דוח חדש של פירמת הייעוץ PwC מזהיר כי עד שנת 2035, עלולה שליש מתפוקת השבבים העולמית להימצא בסיכון עקב שיבושים באספקת נחושת – חומר גלם קריטי בתעשיית המוליכים למחצה. הסיכון נובע מהשפעות הולכות ומחריפות של משבר האקלים, בדגש על בצורות ותנאי מזג אוויר קיצוניים באזורים עשירים במחצבים.

הניתוח, שהתפרסם במסגרת סדרת הדוחות "Protecting People & Prosperity", מצביע על כך שכ־32% מהייצור הצפוי של שבבים עד 2035 עלול להיחשף לסיכון הקשור לאספקת נחושת, בעיקר בשל הידלדלות מים באזורים שבהם פועלות מכרות הנחושת. אם פליטות הפחמן ימשיכו במסלולן הנוכחי, שיעור זה עלול לזנק ל־58% עד שנת 2050.

מדינות כמו צ'ילה – המפיקה הגדולה ביותר של נחושת בעולם – עומדות במוקד הדוח. על פי PwC, מחסור במים מהווה סיכון ישיר לתפקוד המכרות במדינה ולשרשרת האספקה העולמית. כמה חברות כרייה בצ'ילה כבר החלו לפעול, בהשקעות בהתפלת מים ושיפור יעילות השימוש בהם.

גלן בורם, ראש תחום שבבים עולמי ב־PwC דרום קוריאה, אמר: "השבבים הם הדם הנסתר של הטכנולוגיה המודרנית. עלינו לפעול כבר היום כדי להבין ולנהל את הסיכונים הפיזיים שמציב שינוי האקלים על שרשרת האספקה".

שוק השבבים העולמי, שמוערך כיום בכ־650 מיליארד דולר, צפוי לעבור את רף הטריליון דולר עד 2030 – אך הדוח קובע כי רבות מהחברות בענף טרם שילבו את סיכוני האקלים בתכנון האסטרטגי שלהן.

לין באבר, סגנית ראש תחום הקיימות הגלובלית ב־PwC, הוסיפה כי "חברות צריכות להתייחס לשיבושים אקלימיים כסיכון מסחרי לכל דבר – כספי, תפעולי או מוניטיני. התאמה חכמה למציאות האקלימית תורמת לגמישות, מעודדת חדשנות ומאפשרת להוביל גם בתקופות של חוסר יציבות".

הדו"ח ממליץ למנהיגים עסקיים למפות את כלל החשיפות לאורך שרשרת הערך ולאמץ צעדים כגון גיוון ספקים, פיתוח חומרים חלופיים, והעמקת שיתופי פעולה בין יצרנים לצרכנים.

עם העלייה בביקוש לשבבים – במיוחד לאור צמיחת הבינה המלאכותית, האנרגיה המתחדשת והתשתיות הדיגיטליות – תעשיית השבבים נאלצת להתמודד עם התלות ההולכת וגדלה שלה בחומרי גלם פגיעים. PwC קוראת לחברות לפעול באופן פרואקטיבי כדי להבטיח את עתיד התעשייה.

הפוסט PwC: משבר האקלים מאיים על שליש מאספקת השבבים העולמית הופיע לראשונה ב-Chiportal.

בינה מלאכותית ומחשוב מואץ יאפשרו לחוקרי האקלים לבצע "ניסים" הדרושים כיום כדי להגיע לפריצות דרך בתחום – כך אמר מייסד ומנכ"ל אנבידיה, ג'נסן הואנג, בכנס מדעני אקלים בברלין.

הואנג דיבר על הצורך הדחוף בשלושה "ניסים", כהגדרתו. הראשון הוא היכולת לחולל סימולציה של האקלים בקצב מהיר מספיק, וברזולוציה גבוהה – למשל בקנה מידה של 2 קילומטרים רבועים (לעומת עשרות קילומטרים כיום). השני – היכולת לחקות את חוקי הפיזיקה של מערכות האקלים בעזרת בינה מלאכותית, ולחזות את כל התחרישים האפשריים במהירות שיא ובמידת דיוק גבוהה. השלישי – היכולת להמחיש (visualize) את כל הדאטה האינטרקטיבי על גבי פלטפורמות, כמו למשל Nvidia Omniverse, ולהנגיש אותו למקבלי ההחלטות, קובעי מדיניות, עסקים וחוקרים.

בכנס דיבר הואנג על Nvidia GH200 Grace Hopper Superchip – מעבד למחשוב מואץ שפותח במיוחד למשימות בינה מלאכותית גדולות מאוד ויישומים של מחשוב מואץ. על ידי חיבור מספר רב של מעבדים כאלה יחד, אנבידיה יכולה להציע לחוקרי האקלים מערכות מחשוב חזקות מאוד שמאפשרות את הרצת המודלים המורכבים שלהם. "עבור התוכנה – כל המעבדים הללו המחוברים יחד נראים כמו מעבד ענק אחד, חזק באופן מיוחד", אמר הואנג.

הוא דיבר גם על Nvidia Modulus, פלטפורמה בקוד פתוח המאפשרת לחוקרים לאמן ולדייק מודלים המבוססים על חוקי הפיזיקה לצורך מחקרי אקלים, ועל FourCastNet – מודל חיזוי אקלים ייחודי, ועל האופן בו מודלים המבוססים על בינה מלאכותית יכולים ללמוד את חוקי הפיזיקה מדאטה אמיתי שנאסף בשטח. המודל הצליח, למשל, לחזות באופן מדויק את נתיב התקדמות של הוריקן על ידי שיקלול של מידע גולמי, ולחזות גל חום חסר תקדים בצפון אפריקה שלושה שבועות לפני שהתרחש.

לדברי הואנג, טכנולוגיות כאלה של אנבידיה מסייעות להפוך את הידע הייחודי הזה לנגיש יותר עבור חוקרים, ומאיץ את השימוש בתאומים דיגיטליים – מודלים מורכבים מאוד המדמים מערכות בעולם האמיתי, ולא רק של אקלים אלא למשל גם מחסנים של רשתות קמעונאיות כמו אמזון או תחזיות של רמות הקליטה של רשתות G5 בערים צפופות.  

אנבידיה בונה היום מערכות חזקות יותר לאימון מודלים של בינה מלאכותית, הדמיית בעיות פיזיות והדמיה אינטראקטיבית כדי להתמודד עם האתגרים הגדולים הללו, אמר הואנג. "מחשבי-העל החדשים הללו מתחברים בהדרגה לרשת. זוהי טכנולוגית המחשוב החדשנית ביותר שניתן לדמיין", הוסיף.

לינק לבלוג

הפוסט ג'נסן הואנג: בינה מלאכותית ומחשוב מואץ יאפשרו לחוקרי האקלים לבצע "ניסים" הופיע לראשונה ב-Chiportal.