הערב, יום ד', 3.7.2024, קרן וולף הכריזה על זוכי וזוכות  פרס וולף למדע ואומנות לשנת 2024 בתחומים רפואה, פיזיקה, מתמטיקה, חקלאות ומוזיקה. חמשת הפרסים, בסך 100 אלף דולרים בכל תחום, יוענקו השנה לתשעה זוכים משש מדינות: ישראל,  ארצות הברית, אנגליה, צרפת, שוויץ והונגריה.

פרס וולף מוענק מידי שנה למדענים ואומנים מרחבי העולם עבור הישגיהם לקידום המדע והאמנות למען האנושות, ללא הבדלי דת, מגדר, גזע, מיקום גיאוגרפי או עמדה פוליטית. במתן הפרס קרן וולף מצדיעה למובילים ולפורצי דרך בתחומי המדעים והאומנויות אשר בפועלם תרמו ליצירת עולם טוב יותר.

פרס וולף, הזוכה למוניטין בינלאומי יוקרתי, מוענק זו השנה ה-46, ועד כה זכו בו 382 מדענים ואומנים. בתחום המדעי, הפרסים מוענקים במקצועות רפואה, חקלאות, מתמטיקה, כימיה ופיזיקה. בתחום האומנות, הפרסים מוענקים במקצועות ציור ופיסול, מוזיקה ואדריכלות. את הזוכים בוחרות ועדות שיפוט בינלאומיות, הממונות בכל שנה מחדש ובהן אנשי מקצוע בעלי שם עולמי בתחומם.

יותר משליש מזוכי פרס וולף זכו לאחר מכן בפרס נובל בתחומים המשותפים לשני הפרסים.  זוכי פרס נובל לשנת 2023, הפיזיקאים פרופסור פרנץ קראוס ופרופסור אן להולייר זכו שנה קודם לכן בפרס וולף,  בשנת 2022 חמישה מזוכי פרס נובל זכו בעבר בפרס וולף: הפרופסורים קרוליין ברטוצי; בארי שרפלס; אלן אספה; ג'ון קלאוזר; אנטון ציילינגר. ניתן למנות בין זוכי פרס וולף שזכו גם בפרס נובל בשנים האחרונות את הפרופסורים ג'ורג'יו פריזי; עמנואל שרפנטייה; ג'ניפר דאודנה; מישל מאיור; דידייה קוואלוז; ג'יימס אליסון.

עדי שמיר

פרס וולף במתמטיקה לשנת 2024 מוענק לפרופסור עדי שמיר "על תרומותיו החלוציות לקריפטוגרפיה מתמטית."

עדי שמיר Shamir Adi (נולד בישראל 1952,) פרופסור במכון ויצמן במחלקה למדעי המחשב ולמתמטיקה שימושית, מומחה בתחומי הצפנת ופיענוח מידע ומדען בכיר בעל שם עולמי.

מגיל צעיר גילה שמיר עניין במדע והשתתף בתכניות אקדמיות לנוער ובמחנות הקיץ של מכון ויצמן למדע. לאחר שסיים בהצטיינות יתרה את התואר הראשון במתמטיקה באוניברסיטת תל אביב ,)1973( המשיך שמיר את לימודיו במכון ויצמן, התמקד במדעי המחשב וקיבל תואר שני ב,1975- ולאחריו תואר דוקטור ב.1977- בעבודת הדוקטורט שלו, הוא בחן את תכונותיהן של פונקציות מתמטיות מסוימות שהן רלוונטיות לסמנטיקה של שפות תכנות. לאחר השלמת הדוקטורט, עבר לאוניברסיטת ווריק באנגליה ואחר כך המשיך במסעו האקדמי במכון הטכנולוגי של מסצ'וסטס )MIT( הארה"ב, שם התעמק בתורת ההצפנה ותורת הפענוח.

בשיטות ההצפנה המסורתיות נדרש מפתח מסוים גם כדי להצפין מסר וגם כדי לקרוא אותו. החולשה העיקרית בשיטות הצפנה מאובטחות אלה הוא הצורך בהפצת המפתח. מדענים ניסו למצוא שיטת הצפנה שבה יוכל כל אחד להצפין מסר בלי צורך במפתח אך רק בעל המפתח יוכל לפענח אותו. יחד עם שותפיו ב-MIT- רון ריבסט ולאונרד אדלמן, הם הגיעו לפריצת דרך ומצאו שיטת הצפנה במפתח פומבי- הם זיהו פונקציה מתמטית חד כיוונית- פונקציה שאי אפשר לשחזר את נקודת המוצא שלה לאחר פתרונה, המבוססת על הכפלתם של שני מספרים ראשוניים.

לשיטה החדשה ניתן השם RSA על שם ראשי התיבות של ריווסט, שמיר ואדלמן. בשל חשיבותה העצומה היא עוררה גם את עניינם של מתמטיקאים, של חברות, של ממשלות ושל ארגוני ביון. עם העלייה בחשיבות תקשורת המחשבים ופריצת האינטרנט, והיא מיושמת כמעט בכל העסקאות המקוונות כדי להגן על מידע סודי כמו מספרי כרטיסי אשראי. כדי להגן על המידע, השיטה  משתמשת בשני מפתחות שונים המקושרים מתמטית- מפתח ציבורי שמשמש להצפנת ההודעה ומפתח פרטי ושונה לחלוטין המשמש לפיענוחה.

בין שלל תרומותיו הנוספות לאבטחת מידע, הציג שמיר את שיטת "חלוקת הסודות" פורצת הדרך. שיטה זו הופכת סודות לאוסף של מספרים אקראיים, המחייבת שילוב ספציפי כדי לשחזר את הסוד המקורי, והיא מהווה את הבסיס לחישובים מאובטחים. בשיתוף פעולה עם עמיתים, הוא קידם שיטות הזדהות וחתימה המבוססות על הוכחות אפס מידע והגה את "חתימת הטבעת" להצפנת מידע ופענחו בתוך קבוצה מוגדרת של משתתפים. כושר ההמצאה של שמיר התרחב להצפנת שידורי טלוויזיה, ואיפשר שידורים מוצפנים אך ורק למי ששילמו בעבורם. בשנים האחרונות מחקרו התעמק בפונקציות ,T שהנן פונקציות מתמטיות מורכבות להצפנת מידע.

ההשפעה של שמיר משתרעת גם על חשיפת נקודות תורפה במערכות הצפנה, פיתוח שיטות מתמטיות כלליות שמשמשות לתקיפה ישירה של מערכות הצפנה וכן לתקיפה עקיפה על יישומי חומרה ותוכנה של צפנים. מעבר לאבטחת מידע, תרומותיו מהדהדות בנושאי ליבה רבים במדעי המחשב, ובפרט בתורת המורכבות החישובית.

נוגה אלון

פרס וולף לשנת 2024 במתמטיקה מוענק לפרופסור נוגה אלון

"על תרומותיו הבסיסיות לקומבינטוריקה ולתיאוריה של מדעי המחשב."

נוגה אלון Alon Noga )נולד בישראל, (1956 הוא פרופסור למתמטיקה באוניברסיטת פרינסטון ופרופסור אמריטוס למתמטיקה ומדעי המחשב באוניברסיטת תל אביב, מחשובי החוקרים בעולם בתחום הקומבינטוריקה. מחקריו ופיתוחיו שינו את פני התחום, יצרו מושגים חדשים ושיטות מקוריות, ותרמו רבות לפיתוח המחקר התיאורטי ויישומיהם במתמטיקה בדידה, בתורת האינפורמציה, בתורת הגרפים, ובשימושיהם בתאוריה של מדעי המחשב. הוא אחד המתמטיקאים הפוריים בעולם, פרסם מאות מאמרים והעמיד תלמידי מחקר רבים במתמטיקה ובמדעי המחשב. ספרו "השיטה ההסתברותית" )בשיתוף עם ג'ואל ספנסר( הופיע ב4 מהדורות. הרביעית (2016) מכילה 50 אחוז יותר חומר מהראשונה ,(1992) וכל המהדורות זכו להצלחה רבה בקרב החוקרים במתמטיקה בדידה, עם אלפי ציטוטים.

אלון גילה עניין עמוק במתמטיקה ופתרון חידות מתמטיות מגיל צעיר, הוא נמשך לאובייקטיביות שבה ולחתירה לאמת אבסולוטית; אל הקסם של המתמטיקה המתבטא בקשרים בלתי צפויים בין תחומים שונים, בהוכחות קצרות ואלגנטיות, בוודאות המוחלטת הנובעת מנכונותה של הוכחה ובאתגר האינטלקטואלי במציאתה. את אהבתו למתמטיקה מימש בעידודם של הוריו ומורו למתמטיקה בתקופת התיכון, השתתף וזכה בתחרויות רבות.

אלון סיים בהצטיינות יתרה את לימודי התואר הראשון במתמטיקה בטכניון, והמשיך ללימודי תואר שני בתורת הגרפים ופיתח נוסחה לחישוב מקורב של מספר העותקים המרבי של גרף כלשהו בגרף בעל מספר נתון של קשתות. בעבודת הדוקטור באוניברסיטה העברית בירושלים ,(1983) המשיך אלון לעסוק בבעיות קיצון קומבינטוריות שלהן שימושים בשטחים רבים כמו הנדסה, מדעי המחשב ותקשורת מחשבים. לאחר הדוקטורט יצא אלון להשתלם במכון הטכנולוגי של מסצ'וסטס, ,MIT בארה"ב. במחקריו המשיך לעסוק בעיקר בקומבינטוריקה, ושיתף פעולה עם המתמטיקאי ההונגרי הנודע פאול ארדש, אשר השפיע מאוד על כיווני המחקר שלו והניבו במשך השנים כמה מאמרים משותפים. אלון היה שותף למחקרים רבים במעבדות המחקר החשובות בעולם, ביניהם, הרווארד, המכון ללימודים מתקדמים בפרינסטון, מרכז המחקר Almaden ,IBM מעבדות בל, בלקור ומחקר במייקרוסופט (ברדמונד ובישראל.) ב1985- הצטרף לאוניברסיטת תל אביב, שם כיהן כראש בית הספר למתמטיקה. ב2018- עבר לאוניברסיטת פרינסטון שם הוא ממשיך לעבוד עד היום. אלון הנחה עשרות סטודנטים לדוקטורט, הוא מכהן במערכות של יותר מתריסר כתבי עת בינלאומיים. פרופסור אלון נשא מאות הרצאות מוזמנות והרצאות מליאה בכנסים ברחבי העולם, היה ראש הוועדה המדעית של הקונגרס העולמי למתמטיקאים )מדריד, (2006 וחבר בוועדות פרסים יוקרתיים בעולם. הוא פרסם יותר משש מאות מאמרי מחקר וספר אחד.

קומבינטוריקה היא המתמטיקה של מבנים סופיים, ויש לה חשיבות עליונה בשטחים רבים במתמטיקה ובמדעי המחשב. רוב רובם של האלגוריתמים המשמשים בתכנות מחשבים, בתקשורת מחשבים ואפילו בטיפול במידע ביולוגי מבוססים על שיטות  קומבינטוריות. פרופ' אלון עוסק במתמטיקה בדידה ובמדעי המחשב תוך התמקדות בקומבינטוריקה ובתורת הגרפים ובשימושיהם בתיאוריה של מדעי המחשב. עבודותיו הרבות בתחום שינו את פני הקומבינטוריקה המודרנית והכניסו מושגים, מבנים ושיטות חשובות לתחום. הוא הוכיח את הNullstellensatz- ,Combinatorial טכניקה אלגברית רבת עוצמה שהניבה יישומים משמעותיים ביותר בתורת הגרפים וקומבינטוריקה, כולל הרחבה של משפט ארבעת הצבעים, והכללות של משפט קושי-דאוונפורט בתורת המספרים האדיטיבית.

פרופ' אלון הוא המדען המוביל בשיטה ההסתברותית במתמטיקה בדידה. ספרו שכתב עם ג'ואל ספנסר הוא ללא עוררין הטקסט המוביל בתחום מרכזי זה. בשיטה ההסתברותית משתמשים באקראיות – ברנדומיזציה – ככלי עזר לחקור גם בעיות שאין בהן מרכיב הסתברותי, ופרופ' אלון מצא שימושים מורכבים ומפתיעים לשיטה זו. למשל, בעבודה עם מטיאס ועם סגדי מצאו החוקרים דרך לטיפול יעיל בכמויות אדירות של מידע שאין אפשרות לאכסן אותו .הצד השני של המטבע בשיטה ההסתברותית הוא הדה-רנדומיזציה: התורה המנסה לתת בניות מפורשות שיחליפו שיטות הסתברותיות במתמטיקה ובמדעי המחשב. פרופ' אלון תרם תרומות חשובות לבניות מפורשות ולתחום הדה-רנדומיזציה; בין השאר הוא פיתח שיטות לבניית מרחבי מדגם קטנים התומכים במשתנים כמעט בלתי-תלויים. דוגמאות שמצא לפתרון בעיות שונות מפתיעות ביופיין ובעומקן.

אלון פיתח את "השיטה הפולינומיאלית" – כלי אלגברי רב עוצמה, בעל שימושים רבים בקומבינטוריקה, בתורת הגרפים, בתורת המספרים האדיטיבית ובתורת האינפורמציה. לשיטה זו המבוססת על הבנת מבנים קומבינטוריים באמצעות מרחבים של פולינומים המתאימים להם, מצא אלון שימושים מפתיעים בבעיות צביעה של גרפים, בבעיות קיצוניות הנוגעות לגרפים ולהיפר-גרפים ובבעיות בתורת המספרים החיבורית. אלון השתמש בכלי זה לפתרון בעיה שהעלה קלוד שאנון, אבי תורת האינפורמציה, והטרידה את המדענים במשך יותר מחמישים שנה. בניגוד להשערתו של שאנון הראה אלון שהקיבולת של צירוף שני ערוצים יכולה להיות גדולה בהרבה מסכום הקיבולות של כל ערוץ בנפרד. בעבודה משותפת עם קלייטמן, פתר אלון את הבעיה של הדוויגר ודברונר בגיאומטריה קומבינטורית שעמדה פתוחה כחמישים שנה, מה שהוכיח הכללה מרחיקת לכת של משפט הלי. פרופ' אלון פיצח בעיות חשובות שעמדו פתוחות עשרות שנים גם בתורת הגרפים ובתורת רמזי.

שיטת הקידוד בצבעים שפיתח יחד עם יוסטר וזוויק, מצאה יישומים בכמה תחומים אחרים, כולל התיאוריה של עקיבות פרמטרים קבועים Tractability) Parameter (Fixed וביואינפורמטיקה. עבודתו המשותפת עם מטיאס וסזגדי יזמה את המחקר של אלגוריתמי סטרימינג הבודקים אילו מאפיינים סטטיסטיים של נתונים של סטרימנינג ניתן לדגום ולהעריך תוך כדי תנועה. מחקרו זה הווה את הבסיס לתחום פורץ הדרך של אלגוריתמי סטרימינג ואלגוריתמי שרטוטים ויש לו יישומים תיאורטיים ויישומיים מעשיים רבים.

מחקריו של אלון תרמו משמעותית להבנת תכונות ספקטרליות ותכונות הרחבה של גרפים ולשימושים של גרפים מרחיבים במתמטיקה ובמדעי המחשב. אלון חלוץ ביישום שיטות ספקטרליות בחקר בעיות אלגוריתמיות והקשר שהוא מצא, בשיתוף עם ויטאלי מילמן, בין תכונות הפרדה לתכונות ספקטרליות של גרפים עוררו מחקר רב והן מצוטטות בכל העבודה הנרחבת שבאה לאחר מכן בתחום.

יחד עם שותפיו פיתח אלון גרסה אלגוריתמית ללמת הרגולריות של סמרדי ,Szemerédi גילה את הקשר שלה לאי-שוויון קלאסי של גרותנדיק, והשתמש בה כדי ליישב בעצם את כל הבעיות הפתוחות העיקריות בתיאוריה של בדיקת מאפיינים עבור גרפים צפופים. עבודה זו פתחה מחקר נרחב ומילאה תפקיד חשוב בפיתוח שלאחר מכן

הפוסט פרס וולף במתמטיקה לשנת 2024 מוענק במשותף לפרופסורים עדי שמיר ונוגה אלון הופיע לראשונה ב-Chiportal.

נוגה אלון, יליד 1956, הוא פרופסור אמריטוס למתמטיקה ולמדעי המחשב באוניברסיטת תל אביב ופרופסור מכהן למתמטיקה באוניברסיטת פרינסטון. פרופ' אלון הצטרף לאוניברסיטת תל אביב ב-1985, ובה כיהן כראש בית הספר למדעי המתמטיקה והופקד על הקתדרה לקומבינטוריקה ומדעי המחשב. הוא חבר האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים והאקדמיה המדעית האירופית. בעבר זכה בפרס ישראל, בפרס א.מ.ת ובפרס גֶדֶל.

את פרס שאו ייסד ב-2002 טייקון התקשורת ההונג קונגי ראן ראן שאו, שהחליט לחלקו מדי שנה ל"אינדיבידואלים, ללא התייחסות לגזע, לאום או אמונה דתית, שהגיעו להישגים משמעותיים ופורצי דרך במחקר אקדמי, מדעי או יישומי, ושעבודתם השפיעה באופן חיובי ועמוק על האנושות" – וזאת בשלוש קטגוריות: מתמטיקה, אסטרונומיה ומדעי החיים ורפואה. הפרס בכל קטגוריה עומד על סך של 1.2 מיליון דולר.

"מאחר שאין פרס נובל במתמטיקה, ישנם שני פרסים, אָבֶּל ושאו, הרואים עצמם כמקבילים לנובל בתחום זה", מסביר פרופ' אלון. "ברור שכמו בכל פרס אחר, הזכייה תלויה בגורמים שונים לרבות הרכב הועדה, ואולי בסופו  של דבר זה גם קצת עניין של מזל – כי ישנם בוודאי כמה וכמה חוקרים בעולם שראויים לפרס. מבחינתי מדובר בהפתעה נעימה מאוד, ורשימת הזוכים הקודמים בפרס שאו באמת מרשימה ביותר".

בשנת 2020 זכה בפרס פרופ' דוד קשדן מהאוניברסיטה העברית, והשנה חולק פרופ' אלון את פרס שאו במתמטיקה עם ישראלי נוסף: פרופ' אהוד הרושובסקי מאוקספורד. "ישראל היא מדינה חזקה מאוד במדעים בכלל, ובמתמטיקה ובמדעי המחשב בפרט", אומר פרופ' אלון. "מעמדו של המחקר הישראלי בתחומים אלה בעולם עולה בהרבה על גודלה היחסי של האוכלוסייה. המחקר שלי עצמי מתרכז בקומבינטוריקה שהיא המתמטיקה של מבנים סופיים, עם שימושים ויישומים למדעי המחשב, לתורת המספרים האדיטיבית, לגיאומטריה קומבינטורית ולתחומים קשורים נוספים".

פרס שאו מוענק לפרופ' אלון על מכלול עבודתו פורצת הדרך, לרבות הנחת היסודות לאלגוריתמים של סטרימינג (טפול במידע זורם) שלהם שמושים בניתוח ביג דאטה (נתוני עתק) ופיתוח שיטות אלגבריות והסתברותיות לטפול בבעיות בתורת הגרפים ובתורת המספרים האדיטיבית. "[נוגה אלון] הציג שיטות חדשות והגיע לתוצאות מהפכניות", כתבו השופטים, "שעיצבו את התחום כולו מן היסוד".

הפוסט פרופ' נוגה אלון מאוניברסיטת תל אביב זכה בפרס שאו למתמטיקה ומדעי המחשב – אחד משני הפרסים החשובים בתחום בהעדר נובל במתמטיקה הופיע לראשונה ב-Chiportal.

האגודה למכונות מחשוב (ACM) תעניק את הפרס הבינלאומי ע"ש פריס קנלקיס לשנת 2019 לפרופ' נוגה אלון מאוניברסיטת תל אביב ומאוניברסיטת פרינסטון ולפרופ' יוסי מטיאס מאוניברסיטת תל אביב ומ-Google.

פרס ACM היוקרתי ע"ש קנלקיס מוענק להישגים תיאורטיים שהולידו יישומים משמעותיים ומוכחים בתחום המחשוב. פרופ' אלון ופרופ' מטיאס זכו בפרס יחד עם שותפיהם, פרופ' פיליפ גיבונס מאוניברסיטת קרנגי מלון ופרופ' מריו סגדי מאוניברסיטת רטגרס, על עבודתם פורצת הדרך בהנחת היסודות לאלגוריתמים של סטרימינג (מידע זורם) ובפיתוח יישומים לניתוח ביג דאטה (נתוני עתק).

החוקרים מאוניברסיטת תל אביב זכו בפרס ACM ע"ש קנלקיס, יחד עם גיבונס וסגדי, על סדרה של מחקרים, כולל מאמר מכונן שפרסמו בשנת 1996 בכתב העת JCSS, בשם “The space complexity of approximating the frequency moments" – ובו הציעו שיטה לטיפול בכמויות גדולות מאוד של מידע זורם. על מאמר זה גם קיבלו ב-2005 את פרס גדל היוקרתי.

ועדת הפרס הסבירה בנימוקיה: "הם [אלון, גיבונס, מטיאס וסגדי] היו חלוצי המסגרת לטיפול האלגוריתמי בהזרמה מסיבית של נתוני עתק, והיום שיטות הסקיצה והאלגוריתמים שלהם עדיין מהווים את הגישה העיקרית באלגוריתמים של סטרימינג ואת הבסיס לתת-תחום שלם בשדה האלגוריתמיקה… בנוסף, המושגים של סקיצות ותקצירי מידע שהציעו נמצאים בשימוש באופן שגרתי במשימות שונות של ניתוח מידע בתחומים שונים כמסדי נתונים, ניטור רשתות, ניתוחי שימוש של מוצרי אינטרנט, עיבודי שפה טבעית ולמידת מכונה".

פרופ' אלון מסביר: "היום בעידן של הביג דאטה יש לנו כמויות עצומות של מידע בהרבה תחומים – מלמידה חישובית, דרך אנליזה של דיבור וכלה בתקשורת ברשתות. אנחנו יכולים לקרוא את הנתונים כשהם מגיעים, אבל אין לנו אפשרות לשמור את הכול בזיכרון. כעת השאלה היא אילו אלגוריתמים ניתן לתכנת כדי לבצע חישובים בקלט גם מבלי לשמור אותו – באמצעות דאטה סינופסיס, או תקצירי מידע".

פרופ' מטיאס מוסיף: "האתגר של חישובים על ביג דאטה אולי נשמע מובן מאליו היום, אבל בשנות ה-90' נאלצנו להסביר מה בכלל הבעיה. הרי חישוב של פונקציות סטטיסטיות יכול להיות תרגיל בקורס תכנות, והבעיה החישובית המשמעותית נוצרת רק כשיש פער בין כמות המידע והזיכרון שניתן לחשב בו. לשם כך הצענו מודל חישובי שמשתמש בתקצירי מידע, או 'סקיצות', ופיתחנו אלגוריתמים תיאורטיים ומעשיים שחלקם נכנסו כבר אז ליישום במערכות בינה עסקית מהגדולות בעולם. שנים ספורות אחרי פרסום המאמר, האינטרנט החל להתפוצץ ממידע – ונוצר פער הולך וגדל בין כמות המידע למה שניתן לשמור בזיכרון. מתוך הפער הזה צמח תחום חדש של אלגוריתמים למידע זורם, עם שימוש חכם בתקצירי מידע".

במאמר המכונן, ובמחקרי ההמשך הרבים שפרסמו לאורך השנים, פרופ' אלון ופרופ' מטיאס הדגימו כיצד ניתן להשתמש בתכונות סטטיסטיות מסוימות של המידע כדי להריץ חישובים על ביג דאטה מבלי לשמור את הנתונים במערכת.

פרופ' אלון: "נניח שהמידע שזורם אלינו הוא אוסף של מספרים ואני רוצה לבדוק אם יש מספר שהגיע פעמיים. אלגוריתם רגיל צריך לקחת כל מספר חדש שמגיע ולהשוות אותו לכל מספר שהגיע קודם. אבל בשביל זה צריך לשמור את כל המספרים שהגיעו, משימה בלתי אפשרית במסגרת מגבלות הזיכרון. לעומת זאת, אפשר ליצור סטטיסטיקה יעילה, שמצריכה זיכרון קטן, שתעריך בקירוב כמה מספרים שונים הגיעו בקלט או כמה זוגות מהמספרים שהגיעו שווים זה לזה. במקביל גם הראינו תכונות סטטיסטיות של ביג דאטה שלא ניתן לזהות עם זיכרון מוגבל".

פרופ' מטיאס: "האתגר הוא לשמור את תקצירי הנתונים כך שעדיין יתאפשר לנו להריץ חישובים לבעיות שונות ולהוכיח שהחישובים נכונים. הצענו את המסגרת התיאורטית-מתמטית לתמצות חכם של מידע, והראנו מה אפשר ומה אי אפשר לחשב בצורה הזאת. נוצר תחום עשיר מאוד, שבמסגרתו חוקרים רבים עשו עבודות יפיפיות וחשובות, הן מהבחינה התיאורטית והן מהבחינה המעשית. מהנדסים משתמשים במסגרת שלנו כדי לתכנת אלגוריתמים למידע זורם".

נשיא אוניברסיטת תל אביב, פרופ' אריאל פורת: "אני מברך את פרופ' אלון ופרופ' מטיאס על הזכייה בפרס היוקרתי. עיסוק בנתוני עתק בתחומים שונים ומגוונים נפוץ היום יותר מתמיד, ויש לו חשיבות תיאורטית ופרקטית גם יחד. אנחנו גאים בתרומתם של פרופ' אלון ופרופ' מטיאס לפיתוח האלגוריתמים לניתוח ניתוח נתוני עתק, ופרס ה- ACM הוא ההוקרה הטובה ביותר להישגיהם פורצי הדרך". 

הפוסט פרופ' נוגה אלון ופרופ' יוסי מטיאס מאוניברסיטת תל אביב זכו בפרס היוקרתי ע"ש קנלקיס של ה-ACM הופיע לראשונה ב-Chiportal.