במסגרת התכנית הלאומית לביוקונברג'נס (Bio-Convergence), רשות החדשנות מזמינה חברות להגיש בקשות מימון להקמת מרכז תשתית שירותי מחקר ופיתוח לביו-התקנים מבוססי שבבים. הקול הקורא שהוציאה הרשות פונה לחברות אשר מעונינות לפתח תשתית שירותי מו"פ עבור חברות המפתחות ביו-התקנים כגון: חיישנים דיאגנוסטיים לסביבה, שתלים חכמים המיועדים לטיפול ודיאגנוסטיקה, מעבדה על שבב, איברים על שבב ועוד. הרשות הקצתה 113 מיליון שקלים לקידום התחום בישראל.

"תחום הביוקונברג'נס יכול להוות מנוע צמיחה ומקור לגיוון של התעשייה הישראלית", אמר דרור בין, מנכ"ל רשות החדשנות. "רשות החדשנות פועלת לגוון את תחומי הפעילות של תעשיית ההייטק הישראלית כדי לשמר את מעמדה של ישראל בעולם טכנולוגי משתנה תדיר ולאור צמיחת תחרות בין-לאומית. זהו קול קורא משמעותי, הן בהיקף התקציב והן ביכולתו לקדם את התחום. במבחן התוצאה, נרצה לראות כאן מרכז ייחודי ובעל שם בין-לאומי שיקדם את האקוסיסטם הישראלי ויאפשר צמיחה של סקטור חדש בהיי טק הישראלי".

 Bio-Convergence (BC), הוא שילוב של טכנולוגיות בתחום הביולוגיה ומדעי החיים, עם טכנולוגיות מעולמות ההנדסה והתוכנה. זהו תחום חדש שגדל בקצב מואץ בתעשייה העולמית ותופס מקום חשוב בעולמות הרפואה, הסביבה, אקלים, אנרגיה, חקלאות, מזון, ביטחון וסקטורים אחרים. הצפי הוא שתחום ה-BC יהיה גורם מוביל בפיתוח וייצור בכל התחומים האלה בשנים הקרובות.

ישראל נמצאת כיום בעמדה ייחודית כדי לנצל את ההזדמנות הזאת ולבנות תעשייה חדשנית, תחרותית עם ערך כלכלי גבוה, הנובע משילוב של תעשיית הביוטק עם תעשיית הייטק חזקה ומבוססת. הנכסים שמעמידים את ישראל בעמדת זינוק מצוינת לתחרות על ההובלה בתחום ה-BC הם ענף הייטק בעל עוצמות מוכחות בתחום התוכנה והדאטה, הובלה בתחומים מסוימים של הנדסה ובמדעים מדויקים, מחקר ברמה גבוהה במדעי החיים ומיצוב חזק, שהתחזק משמעותית בתקופת מגיפת הקורונה, ככוח מוביל ברפואה בכלל ובדאטא ואינפורמטיקה במיוחד. במסגרת זו, זיהתה רשות החדשנות מחסור בתשתיות רב ובין-תחומיות, המאפשרות את השילוב של טכנולוגיות מתחומי הביולוגיה עם הנדסה ותוכנה וזהו הרקע להוצאתו של קול קורא זה. חברות העוסקות בפיתוח ביו התקנים נדרשות לידע במגוון רחב מאד של תחומים, מה שמייקר ומעכב את תהליך הפיתוח. ולכן מטרות המרכז שיקום בעקבות קול קורא זה הן:

1. מתן שירותי מו"פ לתעשייה ולחוקרים המפתחים ביו-התקנים בעזרת ציוד ייחודי וידע ייחודי
2. מתן שירותי ייצור אבות טיפוס וסדרות קטנות
3. פיתוח ידע ייחודי ומתן פתרונות יישומיים, אשר יאפשרו מובילות בתחרות בתחום זה ברמה הבינלאומית עבור תאגידים תעשייתיים, מוסדות מחקר או גופים אחרים
4. ביצוע הכשרה ופיתוח הון אנושי עבור מתן השירותים לתאגידים התעשייתיים ומוסדות המחקר

הפוסט רשות החדשנות תשקיע 113 מיליון שקלים בהקמת מרכז לתשתית שירותי מחקר ופיתוח לביו-התקנים מבוססי שבבים הופיע לראשונה ב-Chiportal.

חוקרי הטכניון פיתחו שיטה חדשנית המאפשרת זיהוי מיידי של זיהומים חיידקיים במים. המחקר מומן על ידי המרכז למדע וטכנולוגיה של ביטחון, הקרן הלאומית למדע, ומרכז ראסל ברי למחקר בננו-טכנולוגיה בטכניון והוא מתפרסם בכתב העת המדעי Advanced Functional Materials.

השיטה המקובלת היום לזיהוי וניטור של חיידקים במים מתבצעת על ידי דיגום בשטח ומשלוח הדוגמאות לאנליזה במעבדה מיקרוביולוגית. זיהוי וכימות הזיהום במעבדה הוא אמנם מדויק אך דורש זמן רב (בין יומיים לשבוע), כוח אדם מיומן, ולעיתים גם שימוש במכשור מעבדתי מורכב ויקר.

במעבדתה של ד"ר אסתר סגל מהפקולטה להנדסת ביוטכנולוגיה ומזון בטכניון, פותח שבב סיליקון מתקדם המאפשר לזהות ולכמת את הזיהום החיידקי בתוך דקות כבר בשטח וללא צורך במשלוח דוגמאות למעבדה. חוקרי הטכניון קדחו בסיליקון נקבוביות זעירות, בגודל ננו-מטרי, בריאקציה אלקטרוכימית. "לשבב המחורר הזה יש טביעה אופטית אופיינית בתחום האור הנראה", מסבירה ד"ר סגל. "אנו קושרים אליו פולימר מיוחד, שגם אותו פיתחנו במעבדותינו, והוא משמש כזרוע לקישור נוגדנים ספציפיים לחיידק. מבנה מיוחד זה לוכד את החיידקים על פני משטח הסיליקון. החיידקים ה'לכודים' גורמים לשינוי בספקטרום האור המוחזר מן השבב, וכך אנו מגלים אותם. אות הנשלח מן המערכת האופטית הממוחשבת יכול להתריע בזמן אמת על הזיהום חיידקי".

יישום אפשרי של השבב שפיתחה ד"ר סגל מהטכניון, ביחד עם הדוקטורנטית נעמה מסד-איבניר והמאסטרנט גיאורגי שטנברג, הוא בהקמת תשתית התרעה מיידית על זיהומים. יתירה מזאת – ההודעה לא תהיה כללית אלא תספק מידע מיידי על סוג הזיהום. זו שיטה יעילה ביותר למלחמה בטרור ביולוגי אך גם לאיתור זיהומים במי שתיה, במזון ובסביבה.

הפוסט בטכניון פיתחו מעבדה על גבי שבב לאיתור חיידקים מסוכנים הופיע לראשונה ב-Chiportal.