זיוית גוטמן היא אישה מיוחדת ומוכשרת במיוחד. אך אם תשאלו אותה, היא תצטנע מיד ואולי אף תחוש מבוכה למשמע המחמאות הללו.

העובדות, מכל מקום, מדברות בעד עצמן: כבר בכיתה ג' אובחנה כמחוננת באחוזון העליון ואת התיכון סיימה עם בגרות 5 יחידות במתמטיקה, פיזיקה, אנגלית והיסטוריה וכל זאת על אף שאת מרבית זמנה בילתה בעבודה ברפת ובקטיף בננות, ופחות בין ספסלי הלימודים.

הצניעות האופיינית לה ינוקה מבית הוריה, קיבוצניקים ברמ"ח איבריהם, שלימדו אותה מגיל צעיר שכולם שווים וכי בקיבוץ אסור להתבלט. זיוית נולדה בקיבוץ שער הגולן שבעמק הירדן, בסמוך לגבול ירדן, כילדה הצעירה מבין חמישה אחים ואחיות בימים שבהם הילדים עוד גדלו בלינה משותפת. בילדותה חוותה לא מעט אזעקות ושהות במקלטים בשל אירועי הטרור והאיבה לאורך הגבול.

עם סיום התיכון, ולאחר שוויתרה על הזדמנויות להשתלב ביחידות עילית כמו "תלפיות" או באגף המודיעין, בחרה לצאת לשנת שירות. לאחר גיוסה לצה"ל שירתה כסמב"צית חי"ר, ויצאה לקורס קצינים. קורס שסלל את דרכה לתפקידי ליבה בקריה כראש לשכה במשרד הביטחון ובמשרד ראש אכ"א. שם גם הגיעה אבן דרך חשובה בחייה כאשר בעודה מתלבטת מה היא רוצה לעשות כשתגדל, פגשה אשה מקסימה בשם אילת שהמליצה לה להמשיך ללמד. עוד שיחה מיקרית עם פרופ' רן גינוסר מהטכניון, עזרה לה להחליט מה ואיפה תלמד ויום אחרי שהשתחררה מהבקו"ם כבר התייצבה ללימודים בפקולטה להנדסת חשמל בטכניון. 

ההתחלה בטכניון הייתה רצופת קשיים. לראשונה בחייה נתקלה במחסומים אקדמיים והרגישה שהחומר חומק ממנה. תחושה חדשה ולא מוכרת למי שסיימה את התיכון בהצטיינות כמעט מבלי להגיע לכיתה או לפתוח ספר.

בסמסטר השני המצוקה כבר הייתה גדולה עד כדי כך ששקלה ברצינות לפרוש. אולם שיחה אחת עם יועצת הסטודנטים שינתה את התמונה. היועצת הבהירה לה שבטכניון, מוכשרת ככל שתהיי, אי אפשר להצליח בלי ללמוד ברצינות, לתרגל ולפתור את שיעורי בית. התובנה הזו חוללה את השינוי ובעקבותיה לא רק שסיימה את התואר הראשון בהצטיינות יתרה, אלא המשיכה הישר לתואר שני במיקרואלקטרוניקה.

כבר בעת שלמדה לתואר השני החלה לעבוד באינטל. היא הצטרפה לצוות התכנון הפיזי (Physical design ) תחום בו היא עוסקת עד היום. אחרי תשע שנים באינטל עברה לחברת ליבה (Leaba) אחרי שזו כבר נרכשה ע"י סיסקו. כעבור ארבע שנים עברה לחברת מארוול שם עבדה כמהנדסת פיזיקל דיזיין בכירה. אחרי חמש שנים במרוול החליטה לקחת "פסק זמן" וכעת היא בוחנת כמה הצעות להמשך דרכה. במקביל לעבודתה באינטל ותוך כדי ניהול בית וגידול ילדים החלה זיוית לשחות. למעשה היא חזרה לתחביב השחיה שלה אותו זנחה בגיל 16.  

ספרי לנו על תחביב השחיה שלך

שחיתי מגיל שמונה בבריכה של קבוץ שער הגולן והתאמנתי במסגרת הפועל עמק הירדן. אבל למען האמת למרות שזה לא היה יותר מתחביב יצר התחרותיות שלי גרם לי גם להשתתף בהרבה תחריות שחיה והגעתי למקום שלישי בארץ בשחיית 200 מטר פרפר. בגיל 16 הפסקתי עם השחיה אבל לפני 15 שנה חזרתי לשחות.

מה גרם לך לחזור?

"הבן שלי היה בן שנתיים ורציתי להוריד משקל ולהרגיש יותר טוב עם עצמי. בהתחלה זה היה רק לשם הספורט והכושר האישי אבל די מהר גיליתי שהנתונים שלי הם לא רחוקים משיאי המאסטרס לגילי (בישראל)".כאן המקום להבהיר כי המאסטרס הוא עולם שלם של שחייה תחרותית למבוגרים. זה לא “עוד ליגה”, זו קהילה בינלאומית ענקית של שחיינים שמתחרים לפי קבוצות גיל ומחזיקים שיאים רשמיים בדיוק כמו בשחייה האולימפית.

"נרשמתי לתחרות מאסטרס של ישראל וחזרתי עם 4 מדליות זהב  ב- 100 מטר ו- 200 מטר חתירה, 100 מטר פרפר ו – 50 מטר פרפר". ההצלחה סיפקה לה דרייב נוסף וזיוית התחרותית החליטה שלא מספיק לה לקבל מדליות היא רוצה לשבור שיאים. וכך בשנה שלאחר מכן כבר שברה את שיאי ישראל לגילה. ב-2015 קיבלה אומץ ונסעה לקאזאן ברוסיה כדי להשתתף באליפות העולם של המאסטרס וחזרה משם עם ארבע מדליות כסף ואחת ארד.  ב-2017 השתתפה במכביה וזכתה בלא פחות מ- 10 מדליות זהב. כשהצטרפה לסיסקו הבינה שלא תוכל להתמיד עם עומס העבודה לצד השחיה ופרשה זמנית מהתחריות. היא חזרה להתחרות ב2022 והחליטה להעלות את הרף של עצמה כאשר נסעה לאליפות הפתוחה של ארה"ב. הפעם חזרה לישראל עם 5 מדליות כולל מדלית זהב במקצה 200 מטר פרפר. השנה שוב השתתפה באליפות הפתוחה של ארה"ב וחזרה עם 6 מדליות: 3 כסף ו-3 ארד.

ואם חשבתם שכל זה בא לה בקלות – טעיתם. שגרת האימונים התובענית בשחייה אילצה אותה למתוח את גבולות היממה: מדי בוקר היא קמה ב-4:30 לפנות בוקר, הגיעה לבריכה ב5:30 וב-9:00 כבר ישבה מרוכזת מול המחשב במשרדה, מוכנה ליום עבודה מלא.

זה נשמע לי לו"ז מאד קשה! מאיפה מגיע הדרייב שלך?

"אני מאד תחרותית. אני גם חושבת שיש הרבה דמיון בין העבודה בהייטק לבין שחיה. בשניהם צריך לעבוד קשה ובשניהם חייבים להתעקש ולהתמיד כי לא תמיד רואים תוצאות מהר. צריך להתמודד עם כשלונות ולהשתפר כל הזמן".

את באמת אשה מיוחדת אבל לא לכל אחת זה מתאים. האם זו הסיבה שאין הרבה נשים בתעשיית השבבים?

"אני חושבת שאין הרבה נשים מסיבות אחרות. ראשית, רוב הבנות בגילאי בית הספר לא חשופות למקצועות כמו הנדסת חשמל. צריך להתחיל לחשוף אותן ולדבר איתן על כך כבר בבית הספר היסודי כי אחר כך זה מאוחר מדי. צריך להסביר להן במה מדובר, עד כמה זה מעניין וגם להרגיע אותן שלא יפחדו מהעומס או מהתחרות עם הבנים, כי אין מה לעשות, הבנים יותר תחרותיים מהבנות.

הבנות גם לא יודעות לקדם עצמן כמו גברים. אמר לי פעם מנהל (גבר). "אשה לא תפאר עצמה בקורות החיים כמו גבר" ונוכחתי בכך בעצמי כשעברתי על קורות חיים של בנות כשראיינתי עובדים לצוות שלי".

מה את חושבת שניתן לעשות כדי להגדיל את כמות הנשים בתעשיה?

"כפי שציינתי, צריך להביא לידיעת הבנות את המקצוע כבר מגיל בית ספר יסודי. חוץ מזה הבנות לא צריכות לוותר על הצטרפותן למקצוע גם אם הן נתקלות בקשיים בדרך. ראש אגף מחוננים במשרד החינוך סיפר לי פעם ש: 95% מהערעורים על קבלה לתוכנית מחוננים הם של בנים. כשמדובר בבנות יש ויתור גם מצד הבנות וגם מצד ההורים שלהן.

אני גם מוכנה ללכת אישית לבתי ספר ולחטיבות הביניים, להיכנס לשעורי פיזיקה ומתימטיקה, לעודד את הבנות, להסביר להן מה זה הנדסת חשמל, ולהבהיר להן שזה לא מקצוע לגברים בלבד". 

ומה עכשיו?

"להמשיך, להשתפר ולחפש את האתגר הבא. תמיד יש משהו שאפשר ללמוד ולעשות טוב יותר", היא אומרת, ומחזיקה במוטו שהיא מנחילה גם לשני ילדיה "קל זה משעמם – קשה זה מעניין ומאתגר".

בימים אלה נמצאת זיוית בפסק זמן שלקחה לעצמה. היא אומנם לא הפסיקה לשחות, אך לאחר למעלה מחמש שנים אינטנסיביות במיוחד בחברת מרוול הרגישה שהגיעה השעה לשאוף ואויר ולמלא מצברים רגע לפני שהיא ממשיכה הלאה במלוא העוצמה.

"מעניין אותי להצטרף לסטרטאפ" היא משתפת. "אתגרים חדשים מרגשים אותי, ואני מאמינה שאמשיך להתמקד בתחום ה-Physical Design . זה המקום שבו הניסיון, התשוקה והיכולות שלי באים לידי ביטוי בצורה הטובה ביותר".

הפוסט חותרת משיא לשיא הופיע לראשונה ב-Chiportal.

מרוול הציגה את פתרונות התשתית המואצת שלה עבור עידן הבינה המלאכותית (AI). החברה מספקת פתרונות מוליכים למחצה עבור קישוריות, מיתוג, מחשוב מותאם אישית ואחסון – האלמנטים המרכזיים בתשתית מואצת הנדרשת עבור AI.

חברת מרוול מדווחת על התקדמות בפיתוח תשתיות מואצות לבינה מלאכותית (AI). מרכז הפיתוח של החברה בישראל, המעסיק כ-600 מהנדסים, מתמקד בעיקר בפיתוח מתגי רשת מהירים ופתרונות מחשוב מותאמים ל-AI.

לדברי ערן חרותי, סגן נשיא להנדסה במרוול, מאמצי הפיתוח של החברה נועדו לשפר את ביצועי המערכות לאימון והרצת מודלים של בינה מלאכותית. זאת באמצעות שילוב של מספר רכיבים מרכזיים – מעבדים ואקסלרטורים ייעודיים למשימות AI, מתגי תקשורת מהירים להעברת נתונים בין יחידות העיבוד וממשקים אופטיים לחיבור בין הרכיבים השונים.

"מרוול היא שחקן מאוד דומיננטי בכל החלק של החישוביות בהקשר של חישוביות מותאמת אישית. אנו מתאימים את החישוביות לאימון המודלים, התאמתם והסקת המסקנות מהנתונים. התהליך מבוצע בשיתוף עם הלקוחות כדי לייצר מוצרים אופטימליים לארכיטקטורה של הדטה סנטר. לכל אחת מענקיות הדטה סנטרים – גוגל, AWS, מיקרוסופט ופייסבוק יש ארכיטקטורה שונה ולכן חשוב להבטיחח אופטימיזציה לסוג השרתים." אומר חרותי.ץ

מרוול הציגה את פתרונות התשתית המואצת שלה עבור עידן הבינה המלאכותית (AI). החברה מספקת פתרונות מוליכים למחצה עבור קישוריות, מיתוג, מחשוב מותאם אישית ואחסון – האלמנטים המרכזיים בתשתית מואצת הנדרשת עבור AI.

"בתחום הקישוריות, מרוול מובילה בתחום ממשקי האופטיים במהירות גבוהה (PAM4 DSPs, pluggables קוהרנטיים) ומציגה פתרונות חדשים לכבלים חשמליים אקטיביים (AEC). בממשקים אופטיים, הובלה ב-PAM4 DSPs וממשקים קוהרנטיים הניתנים לחיבור, לצד פתרונות חדשים לכבלים חשמליים אקטיביים (AEC). במיתוג, פיתוח ארכיטקטורת מיתוג פורצת דרך בענן, שסופקה במהירות מובילה עם זכייה בלקוח היפרסקייל מרכזי. במחשוב מותאם אישית, שותפויות עם לקוחות על מגוון פתרונות כולל מאיצי AI ומעבדי Arm מותאמים. ניצול מיטבי של הטכנולוגיות המתקדמות של מארוול כמו צמתים מתקדמים, אריזות 2.5D/3D, SerDes במהירות גבוהה ועוד כדי לספק פתרונות מקיפים. הדגשת ניסיון רב השנים והמומחיות של החברה בבניית מערכות מחשוב מורכבות על גבי שבב (SoC). הצגת פתרונות חדשניים כמו מנוע ה-SiPho בתלת מימד של מארוול המספק רוחב פס הגדול פי 4 בעלות לסיבית נמוכה יותר. "

• "בסך הכל, מרוול ממוצבת היטב עם טכנולוגיות מובילות, שותפויות עמוקות עם לקוחות והשקעות נרחבות כדי לנצל את ההזדמנות האדירה שמציע עידן ה-AI בתחום התשתיות המואצות במרכזי הנתונים.

"צוות הפיתוח של מרוול בישראל עובד עם טכנולוגיות ייצור מתקדמות של 5, 3 ו-2 ננומטר כדי לשפר את הביצועים והיעילות האנרגטית. הם עוסקים בין השאר בתכנון של מעגלים משולבים מורכבים וגדולים במיוחד תוך שימוש בטכניקות אריזה מתקדמות. " מסביר חרותי. "תחום נוסף שנמצא בפיתוח הוא סיליקון פוטוניקס – אינטגרציה של התקנים אופטיים ואלקטרוניים על אותו שבב, שעשויה לשפר את מהירויות התקשורת בין מעבדים ובתוך מרכזי נתונים." הוסיף חרותי.

על פי נתונים שמסר חרותי, ההשקעה העולמית השנתית במרכזי נתונים מוערכת ב-82 מיליארד דולר, והביקוש לתשתיות מחשוב ותקשורת מואצות ל-AI נמצא במגמת עלייה. הוא ציין שהפתרונות הנוכחיים של מרוול מגיעים למהירות של 1.6 טרה-סיביות לערוץ, והדור הבא צפוי להגיע ל-3.2 טרה-סיביות.

הפוסט ChipEX2024: ערן חרותי, מרוול: אנו ממוצבים היטב בעידן ה-AI הופיע לראשונה ב-Chiportal.

פרופ' אמנון שעשוע, מנכ"ל חברת השבבים מובילאיי פרסם הודעה בעמוד ה- linkedin  שלו בה הודיע כי חברת מובילאיי תעביר באופן מיידי 5 מיליון שקלים לארגונים ללא מטרות רווח העובדים כרגע כדי לסייע לנפגעים בדרום, ולספק להם מקלט ועזרה רפואית. שעשוע הוסיף וכתב: "אני וכל צוות מובילאיי משתתפים בצער העמוק של משפחות הנפגעים והנרצחים, מתפללים לשלום הפצועים והנעדרים ומחזקים את כוחות הביטחון וחיילי צה"ל".

גדעון בן צבי, מנכ"ל חברת וואלנס מסר כי 25 מעובדי החברה (המהווים כ-10% מקרב העובדים) גויסו למילואים, בינהם כעשרה קצינים ושני מג"דים. כמו כן הוסיף בן צבי וסיפר ל-:Chiportal  "פתחנו חמ"ל שמטרתו לסייע למשפחות המגויסים לרבות קניות בסופרמרקטים כדי להקל עליהן ככל האפשר. כל סמנכ"ל קיבל רשימת טלפונים ויצר קשר עם בנות או בני הזוג של עובדינו (יש גם בן זוג של מגויסת). בנוסף שלחנו מכתב לכל הלקוחות שהביא לתגובות מדהימות".

יוסי שושני, מנכ"ל מרוול ישראל הודיע כי "רבים מהעובדים המסורים שלנו התגייסו להגן על המדינה מפני הפיגוע הנורא, ורבים אחרים מתנדבים ועוזרים בכל דרך שהם יכולים. כל העובדים שרוצים להתנדב למען תושבי הדרום, יכולים לעשות זאת ולא ינוכו ימי החופש".

כמו כן מסר כי כחלק מהמאמצים לתמוך בכוחות הביטחון בדרום, רכשה מרוול מאות מצרכי מזון ומוצרי טואלטיקה חיוניים, ביניהם סוללות ומטענים ניידים, שמפו, דאודורנטים, מברשות, משחת שיניים ועוד. מרוול ישראל רכשה גם עשרות משחקי קופסא שיתרמו לילדים המתגוררים ביישובי העוטף, בתקווה לעזור להם למצוא רגעים קטנים של שקט.

הפוסט חברות השבבים נרתמות למאמץ המלחמתי בישראל הופיע לראשונה ב-Chiportal.

השעה היתה קרוב ל- 9:00 בבוקר. שעה די מוקדמת למהנדסי הייטק הרגילים להגיע בניחותא למשרדיהם (בימים שאינם עובדים מהבית) והפעם היה עליהם להתגבר לא רק על קימה מוקדמת אלא גם על פקקי התנועה המתישים האופיינים לשעת עומס בכניסה לתל אביב, אך באולם ההרצאות המרכזי של מרכז הכנסים "אקספו תל אביב" כבר התקבצו כ-500 מהנדסים שבאו להאזין לנאומו של מנכ"ל אפל בישראל בפתיחת כנס ChipEx2022, הכנס המרכזי של תעשיית השבבים בישראל.

האולם היה מלא מפה לפה, ההתרגשות גדולה. זר לא יבין זאת אך אין זה מחזה יום יומי לראות נציג בכיר של אפל בארוע ציבורי והפעם נראה שזה קורה… כבר ידוע לכל שאפל היא חברה חשאית למדי שאינה נוהגת להשתתף בכנסים ובוודאי ממעטת לאפשר למנהליה להרצות בארועים פומביים, אך הפעם הגיע לארוע, בהופעתו הראשונה בפומבי, רוני פרידמן, מנכ"ל אפל בישראל שהסכים להרצות על הדרך שעברה חברתו מפיתוח שבב ראשון לטלפונים החכמים של אפל ועד לפיתוח מעבדים מרכזים למערכות מחשב.

אבל לא רק מנכ"ל אפל ישראל הגיע ל- ChipEx2022, אם תחשבו על 10 חברות ההייטק הגדולות בעולם תמצאו כמעט את כולן מיוצגות בכנס תעשיית השבבים שפעם כלל רק חברות כמו אינטל, מרוול, ברדוקום וקוואלקום והשנה כלל את כל "המי ומי" של תעשיית ההייטק העולמית כולל נציגי אמזון, גוגל, פייסבוק, סמסונג, סוני ומי לא.

אחרי מנכ"ל אפל ישראל עלה על בימת הנואמים אקסל פישר, סגן נשיא סמסונג ומנהל הפעילות האירופית שלה אשר הגיע לישראל במיוחד כדי להרצות בכנס. פישר טרח לציין בפתח נאומו את העובדה (המפתיעה) שהוא שמח שהוא יכול לשוב ולהגיע באופן פיזי לישראל במקום לדבר לקהל רק דרך שיחות זום בכנסים וירטואלים.   

כשעלה לבמה, גיא אזרד, מנכ"ל מרוול ישראל כדי לספר לנוכחים על האסטרטגיות שמטרתן להגיע למובילות טכנולוגית של חברתו, היה כבר ברור לנוכחים שהמרצים לא רק מספרים על הטכנולוגיות שלהם אלא גם מנסים לשכנע את קהל המאזינים ביתרון היחסי של חברותיהם.

החשמל באויר המשיך גם כשהנואם הבא בתור, נועם אבני, מנכ"ל מרכז הפיתוח של אינטל בירושלים החליט להקדיש את  הרצאתו לתיאור התוכנית הרב שנתית של אינטל שמטרתה לנצח בקרב הטכנולוגי! כדי לחזק את דבריו שלף מכיסו שבב זעיר והציג אותו לעיני קהל הנוכחים תוך שהוא מפרט את יתרונותיו הגדולים של השבב הקטן.

בהמשך היום הציגו כ-50 מרצים ומנחים את הפתרונות החדישים ביותר שלהם לתחומים כגון תעשית הרכב, IOT, HPC, G5, ומובייל תוך שהם נעזרים בטכנולוגיות חדישות כמו בינה מלאכותית, סיליקון פוטוניקס, שבבים תלת מימדים, אבטחת סייבר ועוד. היה מרתק!

הפוסט מה המשותף לאפל, גוגל, פייסבוק, סמסונג אינטל וסוני? הופיע לראשונה ב-Chiportal.