רשות החדשנות ומפא"ת במשרד הביטחון מפרסמות קול קורא להקמת תשתית מחקר ופיתוח בתחום הפוטוניקה המשולבת, בהשקעה כוללת של עד 150 מיליון שקל. המהלך נועד לצמצם פער מרכזי בתעשיית הדיפטק והשבבים בישראל: הפער בין יכולות מחקר ותכנון מתקדמות לבין גישה מוגבלת לתשתיות ייצור, אינטגרציה, בדיקה ואימות.

פוטוניקה משולבת היא טכנולוגיה המאפשרת לשלב על גבי שבב אחד רכיבים אופטיים כגון לייזרים, מוליכי גל, מאפננים וגלאים. במקום להעביר ולעבד מידע רק באמצעות אותות חשמליים, שבבים פוטוניים עושים שימוש באור. היתרון הפוטנציאלי הוא מהירות גבוהה, צריכת אנרגיה נמוכה יותר, מיזעור, אמינות גבוהה ויכולת להשתלב במערכות תקשורת, מרכזי נתונים, חישה, עיבוד מידע ומכונות ייצור בתעשיית השבבים.

מתכנון וסימולציה עד אבטיפוס

הקול הקורא מיועד לתאגידים תעשייתיים או לקבוצות חברות. הגופים שיגישו הצעות יידרשו להציג תוכנית טכנולוגית, תוכנית עסקית, מודל הפעלה, מבנה שיתופי פעולה ותוכנית להנגשת התשתית למשתמשים מהתעשייה ומהאקדמיה. התשתית שתיבחר אמורה לספק מעטפת מלאה: תכנון, סימולציה, פיתוח אבטיפוס, אפיון, בדיקות, אריזה ותמיכה במעבר לייצור סדרתי בישראל או מחוץ לה.

לפי תנאי המהלך, תקופת ההקמה לא תעלה על 18 חודשים. בתוך 12 חודשים ממועד האישור תידרש התשתית להתחיל לספק חלק משירותי המו"פ, עוד לפני השלמתה המלאה. הדרישה הזאת חשובה במיוחד בתחום שבו זמני סבב ארוכים ועלויות ייצור גבוהות עלולים לעכב חברות צעירות כבר בשלבים מוקדמים.

התמיכה תינתן במסגרת קרן תשתיות המו"פ של רשות החדשנות. המענק יכסה 55% או 66% מהתקציב, למשך שלוש שנים. לאחר מכן צפויה התשתית לפעול כחברת שירותי מו"פ למטרות רווח.

פער תשתיתי בתעשיית הדיפטק

המשמעות המעשית של המהלך היא לא רק תמיכה במחקר, אלא ניסיון לבנות שכבת תשתית משותפת לתעשייה. חברות בתחום השבבים הפוטוניים זקוקות לגישה לתהליכי ייצור, ציוד בדיקה, יכולות אריזה ואינטגרציה של חומרים והתקנים שונים. ללא תשתית כזאת, גם רעיון מוצלח או תכנון מתקדם עלולים להיתקע בשלב שבין הוכחת היתכנות למוצר מסחרי.

דרור בין, מנכ"ל רשות החדשנות, אמר כי פוטוניקה משולבת צפויה להיות אחת מטכנולוגיות הליבה של תעשיית השבבים בשנים הקרובות. לדבריו, לישראל יש יתרונות במחקר, בפיתוח ובהון האנושי, אך נדרשות תשתיות מתקדמות שיאפשרו להפוך ידע למוצרים ולחברות צומחות.

תא"ל במיל' ד"ר דני גולד, ראש מפא"ת במשרד הביטחון, אמר כי פוטוניקה משולבת פותחת אפשרויות לפיתוח מערכות מתקדמות בעלות ביצועים גבוהים, וכי שיתוף הפעולה נועד לחזק יכולת לאומית שתשרת את המחקר, התעשייה והביטחון לאורך שנים.

תחום אסטרטגי בתעשיית השבבים

ההשקעה מגיעה בתקופה שבה תעשיית השבבים העולמית מחפשת פתרונות חדשים למגבלות ההספק, החום ורוחב הפס של מערכות מחשוב מתקדמות. פוטוניקה משולבת אינה מחליפה את כל עולם המוליכים למחצה, אך היא הופכת לרכיב חשוב יותר במערכות תקשורת מהירות, בחיבורים בין שבבים, במרכזי נתונים ובחישה מתקדמת.

עבור ישראל, המהלך יכול לסייע בבניית חוליה חסרה בין אקדמיה, סטארט־אפים ותעשייה. אם התשתית שתיבחר אכן תהיה נגישה, מהירה ובעלת סטנדרטים תעשייתיים, היא עשויה לקצר את הדרך של חברות ישראליות משלב התכנון לשבב עובד, ולהפחית את התלות בגישה נקודתית ויקרה לתשתיות מחוץ לישראל.

הפוסט רשות החדשנות ומפא"ת ישקיעו עד 150 מיליון שקל בתשתית לשבבים פוטוניים בישראל הופיע לראשונה ב-Chiportal.

ד"ר אלון סטופל, יו"ר רשות החדשנות והמדען הראשי לחדשנות במשרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה, הציג בכנס ChipEx2026 את תפיסת רשות החדשנות לקידום תעשיית השבבים בישראל. בהרצאה שנשא במושב הבכירים אמר סטופל כי ישראל אינה יכולה להסתפק עוד במעמדה כמרכז מצוינות במו"פ, אלא צריכה להרחיב את נוכחותה גם לתחומים משלימים בשרשרת הערך: תכנון מתקדם, בדיקות, תשתיות פיילוט, ייצור מתמחה והכשרת כוח אדם. לפי אתר רשות החדשנות, סטופל מכהן כיו"ר הרשות וכמדען ראשי לחדשנות, לאחר ששימש בעבר כסמנכ"ל ומדען ראשי באלביט מערכות וכיהן בתפקידים בכירים במפא"ת. (רשות החדשנות)

סטופל פתח בתיאור מקומה הייחודי של ישראל כאחת ממערכות החדשנות הדינמיות בעולם. לדבריו, כוחה של ישראל אינו נשען על משאבי טבע, אלא על הון אנושי, מצוינות מדעית ויכולת להפוך רעיונות פורצי דרך להשפעה גלובלית. על הרקע הזה, אמר, תחום השבבים נעשה אחד ממנועי הצמיחה החשובים ביותר של העשור הקרוב. “השבבים אינם עוד רק רכיבים”, הסביר. הם הפכו לאחד היסודות של מהפכת ה־Deep Tech, והם עומדים בבסיס תחומים כמו בינה מלאכותית, מחשוב קוונטי, ביוטכנולוגיה, פוטוניקה וביטחון.

מעבר ממו"פ למצוינות תעשייתית רחבה יותר

המסר המרכזי בהרצאה היה כי כדי לשמר את יתרונה של ישראל, עליה להרחיב את פעילותה מעבר למחקר ופיתוח. ישראל ידועה ביכולותיה בתכנון שבבים, ארכיטקטורה, תוכנה, סייבר וחדשנות מערכתית. אך בעולם שבו מדינות משקיעות בתשתיות שבבים כמרכיב של ביטחון כלכלי וטכנולוגי, מצוינות במו"פ אינה מספיקה לבדה. סטופל אמר כי על ישראל להרחיב את טביעת הרגל שלה גם לתחומים של התמחות, בדיקות וייצור מתקדם.

לדבריו, רשות החדשנות בנתה אסטרטגיה דו־שכבתית. השכבה הראשונה היא שכבת רוחב לכל האקוסיסטם. מטרתה להוריד חסמי כניסה, לקצר זמני פיתוח, ולספק לסטארט־אפים ולחברות צעירות תשתיות ושירותים שאין ביכולתן להקים לבדן. השכבה השנייה היא שכבה אנכית, הממוקדת בטכנולוגיות שבהן לישראל יש יתרון יחסי ברור ופוטנציאל להפוך לשחקנית משמעותית.

במסגרת השכבה הרוחבית, סטופל ציין כי רשות החדשנות מקדמת הקמת חממות, תשתיות מו"פ ושירותים משותפים בתחום השבבים. לדבריו, בשנה האחרונה הפכה האסטרטגיה לתוכנית פעולה קונקרטית. בין היתר, הרשות פרסמה קול קורא להקמת Venture Studio בתקציב של כ־60 מיליון שקל, והזוכה צפוי להתפרסם עד סוף השנה. התקווה, לדבריו, היא שלפחות אחד מגופי הסטודיו שייבחרו יתמחה בהשקעות בתחום השבבים, ויספק ליזמים תמיכה מקצה לקצה, החל מהרעיון ועד בניית חברה. רשות החדשנות פרסמה בשנים האחרונות גם מסלולים להכשרת יזמים בתחומי Deep Tech, ובהם שבבים, קוונטום וביו־קונברג'נס, במטרה להרחיב את בסיס החברות שיוקמו בתחומים אלה. (רשות החדשנות)

מטרת המהלך, לפי סטופל, היא לבנות מחדש צנרת חזקה של סטארט־אפים בתחום השבבים. בניגוד לתחומי תוכנה, הקמת חברת שבבים דורשת הון גדול יותר, מחזורי פיתוח ארוכים יותר, גישה לכלי תכנון יקרים, יכולות בדיקה, ולעיתים גם תשתיות פיזיות. לכן המדינה יכולה למלא תפקיד חשוב ביצירת שכבת תשתית משותפת שתאפשר ליותר יזמים להיכנס לתחום.

פוטוניקה, אריזה מתקדמת וחומרים חדשים

השכבה השנייה באסטרטגיה שהציג סטופל מתמקדת בתחומים אנכיים בעלי פוטנציאל גבוה. הוא הזכיר אלקטרוניקת הספק, מחשוב נוירומורפי, אריזה מתקדמת וחומרים חדשים. אלה אינם בהכרח התחומים שבהם נדרשת הקמת פאב לוגי מתקדם בעלות של עשרות מיליארדי דולרים, אלא אזורים שבהם ניתן לבנות יכולת ישראלית ייחודית, רלוונטית לצרכים של תעשיית ה־AI, הביטחון, התקשורת והאנרגיה.

אחד המהלכים המרכזיים שעליהם דיבר סטופל הוא שיתוף פעולה מתוכנן עם מפא"ת במשרד הביטחון להקמת פיילוט לאומי בתחום הפוטוניקה האינטגרטיבית. לדבריו, מדובר בקול קורא ייעודי להקמת קו פיילוט לאומי, בתקציב מתוכנן של יותר מ־150 מיליון שקל. סטופל הדגיש כי זה אינו רק שירות טכנולוגי לחברות, אלא נכס אסטרטגי. קו כזה אמור לשרת גם סטארט־אפים וגם חברות בוגרות, ולבנות בסיס לתעשייה בת קיימא בתחום שהופך קריטי בנוף הטכנולוגי העולמי.

הדגש על פוטוניקה משתלב במגמה רחבה יותר בתעשיית השבבים. מרכזי נתונים ל־AI זקוקים לחיבוריות מהירה וחסכונית באנרגיה, ופוטוניקת סיליקון ורכיבים פוטוניים הופכים לחלק מרכזי ממפת הדרכים של תשתיות מחשוב גדולות. רשות החדשנות כבר הודיעה בנובמבר 2025 על קונסורציומים יישומיים חדשים, בהם קונסורציום לרכיבי שבבים מבוססי יהלום בשיתוף מפא"ת, כחלק ממאמץ להעמיק את פעילות ישראל בתחומי שבבים וחומרים מתקדמים.

סטופל קשר את המהלך גם לצורך כלכלי רחב יותר. לדבריו, השקעה בשבבים היא השקעה בפריון, ביצירת ערך, ביצוא, בחוסן ובתחרותיות ארוכת הטווח של ישראל. תעשיית השבבים אינה רק עוד ענף בהיי־טק, אלא אחת התעשיות בעלות התרומה הגבוהה ביותר למשק מבחינת ערך מוסף, תעסוקה איכותית ופוטנציאל יצוא.

בלי כוח אדם, אין תעשיית שבבים

הצלע השלישית במשולש שהציג סטופל היא כוח האדם. לדבריו, תשתיות ומימון אינם מספיקים אם אין מספיק מהנדסים, חוקרים, טכנאים, מומחי אריזה, אנשי תהליך ומנהלי מוצר שמבינים את צרכי התעשייה. בשנה הקרובה, אמר, רשות החדשנות תבצע ניתוח מקיף של היצע וביקוש של אנשי מקצוע בתחום השבבים בישראל. הניתוח לא אמור להיות דו"ח סטטי, אלא בסיס לתוכנית עבודה ממוקדת בשיתוף המועצה להשכלה גבוהה והוועדה לתכנון ולתקצוב.

המטרה היא לוודא שמסלולי ההכשרה האקדמיים והיישומיים מסונכרנים עם הצרכים המשתנים של התעשייה. זהו אתגר לא פשוט: תעשיית השבבים דורשת הכשרה עמוקה, רב־תחומית וארוכת טווח. היא משלבת הנדסת חשמל, פיזיקה, חומרים, תוכנה, אלגוריתמיקה, ארכיטקטורה, תהליכי ייצור ובדיקות. לכן, ללא תכנון כוח אדם מוקדם, ישראל עלולה להגיע למצב שבו יש לה רעיונות, חברות ומימון, אך לא מספיק אנשים שיוכלו להוביל את הצמיחה.

סטופל הצביע גם על שני אירועים מן השנה האחרונה שממחישים את מעמדה האסטרטגי של ישראל בתעשיית השבבים העולמית. הראשון הוא תוכנית אנבידיה להקים קמפוס גדול בקריית טבעון, שצפוי להעסיק עד 10,000 עובדים ולהעמיק את פעילות החברה בישראל. הדיווחים על התוכנית הדגישו כי ישראל הפכה לאחד ממרכזי הפיתוח החשובים של אנבידיה מחוץ לארצות הברית. השני הוא המשך התרחבותה של טאואר סמיקונדקטור, כולל הודעת החברה על הרחבת קיבולת ייצור 300 מ"מ ביפן ועל חוזים משמעותיים בתחום פוטוניקת הסיליקון למרכזי נתונים ל־AI.

לדברי סטופל, שתי הדוגמאות האלה מוכיחות כי אקוסיסטם עמיד אינו יכול להישען רק על סטארט־אפים או רק על חברות ענק. הוא צריך לשלב בין חברות צעירות, מרכזי פיתוח גלובליים, תשתיות ייצור, ידע אקדמי, יכולות בדיקה, ותמיכה ממשלתית ממוקדת. הסינרגיה הזו חיונית במיוחד בשבבים, תחום שבו מחזורי הפיתוח ארוכים, ההשקעות גדולות, והקשר בין תכנון, ייצור, בדיקה ושוק סופי הדוק במיוחד.

בסיום דבריו פנה סטופל לתעשייה וביקש ממנה לאתגר את רשות החדשנות. זו הייתה אמירה חריגה יחסית לנאום ממשלתי: לא רק הבטחה מלמעלה, אלא הזמנה לחברות, יזמים ומשקיעים להציב דרישות, להצביע על חסמים, ולסייע בגיבוש תוכניות עבודה רלוונטיות. המסר היה ברור: אם ישראל רוצה לשמור על מעמדה הטכנולוגי בעשור הבא, תחום השבבים חייב לעבור ממעמד של מומחיות נישתית למרכיב מרכזי באסטרטגיית הצמיחה הלאומית.

הפוסט ד"ר אלון סטופל: ישראל חייבת לעבור ממצוינות במו"פ גם לתשתיות שבבים, בדיקות וייצור מתקדם הופיע לראשונה ב-Chiportal.

משרד הביטחון חתם על עסקה רחבת היקף בהיקף של כ-2 מיליארד שקלים להרחבה משמעותית של ההצטיידות במערכות לייזר ליירוט, במסגרת פרויקט "מגן אור" עם אלביט ורפאל במסגרת ההסכם בין מפא"ת לבין המפתחות הראשיות, חברות רפאל ואלביט מערכות, יוגבר קצב הייצור כדי לספק מערכות לייזר במועד ובקצב גבוה. בנוסף חתמה מפא"ת שבמשרד הבטחון על עסקה נפרדת עם אלביט בשווי של כ-800 מיליון שקלים על אספקת מערכות לייזר עתירות עוצמה למערכת ההגנה האווירית "קרן ברזל".

שני החוזים , מעידים על המאמץ המוגבר של משרד הביטחון להרחיב את מערך ההגנה הרב-שכבתי של מדינת ישראל. במסגרת ההסכם בין מפא"ת לבין המפתחות הראשיות, חברות רפאל ואלביט מערכות, יוגבר קצב הייצור כדי לספק מערכות לייזר במועד ובקצב גבוה.

"מגן אור" (Iron Beam) היא מערכת לייזר רב עוצמה להגנה אווירית מהקרקע נגד מגוון איומים, כגון רקטות, פצצות מרגמה, כלי טיס בלתי מאוישים וטילי שיוט. יכולותיה הוכחו בסדרת ניסויים והיא צפויה להשתלב במערך ההגנה לצד "כיפת ברזל". לדברי משרד הביטחון, שילובה של המערכת יאפשר שיפור ניכר ביכולות ההגנה של ישראל מול איומים קיימים ועתידיים, בעלויות נמוכות יותר. ראש מפא"ת, תת-אלוף במיל' ד"ר דני גולד, הדגיש כי מדובר בהישג נוסף של התעשיות הביטחוניות הישראליות ובפריצת דרך טכנולוגית בשדה הקרב. מנכ"ל רפאל, יואב תורג'מן, הוסיף כי "רפאל גאה להוביל את פיתוח ואספקת מערכת הלייזר המתקדמת מסוגה בעולם".

בצלאל (בוצי) מכליס, נשיא ומנכ"ל אלביט מערכות: "כמרכז הלייזר של ישראל וכמובילה עולמית בטכנולוגיית לייזר עתירת עוצמה, אלביט מערכות מברכת על ההתקדמות המשמעותית שנעשתה בפרויקט 'קרן ברזל' וגאה בתרומתה להצלחתו. היכולות שפותחו באלביט מערכות מהוות קפיצת מדרגה בהגנה עתידית מפני מגוון איומים".

מנכ"ל משרד הביטחון, אלוף במיל׳ אייל זמיר, ציין כי "העסקה הזו מבשרת על עידן חדש, עידן הלייזר", והוסיף כי היכולת המבצעית הראשונה של מערכת הלייזר הקרקעית צפויה להיכנס לשירות בעוד כשנה.

הפוסט משרד הביטחון ירכוש מאלביט ורפאל מערכות לייזר מגן אור בכ-2 מיליארד שקלים הופיע לראשונה ב-Chiportal.

תא"ל במיל' דני גולד, ראש מפא"ת, דיבר היום בכנס שבוע ה-AI באוניברסיטת תל אביב. גולד אמר כי במפא"ת פונים בשנים האחרונות לשיתוף פעולה עם המגזר הפרטי והמסחרי בשלל תחומים, כגון רחפנים, למידת מכונה (ML) ובינה מלאכותית (AI), רובוטיקה, ועוד, בעיקר עם חברות סטארטאפ. "כמובן שאנו גם משתפים פעולה גם ארגוני אנטרפרייז, ועם רשות החדשנות בתוכנית הלאומית בתחום הבינה המלאכותית והקוואנטום".

"בינה מלאכותית נמצאת בכל מקום", המשיך גולד, "כאשר באים לפתח מערכת AI במסה גדולה, יש לא מעט אתגרים. לכן, פיתחנו תשתית משותפת לכל התחומים. זה יכול להיות לשימוש סטארטאפים, פרופסורים מהאקדמיה, וכדומה. בעיקרון, אנו מאפשרים גישה לכל הדאטה. בעזרת אלגוריתמים של AI משימה שפעם לקחה שנה שלמה, היום מתכווצת לחודש אחד. זה מאפשר השגת תוצאות מהירות מאוד, בזמן אמת".

גולד הוסיף כי "בנוגע לתכניות חדשניות, אנחנו עובדים למשל עם סטארטאפים שמבצעים אנליזה לגלי המוח, באמצעות בינה מלאכותית. לצד העבודה במגזר המסורתי והביטחוני, החלטנו להצטרף למסלולי האצה עם המגזר הפרטי, לתמוך כספית בסטארטאפים ולהוביל אותם להצלחה. זה win-win. עובדים גם עם קרנות מחו"ל כמו מקנדה, סינגפור או יפן".

שבוע הבינה המלאכותית (AI Week) נערך השבוע בהובלת המרכז למחקר סייבר בינתחומי ע"ש בלווטניק בשיתוף עם המרכז לבינה מלאכותית ומדעי הנתונים באוניברסיטת ת"א, ובהשתתפות חוקרים ובכירים מתחום הבינה המלאכותית מישראל ורחבי העולם. במהלך כנס עוסקים הדוברים במחקרים ויישומים שונים של בינה מלאכותית ובשימושים השונים בתחומים, כדוגמת- ביטחון, אפליקציות וחדשנות, ראית מחשב, בריאות, קיימות וסביבה, אסטרטגיה לאומית, פיננסים ועוד.

הפוסט ראש מפא"ת: "בעזרת AI – משימה שפעם לקחה שנה שלמה, היום מתכווצת לחודש אחד" הופיע לראשונה ב-Chiportal.

מפא"ת (המנהל למחקר ופיתוח אמל"ח ותשתית טכנולוגית) במשרד הביטחון וחברת רפאל חושפים היום (חמישי) כי השלימו סדרת ניסויים במערכת יירוט קרקעית בלייזר כנגד איומי תלול מסלול במגוון תרחישים ומטרות. מדובר בפריצת דרך מן המעלה הראשונה של שילוב טכנולוגית לייזר במערך ההגנה של מדינת ישראל. המדגים שפותח בשיתוף פעולה בין מפא"ת לחברת רפאל, הדגים יירוטים של פצמ"רים, רקטות, טילי נ"ט וכלי טיס בלתי מאוישים, במגוון תרחישים מורכבים.

ישראל היא בין המדינות הראשונות בעולם, שהצליחו להבשיל את טכנולוגיית הלייזר רב-עוצמה לכדי פיתוח מערכת בסטנדרטים מבצעיים ולהדגים יירוט בתרחיש מבצעי. הלייזר הינו כלי אפקטיבי, מדויק, קל להפעלה וזול בצורה משמעותית מכל אמצעי הגנה קיים אחר. סדרת הניסויים הזו היא השלב הראשון בתכנית ניסויים רב שנתית של מפא"ת והתעשיות הביטחוניות לפיתוח מערכת לייזר יבשתי ואווירי להתמודדות עם איומים לטווחים שונים בהספקים גבוהים. הלייזר ישולב כיכולת משלימה למערכת 'כיפת ברזל' וירחיב את האפקטיביות של מערכת ההגנה הרב-שכבתית ואת יעילותה הכלכלית. את תכנית הפיתוח מובילה חטיבת המו"פ במפא"ת) במשרד הביטחון. חברת רפאל הינה המפתחת הראשית של המערכת, בשיתוף עם חברת 'אלביט מערכות'.

ראש מפא"ת, תא"ל (מיל') ד"ר דניאל גולד: "מפא״ת, כגוף טכנולוגי לאומי, מובילה תכניות מחקר ופיתוח משמעותיות במגוון רחב של תחומים המהווים ״מכפיל כוח״ טכנולוגי לעוצמתו של צה״ל ומדינת ישראל. תכנית הלייזר מובלת על ידינו מזה שנים רבות, ופריצת הדרך הטכנולוגית הוכחה בדיוק בעת בה מתעצמת הדרישה המבצעית למערכת לייזר שתהווה חלק בלתי נפרד ממערך ההגנה הרב שכבתי של מדינת ישראל. סדרת הניסויים הנוכחית היא הגשמת חזון טכנולוגי ומהווה הישג משמעותי, וזאת בזכות תעוזה, יצירתיות, חדשנות והבנה מקצועית הטמונים בתהליכי המחקר והפיתוח. תכנית הלייזר הובלה בשנים האחרונות על ידי יחידת המחקר והפיתוח במפא״ת בשותפות מלאה עם זרועות צה״ל ואנשי התעשייה הביטחונית, וזאת בפיקודו הישיר של ראש מו״פ תת אלוף יניב רותם. הם האנשים שהפכו את החזון לביטחון. מפא״ת תמשיך להוביל מחקרים, ידע, תהליכים ופיתוחים טכנולוגיים שיהוו בסיס למערכות פורצות דרך עבור ביטחון מדינת ישראל ועליונותה הטכנולוגית".

הפיתוח הבא לייזר אווירי

ראש מו"פ במפא"ת במשרד הביטחון, תא"ל יניב רותם: "השלמת סדרת ניסויים דרמטית בלייזר רב עוצמה המהווה עדות לתחילת הגשמת החזון הטכנולוגי בתחום לוחמת האנרגיה, במסגרתו הוכחה על ידינו יכולת טכנולוגית פורצת דרך ליירוט באמצעות לייזר רב עוצמה. לראשונה, הצלחנו ליירט מגוון איומים מסוג פצמ״רים, רקטות ומל״טים בטווחים ובזמנים מאתגרים. השימוש בלייזר הינו "שובר שיווין", והטכנולוגיה פשוטה לתפעול ומוכיחה כדאיות כלכלית. אנו יוצאים לפרויקט השלמת פיתוח והצטיידות ראשונית עבור מדינת ישראל. בהתאם לתוכנית יוצבו בעשור הקרוב משדרי לייזר בגבולות המדינה, ובמקביל נמשיך לפתח יכולות מתקדמות לרבות הלייזר האווירי".

מנכ"ל רפאל, אלוף (מיל') יואב הר אבן: ״רפאל גאה על סיום סדרת הניסויים הראשונה של מערכת לייזר רב-עוצמה המתקדמת בעולם. סדרת הניסויים המוצלחת הוכיחה את הייחודיות של המערכת, אשר יירטה במהלך הניסויים מגוון רחב של איומים במגוון תרחישי ייחוס."
"שיתוף הפעולה בין רפאל למפא״ת ומשרד הביטחון הביא לפריצת דרך טכנולוגית ולהשלמת אבן דרך משמעותית, כזו שתאפשר לנו להגיע בזמנים קצרים ליכולת מבצעית ראשונית. אני משוכנע שההישג הטכנולוגי הזה יהווה מרכיב משמעותי וחשוב בפיתוח יכולות עתידיות המבוססות על אנרגיה מוכוונת בכלל, ולייזר רב-עוצמה בפרט. ההישג הטכנולוגי שמהווה פריצת דרך הוא פרי עמלם של עובדי רפאל שעושים לילות כימים על מנת לפעול למען בטחון מדינת ישאל תוך שימור ופיתוח יכולות טכנולוגיות עילית לשימור היתרון האיכותי של מדינת ישראל״.

הפוסט רפאל אלביט ומפא"ת השלימו סדרת ניסויים ראשונים מסוגם במערכת יירוט באמצעות לייזר הופיע לראשונה ב-Chiportal.