מצלמת AI חדשה שפותחה בשיתוף פעולה בין Raspberry Pi וסוני סמיקונדקטור ישראל הושקה לאחרונה ומציעה פתרון מתקדם וחדשני בתחום הבינה המלאכותית. המצלמה החדשה כוללת חיישן מסוג IMX500 של סוני, שמאפשר לבצע חישובי בינה מלאכותית ישירות בתוך החיישן עצמו, ללא צורך בחומרה חיצונית יקרה או בתקשורת עם מחשבים חזקים או שירותי ענן.

המצלמה מיועדת לשימוש במחשבי ה-Raspberry Pi, ומאפשרת למפתחים, סטודנטים וחובבי טכנולוגיה לפתח מודלים של בינה מלאכותית בצורה קלה ונגישה. המצלמה תואמת למחשבי Raspberry Pi 5 ולגרסאות הקודמות של החברה, מה שהופך אותה לאידיאלית עבור יזמים קטנים ומפתחים בתחילת דרכם.

החיישן, שפותח במעבדות סוני סמיקונדקטור בישראל, מאפשר למצלמה לא רק לצלם, אלא גם לזהות בזמן אמת עצמים ואנשים בתמונה באמצעות מנוע ה-AI המובנה. בנוסף, המצלמה מתאפיינת ביכולת עבודה בהספק נמוך, מה שמונע עומסים על המעבד המרכזי של מחשבי ה-Raspberry Pi.

חברות קטנות, יזמים ומפתחים יכולים להשתמש במודלים קיימים שמספקת סוני במסגרת פרויקט AITRIOS, או לאמן את המודלים שלהם כדי להתאימם לצרכים ספציפיים. בזכות מחיר נגיש וטכנולוגיה מתקדמת, המצלמה החדשה מהווה פתרון יעיל לפיתוח יישומים מבוססי בינה מלאכותית.

הפוסט סוני סמיקונדקטור ישראל פיתחה חיישן תמונה חכם עבור Raspberry Pi הופיע לראשונה ב-Chiportal.

Anritsu Corporation הכריזה כי בדיקות התאימות הראשונות של NTN NB-IoT RF אושרו על המערכת החדשה ME7873NR, המופעלת על ידי מכשיר Altair של Sony Semiconductor Israel.

מערכת ME7873NR קיבלה את ההסמכה הראשונה בתעשייה לבדיקות תאימות RF ל-NB-IoT מ-Global Certification Forum (GCF). הבדיקות מוגדרות על ידי 3GPP בתקן TS 36.521-4 והוגשו על ידי Anritsu לקבוצת העבודה RAN WG5 של 3GPP.

"אנחנו שמחים לשתף פעולה עם Anritsu בפרויקט חשוב זה," אמרה לבנה אסרף פוקס, מנהלת בכירה ב-Sony Semiconductor Israel. "השיתוף פעולה מאפשר לנו לספק ללקוחות יכולות משופרות ולעזור להם לעמוד בצרכים המתפתחים שלהם."

"NTN NB-IoT, שהוגדר על ידי 3GPP Release 17, מאפשר שימושים חדשים והזדמנויות רווח למגזרים תעשייתיים שונים," אמר קייג'י קמדה, מנכ"ל מחלקת הפתרונות הניידים ב-Anritsu. "שיתוף הפעולה עם Sony מאפשר לנו לעזור לתעשייה לאמת תכונות חדשות במהירות ולהביא אותן לשוק."

ה-ME7873NR היא מערכת אוטומטית לבדיקות RF ו-RRM בתקן 3GPP עבור 5G NR.  המערכת תומכת ב-NB-IoT NTN ותאפשר בעתיד תמיכה ב-5G NTNs. ניתן לשדרג את המערכת הקודמת ME7873LA ל-ME7873NR על ידי הוספת מחשב בקרה.

הפוסט Anritsu ו-Sony Semiconductor Israel מקבלות את ההסמכה הראשונה בתעשייה לבדיקות תאימות RF ל-NB-IoT הופיע לראשונה ב-Chiportal.

"אנחנו נמצאים עכשיו בתור הזהב של השבבים". כך אומר אנתוני יו, סגן נשיא בכיר לתשתיות ייצור בגלובל פאונדריז בפאנל שעסק בעתיד התעשייה במסגרת כנס ChipEx202. בפאנל השתתפו גם דימה פלדמן, סגן נשיא ומנהל מוצרים בסוני סמיקונדקטור ישראל, ואנדי ג'רוס, סגן נשיא לשיווק ומכירות בחברת פלקס לוג'יק.

את הפנל הנחה שלמה גרדמן, היזם והיו"ר המשותף של כנס ChipEx2022. הוא הזניק את הפנל בשאלה אילו טכנולוגיות חדשות נראה בדור הבא של השבבים?

יו: "אנחנו בגלובל פאונדריז מתמקדים אסטרטגית בחמישה תחומים: המובייל, IOT, תחום הרכב, מרכזי נתונים ומיחשוב אישי. יש דמיון בין חמשת השווקים – כולם דורשים כמות מיחשוב עצומה לטפל בכמויות גדולות של נתונים."

פלדמן: "העתיד של התעשיה לפי סוני סמיקונדקטורס הוא בשבבים שישמשו: עיבוד בקצה על הIOT-; קישוריות; וכן עיבוד ומרכזי נתונים."

ג'רוס: "בפלקס לוג'יק אנו מתמקדים בתקשורת הדור החמישי, המון יכולת עיבוד במכשירי IOT האצת בינה מלאכותית ורשת."

גרדמן: "נועם אבני מאינטל אמר מוקדם יותר בכנס שחוק מור חי ובועט. האם זה נכון, או שזה יתאפשר רק באמצעות צ'יפלטים?"

ג'רוס: "כוותיק בתעשייה הייתי עד להרבה שינויים למשל כניסת WIFI. לדעתי צ'יפלט הוא בעצם הרחבה של האינטגרציה כך שיהיה פחות צורך בהעברה חיצונית של נתונים. אני מניח שגם השבבים ימשיכו להתפתח וגם הצ'יפלטים יתרמו את תרומתם לשיפור הביצועים."

פלדמן: "חוק מור כבר לא רלוונטי, היכולת של שבבי הבינה המלאכותית גדלה פי אלף, לא פי 2. אם אפשר להשיג שיפורים זה תמיד בעזרת תכנון מתקדם. אנחנו צריכים הרבה יותר מחוק מור, וגם ביישומים לIOT- צריך קצב גדול.".

יו: "התעשיה פיתחה את החדשנות כדי לעמוד בחוק מור. עם זאת חוק מור לא מת אבל הוא מזדקן – הצ'יפלט הוא התקדמות בתכנון, ארכיטקטורה, אפשרות לליבות שונות עם Ip שונים לעבוד ביחד.. אפשר להוסיף את הצ'יפלט מעל חוק מור."

גרדמן: אנתוני, האם הגיעה העת לסיליקון פוטוניקס?

יו: "אכן עכשיו העת לסיליקון פוטוניקס. ובגלל זה הצענו בגלובל פאנודריז – את היכולת לייצר שבבים התומכים בסיליקון פוטוניקס כדי להגביר את היכולת להעביר את כל הררי הנתונים שהולכים וגדלים בקצב גבוה. הטכנולוגיה נדרשת גם כדי להפחית את האנרגיה הנצרכת במרכזי הנתונים. כך נוכל לקבל גם עיבוד יותר מהיר וגם להשקיע פחות אנרגיה. השוק הראשון של הסיליקון פוטוניקס הוא לתעבורת נתונים בתוך הדטה סנטר, וכעת אנו עולים מ-100 גי'גהביט לשניה ל-400 ועכשיו ל-800 השלב הבא הוא להעביר מידע בתוך השבב ובין שבבים ישירות ולא דרך הדטה סנטר. "

גרדמן: השאלה המופנית לפלדמן: מה סוני סמיקונדקטורס עושה בתחום ה-IOT?

פלדמן: "סוני סמיקונדקטור מתמחה במחיישני תמונה. אנחנו רוצים לקחת את זה ל-IOT ולפתח חיישן מצלמה עם בינה מלאכותית שיוכל למשל לדעת כמה אנשים ישנם בתא שטח מסוים או כל נתון אחר שנרצה. בקיצור -מצלמה שתוכל לחקות את עין האדם ומוחו. מכיוון שמצלמה כזו תייצר ג'יגבייטים של נתונים לשניה. אנחנו מאפשרים עיבוד של AI בקצה בתוך חיישן התמונה, כך שהמצלמה שלח לק את מה שנדרש ולא כמו המצב היום – שהמצלמות שולחות הכל דרך הרשת והעיבוד נעשה במרכז הנתונים."

בהמשך שאל גרדמן את פלדמן מהי הגישה של סוני ל-IOT סלולארי, וזה השיב: "אני לא מכיר שום מערכת קצה בלי קישוריות והעברת נתונים לענן. בסוני אנחנו משלבים בינה מלאכותית בקצה ותקשורת סלולארית ל-IOT. יש להפריד בין יכולת של בית חכם לבין ערים חכמים כל המכשירים דורשים קישוריות והם לא רוצים להמציא קישוריות ב-2022. משתמשים במה שיש היום, המערכת הנפוצה והבטוחה ביותר היא המערכת הסלולארית."

גרדמן: אנדי, תוכל בבקשה להסביר לנו מה זה EFPGA

ג'רוס: "מדובר בראשי התיבות של Embedded FPGA. הוא מבצע את כל הפעולות של FPGA רגיל (כמו אלה למשל של אינטל או זיילינקס) אבל בנוסף הוא כולל מאיץ חומרה שנמצא קרוב לנתונים הדורשים עיבוד. אם מפתחים מאיץ כזה ב-Asic רגיל מאבדים את יכולת התכנות. יש לנו לקוחות שמוסיפים את זה למעבד שהם מפתחים כך שהוא יוכל להיות כולו ניתן לתכנות דינאמי."

גרדמן: ומה התחזיות שלכם לתחום הבינה המלאכותית?

יו : – בגלובל פאנודריז יש לנו AI בכל מקום, לא סתם אמירה. אנחנו משתמשים בבינה מלאכותית החל בשלב התכנון והפיתוח של השבבים ואפילו בפיתוח טכנולוגיות ייצור חדשות.

פלדמן: הבינה המלאכותית הכי טובה כאשר היא שקופה ומשולבת בתוך המערכת. אנחנו משתמשים בה בתכנון ובבדיקות וגם מספקים זאת ללקוחות. מחשבים לא נהיו יותר חכמים רק בגלל שהם מבצעים יותר ניתוח מספרים, צריך לאמן אותם.

ג'רוס. ה-EFPGA שלנו משתמש בטכנולוגיה שמאפשרת לבנות מעבדי קצה יעילים בעזרת בינה מלאכותית.

גרדמן: בואו נדבר על מיחשוב הקוונטי. מה קורה כעת בתחום הזה?

פלדמן: לדעתי מיחשוב קוונטי אני עדיין בשלב הגילוי לא מוכן לשוק עדיין. בטוח שהשימוש בו יתחיל בדטה סנטרים, לא יהיה לנו מיחשוב קוונטי בבית בקרוב. בכל נצטרך למצוא פתרונות ארכיטקטורה ותכנון.

יו: "עדיין ניתן לשפר את התהליך. כל עוד אפשר לבנות מוצרים טובים יותר אנחנו נעשה זאת. יש עדיין מספיק מקום לשיפור וגם אם 2 ננומטר יהיה הצומת האחרון נמצא דרכים להמשיך לשפר.

ג'רוס: "אני מסכים עם אנתוני ודימה על המסלול של שיפור המעבדים והאצה .אינטל, TSMC וסמסונג עובדים על טרנזיסטורים מתחת ל-3 ננומטר. יש עדיין מספיק מקום וייעשה שימוש נרחב באינטגרציה ובמאיצים."

גרדמן: בשנים האחרונות תעשיית השבבים צומחת, והגיעה ב-2021 ל-560 מיליארד דולר. השנה כנראה היא תעבור את ה-600 מיליארד, האם היא תמשיך לצמוח?

פלדמן: "שוק השבבים ימשיך לגדול. אנחנו במחזור של עליה אבל יש הרבה יותר תכולת סיליקון שנכנסת לכל דבר – IOT עם בינה מלאכותית בקצה, בינה מלאכותית היא הדרך היחידה שבה עולם הסיליקון מדבר עם עולם האמיתי. ש היום שבבים בגוף האדם – קוצבי לב, עזרי ראיה ושמיעה. רק מגזר זה הגיע ל-7 מיליארד יחידות."

ג'רוס: "השוק ימשיך לצמוח הבינה המלאוכתית. לפני הבינה המלאכותית היינו יכולים לפתור רק בעיות שאנחנו מכירים. הבינה המלאכותית מאפשרת לנו לפתור בעיות שאנחנו לא יודעים את הפתרון שלהם וזה ידרוש יכולת מיחשוב נוספת, וכמובן יש שבבים במכוניות . המגבלה היחידה היא קיבולת הייצור."

יו: "אנחנו היום במחסור בתחום השבבים וכל החברות הגדלות, כולל גלובל פאונדריז מקימים מפעלים. השוק עצמו צפוי להכפיל את עצמו בתוך -8 עד 10 שנים. הוא לא יילך לשום מקום משום שסיליקון נמצא בכל מקום. הדרישה לחיישנים, בינה מלאכותית ותקשורת רק תגדל. אנחנו נמצאים בעידן הזהב של השבבים."

הפוסט "אנחנו נמצאים עכשיו בתור הזהב של השבבים" הופיע לראשונה ב-Chiportal.

סוני סמיקונדקטור ישראל (סוני), ספקית ערכות שבבים סלולריות ו-IoT, הודיעה על השקת Altair ALT1255, ערכת שבבים חדשה בהספק נמוך שמאפשר לשלוט גם בדורות סלולאריים מוקדמים שבמדינות רבות עדיין מחוברים לרשת.

ALT1255 מוכן לדור החמישי, מתוכנן עם SIM משולב (iSIM), MCU למשתמשים, שכבת יישומים עשירה ומודם GSM/GPRS. ערכת השבבים ALT1255 מאפשרת ליצרני מכשירים לפתח התקנים מחוברים בעלי הספק נמוך ורגישים לעלויות בקנה מידה עולמי כדי לנטר, לנהל ולשלוט בתשתית קריטית, מכשירים רפואיים, מעקבים לוגיסטיים ומגוון גדול של יישומי LPWA. פלטפורמת ALT1255 זמינה כעת מסחרית ונבחרה על-ידי מפתחי מודולים מרכזיים.

ALT1255 פותחה על ידי סוני סמיקונדקטור ישראל, המבוססת על ערכת השבבים LTE-M/NB ALT1250, וממנפת את טכנולוגיית NB/2G הבוגרת, המקובלת בעולם. ערכות השבבים חולקות ארכיטקטורת תוכנה, יישום מודם ושכבת רשת, ו- API לשילוב מהיר וקל במשפחת המוצרים של Altair."

"השוק מראה צורך גובר בשבבי NB-IoT סלולריים עשירים בתכונות ומשולבים במלואם עם התאימות ל-2G", אמר דימה פלדמן, סמנכ"לית ניהול מוצר ושיווק בסוני סמיקונדקטור ישראל. "עיצובי מודולים המבוססים על ALT1255 יספקו קישוריות אמינה למונים חכמים, לוגיסטיקה, טלמטיקה ויישומים בערים חכמות."
ה- iSIM המובנה ב-ALT1255 מסיר מחסומים הקשורים לעלות, לגודל ולחשמל, וכן מוסיף שכבת אבטחה נוספת. מודם GSM/GPRS ממלא את הפערים בכיסוי הרשת של LPWA ומאפשר פריסה טכנולוגית שתעבוד תחת כל שינוי עתידי במדינות בהן הכיסוי הסלולארי מעורב.

הפוסט סוני השיקה ערכת שבבי IoT סלולריים חדשים הופיע לראשונה ב-Chiportal.

סקיילו (Skylo) חברת סטארט-אפ לתקשורת לוויינית בעמק הסיליקון, הודיעה ​על שיתוף עם סוני סמיקונדקטור ישראל, לשעבר Altair Semiconductor.

באמצעות השותפות מתכננות שתי החברות מתכננים לפתח ולפרוס ערכות שבבים סלולריות שיכולות להתחבר דרך רשתות לוויינים גיאוסטציונריות על ידי ניצול פרוטוקולי אינטרנט-של-דברים צרים (Narrow IoT).

אנדרו נוטול, מייסד שותף ומנהל הטכנולוגיה הראשי של סקיילוL "שותפות זו מבטיחה את היכולת שלנו להמשיך ולהרחיב במהירות את הייצור והפריסה של מחברי Skylo Hubs ללקוחותינו ברחבי העולם." קישוריות משתלמת, בכל מקום, תהיה חשובה במיוחד לתעשיות עם נכסים הפזורים ברחבי העולם כולל ספינות, ציי כלי רכב וציוד תעשייתי, הוסיף.

עם השותפות החדשה, תהיינה Skylo וסוני החברות הראשונות שיפרסו ערכות שבבים של IoT סלולרי המבוססות על פרוטוקולי IoT בעלי רוחב פס מצומצם פס שהוקמו כדי לעבוד עם רשתות 5G.

משה נח, סמנכ"ל ההנדסה של סקיילו, אמר בהצהרה כי השותפות החדשה תתמוך במאמצים לפיתוח תקנים למאמץ עולמי לעדכון פרוטוקולי תקשורת.
דימה פלדמן, סגן נשיא סוני סמיקונדקטור ישראל לניהול ושיווק אמר: "אנו מתרשמים מהדרך החדישה בה סקיילו הרחיבה את פונקציונליות השבבים שלנו גם לרשתות לוויינים כדי להרחיב את טווח הקישוריות למקומות המרוחקים ביותר ואנחנו נסייע לסקיילו לחבר לראשונה מיליארדי חיישנים לרשת אחת."

הפוסט סקיילו האמריקנית יוצרת שותפות עם סוני סמיקונדקטור ישראל בתחום החלל הופיע לראשונה ב-Chiportal.

ארבע שנים לאחר שנרכשה על ידי סוני, הופכת אלטייר סמיקונדקטור לסוני סמיקונדקטור ישראל.

מנכ"ל סוני סמיקונדקטור ישראל, נוחיק סמל, "אנו מתכבדים להיות חלק מסוני בארבע השנים האחרונות," הסבת השם נועדה לשקף טוב יותר את המחויבות שלנו לטווח הארוך כלפי השותפים והלקוחות שלנו, כמו גם את איכות ההיצע שלנו, החלטנו לשנות את שם החברה של אלטייר לסוני. "

לדברי מנכ"ל חברת סוני סמיקונדקטור פתרונות טרושי שימיזו, "אנו מצפים לראות חידושים גדולים בתחום ה- IoT וחישה כאשר אנו ממשיכים להקל על מכונות לדבר זה עם זה ולבנות יכולות AI ישירות לתוך המוליכים למחצה והפתרונות שלנו. "
חידושים אלה כוללים ערכות שבבי IoT סלולריים בעלות הפעלה נמוכה, פיתוחי אבטחה של IoT וטכנולוגיות ברמה העולמית בתחום עיבוד וחישה של אותות AI.
סוני סמיקונדקטור ישראל היא ספקית של ערכות שבבי IoT סלולריים המספקים את צריכת החשמל הנמוכה ביותר בשוק ומאפשרים את חיי הסוללה המורחבים ביותר עבור מספר יישומי IoT. פתרונות מבוססי אלטייר משמשים מונים חכמים; מכשירי טלמטיקה לרכב; עוקבים אישיים, פתרונות לוגיסטיים, בחיות מחמד; ובמכשירים לבישים מחוברים.

חברת סוני סמיקונדקטור ישראל פיתחה גם את מעבד האותות הדיגיטלי AI (DSP), אשר נכלל בחיישן הראייה החכם שהוכרז לאחרונה IMX500 / IMX501 על ידי חברת סוני סמיקונדקטור . הפיתרון החדש מאזן בין הצורך במנוע AI רב עוצמה עם שטח מוגבל וצריכת חשמל נמוכה, ויוצר חיישן עיבוד התמונה הראשון בעולם עם AI מובנה בתוך המעבד שלו.

הפוסט אלטייר משנה את שמה לסוני סמיקונדקטור ישראל הופיע לראשונה ב-Chiportal.