נייר עמדה חדש של האקדמיה הלאומית למדעים עשוי להיות בעל חשיבות מיוחדת לתעשיית השבבים והחומרה בישראל. ועדת מפת הדרכים למדע של האקדמיה ממליצה להקים קרן לאומית למדע יישומי, שתפעל לצד הקרן הלאומית למדע ותממן מחקרים אקדמיים בשלב שבו כבר קיים פוטנציאל יישומי, אך עדיין אין הוכחת היתכנות מספקת להשקעה תעשייתית מלאה. מבחינת תעשיית השבבים, זהו בדיוק אזור הדמדומים שבו נתקעים לא מעט רעיונות: חומרים חדשים, רכיבי חישה, ארכיטקטורות עיבוד, פוטוניקה, אלגוריתמים לחומרה, מערכות רובוטיות, בינה מלאכותית בקצה או חומרה חללית.

המסמך אינו עוסק רק בשבבים, ואינו מציע קרן ייעודית לתעשיית הסמיקונדקטורס. אך הוא נוגע בלב אחת הבעיות של התחום: הפער בין מחקר בסיסי מבטיח לבין מוצר הנדסי שאפשר להשקיע בו, לייצר אותו, לבדוק אותו ולשלב אותו במערכת. בתעשיית התוכנה אפשר לעיתים לבנות אב־טיפוס מהיר בתקציב מוגבל. בחומרה ובשבבים, המעבר מרעיון לתכנון, ממדידה במעבדה לאב־טיפוס, ומאב־טיפוס למסלול ייצור, יקר ומסוכן הרבה יותר. לכן שלב הוכחת ההיתכנות הוא קריטי במיוחד.

לפי נייר העמדה, הקרן המוצעת תתמוך במחקרים שעדיין נמצאים בשלב טרום־יישומי, המקביל בערך לרמת מוכנות טכנולוגית 2 בסולם TRL. כלומר, מדובר בשלב שבו הרעיון הטכנולוגי כבר מנוסח, ויש לו פוטנציאל יישומי, אך הוא עדיין לא בשל דיו למסלול מסחור רגיל. ההמלצה היא שהקרן תאפשר לחוקרים להגיש הצעות בתחומים שהם עצמם מציעים, מלמטה למעלה, ולא רק במסגרת אתגרים לאומיים שמוגדרים מראש. ההצעות יישפטו לפי מצוינות מחקרית, אך גם לפי פוטנציאל יישומי, מסחרי, ציבורי או חברתי.

החשיבות לתעשיית השבבים נובעת גם מן ההבחנה שמשרטט המסמך בין הקרן המוצעת לבין רשות החדשנות ומשרד המדע. רשות החדשנות מפעילה כבר היום מסלולים למחקר יישומי באקדמיה ובתעשייה, בתקציב שהגיע בשנת 2025 לכ־400 מיליון שקל. אבל המסלולים הללו מתמקדים בדרך כלל בזיקה לתעשייה, בהגשה דרך חברות היישום ובבחינה של פוטנציאל מסחרי. הקרן החדשה נועדה לתפוס שלב מוקדם יותר: רעיונות בעלי פוטנציאל טכנולוגי שעדיין אינם מוכנים לשותף תעשייתי ברור, אך גם אינם מחקר בסיסי טהור.

במילים אחרות, הקרן עשויה ליצור שכבת ביניים חדשה בין מענקי מחקר בסיסי לבין מסלולי חדשנות תעשייתיים. זהו מרחב חשוב במיוחד לתחומים כמו שבבים וחומרה עמוקה, שבהם פרויקט אקדמי יכול לדרוש ציוד מדידה, סימולציות, תכנון מערכות, בדיקות אמינות, תהליכי ייצור ניסיוניים או שילוב רב־תחומי של פיזיקה, חומרים, אלגוריתמיקה והנדסת חשמל. ללא מימון לשלב הזה, רעיונות רבים נשארים כמאמרים אקדמיים או כפטנטים מוקדמים, ולא מתקדמים למסלול שבו תעשייה יכולה לבחון אותם ברצינות.

הפיילוט שעליו מתבסס נייר העמדה ממחיש עד כמה התחומים הטכנולוגיים שולטים במאגר ההצעות. במחזור הראשון הוגשו 135 הצעות, ומתוכן נבחרו 50. כל הצעה זכתה במענק של עד 350 אלף שקל לתקופה של 18 עד 24 חודשים. התקציב המקורי שתוכנן לתוכנית היה 40 מיליון שקל בשנה במשך שלוש שנים, אך בפועל קוצץ, ולמחזור הראשון הוקצו 17.5 מיליון שקל בלבד.

לפי התרשים המופיע במסמך, רוב ההצעות הגיעו מתחומים בעלי זיקה ישירה או עקיפה לתעשיות טכנולוגיות: 28 הצעות באלגוריתמים, 28 בפיזיקה, מכניקה וחומרים, 15 בדאטה, 8 במים ואנרגיה, 18 במדעי החיים, מזון וחקלאות, ו־38 ברפואה וביוקונברג'נס. עבור CHIPORTAL, הנתונים החשובים במיוחד הם הופעתם של אלגוריתמים, חומרים ודאטה כקטגוריות מרכזיות. אלה תחומים שמזינים כיום את תעשיות השבבים, הבינה המלאכותית, החישה, הפוטוניקה, המחשוב בקצה והמערכות המשובצות.

עוד נקודה רלוונטית לתחום השבבים מופיעה בדיון על קרנות משרד המדע ועל סדרי העדיפויות הלאומיים לשנת 2026. בין התחומים שהוגדרו בעדיפות לאומית נכללים "חומרה מתקדמת", "חומרה חללית מתקדמת", "בטיחות בשימוש בבינה מלאכותית יוצרת" ו"ממשק רובוטיקה–בינה מלאכותית". אלה אינם מנוסחים כ"קרן שבבים", אך בפועל הם נוגעים בשרשרת הערך של תכנון חומרה, רכיבי עיבוד, מערכות חישה, בקרה, תקשורת, רובוטיקה ומערכות קצה חכמות.

הקרן החדשה אמורה להיות עצמאית יותר מן המסגרות הקיימות. לפי ההמלצה, היא תפעל באופן דומה לקרן הלאומית למדע, עם מועצה והנהלה אקדמית, ולא תהיה כפופה ישירות למשרד ממשלתי. זוהי נקודה חשובה לתחומי שבבים וחומרה, מפני שחלק מן המחקרים המעניינים ביותר אינם בהכרח מתיישבים מיד עם יעד לאומי מוגדר או עם צורך תעשייתי קיים. לעיתים דווקא חופש הבחירה של החוקרים הוא שמוליד כיוון חדש: חומר חדש, מבנה רכיב שונה, שיטת בדיקה חדשה או ארכיטקטורת חישוב שלא נולדה מתוך דרישת לקוח מוגדרת.

לצד זאת, המסמך אינו מתעלם מן הצורך במימוש. בחירת ההצעות אמורה להתבסס לא רק על מצוינות אקדמית אלא גם על סיכויי היישום. ועדות השיפוט יהיו מבוססות על אנשי אקדמיה, אך יתבססו גם על הערכות של גורמים מהתעשייה הרלוונטית באשר לסיכויי ההיתכנות. בכך הקרן מנסה לאזן בין שני עולמות שלעיתים מדברים בשפות שונות: האקדמיה, שמודדת איכות לפי חדשנות מדעית, והתעשייה, שמודדת ערך לפי יכולת להפוך ידע לרכיב, מערכת, מוצר או תהליך ייצור.

עבור תעשיית השבבים הישראלית, הקמת קרן כזו עשויה לסייע בכמה נקודות כשל מוכרות. הראשונה היא מימון מוקדם למחקרי חומרה לפני שיש חברה שמוכנה לשים כסף. השנייה היא חיזוק הקשר בין מעבדות אקדמיות לבין חברות תכנון שבבים, ציוד, חומרים ופוטוניקה. השלישית היא הכשרת תלמידי מחקר לא רק למחקר בסיסי, אלא גם לעבודה מול דרישות יישומיות: אבני דרך, מדדי הצלחה, בדיקות מערכת, אמינות, קניין רוחני והבנת שוק. הרביעית היא פתיחת דלת גם למכללות, שבהן עשוי להתפתח מחקר יישומי קרוב יותר לצורכי תעשייה אזורית.

עם זאת, יש גם סימן אזהרה. אם הקרן תישאר קטנה מדי, כפי שקרה בפיילוט לאחר קיצוץ התקציב, היא תתקשה לשנות את מבנה התמריצים באקדמיה. 17.5 מיליון שקל ו־50 מענקים הם התחלה, אך תחומי חומרה ושבבים דורשים לעיתים השקעות גבוהות יותר ממחקרים בתחומים רכים יותר. כדי להשפיע באמת על מעבר ידע מן האקדמיה לתעשיית השבבים, הקרן תצטרך תקציב יציב, מנגנון שיפוט מהיר יותר, יכולת לעקוב אחר אבני דרך, וקישור חכם למסלולי המשך של רשות החדשנות, תעשייה וקרנות השקעה.

המשמעות הרחבה יותר היא שמדינת ישראל מתחילה לזהות את החוליה החסרה בין מדע מצוין לבין טכנולוגיה תעשייתית. בתחום השבבים, החוליה הזו קריטית במיוחד. בלי מחקר בסיסי לא יהיו רעיונות חדשים. בלי מימון יישומי מוקדם, הרעיונות האלה עלולים לא לצאת מהמעבדה. הקרן הלאומית למדע יישומי, אם תוקם ותתוקצב כראוי, יכולה להפוך לכלי חשוב בבניית הצינור שבין מעבדות האוניברסיטאות והמכללות לבין הדור הבא של טכנולוגיות החומרה בישראל.

הפוסט האקדמיה הלאומית למדעים מציעה קרן חדשה לגישור בין מחקר שבבים לתעשייה הופיע לראשונה ב-Chiportal.

באחת מהופעותיו הראשונות בציבור מאז התמנה לשר המדע והטכנולוגיה ובראיון זוגי ראשון עם שי לי שפיגלמן, מנכ"לית משרד המדע והטכנולוגיה,  שוחחו השניים שראיינו האחת את השני (ולהיפך) על חשיבות החדשנות ועל תוכניותיהם לקידום המדע והטכנולוגיה בישראל. כשנשאל השר שי מהם התחומים הטכנולוגים שהוא מתכוון להתמקד בהם הודה כי משרדו עדיין בוחן מספר כיוונים אבל מצא לנכון לפרט תחום אחד במיוחד – תעשיית החלל האזרחית. לפי שי יש בישראל תעשיית חלל מפוארת בזכות ראש הממשלה המנוח מנחם בגין. הכל החל בשנת 1982 כאשר בגין החליט שצריך לפתח תעשיית חלל בישראל ודיבר עם אנשים סביבו. צחקו עליו, אמרו לו שתעשית חלל זה למעצמות כמו ארה"ב או רוסיה אך הוא ענה להם באומרו "כשויתרנו על סיני ויתרנו על העומק האסטראטגי שלנו אז אנחנו צריכים עומק אסטראטגי בחלל" ואחרי שצחקו עליו הלכו לעבוד ו-30 שנה אחרי, מדינת ישראל היא בין המדינות הבודדות בעולם שיש לה יכולת חלל מלאה החל מיכולת לבנות לויינים, לשגר לוויינים, לתחזק אותם בחלל, למכור שרותי לווינים וכו'. רוב התעשיה היא צבאית אבל כיום יש טרנד עולמי שנקרא תעשיית חלל אזרחית.

עד לפני 10 שנים העלות של לשלוח קילוגרם ציוד לחלל היתה קצת יותר מ- 100,000 דולר וכיום העלות של שליחת אותו קילו לחלל עולה 3,000 בלבד. כיום ניתן להכניס באותו קילו הרבה יותר מיחשוב אז העלות/תועלת השתפרה משמעותית. משקיעי הון סיכון בארה"ב ואירופה השקיעו בתחום מילארדים כבר לפני כמה שנים וכעת אנחנו שוקלים מאד ברצינות להכנס לתעשיית חלל אזרחית. צריך לשכנע עוד הרבה מאד גורמים וגם אנחנו עוד לא לגמרי השתכנענו אבל אנחנו בודקים את זה לעומק, דיברנו עם משקיעים בעמק הסיליקון, דיברנו עם אסטרונאוטים שבונים בארה"ב תחנת חלל אזרחית ונחליט. אז בעוד 20 שנה אם תרצו להתפוצץ מצחוק ותחפשו את האשמים שהחליטו להשקיע בתעשיית חלל אזרחית זה אנחנו. או חלילה אם מדינת ישראל תפספס את הטרנד הזה כי החליטה לא להיכנס לשם וכל העולם יהיה שם אז זה בגלל שהחלטנו לא להכנס לתחום ומדינת ישראל עלולה להפסיד תעשייה שלמה כמו שפורחת כאן כיום תעשית האוטוטק עם מאות חברות ועשרות אלפי עובדים.

בתגובה לשאלת השר שי, מה היית רוצה שיקרה בסיום הקדנציה שלך ענתה המנכ"לית שפיגלמן: "אני מקווה שנקבל את ההחלטות הנכונות שיסייעו להפוך את ישראל למדינה יותר דיגיטלית, שנצליח לקדם את נושא הבריאות הדיגיטלית ושנכניס אוכלוסיות נוספות להייטק".

לצפיה בראיון המלא לחצו כאן

הפוסט שר המדע והטכנולוגיה הנכנס במפגש הסיליקון קלאב: אנחנו שוקלים ברצינות כניסה להשקעות בתעשיית חלל אזרחית הופיע לראשונה ב-Chiportal.

אתמול, יום ב' (18.5) נערך טקס חילופי שרים במשרד המדע והטכנולוגיה במעמד השר הנכנס, חה"כ יזהר שי והשר היוצא, חה"כ אופיר אקוניס.

יזהר שי (55) נשוי ואב לארבעה, תושב היישוב קדימה שבשרון. הוא מהנדס חשמל בוגר הטכניון. שירת בצנחנים (גדוד 890) כלוחם במלחמת לבנון הראשונה וכקצין בבית הספר למ"כים. הוא יליד קיבוץ עין השלושה שבנגב וגדל רוב שנות ילדותו בירושלים. בפברואר 2019, מתוך הכרה בחשיבות השליחות הציבורית, הצטרף יזהר שי למפלגת חוסן לישראל (מקום 12) וביחד איתה לסיעת כחול לבן (מקום 20).

שי היה שותף מנהל בקרן ההון סיכון Canaan Partners Israel, שימש כחבר דירקטוריון בחברות סטארט-אפ מבטיחות, והיה שותף במספר אקזיטים מרשימים. לפני הצטרפותו כשותף לקרן הון הסיכון, היה יזהר מנכ"ל ויו"ר בחברת V-Secure, ולפני כן היה  המייסד והמנכ"ל של חברת Business Layers. שתי החברות האלו ביצעו אקזיט מוצלח תחת ניהולו. שי נכלל ברשימת 70 האנשים המהווים דוגמא ומופת בהייטק הישראלי, בפרויקט מיוחד שנערך לכבוד יום העצמאות ה-70 למדינה. בנוסף, קהילת VCFORU הגדירה את יזהר שי כאחד מ- 20 המשקיעים המובילים בישראל לשלבים המוקדמים.

בנאום שנשא לרגל כניסתו לתפקיד שר המדע והטכנולוגיה אמר שי: "אני ניגש  לתפקידי החדש ביראת כבוד ובהוקרת תודה על הזכות לעבוד במשרד שבמידה רבה משקף את העשייה האישית שלי ותחומי העניין שלי בשלושים השנים האחרונות. עבורי זה כבוד וזכות גדולה לעבוד כאן, ולחזק את מעמדה של מדינת ישראל כאומת המדע, הטכנולוגיה והחדשנות ובניית הדור הבא של מדענים, חוקרים ומהנדסים. אני רוצה להוקיר תודה מיוחדת לשר היוצא אופיר אקוניס שהנהיג את המשרד הזה להישגים יוצאי דופן בקדנציה שלו כאן. אני מודה לכולכם על העבודה הנאמנה במשרד המדע והטכנולוגיה ומבטיח שנמשיך לעבוד קשה, ביחד."

"פעילותו של המשרד וההסכמים הבינלאומיים שנחתמו במהלך השנים אינם חשובים רק בצד הטכנולוגי, אלא משמעותיים מאוד לחוסנה האסטרטגי של מדינת ישראל כאומת החדשנות והסטארט-אפים". הוסיף שי.

שי ציין, כי בתקופת השר היוצא הפך המשרד למוקד משמעותי, שעושה את אחד הדברים החשובים ביותר: הנגשת המדע לכלל אזרחי ישראל. "ראיתי באחת החוברות שהוגשו לי לקראת כניסתי לתפקיד, שלא פחות מחצי מיליון ישראלים נחשפו למגוון הפעילויות של המשרד, בכל התחומים. סל המדע, התמיכה במשלחות של תלמידים לתחרויות רובוטיקה, קייטנות הקיץ ועוד הם חלק ממטרות המשרד, לצד הנגשת המדע לפריפריה, והם קרובים לליבי", אמר השר, והוסיף: "אני נכנס לתפקיד ביראת כבוד ומודה על הזכות שניתנה לי לעסוק בתחום שאני קרוב אליו כבר 30 שנה, כי ההיי-טק בשבילי אינו רק דרך חיים, אלא אחד הסמלים של מדינת ישראל".

שר המדע והטכנולוגיה היוצא, חה"כ אופיר אקוניס ציין: "אני מסיים את תפקידי כשר המדע והטכנולוגיה אחרי 4 שנים ו-8 חודשים. נפגשנו לראשונה בספטמבר 2015 ומאז עברנו יחד דרך ארוכה ורבת הישגים. לא אפריז אם אומר שבזמן הזה שברנו שיאים של פעילות למען הציבור הישראלי, שכדוגמתם לא היו מאז הוקם המשרד. עם כניסתי לתפקיד הצבתי שני יעדים עיקריים שאותם העליתי לראש סדר העדיפויות: הראשון הוא הנגשת המדע והטכנולוגיה לכל אזרחי ישראל. היעד השני שהצבתי הוא העמקת הקשרים הבינלאומיים של ישראל וחתימה על הסכמים חדשים על מדינות בכל רחבי הגלובוס. בהעבירי את המשרד אני יודע שעמדנו באופן מלא ביעד של הנגשת המדע והטכנולוגיה לכל אזרחי ישראל, באשר הם. יהודים ושאינם יהודים, בפריפריה ובערים הגדולות, צעירים, סטודנטים ובני הגיל השלישי. העובדה שבארבע וחצי השנים האחרונות חתמנו על 25 הסכמים בינלאומיים חדשים עם מדינות בכל רחבי העולם היא ביטוי להצלחה הכבירה של המדיניות הזאת ועמידה ביעד השני שהצבתי. אני רוצה להודות למנכ״ל המשרד רן בר על שיתוף הפעולה, המסירות והמקצועיות לכל אורך הדרך ולכל עובדות ועובדי המשרד שבזכות היוזמה והיצירתיות שלכם עשינו מהפכות גדולות יחד. אני מאחל הצלחה רבה לשר הנכנס יזהר שי, אני בטוח שימשיך את המהפכה שהתחלנו פה במשרד המדע והטכנולוגיה למען אזרחי ישראל כולם."

מנכ"ל משרד המדע והטכנלוגיה, רן בר הוסיף: "משרד המדע והטכנולוגיה, חרט על דגלו להיות מנוף לצמיחה כלכלית וחברתית ומוביל את המחקר התרגומי והיישומי בישראל. תודה רבה, לשר היוצא, חבר הכנסת אופיר אקוניס, על ההובלה, היוזמה, ההכוונה והחשיבה היצירתית. בהובלתו הצלחנו לעמוד ולממש אתגרים רבים ולשבור שיאים, כל פעם מחדש. ולשר החדש, חבר הכנסת יזהר שי, אנו מאחלים לך הצלחה רבה, עומדים לרשותך ובטוחים שניסיונך הרב בתחום ההייטק יסייע לך ולנו לדייק את הכשרת הדור הבא, להכווין את מי שמעוניין באקדמיה למחקר היישומי חדשני להמריא אל עבר פסגות חדשות במדע בטכנולוגיה ובחלל."

הפוסט יזהר שי נכנס לתפקידו כשר המדע והטכנולוגיה:"בשבילי ההייטק אינו רק דרך חיים, אלא אחד מסמלי מדינת ישראל" הופיע לראשונה ב-Chiportal.