חברת Niv-AI מתל אביב יוצאת מהפיתוח החשאי ומדווחת על גיוס סיד בהיקף של 12 מיליון דולר, במהלך שממקם אותה באחד מצווארי הבקבוק המרכזיים של עידן ה־AI: הפער בין עוצמת החישוב של מאיצי GPU לבין היכולת לספק להם חשמל באופן יעיל, מדויק ורציף. את הסבב הובילו Glilot Capital Partners ו־Grove Ventures, ובהשתתפות הקרנות האמריקאיות Arc VC, Encoded VC, Leap Forward ו־Aurora Capital Partners. לפי החברה, ההון ישמש להשקת פלטפורמת Power-Compute AI Stack, להרחבת צוות הפיתוח ולהקמת מעבדת מחקר בתל אביב שתדמה עומסי AI בתנאי חשמל מציאותיים.

הבעיה ש־Niv-AI מנסה לפתור אינה מחסור כללי בחשמל, אלא חוסר היכולת של מפעילי מרכזי נתונים להבין מהי צריכת החשמל האמיתית של עומסי AI. בניגוד לעומסי מחשוב מסורתיים, מאיצי GPU מודרניים מאופיינים בזינוקים חדים ומהירים מאוד בצריכת ההספק, לעיתים בפרקי זמן קצרים כל כך שמערכות הניטור הסטנדרטיות כלל אינן “רואות” אותם. התוצאה היא שמפעילי דאטה־סנטרים נערכים תמיד לתרחיש הקיצון, רוכשים קיבולת חשמל גבוהה יותר מזו שנחוצה בפועל, אך אינם מצליחים לנצל אותה באופן מלא. לפי החברה, לעיתים מדובר בכ־20%–30% מקיבולת החשמל שנותרת “כלואה” ובלתי מנוצלת.

כדי להתמודד עם הפער הזה פיתחה החברה שכבת מדידה ייעודית, המבוססת על חיישני הספק בתדר גבוה, שמסוגלים ללכוד את התנודות המהירות בצריכת החשמל של עומסי AI. על בסיס הנתונים האלה מייצרת המערכת פרופיל צריכה לכל יישום, מעין “חתימה אנרגטית” או “טביעת אצבע חשמלית”, ולאחר מכן מפעילה שכבת תוכנה שאמורה לתאם בזמן אמת בין עומסי החישוב לבין אספקת האנרגיה. במקום להאט את ה־GPU או “לחנוק” את הביצועים, המערכת מנסה להחליק את צריכת ההספק באמצעות הסטה מדורגת של עומסי העבודה, כך שניתן יהיה לנצל טוב יותר את התשתית הקיימת בלי לפגוע בתפוקה.

זהו ניסיון לגעת בבעיה שהופכת למרכזית יותר ויותר ככל שמרכזי AI גדלים. בשנים האחרונות הדיון סביב תשתיות בינה מלאכותית מתמקד לא רק בביצועי המעבדים או בזמינות של שבבים מתקדמים, אלא גם בעלות האנרגטית של הרצת המודלים. Niv-AI מבקשת לתפוס נישה שנמצאת בדיוק בתפר שבין תוכנה, חומרה ופיזיקה יישומית: לא עוד כלי לניהול עומסים בלבד, ולא עוד רכיב חשמלי, אלא מערכת בקרה מלאה שמחברת בין רשת החשמל לבין עומס ה־AI עצמו.

החברה הוקמה במאי 2025 בידי המנכ"ל תומר טימור וה־CTO אדוארד קיציס. לפי הדיווחים, השניים הם יוצאי יחידה 81 וסיירת מטכ"ל, ובצוות החברה עובדים מומחים בפיזיקה יישומית, הנדסת חשמל וארכיטקטורת מערכות מורכבות. בחברה מציגים את היתרון המרכזי שלה כיכולת לאחד באותו פתרון מומחיות מתחומי התשתיות החשמליות, שכבת ה־bare metal, עומסי ה־AI ומדידה פיזיקלית ברזולוציה גבוהה.

אם הטכנולוגיה של Niv-AI אכן תעמוד בהבטחה, היא עשויה לאפשר למפעילי דאטה־סנטרים להפיק יותר תפוקה מהקיבולת שכבר נרכשה והותקנה, במקום להמשיך ולהגדיל תשתיות חשמל בקצב יקר ואיטי. בעולם שבו כל GPU נחשב משאב יקר וכל מגה־ואט הפך למשאב אסטרטגי, לא בטוח שהמרוץ הבא יהיה רק על עוד שבבים — אלא על מי יידע להוציא מהם יותר, בלי לשלם בעודף על חשמל שלא באמת מנוצל.

הפוסט Niv-AI גייסה 12 מיליון דולר לפתרון צוואר הבקבוק האנרגטי של מרכזי AI הופיע לראשונה ב-Chiportal.

ניו־פוטוניקס מפתח תקווה מציגה רצף הכרזות ב־OFC 2026ניו־פוטוניקס, חברת שבבים פוטוניים מפתח תקווה, הציגה ב־OFC 2026 רצף הכרזות שממקם אותה בלב שוק הקישוריות האופטית למרכזי נתונים של AI. ב־12 במרץ חשפה החברה את NPG10240, שבב משדר־על־שבב בקצב 3.2 טרה־ביט לשנייה, עם לייזרים משולבים ומעבד אות אופטי OSPic, המיועד לקישוריות של 400Gbps לערוץ בדור הבא של מערכי AI. החברה, שפועלת במודל fabless, מציגה את הפלטפורמה שלה כפתרון ל־pluggables, ל־NPO ול־CPO עבור מרכזי נתונים עתירי רוחב פס.

ארבעה ימים אחר כך הכריזה ניו־פוטוניקס גם על Syncra, מודולטור micro-ring “ללא חימום”, ועל Niox, טכנולוגיית כיול בזמן אמת שנועדה לצמצם צריכת חשמל ובעיות תרמיות ב־co-packaged optics. ב־17 במרץ קיבלה החברה גם חיזוק מסחרי ראשון, כאשר Centera Photonics הודיעה על מודול 1.6Tbps DR8 LPO המבוסס על שבב של ניו־פוטוניקס. עבור חברה ישראלית צעירה, זהו סימן ראשון לכך שהטכנולוגיה שלה מתחילה לעבור מהצהרות על חדשנות לשילוב במוצרי שוק ממשיים.

הפוסט ניו־פוטוניקס מפתח תקווה מציגה רצף הכרזות ב־OFC 2026 הופיע לראשונה ב-Chiportal.

מארוול הודיעה על הרחבת פורטפוליו הקישוריות שלה למרכזי נתונים, עם דגש על רכיבים המיועדים לדור הבא של תשתיות בינה מלאכותית. ההכרזה כוללת פתרונות אופטיים בקצב של 1.6T, רכיבי Gearbox, יכולות אבטחה משולבות וכלי טלמטריה לניטור רשתות. החברה מציגה את המוצרים והדגמות נוספות בתערוכת OFC 2026 המתקיימת בלוס אנג'לס.

הרקע למהלך הוא העלייה בעומסי העבודה של יישומי AI, שמגבירה את הדרישות מרשתות התקשורת בתוך מרכזי הנתונים. ככל שמפעילים יותר מאיצים, זיכרון משותף וקישוריות צפופה בין רכיבי מחשוב, גדל הצורך ברוחב פס גבוה יותר ובצריכת חשמל נמוכה יותר לכל קישור.

במרכז ההכרזה עומדת הרחבת פלטפורמת ה-DSP האופטית של מארוול למהירות 1.6T. בין הרכיבים החדשים נמצא Ara T, שבב DSP לתצורת Transmit-Retimed Optics בתצורת 8x200G, שנועד לפי החברה לשפר את היעילות האנרגטית ולהפחית עלויות ברשתות אופטיות. לצדו הוצג Ara X, שבב 1.6T נוסף שנועד לשפר את אמינות הקישוריות האופטית. החברה גם הציגה את Petra, רכיב Gearbox בתהליך ייצור של 3 ננומטר, ואת Aquila M, רכיב coherent-lite בתחום O-band עם MACsec מובנה לאבטחת התעבורה.

מארוול מנסה לבסס כאן רצף טכנולוגי: ב-2023 הציגה את Nova, וב-2024 את פלטפורמת Ara. כעת היא מבקשת להראות שהיא אינה מסתפקת בהדגמות מוקדמות אלא בונה היצע רחב יותר לקראת פריסות מסחריות. עם זאת, מרבית הנתונים שנמסרו בהכרזה נשענים על הצהרות החברה, ולא פורסמו בשלב זה נתונים השוואתיים מלאים שיאפשרו להעריך את היתרון המעשי של כל רכיב מול מתחרים.

מעבר לשבבים האופטיים עצמם, מארוול מדגישה שהיא מציעה מכלול רחב של רכיבי קישוריות, כולל DSPs, רכיבי SerDes, מתגים, רכיבי interconnect, דרייברים, מגברי TIA ופלטפורמת הטלמטריה RELIANT. מבחינתה, זהו ניסיון למצב את עצמה כספקית תשתית מקצה לקצה עבור מרכזי נתונים של AI, ולא רק כיצרנית של רכיב נקודתי.

בתערוכת OFC 2026 הציגה החברה גם טכנולוגיות נוספות, ובהן IP לקישוריות Die-to-Die ב-3 ננומטר, רכיבי PCIe 8.0 SerDes בקצב 256 GT/s, פתרונות CXL להרחבת זיכרון ומשאבי מחשוב, וכן יכולות טלמטריה לניתוח ביצועי הקישוריות בזמן אמת. חלק מההדגמות מוצגות ישירות על ידי מארוול וחלקן באמצעות שותפות.

לצד זאת הודיעה החברה על שיתוף פעולה עם Mojo Vision בתחום הקישוריות האופטית מבוססת Micro-LED. לפי ההודעה, מארוול הייתה גם המשקיעה המובילה בסבב גיוס של Mojo Vision ב-2025. המטרה היא לפתח קישורים אופטיים קצרי טווח למרכזי נתונים, שישלבו את היכולות החשמליות של מארוול עם פלטפורמת ה-Micro-LED של Mojo.

החזון הטכנולוגי כאן הוא להעביר נפחי נתונים גבוהים מאוד בצפיפות רבה יותר, עם פחות אנרגיה ופחות השהיה. עם זאת, מדובר עדיין בכיוון מתפתח ולא בפתרון שכבר הוכח בפריסה רחבה בשוק. לכן, בשלב זה ההודעה חשובה בעיקר כאינדיקציה לכיוון שבו מארוול מבקשת להתקדם: מעבר מהרחבת קצב הקישוריות הקיים לנסות ולהשפיע גם על הדור הבא של האופטיקה בתוך מרכזי הנתונים.

בסופו של דבר, ההכרזה של מארוול משקפת את המגמה הרחבה בשוק: תשתיות AI דוחפות את יצרניות השבבים והקישוריות לחפש פתרונות עם יותר רוחב פס, פחות צריכת חשמל ויכולת עבודה אמינה יותר בצפיפויות גבוהות. השאלה המרכזית תהיה לא אם הטכנולוגיות הללו מרשימות על הנייר, אלא עד כמה הן יבשילו בזמן, ייוצרו בהיקף מתאים ויעמדו בדרישות העלות והאמינות של מפעילי מרכזי הנתונים הגדולים.

הפוסט מארוול מציגה רכיבי קישוריות חדשים ל-1.6T ומרחיבה את פעילותה באופטיקה למרכזי נתונים של AI הופיע לראשונה ב-Chiportal.

אנבידיה אינה מסתפקת עוד בתפקיד של ספקית מאיצים למרכזי נתונים. שלוש ההכרזות המרכזיות שלה ב־GTC 2026 מציגות אסטרטגיה רחבה בהרבה: בניית תשתית מלאה למפעלי בינה מלאכותית, הרחבת האקוסיסטם הפתוח של סוכני AI, והעברת יכולות עיבוד מתקדמות גם לסביבות חלל. כאשר מחברים בין שלוש ההודעות, מתקבלת תמונה ברורה: אנבידיה מבקשת למצב את עצמה כספקית הפלטפורמה השלמה של עידן ה־Agentic AI, מהליבה של הדאטה סנטר ועד לקצה המרוחק ביותר של מערכות אוטונומיות במסלול סביב כדור הארץ.

הבסיס למהלך הזה הוא פלטפורמת NVIDIA Vera Rubin, שנכנסה לדבריה לייצור מסחרי ומאחדת שבעה שבבים חדשים שנועדו לעבוד כמערכת אחת עבור כל שלבי מחזור החיים של יישומי AI: אימון מוקדם, אימון המשך, Test-Time Scaling והסקה עבור סוכנים אוטונומיים. הפלטפורמה משלבת CPU, GPU, תקשורת ואחסון בארכיטקטורה מתואמת, במטרה לאפשר הקמה של “מפעלי AI” בקנה מידה גדול במיוחד. אנבידיה מדגישה כי המעבר לעולם של סוכני בינה מלאכותית מחייב לא רק מאיצים חזקים יותר, אלא תכנון משותף של מחשוב, רשת ואחסון.

אחד המרכיבים הבולטים בפלטפורמה הוא Vera Rubin NVL72 Rack, המחבר 72 שבבי Rubin GPU ו־36 שבבי Vera CPU באמצעות NVLink 6, ‏ConnectX-9 ו־BlueField-4. לפי החברה, התצורה הזו מאפשרת לאמן מודלים גדולים מסוג Mixture of Experts עם רבע ממספר ה־GPU שנדרש בפלטפורמת Blackwell, ובשלב ההסקה להגיע לתפוקה גבוהה משמעותית לוואט ובעלות נמוכה יותר לכל טוקן. זהו מסר חשוב לתעשייה: הקרב הבא על שוק ה־AI לא יוכרע רק ברמת השבב הבודד, אלא ביכולת להעמיד מערכת שלמה, צפופה ויעילה יותר, עם חיבור הדוק בין כל רכיבי התשתית.

לצד ארון השרתים הראשי, אנבידיה הציגה גם רכיבי תשתית משלימים, בהם Vera CPU Rack, ‏BlueField-4 STX Storage Rack ו־Spectrum-6 SPX Ethernet Rack, שנועדו לטפל בעומסים החדשים שיוצרים ריבוי סוכני AI, חלונות הקשר ארוכים במיוחד ודרישות גוברות לתעבורת נתונים בין ארונות שרתים. עבור מפעילי דאטה סנטר, המשמעות היא שיפור לא רק בכוח העיבוד, אלא גם ביכולת להזין, לנהל ולתזמר עומסי עבודה מורכבים לאורך כל המערכת.

במקביל לחומרה, אנבידיה הרחיבה גם את שכבת התוכנה והמודלים. החברה הכריזה על NVIDIA NemoClaw עבור קהילת OpenClaw, במטרה לאפשר בנייה של סוכני בינה מלאכותית תוך שמירה על אבטחה ופרטיות. בנוסף חשפה שורת מודלים פתוחים חדשים ממשפחת Nemotron, בהם Ultra, ‏Omni ו־VoiceChat, לצד כלים ומודלים לתחומי Physical AI, רובוטיקה, רכב אוטונומי ורפואה. אנבידיה גם הכריזה על NVIDIA Nemotron Coalition, קואליציה גלובלית לפיתוח מודלים מתקדמים בקוד פתוח, ועל Dynamo 1.0, תוכנה פתוחה להאצת משימות הסקה בקנה מידה רחב. בכך היא מאותתת שהיא אינה רוצה לשלוט רק בשכבת החומרה, אלא גם באקוסיסטם של הפיתוח, ההרצה והאימוץ של יישומי AI.

החזון של אנבידיה אינו נעצר על הקרקע. בהכרזה נוספת הודיעה החברה כי פלטפורמות המחשוב המואץ שלה מיועדות להניע גם מרכזי נתונים במסלול סביב כדור הארץ, תפעול אוטונומי של חלליות ויישומי מודיעין גיאוגרפי־מרחבי. בלב המהלך נמצא NVIDIA Space-1 Vera Rubin Module, המותאם לשימוש בחלל ומיועד להביא ביצועי AI ברמת מרכז נתונים לסביבות מוגבלות בגודל, משקל וצריכת חשמל. לפי אנבידיה, המודול מאפשר הרצת מודלי שפה גדולים ומודלי בסיס ישירות בחלל, ומספק ביצועי הסקה גבוהים עד פי 25 לעומת H100 במשימות חלל.

לצד Space-1 הציגה החברה גם את IGX Thor ו־Jetson Orin כפלטפורמות למשימות קצה קריטיות, כולל עיבוד מקומי של נתוני חיישנים, שיפור זמני תגובה והפחתת התלות בהעברת כל הנתונים בחזרה לקרקע. היישומים שאנבידיה מסמנת כוללים זיהוי מהיר של שריפות יער, שיטפונות ודליפות נפט, לצד ניטור דפוסי מזג אוויר ושינויים אקלימיים ארוכי טווח. שורת חברות חלל, בהן Aetherflux, ‏Axiom Space, ‏Kepler Communications, ‏Planet Labs PBC, ‏Sophia Space ו־Starcloud, כבר הוזכרו כמי שמשתמשות בפלטפורמות שלה למשימות הדור הבא.

המסר החשוב ביותר אינו רק טכני אלא תעשייתי: אנבידיה בונה לעצמה אחיזה רוחבית בכל שכבות שוק ה־AI. היא מציעה תשתיות ליבה למפעלי AI, כלי תוכנה ומודלים פתוחים לסוכנים אוטונומיים, וגם הרחבה של אותן יכולות אל תחומים עתירי ערך כמו חלל, אוטונומיה ומודיעין גיאוגרפי. אם בעבר היא נתפסה בעיקר כחברת GPU, הרי שכעת היא מציגה את עצמה כארכיטקטית של תשתית מחשוב מלאה לעשור הבא.

הפוסט אנבידיה מרחיבה את חזון ה־AI: משרתי Vera Rubin, דרך סוכנים פתוחים ועד מרכזי נתונים בחלל הופיע לראשונה ב-Chiportal.

לפי הודעת החברות, שיתוף הפעולה יתמקד בהטמעת טכנולוגיית הפולימרים האלקטרו־אופטיים של Lightwave Logic בתוך ערכת תכנון התהליך, ה־PDK, של פלטפורמת הסיליקון־פוטוניקס PH18 של טאואר. המטרה היא לאפשר ללקוחות טאואר לתכנן ולהטמיע מאפננים אופטיים עתירי ביצועים במעגלים פוטוניים משולבים, בעיקר עבור קישורי 400G לליין, שבהם צפיפות רוחב הפס וצריכת האנרגיה הופכות לקריטיות במיוחד. (נסדא"ק)

החידוש החשוב כאן אינו רק עצם ההסכם, אלא העובדה שהמודולטורים של Lightwave Logic אמורים להפוך לחלק אינטגרלי מסביבת התכנון של טאואר, ולא להישאר רכיב ניסיוני או פיתוח נקודתי. המשמעות המעשית היא שלקוחות יוכלו לגשת לטכנולוגיה דרך תשתית פאונדרי פתוחה ומסודרת, במקום לפתח הכל מאפס. PH18 עצמה היא פלטפורמת סיליקון־פוטוניקס שמיועדת לשוקי קישוריות מרכזי הנתונים בתחומי O-band ו־C-band, ומוצעת במפעל ה־200 מ"מ של טאואר בניופורט ביץ' שבקליפורניה, עם ריצות Multi Project Wafer לאבי־טיפוס מהירים ועלות נמוכה יחסית.

פלטפורמת PH18 כבר כוללת מוליכי־גל מסיליקון ומסיליקון ניטריד, פוטודיודות גרמניום, מסיטי מופע ומודולטורי Mach-Zehnder, וכן תמיכה ב־PDK מבוססי Cadence, Synopsys, Luceda וכלים נוספים. לכן, שילוב טכנולוגיית המודולציה של Lightwave Logic בתוך אותה פלטפורמה עשוי להרחיב עבור לקוחות טאואר את ארגז הכלים הזמין להם, בלי לדרוש מעבר לתהליך ייצור חדש. בטאואר הגדירו זאת כהרחבת אפשרויות המאפננים הזמינות ללקוחות, ואילו ב־Lightwave Logic הדגישו שהמטרה היא להכניס את יתרונות הביצועים של המודולטורים מבוססי הפולימרים לסביבת פאונדרי נגישה ורחבה יותר.

מבחינת לוח הזמנים, החברות מתכננות כמה tapeouts הנדסיים כבר במהלך 2026, כדי לאמת יעדי ביצועים עבור ארכיטקטורות מודולטור דלות־הספק של 200G ו־400G. שתי החברות גם מתכוונות לאפשר ללקוחות להשתתף בריצות ההנדסיות הללו, כדי לאשר מוקדם תכנונים המבוססים על המודולטורים החדשים בפלטפורמת PH18. זהו פרט חשוב, משום שהוא מעיד שהמהלך מכוון לא רק למחקר עתידי אלא גם למסלול אימוץ מסחרי בפועל.

ההסכם עם Lightwave Logic משתלב במאמץ רחב יותר של טאואר לבסס את עצמה כפאונדרי מרכזי לתשתיות פוטוניקה עבור עידן ה־AI. רק בשבוע שעבר הודיעה החברה כי תגיע ל־OFC 2026 כדי להציג את מפת הדרכים של פלטפורמת הסיליקון־פוטוניקס שלה ליישומי AI, טלקום ויישומים מתפתחים, ובהם optical transceivers, אופטיקה משולבת־מארז, לייזרי DWDM, מיתוג אופטי, LiDAR ומחשוב קוונטי. גם ברצף ההודעות האחרון של טאואר ניכר שהחברה בונה סביב PH18 וקרובותיה אקו־סיסטם רחב של שותפים, כולל Scintil Photonics בתחום לייזרי DWDM לתשתיות AI ו־Salience Labs בתחום מתגים אופטיים למרכזי נתונים. (Tower Semiconductor)

גם המספרים של טאואר מספקים הקשר עסקי ברור למהלך. בחודש פברואר דיווחה רויטרס כי הביקוש לשבבי הסיליקון־פוטוניקס של טאואר, המשמשים להעברת נתונים מהירה בתשתיות AI, תרם לתוצאותיה הכספיות, וכי החברה הגדילה את השקעתה בציוד לייצור סיליקון־פוטוניקס ל־920 מיליון דולר בסך הכל. לפי אותו דיווח, טאואר שואפת להגדיל פי יותר מחמישה את קצב האספקה החודשי של שבבים אלה עד סוף 2026, ואף ציינה שלקוחות כבר התחייבו לרכוש את הקיבולת הנוספת. במילים אחרות, שיתוף הפעולה עם Lightwave Logic אינו מהלך מבודד, אלא עוד נדבך במהלך רחב שבו טאואר מנסה להפוך את הסיליקון־פוטוניקס ממוצר נישה למרכיב תעשייתי מרכזי בתשתיות מחשוב ובינה מלאכותית.

לכן, גם אם הכותרות בשוק ההון התמקדו בזינוק רגעי במניית Lightwave Logic, עיקר הסיפור הוא אחר: ניסיון לחבר בין טכנולוגיית חומרים ייעודית של חברת photonics קטנה יחסית לבין פלטפורמת ייצור ותכנון רחבה של פאונדרי מבוסס. אם החיבור הזה יעמוד ביעדי הביצועים, הוא עשוי לקצר את הדרך של לקוחות מ־design kit אל אבטיפוס וממנו אל יישומי תקשורת אופטית מהירים יותר וחסכוניים יותר באנרגיה.

הפוסט טאואר ו־Lightwave Logic ישלבו מאפננים מהירים בפלטפורמת PH18 הופיע לראשונה ב-Chiportal.

מלחמה ממושכת בין ארה"ב, ישראל ואיראן עלולה לפגוע לא רק בשוקי האנרגיה, אלא גם בשרשרת האספקה העולמית של תעשיית השבבים. לפי הערכות שפורסמו ב־CNBC, שני מוקדי סיכון בולטים במיוחד: חומרים חיוניים לייצור שבבים, ובראשם הליום וברום, וכן התייקרות האנרגיה, שעלולה לצנן את גל ההשקעות המסיבי במרכזי נתונים לבינה מלאכותית.

החשש הראשון נוגע להליום, גז שאין לו כיום חלופה מעשית בכמה שלבים קריטיים בייצור שבבים, ובהם פינוי חום ותהליכי ליתוגרפיה. לפי הסקר הגיאולוגי של ארה"ב, קטאר היא אחת היצרניות המרכזיות בעולם, וב־CNBC צוין כי היא אחראית ליותר משליש מן ההיצע העולמי. איגוד תעשיית השבבים האמריקני כבר הזהיר ב־2023 כי שיבוש מיידי באספקת הליום עלול לגרום לזעזועים בייצור השבבים העולמי.

הבעיה איננה רק ההפקה, אלא גם ההובלה. מצר הורמוז הוא נתיב שיט קריטי ליצוא מהמפרץ, וכל שיבוש ממושך בו עלול להוציא חלק גדול מההיצע העולמי מהשוק. לפי התחזיות שצוטטו ב־CNBC, סגירה ממושכת של הנתיב עלולה לגרוע יותר מרבע מהיצע ההליום העולמי, ולגרור חודשים של חזרה איטית לשגרה בשרשרת האספקה.

גם הברום נמצא על הכוונת. לפי הנתונים שצוטטו בכתבה, כשני שלישים מהייצור העולמי של ברום מגיעים מישראל ומירדן. זהו חומר נוסף בעל תפקיד חשוב בתהליכי ייצור מסוימים של שבבים, ולכן כל פגיעה ממושכת באזור עלולה להחריף את הלחץ על היצרנים, גם אם כרגע בשוק מדגישים שההשפעה בפועל עדיין מוגבלת.

מעבר לצד של ההיצע, התעשייה חוששת גם מפגיעה בביקוש. העלייה במחירי הנפט והאנרגיה מייקרת את ההפעלה של מרכזי נתונים, שהם צרכני החשמל הכבדים ביותר בגל הבינה המלאכותית. לפי תחזית ה־EIA שדווחה ברויטרס, מחיר ברנט צפוי להישאר מעל 95 דולר לחבית בחודשיים הקרובים בעקבות השיבושים מהמלחמה, אחרי שכבר חצה לזמן קצר את רף 100 הדולר. מרכזי נתונים לבינה מלאכותית צורכים הרבה יותר חשמל ממרכזי נתונים רגילים, ולכן כל התייקרות אנרגטית מעלה את עלות הבעלות הכוללת של חברות הענן וההייפרסקיילרים.

המשמעות היא איום ישיר במיוחד על יצרניות הזיכרון, ובראשן סמסונג ו־SK Hynix, שנהנו עד כה מבום הבינה המלאכותית. שבבי זיכרון, ובעיקר HBM ו־DRAM, הם רכיב יסוד במערכות של אנבידיה ובמרכזי נתונים לאימון ולהרצה של מודלים גדולים. אם עלויות האנרגיה ימשיכו לטפס, ואם פרויקטי תשתית של בינה מלאכותית יידחו או יצומצמו, יצרניות הזיכרון עלולות לסבול מירידת ביקוש, מלחץ מחירים ומפגיעה בשולי הרווח הגבוהים שהשוק כבר מתמחר.

לפי CNBC, מאז תחילת המלחמה נמחקו יותר מ־200 מיליארד דולר משוויין המשולב של סמסונג ו־SK Hynix, גם אם חלק מן הירידות קוזז בהמשך. גם קרן הסל VanEck Semiconductor ETF ירדה מאז תחילת הלחימה, אם כי התאוששה חלקית לאחר הצהרת הנשיא דונלד טראמפ שהמלחמה תסתיים “בקרוב מאוד”. במקביל, דיווחים מהימים האחרונים מצביעים על כך שמחירי הנפט אכן ירדו מהשיאים שנרשמו בתחילת ההסלמה, אך נותרו גבוהים ותנודתיים, כך שהשוק עדיין מתמחר אי־ודאות גיאופוליטית משמעותית.

עם זאת, חשוב להדגיש כי בשלב זה מרבית האנליסטים עדיין מדברים על סיכון פוטנציאלי יותר מאשר על פגיעה ממשית ומיידית. לחברות הזיכרון יש חוזי אספקה שנתיים, ולפחות בטווח הקצר הן מחזיקות מלאים שמאפשרים להמשיך בייצור. לכן, השאלה המרכזית אינה מה קורה היום, אלא מה יקרה אם הלחימה תימשך שבועות וחודשים, תעמיק את שיבושי ההובלה ותשאיר את מחירי האנרגיה גבוהים. במקרה כזה, תעשיית השבבים עלולה לגלות שוב עד כמה היא תלויה בחומרי גלם ובצווארי בקבוק גיאופוליטיים שמרוחקים מאוד מקווי הייצור של טאיוואן, קוריאה וארה"ב.

הפוסט המלחמה באיראן עלולה לפגוע בתעשיית השבבים העולמית הופיע לראשונה ב-Chiportal.

הודו ממשיכה לדחוף קדימה את תוכניתה לבנות תעשיית שבבים עצמאית, ובמרכז המאמץ ניצבת מדינת גוג'ראט. שר האלקטרוניקה וטכנולוגיית המידע של הודו, אשויני ואישנאו, אמר בכנס Gujarat SemiConnect 2026 בגנדינאגר כי בשנים הקרובות שלישיית הבינה המלאכותית, השבבים וייצור האלקטרוניקה תהיה במוקד הצמיחה התעשייתית, וכי הודו חייבת לנצל את חלון ההזדמנויות הזה.

ואישנאו קרא לגוג'ראט לפתח את עצמה גם כמרכז עולמי למרכזי נתונים, תוך ניצול יתרונות מקומיים כמו עודפי חשמל וזמינות של אנרגיה נקייה. לדבריו, השילוב בין תשתיות אנרגיה, אוכלוסייה מיומנת ואקוסיסטם תעשייתי מתפתח עשוי לאפשר למדינה ללכוד נתח משמעותי מהביקוש העולמי לאחסון ולעיבוד נתונים.

הכנס, שנשא את הכותרת “Gujarat: India’s Silicon Gateway”, אורגן על ידי מחלקת המדע והטכנולוגיה של ממשלת גוג'ראט, ונועד לחזק שיתופי פעולה בין יצרני שבבים וחברות טכנולוגיה בינלאומיות לבין התעשייה המקומית. באירוע השתתפו גם מושל גוג'ראט בהופנדרה פאטל וסגן המושל הארש סנגווי, ובמהלכו הוצגה גם מדיניות Science, Technology and Innovation 2026–31 החדשה של המדינה.

פאטל אמר כי מדובר ב"מהלך הנכון בזמן הנכון", והוסיף כי חנוכת מפעל מיקרון בסנאד בידי ראש הממשלה נרנדרה מודי נתנה דחיפה משמעותית ליצירת מה שהוא הגדיר כמהפכה טכנולוגית. לדבריו, הכנס אמור להמחיש שגוג'ראט מוכנה לבנות אקוסיסטם מלא לשבבים, למשוך שותפים גלובליים ולקדם את חזון Aatmanirbhar Bharat – הודו עצמאית יותר בייצור, בחדשנות ובשרשראות אספקה.

אחד המוקדים המרכזיים בתוכנית הוא Dholera Special Investment Region (SIR), שמקודם כ"עיר השבבים" של הודו וכמוקד עולמי לייצור אלקטרוניקה. האזור, הסמוך לאחמדאבאד, מיועד לארח גם את מפעל הייצור המסחרי הראשון של Tata Electronics, צעד שנחשב לסמל חשוב במעבר של הודו מדיבורים על עצמאות טכנולוגית למימוש תעשייתי בפועל.

ל-CHIPORTAL, הסיפור ההודי מעניין במיוחד משום שהוא ממחיש כיצד מדינות מנסות כיום לבנות ריבונות שבבים לא רק באמצעות פאבים, אלא דרך מהלך רחב בהרבה: קרקע ייעודית, תמריצים ממשלתיים, אנרגיה, מרכזי נתונים, כוח אדם והצמדת תחום השבבים למהפכת ה-AI. השאלה הגדולה כעת איננה אם הודו רוצה להיות שחקן משמעותי בתעשייה, אלא האם תצליח לתרגם את ההכרזות, הכנסים והמדיניות החדשה לשרשרת ערך מלאה, תחרותית ובת-קיימא.

הפוסט הודו מאיצה את מהלך השבבים: גוג'ראט מכוונת להיות שער הסיליקון של המדינה הופיע לראשונה ב-Chiportal.

הביקוש למחשוב AI באירופה שלש את עצמו במהלך 2025, ודחף ספקיות Neocloud להתרחב בקצב חסר תקדים. אך מעבר לאתגר הקיבולת, ארגונים אירופיים מתמודדים עם בעיה מבנית: האצת עומסי עבודה חייבה אותם להסתמך על ספקי ענן גלובליים שחברות האם שלהם כפופות לסמכויות שיפוט מחוץ לגבולות האיחוד. שיתוף הפעולה בין שתי החברות מיועד לפתור בדיוק את הפער הזה על ידי שילוב ה-APU של ספידאטה עם תשתית הענן האירופאית של נבול, תוך הפחתת עלויות בעבודות Apache Spark ושמירה על הנתונים תחת תחום השיפוט והסמכות של האיחוד.

ה-APU של ספידאטה תוכנן מהיסוד עבור עומסי עבודה של Big Data ואנליטיקה. בשונה מ-CPU ו-GPU, הוא מבצע פעולות Apache Spark SQL ישירות בסיליקון, שאילתות מורכבות, חיבורים ואגרגציות מתבצעות בחומרה ולא בזיכרון, וכאשר הוא פועל לצד ה-CPU וה-GPU הוא מביא לשיפורי ביצועים של עד פי 100 לעומת חלופות קיימות. מעבר לעומסי ETL, המעבד מזרז הכנת נתונים לאימון AI, שאילתות RAG ו-TAG בזמן אמת, ואספקת נתונים מובנים למודלי שפה. בפריסה אחת אצל לקוח בתחום עיבוד נתוני AI, המערכת החליפה 38 שרתים ב-3 בלבד, עם ירידת עלויות של למעלה מ-90%.

נבול תטמיע את ה-APU ברשת מרכזי הנתונים שלה באירופה, המופעלים באנרגיה מתחדשת, ותציע אותו כחלק מפלטפורמת הנתונים שלה לצד תשתיות ה-AI הקיימות.

עדי גלוון, מנכ"ל ספידאטה: "רוב השיח על AI עוסק כיום בשאלת הביצועים, והמהירות, ורבים שוכחים שבסופו של דבר מדובר גם בסוגייה כלכלית. ה-APU מפחית בצורה משמעותית את כמות השרתים ואת עלויות ההפעלה של עומסי אנליטיקה שחברות מתמודדות איתם היום, ובמקביל מאפשר להאיץ את זמן העיבוד. השילוב של ה-APU עם ענן אירופאי מאפשר לארגונים לשפר גם את ה-P&L וגם להבטיח את השליטה בנתונים תחת סמכות האיחוד האירופי ללא חשש".

ארנולד ג'ופר, מנכ"ל Nebul: "עבור החברות האירופאיות, ריבונות היא לא רק ערך, היא דרישה תפעולית. ריבונות נתונים אמיתית חורגת מעבר לציות ל-GDPR ומרכזי נתונים מבוססי EU, היא כוללת מבנה בעלות, שליטה תפעולית וסמכות שיפוט. הלקוחות שלנו רוצים לדעת מי בעל התשתית, מי מפעיל אותה ומי יכול לגשת אליה. עם ספידאטה אנחנו יכולים לספק את הביטחון הזה לצד שיפור ביצועים משמעותי."

הפוסט ספידאטה ונבול מכריזות על APU פרוס בתשתית ענן ריבונית אירופאית הופיע לראשונה ב-Chiportal.

“האתגר העיקרי טמון במשיכת השקעות ציבוריות ופרטיות כאחד כדי להגדיל במהירות את הקיבולת הנוספת,” אומר ג’ורג’ גרגורי, מנכ״ל סוכנות הפיתוח הכלכלי Malta Enterprise. לדבריו, מפעלי שבבים דורשים כוח אדם מיומן בהיקף גדול, חומרי גלם מאוד ספציפיים ועלויות אנרגיה נמוכות—שלושתם במחסור ברחבי אירופה.

הדברים נאמרים על רקע נתון שהנציבות האירופית מתגאה בו: שנה לפני עדכון מתוכנן של חוק השבבים האירופי, בריסל טוענת שהחוק—שאומץ ב־2023 ונכנס לתוקף ב־21-9-2023—כבר הוביל להשקעות הקשורות לשבבים בהיקף של יותר מ־80 מיליארד אירו, כמעט פי שניים מהיעד המקורי של 43 מיליארד אירו.

אלא שלצד הכותרות על “מבול השקעות”, אירופה עדיין מתקשה לשנות את התמונה הגדולה: חלקה בייצור העולמי של שבבים ממשיך לרחף סביב כ־10%, בזמן שמדינות אחרות משקיעות במקביל סכומים דומים ומתחרות על השבבים המתקדמים ביותר למרכזי נתונים, בינה מלאכותית ומערכות ביטחון.

הרבה יותר מפאבים: אירופה משקיעה גם בפיילוט־ליינים, תכנון ויכולות

המסר המרכזי שעולה מהסקירה הוא שחוק השבבים דוחף השקעות “בכל רוחב המערכת האקולוגית”—לא רק בקווי ייצור המוניים. חלק משמעותי מהכסף זורם למסגרות כמו קווי ייצור פיילוט, תכנון שבבים ומרכזי יכולת (competence centres), בעוד שהגדלת הייצור בקנה מידה תעשייתי מוצגת כיעד ארוך טווח יותר. (sciencebusiness.net)

דוגמה בולטת לכיוון הזה הגיעה ממש בתחילת פברואר 2026: ב־9-2-2026 הודיע מכון המחקר הבלגי imec על NanoIC—יוזמת פיילוט־ליין בהיקף של 2.5 מיליארד אירו, שמיועדת לאפשר לחברות ולמעבדות “לנסות” שלבי תהליך מתקדמים (מעבר לרף 2 נ״מ) לפני מעבר לייצור מסחרי. ברויטרס הודגש שהמהלך משתלב בשאיפת האיחוד להכפיל את נתח השוק שלו בשבבים ל־20% עד 2030. (Reuters)

מפעלי דגל ברחבי היבשת: דרזדן, דרום צרפת, קטניה ואוסטריה

לצד ההשקעות ביכולת ובמו״פ, “מפעלי הדגל” כן מתקדמים—ובעיקר סביב שבבים לתעשייה ולרכב, ובחלק מהמקרים גם לרכיבי בינה מלאכותית.

בדרזדן שבגרמניה מתוכנן מפעל של ESMC—מיזם משותף שבו TSMC מחזיקה 70% ובוש, אינפינאון ו-NXP מחזיקות 10% כל אחת. ההשקעה הכוללת צפויה לעלות על 10 מיליארד אירו, וחלק ניכר ממנה מגובה במימון ציבורי; הפרויקט גם מבקש מעמד רשמי של “Open EU Foundry” במסגרת חוק השבבים. (sciencebusiness.net)

בצרפת מקודם פרויקט של 2.9 מיליארד אירו עם STMicroelectronics ו-GlobalFoundries לייצור שבבים מהדור הבא בדרום־מזרח המדינה; באיטליה אושרה חבילת סיוע ממשלתית של 2 מיליארד אירו למתקן SiC חדש של STMicroelectronics בקטניה; ובאוסטריה הועמדו 227 מיליון אירו למימון ציבורי להרחבת מפעל של ams OSRAM, עם אפשרות להשקעה פרטית נוספת של 567 מיליון אירו עד 2030. (sciencebusiness.net)

במקביל, גם “שרשרת הערך שמעל ומתחת לייצור” מקבלת דחיפה. TSMC מקימה מרכז תכנון שבבים אירופי במינכן, במטרה לתמוך בלקוחות אירופיים ולהאיץ חדשנות תכנונית—צעד שמחזק את ההיגיון של אירופה: לא רק למשוך ייצור, אלא גם לבנות יכולת תכנון ותיאום בין תכנון לייצור.

מלטה כמקרה בוחן: “מדינה קטנה, השפעה אסטרטגית”

הכתבה מדגישה שמדינות קטנות יכולות לתפוס נישות אסטרטגיות—במיוחד בעולם ה-backend: הרכבה, בדיקה ואריזה מתקדמת. במלטה, לדוגמה, פועל מפעל של STMicroelectronics מאז 1981, ולאחרונה הושלמה בו הרחבה גדולה שהפכה אותו—לפי הדיווח—לאחד המתקדמים באיחוד בתחום ייצור ה-backend, ומיקמה את מלטה כמרכז בעל ערך גבוה להרכבה ואריזת שבבים.

גרגורי מצביע גם על יתרונות תחרותיים “לא נוצצים” אך קריטיים למשקיעים: במלטה מחירי החשמל נמוכים בכ־18% לעומת ממוצע גוש האירו, ושכר המגזר היצרני נמוך בכ־41% מהממוצע בגוש. הוא טוען שמדינות קטנות מסוגלות לעיתים לפעול בזריזות רבה יותר, להעמיד מסגרות רגולטוריות מהר יותר, ולפתח יכולות נישה כמו אריזה מתקדמת—בדיוק במקום שבו אירופה רוצה לצמצם תלות חיצונית.

אז למה “ייתכן שיידרש יותר”?

למרות קצב ההכרזות, גם בריסל וגם השטח מבינים שהמספרים לבדם לא מבטיחים תחרותיות. היעד הרשמי של האיחוד הוא להגיע לנתח שוק של 20% עד 2030, אך בינתיים חלק הייצור נשאר סביב 10% והמרוץ העולמי רק מתלהט.

לישראל יש כאן עניין עקיף אך ברור: אירופה היא שוק יעד מרכזי לתעשיות רכב ותעשייה מתקדמת—והן בדיוק הלקוחות שההשקעות החדשות מבקשות לשרת. אם אירופה תצליח לבנות תשתית ייצור, תכנון ואריזה חזקה יותר, חברות שבבים פבלס (כולל כאלה עם פעילות בישראל) עשויות למצוא מסלולי שותפות חדשים—אבל גם תחרות חדשה על טאלנטים, תשתיות ואנרגיה.

כיתוב תמונה מוצע: קו רקיע של לה ולטה, מלטה—מדינה קטנה שמנסה לתרגם יתרונות של עלויות אנרגיה ושכר, יחד עם מומחיות ב-backend, לתפקיד אסטרטגי בשרשרת הערך האירופית של השבבים.

הפוסט חוק השבבים האירופי מזניק השקעות: יותר מ־80 מיליארד אירו כבר על השולחן, אבל הייצור עדיין תקוע סביב 10% הופיע לראשונה ב-Chiportal.

גוגל (Alphabet) הודיעה כי היא מתכננת להסתמך על חשמל גיאותרמי חדש שיפותח בנבדה בידי Ormat Technologies, במסגרת הסכם רכישת חשמל (PPA) עם חברת החשמל המקומית NV Energy. המהלך נועד לתמוך בצריכת החשמל של צי מרכזי הנתונים של גוגל במדינה, על רקע העלייה החדה בביקוש לחשמל שמונעת בידי בינה מלאכותית והתרחבות תשתיות מחשוב.

לפי הודעת אורמת מ־17-2-2026, ההסכם הוא “תיק פרויקטים” (portfolio) בהיקף של עד 150 מגה־וואט של קיבולת גיאותרמית חדשה, שתפותח במספר אתרים בנבדה. הפרויקטים אמורים להיכנס להפעלה מסחרית בהדרגה בין 2028 ל־2030. (investor.ormat.com)

ההסכם בנוי כך שתקופת החוזה מתחילה עם כניסת הפרויקט הראשון להפעלה מסחרית, ומסתיימת 15 שנים אחרי שהפרויקט האחרון בתיק נכנס להפעלה. ההסדר כולו כפוף לאישור רגולטורי של נציבות השירותים הציבוריים של נבדה (PUCN), שאורמת מציינת כי היא מצפה לקבל במחצית השנייה של 2026.

אף שה־PPA נחתם בין אורמת ל־NV Energy, הוא “משרת” את גוגל דרך מנגנון תעריפי ייעודי של חברת החשמל, שמאפשר ללקוח גדול לממן תוספת קיבולת נקייה בלי לגלגל את העלויות על יתר הצרכנים. (investor.ormat.com)

“חשמל נקי ויציב” למרכזי נתונים

גיאותרמיה מספקת חשמל רציף (“clean-firm”) שאינו תלוי שמש או רוח—תכונה שהופכת אותה לאטרקטיבית במיוחד עבור מרכזי נתונים שזקוקים לאספקה יציבה סביב השעון. בהודעת אורמת צוטט המנכ״ל דורון בלכר באמירה שהבינה המלאכותית “מגדילה באופן יסודי” את הביקוש לחשמל, ושגיאותרמיה מתאימה לספק חשמל אמין וללא פליטות פחמן כדי לתמוך בצמיחה הזו.

גם גוגל הדגישה את היבט “החשמל הנקי־והיציב”: בריאנה קובור, שמובילה בגוגל חדשנות בשוקי אנרגיה, אמרה שהוספת עד 150 מגה־וואט גיאותרמי בנבדה נעשית במסגרת תעריף שחוזר על עצמו ו”מכסה את כל העלויות” של שירות החשמל—כך שיתר משלמי החשבונות מוגנים, ובמקביל מתחזקת אמינות המערכת המקומית.

התעריף “החדש” בנבדה והתקדים של Fervo

העסקה נשענת על Clean Transition Tariff (CTT) של NV Energy—מודל שגוגל קידמה יחד עם חברת החשמל בשנים האחרונות כדי לאפשר השקעה של לקוחות גדולים בטכנולוגיות “נקיות ויציבות” (כמו גיאותרמיה מתקדמת ואגירה ארוכת־טווח) בתוך מסגרת מפוקחת של חברת החשמל.

במאי 2025 גוגל דיווחה כי הרגולטור בנבדה אישר את ההסכם הראשון במסגרת ה־CTT: תוספת של 115 מגה־וואט גיאותרמי “מסביב לשעון” שיפותח בידי Fervo Energy ויימסר דרך NV Energy לטובת מרכזי הנתונים וה־cloud region של גוגל בנבדה—כחלק מהיעד של גוגל ל־24/7 חשמל נקי (CFE).

זווית ישראלית

אורמת, למרות שמטה החברה כיום ברינו, נבדה, היא חברה עם שורשים ישראליים: היא נוסדה ב־1965 בידי יהודה ויהודית ברוניצקי. עבור גוגל, ההסכם החדש מציב את אורמת בשורה הראשונה של ספקי “חשמל נקי־ויציב” לתשתיות מחשוב—תחום שצפוי להמשיך לצמוח במהירות.

הפוסט גוגל תרכוש בעקיפין אנרגיה גיאותרמית מאורמת בנבדה הופיע לראשונה ב-Chiportal.