעודד ייצור מקומי של רכיבים חיוניים. חברות שיתחייבו לייצור בתחומי ארצות הברית יקבלו פטור מהמכסים.

בהכרזה שנמסרה באירוע בבית הלבן בהשתתפות מנכ"ל אפל, טים קוק, הוצג גם מהלך משמעותי מצד החברה: השקעה מתוכננת של 600 מיליארד דולר בכלכלה האמריקנית במהלך כהונתו של טראמפ. סכום זה כולל תשלומי שכר, רכישות מספקים מקומיים והרחבת שיתופי פעולה עם חברות כמו Corning, שאמורה לספק בעתיד את כל זכוכיות האייפון וה־Apple Watch ממפעלי החברה בקנטקי.

לפי טראמפ, אפל תוחרג מהמכסים החדשים בזכות מחויבותה להרחבת פעילות הייצור בארה"ב. עם זאת, הממשל טרם הבהיר מהם הקריטריונים המדויקים לקבלת פטור – האם מדובר רק בהקמת מפעלים חדשים, מהו היקף ההשקעה המינימלי הנדרש או מה לוחות הזמנים הנדרשים למימוש ההבטחות. עמימות זו מאפשרת לנשיא להפעיל לחץ ישיר על חברות נוספות בענף.

המדיניות החדשה מהווה חלק מאסטרטגיה שמקדם הממשל מאז תחילת כהונתו השנייה של טראמפ, לפיה חברות זרות ואמריקניות כאחד יידרשו להעביר פעילות ייצור לארה"ב, במיוחד בתחומי שבבים, תעשיית הרכב והתרופות.

מהלך זה מגיע על רקע תלות גוברת של החברות האמריקניות בשבבים מתוצרת אסיה. לפי הדו"חות האחרונים של אפל, כמעט כל מוצרי החברה מיוצרים לפחות בחלקם בסין, הודו, טאיוואן, יפן ודרום קוריאה.

בין החברות שכבר הצהירו על השקעות נרחבות בארצות הברית בתגובה ללחצים המדיניים – או בציפייה להטבות עתידיות – נמנות Nvidia, OpenAI, אמזון, וענקיות פרמצבטיקה כמו Roche ו־Eli Lilly.

למרות הרטוריקה של הממשל, חלק מההשקעות שצוינו נולדו עוד לפני ניצחונו של טראמפ בבחירות 2024, וחלקן טרם מומשו בפועל. דוגמה לכך היא פרויקט Stargate בהובלת OpenAI וחברות נוספות, שעד כה כלל רק הקמת מתקן אחד בטקסס.

המכסים החדשים, אם ייכנסו לתוקף מלא, צפויים להעלות את מחירי המכשירים האלקטרוניים והמכוניות, בשל הגלגול הצפוי של עלויות הייבוא אל הצרכנים. למרות זאת, בממשל מאמינים כי המדיניות תספק לחברות "מרווח נשימה" כדי להעביר בהדרגה את קווי הייצור לארה"ב.

ככל שהמדיניות תעמיק, ייתכן שנראה גל נוסף של חברות המתחייבות להרחיב ייצור בארה"ב – לאו דווקא מתוך אידיאולוגיה תעשייתית, אלא כהגנה מפני סנקציות כלכליות שעלולות לפגוע קשות ברווחיותן.

הפוסט טראמפ מכריז על מכסים חדשים: חברות שלא ייצרו שבבים בארה"ב יחויבו ב־100% מכס הופיע לראשונה ב-Chiportal.

לאחר הדיווח של ויאטנם על הסכם הפוטר את תעשיות השבבים והתרופות ממכס, נחתם הסכם סחר חדש שנחתם בין מעצמת שבבים גדולה בהרבה – דרום קוריאה וארצות הברית מבטיח כי תעשיות השבבים והתרופות הקוריאניות לא ייפגעו לעומת מדינות אחרות בכל הנוגע להטלת מכסים עתידיים. כך הודיעו בכירים משתי המדינות ביום חמישי האחרון.

בהסכם נקבע כי המכס ההדדי, שעמד על 25 אחוז, יופחת ל־15 אחוז בלבד, ויחול גם על רכבים — אחד ממוצרי הייצוא המרכזיים של קוריאה. לדברי קים יונג-בום, ראש מטה המדיניות של הנשיאות הקוריאנית, הוסכם כי קוריאה תזכה ליחס של "המדינה המועדפת ביותר" בכל הקשור למכסים ספציפיים על שבבים ותרופות, מה שיבטיח תנאים שווים לאלו של שותפות סחר מרכזיות אחרות.

אחד ההיבטים הבולטים של ההסכם הוא הרחבת שיתוף הפעולה בין המדינות בתחום בניית האוניות. קוריאה תשקיע 150 מיליארד דולר בפרויקט שיכלול את כלל שרשרת הערך של תעשיית הספנות – מהבנייה ועד לרכיבים והציוד הנלווה. בנוסף, הוסכם על הקמת קרן השקעות נוספת בגובה 200 מיליארד דולר, שתתמקד בתחומים שבהם קוריאה מובילה – בהם שבבים, אנרגיה גרעינית, סוללות וביוטכנולוגיה.

לדברי קים, חברות קוריאניות צפויות לקחת חלק משמעותי כיועצות או כשותפות אסטרטגיות בפרויקטים, במיוחד לאור התחייבות ממשלת ארה"ב לרכוש את התוצרים מהפרויקטים הממומנים.

שר המסחר האמריקני, הווארד לוטניק, אישר את פרטי ההסכם ברשת X (לשעבר טוויטר), וציין כי קוריאה לא תטופל לרעה ביחס למדינות אחרות בכל הנוגע לשבבים ותרופות. עם זאת, המכסים הקיימים על פלדה, אלומיניום ונחושת – בשיעור של 50 אחוז – יישארו בעינם.

לוטניק הדגיש כי במסגרת ההסכם, התחייבה קוריאה לרכוש גז טבעי נוזלי (LNG) ומוצרי אנרגיה נוספים מארה"ב בהיקף של 100 מיליארד דולר במהלך שלוש וחצי השנים הקרובות. לדבריו, 90 אחוז מהרווחים שינבעו מההשקעות צפויים להגיע לציבור האמריקני.

ההסכם מהווה נדבך נוסף בחיזוק יחסי הסחר בין המדינות, כאשר קוריאה מבקשת לשמר את היתרונות היחסיים של תעשיות הייצוא המרכזיות שלה — ובראשן השבבים — בתקופה של שינוי מדיניות הסחר האמריקנית.

הפוסט דרום קוריאה וארה"ב סיכמו על תנאי מיסוי שווים בתחום השבבים והפרמצבטיקה הופיע לראשונה ב-Chiportal.

בעיצומם של צעדי מיסוי אגרסיביים מצד ממשל טראמפ, הודיעה ממשלת מלזיה כי הצליחה להבטיח פטור מתשלום מכס על יצוא שבבים ותרופות לארצות הברית – מהלך שעשוי להציל את אחד מענפי הייצוא המרכזיים של המדינה.

ממשל ארה"ב הודיע כי יטיל מכס בגובה 19% על מרבית המוצרים המיובאים ממלזיה החל מה־8 באוגוסט. מדובר בשיעור נמוך לעומת מכס של 25% שנשקל קודם לכן. עם זאת, שר הסחר של מלזיה, טנקו זפרול עזיז, מסר כי ענף השבבים והפרמצבטיקה ימשיכו ליהנות מפטור מלא.

"נכון לעכשיו, היצוא של מוצרים פרמצבטיים ושבבים נותר ב־0% מכס," אמר השר במסיבת עיתונאים בקואלה לומפור.

תחום השבבים מהווה את לב תעשיית הטכנולוגיה של מלזיה ואחד ממנועי הצמיחה המרכזיים שלה – במיוחד לאור חשיבותו בשרשרת האספקה הגלובלית של אלקטרוניקה ומערכות בינה מלאכותית. ההחרגה מהמכס נחשבת להישג משמעותי עבור קואלה לומפור, שמובילה מאמץ מתמשך לשימור מעמדה בשוק העולמי.

לצד זאת, הוסיף השר כי ארה"ב פתוחה לשקול פטורים נוספים גם עבור יצוא קקאו, גומי ושמן דקלים, אך טרם הושג הסכם סופי בעניין.

בנוגע לתחום התרופות, ציין עזיז כי הפטור ממס ימשיך לאפשר אספקה שוטפת של תרופות חיוניות לשוק האמריקני, מבלי לפגוע ברווחיות היצרנים המקומיים.

עוד הבהיר השר כי מלזיה לא הסכימה לדרישות מצד ארה"ב בנושאים רגישים כגון הקלה בתנאי אישור מוצרים חלאל, ביטול מיסוי על אלכוהול וטבק, או הסרת מגבלות החזקות זרות בסקטורים אסטרטגיים.

לעומת זאת, הוא ציין כי לא התקבלה כל בקשה מצד ארה"ב לאספקה בלעדית של מתכות נדירות – משאב חיוני בתעשיות אנרגיה וטכנולוגיה מתקדמת – והבהיר כי מלזיה לא מחויבת בשלב זה להסכם בנושא.

הפטור שניתן לתעשיית השבבים המלזית עשוי להשפיע גם על השווקים הגלובליים, במיוחד על רקע המאבק הכלכלי בין ארה"ב לסין, אשר שולטת כיום בכ־90% מקיבולת העיבוד של מינרלים קריטיים.

הפוסט הקלות במלחמת הסחר: מלזיה הצליחה לפטור שבבים ותרופות מהמכסים האמריקניים הופיע לראשונה ב-Chiportal.

נשיא ארה"ב דונלד טראמפ שוקל להטיל מכס בגובה 20% על יבוא שבבים במסגרת חקירה לפי סעיף 232 לחוק הסחר מ-1962 – מהלך שעלול להוות אתגר כלכלי כבד במיוחד עבור טייוואן, כך התריעו ביום שישי חוקרים במכון הכלכלי צ'ונג-חואה (CIER).

לדברי נשיא המכון, ליאן סיין-מינג, תעשיית השבבים ממלאת תפקיד חריג בעוצמתו בפיתוח התעשייתי והכלכלי של טייוואן, והשפעתה גדולה במיוחד על מאזן הסחר עם ארה"ב. בשנת 2024 רשמה טייוואן עודף סחר של 73.9 מיליארד דולר מול ארה"ב, לעומת 47.8 מיליארד דולר בשנה שקדמה לה – בעיקר בשל ביקוש גבוה לשרתים מבוססי בינה מלאכותית ולשבבים.

ליאן אמר כי "טראמפ מתמקד במיוחד בגירעון הסחר הנובע ממוצרי הייטק כמו שבבים", והזכיר את החקירה הממוקדת ביבוא מוצרי ICT (טכנולוגיית מידע ותקשורת) – ובעיקר שבבים – שהושקה באפריל.

נכון לעכשיו, גובה המכס שהוצע ירד מ־32% ל־20%, אך מדובר בצעד זמני. נשיא טייוואן ויליאם לאי הצהיר כי ימשיכו במגעים עם ארה"ב להפחתת שיעור המכס. לדבריו, צוות המו"מ של טייוואן עוסק ישירות בסוגיית השבבים – מה שמדגיש עד כמה הממשלה רואה בצעד איום משמעותי על הכלכלה.

סגן נשיא CIER, צ'ן שין-הונג, הסביר כי מדיניות המכסים האמריקנית כוללת פעמים רבות מכסים גבוהים יותר על מגזרים אסטרטגיים. כך למשל, אף שיפן זכתה להפחתת מכסים כלליים מ־25% ל־15%, מכסי הפלדה והאלומיניום נותרו בגובה של 50% – כחלק ממאמציו של טראמפ להחיות את "חגורת החלודה" האמריקנית.

צ'ן הוסיף כי גם אם ארה"ב מבינה שיצרני שבבים או שרתים לא יפתחו מפעלים חדשים בטווח הקצר, ייתכן שמכס נמוך יושת בשלב הראשון ויוגדל בהדרגה תוך שנתיים-שלוש.

חברת TSMC, המובילה את תעשיית השבבים הטייוואנית, כבר הזהירה כי מהלך כזה עלול לערער את התוכניות להרחבת פעילותה בארה"ב. החברה, שהשקיעה כבר 65 מיליארד דולר במדינת אריזונה והתחייבה להשקעה נוספת של 100 מיליארד דולר, שלחה מכתב רשמי למשרד המסחר האמריקני במאי, ובו כתבה:
"צעדי הגבלה חדשים עלולים לערער את ההובלה הטכנולוגית של ארה"ב ולסכן פרויקטים קיימים, כולל התוכנית הנרחבת של TSMC בפיניקס".

שר המסחר האמריקני, הווארד לוטניק, הודיע בסוף יולי כי תוצאות החקירה יפורסמו בתוך שבועיים – עוד לפני החלטה סופית על הטלת מכסים.

בעוד טייוואן פועלת להפחתת המכס, כלכלנים מזהירים כי צעדים סקטוריאליים מסוג זה לא רק יפגעו בכלכלה המקומית, אלא גם יפנו את שרשרת האספקה העולמית למזרח אסיה, שם הכללים ברורים יותר.

המאבק על השבבים עולה מדרגה – וטייוואן, שמובילה עולמית בתחום, ניצבת במרכז הסערה.

תגים:
שבבים, ארה"ב, טייוואן, TSMC, טראמפ, מכסים, מלחמת סחר, כלכלה עולמית, בינה מלאכותית, ICT

ביטוי מפתח:
מכס על שבבים

נרדפים:
מכסים על טכנולוגיה, עימות סחר עם ארה"ב, תעשיית השבבים הטייוואנית, TSMC באריזונה, יבוא שבבים, רגולציית ICT, טראמפ ומסחר עולמי

SLUG:
chip-tariff-threatens-taiwan-economy-2025

הפוסט טראמפ שוקל להטיל מכס על שבבים מטאיוואן. TSMC שוקלים ביטול המפעל בפיניקס הופיע לראשונה ב-Chiportal.

ביום ראשון (27 ביולי), ימים ספורים לפני מועד היעד, חתמו נשיאת הנציבות האירופית אורסולה פון דר ליין ונשיא ארצות הברית דונלד טראמפ על הסכם סחר חדש, שהציל את הכלכלה האירופית מהטלת מכסים גורפת בשיעור של 30%. במקום זאת, סוכם על מכס אחיד של 15% שיחול על מרבית המוצרים המיובאים מהאיחוד האירופי לארה"ב – שיעור זהה לזה שנקבע מוקדם יותר עם יפן.

ההסכם מספק ודאות לעסקים בשני צידי האוקיינוס, אך הוא בעל חשיבות מיוחדת לשני ענפים מרכזיים באירופה – תעשיית הרכב ותעשיית השבבים – שנחשפו לאיומי מכס דרמטיים בחודשים האחרונים.

שבבים – בין איום להקלה

תחום השבבים האירופי, שמקבל חיזוק משמעותי בשנים האחרונות בזכות יוזמת "חוק השבבים האירופי" (European Chips Act), היה מהראשונים לעמוד על הכוונת של הממשל האמריקני. בחודש אפריל פתח טראמפ בחקירה כלפי יצוא שבבים וציוד שבבים מהאיחוד, ואף הזהיר כי הוא שוקל להטיל מכסים של עד 200% על התחום.

על פי ההסכם החדש, ציוד לייצור שבבים וכן חומרי גלם קריטיים יזכו להחרגות ממכס במסגרת הבנות הדדיות, אך מוצרים מוגמרים – כולל שבבים עצמם – יישאו תעריף של 15%. מדובר בפשרה מורכבת: מחד, הוסרו איומים קיצוניים שפגעו במעמד היצוא האירופי, ומאידך – נותרה תוספת נטל תחרותי לעומת שחקניות מזרח-אסיה כמו טאיוואן ויפן.

הרכב נושם לרווחה, גרמניה מרוצה

תעשיית הרכב האירופית, המעסיקה כ-13 מיליון איש, חוותה איום של מכס מצטבר של 27.5% בעקבות מהלכים קודמים של טראמפ. לפי ההסכם, תעריף זה יירד ל־15% בלבד. "ברור שמדובר בבשורה מצוינת לתעשיית הרכב, במיוחד לגרמניה ולמדינות נוספות עם שרשראות אספקה בתחום", אמר יעקב קירקגור ממכון פיטרסון לכלכלה בינלאומית.

אנרגיה, פלדה ואלכוהול – סעיפים נלווים

ההסכם כולל גם התחייבות של האיחוד לרכוש אנרגיה מארה"ב (גז טבעי מונזל, נפט ודלק גרעיני) בסכום כולל של 750 מיליארד דולר על פני שלוש שנים. בנוסף, יוזרמו 600 מיליארד דולר בהשקעות אירופיות חדשות בארה"ב.

בתחום הפלדה, נקבע מנגנון מכסות לפיו יוטל מכס של 50% רק מעבר לרף ייבוא מסוים. לגבי משקאות אלכוהוליים – בהם יין ובירה – טרם הושגה הסכמה סופית, ודיונים בנושא צפויים להימשך.

מה הלאה?

ההסכם יובא לאישור 27 מדינות האיחוד, כששגריריהן ייפגשו כבר ביום שני לדיון דחוף. פון דר ליין הגדירה את ההסכם כ"הסכם מסגרת", והבהירה כי פרטים טכניים רבים יגובשו בשבועות הקרובים – כולל בנוגע לתחום האלכוהול ולפרטי המכס בשבבים ורכיבי אלקטרוניקה נוספים.

קנצלר גרמניה פרידריך מרץ בירך על ההסכם: "נמנע סכסוך סחר שהיה פוגע אנושות בכלכלה הגרמנית. כעת יש לנו הזדמנות להעמיק את שיתוף הפעולה על בסיס ברור ומוסכם".

הפוסט הסכם הסחר עם ארה"ב מציל את תעשיית השבבים והרכב באירופה ממכסים כבדים הופיע לראשונה ב-Chiportal.

תחת עננה של מגבלות סחר חדשות, מתיחות גיאופוליטית ועליית מכסים, תעשיית השבבים העולמית חווה אי ודאות גוברת. על רקע הקרב הכלכלי המתעצם בין ארה"ב לסין, מדיניות הסחר שמובילה ממשלת טראמפ הנכנסת מאיימת להטיל מכסים של עד 32% על רכיבי אלקטרוניקה מטאיוואן, כדי להגביל את חדירת הטכנולוגיה הסינית לשוקי המערב ולחזק את ייצור השבבים על אדמת ארה"ב.

למרות האיום, היצוא הטכנולוגי של טאיוואן שובר שיאים: לפי נתונים רשמיים, בחודש יוני נרשמה עלייה של כ־24.6% בהזמנות יצוא לעומת התקופה המקבילה אשתקד, בעיקר בזכות הביקוש לשבבים ומוצרים מבוססי AI. חברת TSMC, יצרנית השבבים הגדולה בעולם, הגיעה לאחרונה לשווי שוק של טריליון דולר, בין היתר בזכות הזמנות מצד חברות כמו אנבידיה ו-AMD.

ישראל בשרשרת האספקה: בין תלות להזדמנות

לישראל יש נוכחות עקיפה אך משמעותית בתמונה הזו. לפי פרסומים בתקשורת הטאיוואנית והישראלית, בשנים האחרונות מתקיים שיתוף פעולה הולך ומתרחב בין אוניברסיטאות ומכוני מחקר ישראליים לבין גופי מחקר טכנולוגיים בטאיוואן, בעיקר בתחומי הנדסת חומרים, תכנון שבבים (IC design) ובינה מלאכותית.

במקביל, חברות הייטק ישראליות רבות מסתמכות על טכנולוגיות ייצור שבבים של TSMC, וכך כל שינוי מדיניות – למשל הקשחת מכסים או שינוי בתנאי סחר בין טאיוואן לארה"ב – עלול להשפיע על זמינות רכיבים, עלויות ייצור ולוחות זמנים של סטארט-אפים ישראליים.

עם זאת, על רקע הדרת סין ממוקדי ההשפעה במערב, ישראל עשויה גם ליהנות מהחולשה של תעשיית השבבים הסינית ולבסס שיתופי פעולה חדשים בטאיוואן, שתזדקק לגמישות אסטרטגית ולקשרים כלכליים יציבים במדינות הידידותיות למערב.

בין מדע לביטחון: רגישות אסטרטגית

היחסים בין ישראל לטאיוואן מתנהלים בשנים האחרונות בעיקר במסגרות לא רשמיות, בשל מדיניות "סין אחת" שמחייבת את ירושלים להימנע מהכרה רשמית בטאיפיי. עם זאת, שיתוף הפעולה הטכנולוגי נמשך ואף מתרחב, תוך שמירה על מרחק מהתחומים הרגישים – כמו ביטחון ומודיעין – שעשויים לעורר את חמתה של סין.

בתוך כך, ישראל תצטרך לאזן בין המחויבות למערב, הצורך בשיתופי פעולה מדעיים, והרצון שלא להכעיס את בייג'ין – שעדיין מהווה שוק יעד חשוב, בעיקר בתחומים שאינם צבאיים.

מסקנה

שוק השבבים הגלובלי נכנס לעידן של חישוב מסלול מחדש. מדיניות הסחר החדשה של ארה"ב משפיעה ישירות על טאיוואן – ועל כל מי שתלוי בה. לישראל יש מה להפסיד – אבל גם מה להרוויח. בעתיד הקרוב תידרש הממשלה – כמו גם החברות – לקבל החלטות מדויקות לגבי ניהול סיכונים, פיזור מקורות ייצור, ובניית שותפויות חדשות עם השחקנים המרכזיים בתחום השבבים.

הפוסט מלחמת הסחר בין ארה"ב לסין מחריפה – וישראל בתווך: החשש ממכס על שבבים מטאיוואן, לצד פוטנציאל לשיתוף פעולה הופיע לראשונה ב-Chiportal.

על רקע הצהרתו של נשיא ארה״ב דונלד טראמפ כי בכוונתו להטיל מכסים חדשים על שבבים ותרופות עד ה־1 באוגוסט, מעריכים אנליסטים בבית ההשקעות Wedbush כי ייתכן שעמדתו תתמתן. בהודעה ששלחו ללקוחותיהם ביום רביעי, ציינו האנליסטים בראשות דן אייבס כי ממשל טראמפ שואף לחתום על הסכמי סחר רחבים – לרבות עם סין, יפן והודו – מבלי לשנות באופן דרמטי את הסביבה התחרותית של חברות הטכנולוגיה הגדולות.

האנליסטים הפנו את תשומת הלב לכך שחברת אנבידיה (Nvidia) הודיעה בתחילת השבוע כי קיבלה הבטחה מהממשל האמריקני לרישיונות שיאפשרו לה לחדש את מכירת שבבי ה-AI מסוג H20 לסין. מדובר למעשה בצעד אחורה מהמגבלות שהוטלו לאחרונה על ידי הממשל בניסיון לבלום את שאיפותיה של בייג'ינג בתחום הבינה המלאכותית. לדברי האנליסטים, מדובר בהתפתחות חיובית אסטרטגית עבור כלל ענף הטכנולוגיה.

עם זאת, מניית חברת הציוד לשבבים ASML צנחה ביותר מ־8% ביום רביעי, לאחר שהחברה הודיעה כי אינה יכולה להבטיח צמיחה בשנת 2026, בשל אי־ודאות מאקרו־כלכלית וגיאופוליטית. ASML מוכרת את מכונות ה־EUV המתקדמות שלה ללקוחות ברחבי העולם, בהם אינטל ו־TSMC – יצרנית השבבים לפי הזמנה הגדולה בעולם. גם מניות אינטל וחברת הזיכרונות Micron רשמו ירידות בעקבות ההודעה.

האירועים האחרונים מדגישים את הרגישות של ענף השבבים למדיניות סחר ולהתפתחויות גיאופוליטיות, במיוחד כאשר מדובר בגישה לשווקים כמו סין. מהלכיו של טראמפ, בין אם יהיו תקיפים או מתונים יותר, צפויים להשפיע באופן ישיר על יציבות התעשייה ועל ערכן של החברות הפועלות בה.

הפוסט אנליסטים מעריכים – טראמפ עשוי לרכך את עמדתו לגבי הטלת מכסים על שבבים הופיע לראשונה ב-Chiportal.

דוח חדש: ההתנתקות בין סין לארה״ב משנה את פני תעשיית השבבים

דוח חדש שפורסם באתר חברת המחקר הכלכלי MarketPulse מציג ניתוח מקיף של השפעות ההתנתקות (decoupling) בין ארה״ב לסין על תעשיית השבבים העולמית. הדוח, מאת צוות האנליסטים של MarketPulse, בוחן את מגמות הסחר, ההשקעות האסטרטגיות, והתמריצים הממשלתיים – תוך שילוב של נתונים גיאופוליטיים, חדשנות טכנולוגית ותובנות שוק. על רקע מגבלות הסחר המחריפות, החוקרים מזהים שחקנים מרכזיים, אסטרטגיות השקעה מותאמות סיכון, ותמורות מבניות שעשויות לעצב את עתיד המגזר בשנים הקרובות.

המתיחות בין ארה״ב לסין מעצבת מחדש את תעשיית השבבים: בין סיכונים גיאו-פוליטיים להזדמנויות אסטרטגיות

היריבות בין ארצות הברית לסין בתחום השבבים נכנסה לשלב חדש של התנתקות (decoupling), המשנה את מפת שרשראות האספקה העולמיות. במרכז התהליך נמצאות חברות כמו TSMC הטייוואנית ויצרניות שבבים אמריקאיות, הזוכות לתמריצים משמעותיים מתוקף חוק ה־CHIPS. לצד זאת, פריצת הדרך של סין בדמות מודל הבינה המלאכותית DeepSeek-V3 ממחישה את היכולת לעקוף מגבלות חומרה באמצעות אלגוריתמים יעילים.

חוק השבבים האמריקני (CHIPS Act) מזרים כ־52 מיליארד דולר להשבת ייצור השבבים לארה״ב. טייוואן לבדה התחייבה להשקעות בהיקף של 165 מיליארד דולר עד 2030. כיום TSMC כבר מייצרת שבבי 4 ננומטר באריזונה עבור NVIDIA, ומתכננת הרחבה ל־3 ננומטר.

עם זאת, האיומים במכסים של 25–100% גם על שבבים מטייוואן, כמו גם מחסור במים ועלויות בנייה גבוהות בארה״ב, עלולים לפגוע במודל העסקי של יצרנים אלו ולגרור עיכובים בפרויקטים.

סין מציגה גישה אלטרנטיבית: מודל DeepSeek-V3, המשתמש ב־8 סיביות ו־93% דחיסת זיכרון, מאפשר הרצה יעילה על כרטיסים פחות מתקדמים של AMD, ומפחית את התלות בכרטיסי H100 של NVIDIA האסורים ליצוא. התוצאה: תשתית בינה מלאכותית זולה יותר, עם פוטנציאל להפחתת עלויות של עד 40% ולבניית בריתות טכנולוגיות עם מדינות שלא תלויות בארה״ב.

השקעות מתוחכמות בעידן מפוצל

הזדמנויות ההשקעה נעות בין שחקנים עם טכנולוגיה בשלות (מעל 28 ננומטר) – כמו Texas Instruments ו־Tower Semiconductor, דרך מרכזי אריזה אזוריים במזרח אסיה, ועד קרנות סל רחבות כמו SMH. מנגד, חברות כמו ASML עלולות לספוג ירידת ערך על רקע עודף ציוד לתחום ה-AI המתקדם.

הפרדיגמה החדשה שמציבה DeepSeek מלמדת כי היעילות האלגוריתמית חשובה כיום לא פחות מעוצמת החומרה – מגמה שמטיבה עם AMD וספקיות אלטרנטיביות כמו SambaNova, ופוגעת ביתרון היחסי של NVIDIA.

המשקיעים במגזר השבבים אינם יכולים עוד להסתמך רק על חוק מור. ההצלחה טמונה ביכולת לשלב פיזור גיאוגרפי, יציבות תזרימית ויכולת חדשנות טכנולוגית בתנאי אי ודאות גוברת. שילוב חכם של חברות אמריקאיות, טייוואניות ואלטרנטיבות מבוססות תוכנה עשוי להעניק יתרון אסטרטגי בשוק משתנה תדיר.

הפוסט ההתנתקות בין ארה"ב לסין מעצבת מחדש את תעשיית השבבים הופיע לראשונה ב-Chiportal.

כדי לשמר את ההובלה האמריקנית בתעשיית השבבים בעידן שאחרי חוק מור, משרד המסחר האמריקני מקדם ארבע תוכניות מחקר ופיתוח גדולות במסגרת חוק CHIPS, במטרה לתמוך בחדשנות מסחרית, בתעשיות מתקדמות כמו בינה מלאכותית, מחשוב עתיר ביצועים, אנרגיה וביטחון לאומי – ולהתחרות בעלייה המטאורית של סין בתחום. כך מציע דו"ח חדש של איגוד תעשיית השבבים האמריקנית (SIA).

ארבע תוכניות הדגל החדשות:

1. המרכז הלאומי לטכנולוגיות מוליכים למחצה (NSTC)
   תקציב: 6.355 מיליארד דולר
   המרכז מיועד להעביר מחקרים מוקדמים לטכנולוגיות מסחריות רלוונטיות ולפתח חדשנות "במעלה ובמורד השרשרת" – מעיצוב ותכנון, דרך חומרים ועד ארכיטקטורת שבבים. המתקנים יכללו קווים לפיילוט ופרוטוטייפ, מתקן EUV, ומרכז לתכנון ושיתופי פעולה.
2. התוכנית הלאומית לייצור מתקדם של אריזות שבבים (NAPMP)
   תקציב: 3 מיליארד דולר
   תוכנית זו תתמקד באריזות מתקדמות לשבבים עבור יישומים מתקדמים בבינה מלאכותית, מחשוב עתיר ביצועים ומערכות ייעודיות. מוקמת תשתית כוללת של פס ייצור ניסיוני (pilot line), שמנוהלת על ידי Natcast.
3. מכון SMART USA למחקר מתקדם ו"תאומים דיגיטליים"
   תקציב: 285 מיליון דולר
   המכון יפתח טכנולוגיות סימולציה מבוססות תאומים דיגיטליים (Digital Twins) שיאפשרו לאתר תקלות ולבצע אופטימיזציה בתהליכי ייצור, תוך הפחתת עלויות הפיתוח בכ-40% וזמני פיתוח ב-35%. יפותחו גם תקנים תעשייתיים, שווקים דיגיטליים, ותוכניות הכשרה ייעודיות.
4. תוכנית המטרולוגיה של NIST
   תקציב: 252 מיליון דולר
   תוכנית זו תתמקד במדידות קריטיות לאימות תהליכים ואבחון תקלות, ותכלול גם פיתוח של ספריות נתונים, תוכנה ומשאבים דיגיטליים נוספים.

שינוי פרדיגמה בתעשייה – מעבר מעבר לחוק מור

במשך עשורים, קידמה התעשייה את חוק מור – הכפלה של מספר הטרנזיסטורים על גבי שבב אחת לשנתיים. אך כיום, צרכים חדשים כגון חיסכון באנרגיה, רוחב פס גבוה, עמידות בטמפרטורות קיצון ועיבוד מקבילי, מחייבים חדשנות בכל שכבות התכנון – תוכנה, אלגוריתמים, ארכיטקטורה, חומרים ואריזה.

ארבע התוכניות שואפות לצמצם את הפער בין מעבדות מחקר לבין פסי ייצור ("lab-to-fab"), ולאפשר שיתוף פעולה גם בין מתחרים – במרחב פרה-תחרותי – כדי להתמודד עם אתגרים מערכיים של ממש.

מסקנה

בעידן שבו סין משקיעה סכומי עתק במחקר ופיתוח שבבים כדי לעקוף את ארה"ב, מאמצים פדרליים אלה נועדו לבנות תשתית רחבת היקף שתמנף את המחקר, ההכשרה והייצור המקומי. המפתח ליתרון טכנולוגי הוא שיתוף פעולה בין ממשל, תעשייה ואקדמיה – והאמריקנים עושים צעד אסטרטגי נרחב כדי להבטיח את עליונותם בעשורים הקרובים.

הפוסט SIA: ארה"ב משקיעה יותר מ-10 מיליארד דולר במחקר שבבים – מפת דרכים חדשה מבטיחה שמירה על ההובלה הגלובלית הופיע לראשונה ב-Chiportal.

הנשיא דונלד טראמפ ממשיך להפעיל את סמכויותיו הכלכליות להגנה על "הביטחון הלאומי" של ארצות הברית, ומתכנן להשית מכסים חדשים על מגזרים קריטיים – בהם שבבים, תרופות ומינרלים חיוניים. המהלך מתבצע במסגרת סעיף 232 לחוק Trade Expansion Act, אותו השתמש טראמפ להטלת מכסים על פלדה ואלומיניום מאז 2018.

בקרוב צפויה מחלקת המסחר האמריקנית לפרסם את מסקנות החקירות שהיא מבצעת במגזרים אלה, ואלו צפויות להוביל להשבת מכסים רחבי היקף על מוצרים רבים שמיובאים לארה"ב.

לדברי מומחים, השימוש בסעיף 232 מעניק לממשל בסיס משפטי חזק יותר לעומת מכסים שהושתו על בסיס מדינה-למדינה, שעמדו תחת ביקורת משפטית וקשיים דיפלומטיים. הסנקציות תחת סעיף זה עלולות להשפיע כמעט על כל מוצר שמיובא לארה"ב, בעיקר לאור ההאשמות כלפי סין על "עיוות שווקים" והשלכות שלטענת טראמפ פוגעות בתעשייה האמריקנית.

לדוגמה, מכסי הפלדה והאלומיניום הקיימים – בשיעור של 50% – משפיעים כיום על סחורות בשווי של כ-200 מיליארד דולר, כולל מוצרי צריכה כגון חכות דיג, מטאטאים ומכשירי חשמל.

במקביל, טראמפ הודיע בימים האחרונים, במהלך חזרתו מכינוס ה-G7 בקנדה, כי מכסים על תעשיית התרופות "יגיעו בקרוב מאוד" מתוך כוונה "להחזיר את הייצור לארה"ב, לפחות חלקית".

גם מוצרי חשמל ביתיים, בהם מדיחי כלים, מייבשים ומכונות כביסה, נוספו לאחרונה לרשימת המוצרים החייבים במכסי 50% – בטענה כי הם חשובים לביטחון הלאומי.

נאזק ניקאחטר, בכירה לשעבר במחלקת המסחר ויועצת משפטית כיום, ציינה כי "פעולות סעיף 232 מתגבשות לכדי משהו הדומה למכסים כלליים עולמיים. הגודל וההיקף של ההגבלות צפויים להיות עצומים".

בעוד בתי משפט בוחנים את חוקיות סבבי המכסים הקודמים שהוטלו באפריל על שותפות סחר מרכזיות, נראה כי ממשל טראמפ מגביר את המיקוד בצעדים שניתן להצדיקם בביטחון לאומי – דרך סעיף 232, שמעניק גמישות פעולה משמעותית.

הפוסט טראמפ מתכנן סבב חדש של מכסים – הפעם נגד תעשיות התרופות, השבבים והמינרלים הקריטיים הופיע לראשונה ב-Chiportal.