אינטל הציגה בתערוכת Embedded World 2026 בנירנברג קו חדש של מעבדי מחשוב קצה (Edge Computing) המיועדים להריץ בינה מלאכותית מתקדמת ישירות במכשירים עצמם – מרובוטים תעשייתיים ועד ציוד רפואי. המעבדים החדשים מאפשרים להריץ מודלים מתקדמים של בינה מלאכותית יוצרת ללא צורך בחיבור לענן וללא שימוש בכרטיסי מסך חיצוניים יקרים, מהלך שעשוי לשנות את האופן שבו מערכות אוטונומיות פועלות בזמן אמת.

הכרזה זו כוללת שלושה רכיבים מרכזיים: סדרת מעבדי Intel Core Series 2 המיועדת לתעשייה ולרובוטיקה, סדרת Intel Core Ultra 3 להפעלת מודלי בינה מלאכותית מתקדמים על התקן קצה יחיד, וכן פלטפורמה רפואית חדשה בשם Health & Life Sciences AI Suite. במסגרת ההכרזה הדגימה אינטל גם שיתוף פעולה עם חברת הדימות הרפואי הישראלית Nanox.

דיוק בזמן אמת לרובוטים ולציוד רפואי

במערכות תעשייתיות ורפואיות, לא תמיד מהירות החישוב היא הגורם החשוב ביותר – לעיתים קרובות דווקא העקביות והיכולת לפעול בדיוק בזמן מוגדר הן הקריטיות. תכונה זו מכונה דטרמיניזם (Determinism), והיא חיונית למערכות שבהן גם עיכוב של מילישניות בודדות עלול לגרום לתקלה.

מעבדי Intel Core Series 2 החדשים, הכוללים עד 12 ליבות ביצועים, פותחו במיוחד עבור סביבות תעשייתיות קשות. הם מספקים ביצועים דטרמיניסטיים בזמן אמת ומאפשרים תיאום מושלם בין מערכות מורכבות.

לדוגמה, במכשיר א.ק.ג. (ECG) רפואי, המעבד חייב לדגום את אותות הלב במרווחי זמן מדויקים מאוד. עיכוב של מילישניות עלול לגרום לפספוס הפרעת קצב עדינה. באופן דומה, בפס ייצור תעשייתי שבו פועלות מספר זרועות רובוטיות במקביל, כל סטייה זעירה בתזמון בין הזרועות עלולה לגרום להתנגשויות או לפגמים במוצר.

כדי להתמודד עם האתגרים הללו משלבים המעבדים החדשים את טכנולוגיית Time Coordinated Computing (TCC) של אינטל יחד עם תמיכה ברשתות Time Sensitive Networking (TSN). לפי נתוני החברה, הפתרון מספק זמני תגובה עקביים ומהירים עד פי 2.5 בהשוואה למעבד Ryzen 7 9700X של AMD, וזמן השהיה נמוך בעד פי 4.4.

בינה מלאכותית מתקדמת על שבב אחד

סדרת Intel Core Ultra 3, שנחשפה קודם לכן למחשבים אישיים בתערוכת CES תחת שם הקוד Panther Lake, מגיעה כעת גם לעולם התעשייתי. המעבדים מאפשרים להריץ מודלים מתקדמים של בינה מלאכותית ישירות על התקן הקצה, ללא צורך במאיצים גרפיים חיצוניים.

המעבדים מספקים ביצועי בינה מלאכותית של עד 180 טריליון פעולות בשנייה (TOPS) – שיפור של פי 1.8 לעומת הדור הקודם – במעטפת קומפקטית המתאימה למכשור תעשייתי ורפואי.

משמעות הדבר עבור יצרני ציוד היא שינוי פרדיגמה: במקום מערכת הכוללת מעבד מרכזי וכרטיס מסך נפרד, ניתן להריץ את כל סביבת הבינה המלאכותית על שבב אחד בלבד (System on Chip).

בדיקות שערכה אינטל מצביעות על כך שמעבר ממערכות מבוססות כרטיסים גרפיים, כגון Jetson AGX Orin או RTX 4060 של אנבידיה, לפתרון משולב עשוי להפחית את עלות המערכת הכוללת בין 39% ל-67% לאורך חמש שנים.

בנוסף הדגימה החברה אפשרות לבצע על השבב עצמו גם תהליכי Fine-Tuning – התאמה של מודלי בינה מלאכותית ליישום מסוים – פעולה שבדרך כלל דורשת מאיצים גרפיים ייעודיים. בבדיקות שביצעה החברה הושגו 87% מביצועי כרטיס גרפי ייעודי, אך בעלות חומרה של 17% בלבד.

במבחני ביצועים מסוימים המעבד הגרפי המשולב של אינטל אף השיג עד פי תשעה ביצועים לעומת המעבד Ryzen AI 9 HX370 של AMD.

שיתוף פעולה עם חברת Nanox הישראלית

אחת הדוגמאות ליישום הטכנולוגיה היא שיתוף פעולה עם חברת הדימות הרפואי הישראלית Nanox, המפתחת מערכות רנטגן מתקדמות.

במערכות של החברה נעשה שימוש במעבדי אינטל כדי לבצע ניתוח דימות רפואי ישירות במכשיר עצמו, בנקודת הטיפול. לפי אינטל, שימוש במאיץ הבינה המלאכותית המובנה במעבד (NPU) מאפשר לבצע משימות פענוח וזיהוי מהר יותר עד פי 152.

מאחר שהמידע הרפואי מעובד ישירות על המכשיר, אין צורך לשלוח נתונים לענן – יתרון חשוב מבחינת אבטחת מידע ופרטיות.

רובוטים דמויי אדם ורובוטים לשירות

אינטל הציגה גם יישומים נוספים אצל שותפיה. חברת Circulus מפתחת רובוטים דמויי אדם המשתמשים במעבדי החברה לצורך אינטראקציה טבעית יותר עם בני אדם. המעבדים אפשרו לרובוטים להשיג תפוקת מודלי שפת-ראייה גבוהה פי 3.9 וראייה מרובת-משימות מהירה פי 5.4 בהשוואה לפתרונות מבוססי אנבידיה – תוך צריכת חשמל של כ-25 וואט בלבד.

יישום נוסף הוצג על ידי חברת Sensory AI, שפיתחה רובוט בריסטה המנהל שיחה עם הלקוח ומכין קפה בהתאם להזמנה. המעבדים החדשים קיצרו כמעט בחצי את זמן התגובה בדיבור, תוך שימוש בכ-22 וואט בלבד, לעומת כ-90 וואט בפתרונות מתחרים.

פלטפורמת בינה מלאכותית למערכות בריאות

בנוסף לחומרה הציגה אינטל הצצה לפלטפורמת תוכנה חדשה בשם Health & Life Sciences AI Suite, שתושק במלואה באמצע 2026.

המערכת מיועדת לניטור מטופלים באמצעות שילוב נתונים ממקורות רבים – חיישנים לבישים, מערכות דימות וצגי מיטה – אשר מעובדים בזמן אמת ישירות במכשיר הרפואי. בכך מתאפשר ניטור רפואי מתקדם ללא תלות בענן.

המערכת צפויה לתמוך בין היתר בזיהוי הפרעות קצב לב באמצעות בינה מלאכותית, בהערכת תנוחת גוף בתלת-ממד לצורך מניעת נפילות, וכן במדידת מדדים פיזיולוגיים ללא מגע באמצעות מצלמות.

לדברי אינטל, המעבר לעיבוד מקומי של בינה מלאכותית עשוי להפוך למרכיב מרכזי בדור הבא של מערכות רפואיות, תעשייתיות ורובוטיות.

הפוסט אינטל מורידה את הבינה המלאכותית היוצרת לרובוטים ולציוד רפואי * שיתוף פעולה עם חברת Nanox הישראלית הופיע לראשונה ב-Chiportal.