סין תקפה בסוף דצמבר 2025 את ממשלת הולנד וטענה שהיא “אינה מגלה כל אחריות” לנוכח מה שבייג’ינג מגדירה כמשבר בשרשרת אספקת השבבים, שנוצר בעקבות צעדים הולנדיים נגד Nexperia – יצרנית שבבים הפועלת בהולנד ונמצאת בבעלות חברת Wingtech Technology הסינית. לפי דובר משרד המסחר הסיני, ההתערבות “המנהלית” של הולנד בענייני Nexperia היא שגרמה לשיבושים, וכעת – לטענת סין – הולנד אינה נוקטת צעדים ממשיים להסרת החסמים ולייצוב האספקה.

בלב המחלוקת עומד מהלך חריג שביצעה הולנד בסוף ספטמבר 2025: הממשלה השתמשה בסמכויות מיוחדות מכוח חוק לאומי ותיק (Goods Availability Act) כדי לקחת שליטה על החלטות ניהוליות בחברה, בנימוק של חשש לביטחון לאומי ולהעברת טכנולוגיה לגורמים בסין. המהלך כלל מינוי הנהלה זמנית והגבלות על צעדים שנתפסו כבעלי “רגישות ביטחונית”.

המתיחות לא נשארה ברמה הדיפלומטית. לפי דיווחים, השיבושים באספקה החלו להדאיג גם תעשיות מחוץ לאירופה: Nexperia מייצרת שבבים “פשוטים” אך נפוצים מאוד לרכב ולאלקטרוניקה, ובנקודת השיא של העימות אף עלו חששות ממחסור אצל יצרני רכב אם המחלוקת תימשך. ברקע לכך, דווח גם על צעדים סיניים שהגבילו זמנית יצוא של מוצרים מסוימים – מה שהחריף את הלחץ על שרשרת האספקה.

בחודשים שלאחר מכן נרשמו ניסיונות להרגיע את העימות: בהולנד דווח על הקפאה/השבתה של צעדי ההשתלטות כמחווה, ובמקביל דווח שסין הסירה חלק מההגבלות שהוטלו. עם זאת, המחלוקת העקרונית – האם מדובר בהגנה לגיטימית על ביטחון וטכנולוגיה או בצעד פוליטי שמערער את סחר השבבים – נשארה בעינה.

הפוסט סין מאשימה את ממשלת הולנד במשבר שרשרת אספקת השבבים סביב Nexperia הופיע לראשונה ב-Chiportal.

סין מהדקת את מדיניות “ההסתמכות העצמית” בשבבים: הרשויות בבייג’ינג החלו לדרוש מיצרניות שבבים מקומיות להשתמש בלפחות 50% ציוד ייצור שבבים בסין (כלומר ציוד מתוצרת מקומית) כאשר הן מקימות או מרחיבות קווי ייצור חדשים. הדרישה, שנמסרה לחברות בהקשר של קבלת אישורי ממשל מחוזי לפרויקטים, אינה מעוגנת בשלב זה במסמך פומבי רשמי, אך לפי המקורות היא מיושמת בפועל במסגרת תהליכי האישור.

דרישה לא רשמית, עם הקלות לקווים מתקדמים

לפי דיווח של רויטרס, חברות שמבקשות אישור להקמת מפעל חדש או להרחבת קיבולת ייצור נדרשות להציג תכנית שמראה כי לפחות מחצית מהציוד בקו החדש הוא מתוצרת מקומית. עם זאת, בקווי ייצור מתקדמים יותר – שבהם לסין עדיין חסרים כלים מקבילים לחלק מהטכנולוגיות המערביות – הדרישה עשויה להיות גמישה יותר. היעד ארוך הטווח, לפי המקורות, הוא להגיע לשימוש של 100% ציוד מקומי לאורך שרשרת הייצור. (Reuters)

המהלך מגיע על רקע מגבלות יצוא אמריקניות מאז 2022 על ציוד ייצור מתקדם לסין, שמקשות על יצרניות מקומיות לשדרג קווי ייצור ולהתקדם לצמתים חדישים גם כאשר יש להן ידע תכנוני או ביקוש פנימי.

מי מרוויח: יצרניות הציוד הסיניות, ומי נדחק החוצה

הכיוון המוצהר של בייג’ינג אינו רק “לייצר שבבים בסין”, אלא גם לייצר את המכונות שמייצרות את השבבים. לפי רויטרס, חברות ציוד מקומיות כמו Naura ו-AMEC מקבלות רוח גבית חזקה: למשל, ציוד חריטה (etching) – תחום שנשלט לאורך שנים בידי ספקים זרים – נבחן לפי הדיווח גם בקווי ייצור מתקדמים, כולל אצל SMIC, בית היציקה הגדול במדינה.

בה בעת, המקורות מציינים שהאצה כזו נועדה גם ללחוץ החוצה ספקיות זרות, בשוק שבו לסין היה בעבר משקל רכישה גדול עבור חברות אמריקניות, יפניות ואירופיות.

ההקשר הרחב: מרוץ כלים, EUV, וסנקציות מתהדקות

הדיווח על כלל ה-50% מתפרסם בשבוע שבו רויטרס דיווחה גם כי בסין מתקדמים ניסויי אב־טיפוס של מכונת ליתוגרפיה EUV – רכיב מפתח בייצור שבבים בחזית הטכנולוגית – אך בשלב זה מדובר במערכת שנמצאת בבדיקות, ולפי המקורות עדיין לא הפיקה שבבים עובדים.

במקביל, גם ארה״ב ממשיכה לכוונן את מנגנון הפיקוח: רויטרס דיווחה כי וושינגטון העניקה אישור שנתי ל-2026 לסמסונג ול-SK hynix לשילוח ציוד ייצור למפעלים שלהן בסין, במקום הסדרים רחבים יותר שהיו בעבר. (Reuters)

בשורה התחתונה, הדרישה החדשה מאותתת שסין מוכנה לשלם “מחיר יעילות” בטווח הקצר כדי לבנות עצמאות בטווח הארוך – ושמבחינתה ציוד ייצור שבבים בסין אינו רק יעד תעשייתי, אלא יעד אסטרטגי.

אמפ״מ
כותרת:
כותרת משנה: לפי רויטרס,תגיות: שבבים, ציוד לייצור שבבים, סין, ארה״ב-סין, מגבלות יצוא, רויטרס, SMIC, Naura, AMEC, EUV, ליתוגרפיה
ביטוי מפתח: ציוד ייצור שבבים בסין
נרדפים: ציוד ייצור שבבים מקומי בסין, מכונות לייצור שבבים בסין, הסתמכות עצמית בשבבים, תעשיית ציוד שבבים סינית, רגולציית שבבים בסין
SLUG: china-50-percent-domestic-semiconductor-equipment-rule-2025

הפוסט סין דורשת מיצרניות שבבים: לפחות 50% ציוד ייצור מקומי בקווי ייצור חדשים הופיע לראשונה ב-Chiportal.

נשיא ארה״ב דונלד טראמפ הודיע כי חברת אנבידיה (NVIDIA) תוכל לשוב ולמכור לסין שבב בינה מלאכותית מתקדם מדגם H200 – מהלך שסימן שינוי כיוון ביחס למדיניות ההגבלות שאפיינה את השנים האחרונות. אנליסטים מזהירים כי ההחלטה תחזק משמעותית את יכולות ה-AI של בייג׳ין ותחתור תחת היתרון האסטרטגי העיקרי של ארה״ב: כוח החישוב.

לפי הודעת טראמפ ברשת Truth Social, אנבידיה תורשה לספק את שבבי ה-H200 ל״לקוחות מאושרים בסין״ ובמדינות נוספות, בתנאי שהממשל הפדרלי יקבל 25% מהכנסות המכירות – שיעור גבוה מההסדר הקודם, שעמד על 15%. עם זאת, טראמפ הדגיש כי הדור החדש והחזק יותר – שבבי Blackwell ו-Rubin – אינו כלול בעסקה ואסור למכירה לסין.

מה כולל הדיל עם אנבידיה

החלטת הממשל מגיעה אחרי תקופה שבה אנבידיה ניסתה לעקוף את מגבלות הייצוא על ידי פיתוח שבבים ״מוחלשים״ לשוק הסיני, כמו דגם H20, שנועד לעמוד בתקרות הביצועים שהציב הבית הלבן. באפריל השנה נאלצה החברה לעצור את משלוחי ה-H20 בעקבות החמרת הכללים.

כעת, מתן אישור ל-H200 – שבב המסוגל להאיץ משמעותית אימון והפעלה של מודלי בינה מלאכותית גדולים – משדר לסין ולשוק שהממשל מוכן להתגמש, כל עוד ארה״ב נהנית מנתח נאה מהרווחים. ההחלטה מתפרשת גם על רקע כוונתו של טראמפ לבקר בסין באפריל, ומשדרת ריכוך מסוים ביחסים הכלכליים בין שתי המעצמות, בלי הסרת כל מגבלות הטכנולוגיה העילית.

אנליסטים: ״ארה״ב מוותרת על יתרון המחשוב שלה״

בקהילת מומחי הביטחון והטכנולוגיה בארה״ב התקבלה ההודעה בביקורת חריפה. החוקר ראש דושי (Rush Doshi), לשעבר בכיר במועצה לביטחון לאומי וכיום מרצה באוניברסיטת ג׳ורג׳טאון, הזכיר כי יתרונה העיקרי של ארה״ב על סין במרוץ ה-AI נשען על גישה עדיפה לחומרת מחשוב עוצמתית. לדבריו, לסין כבר יש יתרונות אחרים – כוח אדם הנדסי עצום ותשתיות חשמל – ומתן גישה לשבבי H200 מצמצם את הפער האחרון שבו ארה״ב הובילה בבירור.

מכון המחקר Institute for Progress פרסם ימים ספורים לפני ההחלטה ניתוח שלפיו היתרון האמריקני בכוח חישוב צפוי לעמוד בשנה הקרובה על פי עשרה לעומת סין – אך אם אנבידיה תורשה לייצא H200 לסין, הפער עלול להצטמצם לפי חמישה בלבד.

טים פיסט, מנהל תחום טכנולוגיות מתפתחות במכון, כתב כי המהלך ״מעניק לסין חבילת מחשוב AI מתקדמת שלא הייתה לה בדרך אחרת״, והעריך שה״סטאק״ הסיני החדש ייבנה משבבי אנבידיה, ענני המחשוב של טנסנט, באידו ואליבאבא, ומודלים סיניים כדוגמת DeepSeek, Qwen ו-Kimi – שישמשו להתחרות בחברות ובמודלים אמריקניים בשווקים ברחבי העולם.

כריס מקגווייר, עמית בכיר במועצה ליחסי חוץ (CFR), הגדיר את ההחלטה ״שינוי כיוון דרמטי במדיניות האמריקנית ושגיאה אסטרטגית משמעותית״, וטען שהיא ״מבטלת את היתרון הגדול ביותר של ארה״ב על סין בתחום הבינה המלאכותית״.

סין דוחפת לעצמאות טכנולוגית – ובינתיים נהנית מהחלון שנפתח

מנקודת מבט סינית, ההחלטה משתלבת עם אסטרטגיה רחבה יותר של הפחתת תלות בטכנולוגיה אמריקנית. בתוכנית החומש הבאה מדגישה בייג׳ין השקעות מאסיביות בשבבים מקומיים וביישומי AI, ואילו חברות כמו וואווי (Huawei) מציגות תוכניות רב־שנתיות לבניית מערכי שבבים שיספקו כוח חישוב ברמה עולמית כאשר הם מקובצים באשכולות גדולים.

עם זאת, לפי מקגווייר ואנליסטים נוספים, בסין לא מצפים לפתח שבב שיתעלה על יכולות H200 לפני הרבעון האחרון של 2027. לכן, חלון הזמן שבו אנבידיה תוכל למכור H200 לשוק הסיני – לפני שהגבלות חדשות או חלופות מקומיות יצמצמו שוב את המרחב – נחשב קריטי עבור החברה, הן מסחרית והן אסטרטגית.

ההודעה של טראמפ התקבלה בחיוב בבורסות: מניית אנבידיה עלתה בכ-2% במסחר המאוחר, ומניות חברות שבבי AI סיניות כמו Moore Threads וקיימבריקון (Cambricon) רשמו גם הן עליות, בעוד יצרנית השבבים המקומית SMIC איבדה מעל 2% בהונג קונג – סימן לכך שהשוק מעריך שלשבבי אנבידיה עדיין יתרון משמעותי על פני החלופות המקומיות.

ההגבלות לא נעלמו – והאכיפה נמשכת

לצד ההקלה הנקודתית, הממשל האמריקני מדגיש שהמסגרת הרחבה של מגבלות הייצוא עדיין בתוקף. משרד המשפטים הודיע השבוע כי תפס כ-50 מיליון דולר במעבדי GPU מתקדמים שיועדו, בניגוד לכללים, לשווקים מוגבלים כמו סין, וכי נעשה ניסיון להבריח שבבי H100 ו-H200 בהיקף כולל של כ-160 מיליון דולר בין אוקטובר 2024 למאי 2025.

גם לאחר ההחלטה הנוכחית, שבבי Blackwell ו-Rubin – הדור הבא שנועד להמשיך את שליטת אנבידיה במרכזי הנתונים של ה-AI – נותרים מחוץ להישג ידן של החברות הסיניות. בכך מנסה וושינגטון לשמור לעצמה יתרון בקצה העליון של עקומת הביצועים, גם אם היא מתירה כעת לסין גישה רחבה יותר לדור הקודם.

בסיכומו של דבר, המהלך של טראמפ משקף ניסיון לשלב בין אינטרסים כלכליים – גביית מס של 25% על מכירות רווחיות מאוד – לבין ניהול מרוץ אסטרטגי צמוד מול סין בתחום הבינה המלאכותית. השאלה הגדולה, שעליה חלוקים המומחים, היא האם הוויתור על חלק מיתרון החישוב האמריקני הוא מחיר סביר עבור ההכנסות והדיאלוג המחודש עם בייג׳ין – או התחלה של שחיקה מסוכנת במעמד הטכנולוגי של ארה״ב.

הפוסט פניית פרסה בוושינגטון: טראמפ מאשר לאנבידיה למכור שבבי H200 מתקדמים לסין – אנליסטים מזהירים מפגיעה ביתרון ה-AI האמריקני הופיע לראשונה ב-Chiportal.

משרד המסחר האמריקני אישר לראשונה יצוא רחב־היקף של שבבי בינה מלאכותית מן הדור המתקדם ביותר לאיחוד האמירויות ולערב הסעודית – צעד שמחזק מאוד את מעמד המפרץ כשחקן מרכזי במרוץ העולמי ל-AI. לפי ההודעה הרשמית, ארה״ב מתירה יצוא שבבים בהיקף עיבודי השווה לעד 35 אלף מעבדי Blackwell GB300 של אנבידיה לשתי חברות: G42 מאבו דאבי וחברת ה-AI הסעודית Humain.

מדובר בשבבים המתקדמים ביותר של אנבידיה לדור הנוכחי, המיועדים לאימון מודלים גדולים של בינה מלאכותית ולמרכזי נתונים ענקיים. על פי הערכות שפורסמו בכלי תקשורת כלכליים, עסקה מלאה בהיקף זה עשויה להגיע לכמיליארד דולר, אם כי היקף הרכש בפועל עוד עשוי להשתנות.

האישור איננו “צ׳ק פתוח”: משרד המסחר מדגיש כי הרישיונות כפופים לדרישות מחמירות של אבטחת מידע, בקרה פיזית ודיווח שוטף, כדי לוודא שהשבבים לא יועברו לגורמי צד שלישי ולא יזלגו לתעשיית הטכנולוגיה הסינית – סוגיה שהעסיקה את וושינגטון בשנים האחרונות סביב G42 וקשריה לשוק הסיני.

G42, חברת בינה מלאכותית ותשתיות ענן שבסיסה באבו דאבי, נתמכת בידי מוסדות ההשקעה של האמירויות ומפעילה מערך רחב של פרויקטי AI בתחומי בריאות, ממשל, פיננסים ותעשייה. בשנה האחרונה היא ניסתה להפיג את החששות בוושינגטון באמצעות צמצום חשיפה לסין וחתימה על שורה של הסכמי פיקוח עם חברות אמריקניות. כעת מגדירה החברה את האישור האמריקני כ״נקודת מפנה״ במעבר משלב התכנון לשלב הפריסה של “מסדרון ה-AI” בין ארה״ב לאמירויות.

Humain, שהוקמה השנה תחת קרן ההשקעות הציבורית (PIF) של ערב הסעודית, היא אחד הדגלים של חזון Vision 2030 בתחום הבינה המלאכותית. החברה בונה רשת מרכזי נתונים וסופר־מחשוב בהיקפים של מאות מגה־ואט, מפתחת מודלים רב־לשוניים עם דגש על ערבית, וכבר שיתפה פעולה עם חברות אמריקניות כמו אנבידיה, AMD ו-Qualcomm. לדברי דיווחים קודמים, Humain מתכננת לרכוש מאות אלפי שבבי AI בשנים הקרובות ולהקים יחד עם xAI של אילון מאסק ומובילי שבבים נוספים אשכולות עיבוד ענקיים בסעודיה.

בממשל האמריקני מציגים את המהלך כחלק מאסטרטגיה כפולה: מצד אחד, שמירה על מובילות טכנולוגית אמריקנית והרחבת שוק היעד לשבבי AI; מצד שני, קשירת מדינות המפרץ הקריטיות לאקוסיסטם מבוקר של תשתיות AI אמריקניות על מנת לבלום חדירה סינית. באיחוד האמירויות ובסעודיה רואים באישור הזה צעד נוסף בהפיכתן למוקדי־על של חישובי AI – שיכולים למשוך אליהם חברות ענן, סטארטאפים ומוסדות מחקר מכל האזור, כולל ישראל.

אם הרישיונות ימוצו במלואם, G42 ו-Humain יקבלו גישה לכוח עיבוד שמציב אותן ברמה של מרכזי מחשוב־על מובילים באירופה ובאסיה. בטווח הארוך, צפויה לכך השפעה על חלוקת משאבי החישוב בעולם – ועל השאלה היכן יפותחו ויאומנו הדורות הבאים של מודלי הבינה המלאכותית.

הפוסט ארה״ב אישרה מכירת שבבי AI מתקדמים לאמירויות ולסעודיה בהיקף של 35 אלף מעבדי Blackwell הופיע לראשונה ב-Chiportal.

למרות הצהרותיו של נשיא ארה"ב דונלד טראמפ כי מעבדי ה־Blackwell החדשים של אנבידיה לא יימכרו לסין, תחקיר של ה–Wall Street Journal, שצוטט באתר Tom’s Hardware, מגלה כי סטארטאפ בינה מלאכותית משנגחאי מצא דרך חוקית לעקוף את הרוח של ההגבלות – באמצעות שירותי ענן מחוץ לסין.

לפי הדיווח, חברת INF Tech, שפועלת בתחום יישומי AI לפיננסים ולבריאות, שכרה כוח מחשוב על גבי 2,300 מעבדי Blackwell – הדור הבא של מעבדי ה־GPU ל-AI של אנבידיה – המותקנים במרכז נתונים של חברת הטלקומוניקציה האינדונזית Indosat Ooredoo Hutchison בג'קרטה. החומרה עצמה נמצאת באינדונזיה, אך הלקוחות הסינים ניגשים אליה מרחוק דרך הענן.

שרשרת האספקה מתחילה בקליפורניה: אנבידיה מכרה את שבבי Blackwell לחברת Aivres, שותפה אמריקאית שמרכיבה שרתי AI. על פי הדיווח, ישנם גורמים הטוענים כי Aivres נמצאת בבעלות חלקית של Inspur – חברת מחשוב סינית שהוכנסה בעבר לרשימת היישויות המוגבלות של משרד המסחר האמריקאי בשל קשרים לצבא הסיני – אך מבנה הבעלות המדויק אינו מפורסם. מאחר ש־Aivres רשומה כחברה אמריקאית, היא כפופה לחוקי היצוא של ארה"ב אך לא לאותן מגבלות המוטלות על חברות זרות.

Indosat רכשה מ־Aivres 32 ארונות שרתים מדגם GB200, שכל אחד מהם כולל 72 שבבי Blackwell – בסך הכול 2,304 GPUs – בעסקה בהיקף מוערך של כ־100 מיליון דולר. לפי ה–WSJ, העסקה נחתמה רק לאחר שנמצא לקוח עוגן: INF Tech הסינית. נציגי אוניברסיטת פודן בשנגחאי, שבה עומד בראש מכון ה-AI גם מייסד INF Tech ד"ר צ'י יואן, השתתפו בחלק מהמו"מ, אך ההסכם נחתם מול החברה המסחרית. השרתים הותקנו באתר של Indosat בג'קרטה באוקטובר 2025.

מבחינה פורמלית, כל הגורמים – INF Tech, Indosat ואוניברסיטת פודן – אינם נמצאים ברשימת היישויות (Entity List) של ארה"ב, ועורכי דין שצוטטו בכתבה טוענים כי העסקה עומדת בכללי היצוא הקיימים. עם זאת, הפרשה מעוררת דאגה בקרב מי שמתנגדים למתן גישה לחומרה אמריקאית מתקדמת לחברות סיניות. הטענה המרכזית: גם אם חברה סינית אינה עובדת היום עם המפלגה הקומוניסטית או הצבא, בייג'ינג יכולה לחייב כל תאגיד לשתף פעולה, ולכן גישה עקיפה זו מחלישה את מדיניות הפיקוח.

הבית הלבן הקודם ניסה לקדם "AI Diffusion Rule" – רגולציה שהייתה מגבילה גם גישה מרחוק לחוות שרתים עם שבבי AI מתקדמים – אך ממשל טראמפ הנוכחי בחר שלא ליישם אותה. מנגד, אנבידיה מפעילה לחץ מתמשך להקלת מגבלות היצוא, בטענה כי פתיחת שווקים תסייע לשמור על ההובלה הטכנולוגית של ארה"ב. דובר החברה מסר ל-WSJ כי צוות הציות של אנבידיה בחן ואישר את עסקאות המשלוח לשותפים הרלוונטיים, והוסיף: "אנחנו תומכים בחזון ממשל טראמפ להבטחת ההובלה האמריקאית בתחום ה-AI וליצירת מקומות עבודה בארה"ב. מגבלות ממשל ביידן עלו למשלם המסים עשרות מיליארדי דולרים, פגעו בחדשנות והעבירו יתרון ליריבים זרים".

ב־INF Tech טענו כי אינם עוסקים במחקר בעל יישומים צבאיים וכי הם עומדים במלואם בתקנות היצוא האמריקאיות. מנכ"ל Indosat, ויקראם סינהא, אמר לעיתון כי החברה עובדת עם לקוחות רב־לאומיים רבים, וכי כל לקוח מחוץ לאינדונזיה – בין אם מדובר בחברה אמריקאית ובין אם בסינית – עובר את אותו הליך רגולטורי. "אם הלקוח עומד בכללים – אנחנו תומכים בו", אמר.

הפרשה מדגימה כיצד גם לאחר סבבי סנקציות והגבלות, חברות סיניות יכולות להשיג גישה לחומרת AI המתקדמת בעולם באמצעות שימוש במרכזי נתונים במדינות שלישיות שרכשו את הציוד באופן חוקי. השאלה שנותרת פתוחה היא האם וכיצד תגיב וושינגטון: בהידוק נוסף של הפיקוח, או בקבלת המציאות שבה טכנולוגיית ה-AI העוצמתית מתפזרת בכל מקרה בזירה הגלובלית.

הפוסט חברת הזנק סינית עקפה את מגבלות היצוא: גישה ל־2,300 מעבדי Blackwell דרך ענן באינדונזיה הופיע לראשונה ב-Chiportal.

העימות סביב יצרנית השבבים נקספריה, שמרכז פעילותה בהולנד והיא בבעלות חברת וינגטק הסינית, הפך בתוך שבועות מאירוע משפטי "טכני" לכאורה למשבר שמטלטל את תעשיית הרכב האירופית ומחדד את השאלה עד כמה סין מוכנה להשתמש בשליטתה בשרשראות אספקה ככלי לחץ פוליטי.

בסוף ספטמבר החליטה ממשלת הולנד להפעיל לראשונה את "חוק זמינות הסחורות" מ־1952 ולקחת שליטה בנקספריה, בטענה לליקויי ממשל תאגידי ולחשש להעברת זכויות קניין רוחני לסין. לפי שר הכלכלה ההולנדי וינסנט קארמנס, שהגן פומבית על ההחלטה, המודיעין העביר לממשלה מידע שלפיו המנכ"ל הסיני של נקספריה "מרחיק החוצה" קניין רוחני רגיש. ההחלטה הזו נתפסה בבייג'ינג כהתערבות פוליטית בוטה בפעילות עסקית לגיטימית.

מנקודת המבט הסינית, ההולנדים הם האחראים הישירים למשבר. במאמר מערכת חריף בעיתון הממשלתי China Daily נטען כי שרשרת האספקה העולמית של שבבים הייתה יציבה ובטוחה עד לצעד החד צדדי של האג. העיתון מזכיר כי נקספריה הייתה בעבר חטיבה של NXP ההולנדית ורק לאחר שנרכשה על ידי וינגטק ב־2018 חצתה את רף הכנסות המיליארד דולר בשנה. מאז, לפי דו"חות החברה, עלו מכירותיה מכ־1.43 מיליארד דולר ב־2020 לכ־2.06 מיליארד ב־2024, והיא הפכה לספקית מרכזית של רכיבים פשוטים וזולים לכאורה אך חיוניים לתעשיית הרכב באירופה ובארצות הברית.

לטענת בייג'ינג, השימוש של הולנד בחוק חירום מיושן שלא הופעל מעולם מאז נחקק הוא "שימוש לרעה" בכלי רגולטורי מתוך שיקולים פוליטיים ולחץ חיצוני. דובר משרד המסחר הסיני הביע "אכזבה קיצונית וחוסר שביעות רצון עמוק" מהתבטאויות השר ההולנדי וטען כי הן "מבלבלות בין צודק לטועה ומסלפות את העובדות".

התגובה הסינית לא איחרה להגיע. בתחילת אוקטובר הוטל בפועל אמברגו על יצוא שבבים ממתקני הייצור של נקספריה בסין, שבהם מיוצרים לפי ההערכות כשבעים אחוז מתפוקת החברה. מדובר ברכיבים פשוטים, רחוקים מהשבבים המתקדמים לעיבוד בינה מלאכותית, אך כאלה שמשולבים כמעט בכל מערכת אלקטרונית ברכב. בתוך זמן קצר הזהירה התאחדות יצרני הרכב האירופית כי מלאי השבבים יספיק לשבועות ספורים בלבד ללא חידוש האספקה. יצרניות כמו פולקסווגן, וולוו וג'גואר לנד רובר הודיעו לספקים ולעובדים על סיכון ממשי לעצירת קווי ייצור.

לנוכח הלחץ גבר גם המאמץ הדיפלומטי. בבריסל הדגיש נציב הסחר והביטחון הכלכלי של האיחוד האירופי, מארוש שפצ'וביץ', כי מתקיים דיאלוג משולש בין סין, הולנד והאיחוד במטרה "להבטיח מסגרת יציבה וצפויה ולהחזיר במלואה את זרימת השבבים". לפי דיווחים, הולנד אותתה שהיא מוכנה לרכך את צו ההלאמה בפועל אם בייג'ינג תחזור לאפשר יצוא.

על רקע זה הודיע משרד המסחר הסיני כי יאושרו חריגים ליצוא שבבים מנקספריה לשימושים אזרחיים, וכי הרכיבים הללו לא יחייבו עוד רישיון יצוא מיוחד. ההקלה הזו העניקה נשימה קצרה לתעשיית הרכב האירופית, אך נעשתה לתקופה מוגבלת של 12 חודשים בלבד וללא התחייבות לטווח ארוך. במקביל, כחלק מניסיון רחב יותר להוריד את גובה הלהבות מול וושינגטון, השעתה סין גם חלק מההגבלות על יצוא חומרי גלם אסטרטגיים לתעשיית השבבים, בהם גליום וגרמניום, והודיעה על פטור זמני מאגרות נמל לאניות הקשורות לבעלות אמריקנית.

אם בסין מציגים את ההקלה כמחווה אחראית לשמירה על יציבות שרשרת האספקה העולמית, בכתבות ניתוח במערב רואים בפרשת נקספריה קודם כול תמרור אזהרה. מומחי תעשייה וכלכלנים מצביעים על כך שדי ברכיבים זולים ובסיסיים כדי לשתק תעשייה שלמה כאשר מונעים את זרימתם. פרופ' דייוויד ביילי מאוניברסיטת בירמינגהם הגדיר את ההתערבות ההולנדית "שיחת השכמה" לענף הרכב וטען כי התגובה הסינית הייתה "מהירה ואכזרית". לדבריו, יצרני הרכב חייבים לחשוב על אתרי עיבוד חלופיים בדרום מזרח אסיה או באירופה עצמה, ולהגדיל מלאים במקום להסתמך על אספקה "בדיוק בזמן".

מנהלים בחברות כמו BMW מספרים כי אמנם הייצור עדיין נמשך כמתוכנן, אך המצב "נדיף" ויכול להשתנות מהר. הם מציינים כי המשבר הקודם בשבבים התמקד ברכיבים המורכבים יותר, ולכן רכיבי התשתית הפשוטים כמו אלה של נקספריה זכו לפחות תשומת לב, למרות שהם מפוזרים במערכות רבות ברכב.

מנקודת מבט רחבה יותר, פרשנים באירופה רואים במשבר נקספריה ביטוי נוסף לאסטרטגיה סינית המשלבת תלות כלכלית עם מנוף פוליטי. סין שולטת בחלק הארי משרשרת הערך של חומרים נדירים ומגנטים לתעשיות רכב, רוח ושמש, והאיחוד האירופי עדיין נמצא בראשית הדרך בניסיונותיו "להפחית סיכונים" מבלי להתנתק לחלוטין מהשוק הסיני. ניתוחים מהעת האחרונה מזהירים כי אם לא יואצו השקעות במקורות חלופיים ובייצור מקומי, אירופה תישאר "מחוברת לטפטפת" שמופעלת מבייג'ינג.

בייג'ינג מצדה דוחה את הטענות ל"נשק כלכלי" ומאשימה את הולנד ואת המערב בכלל ב"פוליטיזציה של עסקים" ובפגיעה בחופש הסחר. עם זאת, עצם העובדה שהקלות היצוא לשבבי נקספריה מוגבלות בזמן וממוקדות בשימושים אזרחיים, משאירה בידי סין מנוף לחץ לעתיד, הן על תעשיית הרכב והן על ניסיונות האיחוד האירופי לבנות מחדש בסיס תעשייתי ביטחוני.

בסופו של דבר פרשת נקספריה מדגימה עד כמה שבב קטן וזול לכאורה יכול להפוך לציר של מאבק גיאו־כלכלי רחב. עבור אירופה, השאלה היא אם תישאר שבויה בין החלטות מדיניות בהאג ובבייג'ינג, או שתדע להפוך את המשבר הנוכחי להשקעה אמיתית בחיזוק חוסנה התעשייתי והטכנולוגי.

הפוסט נקספריה בין סין, הולנד ואירופה: משבר שבבים שהפך לכלי לחץ גיאופוליטי הופיע לראשונה ב-Chiportal.

מנכ"ל אנבידיה ג'נסן הואנג נאלץ לסגת חלקית מאמירה שמעוררת רעש בזירת הטכנולוגיה והגיאו־פוליטיקה: "China is going to win the AI race" – "סין עומדת לנצח במרוץ ה־AI".

על פי דיווח בפייננשל טיימס, הואנג אמר את הדברים בשולי כנס Future of AI של העיתון, כשהוא מסביר שסין נהנית מעלויות אנרגיה נמוכות יותר ומסביבה רגולטורית רכה יותר ביחס לארה"ב ובמערב – שני גורמים שנותנים לה, לכאורה, יתרון במרוץ על הדור הבא של המחשוב.

אך שעות לאחר מכן הפיצה אנבידיה הצהרה רשמית מטעמו ברשתות החברתיות, שבה הואנג מיישר קו עם העמדה האמריקאית:

"כפי שאמרתי פעמים רבות, סין נמצאת ננו־שניות מאחורי אמריקה ב-AI. חשוב שארה"ב תנצח – על ידי זה שתברח קדימה ותזכה במפתחים מכל העולם".

הואנג משתמש כבר זמן רב בדימוי ה"ננו־שניות" כדי לתאר פער זעיר בין ארה"ב לסין ב־AI, ולחזק את טענתו שצריך לאפשר לאנבידיה להמשיך למכור שבבים לסין – כביכול כדי לשמור אותה תלויה בטכנולוגיה אמריקאית ולא לפתח חלופות עצמאיות בקצב מואץ.

אלא שבפועל, החזית מול סין רק החריפה:

• בקיץ האחרון הקלה וושינגטון חלקית על מגבלות יצוא שבבי AI, אך בייג'ינג הודיעה על בדיקת ביטחון לאומי לשבבי אנבידיה – מהלך שחסם בפועל את החברה מהשוק הסיני, והוגדר על ידי הואנג כמצב שבו "נתח השוק שלנו בסין הוא עכשיו אפס". במקביל, דונלד טראמפ הצהיר כי לא יאפשר לאנבידיה למכור את השבבים החזקים ביותר שלה לסין.

מאחורי הרטוריקה – אינטרס כלכלי ברור: אנבידיה היא כרגע החברה הגדולה בעולם לפי שווי שוק, שחצה לאחרונה את רף 5 טריליון הדולר. מניית החברה זינקה ביותר מ־41% מתחילת השנה וביותר מ־1,200% בחמש השנים האחרונות, על רקע בום ה־AI והביקוש העצום למאיצי ה־GPU שלה. במקביל היא גם הודיעה על השקעה של מיליארד דולר בענקית התקשורת נוקיה, במסגרת אסטרטגיית התרחבות לתשתיות תקשורת וענן.

האמירה של הואנג על כך שסין "תנצח" במרוץ ה־AI, גם אם רוככה במהירות, מדגישה עד כמה המרוץ הטכנולוגי הפך גם למאבק תדמיתי ופוליטי – שבו כל משפט של מנכ"ל כמו הואנג מנותח בשקיפות מלאה בוושינגטון, בבייג'ינג וגם בוול סטריט.

הפוסט מנכ"ל אנבידיה נזהר במילים: אחרי שאמר "סין תנצח במרוץ ה-AI" – באה הכחשה רכה הופיע לראשונה ב-Chiportal.

לאחר שהולנד השתלטה על Nexperia וסין חסמה את יצוא השבבים, הסכם סחר חדש בין וושינגטון לבייג׳ינג מאפשר הקלות בפקקי האספקה – אך חוסר הוודאות נמשך

סין הודיעה כי תרכך את מגבלות היצוא על שבבים שמייצרת Nexperia בסין, צעד שאמור למנוע עצירה בקווי הייצור של יצרניות הרכב בעולם – ולהרגיע חלקית את משבר השבבים החדש שנוצר סביב העימות בין בייג׳ינג, וושינגטון והאג.(Reuters)

העימות: הלאמה בהולנד, חסימה בסין

Nexperia, יצרנית שבבים הולנדית בבעלות הסינית Wingtech, נמצאת בחודשים האחרונים בלב מחלוקת גיאו־פוליטית. בסוף ספטמבר הפעילה הולנד חוק מתקופת המלחמה הקרה ותפסה בפועל שליטה בחברה, בטענה לחששות ביטחוניים ולליקויים פיננסיים בניהול.(Tom's Hardware)

בתגובה, חסמה ממשלת סין את יצוא השבבים ממתקני Nexperia במדינת גואנגדונג, שם נארזים כ־70% מהתפוקה הגלובלית של החברה.(Tom's Hardware) במשך מספר שבועות כמעט ולא יצאו שבבים מסין, ויצרניות רכב באירופה, בארה״ב ובאסיה הזהירו מפני עצירה אפשרית בקווי הייצור בשל מחסור ברכיבי כוח ומיתוג זולים – בדיוק אותם שבבים ״ותיקים״ שנשארו צוואר הבקבוק מאז משבר הקורונה.(Reuters)

הסכם שי–טראמפ: הקלה מבוקרת על היצוא

ההודעה של משרד המסחר הסיני הגיעה אחרי פגישה בין נשיא סין שי ג׳ינפינג לנשיא ארה״ב דונלד טראמפ בדרום קוריאה, שבמסגרתה סיכמו השניים על הפוגה נוספת במלחמת הסחר והקלות הדדיות במכסים ובפיקוחי יצוא. בין השאר התחייבה סין להקל על מגבלות יצוא של מינרלים קריטיים ומתכות נדירות, ולהסיר חלק מהצעדים שפגעו בשרשרת האספקה של שבבים – כולל הסיפור של Nexperia.(politico.com)

לפי ההודעה הרשמית של בייג׳ינג, חברות יוכלו מעתה להגיש בקשות פטור פרטניות כדי לחדש את היצוא של שבבי Nexperia מסין. משרד המסחר הסיני הבהיר כי יבחן כל מקרה לגופו, תוך ״התחשבות בביטחון ויציבות שרשראות הייצור והאספקה בבית ובעולם״ – כלומר, לא מדובר בהסרה מלאה של האיסור אלא במנגנון רשיונות.(Reuters)

מקביל לכך, הבית הלבן מתכוון לפרסם דף עובדות רשמי על ההסכם, שבו יודגש כי חידוש המשלוחים מ־Nexperia הוא אחד מההישגים המרכזיים – לאחר שהממשל ספג ביקורת מצד יצרניות רכב בארה״ב שהזהירו מפני עצירת מפעלים בשל מחסור בשבבים בסיסיים.(Reuters)

Nexperia – חוליה קטנה, קריטית, בשרשרת שבבי הרכב

Nexperia אינה ענקית יצור כמו TSMC או סמסונג, אבל היא שחקנית ״נישה״ מרכזית בשוק השבבים הבסיסיים לרכב: דיווחים בתעשייה מייחסים לה נתח שוק של כ־40% בחלק מהקטגוריות של שבבי כוח ורכיבי מיתוג לכלי רכב.(Tom's Hardware)

במכונית מודרנית מותקנים בממוצע כ־1,500 שבבים – רובם לא מעבדי AI נוצצים, אלא דווקא אותם רכיבים זולים יחסית שאחראים על ניהול מתח, חיישנים, מערכות בטיחות ורכיבי תקשורת פשוטים. כשהיצוא של השבבים הללו נעצר, כל שרשרת האספקה נפגעת: מיצרני המודולים, דרך המפעלים של יצרניות הרכב ועד לסוכנויות.(Tom's Hardware)

המדיניות הסינית כלפי Nexperia משתלבת בדפוס רחב יותר: בייג׳ינג עושה שימוש במגבלות יצוא על שבבים ומתכות נדירות כאמצעי לחץ בתגובה לצעדים מערביים, כמו הגבלת יצוא ציוד ליתוגרפיה ומעבדי AI לסין.(ghy.com)

ההקלה – רק צעד ראשון, חוסר הוודאות נמשך

על אף ההקלה הסינית, התמונה עדיין רחוקה מיציבות. לפי דיווחים באירופה, מטה Nexperia בהולנד הפסיק מצדו לשלוח חלקי ייצור למפעל גואנגדונג בעקבות ההלאמה ההולנדית ועימות עם בעלת השליטה הסינית Wingtech. המשמעות: גם אם בייג׳ינג תאשר יצוא, ייתכן שהמפעל הסיני לא יוכל לחזור מהר להספק מלא בלי חידוש הזרמת חומרי הגלם מאירופה.(Tom's Hardware)

בנוסף, Nexperia עדיין חשופה לכללי ה״subsidiary rule״ של וושינגטון – המרחיבים מגבלות על טכנולוגיה ותוכנה אמריקניות גם לחברות שבבעלות ישירה או עקיפה של ישויות סיניות ברשימה שחורה, כמו Wingtech. ההסכם הנוכחי אמנם דוחה חלק מהאכיפה, אבל אינו מסיר את האיום לטווח ארוך.(Tom's Hardware)

עבור תעשיית הרכב, ההודעה מסין היא נשימת רווחה – אך לא סוף פסוק. יצרניות הרכב והתעשייה האירופית ימשיכו ככל הנראה לחפש דרכים לגוון מקורות אספקה של שבבי ״דור בוגר״, כדי להקטין את התלות בשחקן יחיד הנמצא בלב סערה גיאו־פוליטית.

הפוסט הסכם שי–טראמפ מחזיר לשוק את שבבי הרכב של Nexperia ומונע עצירה במפעלי הרכב הופיע לראשונה ב-Chiportal.

סין החלה להפיץ שאלונים מפורטים לחברות שבבים אמריקניות במסגרת חקירת היצף (anti-dumping) בשוק השבבים האנלוגיים. לפי הדיווחים, החברות נדרשות למסור בתוך 37 יום נתונים על מחירונים, רווחיות, עלויות לוגיסטיקה ואחסון, פירוט לקוחות בסין ואף שרשראות אספקה של חומרי גלם. אף ששם של חברות לא צוין במפורש, נוסח השאלון נראה מכוון כלפי יצרניות מובילות כדוגמת Texas Instruments ו-Analog Devices. (Tom's Hardware)

את המהלך מוביל אגף תרופות הסחר והחקירות (Trade Remedy and Investigation Bureau) במשרד המסחר הסיני. גורמי שוק מעריכים כי מדובר בצעד שמחזק את עמדת בייג׳ינג לקראת שיחות מדיניות מתוכננות עם וושינגטון, ובמקביל מרחיב את זירת החיכוך מעבר לשבבי ה-AI המתקדמים אל תחום השבבים האנלוגיים הוותיק אך הקריטי לכל מערכת אלקטרונית. דיווחים עצמאיים מאשרים כי לוח הזמנים לעיבוד המידע שקבעה סין עומד על 37 יום. (TrendForce)

שבבים אנלוגיים—כדוגמת מגברי אות, ווסתי מתח וממירים ADC/DAC—נחשבים לרכיבי יסוד במכשירים מודרניים, ממכונות תעשייה דרך רכב ועד ציוד תקשורת. הבחירה למקד את החקירה בקטגוריה זו מדגישה את חשיבות ה״שכבות הבשלות״ (mature nodes) בשרשרת האספקה הגלובלית, דווקא בזמן שהכותרות מתמקדות ב-GPU ובמודלים גנרטיביים. (Tom's Hardware)

המהלך מצטרף לשורת צעדים רגולטוריים סיניים כלפי חברות אמריקניות: רשות התחרות הסינית פתחה החודש בחקירת הגבלים עסקיים נגד קוולקום, לאחר שהודיעה בחודש שעבר על טענות להפרת חוקי ההגבלים מצד אנבידיה—בין היתר סביב תנאי אישור רכישת מלאנוקס ב-2020. הצעדים הללו נתפסים כחלק מהרחבת ארגז הכלים הסיני בזירת עימות הסחר-טק עם ארה״ב. (Reuters)

ברקע: מתיחות גם מול אירופה. בשבוע שעבר חסמה בייג׳ינג יצוא ממפעלי נקספריה בסין—כצעד תגובה להחלטת ממשלת הולנד לתפוס שליטה על החברה כדי למנוע זליגת ידע רגיש. הפרשה מחדדת את הסיכון לשרשראות אספקה גם בתחום השבבים הבשלים המשרתים את תעשיית הרכב והצרכנות. (בלומברג)

מה המשמעות לחברות ולשוק?

• חשיפת מידע רגיש: החברות יתבקשו למסור פירוט מסחרי עמוק—לקוחות, ספקי חומרי גלם, מבני עלויות—שעלול להעלות חששות תחרותיים ומשפטיים מחוץ לסין. (בלומברג)
• לחץ מו״מ: איסוף הנתונים עשוי לשמש את בייג׳ינג כמנוף לקראת שיחות סחר, או כבסיס להטלת היטל היצף עתידי על קטגוריות שבבים מסוימות. (TrendForce)
• סיכון שרשרת אספקה: לצד מגבלות על שבבי AI, פתיחת חזית בשבבים אנלוגיים מרמזת על פוטנציאל שיבושים במגזרים תעשייתיים רחבים. (Tom's Hardware)

מה הלאה?

החלון של 37 הימים מציב דד־ליין אגרסיבי למענה. במקביל, רשויות בסין ממשיכות בבחינת עסקאות עבר והתנהגות תחרותית של חברות אמריקניות, מה שעשוי להוביל לקנסות או מגבלות רגולטוריות נוספות—ולחילופים, לצעדי-נגד אמריקניים. עיני התעשייה נשואות לשתי הבירות כדי לראות אם החקירה תתורגם להיטלי היצף, או תשמש בעיקר מנוף פוליטי-כלכלי. (Reuters)

אמפמ
כותרת: סין מחייבת יצרניות שבבים אמריקניות לחשוף נתוני מכירות ורווחיות בחקירת היצף
כותרת משנה: שאלון ממשלתי דורש בתוך 37 ימים פירוט לקוחות, ספקים ועלויות בתחום השבבים האנלוגיים—ברקע חקירות נגד אנבידיה וקוולקום והטלת מגבלות על נקספריה
תגים: סין, שבבים, שבבים אנלוגיים, טקסס אינסטרומנטס, Analog Devices, אנבידיה, קוולקום, נקספריה, מלחמת סחר, הגבלים עסקיים
ביטוי מפתח: חקירת היצף בשבבים אנלוגיים בסין
נרדפים: אנטי-דמפינג, שבבים בשלים, רגולציה סינית, שרשרת אספקה, נתונים רגישים
SLUG: china-anti-dumping-analog-chips-questionnaire-37-days

מקורות מרכזיים: Tom’s Hardware; Bloomberg; TrendForce; Reuters; Bloomberg (נקספריה). (Tom's Hardware)

הפוסט סין דורשת נתונים רגישים מחברות שבבים אמריקניות במסגרת חקירת היצף – דגש על שבבים אנלוגיים הופיע לראשונה ב-Chiportal.

סין מרחיבה את שליטתה בשרשראות הערך של היסודות הנדירים: משרד המסחר הסיני (MOFCOM) הודיע ב־9 באוקטובר 2025 על הרחבת בקרות היצוא על חומרים, טכנולוגיות ומוצרים דו־שימושיים, ובמרכזן הכללת חמישה יסודות נדירים נוספים—הולמיום, ארביום, תוליום, אירופיום ויתריּבּיום—ברשימות הפיקוח החל מ־8 בנובמבר. בכך עולים ל־12 מתוך 17 מספר היסודות הנתונים לרישוי יצוא, כאשר התקנות מעגנות פרק זמן טיפול רשמי של 45 ימי עבודה לבקשות. לצד זאת נרשם חידוש בעל חשיבות מערכתית: תחולה חוץ־טריטוריאלית החל מ־1 בדצמבר, שלפיה יחולו כללי היצוא הסיניים גם על מוצרים שיוצרו מחוץ לסין אם הם מכילים חומרים ממקור סיני או שיוצרו באמצעות “טכנולוגיות סיניות” בשלבי כרייה, התכה והפרדה, התכת מתכת, ייצור מגנטים או מחזור. כמו כן, נקבע רף חומרי נמוך במיוחד: מוצרים הכוללים מטרות התזה או חומרי מגנט קבוע שמיוצרים מחוץ לסין יחויבו ברישיון אם ערך קלטי REE שמקורם בסין מגיע ל־0.1% או יותר ממחיר המוצר הסופי.

הסכם בין ארה"ב לאוסטרליה

ההכרזה עוררה תגובה מיידית בוושינגטון. נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ איים להטיל מ־1 בנובמבר מכס נוסף של 100% על סחורות מסין אם בייג’ינג לא תחזור בה, ובמקביל חתם ב־20 באוקטובר עם ראש ממשלת אוסטרליה אנתוני אלבניזי בבית הלבן על מסגרת להסכם מינרלים קריטיים ורכיבי REE. לפי ההצהרות, הצדדים התחייבו להזרים השקעות כרייה ועיבוד בהיקפים משמעותיים ולהציב רצפת מחיר לענף—מהלך שכוּוני לחזק את כריית העומק והעיבוד באוסטרליה ולהפחית תלות בסין. המהלך משתלב ברצף צעדי דיפלומטיה כלכלית וביטחונית של וושינגטון מול בייג’ינג ומדגיש את מרכזיותם של יסודות נדירים במאבקי טכנולוגיה, תעשייה וביטחון.

ברשימות הפיקוח הסיניות נכללים לא רק היסודות עצמם כמתכות, תחמוצות ותרכובות, אלא גם קטגוריות יישומיות רגישות: מטרות התזה (sputtering targets) למגוון יסודות והסגסוגות שלהם, וכן חומרי מגנט קבוע מסוג סמאריום־קובלט (SmCo) ומגנטים ניאודימיום־ברזל־בורון (NdFeB) המכילים תוספי דיספרוזיום או טרביום—לרבות חלקים, רכיבים ותתי־ההרכבות שבהם הם משולבים. ברמה הביטחונית הודגש כי בקשות ליצוא ללקוחות קצה צבאיים, ליישומי נשק להשמדה המונית או לגורמי טרור “לא יאושרו ככלל”. בנוסף נקבע כי פריטים לשימוש בייצור שבבים מתקדמים—לוגיקה ברוחב 14 ננו־מטר ומטה, זיכרון 256 שכבות ומעלה—וכן ציוד, בדיקה וחומרים לתהליכים אלה, ורכיבי AI בעלי זיקה פוטנציאלית לשימושים צבאיים—ייבחנו באישור פרטני.

האקורדיאון של סין

הדפוס מהסבב הקודם באפריל מלמד כי אין מדובר באמברגו גורף אלא בהידוק ניהול זרימות היצוא: חודשים של בלימה אדמיניסטרטיבית זמנית ולאחריה “שחרור לחץ” עם הוצאת רישיונות בהיקפים גדולים. גם כעת, סביב 8 בנובמבר, צפויים צווארי בקבוק בשל הצטברות בקשות ורצון השוק להקדים משלוחים—למרות עיגון 45 ימי הטיפול בתקנות. על רקע יכולת האכיפה המוגבלת בתרחישים חוץ־טריטוריאליים עד רמת 0.1% תכולת קלטים, חברות רב־לאומיות עם פעילות משמעותית בסין חשופות במיוחד: אי־ציות עשוי לגרור קנסות כבדים, שלילת רישיונות ואף השעיית פעילות לפי חוקי היצוא הסיניים, ומכאן התמריץ ליישר קו עם דרישות מסמוך מקצה לקצה.

עבור חברות תעשייה ברחבי העולם המשמעות המעשית היא מעבר למודוס אופרטיבי חדש. ראשית, נדרש תכנון רישוי מדוקדק: מיפוי עצי חומר (BOM) עד לרמת תחמוצות ותרכובות, בניית “כריות זמן” ללוחות זמנים של רכש בין נובמבר לדצמבר, והיערכות להנפקת מכתבי ציות (Compliance Notification Letter) לאורך השרשרת. שנית, נדרש גיוון “אפשרי־יישום” ולא “אידיאלי”: שילוב ספקים חלופיים היכן שניתן, צמצום תוספות TB/Dy באמצעות אופטימיזציית תכן, וסטוקפיילינג ממוקד לרכיבים קריטיים. שלישית, התאמות גיאוגרפיות: במקרים מסוימים לוקליזציה עמוקה יותר של ייצור בסין עד לרמת מוצר סופי עשויה לצמצם צורך ברישיונות ביניים; במקביל, השקעה ביכולות מחזור REE שאינן נשענות על טכנולוגיה סינית יכולה להקטין חשיפה עתידית לכללי התחולה החוץ־טריטוריאליים.

הפוסט סין מרחיבה את שליטתה בשרשראות הערך של היסודות הנדירים הופיע לראשונה ב-Chiportal.