Amazon Web Services (AWS) הכחישה את הדיווחים כי היא מפסיקה את תוכניותיה להתרחבות בישראל.

דיווח שפורסם מוקדם יותר בגלובס טען כי החברה אינה מתכננת להגדיל את כמות מרכזי הנתונים שלה במדינה. עם זאת, AWS דחתה את הטענות. דובר החברה אמר ל-DCD: "הכתבה הזו שגויה, הן בפרטים והן במסקנות. אנחנו ממשיכים להשקיע בתשתיות שלנו בישראל, בהתאם לתוכנית ההשקעה שהכרזנו עליה."

בשנת 2023 הכריזה AWS על תוכניות להשקעה של 7.2 מיליארד דולר בישראל עד שנת 2037. תוכניות אלו כוללות השקעות הון ותפעול הקשורות להקמת אזור הענן AWS Israel (Tel Aviv) Region ולתחזוקתו.

AWS הייתה הזוכה המרכזית במכרז "נימבוס" לשירותי ענן ממשלתיים ב-2021, בשווי של 1.2 מיליארד דולר. גם Google Cloud זכתה בחלק מהמכרז והשיקה את אזור הענן שלה בתל אביב באוקטובר 2022.

בעקבות המכרז, AWS שכרה שלושה מרכזי נתונים גדולים בישראל – שבנייתם בוצעה על ידי חברת שונפלד הנדסה – בשוהם, תנובות באזור השרון, ובאזור התעשייה הר-טוב ליד בית שמש. מרכזי הענן של AWS בישראל הושקו רשמית בשנת 2023.

למרות הכחשות AWS, הדיווח בגלובס ציין שכ-80 אחוז מהחברות הישראליות פועלות בעיקר בחו"ל ומשתמשות בשירותי ענן מחוץ לישראל.

אתגרים ואיומים על מרכזי נתונים בישראל

הסיכונים הפיזיים למרכזי נתונים בישראל היוו מאז ומתמיד דאגה, והם החמירו בשל הסכסוך עם עזה. רבים מהמרכזים בארץ נבנים מתחת לקרקע להגנה מפני תקיפות.

לצד זאת, חברות נוספות הודיעו על תוכניות למרכזי נתונים בישראל. קרן התשתיות הישראלית Keystone הגישה בקשה להקמת שני מרכזי נתונים בתחנת הכוח IPM בבאר טוביה, ואנבידיה הכריזה על פיתוח מרכז נתונים בהספק של 30 מגה-ואט במדינה.

תגיות: AWS, נימבוס, מרכזי נתונים, תשתיות בישראל, AWS Israel Region, השקעות טכנולוגיות, Google Cloud, אנבידיה.

הפוסט AWS מכחישה דיווחים על הפסקת ההתרחבות בישראל הופיע לראשונה ב-Chiportal.

חברת אנבידיה (NVDA, Technology) הכריזה על תוכניות להרחבת פעילות המחקר והפיתוח שלה בישראל ולהקמת מרכז נתונים מחקרי והנדסי מתקדם ליד יוקנעם. המתקן החדש, שגודלו 10,000 מ"ר ושעלות הקמתו מוערכת בכ-500 מיליון דולר, יהיה אחד ממרכזי הנתונים הגדולים והמתקדמים ביותר בישראל.

גורמים בענף אומרים כי בניית המרכז מהווה הצהרה של אנבידיה לפיה היא תגן על ישראל מפני הגזירות החדשות באמצעות ביטול הצו או העברת ישראל לרשימה הלבנה.. בתחילת השבוע, כזכור, הכריז הנשיא היוצא של ארה"ב ג'ו ביידן על הטלת מגבלות חמורות על יצוא שבבים לכמעט כל מדינות העולם ובבהן ישראל, שמלבד 17 מדינות שזכו לפטור, יידרש אישור פרטני לכל רכישה של שבבים חזקים. אנבידיה היתה בין המתנגדים הראשונים לכך בטענה של הדבר יעצור את החדשנות בתחום. גם SIA הצטרפה לעמדה זו.

צוותי המוצר וההנדסה של אנבידיה יעברו למרכז החדש, שאמור להתחיל לפעול במחצית הראשונה של 2025. החברה תשתמש במתקן על מנת לקדם טכנולוגיות מתקדמות של מרכזי נתונים, כולל חומרת רשת, תוכנה, עיצוב מעבדים (CPU) ויישומים בתחום הבינה המלאכותית.

בין הציוד שישמש במרכז החדש נמנים שבבי העל Blackwell ו-Grace Blackwell, מתאמי הרשת BlueField3 SuperNIC, ומתגי Spectrum-X800 ו-Quantum-X800. לפי החברה, טכנולוגיות אלו יחזקו את מעמדה כמובילה בתשתיות מחשוב מבוססות בינה מלאכותית.

בהודעת החברה נמסר כי זהו חלק מהמאמץ הנרחב של אנבידיה לחזק את מעמדה בתחום הבינה המלאכותית וטכנולוגיית מרכזי הנתונים העולמית. בנוסף להשקעה בישראל, הדבר מדגיש את מחויבותנו להוביל את ההשקעה במחשוב עתיר ביצועים. המתקן החדש יהיה מרכיב מרכזי בצמיחה שלנו ובחדשנות שאנו מובילים בקהילת הבינה המלאכותית והטכנולוגיה הרחבה יותר.

ההספק של מערכות המחשוב במרכז החדש יעמוד על 30 מגה-וואט – נתון חריג בהתחשב בעובדה שמדובר בכח מחשוב שמוקדש כולו לחברה אחת ולא דאטה-סנטר שמספק שירותים לחברות רבות. העוצמה הזו דורשת כמובן יכולות קירור מתקדמות כמו קירור נוזלי שיוטמעו באתר. באנבידיה לא חשפו פרטים על עלות הקמת הסייט החדש, אולם על פי ההערכות מדובר במאות מיליוני דולרים על תשתית המשרדים והמחשוב. האתר החדש יחל לפעול במחצית הראשונה של 2025.

עמית קריג, סגן נשיא בכיר להנדסת תוכנה ומנהל מרכז המחקר והפיתוח של אנבידיה בישראל אמר שאתר המחקר, הפיתוח וההנדסה החדש יאפשר לאלפי עובדי אנבידיה בישראל "להמשיך לפתח את הטכנולוגיות שמניעות את הבינה המלאכותית, הכוח הטכנולוגי החשוב ביותר של זמננו".

אנבידיה היא אחת המעסיקות הפרטיות הגדולות ביותר בישראל, ובקצב הזה היא גם עשויה להפוך למעסיקה הגדולה ביותר בהייטק הישראלי עם הקיצוצים והצמצומים באינטל, שמחזיקה כיום בתואר. מאז רכישת חברת מלאנוקס בשנת 2020, מספר העובדות והעובדים של אנבידיה בישראל יותר מהכפיל את עצמו והחברה מפעילה כיום משרדים ביקנעם, תל אביב, רעננה, באר שבע ותל חי, ואף מכריזה על מאות משרות פתוחות.

אנבידיה היא בין החברות הרב לאומיות הבודדות שעמדה מאחורי עובדיה בישראל מאז ה-7 באוקטובר. בינואר 2024, כשלושה חודשים לאחר תחילת המלחמה תמכה אנבידיה רשמית ליוותה את משפחתו של אבינתן אור, עובד החברה החטוף.

הפוסט אנבידיה תשקיע קרוב ל 2 מילארד ש"ח בבניית מרכז נתונים ל-AI ביוקנעם הופיע לראשונה ב-Chiportal.

חברת AMD הודיעה כי תפטר כ-4% מכוח האדם שלה ברחבי העולם, המוערך בכ-1,000 עובדים, כחלק מהתמקדותה בהזדמנויות הצמיחה המרכזיות שלה, בעיקר בתחום הבינה המלאכותית. המהלך מתבצע לאחר שהחברה הכפילה את מצבת כוח האדם שלה בשלוש השנים האחרונות. המהלך עשוי לאפשר ל-AMD להתמקד בפיתוח טכנולוגיות חדשניות בתחום הבינה המלאכותית, תוך ייעול המבנה הארגוני ושמירה על תחרותיות.

בהצהרה מ-AMD נמסר: "כחלק מהתאמת המשאבים להזדמנויות הצמיחה הגדולות ביותר שלנו, אנו נוקטים במספר צעדים ממוקדים שכוללים, לצערנו, צמצום כוח האדם הגלובלי בכ-4%. אנו מחויבים לטפל בעובדים המושפעים מהמהלך בכבוד ולסייע להם בתהליך המעבר".

המהלך נועד למקד את מאמצי החברה בתחומי הצמיחה המהירה, כולל מרכזי הנתונים ומעבדי AI. עם זאת, לא נמסר אילו חטיבות יושפעו יותר מהפיטורים.

ב-2023 העסיקה AMD כ-25,768 עובדים במשרה מלאה ועוד 9,526 עובדים זמניים, לעומת 2020, אז העסיקה החברה 12,637 עובדים במשרה מלאה ו-5,739 עובדים זמניים בלבד.

השוואה עם אינטל

בניגוד ל-AMD, המתמקדת במבנה ארגוני יעיל יותר, אינטל פיטרה לאחרונה כ-16,000 עובדים כחלק מהתאמת ההוצאות לרווחים הנוכחיים. אינטל רשמה הפסדים כספיים ברבעונים האחרונים, בעוד AMD מרוויחה.

הפוסט AMD מפטרת 4% מכוח האדם הגלובלי שלה ומתמקדת בבינה מלאכותית הופיע לראשונה ב-Chiportal.

מרכזי נתונים הפכו לחלק בלתי נפרד מהעולם המודרני, אך עם עליית טכנולוגיות כמו בינה מלאכותית, צריכת החשמל שלהם צפויה לגדול משמעותית. לפי תחזיות חדשות של מכון המחקר לחשמל (EPRI), מרכזי נתונים עשויים להשתמש בכ-9% מכלל החשמל בארה"ב עד שנת 2030, יותר מפי שניים מהצריכה הנוכחית שלהם.

למה זה חשוב?

איזון מקורות האנרגיה שיספקו את הביקוש הגובר – גז טבעי, אנרגיה מתחדשת, פחם, סוללות, אנרגיה גרעינית ועוד – ישפיע על פליטת פחמן דו-חמצני בעתיד. תפקידם של מרכזי הנתונים בגדילת צריכת האנרגיה הוא קריטי להבנת השינויים הצפויים בשוק האנרגיה ולתכנון עתידי של תשתיות חשמל ברות קיימא.

דו"ח חדש של EPRI מציין כי מרכזי הנתונים בארה"ב עשויים להשתמש בין 4.6% ל-9.1% מהחשמל הכולל עד סוף העשור הנוכחי, בהתאם לארבעה תרחישים שונים. בשנת 2023, מרכזי הנתונים השתמשו בכ-4% מהחשמל הכולל, והדו"ח מציין כי נתון זה עשוי להשתנות באופן משמעותי בעתיד.

בקשות AI כמו ChatGPT צורכות כ-2.9 ואט-שעות לכל בקשה, כלומר פי עשרה מהחשמל הנדרש לבקשות חיפוש בגוגל המסורתיות. יישומי AI חדשים בתחום הווידאו, תמונות ואודיו דורשים כמויות חשמל חסרות תקדים.

מקורות האנרגיה

חברות טכנולוגיה גדולות כמו גוגל ומיקרוסופט מובילות בעסקאות לרכישת אנרגיה נטולת פחמן, אך דו"ח חדש של TD Cowen מצפה כי 75%-100% מגידול צריכת החשמל של מרכזי הנתונים בארה"ב בטווח הקרוב יתמך על ידי גז טבעי. ניתוח נוסף של גולדמן סאקס צופה שמרכזי הנתונים ישמשו ביותר משליש מהגידול השנתי המורכב בצריכת החשמל בארה"ב עד שנת 2030, וישתמשו בכ-8% מכלל החשמל.

מה ניתן לעשות?

EPRI ממליץ על אסטרטגיה רב-שלבית שכוללת שיפורים ביעילות האנרגטית, אך מזהיר כי מאז 2018, שיפורים אלו הואטו. בנוסף, EPRI עובד עם תעשיית מרכזי הנתונים ועם ספקי חשמל כדי לחקור גישות ברות קיימא. אחד הרעיונות הוא גנרטורים לגיבוי המונעים בדלקים נקיים, שיסייעו להפוך את מערכת היחסים בין מרכזי הנתונים לרשת החשמל מיחסים פאסיביים לכלכלה אנרגטית משותפת, בה משאבי הרשת מספקים חשמל למרכזי הנתונים ומשאבי הגיבוי של מרכזי הנתונים תורמים לאמינות וגמישות הרשת.

מסקנות

מרכזי הנתונים, בינה מלאכותית וטכנולוגיות חדשות נוספות כמו ייצור חשמלי וכלי רכב חשמליים מביאים לאתגרים חדשים בתחום צריכת החשמל בארה"ב. עלייה בביקוש החשמל והצורך בשיפור יעילות האנרגיה מציבים אתגרים חדשים אך גם הזדמנויות לצמיחה ולחדשנות בתעשיית האנרגיה.

הפוסט מרכזי הנתונים והבינה המלאכותית יכפילו את צריכת החשמל ויהוו 9% ממנו ב-2030 הופיע לראשונה ב-Chiportal.

ככל שהשימוש בבינה מלאכותית מרקיע שחקים, חלק ממרכזי הנתונים מגיבים בהעלאת מחירים ללקוחות כדי לקזז את העלויות הנוספות הכרוכות בתמיכה בבינה מלאכותית. יישומי בינה מלאכותית צורכים יותר אנרגיה מתוכנות קונבנציונליות מכיוון שהם נועדו לעבד כמות גדולה בהרבה של נתונים. לדוגמא: במשך מספר ימים, מודל AI בודד יכול לצרוך עשרות אלפי קילוואט-שעה.  כמו כן דגמי AI גנרטיביים, כמו הטכנולוגיה העומדת בבסיס הצ'אטבוט ChatGPT של OpenAI יכולים להיות גדולים עד פי 100 מכלי AI סטנדרטיים.

דרישות לכוח עיבוד, הצורך בשבבים מתקדמים, אתגרי שרשרת האספקה והשימוש המוגבר בבינה מלאכותית הם בין ההוצאות שמרכזי הנתונים מנסים להפיל על הלקוחות, נכתב בכתבה שהפרסמה לאחרונה בוול סטריט ג'ורנל. הגדלת עלויות הבנייה, העבודה והשירות דוחפות את המחירים למעלה.

לפי הניתוח האחרון של חברת שירותי הנדל"ן המסחרי CBRE , בצפון וירג'יניה, שוק הדאטה סנטרים הגדול בעולם עם יותר מ-275 מתקנים, כמות הכוח הזמינה להשכרה השנה התכווצה ל-38.4 מגה וואט, מ-46.6 מגה וואט לפני שנה,

 CBRE דיווחה שלקוחות מרכזי הנתונים באזור צפון וירג'יניה משלמים עד 140 דולר לחודש לכל קילוואט חשמל, המייצגים עליה של כ-  8%. לעומת 130 דולר ב-2022 . לשם השוואה, בעמק הסיליקון הלקוחות משלמים עד 250 דולר לחודש לכל קילוואט חשמל, עלייה של 43% מ-175 דולר ב-2022.

דרישות הקיבולת מחברות היפר-סקיילרס וcolocation  עולות על זו של מרכזי נתונים מקומיים. בהייפרסקיילרס משתמשים ב-37% מהקיבולת העולמית של כל מרכזי הנתונים, על פי נתוני 2022 של Synergy Research Group .

כמחצית מהקיבולת המשמשת את ה-הייפרסקיילרס נובעת ממרכזי הנתונים שלהם, והמחצית הנותרת היא ממרכזי נתונים מושכרים. מתקני שיתוף פעולה שאינם בקנה מידה גבוה משתמשים ב-23% מהקיבולת. מרכזי נתונים ארגוניים מקומיים השתמשו ב-40% מקיבולת מרכזי הנתונים ב-2022, ירידה משמעותית מ-60% ב-2017.

 Synergy צופה כי הייפרסקלרס  ישתמשו ביותר מ-50% מהקיבולת עד 2027 וכי קיבולת מרכזי הנתונים הארגוניים המקומיים תקטן לפחות מ-30%.

במהלך חמש השנים הקרובות, צופה החברה כי בעוד שהנתח המקומי מהסך הכל יירד בלמעלה מ-0.2 אחוז בשנה, הקיבולת בפועל של מרכזי נתונים מקומיים תקטן רק באופן שולי. נתח Colocation מסך הקיבולת יישאר קבוע יחסית .

במהלך העשור האחרון, ההוצאות הארגוניות על שירותי ענן גדלו בכ-42% בשנה ל-227 מיליארד דולר בשנת 2022, לעומת 10 מיליארד דולר בשנת 2012. לעומת זאת, ההוצאה הארגונית על חומרה ותוכנה של מרכזי נתונים גדלה רק בכ-2% בכל שנה, לפי Synergy .

"כאשר ארגונים תכננו מחדש באופן קיצוני את השקעות ה-IT שלהם וצמצמו את ההוצאות על מרכזי הנתונים שלהם, ספקי הענן המובילים בנו במהירות רשתות עולמיות ענקיות של מרכזי נתונים בקנה מידה גדול", אמרה ב- Synergy. ארגונים גם מעבירים יותר מציוד מרכזי הנתונים שלהם מחוץ לאתר למתקני מיקום.

רשתות חברתיות, מסחר אלקטרוני ומשחקים מקוונים הם בין שירותי הצרכנים הדיגיטליים ששיחקו תפקיד גדול בגידול הייפרסקילרס  המפעילים כ-900 מרכזי נתונים ברחבי העולם.

הפוסט <strong>ביקוש מוגבר ל-AI מגדיל את עלויות מרכז הנתונים</strong> הופיע לראשונה ב-Chiportal.

מיקרוסופט פותחת מרכז פיתוח שבבים חדש בישראל. הצוות החדש ימוקם בחיפה, ויפעל בנפרד מצוות פיתוח השבבים הוותיק של מיקרוסופט הפועל מהרצליה.

הצוות הותיק מבוסס על עובדי חברת NTRIG שנרכשה ע"י מיקרוסופט לפני 6 שנים (פברואר 2015) ומפתח שבבים לטאבלטים מדגם Surface של מיקרוסופט . כאמור הצוות הזה יושב במשרדי מיקרוספט ישראל מחקר ופיתוח בהרצליה ועובדים בו כיום כ-150 מהנדסים. עד כה פותחו במרכז בהרצליה חמישה שבבים שונים וכיום כמה מחברות הטכנולוגיה הגדולות בעולם כולל HP ולנובו משתמשות בפרוטוקול שפותח במרכז הזה לסביבת הטאבלטים שלהם.

כעת החליטה מיקרוסופט להקים מרכז פיתוח נוסף שיפתח מעבדים, לרבות מעבדים מרכזיים, לסביבת שרותי הענן של מיקרוסופט. מטרת המרכז החדש היא לפתח שבבים שיסייעו לשיפורי ביצועים של רשתות המחשבים בענן ושייך לקוו מוצרי AZURE של מיקרוסופט. הצוות הזה נפרד לחלוטין מצוות הפיתוח בהרצליה ומדווח ישירות למרכז פיתוח השבבים של מיקרוסופט בעמק הסיליקון בקליפורניה.

במקביל פורסם לאחרונה כי פייסבוק מבקשת אף היא להקים מרכז פיתוח שבבים בישראל. גם כאן המטרה היא לפתח שבבים מותאמים לצרכיה של פייסבוק, גם במקרה זה הפיתוח מיועד לשימוש במרכזי המיחשוב המשרתים את הענן של פייסבוק.

ייתכן שיש לכך קשר להיכרות הטובה שיש למנהל הישראלי של פייבוק לתחום הסיליקון, עופר שחם מכיר ומוקיר את עולם השבבים הישראלי וההערכה היא שהוא זה שהמליץ להנהלת פייסבוק לבחור בישראל כמרכז פיתוח השבבים.

בנוסף לעשרות חברות שבבים מובילות הפועלות בישראל כבר כמה עשורים לפני שבועיים חשפה גוגל כי היא מקימה מרכז פיתוח בניהולו של אורי פרנק שעזב את אינטל לטובת הקמת המרכז של גוגל שגם הוא יעסוק ככל הנראה בפיתוח מעבדים לסביבת שרותי אחסון נתונים בענן.

שוק הענן עמד בשנת 2020 על הכנסות מצרפיות של 63 מיליארד דולר וצמיחה שנתית של 40%. בוול סטריט צופים שבתוך עשור או שניים יגיע שוויו לטריליון דולר.

הפוסט גם מיקרוספט פותחת מרכז לפיתוח שבבים מתקדמים בישראל, פייסבוק הבאה בתור הופיע לראשונה ב-Chiportal.