מחקר משותף של חוקרים מהטכניון וממעבדות IBM בציריך הוביל לפיתוח שיטה חדשה להפרדה של חלקיקים ומולקולות מתוך דגימות קטנות. ההתקן עשוי לסייע בניתוח מהיר של דגימות מחולי קורונה, תחת מענק של רשות החדשנות.

במאמר שפרסמו החוקרים בכתב העת Angewandte Chemie הם מציגים שיטה חדשה להפרדה של חלקיקים ומולקולות ביולוגיות מנוזל. פיתוח זה הוגדר על ידי אחד משופטי המאמר (reviewers) כ"תרומה עצומה לתחום ופריצת דרך שכמותה מתרחשות רק אחת לעשור או שניים."

מדובר בהתקן זעיר המפריד במהירות סוגים שונים של חלקיקים: חלקיקים קטנים נשארים בקרבת פתח הכניסה להתקן ואילו חלקיקים גדולים מתרחקים מהפתח במהירות. לשיטה החדשה קוראת הקבוצה BFF, קיצור של bidirectional flow filter (מסנן מבוסס זרימה דו-כיוונית). המאמר מציג אנליזה תאורטית של המערכת, אימות ניסויי שלה וקווים מנחים לתכן של התקנים עתידיים לשימושים שונים. את קבוצת המחקר בטכניון הוביל פרופ"ח מורן ברקוביץ' מהפקולטות להנדסת מכונות ולהנדסה ביו-רפואית, ראש המעבדה לטכנולוגיות מיקרוזרימה.

ההתקן שמציגים החוקרים במאמר הוא שבב מיקרופלואידי (microfluidic chip) שבו מופרדת הדגימה הנוזלית למרכיביה על ידי הזרמתה בתעלות וירטואליות באמצעות אלקטרו-אוסמוזה – שליטה בזרימת נוזל על ידי שדות חשמליים ומטען פני השטח. במחקר הנוכחי השתמשו החוקרים בטכנולוגיה זו ליצירה של זרימה דו-כיוונית – הזרמה של הנוזל לשני כיוונים מנוגדים בעת ובעונה אחת. הגישה המסורתית – שליטה בזרימה באמצעות משאבות, שסתומים ותעלות – אינה מאפשרת להשיג דפוסי זרימה כאלה.

סרטון המסביר את המחקר

בהתקן החדש, כאשר חלקיקים מוזרקים את תוך שדה הזרימה הם מתנהגים באופן מוסבר היטב אך מפתיע: חלקיקים קטנים נשארים במקום ואילו חלקיקים גדולים מוסעים במהירות. לדברי הדוקטורנטית ונסה בצ'בה מהטכניון, אחת משני המחברים הראשיים של המאמר, "חלקיקים בנוזל ובגז נעים באופן אקראי – תופעה הקרויה תנועה בראונית. התנועה הזאת מובילה לכך שחלקיקים בגז נוטים להתפזר במרחב כך שבסופו של דבר יהיו מפוזרים בו באופן אחיד. זה המנגנון שבזכותו אנחנו יכולים להריח, לאחר זמן מסוים, בקבוק בושם שנפתח בצד השני של החדר – כי המולקולות נעות באופן אקראי ומתפזרות בחלל בתהליך שנקרא גם דיפוזיה."

תהליכי דיפוזיה מאופיינים במיתאם בין גודל החלקיק לרמת הדִּיפוּזִיביוּת (diffusivity) שלו – חלקיקים קטנים הם דיפוזיביים יותר מחלקיקים גדולים. בהתקן החדשני שפיתחה קבוצת המחקר של פרופ"ח ברקוביץ' מתקיימת זרימה דו-כיוונית, והתוצאה היא שהחלקיקים הגדולים בדגימה, המאופיינים בדיפוזיביות נמוכה, נסחפים עם הזרם, ואילו החלקיקים הקטנים מתרוצצים במהירות בין קווי הזרם ההפוכים ולכן חווים בממוצע מהירות אפס ונשארים סמוכים לפתח הכניסה לתא הזרימה. התוצאה היא התקן זעיר המפריד חלקיקים על פי גודלם.

"העיקרון כאן די פשוט," אומר ד"ר פדריקו פרטורה, פוסט-דוקטורנט העובד במעבדות IBM בציריך, גם הוא מחבר מוביל במאמר. "למרבה ההפתעה זה דבר שלא נעשה עד כה, כנראה בשל מגבלות טכנולוגיות. אנחנו הצלחנו להתגבר על המגבלות האלה באמצעות מחקר מתמשך שכלל הרבה ניסיונות ושיפורים, והתוצאה היא התקן מוצק שאפשר לייצרו באופן מסחרי לטובת כלי דיאגנוסטיקה חדשים וכבסיס לכלי מחקר חדשים של דגימות זעירות."

פרופ"ח מורן ברקוביץ' מסביר כי "רוב ההתקנים לאבחון ביולוגי מבוססים על יצירת תגובה בין מולקולות חישה ((probes למולקולות או לחלקיקי המטרה שמחפשים, ואחריה הסרה של מולקולות החישה שלא נקשרו למטרה. התהליך הזה, במיוחד בשלב האחרון, מסובך מאוד ליישום בעיקר כשמדובר בדגימות קטנות. השיטה שלנו עושה זאת במהירות וביעילות, כל עוד מולקולות החישה והמטרה שונות מספיק זו מזו."

כעת שוקד הצוות על התאמת השיטה לניטור מהיר של נגיף SARS-CoV-2 על סמך דגימה ממשטח גרון. ד"ר גובינד גאיקלה מ-IBM מסביר כי "למרבה המזל, הנגיפים גדולים יחסית – קוטרם כ-100 ננומטר, הרבה יותר גדול מנוגדנים או ממולקולות חישה אחרות שמשמשות אותנו. הרעיון שלנו הוא להכניס את הדגימה לתא הזרימה שלנו, שם הנגיפים ייפגשו מולקולות חישה זוהרות שייצמדו אליהם, ורק הנגיפים המסומנים יזרמו החוצה בזמן שמולקולות החישה העודפות יישארו מאחור."

המחקר מומן על ידי מענק MetamorphChip מטעם הנציבות האירופית למחקר (ERC) ותוכנית BRIDGE שמממנות רשות החדשנות השוויצרית (Innosuisse) והקרן השוויצרית למדע (SNF).

למאמר המדעי

הפוסט חוקרים מהטכניון ומיבמ ציריך פיתחו שבב מיקרופלואידי לאיתור נגיפי קורונה הופיע לראשונה ב-Chiportal.

כחלק מהיוזמות הרבות שהשיקה במסגרת המאבק נגד נגיף הקורונה, תכנית ההאצה של דאסו סיסטמס ה- 3DEXPERIENCE LAB, תמכה בסטארט-אפ ההודי Inali לצורך פיתוח מהיר של מכשיר הנשמה חכם ובטיחותי שניתן לייצר ולפרוס במהירות בעת מצבי חירום. פיתוח המוצר ארך פחות משמונה ימים.

חברת Inali ההודית- ארגון ללא מטרות רווח המתמחה ביצור מוצרי בריאות מסייעים, עיצבה ופיתחה מכשיר הנשמה חכם באמצעות פלטפורמת ה-3DEXPERIENCE של דאסו סיסטמס. הפלטפורמה מספקת גישה שיתופית למעצבים ואנשי מקצוע בתחום הבריאות החברים בקהילת OPEN COVID-19 ,תכנית ההאצה של דאסו סיסמטס.

פיתוח מכשיר ההנשמה התאפשר באמצעות יישומים דיגיטליים מבוססי ענן ושיתוף פעולה מלא עם קהילת המומחים של דאסו סיסטמס מכל רחבי העולם, בכדי לתכנן במהירות מודל תלת ממדי של מכשיר הנשמה חכם וליישם את כל השלבים הדרושים לצורך פיתוח סופי של המוצר לרבות הנדוס המוצר, הדמיה וייצור תאום דיגיטלי של המוצר. מכשיר ההנשמה החכם נועד לזהות מדדי ביצועים שונים כמו מהירות אוויר ולחץ אויר הנחוצים לצורך תפקוד, ולהגיע להתאמה מלאה של הפרמטרים השונים הנחוצים לצורך תפעול המכשיר. כמו כן, באמצעות מכשיר זה ניתן לזהות את רמת החמצן הנחוצה לחולה מבודד ואת מדדי הבטיחות הנדרשים לצורך שימוש אמין ובטוח במכשיר.

מכשירי נשימה ממלאים תפקיד מפתח בטיפול בחולים הסובלים מקורונה. ככל שמספר החולים עולה, כך גובר הצורך לייצר מכשירים מתאימים במהירות גבוהה יותר. המכשיר של Inali תוכנן לצורך ייצור מקומי ומהיר בתוספת חלקים זמינים, על מנת לסייע לבתי החולים והסוכנויות הממשלתיות באופן מהיר וחסכוני. Inali תפרסם באופן מלא את הליך התכנון והייצור של מכשירי הנשימה החכמים כקוד פתוח שכל אחד יכול להוריד, על מנת לייצר מכשירים אלו בכל אזור בו יש ביקוש.

תכנית ההאצה של דאסו סיסטמס, ה-3DEXPERIENCE LAB היא מעבדת חדשנות פתוחה המשמשת לצורך האצת פרויקטים חדשניים המבוססים על מודלים של קיימות, במטרה לקדם ולטפח את הסביבה והחברה.

פרויקטים נוספים במסגרת מעבדת ה- COVID-19 של דאסו סיסטמס

הפוסט חברה הודית פיתחה מכשיר הנשמה חכם בתוך שמונה ימים בסיוע קהילת דאסו סיסטמס הופיע לראשונה ב-Chiportal.

מתוך 1.2 מיליארד ₪ שאושר אתמול (ד') על ידי משרד אוצר עבור רשות החדשנות – 500 מיליון ₪ יוענקו לחברות שנקלעו למשבר כלכלי

כמענה למשבר הכלכלי שנוצר כתוצאה ממגפת הקורונה, רשות החדשנות משיקה ערוץ הגשה מהיר לתמיכה במענקי מחקר ופיתוח של פרויקטים טכנולוגיים. הרשות תשקיע במשותף עם משקיעי הון הסיכון בחברות עם סיכויי הצלחה גבוהים בטווח הארוך, אך בעלות משאבים כספיים מוגבלים וצורך מימון מיידי.

אהרון אהרון, מנכ"ל רשות החדשנות: "מטרת הערוץ המהיר הינה השקעה בחברות מצטיינות עם נכסים משמעותיים וסיכויי הצלחה גבוהים בטווח הארוך, אך בעלות יתרת מזומנים קצרה (Short Runway). הערוץ נועד לספק להן וודאות ומזומנים שיסייעו להן לצלוח את המשבר ולהוות מנוע לצמיחה כלכלית-משקית ביציאה ממנו. תעשיית ההייטק נפגעה משמעותית מהמשבר וצפויה לחוות ירידה של כ-25% מהשקעות ההון הפרטי ובכרבע מסך ההכנסות ממכירות. כתוצאה מכך חברות רבות מקפיאות גיוסים, מוציאות עובדים לחל"ת ואף מתכננות פיטורים בהיקף רחב. תעשיית ההייטק תלויה, יותר מכל ענף אחר, במשקיעים גלובליים האחראים על מרבית ההון שמממן תעשייה זו. בתקופה הזו קיים חשש ממשי כי צינור החמצן של התעשייה ייפגע אנושות. מדיניות תמיכה מהירה, שקולה וחכמה של הממשלה, תמנע פגיעה קריטית ביצוא, בתוצר, בהכנסתם של מאות אלפי האנשים העובדים בתעשיית ההיי-טק ובעסקים התומכים בה. מדיניות זו תהווה עוגן מרכזי ביכולתה של כלכלת ישראל לצמוח חזרה עם שוך המשבר".

הרשות תפעיל ערוץ מענקים מהיר, שיפעל במסגרת מסלול קרן המו"פ, לחברות שזקוקות למזומנים נוספים על מנת לצלוח את תקופת המשבר. התשובות יינתנו תוך עד ארבעה שבועות ותינתן מקדמת מימון בשיעור של עד 50% מהמענק המאושר כנגד מימון משלים שתציג החברה.

הערוץ המהיר מיועד לתמיכה בתוכניות מו"פ חדשניות של חברות בתחילת שלבי הצמיחה ובשלבי פיתוח מתקדמים, אשר צברו נכסים מהותיים (קנין רוחני, גיוסים ושווי) אך בעלות Runway הקצר מ- 12 חודשים וצורך מימוני דחוף. תמיכת הרשות תהיה בחברות בעלות יכולות חברה ופוטנציאל עסקי משמעותיים, אשר השקעת הרשות תסייע להן לצלוח את המשבר ולהוות מנוע לצמיחה כלכלית-משקית ביציאה ממנו. קבלת המענק ושיעור מקדמה גבוה יינתן לחברות שיציגו מימון משלים של משקיעים.

הפוסט רשות החדשנות משיקה ערוץ מענקים מהיר לחברות הייטק קטנות ובינוניות שנקלעו למשבר ב 500 מיליון ₪ הופיע לראשונה ב-Chiportal.

מתחילת חודש מרץ, נרתמו חוקרי האוניברסיטה והסטודנטים לתגבור מערך הבדיקות הקליניות של בית החולים הדסה בראשות פרופ׳ דנה וולף. כתוצאה משיתוף פעולה פורה זה, בוצעו עד היום  כ-20 אלף בדיקות קורונה בשטחי בית החולים והאוניברסיטה.

האוניברסיטה העברית, שהייתה המוסד האקדמי הראשון בישראל שהחל בביצוע בדיקות קורונה בשיתוף עם מרכז קליני, ממשיכה בתהליך המחקר וכעת פורצת דרך בכל הקשור לדרך ביצוע הבדיקה. זול יותר, מהיר יותר וללא תלות בגורמים מסחריים בעולם.

לאחרונה דווח בכלי התקשורת השונים על מחסור בחומרי הבדיקה של נגיף הקורונה, דבר שמאט את קצב הבדיקות לדגימות שכבר נאספו מחולים פוטנציאליים ומפחית את מספר הדגימות שניתן לבצע. הסכנה הכרוכה בכך ידועה – יותר חולי קורונה לא מאובחנים שעלולים להדביק את האוכלוסייה הבריאה. החומרים הנחוצים לבדיקות שמבוצעות כיום מגיעים כערכות מוכנות מחברות מסחריות בחו"ל, שאינן מצליחות לעמוד בכמויות וקצב הביקוש העולמי. קבוצה של מעבדות באוניברסיטה העברית מתחומים שונים התאגדו יחד  ובהובלת ד"ר נעמי חביב ופרופ' ניר פרידמן יחד עם פרופ' יובל דור מהפקולטה לרפואה ופרופ' דנה וולף מהמרכז הרפואי הדסה, התגייסו לפתח שיטה חדשה ויעילה יותר לאבחון מחלת הקורונה המתבססת על חומרים שונים מהערכות המיובאות, שרובם זמינים בישראל וזולים משמעותית.

השיטה בה עובדת הבדיקה הנפוצה היום לאבחון קורונה, היא הפקת מולקולות של RNA מדגימה של חולה פוטנציאלי ובדיקה אם בין המולקולות שהופקו יש RNA ויראלי שמאשר את נוכחות וירוס הקורונה. הבדיקה החדשה שפיתחו החוקרים עושה את אותה הפעולה, רק מחומרים שאין בהם מחסור ובמהירות גבוהה בהרבה. ד"ר נעמי חביב: "יש לנו פרוטוקול יעיל להפקת RNA, מהיר פי 4-10 מהפרוטוקול הנוכחי, שמתבסס על חרוזים מגנטיים והוא עובד גם על רובוט וגם באופן ידני. הפרוטוקול הרובוטי כבר עבר סדרה של בדיקות בבית החולים הדסה על מאות דגימות מחולים – ועכשיו הופך למבצעי".

קרדיט לסרטון: ד"ר איילת רהט, האוניברסיטה העברית

לא עוד לרדוף אחרי ערכות של בדיקות – יתרון נוסף של הבדיקה החדשה, הוא שרוב חומרי הבדיקה זמינים וניתנים לייצור כבר היום בישראל ובעלות נמוכה משמעותית מהערכות שמיובאות כיום. החרוזים המגנטיים הם האלמנט היחיד שמצריך ייבוא מחו"ל, אך הם ניתנים למיחזור ושימוש בבדיקות קורונה נוספות. פרופ' ניר פרידמן: "השיטה שלנו מאפשרת עצמאות ומפחיתה משמעותית את התלות בגורמים חיצוניים לקיום הבדיקות. כבר הרצנו את השיטה על מאות דגימות מטושים בהדסה וכל הבדיקות יצאו זהות לתוצאות שמקבלים בבדיקה הנוכחית".

השלב הבא במחקר של החוקרים, הוא לפתח שיטה שתאפשר בדיקה של עשרות אלפי דגימות במקביל ולא רק אלפי בדיקות כפי שנעשה היום. שיטה זו תבסס  על  כלים של ריצוף גנומי, ובינתיים התוצאות מבטיחות. פרופ' פרידמן: "אנחנו בעיצומו של פיתוח בדיקה שתאפשר בדיקה של 15,000 איש במקביל. יש לנו כבר אינדיקציות חיוביות מאוד שמעודדות אותנו שזה יכול לעבוד".

החוקרים עובדים יום ולילה בצוות גדול של כ-15 חוקרים וסטודנטים ממעבדות שונות ובעלי מומחיות משלימות בכדי להגיע ליעד. ד"ר נעמי חביב: "מרגש לראות את התגייסות והמוטיבציה של הצוות למצוא פתרונות להחזיר את ישראל לשיגרה". את פיתוח הפרוטוקול שנכנס עכשיו לשימוש הובילו ד"ר איילת רהט וד"ר מאשה אדם, אלון צ'פלבוים, ד"ר רונן שדה וד"ר אנייס קלושנדלר, יחד עם שני מומחי רובוטיקה מהתעשייה, ד"ר אורי שאבי וד"ר משה כהן. המחקר מומן על ידי קרן אדמונד דה רוטשילד.

עוד בנושא

הפוסט בדיקת קורונה מהירה, זולה ומבוססת חומרים זמינים הופיע לראשונה ב-Chiportal.

מאת סטנלי שנאפינדה, אוניברסיטת La Trobe, אוסטרליה. תרגום מאת ד"ר נחמני משה

תיאוריית קונספירציה הטוענת כי קרינת הדור החמישי (G5) יכולה לגרום להתפשטותו של נגיף הקורונה סוחפת ושוטפת את המדיה החברתית. המיתוס, ככל הנראה, צבר תאוצה כאשר רופא בלגי קישר בין "הסכנות" של טכנולוגיית הדור החמישי לבין הופעת והתפשטות הנגיף במסגרת ראיון שנערך אתו בחודש ינואר השנה. גם המדיה החברתית, למשל קבוצת הפייסבוק Stop5G Australia שלה קרוב לשלושים ושניים אלפי חברים, מפרסמת רשומות אחדות הקושרות בין התפשטות הנגיף לבין הטכנולוגיה.

פרסום מידע שגוי כזה אינו רק טעות, אלא שהוא אפילו הרסני. העיתון הבריטי 'הגארדיאן' דיווח כי מאז יום חמישי האחרון לפחות עשרים אנטנות לתקשורת ניידת בבריטניה הוצתו או נפגעו קשות בצורה אחרת. נציג של אחת מרשתות התקשורת הניידת בבריטניה 'MobileUK' פרסם את ההודעה כדלהלן: "חווינו מקרים של הרס מכוון תוך כדי הצתת אנטנות תקשורת, פגיעה בתשתיות חיוניות והפצת מידע שקרי הטוען לקשר בין טכנולוגיית הדור החמישי לבין מגפת הקורונה".

ידוענים – הישארו בתחום המקצוע שלכם

גופים ואנשים פרטיים רבים מיהרו להפריך את המיתוס הזה, לרבות שרי תקשורת, תאגידים לאבטחת סייבר ואמנים ידועים, בהכריזם כי נגיף הקורונה מתפשט על ידי מגע בין אנשים, ולא דרך גלי רדיו. אולם, רבבות קבוצות ואישי ציבור ממשיכים לתמוך ולהפיץ את המיתוס הזה; למשל, השחקן וודי הארלסון והזמרת קרי הילסון שיתפו שניהם עם מעריציהם תוכן הטוען לקשר בין טכנולוגיית הדור החמישי לבין הקורונה.

חברי קבוצת הפייסבוק שהוזכרה מעלה טענו כי שש מאות המקרים של חולים ואחד עשר מקרי המוות שהתרחשו בספינת התענוגות 'Ruby Princess' מקורם בעובדה כי ספינות כאלו "רוויות בקרינה". טענה זו שגויה. בעוד שנוסעי ספינות שכאלו אכן יכולים להשתמש בשירותי תקשורת אלחוטית ניידת על גבי הספינה עצמה, שירותים אלו אינם מבוססים על טכנולוגיית הדור החמישי. ספינות שייט עדיין לא מיישמות את הטכנולוגיה הזו.
אחת מהעתירות דורשת מממשלת אוסטרליה להפסיק את פריסת הטכנולוגיה הזו מאחר והיא עלולה, כביכול, "להשפיע שלילית על מערכת החיסון שלנו" (טענה שמספר הראיות עבורה הוא בדיוק אפס). עתירה זו כוללת יותר מעשרים ושבעה אלפי חותמים.

ההבדל בין טכנולוגית הדור החמישי לבין דורות קודמים של שירותי נייד (דור שלישי/רביעי) טמון בכך שהדור החדש עושה שימוש בתדירויות רדיו נמוכות יותר (מתחת לתחום של 6 גיגה-הרץ), אך משתמש גם בתדירויות שבתחום של 300-30 גיגה-הרץ.

בתדירויות שבתחום של 300-30 גיגה-הרץ אין מספיק אנרגיה על מנת לפרק קשרים כימיים או להרחיק אלקטרונים כאשר הקרינה במגע עם רקמת אדם. לפיכך, תחום זה מוגדר בתור קרינה אלקטרומגנטית 'לא מייננת'. הסוכנות האוסטרלית להגנה מפני קרינה ובטיחות גרעינית השייכת לממשלה הפדרלית אישרה את הקרינה הזו ככזו שאינה גורמת להשלכות בריאותיות שליליות כמו של קרינות עוצמתיות יותר. קרינה יכולה לבוא במגע עם העור, למשל, כאשר אנו מניחים על גבי האוזן שלנו מכשיר נייד בטכנולוגיית הדור החמישי לשם ביצוע שיחת טלפון. ברגע זה אנו חשופים ביותר לקרינה לא מייננת. אולם, מידת החשיפה הזו היא הרבה מתחת לסף הבטיחות המומלץ. קרינת הדור החמישי אינה מסוגלת לחדור דרך העור, או לאפשר לנגיף לחדור לגוף שלנו דרך העור. אין כל הוכחה כי תדירויות רדיו הפועלות בדור החמישי גורמות או מחמירות את ההתפשטות של נגיף הקורונה.

בנוסף, המעטפת החלבונית של הנגיף אינה יכולה להיפגע מאותות הרדיו של הדור החמישי. הסיבה לכך היא שקרינה ונגיפים מתקיימים בצורות שונות שאינן מגיבות זו עם זו. אחת היא תופעה ביולוגית והאחרת מתקיימת במסגרת הספקטרום האלקטרומגנטי.
גלי הרדיו של הדור החמישי נקראים בשם 'גלים בתחום המילימטר' מאחר ואורכי הגל שלהם נמדדים במילימטרים. מאחר וגלים אלו קצרים, אנטנות השידור בדור החמישי צריכות להיות קרובות יחסית זו לזו – במרחק של כמאתיים וחמישים מטרים. האנטנות הללו פרוסות כאוסף מוגדר בתוך תאי שטח קטנים (תא שטח הוא תחום שאותו מכסים אותות הרדיו). על מנת שטכנולוגיית הדור החמישי תוכל לכסות שטח גיאוגרפי גדול יותר, יש צורך באנטנות שידור רבות יותר בהשוואה למספר הנדרש עבור דור רביעי. הגדלת מספר זה של אנטנות השידור, וקרבתן היחסית לאנשים, הן אחת מהסיבות העיקריות העלולות לעורר פחדים בלתי מבוססים בנוגע להשפעות הבריאותיות האפשריות של טכנולוגית הדור החמישי.

הטלפון הנייד שלך עלול להיות מסוכן, אולם הקרינה שלו אינה מסוכנת

נגיף הקורונה מתפשט באמצעות טיפות זעירות הנפלטות מהאף או מהפה של אדם חולה בזמן שהוא משתעל, יורק, מתעטש, מדבר או נושף אוויר החוצה. הדבקה מתרחשת כאשר הטיפות באות במגע עם האף, העיניים או הפה של אדם בריא. כך, שאם אדם חולה מדבר דרך הטלפון הנמצא קרוב לפה שלו, הרי שמספיק טיפות נגועות עלולות לנחות על פני השטח שלו ולהפוך אותו לחפץ העלול להדביק אחרים. משום כך לא מומלץ לחלוק טלפונים ניידים אחד עם השני במהלך המגפה. בנוסף, יש לחטא את מכשיר הנייד באופן קבוע.

מדוע אנו מנהלים בכלל את הדיון הזה?

לרבים מאיתנו ברור מאליו כי נגיף אינו יכול להתפשט דרך גלי רדיו, וקנוניה מסוג זה עשויה להיות קשורה לחוסר אמון נרחב בממשלות, באופן כללי יותר. ההתייחסות למיתוס זה היא חיונית כעת לאור העובדה כי נכסים נפגעים ואנשים פרטיים מותקפים. ניתן להוסיף איומים פיזיים ומילוליים כלפי מהנדסי פס רחב לרשימה מתארכת של התקפות כנגד עובדי מערכת הבריאות. בזמן שמיליוני אנשים מסתמכים על רשת אינטרנט מהירה בשביל לעבוד וללמוד מהבית, תשתית תקשורת חיונית זו נמצאת בסכנה. תיאוריות קנוניה הובילו לגל הצתות מכוונות כנגד אנטנות שידור בטכנולוגיית הדור החמישי בבלפסט, בליברפול ובברמינגהם. ראשי יוטיוב הודיעו כי הם יקדישו משאבים על מנת להסיר תוכן הטוען לקשר בין טכנולוגית הדור החמישי לבין נגיף הקורונה. הכרזה זו הגיעה לאחר שהופנו אצבעות לעבר סרטון וידאו מסוים שפורסם בשמונה עשר למרץ (ושבו צפו יותר משש מאות ושבעים אלפי פעמים), במסגרתו רופא אמריקאי טען, באופן שגוי, כי יבשת אפריקה מושפעת פחות מנגיף הקורונה מאחר ואין בה הטמעה של טכנולוגיית הדור החמישי. סרטון הוידאו נותר זמין ברשת גם בזמן פרסום מאמר זה.

למאמר ב-The Conversation

הפוסט חד משמעית: קרינת הדור החמישי (G5) אינה הגורם להתפשטותו של נגיף הקורונה הופיע לראשונה ב-Chiportal.

ביוזמת קרן ההשקעות הירושלמית JVP והמייסד, אראל מרגלית, התקיימה הערב (ב) ועידת חירום בינלאומית אינטראקטיבית שגייסה את קהילת החדשנות במטרה לאתר פתרונות שיבלמו את קריסת מערכת הבריאות העולמית בעקבות משבר הקורונה. הועידה התקיימה משישה מוקדים עיקריים: ספרד, איטליה, ארה"ב, סין, ברזיל וישראל.

בוועידה המקוונת שהתקיימה באמצעות פלטפורמת Webex של Cisco השתתפו מזכ"ל תעשייה ורכש במשרד הכלכלה של ספרד האחראי על הציוד הרפואי במדינה, חבר הפרלמנט האיטלקי, נשיא הסוכנות הברזילאית למסחר ותעשייה, רופא בכיר מניו ג'רזי, ראש בית הספר לניהול ובריאות באוניברסיטת מיאמי, מנהל המרכז לרפואת אסונות, חרום וסיוע הומניטרי במרכז הרפואי שיבא, צוות טיפול נמרץ מבית חולים רמב"ם, ועשרות סטארטפים פורצי דרך שהציגו את הפתרונות שלהם.

יוזם הועידה אראל מרגלית, יו"ר ומייסד JVP, פתח את הועידה בהכרזה על פלטפורמה שתחבר בין ראשי הבריאות העולמית לסטארטאפים הישראלים: "מערכת הבריאות עומדת בחזית המאבק. היא מתמודדת עם אינספור בעיות, ממחסור במכונות הנשמה וציוד ועד להגנה על הצוותים הרפואיים. העולם ניצב היום בפני אתגר ענק: נגיף הקורונה מחייב את כולנו לשתף פעולה, רק יחד נוכל לנצח את הנגיף. אנחנו מקימים היום זירה לחיבור אינטראקטיבי בין ראשי מערכות הבריאות העולמיות וחברות הפארמה והציוד הרפואי לבין הסטארטאפים הישראלים כדי להציל את מערכת הבריאות שעומדת על סף קריסה. חברות הסטארטאפ הישראליות עומדות בחוד החנית של הטכנולוגיות הרפואיות בעולם. בישראל הצטבר ידע רב שנותן ערך משמעותי לבתי חולים ומוסדות בריאות בינלאומיים שקורסים בימים אלה על רקע הקורונה. החדשנות הישראלית יכולה להיות זו שתציל חיים ותבנה מחדש את מערכות הבריאות בעולם כולו. זו זכות גדולה לחבר בין הטכנולוגיות המצוינות שיש לנו במדינת ישראל לבין השחקנים המרכזיים בזירה הבינלאומית."

הדוברים התמקדו בארבעת האתגרים המרכזיים של ראשי מערכת הבריאות בעולם בזמן המשבר: המחסור בציוד רפואי, שימור הצוותים הרפואיים, מתקני חירום זמניים וטיפול מרחוק.

הועידה נפתחה בדיווח מאיטליה מחבר הפרלמנט האיטלקי מטיה מור: "יש לנו מערכת בריאות טובה באופן היסטורי, תמיד הוצאנו על כך המון ולכן הופתענו. המספרים בימים האחרונים משוגעים. הסגר שהחל לפני חודש מתחיל לעבוד. הסגר עובד אבל מה שאנחנו צרכים לעשות עכשיו זה לחבר חדשנות לנגיף. כעת אנחנו מתכננים איך לפתוח שוב את הכלכלה תוך הבטחת בריאות לעובדים. לא נוכל להישאר בהסגר שנה שלמה. זו מצוקה שחייבים לגייס אליה מכל העולם ואנחנו מחפשים פתרונות בחדשנות."

בועידה השתתפו גם ראשי הרכש הרפואי של ספרד וברזיל שהתייחסו למשבר הקשה של מדינותיהם:

ראול בלנקו דיאז, מזכ"ל תעשייה ורכש במשרד הכלכלה של ספרד האחראי על הציוד הרפואי במדינה: "כדי לעבור את המשבר נצטרך לשתף מטרות, יעדים ומדיניות. לא נוכל לצלוח את המשבר ללא שיתוף פעולה פרטי ציבורי וחיבורים בין המדינות. אנחנו לא יכולים לעבור שוב את מה שעברנו לבד בשבועות האחרונים. כדי שנוכל לספק לעצמנו את מה שאנחנו צריכים לייצר בתעשייה המקומית, אנחנו חייבים את שיתוף הידע עם מדינות כמו ישראל."

איגור נוגואיירה קאלבט, נשיא הסוכנות הברזילאית למסחר ותעשייה: "האתגרים העיקריים שלנו זה להגביר את יכולת מערכת הבריאות שלנו ויכולת ייצור ציוד רפואי. אנחנו צריכים פתרונות טכנולוגיים לניטור וניהול של מניעה של התפרצות מחלות. יש לנו אוכלוסיה חלשה ומרוחקת מהמרכזים.

פרופ' אלחנן בר-און, ראש המרכז לרפואת אסונות בשיבא: "הקו שלנו לנטר ולטפל בחולים ובצוות. לשמור על הבית החולים מתפקד במקביל לאירוע החירום. שמרנו על בית החולים עובד בהסבות שעשינו למבנים בסביבת בית החולים. הגברנו שימוש בtele medicine ווידאנו שהצוותים עובדים בקבוצות קטנות קבועות. חשוב לי להדגיש שאנחנו משתפים ידע ומידע גם עם הפלסטינים בגדה. צריך להבין, אנחנו כולנו בסירה אחת".

טרי ניומן, בעלי חברת MMC Group שמייצרת בתי חולים זמניים מאובזרים כפתרון אלטרנטיבי: "יותר אנשים ימותו מהנגיף בשנה הקרובה מאשר ממלחמות. הגיע הזמן להתייחס לנגיף כמו למלחמה. מחסני הנשק מלאים אך מחסני הציוד הרפואי ריקים. אנחנו צריכים להתאמן על סימלציות מלחמה מול חיידקים יותר מאשר מול צבאות זרים. זו המציאות החדשה שלנו ומקבלי ההחלטות צריכים לקחת אותו בחשבון."

גל גורן, מייסד ומנכ"ל חברת TEMI מפתחת רובוט אישי שיודע לטפל בחולים באופן אוטונומי שמונע את הצורך באיש צוות רפואי דיבר מסין: "סין משתפרת בכל יום בזכות המדיניות שלה. יש לנו יכולת להקטין משמעותית מגע בין החולה לרופא. כל בית חולים יכול להטמיע את המוצר שלנו וכך להקטין את המגע האנושי. אנחנו כרגע בהונג קונג, יפן קוריאה, ארה"ב ובקרוב בישראל."

רום אליאז, יו"ר חברת סונוביה הציג פיתוח של בד אנטי בקטריאלי שאיתו מייצרים חלוקים, לבוש רפואי וסדינים שפותח בשיתוף פעולה בין מדענים ישראלים לאירופאים.

חברת Thermogate מודדת חום על בסיס אזורי תוך שניה שניות על בסיס זיהוי פנים בכניסה למקומות צבוריים: בתי ספר, איצטדיונים, בתי קולנוע, בתי חולים. מתן מלמד, מייסד ומנכ"ל החברה: "אנחנו מייצרים את הסטנדרט חדש לבטיחות במקומות הומי אדם והטכנולוגיה שלנו תהיה משמעותית למציאות החדשה ליום שאחרי".

בסיום הועידה הושקה פלטפורמת המפגשים הוירטואליים של JVP תחת השם Corona Wake Up Call, שתתמקד בחיבור מהיר ויעיל בין ראשי בתי חולים, חברות ציוד רפואי, חברות פארמה ומערכות בריאות ציבוריות לבין חברות סטארטאפ ישראליות ובינלאומיות.

ווידיאו: אלי מנדלבאום

הפוסט "יותר אנשים ימותו מהנגיף בשנה הקרובה מאשר ממלחמות. הגיע הזמן להתייחס לנגיף כמו למלחמה" הופיע לראשונה ב-Chiportal.

רק 13% מהעסקים שעדיין פועלים דיווחו כי יוכלו להמשיך בפעילותם במצב זה מעל לחצי שנה.חלק ניכר מהם היו חברות בענפי ההייטק שהיוו 41% מכלל העסקים בעלי החזון האופטימי. כך עולה משני סקרי בזק לבחינת מצב התעסוקה בעקבות התפשטות נגיף הקורונה וההגבלות המתלוות לו שביצעה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה במהלך חודש מרץ.

הסקרים הקיפו עסקים עם חמש משרות שכיר ומעלה ובחלק מהפעילות במשק: בענפי ההייטק, התעשייה המסורתית והמעורבת, הבינוי המסחר והפיננסים נתוני הסקרים מספקים מידע על מצב התעסוקה (כגון פיטורין וחל"ת), עבודה מהבית, מידת ההשפעה של ההגבלות השונות, יכולתם של העסקים להמשיך ולפעול תחת התנאים הנוכחיים, מידת הפגיעה בפדיון ובחינה (גם אם באופן חלקי) של השינויים במצב העסקים בתקופה בה הוחמרו ההגבלות בעקבות התפשטות הנגיף. הסקרים בוצעו בשני גלים בתאריכים 18/19.3.2020 וה-30/31.3.2020 והם משקפים את מצב העסקים בימים הנקובים.

מצב התעסוקה ואופי ההעסקה

הסקר בחן שאלות מרכזיות לגבי מצב התעסוקה ואופי התעסוקה תחת המגבלות שהפעילה הממשלה כתוצאה מהתפשטות הנגיף: כמה עובדים יצאו לחל"ת (חופשה ללא תשלום), כמה פוטרו, כמה עבדו מהבית וכמה הגיעו לעבודה

כ-40% מהעובדים באוכלוסיית סקר זה הגיעו לעבודה בסוף חודש מרץ, שיעור הנע בין 24% בענפי הפיננסים ל-52% בענפי התעשייה המסורתית והמעורבת. שיעור המגיעים לעבודה מתפלג באופן דומה (בין 35% ל-43%) גם אם מסתכלים על גודל העסק.
כ-21% עבדו מהבית, ויחד עם אלה שהגיעו לעבודה שיעור סך העובדים עמד על 61%. שונות גבוהה נמצאה בין הענפים, כאשר בענפי המסחר הקמעונאי, הבינוי והתעשייה המסורתית והמעורבת אחוז העסקים המאפשרים עבודה מהבית נמוך משמעותית וכך גם אחוז העובדים מהבית (לוח 2. העסקים).
אחוז העובדים שהוצאו לחל"ת הינו 24.3% כאשר בענף המסחר הקמעונאי כ-42.7% מהעובדים הוצאו לחל"ת לעומת 11.3% בענפי ההייטק (מתוך לוח 1. מועסקים).
נכון ל-30/31.3.2020, רק כ-1.6% מהעובדים פוטרו ממקום העבודה.
בסקר זה נשאלו המדווחים מהו מספר העובדים המינימלי שצריך להגיע למקום העבודה על מנת לשמור על פעילות העסק. ניתן לראות שבענפי ההיי-טק והפיננסים, כ-26% מכלל העובדים נחוצים במקום העבודה על מנת לקיים את הפעילות הכלכלית בעוד שבענפים האחרים האומדן המינימלי הינו מעל 50% (מתוך לוח 1. מועסקים).
הממצאים מצביעים על כך שבממוצע רוב הענפים שנסקרו כבר נמצאים בפער שלילי בין נחיצות לנוכחות ואכן ענפים אלו גם דרגו את הצמצום במספר העובדים כמגבלה משמעותית.

מצב העסקים

בסקר נשאלו המדווחים על מידת הפגיעה המוערכת בפדיון העסק בחודש מרץ, על משך הזמן בו ניתן להמשיך ולפעול במתכונת הנוכחית (שרידות) ועל המגבלות המשמעותיות ביותר לפעילות.
מאומדני הסקר ניתן לראות שמבין ענפי אוכלוסיית הסקר כ-18% מהעסקים צופים שלא תהיה פגיעה בהכנסות החברה בחודש מרץ. בניגוד לעסקים אלו כ-23% מהעסקים צופים פגיעה של יותר מ-76% בפדיון העסק שבבעלותם (לוח 2. עסקים).

מבין העסקים המעריכים שהפגיעה בפדיון העסק שבבעלותם היא החמורה ביותר (בין 76%-100%) בולטים ענפי המסחר הקמעונאי (34.3% מהעסקים) והפיננסים (26.9%).

המדווחים בסקר זה נשאלו על משך הזמן שבו ניתן יהיה לקיים את פעילות החברה במצב זה (עם הגבלות לאותו יום) כאשר אפשרויות התשובה נעו בין "עד חודש" לבין "מעל חצי שנה".
כ-47% מהעסקים ענו שהפעילות הכלכלית של חברתם תוכל להמשיך במצב זה עד חודש ממועד הסקר כאשר מעל 50% מהעסקים הם בענפי התעשייה ,הבינוי והמסחר הקמעוני, לעומת 14.3% בענפי ההיי טק ו-27% בענפי השירותים הפיננסים והביטוח. רק 13% מהעסקים דיווחו כי יוכלו להמשיך בפעילותם במצב זה מעל לחצי שנה. בעיקר בענפי ההייטק (41% מהעסקים).

בסקר נשאלו המדווחים על ההגבלות השונות והאם הן משפיעות באופן משמעותי על פעילות החברה:
עצירה של הטיסות הבינלאומיות, צמצום התחבורה הציבורית, צמצום במספר העובדים, הגבלה על התכנסות של מעל 10 אנשים, הגבלת התנועה במרחב הציבורי, סגירת שווקים, מרכזי מסחר, בילוי ופנאי.
מניתוח האומדנים עולה שהמגבלות על צמצום מספר העובדים ועל הגבלת התנועה במרחב הציבורי הינן בעלות ההשפעה הגדולה ביותר על אוכלוסיית הסקר (מעל 60% מהמדווחים ציינו מגבלות אלו). 54% מהעסקים דיווחו על מגבלת סגירת השווקים והחנויות ומרכזי המסחר בילוי ופנאי, ו-51% דיווחו על מגבלה משמעותית של התכנסות של פחות מ-10 אנשים (בעיקר בענפי מסחר קמעוני ובינוי).
מגבלת עצירת הטיסות הבינלאומיות הינה בעלת השפעה נמוכה על פעילות העסקים באוכלוסיית הסקר כ-30% מכלל העסקים ציינו מגבלה זו כמשפיעה באופן משמעותי כאשר בענפיי ההיי טק והפיננסים כ-63.8% וכ-54.4% מהעסקים ציינו מגבלה זו כמשפיעה על חברתם באופן משמעותי.
מגבלת צמצום התחבורה הציבורית משפיעה בעיקר על ענפי המסחר הקמעונאי (59% מהמדווחים בענפים אלו ציינו מגבלה זו) בעוד שהשפעתה על שאר הענפים נמוכה יותר.

השינוי בתעסוקה בענפי התעשייה ההייטק והפיננסים בין התאריכים ה-18.3.20 ל-30.3.20
אחוז העסקים המאפשרים עבודה מהבית עלה במהלך תקופה זו בכלל הענפים, כאשר העלייה החדה הינה בתעשייה (ללא תעשייה עלית) כאשר בגל ראשון (18.3.2020) כ-32.5% אפשרו עבודה מהבית ובגל שני (30.3.2020) כ-46% מהעסקים באוכלוסיית הסקר אפשרו עבודה מהבית.

בסך הענפים הנסקרים כ-71% מהעסקים אפשרו ב-30.3.2020 עבודה מהבית (לעומת 62.9% ב-18.3.20).
אחוז העובדים שהוצאו לחל"ת בסך הענפים עמד על כ13.6% (לעומת 9.1% בגל ראשון) כאשר העלייה באומדן זה מושפעת מעלייה חדה בענפי התעשייה והפיננסים, בניגוד לענפי ההייטק שם אומדן זה עלה באופן מתון.
אחוז העובדים המפוטרים בענפים אלו (בהם הפעילות העסקים נפגעה באופן מתון יותר מענפים אחרים במשק)
עלה מ-0.7% בגל ראשון ל-1.6% בסוף חודש מרץ.

לשאלון הסקר

הפוסט הלמ"ס: חברות הייטק מאמינות שישרדו את הקורונה בשיעור גבוה מבכל ענף אחר הופיע לראשונה ב-Chiportal.

עזרה ראשונה חיונית לתעשיית ההייטק: משרד האוצר אישר ביום חמישי (2/4/20) כצעד ראשוני הזרמה מיידית של 650 מיליון שקלים לקידום תכניות מו"פ בחברות המבצעות מחקר ופיתוח. 50 מיליון ₪ מתוך הסכום הנ"ל הינו סכום ייעודי עבור המלחמה בקורונה ו 600 המיליון הנוספים – יוזרמו ישירות לחברות אשר הגישו בקשות לרשות החדשנות מתחילת השנה ואשר הבקשות עליהם ידונו בנוהל מהיר עוד לפני חג הפסח. מתחילת השנה הוגשו לרשות החדשנות 1161 בקשות – אולם בשל העובדה כי תקציב המדינה טרם עבר – בקשות אלו לא נידונו עד כה. כעת נדרשת הרשות לנוהל עבודה מזורז במסגרתו יכונסו מיידית ועדות המחקר לדון בבקשות ויתקבלו החלטות עוד לפני פסח.
אהרון אהרון, מנכ"ל רשות החדשנות: "גם באוצר מבינים כי התעשייה עתירת הידע בישראל היא המפתח ליציאה מהמשבר הכלכלי ביום שאחרי המגפה. תעשיית ההייטק מבוססת ברובה על הון פרטי. מניסיון העבר מקור מימון זה מצטמצם משמעותית בעתות משבר. בנוסף, מתרחשת ירידה משמעותית בהכנסות ממכירות עקב הגלובאליות של המשבר. בחברות המייצרות מוצרים מוחשיים קיימת בעיה נוספת, של שרשרת אספקה, קבלני משנה, יכולות ייצור והפצה. תפקיד הממשלה, באמצעות רשות החדשנות, להגביר את מימון הפרויקטים בעת הזאת, ולאפשר לחברות טובות לצלוח את המשבר. אנו נמצאים בקשר יומיומי ישיר עם החברות, נציגי רשמיים ועם מכלול הגופים הרלוונטיים לסיוע למשבר – החל מהאוצר ועד רשות המיסים – כולם מבינים היטב את המצוקה ופתוחים לסייע במהלכים מיידים שימנעו החרפה נוספת במצב החברות".

מרשות החדשנות נמסר כי הרשות תמשיך לפעול על פי אמות מידה השמות דגש על תמיכה בפרויקטים בעלי חדשנות טכנולוגית ופוטנציאל עסקי. כפי שקבוע היום במסלוליה, הרשות תביא בחשבון גם את היכולות הפיננסיות של החברה ויכולותיה להעמיד את המימון המשלים, בהתאמה למצב המשברי בו אנו מצויים. בתקופת משבר זו מצווה הרשות בנוסף לשמירה על איכות הפרויקטים, להגביר את הגמישות במענה לצרכי החברות, להיענות לדרישות תזרמיות מהחברות ולקצר את זמני המענה לבקשות.

קולות קוראים לתעשיית ההייטק למו"פ לקורונה

כזכור, רשות החדשנות השיקה בשבוע שעבר שלושה קולות קוראים למלחמה במגפת הקורונה בסכום של 50 מיליון שקלים:

• קול קורא להגשת בקשות סיוע עבור רעיונות טכנולוגיים או יישומים מנוסחים בשלבים מוקדמים (Ideation) היכולות לסייע בהתמודדות עם אתגרי וירוס הקורונה.
• קול קורא לפרויקטים בשלבי פיתוח, בשלבי הרצה ובשלבי הדגמה (כולל התקנה חצי-מסחרית) שיוכלו לסייע בהתמודדות עם אתגרי וירוס הקורונה – התקנת מוצר והטמעתו. לרבות הטמעת המוצר בהיקף נרחב בארגוני הבריאות.
• קול קורא לתכניות מחקר ופיתוח למוצרים תעשייתיים שנועדו למניעה, טיפול והתמודדות עם נגיף ה COVID19.

ההגשה לשלושת הקולות הקוראים הראשונים – עבור רעיונות טכנולוגיים או יישומים מנוסחים בשלב מוקדם; או פרויקטים בשלבי פיתוח, הרצה והדגמה, עומדת עם תום המועד הראשון להגשה על למעלה מ-400 בקשות לפרויקטים בהיקף כולל של 750 מיליון שקלים – כעת יצטרכו וועדות רשות החדשנות להתכנס במהירות לדון בבקשות הללו ולהשיב להן בפרק זמן קצר וממוקד כפי שהובטח.

בנוסף הרשות נוקטת עוד מספר פעולות לסיוע לחברות נתמכות בהתמודדות עם המצב המיוחד הקיים במשק:

טיפול מהיר בדיווחים רבעונים ושינויים תקציביים.
אישור, בהתאם לצורך, של הארכות תקופה והתאמות בתקציב המאושר לחברות הזקוקות לכך עקב המשבר
וכן הארכת מועד להגשת דוחות לרשות
כל אלה ידונו , באופן טבעי, בהתאם למצב החברה.

הפוסט רשות החדשנות תזרים מיידית 650 מיליון ₪ להייטק – כמענה ראשוני להתמודדות עם המשבר הופיע לראשונה ב-Chiportal.

שלוש קבוצות רובוטיקה הפועלות במסגרת תכנית FRC תחת ארגון FIRST ישראל גויסו לתכנון ובנייה, למקרה בו יזדקקו בתי החולים ומד"א למפוחי הנשמה אוטומטיים כמוצא אחרון. קבוצת רעננה Steampunk בנימינה Orbit ושהם OnyxTronix, החלו בבניית 3 אבי טיפוס לפי 3 תכנונים שונים שנעשו בכל אחת מן הקבוצות. על בסיס שימוש חלקי בכלים קיימים, ידע ונסיון שיש לקבוצות ולמנטורים המלווים אותם באופן שוטף, הציגו דגם שנשלח לבדיקות בבתי החולים עם מערכות הדמיה להנשמה. מד"א סייעה לקבוצות בתרגום שפה רפואית לשפה הנדסית ואפיון המוצר ותרומת ציוד רפואי רלוונטי לביצוע ניסויים.

המכשיר נמצא כעובד באופן מספק לשירותי הרפואה ומדמה פרופיל נשימה של בן אדם. המודל שנבנה מאפשר שליטה בקצב ובעומק הנשימה. כמו כן, נכתבה תוכנה עבור הפעלת המכונה שמבקרת את פעילותה, על מנת לוודא תגובות ללחץ שריאות החולה המדומה מייצרות.

החוויה הגדולה של FIRST שמגיעה לשיאה בתחרויות רובוטיקה ארציות ובינלאומיות, הוקפאה עד להודעה חדשה והקבוצות התגייסו למשימה בהתנדבות מלאה. מכונת ההנשמה מבוססת על רכיבי מדף שיש לכל קבוצות FIRST בכל רחבי הארץ ועל כן ניתן לייצר מאות מכונות, בהתאם לאב הטיפוס. מנועי חלון, אשר משמשים את המכונות ומתאימים למשימה שהוטלה על הקבוצות מבחינת מהירות הסיבוב והמומנט הנדרש, זמינים אצל קבוצות הרובוטיקה. הייצור מתוכנן להיות מאסיבי, כיוון שתהליך הגמילה ממכונת ההנשמה ארוך מתהליך ההחלמה; גם כאשר חולה מחלים, חולפים שבועות רבים עד שנגמל ממכונת ההנשמה.

בשלב זה, הקבוצות ממשיכות לאסוף מרכיבים חיוניים לייצור סדרתי על בסיס אב הטיפוס שנבדק לצד התקדמות משמעותית בנושא רגולציה וקבלת אישורים קליניים בעזרת מד"א. שלושת הקבוצות מקבלות פניות מחברות וגופים שונים לטובת תרומת חלקים ויחידות כמו מנועים, בקר מנועים וחיישנים.

הפוסט קבוצות הרובוטיקה של ארגון FIRST ישראל הצליחו לפצח כיצד ניתן לייצר בישראל מאות מכשירי הנשמה אוטומטיים הופיע לראשונה ב-Chiportal.

שיטה לניטור, לזיהוי ולניבוי אזורי התפשטות נגיף קורונה שיזמו ופיתחו מדעני מכון ויצמן למדע, בשיתוף עם חוקרים מהאוניברסיטה העברית ושירותי בריאות כללית ובתיאום עם משרד הבריאות, זוכה להתעניינות בין-לאומית רחבה. השיטה – שמדינות נוספות בעולם התחילו ליישמה – מתבססת על שאלונים לכלל הציבור, העוקבים אחר התפתחות תסמינים הנגרמים מהנגיף, ועל ניתוח הנתונים המתקבלים משאלונים אלה, באמצעות אלגוריתמים של "ביג דאטה" ובינה מלאכותית. התפשטות הנגיף מתרחשת בצבירים (Clusters) של הידבקות, ועל כן זיהוי מוקדם של הצבירים עשוי לאפשר פעולות שונות שיכוונו להאטת התפשטות הנגיף.

פיילוט שהושק בישראל לפני כשבוע על-ידי פרופ' ערן סגל ופרופ' בנימין גיגר ממכון ויצמן למדע ופרופ׳ יובל דור מהאוניברסיטה העברית זכה להיענות גדולה של הציבור – עד כה כ-60,000 ישראלים מילאו את השאלונים. מניתוח ראשוני של הנתונים, הצליחו המדענים לזהות עלייה משמעותית בסימפטומים שמדווחים על-ידי האוכלוסיה, בשכונות שבהן עברו חולי קורונה מאומתים. מיפוי מדויק זה – ברמה של שכונות – עשוי לאפשר לרשויות הבריאות להתמקד באזורים שבהם צפויה התפרצות והתפשטות של הנגיף – תוך מתן הקלות לאזורים שבהם לא צפויה התפשטות.

"שאלונים אלה הם הכלי היחיד שיכול לספק תמונה כללית של התפרצות הנגיף ברחבי המדינה. חשוב לציין שהם לא נועדו להחליף את המאמץ להגדלת מספר הבדיקות לאיתור חולים ונשאים. עם זאת, כושר הבדיקה לעולם לא יוכל להקיף את כלל האוכלוסיה – מסיבות לוגיסטיות וכלכליות כאחד", מבהיר פרופ' סגל. "אנחנו מאמינים שהשיטה שלנו עשויה להוות כלי אסטרטגי עבור משרד הבריאות לטיפול במשבר".

המדענים המשיכו בתהליך הפיתוח יחד עם פרופ' רן בליצר ממכון כללית למחקר וחוקרים נוספים ובאחרונה פרסמו, יחד, מאמר באתר MedrXiv על השיטה וגם קראו למדינות נוספות ליישם את השיטה. מדינות רבות ובהן ארצות-הברית, הודו, לוקסמבורג, מלזיה, ספרד, גרמניה, איטליה, ובריטניה התחילו לאמץ אף הן את שיטת השאלונים. בימים אלה פועלים המדענים להקמת פורום בין-לאומי, בהובלת פרופ' סגל וחוקרים מארצות-הברית, במטרה לשתף נתונים ותובנות ולבנות ביחד כלים לניבוי ולהשוואה בין המדינות השונות.

קישור לשאלונים בחמש שפות

לצ'טבוט של מכון ויצמן המסייע לענות על השאלון

חשוב להבהיר: אין בשאלון זה כדי לאבחן הידבקות בנגיף. כמו כן, השאלון אנונימי וכל הנתונים ישמשו אך ורק לצורך מעקב אחרי התפשטות הנגיף. המדענים נוקטים בכל האמצעים כדי לשמור על פרטיות השולחים ועל ביטחון המידע.

הפוסט צעד אחד לפני התפשטות הנגיף הופיע לראשונה ב-Chiportal.