רשות החדשנות ומשרד הכלכלה מכריזים על בחירתם של חמישה גופים שיובילו תכניות הכשרה למנכ"לים ולמנכ"ליות של חברות הדיפ-טק. במסגרת התכניות, שימשכו 12 חודשים, יושקע תקציב של עד מיליון ש"ח לכל גוף, במימון של עד 70%. מדובר ביוזמה חדשנית שנועדה להתמודד עם הפערים הקיימים בניהול הבכיר בסקטורים אלו.

חברות דיפ-טק, וחברות חדשות רבות מוקמות מדי שנה. במקרים רבים, המיזמים מתחילים מידע אקדמי של חוקר ישראלי ובחלק מהמקרים הוא נעדר ניסיון עסקי ולכן נדרש מנכ״ל עסקי להובלת המיזם. תכניות ההכשרה החדשות יאפשרו לטפח עתודה ניהולית שתדע לנווט את החברות הללו לשווקים הבינלאומיים ולסייע להן בגיוס הון משמעותי.

במרץ האחרון השיקה רשות החדשנות את "קרן ההזנק", שמעמידה תקציב של למעלה מ-500 מיליון ש"ח בשנה להשקעה בחברות דיפ-טק בשלבים המוקדמים, בשיתוף פעולה עם קרנות הון סיכון ומשקיעים פרטיים. תכניות ההכשרה החדשות שנבחרו הן צעד משלים להשקתה של קרן ההזנק.

התכניות החדשות מיועדות לשתי אוכלוסיות עיקריות: מנהלים מנוסים בחברות דיפ-טק שמבקשים להתקדם לתפקידי מנכ"ליות ומנכ"לים וכן מנכ"ליות ומנכ"לים מחברות שאינן בתחום הדיפ-טק, המבקשים לרכוש את הכלים והידע הנחוצים להובלת חברות דיפ-טק.הגופים שנבחרו להוביל את ההכשרה: 

– המוסד להכשרת דיפ-טק  – תוכנית הכשרה, בשיתוף חממת Earth and Beyond ,חברת  SPIRE, בשיתוף משקיעים וחברות בינלאומיות , המיועדת למנהלים בכירים בחברות מתחומים אחרים הרוצים לשמש מנכ"ל בתחום הדיפטק, או מנהלים בדיפטק הרוצים להתקדם לתפקידי מנכ״לות. התכנית כוללת חשיפה לתחומי הדיפטק וידע עיוני מעשי בסוגיות: ניהול, ניהול חברות, ייצור, גיוס משקיעים, היבטים מסחריים ומשפטיים, קנין רוחני, הכשרה מעשית, ועוד

–להב פיתוח מנהלים –  התכנית של הפקולטה לניהול של אוניברסיטת תל אביב מבוססת על שת״פ עם קרנות הון סיכון, ותתמקד בהקניית ידע, כלים מעשיים, ליווי והטמעה לאורך זמן, והתנסות מעשית (Internship) בחברות Deep Tech למנכ"לים פוטנציאליים, ביניהם בעלי PhD טכנולוגי/מדעי באוניברסיטאות שרוצים להשתלב בתעשייה, כולל תהליכי השמה בחברות הזנק הפועלות בתחומי הדיפטק.

– קבוצת מומנטום – תכנית בינלאומית לפיתוח עתודה ניהולית בכירה בשיתוף "יזם-בוסטון", מומנטום מקבוצת פילת, עמותת ממר"ם וביה"ס למנהל עסקים של אוניברסיטת Northeastern ,. התכנית משלבת הכשרה מקצועית, מעשית ואקדמית, סדנאות לצמיחה אישית, מומחי תוכן, ליווי אישי, שולחנות עגולים עם גופים ובכירים מקהילת הדיפ-טק בישראל ובבוסטון מנטורינג ואופציה להשמה. יושם דגש על צמצום פערי תרבות ואתגרים הקשורים בהובלה וצמיחה של חברות דיפ-טק ישראליות בשלבי המעבר מאקדמיה לפיתוח ולמסחור.

–  רשת הבריאות (8400) – הכשרה עיונית ומעשית שמחברת בין תחומי הבריאות וההייטק ליצירת דור חדש של מנכ"לים ומנכ"ליות בתעשיית ההלת'-טק, בדגש על ביוקונברג'נס, וחיבור בין עולמות ההנדסה והביוטק. התוכנית מציעה חיבור להזדמנויות להובלת חברות, דרך רשת 8400.

– נשים במוביליטי בע"מ – תאגיד חדש המתבסס על קהילות שפועלות בתחום המקצועי של מוביליטי, אנרגיה וייצור מתקדם מזה מספר שנים. התכנית "אקדמיה למנכ"ליות" הינה חדשה ומטרתה הכשרת נשים המכהנות כמנהלות בכירות בתעשייות התחבורה החכמה, אנרגיה ויצור מתקדם לתפקידי מנכ"ליות.

חנן ברנד, סמנכ"ל וראש חטיבת הזנק ברשות החדשנות: " ישראל היא מרכז עולמי של חדשנות טכנולוגית, אך לצד הצלחות גדולות, קיים חוסר במנהלים שיובילו את חברות הדיפ-טק להצלחה מסחרית. תעשיית ההייטק הישראלית כבר הוכיחה את יכולתה להקים חברות ענק גלובליות, ועתה באמצעות תכנית הכשרת המנכ"לים החדשה נוכל למנף את הכישרונות הללו גם לעולמות הדיפ-טק."

מיכל פינק, ראש מערך צמיחה, חדשנות ואסטרטגיה במשרד הכלכלה: "תכנית הצמיחה הלאומית שמקדם המשרד, נועדה לדחוף, להגדיל ובעיקר להצמיח את כלכלת ישראל באמצעות קידום חברות טכנולוגיות דרך קלסטרים תחרותיים וקהילות חדשנות,  בתחומים בהם זיהינו פוטנציאל כלכלי משמעותי. טכנולוגיות הדיפטק הנן ממנועי הצמיחה הרלוונטיים והחשובים ביותר בעת הזו, וקידום ההון האנושי הבכיר בתחום יקדם את ענפי החדשנות בישראל. אנו בטוחים שהמהלך שנעשה כאן בשיתוף רשות החדשנות, יפתור חסמים בענף ויאפשר לחברות להצליח ולמצות את הפוטנציאל שלהן, הן בהיבט המקצועי והן בפן הפיננסי".

הפוסט חמישה גופים יכשירו מנכ"לים ומנכ"ליות לחברות דיפ-טק הופיע לראשונה ב-Chiportal.

מינהל סחר חוץ במשרד הכלכלה והתעשייה מפרסם את 'דו"ח מגמות והתפתחויות ביצוא הישראלי לשנת 2020'. על פי הדו"ח, הסתכם יצוא הסחורות והשירותים מישראל בשנה זו בכ-114 מיליארד דולר. נתוני השנה האחרונה מצביעים על ירידה של כ- 1.5% בלבד ביצוא הסחורות והשירותים בהשוואה לתקופה מקבילה אשתקד, נתון טוב מהרבה ממדינות ההשוואה.

על אף צמצום בהיקף יצוא הסחורות והשירותים בשנת 2020, מדובר בירידה מזערית לעומת התקופה המקבילה אשתקד. במינהל סחר חוץ מסבירים צמיחה שלילית זו בעיקר בירידה המשמעותית ביצוא שירותי תיירות, שהצטמצמו בכ-66% שהם כ-5 מיליארד דולר. בחישוב רב שנתי, צמח היצוא בשיעור שנתי ממוצע של כ-3.9% בין השנים 2017-2020.

היקף יצוא השירותים בשנת 2020 עמד על כ-53.8 מיליארד דולר- קיטון של כ-3% בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד. היקף יצוא הסחורות (כולל יהלומים) עמד על כ-60.18 מיליארד דולר אל מול 60.23 מיליארד דולר בתקופה המקבילה אשתקד – ירידה של כ- 0.1% בלבד.

תמהיל היצוא מישראל בשנים האחרונות משתנה כך שיצוא השירותים תופס נתח משמעותי יותר מסך היצוא הכללי. שנת 2020, הייתה השנה הראשונה בשנים האחרונות בה נתח יצוא השירותים קטן, לאור משבר וירוס הקורונה. יצוא השירותים מהווה כ-47.2% מסך היצוא הכללי בשנת 2020 (לעומת כ-48.0% בשנת 2019).

סקטור שהושפע משמעותית באופן שלילי ממשבר הקורונה ברחבי העולם ותרם רבות לירידה בהיקף היצוא בכלל ויצוא השירותים בפרט הינו סקטור התיירות. בנוסף, יצוא ממכירת חברות הזנק, שהצטמצם כתוצאה ממיעוט רכישות ברחבי העולם כחלק מהמשבר הכלכלי, ירד בשיעור של כ- 75%.

קיטון היצוא הישראלי התמתן בעיקר בשל הגידול המשמעותי בענפי מחקר מדעי ופיתוח (ללא מכירת חברות הזנק), ובענפי שירותי התוכנה והמיחשוב שיחד מהווים כ-61% מסך היקף יצוא השירותים מישראל בשנת 2020. ענפי מחקר מדעי ופיתוח (ללא חברות הזנק), ושירותי תוכנה ומיחשוב צמחו ב-36% ו-18% בהתאמה, בשנת 2020 לעומת התקופה המקבילה אשתקד. קצב הצמיחה השנתי הממוצע של יצוא השירותים עומד על כ-6.9% בין השנים 2017-2020.

השפעת וירוס ה-Covid-19 על היצוא הישראלי: היצוא הישראלי כאמור חווה ירידה בשיעור של כ- 1.5%. נתון זה הינו משמעותית טוב יותר מאשר מרבית המדינות המפותחות (ראה תרשים מטה). התוצאות הטובות יחסית של היצוא הישראלי גרמו להשפעה חיובית משמעותית על התוצר הישראלי בשנת 2020 אשר הצטמצם בשיעור נמוך יחסית של כ 2.5% לעומת ירידות משמעותיות הרבה יותר במרבית המדינות המפותחות ברחבי העולם.

תחזית לשנת 2021

שנת 2021 התחילה ברגל ימין בכל הקשור ליצוא הישראלי. נתוני היצוא מתחילת השנה מראים שיצוא הסחורות מתאושש בצורה מרשימה מאוד בשיעור של למעלה מ 2% ויצוא השירותים, אשר הוכיח עצמו בשנת הקורונה כעוגן משמעותי עבור היצוא ועבור התוצר הישראלי, חוזר לפסי צמיחה מהירה בשיעור של למעלה מ 15%. בתוך כך, יצוא התוכנה ושירותי המיחשוב המהווים את עיקר יצוא שירותי ההייטק צומחים בשיעור הגבוה מ 20%. בהתבסס על נתונים אלו, ההערכות עבור שנת 2021 הן אפילו גבוהות יותר ממה שהוערך עם כתיבת הדו"ח ועומדות על היקף הצפוי להגיע ללמעלה מ 120 מיליארד דולר. נזכיר שמשרד הכלכלה והתעשייה הציב לפני מספר שנים יעד שאפתני של 120 מיליארד דולר יצוא עד שנת 2020. הנתונים מוכיחים כי היעד צפוי להיות בהישג יד ב 2021 – ולולא שנת הקורונה, היעד היה מושג כבר בשנה הקודמת.

מנהל מינהל סחר חוץ במשרד הכלכלה והתעשייה, אוהד כהן: "שנת 2020 הייתה שנה מאתגרת עבור הסחר והכלכלה העולמית ובכלל זה גם עבור היצוא הישראלי. למרות האתגרים הרבים, היצוא הישראלי הוכיח את חוסנו ועמידותו בפני משברים כלכליים, בעיקר הודות למגזר היי-טק. היצוא הצליח להתעלות על התחזיות הפסימיות ל-2020 וירד בשיעור מינימלי של 1.5% בלבד, נתון טוב בהרבה ממרבית המדינות המפותחות. הנתונים שהתפרסמו לאחרונה אודות היצוא מתחילת שנת 2021 הם אופטימיים אף יותר ממה שחזינו בעת כתיבת הדו"ח המסכם של שנת 2020. על פי התחזיות שלנו, אנו צפויים להגיע ליעד של 120 מיליארד דולר וככה"נ אף לעבור אותו כבר בשנה הקרובה.

אנו במינהל סחר חוץ ביצענו התאמות רבות בשנה האחרונה במטרה להתאים את פעילותנו הגלובלית, כלי הסיוע והשירות שאנו מעניקים ליצואנים הישראלים, למציאות המשתנה ותוצאות השינויים ניכרות. עם זאת, המשבר הבריאותי והכלכלי עוד לא תם ועדיין ישנם אתגרים לא מבוטלים עבור היצוא הישראלי. אני מזמין את היצואנים להמשיך ולפנות אל מערך הנספחויות הכלכליות של משרד הכלכלה והתעשייה ב-50 מוקדי פעילות סביב העולם, בתשתית הסכמי הסחר שגדלה השנה ובקרנות המימון וכלי הסיוע המסייעות ליצואנים במאמצי השיווק בחו"ל".

…

הפוסט 2021 צפויה להירשם כשנת שיא של כל הזמנים ביצוא הישראלי – עם צפי של מעל 120 מיליארד דולר * ירידה חדה במכירות חברות הזנק הופיע לראשונה ב-Chiportal.

חברת לוקהיד מרטין חתמה על הסכם שיתוף פעולה תעשייתי חדש (Industrial cooperation agreement) עם משרד הכלכלה. טקס החתימה על ההסכם נערך במרכז החדשנות של לוקהיד מרטין בתל אביב בהשתתפות שר הכלכלה והתעשייה עמיר פרץ, מנכ"ל לוקהיד מרטין ישראל, יהושע (שיקי) שני, מנכ"ל משרד הכלכלה והתעשייה, דוד לפלר וזיוה איגר, מנהלת הרשות לשיתוף-פעולה תעשייתי וקידום השקעות זרות (רשפ"ת) במשרד הכלכלה.

לוקהיד מרטין פיתחה וקיימה שיתוף פעולה תעשייתי משמעותי וארוך-שנים עם מדינת ישראל והתעשיות הביטחוניות שלה. כחלק משיתוף פעולה זה, השקיעה החברה יותר מ-4.3 מיליארד דולר בחוזים עם תעשיות הביטחון והתעופה בישראל וכן בתחומי ה-STEM (מדעים, טכנולוגיה, הנדסה ומתמטיקה). שיתוף הפעולה התעשייתי בין לוקהיד מרטין לתעשיות הביטחוניות בישראל השפיע לא רק על התל"ג המקומי – באמצעות היקף החוזים שנחתמו ובוצעו – אלא גם ביצירת אלפי מקומות עבודה חדשים.

הסכם הגג החדש שנחתם עם משרד הכלכלה כולל בתוכו התחייבות להשקעה חוזרת של לוקהיד מרטין בישראל בהיקף שלא יפחת מ- 35% מערך החוזים החדשים שיחתמו. זאת, כחידוש ההסכם שכלל עד כה תוכניות רבות, בהם מטוסי ה-F-16I, C-130J ומסוקי הבלקהוק והיסעורים. משמעותו של הסכם זה תהיה המשך השקעות בהיקפים של מילארדי דולרים ומחויבות של חברת לוקהיד מרטין לתעשייה הישראלית הן בתוכניות הקיימות והן בתוכניות העתידיות.

עמיר פרץ, שר הכלכלה והתעשייה : "רכש הגומלין הוא מנוע צמיחה חשוב גם בימי שגרה ובייחוד בימי קורונה. הסכם הגג החדש שנחתם היום עם חברת לוקהיד מרטין הוא הבעת אמון משמעותית ביכולותיה של התעשייה הישראלית, המוכיח, שגם חברה בינלאומית גדולה, רואה את ערך החדשנות של הטכנולוגיה הישראלית. שמתי לעצמי כיעד לחזק את מעמדה של ישראל על מפת ההשקעות הזרות, גם דרך רכש גומלין, בכדי שהתעשייה הישראלית תהיה יעד אטרקטיבי לחברות בינלאומיות תוך ייצור ערך אמיתי עבורן".

יהושע (שיקי) שני, מנכ"ל לוקהיד מרטין ישראל אמר כי "לוקהיד מרטין מאמינה בצורה עמוקה בכוחה ויכולתה של התעשייה הישראלית וגאה בשיתוף הפעולה ארוך השנים עם מערכת הביטחון הישראלית. אנו מלאים גאווה עצומה לתמוך בביטחון הלאומי של מדינת ישראל באמצעות הפלטפורמות המתקדמות ביותר מסוגן בעולם: F-16, F-35, C-130 ובתקווה, עם מסוק התובלה הכבדה מהדור הבא, ה-CH-53K. ברצוננו להמשיך להעמיק את שיתוף הפעולה החזק שלנו עם מדינת ישראל והתעשיות שלה באמצעות תוכניות עתידיות שיכללו תחת הסכם זה, ואנו נכונים להמשיך ולתמוך בכלכלה הישראלית בעשורים הבאים".

זיוה איגר, מנהלת הרשות לשת"פ תעשייתי וקידום השקעות זרות: "הסכם המסגרת שנחתם עם לוקהיד מרטין מהווה צעד נוסף בחיזוק הקשרים הכלכליים בין החברה לבין התעשייה הישראלית. החברה, שכבר היום נמצאת בקשר עם חברות ישראליות רבות, צפויה להרחיב ולהעמיק את מעורבותה באקוסיסטם המקומי מול חברות יצרניות, חברות טכנולוגיה וגופי מחקר. אנו מאמינים שפעילות זו תביא ערך רב ותרומה משמעותית הן ללוקהיד מרטין והן לכלכלה הישראלית ותסייע רבות בעיקר לתעשיות הביטחוניות הקטנות והבינוניות בתקופה כלכלית קשה זו בה אנחנו נמצאים".

הפוסט לוקהיד מרטין השקיעה כבר מעל 4 מיליארד דולר בישראל וחתמה על הסכם שת"פ חדש עם משרד הכלכלה הופיע לראשונה ב-Chiportal.

הרשות להשקעות במשרד הכלכלה והתעשייה תסייע למפעלים תעשייתיים לבצע את המעבר לייצור מבוסס Industry 4.0 באמצעות השתתפות בסיכון הכרוך בהטמעת טכנולוגיות מתקדמות.

ההתפתחות הטכנולוגית בשנים האחרונות, המכונה גם "המהפכה התעשייתית הרביעית" (industry 4.0), מחברת בין המרחב הפיזי, המרחב המקוון (הדיגיטלי) והמרחב האנושי. התפתחות זו, משנה את תהליכי התכנון והייצור הקונבנציונליים לתהליכים חכמים אשר במרכזם זרימת מידע, קישוריות או ניטור, איסוף וניתוח נתוני ייצור לצורך יצירת ערך בתהליכי הייצור או שרשרת האספקה.
בהתאם לכך, גובשה הוראת מנכ"ל 4.54 שנועדה לסייע בהטמעת טכנולוגיות ייצור מתקדם במפעל או בקו ייצור במפעל לצורך שיפור התוצאות העסקיות של המפעל בכל הארץ.
40% מסך התקציב יוקצה לבקשות במסלול הראשי. יתרת התקציב תוקצה למסלולים המהירים.

ד"ר נחום איצקוביץ, מנהל הרשות להשקעות במשרד הכלכלה: "במקצה אשר מתפרסם היום 21.6.20, ניתן דגש מיוחד לשני תתי מסלולים אשר נועדו להניע מהר ובלוח זמנים קצר השקעות הנוגעות להתמודדות עם משבר הקורונה ועם הצורך של השקעות קטנות ויעילות של מפעלים קטנים ובינוניים.

מסלול ייצור מתקדם מאפשר למפעלי התעשייה הרגילים לבצע קפיצת מדרגה בתהליכי הייצור שלהם. זוהי הזדמנות נדירה, שכן המסלול מיועד גם למפעלי התעשייה ברחבי המדינה כולה. כמו כן, אין כאן דרישות לייצוא הקיימות במסלולי חוק עידוד. מפעלים אשר יעברו לייצור מתקדם יפתחו יכולות להתמודדות עם תחרות ויעצימו את יכולתם לשרוד בגלי השינויים העוברים כעת על התעשייה. אני קורא ומבקש מהתעשיינים שרוצים ויכולים, להעז ולהיכנס לתהליך של ייצור מתקדם, אנו נסייע כמיטב יכולתנו. אני חוזר ופונה לתעשיינים, אל תהססו, אל תבזבזו את ההזדמנות לחשוב אחרת. מי שלא ינוע קדימה יישאר מאחור וספק אם ישרוד ויצליח."

הפוסט משרד הכלכלה והתעשייה יקצה 100 מ' ש' להטמעת טכנולוגיות ייצור מתקדם בעידן הקורונה הופיע לראשונה ב-Chiportal.

משבר הקורונה פגע בכל מגזרי המשק ובכללן בחברות ההייטק. חברות רבות חוו ירידה דרסטית בהכנסות ועצירת הפעילות העסקית הגלובלית אשר לתעשיית ההייטק קשר ישיר אליה. כדי לסייע לחברות ההייטק ביצענו בשבוע האחרון מחקר מקיף בין כל משרדי הממשלה הרלוונטים וריכזנו כאן את כל ההטבות המגיעות לכל סוגי החברות המרכיבות את תעשייתינו כולל חברות סטרטאפ, חברות ישראליות בוגרות ואף מרכזי מו"פ של חברות רב לאומיות הפועלים בישראל. כדי להקל עליכם למצא התשובות הנוגעות לכל עובד ולכל חברה ריכזנו את כל המידע בחמש תשובות כולל לינקים ישירים לאתרי הסיוע:

1. מי החברות הזכאיות לסיוע ומה בדיוק הקריטריונים המזכים?

תשובת משרד האוצר:
בנוסף לצעדים כגון הפחתת ארנונה בשווי 3 חודשים, מתן אפשרות להוצאות עובדים לחל"ת ללא קיזוז ימי חופש וכו', הממשלה השיקה מספר כלי סיוע:
(א) קרן הלוואות בערבות מדינה לעסקים קטנים ובינוניים (עד 400 מליון ש"ח)
(ב) קרן הלוואות בערבות מדינה לעסקים גדולים (מעל 200 מליון ש"ח) – במסגרת כלי זה בוצעו התאמות לחברות הייטק כגון אפשרות קביעת הסכום לפי ההוצאות במקום ההכנסות ואפשרות לשעבוד צף כחלף לערבות בעלים.
(ג) שני מענקי סיוע ייעודיים לעצמאים – מענק סוציאלי עבור עוסקים מורשים ושכירים בעלי שליטה
(ד) מענק השתתפות בעד הוצאות קבועות עבור עסקים שמחזור המכירות שלהם הוא עד 20 מליון ש"ח בשנה

לעניין סעיפים (ג) ו-(ד) מצורף קישור לפרטים שהוכנו על ידי הסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים: https://www.sba.org.il/hb/AidPrograms/Pages/pr57.aspx

ספציפית לעניין ענף ההייטק, ישנם צעדים ייעודיים נוספים כמו מענקים מהירים של רשות ההשקעות וכלי מימוני שיושק בחודש הקרוב, לעידוד השקעות של מוסדיים לבצע השקעות ישירות או במודל של co-investment עם קרן, בחברות הייטק בינוניות (עד מחזור של 200 מליון ש"ח בשנה)

כמו כן אנו עוסקים בימים אלה בהכנת מודל מענקים נוסף הקשור לתעסוקה, אשר פרטיו יפורסמו לאחר שיגובשו.

כמו כן ניתן לקבל הלוואות מקרן ההלוואות לעסקים שניזוקו מהתפשטות נגיף הקורונה: לפי הפרטים הבאים:

על רקע התפרצות נגיף הקורונה, החליטה המדינה על הקמת קרן הלוואות ייעודית שעיקרה סיוע לעסקים שנקלעו לקשיים תזרימיים כתוצאה מהשפעות התפרצות הנגיף.

במסגרת הקרן מעמידה המדינה ערבויות לבנקים, ואלה יוכלו להעמיד הלוואות לעסקים לצורך התמודדות עם השפעות הנגיף.

ההלוואות ניתנות לעסקים הרשומים בישראל כעוסק פטור, עוסק מורשה, חברה, שותפות, אגודה שיתופית או עמותה בעלי מחזור מכירות שנתי של עד 400 מיליון ש"ח אשר נקלעו לקשיים תזרימיים בעקבות משבר הקורונה.

במסגרת הקרן ניתן לקבל הלוואות בנקאיות למימון פערי תזרים בתנאים מיטיבים- זמני טיפול קצרים במיוחד, דרישת בטוחות מופחתת, פריסה לעד 5 שנים עם דחיית תשלומי הקרן של עד 12 חודשים, תשלום מלא של הריבית על ידי המדינה בשנה הראשונה והחל מהשנה השנייה ואילך ריבית ממוצעת של פריים + 1.5%.

הגשת הבקשה תישלח באופן מיידי לבנק לפי בחירתך ונציג הבנק ייצור עימך קשר להמשך טיפול בתוך יום עסקים אחד.

יש להקפיד לדייק בפרטי הבקשה: שם הבנק, מס' הסניף, סכום ההלוואה המבוקש וכד'.

לפרטים נוספים ולהגשת בקשה לקבלת הלוואה בקליק לחץ כאן (יש לפתוח באמצעות דפדפן כרום בלבד).

תשובת משרד הכלכלה
ניתן למצוא מידע מלא על הזכאות לסיוע והקריטריונים בדף ייעודי שיצרנו לנושא באתר הסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים. בקישור: מענקי סיוע מיוחדים לעצמאים ועסקים קטנים

תשובת רשות החדשנות

פתחנו ערוץ מענקים מהיר המיועד לחברות טכנולוגיות חדשניות בתחילת שלבי צמיחה מוקדמים או בשלבי המו"פ של פיתוח מוצר אחד או יותר:
• אשר צברו נכסים מהותיים כמו קניין רוחני, גיוסים או שווי
• הינם בעלי סיכוי טוב לצלוח את המשבר הכלכלי, אך נוצרו להם קשיי נזילות.
• הינם בעלי יכולת/איתנות פיננסית מוגבלת לתקופה של לא יותר מ-12 חודשים ממועד הגשת הבקשה (runway קצר).

כדי להסתייע בערוץ יש להכנס לכתובת זו: https://innovationisrael.org.il/RnDfund-quick-process

2. מה קורה לחברות סטרטאפ שאין להן הכנסות? כיצד מחשבים את הסכומים שמגיעים להן?

תשובת משרד האוצר
עבור חברות בשלבי המו"פ שאין להם הכנסות, מענק ההשתפות בעד הוצאות קבועות לא רלבנטי היות והסכום נקבע לפי ירידת המחזור. מענקי רשות החדשנות הן הכלי הרלבנטי עבורן. סביר להניח שגם המענק העתידי הקשור לתעסוקה יהיה רלבנטי להן.

תשובת משרד הכלכלה
1. המענקים שהוכרזו עד כה הינם לטובת עסקים שסבלו מירידה במכירות בעקבות משבר הקורונה, כך שאם הסטרטאפ עוד לא התחיל למכור הוא לא זכאי למענק. אם מדובר בעסקים שכן מוכרים אך עדיין אין להם רווחים:

• המענק תחת הכותרת "מענק סיוע ייעודי לעצמאים – פעימה שנייה" הוא מענק פרסונלי (לעוסק מורשה או שכיר בעל שליטה בחברה) ובו מסתכלים על הכנסתו החייבת של העצמאי או בעל השליטה – כאן תנאי הסף שנלקח בחשבון הוא ירידה במחזור המכירות בחודשים מרץ-יוני 2020 לעומת החודשים המקבילים ב-2019 ואותו עצמאי או בעל שליטה יקבל מענק על בסיס הכנסתו החייבת במס.
• המענק תחת הכותרת "מענק השתתפות בהוצאות קבועות לעסקים קטנים" הוא מענק לעסק שמתבסס על ירידה במחזור, הוצאות קבועות לעסק והוצאות שכר שנחסכו על עובדים שפוטרו או הוצאו לחל"ת.

תשובת רשות החדשנות
מסלולי התמיכה של רשות החדשנות מאפשרים קבלת מענקים גם לחברות שאין להן הכנסות .

הערה: בבירור שערכנו ((Chiportal גילינו כי כדי לזכות במענקי המדען (גם במסלול המהיר) החברה נדרשת להשלמה של 50% או יותר (Matching) ממקורות חיצונים של החברה, מה שיכול לעכב מאד את קבלת המענקים "המהירים".

3. האם יזמים שהם מקימי חברת סטאראפ נחשבים שכירים רגילים או שכירים בעלי שליטה ומה הפיצוי המגיע להם?

תשובת משרד האוצר
כל יזם בהתאם להגדרתו. יש יזמים שהם עוסקים מורשים, יש שכירים בעלי שליטה ויש שכירים רגילים. השכירים יכולים לצאת לחל"ת / לקבל דמי אבטלה. עוסקים מורשים זכאים לשני מענקי הסיוע הייעודיים לעצמאים, ושכירים בעלי שליטה רק למענק הסיוע השני (כאשר ההגשה עבורם נפתחת ב-15.5). בנוסף, החברה שלהם זכאית גם לכלי הסיוע האחרים.

תשובת משרד הכלכלה
שכיר בעל שליטה מוגדר בתקנות ככזה ששולמה לו הכנסת עבודה ע"י החברה בכל אחד מהחודשים שבין ספטמבר 2019 לפברואר 2020, החזיק במניות בחברה ושהוא בעל שליטה בה לפחות מיום ה-1.10.2019, לפי ההגדרה בפקודת מס הכנסה:

מי שמחזיק, במישרין או בעקיפין, לבדו או ביחד עם קרובו באחת מאלה:
(א) ב-10% לפחות מהון המניות שהוצא או ב-10% לפחות מכוח-ההצבעה;
(ב) בזכות להחזיק ב-10% לפחות מהון המניות שהוצא או ב-10% לפחות מכוח-ההצבעה או בזכות לרכשם;
(ג) בזכות לקבל 10% לפחות מהרווחים;
(ד) בזכות למנות מנהל;

תשובת רשות החדשנות
איננו עוסקים במתן פיצוי לאדם (יזם) רק במענקי מו"פ לחברה

4. מה קורה עם חברות רב לאומיות שיש להן מרכזי פיתוח בישראל אבל לא מוכרות שום דבר? לפי מה מחשבים את הפיצוי המגיע להן

תשובת משרד האוצר
מרכזי מו"פ בינלאומים מוכרים בד"כ שירותי מו״פ (לרוב בקוסט פלוס) לחברת האם ואלו ההכנסות לפיהן ניתן לחשב ההטבות המגיעות להן. מרכזי מו"פ שאין להם הכנסות יוכלו קבל תמיכה רק במסגרת המתאימה לחברות ללא הכנסות.
כמו כן לחברות העומדות בקריטרויונים ניתן לקבל הלוואות מקרן ההלוואות לעסקים שניזוקו מהתפשטות נגיף הקורונה: (לפי הפירוט בתשובה לשאלה 1)

תשובת משרד הכלכלה
המענקים שהוכרזו עד כה הינם לטובת עסקים שסבלו מירידה במכירות בעקבות משבר הקורונה, כך שאינם מתאימים לסטרטאפ שעוד לא התחיל למכור או לעסקים שכן מוכרים אך עדיין אין להם רווחים.

תשובת רשות החדשנות
החברות הרב לאומיות בד"כ אינן עומדות בתנאי המסלולים של רשות החדשנות ולכן אינן זכאיות להטבות כלשהן.

5. כיצד ניתן לקבל במהירות מענק תזרימי לחברות הייטק קטנות ובינוניות. האם עליהן לפנות לרשות החדשנות או לגוף אחר כדי לקבל המענקים?

תשובת משרד האוצר
עבור חברות בשלבי מו"פ, רשות החדשנות היא הכתובת. חברות עם מכירות אשר ספגו ירידת פעילות, יכולות להגיש בקשה גם לרשות המסים במערכת שתיפתח החל מה-12.5.

תשובת משרד הכלכלה
רשות החדשנות השיקה ערוץ מענקים מהיר לחברות במשבר.
בנוסף חברות הייטק כמובן יכולות לפנות לקרנות ההלוואה המיוחדות בערבות מדינה לקבלת הלוואה בנקאית (או דרך חברת כרטיסי אשראי) בתנאים משופרים.

תוכלו למצוא מידע נוסף שרלוונטי לכלל העסקים ומתעדכן בכל עת לפי ההתפתחויות באתר הסוכנות לעסקים קטנים ובינונים.

כמו כן, הסוכנות יצאה אתמול עם בקשה לקבלת מידע על מיזמים לסיוע לעסקים קטנים ובינוניים שנפגעו בעקבות התפרצות נגיף הקורונה שיכול להיות רלוונטי לתעשיית ההייטק.

תשובת רשות החדשנות
מסלולי התמיכה שלנו מתאימים בדיוק לחברות שכאלה

תודותינו לאנשי משרד האוצר, משרד הכלכלה והרשות לחדשנות שסייעו בהכנת התחקיר המקיף ובמיוחד לאיתמר גזלה, מרכז בכיר למימון בסוכנות לעסקים קטנים ובינונים במשרד הכלכלה, לעידו סופר, רכז תעשייה, מסחר והשכלה גבוהה, אגף תקציבים, במשרד האוצר, לנועה שקרון, רפרנטית מו"פ במשרד האוצר, לחגי לוין, סמנכ"ל אסטרטגיה וכלכלה ברשות החדשנות, ולארי זיגמן, ראש מטה המנכ"ל ברשות לחדשנות. כמו כן תודות למרכז לעסקים קטנים ובינוניים באגף החשב הכללי, משרד האוצר על המידע שנשלח אלינו.

הפוסט כל מה שרציתם לדעת על הטבות המדינה לחברות ההייטק הופיע לראשונה ב-Chiportal.