הכנסות חברת הדיפנס־טק הישראלית צמחו במחצית הראשונה ב־27.3% ל־16.3 מיליון דולר. ארצות הברית סיפקה 55% מהחוזים החדשים, על רקע הביקוש למערכות בקרת אש להתמודדות עם רחפנים

חברת סמארט שוטר (Smart Shooter) הישראלית דיווחה על גידול חד בהזמנות במהלך המחצית הראשונה של 2026, בעיקר מצד זרועות הצבא האמריקני. צבר ההזמנות של החברה הסתכם בסוף יוני בכ־51.6 מיליון דולר – עלייה של 88% לעומת צבר של 27.4 מיליון דולר בסוף הרבעון השני של 2025.

במהלך ששת החודשים הראשונים של השנה חתמה החברה על חוזים מחייבים חדשים בהיקף של כ־43 מיליון דולר, עלייה של 133% לעומת התקופה המקבילה. לפחות 34 מיליון דולר מתוך הצבר הקיים מיועדים לאספקה ולהכרה כהכנסה במהלך המחצית השנייה של 2026.

ארצות הברית הייתה המקור ל־55% מהחוזים החדשים. אזור אסיה והאוקיינוס השקט סיפק 20%, אירופה 15% וישראל 10%.

ההכנסות צמחו, והחברה עברה לרווח מתואם

הכנסות סמארט שוטר במחצית הראשונה עלו ב־27.3% לכ־16.3 מיליון דולר, לעומת 12.8 מיליון דולר בתקופה המקבילה אשתקד. ברבעון השני לבדו עלו ההכנסות ב־29.3%, מ־7.5 מיליון דולר ל־9.7 מיליון דולר.

ה־EBITDA המתואם הסתכם בכ־660 אלף דולר, לעומת 500 אלף דולר במחצית הראשונה של 2025. הרווח הנקי המתואם הגיע לכ־1.5 מיליון דולר, לעומת הפסד נקי מתואם של כ־820 אלף דולר בתקופה המקבילה. ברבעון השני רשמה החברה רווח נקי מתואם של כ־1.9 מיליון דולר, עלייה של 174%.

הנתונים המתואמים אינם כוללים הוצאה חד־פעמית של כ־790 אלף דולר, שנבעה מהענקת מניות לעובדים במסגרת הנפקת החברה.

ביקוש גובר לפתרונות נגד רחפנים

סמארט שוטר, שנוסדה בשנת 2011 בידי מיכל מור ואבשלום ארליך ופועלת מקיבוץ יגור, מפתחת את משפחת מערכות SMASH לבקרת אש בנשק קל. המערכות משלבות עיבוד תמונה ואלגוריתמים של בינה מלאכותית כדי לזהות מטרות, לעקוב אחריהן ולסייע ליורה לבצע ירי כאשר הנשק מיושר למטרה בסבירות פגיעה גבוהה.

אחד ממנועי הביקוש המרכזיים הוא הצורך להתמודד עם רחפנים קטנים באמצעות פתרונות שניתן להפעיל ברמת החייל או היחידה הטקטית, ללא צורך במערכת יירוט כבדה ויקרה.

במהלך הרבעון השני חתמה החברה על שורה של חוזים עם זרועות הצבא האמריקני. החוזים כללו הזמנה של 10.7 מיליון דולר עבור צבא היבשה, חוזה של 1.8 מיליון דולר עם הצי וחוזה בסיס בהיקף של 3.4 מיליון דולר עם חיל הנחתים, הכולל אפשרויות הרחבה של כ־2.4 מיליון דולר.

בישראל קיבלה החברה שתי הזמנות ממשרד הביטחון למערכות SMASH HOPPER, בהיקף מצטבר של כ־12.5 מיליון שקל.

מנכ״לית החברה, מיכל מור, מסרה כי הגידול בצבר משקף ביקוש מצד צבאות בארצות הברית, באירופה ובישראל, וכי המיקוד המרכזי של החברה הוא כעת בהרחבת כושר הייצור והאספקה. לדבריה, החברה נערכת להכיר בהכנסות של לפחות 34 מיליון דולר מתוך הצבר הקיים כבר במחצית השנייה של השנה.

הגידול החד בהזמנות מצביע על מעבר של מערכות SMASH מתהליכי ניסוי והערכה לתוכניות הצטיידות סדרתיות. עם זאת, מימוש התחזית תלוי ביכולת החברה להגדיל את הייצור ולעמוד בלוחות הזמנים של החוזים.

הפוסט סמארט שוטר: צבר ההזמנות זינק ב־88% ל־51.6 מיליון דולר הופיע לראשונה ב-Chiportal.

רשות החדשנות ומפא"ת במשרד הביטחון מפרסמות קול קורא להקמת תשתית מחקר ופיתוח בתחום הפוטוניקה המשולבת, בהשקעה כוללת של עד 150 מיליון שקל. המהלך נועד לצמצם פער מרכזי בתעשיית הדיפטק והשבבים בישראל: הפער בין יכולות מחקר ותכנון מתקדמות לבין גישה מוגבלת לתשתיות ייצור, אינטגרציה, בדיקה ואימות.

פוטוניקה משולבת היא טכנולוגיה המאפשרת לשלב על גבי שבב אחד רכיבים אופטיים כגון לייזרים, מוליכי גל, מאפננים וגלאים. במקום להעביר ולעבד מידע רק באמצעות אותות חשמליים, שבבים פוטוניים עושים שימוש באור. היתרון הפוטנציאלי הוא מהירות גבוהה, צריכת אנרגיה נמוכה יותר, מיזעור, אמינות גבוהה ויכולת להשתלב במערכות תקשורת, מרכזי נתונים, חישה, עיבוד מידע ומכונות ייצור בתעשיית השבבים.

מתכנון וסימולציה עד אבטיפוס

הקול הקורא מיועד לתאגידים תעשייתיים או לקבוצות חברות. הגופים שיגישו הצעות יידרשו להציג תוכנית טכנולוגית, תוכנית עסקית, מודל הפעלה, מבנה שיתופי פעולה ותוכנית להנגשת התשתית למשתמשים מהתעשייה ומהאקדמיה. התשתית שתיבחר אמורה לספק מעטפת מלאה: תכנון, סימולציה, פיתוח אבטיפוס, אפיון, בדיקות, אריזה ותמיכה במעבר לייצור סדרתי בישראל או מחוץ לה.

לפי תנאי המהלך, תקופת ההקמה לא תעלה על 18 חודשים. בתוך 12 חודשים ממועד האישור תידרש התשתית להתחיל לספק חלק משירותי המו"פ, עוד לפני השלמתה המלאה. הדרישה הזאת חשובה במיוחד בתחום שבו זמני סבב ארוכים ועלויות ייצור גבוהות עלולים לעכב חברות צעירות כבר בשלבים מוקדמים.

התמיכה תינתן במסגרת קרן תשתיות המו"פ של רשות החדשנות. המענק יכסה 55% או 66% מהתקציב, למשך שלוש שנים. לאחר מכן צפויה התשתית לפעול כחברת שירותי מו"פ למטרות רווח.

פער תשתיתי בתעשיית הדיפטק

המשמעות המעשית של המהלך היא לא רק תמיכה במחקר, אלא ניסיון לבנות שכבת תשתית משותפת לתעשייה. חברות בתחום השבבים הפוטוניים זקוקות לגישה לתהליכי ייצור, ציוד בדיקה, יכולות אריזה ואינטגרציה של חומרים והתקנים שונים. ללא תשתית כזאת, גם רעיון מוצלח או תכנון מתקדם עלולים להיתקע בשלב שבין הוכחת היתכנות למוצר מסחרי.

דרור בין, מנכ"ל רשות החדשנות, אמר כי פוטוניקה משולבת צפויה להיות אחת מטכנולוגיות הליבה של תעשיית השבבים בשנים הקרובות. לדבריו, לישראל יש יתרונות במחקר, בפיתוח ובהון האנושי, אך נדרשות תשתיות מתקדמות שיאפשרו להפוך ידע למוצרים ולחברות צומחות.

תא"ל במיל' ד"ר דני גולד, ראש מפא"ת במשרד הביטחון, אמר כי פוטוניקה משולבת פותחת אפשרויות לפיתוח מערכות מתקדמות בעלות ביצועים גבוהים, וכי שיתוף הפעולה נועד לחזק יכולת לאומית שתשרת את המחקר, התעשייה והביטחון לאורך שנים.

תחום אסטרטגי בתעשיית השבבים

ההשקעה מגיעה בתקופה שבה תעשיית השבבים העולמית מחפשת פתרונות חדשים למגבלות ההספק, החום ורוחב הפס של מערכות מחשוב מתקדמות. פוטוניקה משולבת אינה מחליפה את כל עולם המוליכים למחצה, אך היא הופכת לרכיב חשוב יותר במערכות תקשורת מהירות, בחיבורים בין שבבים, במרכזי נתונים ובחישה מתקדמת.

עבור ישראל, המהלך יכול לסייע בבניית חוליה חסרה בין אקדמיה, סטארט־אפים ותעשייה. אם התשתית שתיבחר אכן תהיה נגישה, מהירה ובעלת סטנדרטים תעשייתיים, היא עשויה לקצר את הדרך של חברות ישראליות משלב התכנון לשבב עובד, ולהפחית את התלות בגישה נקודתית ויקרה לתשתיות מחוץ לישראל.

הפוסט רשות החדשנות ומפא"ת ישקיעו עד 150 מיליון שקל בתשתית לשבבים פוטוניים בישראל הופיע לראשונה ב-Chiportal.

ועדת המשנה של הכנסת לענייני בינה מלאכותית וטכנולוגיות מתקדמות התכנסה בשבוע שעבר לדיון חירום בעקבות הודעת ממשל ביידן על הגבלות חדשות בייצוא שבבי מחשוב מתקדמים. במסגרת הדיון נחשף כי ישראל מתכוונת להקדים רכישת שבבים שתוכננה לשנים 2026 ו-2027 ולהשלימה ב-120 הימים הקרובים, לפני שההגבלות ייכנסו לתוקף.

ממשל ביידן הציג מסגרת חדשה לחלוקת מדינות העולם לשלוש רמות גישה לשבבי מחשוב מתקדמים. ישראל מוקמה ברמת הביניים, יחד עם מדינות כמו מקסיקו ופורטוגל. משמעות הדבר היא שישראל תוכל לייבא שבבים מארה"ב, אך תחת מגבלות מחמירות של כוח חישוב ואישורי בירוקרטיה. כל רכישה של שבבים מתקדמים מיצרניות כמו Nvidia או אינטל תדרוש אישור פרטני מהרשויות האמריקאיות.

חברת הכנסת אורית פרקש הכהן, שעמדה בראש הדיון, הזהירה שההגבלות האמריקאיות מגיעות לאחר דו"ח מבקר המדינה שהצביע על כך שלישראל חסרה אסטרטגיה לאומית ארוכת טווח בתחום ה-AI, והיא במגמת ירידה בדירוג הבינלאומי. "ישראל פספסה הזדמנות להיערך ליום הזה," אמרה.

\לפי דבריו של סגן אלוף אלעד דביר, ראש תחום הבינה המלאכותית במשרד הביטחון, ההגבלות החדשות יחייבו את משרד הביטחון להבהיר את מטרת כל רכישה של שבב AI. "הרגולציה החדשה תגרום להשלכות אסטרטגיות משמעותיות, בעיקר עבור תעשיות הביטחון," אמר דביר בדיון.

מנכ"ל משרד הביטחון, אייל זמיר, הדגיש בחודש שעבר כי טכנולוגיות AI עומדות לשנות את פני שדה הקרב המודרני בעשור הקרוב, כאשר רובוטים מבוססי AI יהוו מרכיב מרכזי בלחימה ביבשה, באוויר ובים. "צבאות שיאמצו יכולות AI ראשונים יזכו ליתרון משמעותי, ומי שלא ישקיע בטכנולוגיה זו יישאר מאחור," ציין זמיר.

ד"ר אריאל סובולמן, חוקר בכיר במכון למחקרי ביטחון לאומי, הזהיר שהמגבלות החדשות יחמירו את ירידת המעמד הטכנולוגי של ישראל. "במשך שנה אנחנו מזהירים על ההידרדרות המתמשכת במעמד ה-AI של ישראל, והמגבלות האמריקאיות רק יזרזו את התהליך," אמר. סובולמן הדגיש כי תשתיות טכנולוגיות הן תנאי בסיסי למהפכה הבאה, ושבבי AI מהווים חומר גלם קריטי. "ישראל חייבת אסטרטגיה לאומית ברורה בתחום ה-AI," דרש.

העתיד של ישראל בשוק ה-AI
על אף שישראל עדיין מדורגת בין 10 האקוסיסטמות המובילות בתחום ה-AI, מומחים מזהירים שהיא רחוקה ממיצוי הפוטנציאל המלא שלה. יזמים ומנהיגים טכנולוגיים מתריעים כי ישראל מפספסת את גל הבינה המלאכותית ועלולה להישאר מאחור ללא השקעות מתאימות בחינוך, מחקר, תשתיות וחברות סטארט-אפ.

פרקש הכהן קראה לממשלה לנצל את הזמן שנותר לפני כניסת המגבלות לתוקף ולפעול לשינוי ההחלטה האמריקאית כלפי ישראל. "תלות טכנולוגית מסכנת את הביטחון הלאומי של ישראל, והמדינה חייבת לפתח עצמאות טכנולוגית בדומה להשקעותיה בתחומים אחרים לאורך השנים," אמר סובולמן.

הפוסט ישראל מקדימה רכישת שבבי AI בעקבות הגבלות הייצוא החדשות הופיע לראשונה ב-Chiportal.