ועדת המשנה של ועדת הכלכלה לקידום תעשיית ההייטק בישראל קיימה היום דיון במצב הענף, על רקע הקיפאון בתעסוקה, התחזקות השקל, התרחבות השימוש בבינה מלאכותית והחשש כי חברות יעבירו פעילות מחקר ופיתוח ומשרות מישראל למדינות אחרות.

יו"ר הוועדה, ח"כ אביגדור ליברמן, אמר כי הצטברות של כמה גורמים יוצרת לחץ גובר על חברות הטכנולוגיה, ובמיוחד על חברות סטארט־אפ ועל עובדים בתחילת דרכם. בין הגורמים שהזכיר: שער החליפין, אי־הוודאות הכלכלית והביטחונית, עליית פרמיית הסיכון, שירות המילואים הממושך והשיבושים בתעופה.

"מכל הנתונים שלמדתי בחודשים האחרונים, המצב לא מבשר טובות", אמר ליברמן. לדבריו, התחזקות השקל מעלה את עלות העסקתו של עובד ישראלי במונחים דולריים ומקטינה את התמריץ של חברות בינלאומיות וישראליות להרחיב את כוח האדם המקומי.

בת חן רוטנברג, נציגת מרכז המחקר והמידע של הכנסת, הציגה נתונים שלפיהם שנת 2025 הייתה טובה יותר משנת 2024 בכמה מדדים מאקרו־כלכליים, ובהם יצוא וגיוסי הון. עם זאת, בתחום התעסוקה נמשך הקיפאון, ובשירותי ההייטק אף נרשמה לראשונה ירידה במספר המועסקים.

לדבריה, המגמה נובעת משילוב של התרחבות השימוש בכלי בינה מלאכותית, שינוי בהרכב הביקושים ועליית עלות ההעסקה בישראל. גורמים אלה עלולים לפגוע במיוחד במשרות כניסה ובתפקידים שניתן להעביר בקלות יחסית למרכזי פיתוח במדינות אחרות.

פחות עובדי מו"פ בישראל

הכלכלנית הראשית של רשות החדשנות, רחל קופר באר, אמרה כי ברבעונים האחרונים נרשמה התאוששות בגיוסי ההון, וכי ההייטק היה אחראי לכמחצית מצמיחת התוצר בשנת 2025.

לצד זאת, היא התריעה מפני ירידה במספר עובדי המחקר והפיתוח המועסקים בישראל ומפני התרחבות הפעילות העסקית, הניהולית והטכנולוגית של חברות ישראליות מחוץ למדינה.

אחת השאלות המרכזיות שעלו בדיון הייתה כיצד לשמר בישראל את הפעילות בעלת הערך הגבוה — ובה במיוחד פיתוח שבבים, תוכנה, מערכות בינה מלאכותית וטכנולוגיות עמוקות — כאשר מדינות אחרות מציעות לחברות מענקים, הטבות מס ועלויות העסקה נמוכות יותר.

סגנית הכלכלן הראשי במשרד האוצר, מורן משה חנציס, אמרה כי הממשלה בוחנת כלים לשימור פעילות המחקר והפיתוח בישראל, וכי חלק ניכר מהסיוע המתוכנן צפוי להיות מופנה לחברות סטארט־אפ.

צח בסול, רפרנט מחקר ופיתוח והשכלה גבוהה באגף התקציבים, מסר כי משרד האוצר ורשות החדשנות פועלים לגיבוש מסלולי השקעה וסיוע לענפי יצוא שנפגעים מהתחזקות השקל. לדבריו, מוקמים צוותים לבחינת פתרונות בהיקף של כ־1.5 מיליארד שקל להייטק וכ־600 מיליון שקל לענפי יצוא נוספים.

ליברמן הציע לייעד לחברות סטארט־אפ כלי סיוע בהיקף דומה, באמצעות השקעה ממשלתית או הלוואות עומדות. לדבריו, ללא מענה ממוקד, החברות הצעירות הן שעלולות להיפגע ראשונות מהשינוי בתנאי השוק.

קריאה לגיוס כספי המוסדיים

מיכל שריג כדורי, נציגת פורום חברות הצמיחה, אמרה כי השאלה אינה רק האם ההייטק הישראלי נותר תחרותי מבחינה טכנולוגית, אלא האם ישראל עצמה נשארת סביבת פעילות אטרקטיבית לחברות.

לדבריה, חברות הצמיחה מעסיקות עובדים רבים בישראל ומפעילות רשת רחבה של ספקים, נותני שירותים ומשרדים, אולם עליית עלויות ההעסקה מחייבת גיבוש תמריצים חדשים לשימור הפעילות המקומית.

נציגי התעשייה, העובדים וההסתדרות קראו להשקיע בהכשרת עובדים ובהתאמת מיומנויותיהם לשוק המבוסס יותר ויותר על בינה מלאכותית, לצמצם חסמים רגולטוריים וליצור תמריצים שיגדילו את כדאיות העסקתם של עובדים בישראל.

ליברמן סיכם את הדיון בקריאה ליצור מסלול שיקל על הגופים המוסדיים להשקיע בחברות טכנולוגיה ישראליות. לדבריו, הסטת חלק קטן מכספי הפנסיה והחיסכון ארוך הטווח להשקעות בענף עשויה להזרים אליו מיליארדי שקלים.

"אין אלטרנטיבה זמינה יותר מהמוסדיים בישראל", אמר. "חצי אחוז מהכסף שהם מחזיקים הוא לפחות 15 מיליארד שקל, שיכולים לפתור את כל הבעיות בישראל".

בדיון עלה גם הצורך להיערך להמשך השתתפותה של ישראל בתוכניות המחקר האירופיות לאחר סיום התוכנית הנוכחית של Horizon Europe. נציגי האוצר מסרו כי הם פועלים עם רשות החדשנות והוועדה לתכנון ולתקצוב כדי לאפשר לחוקרים ולחברות ישראליות להשתלב בתוכניות עתידיות.

הפוסט הכנסת דנה בקיפאון בהייטק: חשש מהעברת משרות ומו"פ לחו"ל הופיע לראשונה ב-Chiportal.

רשות החדשנות מדווחת כי במסגרת קרן יוזמה נחתמו עד כה הסכמי השקעה בהיקף של כ־450 מיליון דולר בקרנות הון סיכון ישראליות. לפי ההודעה, עם השלמת הסגירה המלאה של הקרנות, סכומים אלה צפויים להוביל לגיוס מוערך כולל של מעל 2 מיליארד דולר, כאשר השקעות נוספות מתוכננות במהלך 2026.

לקרן שני מסלולים מרכזיים: מסלול תמרוץ השקעת מוסדיים בקרנות הון סיכון ישראליות, ומסלול קרנות דיפטק (Fund of Funds) להשקעה ישירה בקרנות המתמחות בטכנולוגיות עמוקות.

במסלול תמרוץ המוסדיים, התחייבו עד כה גופים מוסדיים להשקעות כוללות של כ־365 מיליון דולר ב־11 קרנות ישראליות, מתוכן כ־79 מיליון דולר הם כספי קרן יוזמה. על פי ההודעה, התחייבויות אלה צפויות להוביל לגיוסי קרנות בסך משוער של לפחות מיליארד דולר. ברשות החדשנות מציינים כי המסלול השלים כעת את שלב היישום הראשון, עם “עמידה באבן דרך משמעותית” בדמות התחייבויות של מאות מיליוני דולרים מצד מוסדיים ישראליים, והדגמה של יכולת המנגנון לחולל שינוי בשוק בפועל.

במסלול קרנות הדיפטק, אושרו השקעות ישירות של כ־85 מיליון דולר ב־9 קרנות נוספות, אל מול יעד גיוס כולל של מיליארד דולר. לפי תנאי המסלול, הקרנות שאושרו בדצמבר מחויבות להגיע לסגירה ראשונה בתוך חצי שנה ממועד האישור – דרישה שנועדה, לפי ההודעה, להאיץ את תהליכי הגיוס ולאפשר התחלת פעילות השקעה כבר בטווח הקצר. הקרנות מיועדות לשלבים שונים של השקעה – מהשלבים המוקדמים ועד לשלבים מאוחרים – ובסקטורים מגוונים, בהם שבבים, ביוטכנולוגיה, חומרים מתקדמים, קוונטום ואגרו־פודטק.

שר האוצר בצלאל סמוטריץ מסר כי “באמצעות קרן יוזמה אנו מזרימים הון ממשלתי שמניע השקעות פרטיות בהיקפים של מיליארדי דולרים, מחזק את קרנות ההון סיכון המקומיות ומבטיח רציפות השקעה גם בתקופות מאתגרות”. שרת החדשנות, המדע והטכנולוגיה גילה גמליאל הדגישה כי טכנולוגיות עמוקות “דורשות הון סבלני, מומחיות וליווי לאורך זמן”, וכי המהלך “מחבר בין מדיניות ממשלתית, הון פרטי ויזמות פורצת דרך”. מנכ״ל רשות החדשנות, דרור בין, אמר כי על רקע ירידה חדה בגיוסי קרנות הון סיכון בשנים האחרונות, הקרן נועדה לעודד את משקיעי הקרנות “לרדת מן הגדר”, וכי קרן יוזמה תמשיך להשקיע גם בשנת 2026. סגן הממונה על התקציבים במשרד האוצר, כפיר בטט, ציין כי “יוזמה 2.0” נועדה להגדיל השקעה מקומית בהייטק וליצור יציבות מימונית לטווח ארוך, וכי מסלול הדיפטק החדש יסייע לקרנות המתמחות בטכנולוגיה עמוקה לגשר על אתגרי המימון.

לפי ההודעה, במסלול המוסדיים משתתפים 11 גופים מוסדיים מובילים שלהם הוקצו כ־140 מיליון דולר, ומתוכם נוצלו ב־2025 כ־79 מיליון דולר מתקציב הרשות, שמונפו להתחייבויות השקעה כוללות של כ־365 מיליון דולר. יתרת ההשקעות במסגרת המסלול צפויה להתבצע ב־2026. במסלול הדיפטק, 9 הקרנות שזכו להשקעה צפויות להשלים סגירה ראשונה בחודשים הקרובים, וסגירה סופית בטווח של כ־18 חודשים לאחר מכן, בהתאם לתנאי המסלול.

הפוסט קרן יוזמה: נחתמו הסכמי השקעה בכ־450 מיליון דולר בקרנות הון סיכון ישראליות הופיע לראשונה ב-Chiportal.

משבר הקורונה פגע בכל מגזרי המשק ובכללן בחברות ההייטק. חברות רבות חוו ירידה דרסטית בהכנסות ועצירת הפעילות העסקית הגלובלית אשר לתעשיית ההייטק קשר ישיר אליה. כדי לסייע לחברות ההייטק ביצענו בשבוע האחרון מחקר מקיף בין כל משרדי הממשלה הרלוונטים וריכזנו כאן את כל ההטבות המגיעות לכל סוגי החברות המרכיבות את תעשייתינו כולל חברות סטרטאפ, חברות ישראליות בוגרות ואף מרכזי מו"פ של חברות רב לאומיות הפועלים בישראל. כדי להקל עליכם למצא התשובות הנוגעות לכל עובד ולכל חברה ריכזנו את כל המידע בחמש תשובות כולל לינקים ישירים לאתרי הסיוע:

1. מי החברות הזכאיות לסיוע ומה בדיוק הקריטריונים המזכים?

תשובת משרד האוצר:
בנוסף לצעדים כגון הפחתת ארנונה בשווי 3 חודשים, מתן אפשרות להוצאות עובדים לחל"ת ללא קיזוז ימי חופש וכו', הממשלה השיקה מספר כלי סיוע:
(א) קרן הלוואות בערבות מדינה לעסקים קטנים ובינוניים (עד 400 מליון ש"ח)
(ב) קרן הלוואות בערבות מדינה לעסקים גדולים (מעל 200 מליון ש"ח) – במסגרת כלי זה בוצעו התאמות לחברות הייטק כגון אפשרות קביעת הסכום לפי ההוצאות במקום ההכנסות ואפשרות לשעבוד צף כחלף לערבות בעלים.
(ג) שני מענקי סיוע ייעודיים לעצמאים – מענק סוציאלי עבור עוסקים מורשים ושכירים בעלי שליטה
(ד) מענק השתתפות בעד הוצאות קבועות עבור עסקים שמחזור המכירות שלהם הוא עד 20 מליון ש"ח בשנה

לעניין סעיפים (ג) ו-(ד) מצורף קישור לפרטים שהוכנו על ידי הסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים: https://www.sba.org.il/hb/AidPrograms/Pages/pr57.aspx

ספציפית לעניין ענף ההייטק, ישנם צעדים ייעודיים נוספים כמו מענקים מהירים של רשות ההשקעות וכלי מימוני שיושק בחודש הקרוב, לעידוד השקעות של מוסדיים לבצע השקעות ישירות או במודל של co-investment עם קרן, בחברות הייטק בינוניות (עד מחזור של 200 מליון ש"ח בשנה)

כמו כן אנו עוסקים בימים אלה בהכנת מודל מענקים נוסף הקשור לתעסוקה, אשר פרטיו יפורסמו לאחר שיגובשו.

כמו כן ניתן לקבל הלוואות מקרן ההלוואות לעסקים שניזוקו מהתפשטות נגיף הקורונה: לפי הפרטים הבאים:

על רקע התפרצות נגיף הקורונה, החליטה המדינה על הקמת קרן הלוואות ייעודית שעיקרה סיוע לעסקים שנקלעו לקשיים תזרימיים כתוצאה מהשפעות התפרצות הנגיף.

במסגרת הקרן מעמידה המדינה ערבויות לבנקים, ואלה יוכלו להעמיד הלוואות לעסקים לצורך התמודדות עם השפעות הנגיף.

ההלוואות ניתנות לעסקים הרשומים בישראל כעוסק פטור, עוסק מורשה, חברה, שותפות, אגודה שיתופית או עמותה בעלי מחזור מכירות שנתי של עד 400 מיליון ש"ח אשר נקלעו לקשיים תזרימיים בעקבות משבר הקורונה.

במסגרת הקרן ניתן לקבל הלוואות בנקאיות למימון פערי תזרים בתנאים מיטיבים- זמני טיפול קצרים במיוחד, דרישת בטוחות מופחתת, פריסה לעד 5 שנים עם דחיית תשלומי הקרן של עד 12 חודשים, תשלום מלא של הריבית על ידי המדינה בשנה הראשונה והחל מהשנה השנייה ואילך ריבית ממוצעת של פריים + 1.5%.

הגשת הבקשה תישלח באופן מיידי לבנק לפי בחירתך ונציג הבנק ייצור עימך קשר להמשך טיפול בתוך יום עסקים אחד.

יש להקפיד לדייק בפרטי הבקשה: שם הבנק, מס' הסניף, סכום ההלוואה המבוקש וכד'.

לפרטים נוספים ולהגשת בקשה לקבלת הלוואה בקליק לחץ כאן (יש לפתוח באמצעות דפדפן כרום בלבד).

תשובת משרד הכלכלה
ניתן למצוא מידע מלא על הזכאות לסיוע והקריטריונים בדף ייעודי שיצרנו לנושא באתר הסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים. בקישור: מענקי סיוע מיוחדים לעצמאים ועסקים קטנים

תשובת רשות החדשנות

פתחנו ערוץ מענקים מהיר המיועד לחברות טכנולוגיות חדשניות בתחילת שלבי צמיחה מוקדמים או בשלבי המו"פ של פיתוח מוצר אחד או יותר:
• אשר צברו נכסים מהותיים כמו קניין רוחני, גיוסים או שווי
• הינם בעלי סיכוי טוב לצלוח את המשבר הכלכלי, אך נוצרו להם קשיי נזילות.
• הינם בעלי יכולת/איתנות פיננסית מוגבלת לתקופה של לא יותר מ-12 חודשים ממועד הגשת הבקשה (runway קצר).

כדי להסתייע בערוץ יש להכנס לכתובת זו: https://innovationisrael.org.il/RnDfund-quick-process

2. מה קורה לחברות סטרטאפ שאין להן הכנסות? כיצד מחשבים את הסכומים שמגיעים להן?

תשובת משרד האוצר
עבור חברות בשלבי המו"פ שאין להם הכנסות, מענק ההשתפות בעד הוצאות קבועות לא רלבנטי היות והסכום נקבע לפי ירידת המחזור. מענקי רשות החדשנות הן הכלי הרלבנטי עבורן. סביר להניח שגם המענק העתידי הקשור לתעסוקה יהיה רלבנטי להן.

תשובת משרד הכלכלה
1. המענקים שהוכרזו עד כה הינם לטובת עסקים שסבלו מירידה במכירות בעקבות משבר הקורונה, כך שאם הסטרטאפ עוד לא התחיל למכור הוא לא זכאי למענק. אם מדובר בעסקים שכן מוכרים אך עדיין אין להם רווחים:

• המענק תחת הכותרת "מענק סיוע ייעודי לעצמאים – פעימה שנייה" הוא מענק פרסונלי (לעוסק מורשה או שכיר בעל שליטה בחברה) ובו מסתכלים על הכנסתו החייבת של העצמאי או בעל השליטה – כאן תנאי הסף שנלקח בחשבון הוא ירידה במחזור המכירות בחודשים מרץ-יוני 2020 לעומת החודשים המקבילים ב-2019 ואותו עצמאי או בעל שליטה יקבל מענק על בסיס הכנסתו החייבת במס.
• המענק תחת הכותרת "מענק השתתפות בהוצאות קבועות לעסקים קטנים" הוא מענק לעסק שמתבסס על ירידה במחזור, הוצאות קבועות לעסק והוצאות שכר שנחסכו על עובדים שפוטרו או הוצאו לחל"ת.

תשובת רשות החדשנות
מסלולי התמיכה של רשות החדשנות מאפשרים קבלת מענקים גם לחברות שאין להן הכנסות .

הערה: בבירור שערכנו ((Chiportal גילינו כי כדי לזכות במענקי המדען (גם במסלול המהיר) החברה נדרשת להשלמה של 50% או יותר (Matching) ממקורות חיצונים של החברה, מה שיכול לעכב מאד את קבלת המענקים "המהירים".

3. האם יזמים שהם מקימי חברת סטאראפ נחשבים שכירים רגילים או שכירים בעלי שליטה ומה הפיצוי המגיע להם?

תשובת משרד האוצר
כל יזם בהתאם להגדרתו. יש יזמים שהם עוסקים מורשים, יש שכירים בעלי שליטה ויש שכירים רגילים. השכירים יכולים לצאת לחל"ת / לקבל דמי אבטלה. עוסקים מורשים זכאים לשני מענקי הסיוע הייעודיים לעצמאים, ושכירים בעלי שליטה רק למענק הסיוע השני (כאשר ההגשה עבורם נפתחת ב-15.5). בנוסף, החברה שלהם זכאית גם לכלי הסיוע האחרים.

תשובת משרד הכלכלה
שכיר בעל שליטה מוגדר בתקנות ככזה ששולמה לו הכנסת עבודה ע"י החברה בכל אחד מהחודשים שבין ספטמבר 2019 לפברואר 2020, החזיק במניות בחברה ושהוא בעל שליטה בה לפחות מיום ה-1.10.2019, לפי ההגדרה בפקודת מס הכנסה:

מי שמחזיק, במישרין או בעקיפין, לבדו או ביחד עם קרובו באחת מאלה:
(א) ב-10% לפחות מהון המניות שהוצא או ב-10% לפחות מכוח-ההצבעה;
(ב) בזכות להחזיק ב-10% לפחות מהון המניות שהוצא או ב-10% לפחות מכוח-ההצבעה או בזכות לרכשם;
(ג) בזכות לקבל 10% לפחות מהרווחים;
(ד) בזכות למנות מנהל;

תשובת רשות החדשנות
איננו עוסקים במתן פיצוי לאדם (יזם) רק במענקי מו"פ לחברה

4. מה קורה עם חברות רב לאומיות שיש להן מרכזי פיתוח בישראל אבל לא מוכרות שום דבר? לפי מה מחשבים את הפיצוי המגיע להן

תשובת משרד האוצר
מרכזי מו"פ בינלאומים מוכרים בד"כ שירותי מו״פ (לרוב בקוסט פלוס) לחברת האם ואלו ההכנסות לפיהן ניתן לחשב ההטבות המגיעות להן. מרכזי מו"פ שאין להם הכנסות יוכלו קבל תמיכה רק במסגרת המתאימה לחברות ללא הכנסות.
כמו כן לחברות העומדות בקריטרויונים ניתן לקבל הלוואות מקרן ההלוואות לעסקים שניזוקו מהתפשטות נגיף הקורונה: (לפי הפירוט בתשובה לשאלה 1)

תשובת משרד הכלכלה
המענקים שהוכרזו עד כה הינם לטובת עסקים שסבלו מירידה במכירות בעקבות משבר הקורונה, כך שאינם מתאימים לסטרטאפ שעוד לא התחיל למכור או לעסקים שכן מוכרים אך עדיין אין להם רווחים.

תשובת רשות החדשנות
החברות הרב לאומיות בד"כ אינן עומדות בתנאי המסלולים של רשות החדשנות ולכן אינן זכאיות להטבות כלשהן.

5. כיצד ניתן לקבל במהירות מענק תזרימי לחברות הייטק קטנות ובינוניות. האם עליהן לפנות לרשות החדשנות או לגוף אחר כדי לקבל המענקים?

תשובת משרד האוצר
עבור חברות בשלבי מו"פ, רשות החדשנות היא הכתובת. חברות עם מכירות אשר ספגו ירידת פעילות, יכולות להגיש בקשה גם לרשות המסים במערכת שתיפתח החל מה-12.5.

תשובת משרד הכלכלה
רשות החדשנות השיקה ערוץ מענקים מהיר לחברות במשבר.
בנוסף חברות הייטק כמובן יכולות לפנות לקרנות ההלוואה המיוחדות בערבות מדינה לקבלת הלוואה בנקאית (או דרך חברת כרטיסי אשראי) בתנאים משופרים.

תוכלו למצוא מידע נוסף שרלוונטי לכלל העסקים ומתעדכן בכל עת לפי ההתפתחויות באתר הסוכנות לעסקים קטנים ובינונים.

כמו כן, הסוכנות יצאה אתמול עם בקשה לקבלת מידע על מיזמים לסיוע לעסקים קטנים ובינוניים שנפגעו בעקבות התפרצות נגיף הקורונה שיכול להיות רלוונטי לתעשיית ההייטק.

תשובת רשות החדשנות
מסלולי התמיכה שלנו מתאימים בדיוק לחברות שכאלה

תודותינו לאנשי משרד האוצר, משרד הכלכלה והרשות לחדשנות שסייעו בהכנת התחקיר המקיף ובמיוחד לאיתמר גזלה, מרכז בכיר למימון בסוכנות לעסקים קטנים ובינונים במשרד הכלכלה, לעידו סופר, רכז תעשייה, מסחר והשכלה גבוהה, אגף תקציבים, במשרד האוצר, לנועה שקרון, רפרנטית מו"פ במשרד האוצר, לחגי לוין, סמנכ"ל אסטרטגיה וכלכלה ברשות החדשנות, ולארי זיגמן, ראש מטה המנכ"ל ברשות לחדשנות. כמו כן תודות למרכז לעסקים קטנים ובינוניים באגף החשב הכללי, משרד האוצר על המידע שנשלח אלינו.

הפוסט כל מה שרציתם לדעת על הטבות המדינה לחברות ההייטק הופיע לראשונה ב-Chiportal.