משרד המסחר האמריקני חתם על מכתבי כוונות להקצאת תמריצים בהיקף כולל של עד 874 מיליון דולר לשבע חברות המפתחות טכנולוגיות עבור שרשרת האספקה של מחשוב מתקדם ובינה מלאכותית. בניגוד למענקי CHIPS Act שנועדו בעיקר להקמת מפעלי ייצור, החבילה החדשה ממוקדת במחקר ופיתוח של רכיבים, חומרים ושיטות אריזה.

המימון עדיין אינו סופי. החברות יעברו בדיקות ואישור נוסף של משרד המסחר לפני החתימה על ההסכמים המחייבים. כתנאי לקבלת הכספים, הממשל האמריקני יקבל בכל אחת מהחברות אחזקת מיעוט שאינה מקנה שליטה.

הסכום הגדול ביותר, עד 300 מיליון דולר, מיועד ל-GlobalFoundries. החברה תפתח בארצות הברית טכנולוגיות אופטיקה באריזה משותפת, או Co-Packaged Optics, שבמסגרתן ממוקמים רכיבי התקשורת האופטיים בסמוך למעבדי ה-AI. משרד המסחר מעריך כי המימון עשוי להקדים בשנתיים עד שלוש את פיתוח הטכנולוגיה המקומית.

עד 245 מיליון דולר יוקצו ל-Kepler, המפתחת זיכרון חדש למערכות AI המבוסס על מבנים תלת־ממדיים וחומרים פרואלקטריים. המטרה היא להתמודד עם צוואר הבקבוק הנוצר כאשר מאיצי AI נדרשים להעביר כמויות גדולות של נתונים בין המעבד לזיכרון.

Multibeam Corporation צפויה לקבל עד 140 מיליון דולר לפיתוח טכנולוגיות אריזה מתקדמת. הפתרון נועד לאפשר הרכבה וערימה של שבבים וחיבורם באמצעות אלפי מוליכים, כחלק מהמעבר ממעבדים מונוליתיים למערכות המורכבות משבבונים וממספר סוגי רכיבים.

חברת Extropic תקבל עד 75 מיליון דולר לפיתוח יחידות דגימה תרמודינמיות, המכונות TSU. המערכת משתמשת בתנודות תרמיות טבעיות כדי לבצע חישובים הסתברותיים המשמשים בין היתר לסימולציה, לאופטימיזציה וליישומי בינה מלאכותית. החברה טוענת כי הגישה עשויה להפחית את צריכת האנרגיה לעומת חישוב קונבנציונלי במשימות המתאימות לה.

עד 50 מיליון דולר יוקצו ל-Thintronics, המפתחת חומרים דיאלקטריים בעלי אובדן נמוך במיוחד עבור שכבות הקישור שבין שבבים באריזות מתקדמות. ככל שקצב העברת הנתונים עולה, תכונות החומרים המשמשים בתוך האריזה הופכות לגורם מרכזי בביצועים ובצריכת האנרגיה.

OBSIDIA Semiconductors צפויה לקבל עד 34 מיליון דולר לפיתוח מערכות לא פולשניות לזיהוי רכיבים מזויפים או רכיבים שעברו שינוי זדוני. מטרת הפרויקט היא לשפר את יכולת האימות והמעקב אחר רכיבים בשרשראות אספקה של מערכות AI ואלקטרוניקה רגישה.

Aeluma תקבל עד 30 מיליון דולר לפיתוח מצעים בקוטר גדול עבור גלאי אור ולייזרים המשמשים בקישורים פוטוניים למערכות AI. לפי משרד המסחר, הטכנולוגיה אינה מבוססת על אינדיום פוספיד, חומר מקובל ברכיבי פוטוניקה מתקדמים, ועשויה לאפשר ייצור בקנה מידה גדול יותר.

חלוקת הכספים ממחישה את השינוי במוקדי ההשקעה של תעשיית השבבים. המעבד עצמו אינו עוד הגורם היחיד הקובע את ביצועי המערכת. רוחב הפס של הזיכרון, החיבורים האופטיים, האריזה, החומרים וצריכת האנרגיה קובעים במידה הולכת וגדלה כמה מאיצים ניתן להפעיל יחד וכמה נתונים ניתן להעביר ביניהם.

הבחירה בשבעה תחומים שונים מצביעה גם על ניסיון אמריקני לחזק חוליות שנמצאות מחוץ למפעלי הייצור הגדולים. ארצות הברית מבקשת לפתח שרשרת מקומית הכוללת לא רק ייצור פרוסות סיליקון, אלא גם זיכרונות, פוטוניקה, אריזה, אימות רכיבים וארכיטקטורות מחשוב חדשות.

עם זאת, מדובר בשלב של מכתבי כוונות ולא במענקים סופיים. הסכומים בפועל, לוחות הזמנים ותנאי הביצוע עשויים להשתנות לאחר השלמת הבדיקות והמשא ומתן עם החברות.

הפוסט ארה״ב מקצה עד 874 מיליון דולר לשבע טכנולוגיות שבבים עבור עידן ה-AI הופיע לראשונה ב-Chiportal.

ממשל ארצות הברית מתכנן צעדים רגולטוריים נוספים בתחום יצוא שבבים וטכנולוגיות בינה מלאכותית, כך אמר ג'פרי קסלר, בכיר במשרד המסחר האמריקני הממונה על בקרות היצוא.

קסלר אמר בשימוע שנערך בוושינגטון כי פעולה רגולטורית בנושא ״מגיעה״, אך לא פירט את תוכן התקנות או את מועד פרסומן. לדבריו, ממשל טראמפ אינו מתכוון להחליף את מסגרת AI Diffusion Rule שנקבעה בתקופת ממשל ביידן.

המסגרת נועדה להסדיר את הפצתם של שבבי בינה מלאכותית מתקדמים בעולם. היא מחלקת מדינות לקבוצות שונות וקובעת מגבלות על מספר מאיצי ה־AI שניתן לספק למדינות שאינן נהנות מגישה מלאה לטכנולוגיה אמריקנית.

הודעתו של קסלר מעידה כי הממשל עשוי לשנות את המכסות, תנאי הרישוי או אופן האכיפה, אך אינו מתכוון בשלב זה לבטל את העיקרון שלפיו ארצות הברית שולטת גם בהפצה העולמית של כושר מחשוב מתקדם.

ההגבלות משפיעות ישירות על יצרניות מאיצים ובהן אנבידיה ו־AMD, על ספקיות שירותי ענן ועל מדינות המבקשות להקים מרכזי נתונים גדולים. הן נועדו לצמצם את האפשרות ששבבים מתקדמים יגיעו לסין או לגורמים שממשלת ארצות הברית רואה בהם סיכון ביטחוני.

עם זאת, מדיניות ההגבלות יוצרת גם אי־ודאות עבור חברות אמריקניות. הרחבת החובה לקבל רישיונות עלולה לעכב עסקאות, לפגוע במכירות ולעודד מדינות וחברות להשקיע בפיתוח חלופות שאינן תלויות בטכנולוגיה אמריקנית.

בשלב זה אין עדיין תקנה חדשה שאפשר לנתח בפירוט. חשיבות הדברים היא באיתות שמסגרת ההגבלות תישאר חלק מרכזי ממדיניות השבבים האמריקנית, גם לאחר חילופי הממשל. לפני הפרסום יהיה צורך לבדוק אם משרד המסחר פרסם נוסח מפורט יותר, משום שהתקנות עשויות להשתנות עד מועד העלאת הידיעה.

תגיות:

הפוסט ארצות הברית מכינה צעדים חדשים להגבלת יצוא שבבי בינה מלאכותית הופיע לראשונה ב-Chiportal.

משרד המסחר האמריקני הקל באופן משמעותי את מגבלות היצוא לאיחוד האמירויות, והעניק לממשלת המדינה ולחברות מאושרות אפשרות לקבל מארצות הברית שבבי בינה מלאכותית מתקדמים ושרתים ללא צורך ברישיון יצוא פרטני. ההחלטה עשויה להאיץ את הקמתם של מרכזי נתונים גדולים באמירויות ולחזק את מעמדה כמרכז אזורי לתשתיות בינה מלאכותית.

במסגרת השינוי העביר משרד המסחר את איחוד האמירויות לקבוצת המדינות A:5 בתקנות מינהל היצוא האמריקניות, EAR. חברות וממשלות בקבוצה זו יכולות להשתמש בפטור המכונה Strategic Trade Authorization, או STA, לצורך יצוא, יצוא מחדש והעברה מקומית של פריטים מסוימים הנתונים לפיקוח אמריקני. בין היתר מדובר בציוד בעל שימוש צבאי או דו־שימושי, לוויינים מסחריים, חלליות וטכנולוגיות המשמשות בתעשיות האנרגיה, ההתפלה והגרעין האזרחי.

במקביל, ובהתאם למסגרת שיתוף הפעולה בתחום הבינה המלאכותית שנחתמה בין ארצות הברית לאמירויות במאי 2025, אישר משרד המסחר לממשלת האמירויות ולחברות מסוימות לקבל ללא רישיון פרטני גם רכיבי מחשוב מתקדם, ובהם שבבי AI ושרתים. ההקלה אינה חלה אוטומטית על כל חברה הפועלת במדינה, אלא על גופים שאושרו בידי הממשל האמריקני ובכפוף להתחייבויות בתחום אבטחת הטכנולוגיה ומניעת העברתה לגורמים בלתי מורשים.

בין החברות האמירתיות הזכאיות למסלול החדש נמצאות G42 והחברה הבת Core42. גם ענקיות טכנולוגיה אמריקניות ופעילויותיהן באמירויות צפויות ליהנות מהפטור, ובהן אמזון, אפל, גוגל, מטא, מיקרוסופט, OpenAI, אורקל ו־xAI. משרד המסחר הודיע גם כי בקשות של חברת ההשקעות האמירתית MGX לקבלת שבבים ושרתים ייבחנו בגישה חיובית, אך לא העניק לה בשלב זה פטור גורף.

מעמד שאינו ניתן כיום לישראל

איחוד האמירויות הופכת למדינה היחידה בקבוצת A:5 שאינה חברה באחד ממשטרי הפיקוח הרב־לאומיים על יצוא טכנולוגיות רגישות. רוב המדינות בקבוצה הן חברות נאט״ו או בעלות ברית ותיקות אחרות של ארצות הברית.

רויטרס מציינת כי ישראל וסעודיה אינן נכללות בקבוצת A:5. המשמעות אינה שיצוא שבבי בינה מלאכותית לישראל נאסר, אלא שישראל אינה נהנית מהפטורים החדשים ומהמסלול המועדף שניתן לאמירויות. הדרישה לרישיון תלויה בסוג השבב, בזהות המשתמש הסופי, בשימוש המתוכנן ובסיווג המוצר בתקנות היצוא האמריקניות.

הפער הרגולטורי עשוי להפוך לשיקול בתחרות האזורית על הקמת מרכזי נתונים ומתקני אימון למודלים גדולים. בעוד שחברות הפועלות בישראל עשויות להידרש במקרים מסוימים לעבור הליכי רישוי ובדיקה, חברות מאושרות באמירויות יוכלו לקבל שבבים ושרתים במסלול מהיר יותר. זמינות ודאות של מאיצי AI היא גורם מרכזי בהחלטות על מיקום מרכזי נתונים, לצד עלויות חשמל, קרקע, קירור, קישוריות ומימון.

לאמירויות כבר יש תוכניות רחבות להקמת תשתיות AI. פרויקט Stargate UAE באבו דאבי אמור להתחיל בקיבולת של 200 מגה־ואט ולהשתלב במתחם מתוכנן בהספק של עד 5 ג׳יגה־ואט. בפרויקט מעורבות G42, OpenAI, אורקל, אנבידיה, סיסקו וסופטבנק, והוא צפוי להשתמש במערכות המבוססות על מעבדי Grace Blackwell של אנבידיה.

ההחלטה הנוכחית הופכת את ההסכמות המדיניות למנגנון רגולטורי מעשי: במקום לקבל אישור נפרד לכל משלוח, גופים מאושרים יוכלו להכניס למדינה תשתיות מחשוב מתקדמות במסגרת הפטור. בתמורה התחייבה ממשלת האמירויות להמשיך להשקיע בתשתיות דיגיטליות ובינה מלאכותית בארצות הברית, בהיקף התואם להשקעות האמריקניות באמירויות.

החשש: זליגת טכנולוגיה לסין

ההקלות מעוררות גם ביקורת בוושינגטון בשל קשריהן הקודמים של חברות אמירתיות עם סין. G42 הייתה בעבר קשורה לחברות סיניות, ובהן וואווי, אך הודיעה כי צמצמה קשרים אלה כדי להעמיק את שיתוף הפעולה עם חברות אמריקניות.

מבקרי ההחלטה חוששים ששבבים אמריקניים מתקדמים או ידע שנצבר באמצעותם עלולים להגיע בעקיפין לגופים סיניים. הסנאטורית הדמוקרטית אליזבת וורן טענה כי הענקת גישה ללא רישיון ל־G42 יוצרת סיכון לביטחון הלאומי, במיוחד לנוכח מעורבותם העסקית של גורמים מאיחוד האמירויות בחברות ובמיזמים אמריקניים.

משרד המסחר הצדיק את ההחלטה בשיתוף הפעולה הביטחוני והכלכלי המתהדק בין שתי המדינות ובהתחייבות האמירויות למנוע שימוש לרעה בטכנולוגיה אמריקנית. לפי המשרד, ההקלה נועדה גם לחזק את מעמדן של חברות אמריקניות בשוק העולמי מול חלופות מסין.

מבחינת ישראל, ההתפתחות מעלה שאלה רחבה יותר מהליכי רישוי בלבד: האם המעמד המועדף שניתן לאמירויות ימשוך אליה השקעות במרכזי נתונים ובתשתיות מחשוב שהיו יכולות להגיע לישראל. בשלב זה לא פורסמה תגובה ישראלית רשמית להחלטה, ולא ידוע אם ישראל פועלת לקבל מעמד דומה או הסדר דו־צדדי נפרד.

הפוסט ארה״ב מעניקה לאמירויות מסלול מועדף ליבוא שבבי AI – ישראל נותרת מחוץ לקבוצת הפטור הופיע לראשונה ב-Chiportal.