הביקוש לשבבים ממשיך לעלות, בעיקר בגלל התרחבות תשתיות הבינה המלאכותית, שרתים ומרכזי נתונים, וגם בזכות המשך המעבר לרכב חשמלי ומערכות סיוע נהיגה. לפי תחזית WSTS (ארגון הסטטיסטיקה העולמי של תעשיית המוליכים למחצה), שוק השבבים העולמי עשוי להגיע ב־2026 לכ־975.8 מיליארד דולר – גידול של כ־9.5% לעומת 2025. (WSTS) לפי PwC, המגמה הזו עשויה להימשך עד סוף העשור: השוק צפוי לצמוח מכ־627 מיליארד דולר ב־2024 ליותר מטריליון דולר ב־2030 (CAGR של כ־8.6%), כשפלחי “שרתים ורשת” ורכב הם בין המנועים המהירים ביותר. (PwC)

AI משנה לא רק את הביקוש, אלא גם את תהליך הפיתוח

המרוץ ליכולות AI לא מתבטא רק בכמות השבבים, אלא גם באופן שבו מתכננים ומייצרים אותם. יותר צוותים משתמשים בכלי תוכנה מבוססי למידת מכונה כדי לייעל תכנון, לאתר חריגות מוקדם יותר, ולצמצם סבבי תיקון יקרים – חלק מהתמונה הרחבה של “AI בתוך שרשרת הערך” של תעשיית השבבים. במקביל, ככל שיורדים לצמתים מתקדמים (ובהמשך גם לשיטות ייצור חדשות ואריזה מתקדמת), התכנון והאימות נעשים מורכבים יותר, והעלות הכוללת של פיתוח שבב עולה בהתאם.

אריזה מתקדמת, צ’יפלטים ו”צוואר הבקבוק” של ציוד הייצור

גם אם תחזית תעשיית השבבים ל־2026 מצביעה על צמיחה, בפועל התעשייה מתמודדת עם מגבלות כושר ייצור ועם השקעות ענק בציוד. SEMI צופה שמכירות ציוד הייצור לשבבים ימשיכו לטפס ויגיעו לכ־145 מיליארד דולר ב־2026 ולכ־156 מיליארד דולר ב־2027 – שיא חדש – בין השאר בגלל השקעות ב־HBM, ביכולות לוגיקה מתקדמות, וגם בגלל אימוץ רחב יותר של אריזה מתקדמת. (SEMI) במקביל, דיווח רויטרס מצביע על כך שהשקעות בציוד לייצור וופרים עשויות לעלות ל־126 מיליארד דולר ב־2026, כאשר אסיה ממשיכה להוביל בהיקפי ההשקעה.

גיאופוליטיקה, חומרים וקיימות: “ההפתעות” לא נעלמות

לצד הצמיחה, 2026 מגיעה עם סיכונים שמוכרים היטב מהשנים האחרונות: מתחים גיאופוליטיים, מגבלות סחר ויצוא, ותלות בחומרי גלם ותשתיות (אנרגיה, מים, כימיקלים). PwC מדגישה שהשוק צומח מהר מהכלכלה העולמית וצפוי להגיע ליותר מטריליון דולר עד 2030, אבל דווקא בגלל החשיבות שלו – הוא גם חשוף יותר לזעזועים בשרשרת האספקה וללחצים סביבתיים ורגולטוריים. (PwC)

בשורה התחתונה, תחזית תעשיית השבבים ל־2026 נשענת על ביקוש חזק שמגיע מ־AI ומרכב, אבל היא לא מבטיחה “שנה שקטה”: העלויות בצמתים מתקדמים, התחרות על ציוד ויכולת אריזה מתקדמת, והסיכונים הגיאופוליטיים – כולם נשארים חלק מהמשחק.

הפוסט תחזית ל־2026: תעשיית השבבים צומחת בזכות AI ורכב, אך נשארת תנודתית הופיע לראשונה ב-Chiportal.

אנבידיה הודיעה כי רכשה את חברת SchedMD, המפתחת המרכזית של Slurm — מערכת קוד פתוח לניהול עומסי עבודה ותזמון משימות במחשבי־על (HPC) ובאשכולות בינה מלאכותית. תנאי העסקה לא פורסמו.

 Slurm משמשת לתזמון, תור וניהול משאבים באשכולות מחשוב גדולים, שבהם אלפי משימות רצות במקביל ודורשות הקצאת ליבות עיבוד, זיכרון וגישה למאיצים. לפי אנבידיה, Slurm  נמצאת בשימוש בלמעלה ממחצית המערכות בעשירייה הראשונה ובמאה הראשונה של דירוג TOP500 של מחשבי־העל.

באנבידיה הדגישו כי בכוונתם להמשיך להפיץ ולפתח את Slurm כפתרון פתוח ונייטרלי לספקים (vendor-neutral),  כלומר כזה שאמור לפעול ולהישאר רלוונטי גם בסביבות הטרוגניות שאינן “כולן אנבידיה”. לפי רויטרס, הרכישה משתלבת במאמץ רחב יותר של החברה להעמיק את ההשקעות באקו־סיסטם של תוכנה וכלים סביב בינה מלאכותית, על רקע תחרות גוברת.

SchedMD  עצמה נוסדה ב-2010 בידי מפתחי Slurm, מוריס “מו” ג’ט ודני אובל, ובהמשך עברה מיוזמיה מליברמור, קליפורניה, לליהי, יוטה. באתר החברה מצוין כי היא מעסיקה כ-40 עובדים ומספקת לצד הקוד הפתוח גם שירותי תמיכה, תחזוקה והטמעה לארגונים גדולים. בין לקוחות החברה את CoreWeave ואת מרכז מחשבי־העל של ברצלונה (Barcelona Supercomputing Center). (

לרכישה עשויה להיות משמעות מעשית עבור גופי מחקר וחברות שמאמנים מודלים גדולים או מריצים תהליכי הסקה בקנה מידה גדול: המתזמן הוא “שכבת התשתית” שקובעת עד כמה האשכול מנוצל היטב, כמה מהר עבודות נכנסות לתור, ואיך מחלקים משאבים בין צוותים ופרויקטים. במקביל, עצם כניסתה של אנבידיה עמוק יותר לתוכנת התשתית עשויה לעורר בקהילת הקוד הפתוח שאלות על ממשל, קדימות פיצ’רים ותאימות ארוכת טווח — נקודה שאנבידיה ניסתה לנטרל מראש בהתחייבות לנייטרליות ולהמשך הפצה פתוחה

הפוסט אנבידיה רוכשת את SchedMD, מפתחת Slurm — מתזמן הקוד הפתוח הנפוץ במחשבי־על וב-AI הופיע לראשונה ב-Chiportal.

המוח האנושי עדיין מנצח את מעבדי ה־AI בפער עצום – לא רק ביכולות, אלא בעיקר ביעילות האנרגטית. בהרצאה שנעלה את המושב על IoT ובינה מלאכותית בכנס 2025 TSMC Europe Open Innovation Platform (OIP) Ecosystem Forum באמסטרדם, הציג פרופ’ כריסטיאן מייר, ראש הקתדרה Highly Parallel VLSI Systems ב-TU Dresden, כיצד פרויקט המחשוב הנורומורפי SpiNNaker-2 מנסה להתקרב לביצועים של המוח, ולהריץ מודלים גדולים של בינה מלאכותית בזמן אמת – בעלות אנרגטית נמוכה בהרבה מזו של כרטיסי GPU קלאסיים.

מייר מוביל קבוצת מחקר של יותר מ־40 מהנדסים וחוקרים – מתכנני אנלוג ודיגיטל, אנשי אלגוריתמיקה ל-AI, ביוטכנולוגים ורובוטיקאים – שסביבה צמחו כמה ספין־אופים, ובהם Racyics, Siliconally, SpiNNcloud Systems ו-Silicon Matter. יחד מדובר באקו־סיסטם של יותר מ־250 אנשים. הקבוצה ביצעה בעשור האחרון עשרות טייפ־אאוטים של מערכות SoC מורכבות, מתהליכי 90 ננומטר ועד 22 ננומטר, המשמשים כ־30 קבוצות חיצוניות.

נקודת הפתיחה של מייר חדה: כיום יש פער של כ־שבעה סדרי גודל ביעילות האנרגטית בין המוח לבין חומרת ה-AI הטובה ביותר. לדבריו, כדי לבצע משימה חישובית מסוימת, המוח צורך בערך ‎10⁷‎ פחות אנרגיה מאשר מערכות אימון והסקה מודרניות. חלק מהפער הזה כבר מתחיל להיסגר באמצעים כמו זיכרון חישובי (in-/near-memory computing), חישוב בדיוק מופחת (reduced precision) ודילול סטטי של רשתות נוירונים (static sparsity). כל אחד מן הכיוונים הללו נותן בערך סדר גודל אחד של שיפור, יחד כשלושה סדרי גודל – “אבל עדיין נשארים לנו בערך ארבעה סדרי גודל באוויר”, כפי שהוא מנסח זאת. כדי לסגור אותם, צריך, לדבריו, ללמוד מהמוח עצמו.

המוח עובד בתדר נמוך יחסית – סדר גודל של מאה הרץ – אבל עם כ־80 מיליארד נוירונים שפועלים במקביל ובאופן א־סינכרוני. אין “טיק” גלובלי שמחכה שכולם יסיימו; מידע נכנס, משולב ומעובד כל הזמן. מערכות על־חישוב (HPC) קלאסיות, לעומת זאת, נתקעות על מגבלת אמדאל: גם אם מוסיפים עוד ועוד ליבות, חלק מהקוד נשאר סדרתי והאצה נעצרת. המוח פותר זאת בכך שהחישוב הוא אירועי וזמני – כל נוירון מגיב כשהוא צריך, לא כשמגיע תורו בשעון אחיד. זו גם נקודת המפתח לחיסכון האנרגטי: לא כל היחידות עובדות כל הזמן, אלא רק כאשר יש מידע רלוונטי.

כאן נכנסת לתמונה האסטרטגיה הכפולה שמייר הציג: שינוי ברמת האלגוריתם ושינוי ברמת החומרה. ברמת האלגוריתם, אחת הדוגמאות היא מודלים מסוג mixture-of-experts: במקום להפעיל בכל שאילתה את כל פרמטרי המודל, אפשר לבחור רק חלק זעיר מהרשת – למשל אלפית מן הנוירונים – בהתאם לתוכן השאילתה. תיאורטית, זה נותן שלושה סדרי גודל חיסכון באנרגיה, משום שרוב ה"נוירונים" במודל אינם נכנסים לפעולה. בפועל, על GPU רגיל אפשר לממש אולי סדר גודל אחד בלבד, משום שהמעבד לא בנוי לעבודה כל־כך דינמית וספרסית: גם כשהוא “מדלל” את הרשת, הוא עדיין משלם כמעט את כל מחיר הגישה לזיכרון והתקשורת.

לכן, טוען מייר, נדרשת גם חומרה חדשה – חומרה נורומורפית. השכבה הראשונה שהוא מציג היא שבבי Thin-Edge ASICs לעיבוד מקדים מהיר של רשתות עצביות בקצה הרשת. הרעיון: לא לשלוח לענן זרם גולמי של וידאו או חיישנים, אלא לבצע כבר בקצה חישוב עשיר – דחיסה, סאב־סמפולינג, חילוץ מאפיינים, סיווג ראשוני ורשתות חוזרות (RNN) פשוטות – ולהעביר למרכז רק ייצוג דחוס מאוד. בדוגמה שנתן: מצלמה אירועית (event-based) שמגיבה רק לשינויים בתמונה. צומת הקצה יכול להחליט “עכשיו מחפשים מכוניות” או “עכשיו מחפשים אופניים”, ולכן להפעיל רק את המאפיינים הרלוונטיים בתמונה ולהתמקד בזמן אמת רק באזורים מעניינים בסצנה.

מעל שכבת ה-Thin-Edge יושב המחשב הנורומורפי SpiNNaker-2 – מערך ענק של שבבים עם מאות ליבות ועשרות מאיצים נורומורפיים על כל שבב. לפי מייר ועמיתיו, המערכת השלם מיועדת להגיע לכ-10 מיליון ליבות ARM על פני כ־16 ארונות שרתים – שדרוג של פי עשרה לעומת הדור הראשון, SpiNNaker-1. כל שבב כולל לא רק ליבות כלליות, אלא גם מאיצים לרשתות עמוקות, חישוב הסתברותי, מקורות אקראיות ויחידות המתאימות במיוחד לרשתות "קופצות" (spiking neural networks). הזיכרון הפנימי בנוי כ-scratchpad גמיש שיכול לשמש בזמן ריצה כ-L1 או L2, לפי צורך. רשת-על-שבב ורשת התקשורת בין השבבים מעוצבות כך שחבילות אירועיות קטנות יגיעו לקצה השני של המכונה בתוך מילישנייה, כל עוד לא חוצים את מגבלת רוחב-הפס – דרישה קריטית כשמפעילים, למשל, צי של עשרות אלפי רובוטים עירוניים בזמן אמת ממרכז נתונים אחד.

כדי שהמחשב הזה יהיה באמת "פרופורציונלי לאירועים", נדרשה גם הנדסת אנרגיה קיצונית. מייר הסביר שהשבבים מתוכננים לפעול במתחים נמוכים מאוד, סביב חצי וולט ואף פחות, ובפינות תהליך של זליגה נמוכה – כדי להוריד את צריכת הסטנד-ביי כמעט לאפס. כך, כרטיס אחד של המערכת צורך אמנם כמה מאות ואט כשהוא פועל בעומס מלא, מספר דומה לזה של כרטיס NVIDIA A100, אך עומד על כמה ואטים בודדים במצב ממתין, לעומת עשרות רבות של ואטים ב-GPU קלאסי גם כשהוא “לא עושה כלום”. עבור עומסים אירועיים – מצלמות שמדי פעם "מתעוררות", חיישנים שמדווחים רק כשמשתנה משהו או מודל שפה גדול שלא כל הלקוחות מדברים איתו כל הזמן – המשמעות היא חיסכון משמעותי בעלות האנרגיה המצטברת.

המערכת כבר נמצאת בשירות לשורה של יישומים ניסיוניים ותעשייתיים. ספין-אוף החברה SpiNNcloud Systems משווקת מערכות מבוססות SpiNNaker-2 למרכזי מחקר ולחברות, בין היתר לחקר תרופות, רובוטיקה ועיבוד זמן-אמת של נתוני חישה בקנה מידה גדול. באפריל 2025 הודיעה TU Dresden כי מערכת SpiNNcloud בקמפוס נכנסה לפעולה עם כ-35 אלף שבבים ויותר מחמישה מיליון ליבות.

בסיום ההרצאה חזר מייר לנקודת המוצא: אם רוצים שבינה מלאכותית תתקרב באמת ליעילות של המוח, אי-אפשר רק "להאיץ" אלגוריתמים קיימים על חומרה קיימת. צריך לשאול בכל רמה – מהאלגוריתם, דרך האופן שבו מידע מיוצג ומועבר, ועד הארכיטקטורה הפיזית של השבב – איך המוח היה פותר את הבעיה בצורה א־סינכרונית, ספרסית ודינמית. רק שילוב כזה, לדבריו, יוכל לצמצם באמת את פער שבעת סדרי הגודל בין המוח האנושי למחשבי ה-AI של היום.

הפוסט לקרב את המחשבים ליעילות האנרגטית של המוח הופיע לראשונה ב-Chiportal.

Majestic Labs, סטארטאפ חדש של שלושה מנהלי סילי־קון ותיקים מגוגל ומטא – עופר שחם (מנכ״ל), שא רבי (נשיא) ומסומי ריינדרס (COO) – יצא מהסתר וגייס בסך הכול כ-100 מיליון דולר לפיתוח שרתים עתירי זיכרון ל-AI. לפי דיווחים, ה-Series A נסגר בספטמבר בהיקף 71 מיליון דולר בהובלת Bow Wave Capital ובהשתתפות Lux Capital, והסכום הכולל מגיע ל-100 מיליון דולר. החברה מפתחת ארכיטקטורת שרתים ושבבים קניינית המבטיחה עד פי 1,000 יותר זיכרון משרת ארגוני טיפוסי – ומערכת אחת שעל פי היזמים יכולה “להחליף” עד עשרה ארונות ציוד קיימים במרכז נתונים. אבטיפוס ראשון מיועד ל-2027. (AI & Data Insider)

ליבת ההבטחה הטכנולוגית של Majestic Labs היא העברת מרכז הכובד מהמעבד אל הזיכרון: בעבודות AI מסוימות צוואר הבקבוק איננו כוח החישוב אלא נפח/קרבת הזיכרון. ב-Majestic טוענים שהארכיטקטורה שלהם “ממוטטת” כמה וכמה ארונות ציוד לכדי שרת יחיד, ובכך מקטינה שטח רצפה וצריכת חשמל וקירור – אלמנטים יקרים במיוחד בעידן מרכזי נתונים ענקיים. היזמים מדגישים שהפתרון לא נועד “להחליף GPUs בכל מקום”, אלא לתת מענה למשימות AI עתירות-זיכרון שבהן יחס קבוע של חישוב-לזיכרון מגביל ביצועים ועלויות.

בסבב הגיוס נטלו חלק משקיעים בולטים בעולם השבבים וה-AI. לפי פרסומים בישראל, הסבב הכולל עמד על 90 מיליון דולר ל-Series A ועוד 10 מיליון דולר בסיד – סה״כ 100 מיליון דולר – והחברה מציגה טענה עקבית של “פי 1,000 זיכרון” ויכולת לאגד את הזיכרון של עשרה ארונות שרתים לתוך שרת אחד. הפרסומים הללו מפרטים גם את רשימת המשקיעים הרחבה ומאשרים את כיוון המוצר לעבר לקוחות היפרסקייל וארגונים עתירי נתונים.

שלושת המייסדים מגיעים מרקע עמוק בבניית שבבי ענן ומוצרי סיליקון לקנה-מידה עצום: ריינדרס הצטרפה לגוגל כבר ב-2003 והובילה צד עסקי-מוצרי בתחום הסיליקון; רבי מכר את חברת השבבים Arda לגוגל, הוביל את פיתוח שבב הווידאו Argos של יוטיוב; שחם מכר את Chip Genesis לגוגל והוביל תכנון-יישום סיליקון בחומרת הצרכן. ב-2018 עברו שלושתם למטא והקימו את FAST – Facebook Agile Silicon Team – עד קיצוצים ב-2023. מאז סוף 2023 הם בונים ב-Majestic Labs פלטפורמת שרתים עתירי זיכרון ל-AI. לפי הדיווחים, לחברה פחות מ-50 עובדים, מחציתם בתל-אביב והיתר בלוס אלטוס, קליפורניה; והיא כבר משוחחת עם לקוחות על הזמנות מוקדמות לקראת אבטיפוס ב-2027. (AI & Data Insider)

מהצד העסקי, יעד הלקוחות הוא היפרסקיילרים וחברות עם עומסי AI מבוססי-נתונים – פיננסים ופארמה, למשל – שבהם העלות-כוללת (TCO) של מרכזי נתונים נמדדת גם בשטח רצפה, חשמל וקירור, ולא רק במחיר ה-GPU. אם Majestic Labs תוכל לאמת בשטח את טענות ה-“פי 1,000 זיכרון” וה”שרת שמחליף עשרה ארונות”, ייתכן שהפתרון יפחית עלויות תשתית במטלות שבהן “שרתים עתירי זיכרון ל-AI” הם צו השעה. עם זאת, כל המספרים הללו עדיין הצהרתיים ותלויים במסירה מוצלחת של ארכיטקטורה, תוכנה ואקו-סיסטם – ואתגר זה יתברר רק כשהאבטיפוסים יגיעו לידי לקוחות.

גם בתמונה הישראלית יש עניין: נוכחות צוות משמעותית בתל-אביב ושילוב מהנדסים מקומיים בתחומי זיכרון, אריזה מתקדמת ותוכנה למערכות-על מעניקים ל-Majestic Labs חיבור חי לשוק הכישרונות המקומי ולשרשרת הערך של שבבים במרכזי נתונים. אם החברה אכן תספק “שרתים עתירי זיכרון ל-AI” שמסוגלים להאיץ אימון/אחזור מודלים גדולים ולצמצם טביעת רגל, היא תצטרף לגל חברות שמאתגרות את הסטטוס-קוו של ארכיטקטורת מרכזי נתונים בעידן ה-AI.

הפוסט בכירים לשעבר בגוגל ובמטא גייסו 100 מיליון דולר ל-Majestic Labs הישראלית הופיע לראשונה ב-Chiportal.

שוק האחסון והזיכרון העולמי ניצב בפני טלטלה חדשה. פואה חיין־סנג (Pua Khein-Seng), מנכ"ל חברת Phison Electronics, טען בראיון למגזין הטכנולוגי CommonWealth הטייוואני כי המחסור ב־NAND, הצפוי להתחיל ב־2026, עלול להימשך עשר שנים. לדבריו, השוק נכנס ל"סופר־סייקל" חדש שעתיד לשנות את פני תעשיית האחסון.

סיבות למחסור ארוך טווח

פואה הסביר כי במשך שנים יצרני זיכרון השקיעו בהרחבת קווי הייצור, מה שהוביל לנפילת מחירים ולחוסר יכולת להחזיר השקעות. מאז 2019–2020 ההשקעות ירדו בצורה חדה, וב־2023 חברות כמו Micron ו־SK Hynix העבירו חלק גדול מההון להשקעות ב־HBM, זיכרון רווחי יותר עבור אימוני בינה מלאכותית, מה שהותיר את תחום ה־NAND מוזנח יחסית.

התוצאה: היצע מוגבל בדיוק בתקופה שבה הביקוש נוסק – בעיקר בגלל הבום של מרכזי הנתונים לאינטליגנציה מלאכותית.

ביקוש מונע בינה מלאכותית

בעוד ש־HBM (זיכרון DRAM עתיר־רוחב־פס) שימש בעיקר לאימון מודלים, כעת, כשהמודלים מתבגרים, הדגש עובר ל־inference – השלב שבו יש לשרת מיליארדי משתמשים, לאמן מחדש מודלים על בסיס נתונים חדשים ולאחסן כמויות עצומות של מידע. כאן נכנס ה־NAND, שמספק פתרונות אחסון בקנה מידה עצום.

פואה טוען כי מרכזי נתונים אינם יכולים להסתמך על GPU בלבד: "כדי להרוויח כסף, צריך משתמשים. משתמשים מייצרים נתונים. הנתונים צריכים להישמר. לכן מרכזי נתונים ימשיכו להתרחב סביב האחסון – זה התפקיד הבסיסי שלהם".

מ־HDD ל־SSD – שינוי מאזן הכוחות

התחזיות מצביעות על ירידת מחירי SSD כך שיתקרבו למחירי HDD בתוך חמש עד שמונה שנים. במקביל, זמני האספקה של דיסקים קשיחים מתארכים לעד שנה, מה שמאיץ את המעבר לאחסון מבוסס SSD.

ב־2020 היחס בין SSD ל־HDD במרכזי נתונים עמד על חד־ספרתי מול מעל 90%. כיום מדובר כבר על 20% לעומת 80%, והחזון של פואה הוא הגעה ל־80%–100% SSD בעשור הקרוב.

השלכות על השוק הפיננסי

בנקים גדולים, בהם Morgan Stanley, מתחילים להזהיר משקיעים מפני "סופר־סייקל" צפוי בשוק הזיכרון, המשלב ביקוש ל־HBM ול־NAND. גם התחרות מול סין, שמתכננת להיכנס לשוק ה־HBM תוך שנתיים, צפויה להשפיע.

המשמעות: עשור של השקעות באחסון

לדברי פואה, השאלה האמיתית היא לא רק כמה יעלה הייצור, אלא כמה קיבולת חדשה תידרש כדי לתמוך במעבר מ־HDD ל־SSD, במקביל לבום בבינה המלאכותית. להערכתו, זה מה שיבטיח את המשך עוצמתו של ה־NAND בעשר השנים הקרובות.

הפוסט מנכ"ל Phison: המחסור ב־NAND יימשך עשור ויוביל ל"סופר־סייקל" חדש הופיע לראשונה ב-Chiportal.

שבבים, בינה מלאכותית, רכבים חשמליים, מרכזי נתונים, אנבידיה, AMD, אינטל, Texas Instruments, חוק השבבים והמדע, גליום ניטריד, סיליקון קרביד

ענף השבבים העולמי מצוי בתקופת צמיחה חסרת תקדים, כאשר שילוב בין עומסי עבודה עצומים של יישומי בינה מלאכותית (AI) לבין האצה באימוץ רכבים חשמליים (EVs) מוביל להשקעות מסיביות במפעלי ייצור שבבים. לפי דוח חדש של PwC, ההשקעות הגלובליות צפויות לחצות את רף 1.5 טריליון דולר בשנים 2024–2030 – סכום המקביל לכל ההשקעות שבוצעו בענף במהלך שני העשורים הקודמים גם יחד.

בינה מלאכותית מניעה את הביקוש

ההתפשטות המהירה של עומסי עבודה בתחום ה־AI מעלה דרמטית את הדרישות לשבבים מתקדמים. שוק השרתים העולמי צפוי לחצות את רף ה־300 מיליארד דולר עד 2030, כאשר מגזר השרתים והרשתות יהפוך לגדול ביותר מבחינת ביקוש לשבבים.

במרכז השינוי נמצאים מאיצי AI, שכבר כיום מהווים כ־50% מההכנסות במגזר זה – קפיצה חדה בהשוואה לעבר. לצד ענקיות שבבים כמו אנבידיה ו־AMD, ספקיות ענן כדוגמת אמזון, גוגל ומיקרוסופט מפתחות שבבים מותאמים אישית לצרכי מרכזי הנתונים שלהן.

חשמל ואוטונומיה: תעשיית הרכב מכתיבה את הקצב

המגזר השני בצמיחתו הוא תעשיית הרכב, שם השבבים הופכים לליבה של טכנולוגיות חשמליות ואוטונומיות. PwC צופה כי עד 2030 רכבים חשמליים והיברידיים יהוו מחצית מכלל המכירות העולמיות.

התהליך הזה משנה גם את עולם החומרים: סיליקון־קרביד (SiC) וגליום־ניטריד (GaN) צפויים להחליף את הסיליקון המסורתי במערכות ההספק של רכבים חשמליים. עד סוף העשור, למעלה מ־60% משוק השבבים להספק ברכב יתבסס על חומרים אלו – לעומת כ־23% בלבד כיום.

השקעות ממשלתיות ושיאי תעשייה

הצמיחה נתמכת גם ביוזמות ממשלתיות רחבות היקף. חוק השבבים והמדע בארה"ב (CHIPS Act) מגלם מעל 630 מיליארד דולר בהשקעות בשרשרת האספקה ב־28 מדינות.

בין ההכרזות הגדולות:

• Texas Instruments עם תוכנית השקעות של 60 מיליארד דולר להקמת שבעה מפעלי שבבים – הגדולה בתולדות ארה"ב.
• אינטל מתכננת להשקיע מעל 100 מיליארד דולר בארבע מדינות שונות, כשחלק מהמימון מגיע מ־7.86 מיליארד דולר כסיוע ישיר מהממשל האמריקני.

גלן ברם, ראש תחום השבבים הגלובלי ב־PwC, מסכם: “התעשייה עוברת שינוי מהיר, בהובלת בינה מלאכותית, שינויים גיאופוליטיים והיקפי השקעה ממשלתיים שלא נראו כמותם”.

אלקטרוניקה צרכנית והעתיד הדיגיטלי

מעבר למרכזי הנתונים ולתחבורה, תחום המכשור הצרכני ממשיך לשמש מנוע צמיחה. מכשירים חכמים לבית צומחים בקצב שנתי של 5.6%, בעוד שווקי המציאות המדומה (VR), המציאות הרבודה (AR) והרובוטים האישיים מתקדמים בקצב מהיר אף יותר – עד 24.5% בשנה.

ביקוש זה מונע צורך ביכולות עיבוד מתקדמות, בזיכרונות רחבי פס ובמעבדי קצה המאפשרים זמן תגובה קצר יותר ושמירה על פרטיות המשתמשים.

דוח PwC Semiconductor & Beyond 2026 מציב תמונת עתיד ברורה: השבבים הופכים לתשתית קריטית לעולם ה־AI, לתעשיית הרכב החשמלי והאוטונומי, ולאלקטרוניקה הצרכנית. עם השקעות חסרות תקדים, חומרים חדשים ומגמות טכנולוגיות מואצות, הענף צפוי לא רק להתרחב אלא גם לעצב מחדש את הכלכלה הגלובלית עד סוף העשור.

הפוסט PwC: השקעות עתק בשבבים מניעות את מהפכת ה־AI והרכב החשמלי הופיע לראשונה ב-Chiportal.

דו"ח חדש של ארגון SEMI, המייצג את שרשרת האספקה בתעשיית האלקטרוניקה והשבבים, מצביע על כך שציוד ייצור השבבים בטייוואן צפוי לרשום השנה זינוק דרמטי – עם הכפלה של היקפי המכירות ביחס לשנה שעברה.

זינוק חד בהיקפי המכירות

במסיבת עיתונאים לקראת פתיחת כנס SEMICON Taiwan 2025, אמר קלארק טסנג, מנהל מחלקת המחקר והסטטיסטיקה ב-SEMI, כי היקפי הציוד בתעשייה בטייוואן יגדלו השנה ב־100% – מעל ההערכות הקודמות שצפו עלייה של 70%. בחודשים ינואר–יולי כבר נרשם גידול של 134% לעומת התקופה המקבילה אשתקד.

הזינוק מיוחס בעיקר להשקעות ענק בתחום שבבי AI, במיוחד ב־GPU (מעבדי גרפיקה) וב־HBM (זיכרון פס רחב), שמובילים את הביקוש העולמי.

תמונת מצב עולמית

גם דרום קוריאה נהנית מהשגשוג ב-AI, עם עלייה שנתית של 38% בהיקפי ציוד הייצור לשבבים בתקופה המקבילה. לעומת זאת, סין רשמה ירידה של 11% – בשל בסיס השוואה גבוה במיוחד מהשנה שעברה.

ברמה הגלובלית, SEMI צופה צמיחה שנתית של 7%–10% בהיקפי ציוד ייצור השבבים ב־2025. חלוקה לפי תחומים: ציוד לייצור פרוסות שבבים (Wafer) יעלה ב־6%–7%, ציוד בדיקות IC יזנק ב־23%, וציוד להרכבת שבבים יגדל ב־8%.

ציוד לייצור שבבים ב־7 ננומטר וטכנולוגיות מתקדמות יותר, כמו גם שבבי זיכרון, יהווה כ־40% מהיקף המכירות השנה – שיעור שצפוי לעלות ל־45% ב־2027 ול־55% ב־2030.

הובלה טכנולוגית טייוואנית

טיֵן ווּ, מנכ"ל ASE Technology, ספקית שירותי אריזה ובדיקות שבבים, אמר כי אף שהעשור הקרוב יביא עמו שינויי מבנה בשרשרת הערך העולמית, תעשיית השבבים הטייוואנית תמשיך להוביל בפיתוחי AI ומרכזי נתונים בפער של שנתיים־שלוש מהמתחרות.

לדבריו, חברות טייוואניות יוכלו לשמור על היתרון התחרותי באמצעות פישוט פתרונות ללקוחות, השקעה בטכנולוגיות חדשות כמו Co-Packaged Optics (CPO), אריזות תלת־ממדיות CoWoS וניהול הספק חכם, ובכך להבטיח יתרון גם בתנאי תחרות גלובליים גוברים.

"האולימפיאדה של תעשיית השבבים"

כנס SEMICON Taiwan 2025, הנפתח השבוע, מתואר על ידי SEMI כ"אולימפיאדה של תעשיית השבבים". השנה ישתתפו בו שיא של 1,200 חברות מ־56 מדינות, שיציגו חידושים ביותר מ־4,100 דוכנים, וצפויים למשוך כ־100 אלף מבקרים – מספר שיא גם הוא.

אמפמ

כותרת: ציוד ייצור השבבים בטייוואן יכפיל את היקפיו השנה בשל הביקוש ל-AI
כותרת משנה:
תגים: שבבים, טייוואן, ציוד ייצור שבבים, SEMI, SEMICON Taiwan, GPU, HBM, בינה מלאכותית, תעשיית השבבים, מרכזי נתונים
ביטוי מפתח: ציוד ייצור שבבים בטייוואן 2025
נרדפים: תעשיית שבבים, ייצור שבבים, ציוד מוליכים למחצה, השקעות AI, טכנולוגיות מתקדמות, CoWoS, CPO

SLUG: taiwan-semiconductor-equipment-ai-2025

רוצה שאכין גרסה מקוצרת באנגלית (250–300 מילים) לפרסום ב־HAYADAN.COM?

הפוסט חיובית לטכנולוגיות AI: ציוד ייצור השבבים בטייוואן צפוי להכפיל את עצמו ב־2025 הופיע לראשונה ב-Chiportal.

חברת Taiwan Semiconductor Manufacturing Company (TSMC), הנחשבת לעמוד השדרה של תעשיית השבבים העולמית, פרסמה דו"חות כספיים מרשימים לרבעון השני של 2025. התוצאות מצביעות על שילוב של ביקוש חזק בתחום המחשוב עתיר הביצועים (HPC) ובתחום הסמארטפונים – שני מנועים מרכזיים לצמיחה.

נתונים כספיים בולטים

• רווח למניה (EPS): עלייה של 60.7% לעומת התקופה המקבילה אשתקד, והגעה ל־15.36 דולר טייוואני.
• הכנסות: צמיחה של 11.3% בהשוואה לרבעון הקודם, לסך של 30.1 מיליארד דולר.
• פלטפורמת HPC: עלייה של 14% בביקושים לעומת הרבעון הראשון, מה שמעיד על המשך ההתרחבות המואצת בתחום מרכזי הנתונים והבינה המלאכותית.

היכולת של TSMC לייצר בפרוסות מתקדמות בקווי 3 ננומטר ו־5 ננומטר מחזקת את מעמדה כשחקנית מובילה, ומציבה אותה לפני מתחרותיה בשוק.

משמעות אסטרטגית

הנתונים מאשרים כי TSMC אינה רק ספק שבבים – אלא חלק בלתי נפרד מהכלכלה העולמית ומהמהפכה הדיגיטלית. החברה ממוקמת בצומת שבין טרנספורמציית הבינה המלאכותית להתחדשות בשוק הסמארטפונים.

עבור משקיעים, מדובר בסיפור כפול: מצד אחד פוטנציאל צמיחה משמעותי, ומצד שני חשיפה לסיכונים גיאופוליטיים – בעיקר סביב המתיחות בין סין לארצות הברית ביחס לטייוואן. בנוסף, המודל העסקי עתיר ההון של החברה מחייב השקעות מתמשכות והסתמכות על ביקוש קבוע לטכנולוגיות חדשות.

מבט קדימה

למרות הסיכונים, חשיבותה של TSMC כמובילת ייצור השבבים בעולם אינה מוטלת בספק. החברה ממשיכה לעצב את פני תעשיית הטכנולוגיה העולמית, ותוצאות הרבעון השני מדגישות את החוסן, החדשנות והחיוניות שלה בסביבה דינמית ותחרותית.

במילים אחרות – TSMC היא לא רק עוד יצרנית שבבים, אלא עמוד תווך של המהפכה הטכנולוגית הגלובלית.

אמפמ:

• כותרת:
• כותרת משנה:
• תגים: TSMC, שבבים, בינה מלאכותית, סמארטפונים, HPC, טייוואן, שוק ההון, מרכזי נתונים, טכנולוגיה עולמית
• ביטוי מפתח: TSMC תוצאות רבעון שני 2025
• נרדפים: TSMC, Taiwan Semiconductor, יצרנית שבבים, טייוואן סמיקונדקטור
• SLUG: tsmc-q2-2025-results-hpc-smartphones

רוצה שאכין לך גרסה מורחבת עם ניתוח ההשפעה האפשרית על השוק הישראלי ועל חברות כמו אינטל ואנבידיה?

הפוסט TSMC רשמה זינוק ברווחים: ביקוש ל-HPC ולסמארטפונים דחף את הצמיחה ברבעון השני הופיע לראשונה ב-Chiportal.

אינטל ממשיכה באסטרטגיית ההתייעלות שלה ומודיעה על פיצול (ספין-אוף) נוסף: חטיבת הרשתות והקצה שלה, NEX (Network and Edge Group), תהפוך לחברה עצמאית, בתמיכת משקיעים חיצוניים. מדובר באחד המהלכים המשמעותיים של המנכ"ל ליפ־בו טאן, שבא לאחר פיצולים קודמים של מובילאיי, אלטרה ורילסנס.

NEX עוסקת בפיתוח שבבים לתשתיות תקשורת ודאטה סנטרים, ומתחרה בשחקניות כמו אנבידיה, ברודקום ומארוול. בין מוצריה הבולטים – סדרת Atom P7000 למרכזי נתונים עם מתג מובנה שמעבד עד 100 גיגה־ביט לשנייה, וסדרת Atom P5900 לתחנות בסיס סלולריות עם ביצועים של עד 400 גיגה־ביט לשנייה. שני הדגמים כוללים מאיץ סייבר ייעודי להצפנה ופענוח של תעבורת מידע.

בישראל מועסקים בחטיבה כ־400 עובדים, בירושלים, חיפה ופתח תקווה, בתחומי חומרה ותוכנה. את הפעילות המקומית מנהל שרון אלמוזנינו־אלמוג. עם הפיכתה לחברה עצמאית, צפויה NEX ליהנות מגמישות רבה יותר, גיוס משאבים חדשים, והזדמנות לצמיחה מואצת – כך לפי גורמים באינטל.

המזכר הפנימי ששלח סגן נשיא אינטל ומנכ"ל NEX, סצ'ין קאתי, לעובדים, כולל גם את ההצהרה: "בדומה לאלטרה, נישאר משקיע עוגן שייהנה מהצלחת החברה, אך נזהה שותפים אסטרטגיים נוספים שיסייעו לצמיחתה". אינטל לא חשפה עדיין מתי יתבצע הפיצול בפועל ומה יהיה היקף ההשקעה שתשמור בידיה.

המהלך מגיע ברקע דיווח על הפסד רבעוני שישי ברצף, ירידה של 9% בערך מניית אינטל, וצפי לקיצוץ של כ־15% מכוח האדם עד סוף 2025 – מ־99,500 עובדים ל־75,000. גם ההשקעות במפעלי ה־Foundry יקוצצו. במקביל, אינטל הפסיקה לדווח על תוצאות NEX בנפרד והעבירה תחומים שונים ממנה ליחידות אחרות בחברה.

בשוק מעריכים כי עצמאות עסקית תאפשר לחטיבה להתחרות בצורה טובה יותר, ולהיכנס לשווקים חדשים – ובכך להחזיר את אינטל לעמדה מובילה גם בתחום התקשורת.

דובר אינטל אישר ל־CRN את תוכן המזכר.

"אנחנו מתכננים להקים את המרכיבים המרכזיים של עסקי הרשתות והתקשורת שלנו כחברה עצמאית, וכבר התחלנו בתהליך של איתור משקיעים אסטרטגיים," נמסר מהחברה בהצהרה.

"בדומה לאלטרה, נישאר משקיע עוגן, מה שיאפשר לנו ליהנות מהפוטנציאל לעלייה עתידית בערך החברה, תוך שאנו ממקמים את העסק לצמיחה עתידית," הוסיף הדובר.

בתמונה: משרדי אינטל בחיפה ומפעל אינטל בקריית גת. צילום: StockStudio Aerials, Intel Corporation

הפוסט אינטל תפצל את חטיבת NEX לחברה עצמאית – 400 עובדים בישראל יושפעו הופיע לראשונה ב-Chiportal.

הביקוש העולמי ההולך וגדל לשבבים ולמרכזי נתונים, בעקבות שימושים מתרחבים בזיכרון ואחסון, מציב את תעשיית הסמיקונדקטור מול אתגר סביבתי חמור – אך גם מול הזדמנות לשינוי עמוק. לפי סדרת דו"חות חדשה של חברת המחקר IDTechEx, קיימת מגמה גוברת של השקעות, רגולציה וחדשנות טכנולוגית במטרה להפחית את טביעת הרגל האקולוגית של תעשיית המוליכים למחצה ומרכזי הנתונים.

אנרגיה, מים וכימיקלים מסוכנים

ייצור שבבים מודרני צורך כמויות עצומות של אנרגיה, מים וחומרים כימיים, בהם גם חומרים מסוכנים ממשפחת PFAS. תוצרים אלו גורמים לפליטות מזהמות ולסיכון ממשי לזיהום מי תהום. עם התרחבות הענף, במיוחד לאור הקמת פבריקציות חדשות בכל העולם, הבעיות הללו צפויות רק להחריף – ולכן, מציינת IDTechEx, נדרשת פעולה כבר עכשיו.

לצד מימון להקמת מתקנים חדשים, מוסדות מחקר ורגולטורים – בעיקר באירופה – החלו לעודד תחליפים לא-רעילים ולחייב מעבר לשיטות ייצור "דלות אנרגיה".

הפוטנציאל של בינה מלאכותית בתכנון חומרים

דו"ח נוסף של IDTechEx, העוסק באינפורמטיקה של חומרים ("Materials Informatics"), מדגיש כי שימוש בבינה מלאכותית בתכנון תרכובות חלופיות עשוי לזרז את המעבר לחומרים ירוקים, מבלי לפגוע באיכות הביצועים של השבבים. הסוגיה המרכזית כיום היא מציאת חומרים בני קיימא שאינם פוגעים ברמת הביצועים – קריטית במיוחד במוליכים למחצה.

קיימות גם בשרשרת האחורית

הדו"ח מדגיש שגם מרכזי הנתונים עצמם יכולים להפוך ליעילים יותר אנרגטית – באמצעות שילוב שבבים שתוכננו להפחתת צריכת חשמל, להארכת חיי מוצר, ולאפשרות למחזור או תיקון. במילים אחרות, תכנון בר קיימא צריך להתחיל ברמת השבב ולהימשך עד סוף חיי המוצר.

הרגולציה האירופית תוביל את השוק?

באיחוד האירופי כבר הוחלט על איסור שימוש ברבים מהכימיקלים המזיקים עד שנת 2030 – מה שעשוי להפוך לקטר עולמי של שינוי. הדו"ח טוען שהשוק הגלובלי ילך בעקבות ה-EU, בין אם מתוך צורך רגולטורי ובין אם משיקולי שוק וצרכנות ירוקה.

לסיכום

לפי הדו"ח "Sustainable Electronics and Semiconductor Manufacturing 2025–2035", היישום של חומרים ושיטות ייצור בני קיימא אינו רק חובה מוסרית או רגולטורית – אלא מהלך אסטרטגי שיקבע מי יהיו מובילי תעשיית השבבים בעשור הקרוב.

למידע נוסף

• Sustainable Electronics and Semiconductor Manufacturing 2025–2035
• Sustainability for Data Centers 2025–2035

אם תרצה גרסת אמפמ של הידיעה או תקציר לפלטפורמות נוספות – אוכל להכין מיד.

הפוסט דו"ח חדש: ייצור שבבים ומרכזי נתונים חייבים לעבור לקיימות – לפני שהרגולציה תכפה זאת הופיע לראשונה ב-Chiportal.