האקונומיסט יוצא נגד הרעיון של ייצור שבבים “מבית” בלבד בארה״ב ומזהיר: ניסיון להציל את אינטל באמצעות מכסים, סבסוד כבד ואף “כמעט־הלאמה” עלול לפגוע ביתרון הטכנולוגי של ארה״ב. לפי השבועון, שבבים הם תעשייה גלובלית במיוחד. שרשראות הערך נשענות על התמחות קיצונית ועל זרימה חופשית של ציוד, ידע וכוח אדם. ניתוק מהעולם ייקר את הייצור, יאט חדשנות, ויפגע במובילות האמריקנית.

אינטל מוצגת כסיפור אזהרה. לפני עשורים הייתה סמל לחוד החנית. כיום שווי השוק שלה סביב 100 מיליארד דולר. היא כמעט שאינה מספקת שבבים מתקדמים ל־AI. חוק השבבים והמדע של ממשל ביידן הקצה לה 8 מיליארד דולר מענקים ועד 12 מיליארד דולר כהלוואות. ובכל זאת, המפעל באוהיו מתעכב כעת לתחילת שנות ה־30 של המאה. החברה ממונפת, תזרים המזומנים חלש, והמעבר לדורות ייצור מתקדמים מקרטע. לפי הערכות, נדרשים מעל 50 מיליארד דולר השקעות כדי לנסות להדביק את TSMC.

האקונומיסט טוען שהצעדים שמקדם הנשיא טראמפ רק יחמירו את הבעיה. מכסים כלליים יעלו עלויות לכל התעשייה. מכסים ספציפיים על שבבים יפגעו בלקוחות אמריקניים. לחץ על אנבידיה וחברות אחרות “לייצר אצל אינטל” יכפה מוצר נחות יחסית ויפגע בביצועים. שבבים הם אמצעי לחדשנות, לא מטרה בפני עצמה. כופים על החברות פחות־מהטוב ביותר – ומקהים את יתרונן.

אקונומסיט ממליץ לפצל את אינטל

מה כן? השבועון מציע להפסיק “להציל את אינטל בכל מחיר” ולבחון מבנים אחרים. אפשרות אחת: למכור את עסקי הייצור למשקיע עתיר הון (לפי הדיווח, סופטבנק הביעה עניין ואף השקיעה 2 מיליארד דולר השבוע). אפשרות אחרת: למכור את זרוע התכנון ולהפנות את התמורה לבניית ייצור תחרותי באמת. כך או כך, המדינה לא צריכה להיכנס כבעלים. הזרמת כספים ללא תחתית תסבך עוד יותר.

הלקח השני: להקל על מי שכן מצליחים. TSMC כבר משקיעה בארה״ב ומפעילה פאב ל־4 נ״מ, עם פאב מתקדם נוסף מתוכנן ל־2028 ועוד אתר שני־ננומטר בהמשך. סמסונג בונה בטקסס ומתכוונת ל־2 נ״מ בקוריאה עוד השנה. שתיהן נתקלו בעיכובים ברישוי ובמחסור בכוח אדם מיומן. המדיניות הנכונה, לפי האקונומיסט: לפשט רישוי, להאיץ הכשרת מהנדסים וטכנאים, ולפתוח שערים ליבוא מכונות, חומרים ואנשים – במקום מכסים.

הלקח השלישי: גם אם מגדילים כושר ייצור מקומי, ארה״ב לא יכולה להתנתק. מכונות ליתוגרפיה EUV מגיעות מהולנד. ציוד מרכזי מגיע מיפן. וטאיוואן תישאר קריטית: גם בסוף העשור, כשהקמת האתרים בארה״ב תתקדם, חלק גדול מהשבבים המתקדמים עדיין ייוצר באי. מודל TSMC הוא לחדש בבית, ואז להרחיב גלובלית. לכן, מדיניות יציבה כלפי טאיוואן חיונית לא פחות מתמריצים מקומיים.

מסקנת השבועון: ארה״ב זקוקה לאסטרטגיה קוהרנטית ורב־שנתית, שתיהנה מתמיכה דו־מפלגתית ותספק ודאות לתעשייה. במקום לאומנות כלכלית ומכסים, יש לבנות מערכת אקוסיסטם עם בעלות הברית – טאיוואן, דרום קוריאה ויפן – ולהפוך את אמריקה למקום הטוב ביותר להקמת פאבים באמצעות רגולציה חכמה וכוח אדם איכותי. כך תישמר המובילות האמריקנית בעידן ה־AI.

הפוסט אקונומיסט על השקעת הממשל באינטל: “סיליקון כל־אמריקני” הוא אשליה – שבבים אמריקניים יצליחו רק עם בעלות ברית הופיע לראשונה ב-Chiportal.

רכישת מפעל הרכב החשמלי של פוקסקון בלורדסטאון, אוהיו, על ידי SoftBank היא יותר מעסקת נדל"ן – זוהי הצהרת כוונות. המתקן עובר ייעוד מחדש למרכז לייצור שרתים למרכזי נתונים של בינה מלאכותית, ומשמש כנקודת שיגור לפרויקט סטארגייט השאפתני של SoftBank, יוזמה של 500 מיליארד דולר שמטרתה לבנות תשתית בינה מלאכותית מהדור הבא ברחבי ארצות הברית.

מהלך זה מסמן את הצעד הגדול הראשון של SoftBank לייצור פיזי, דבר שמייסד החברה מסאיושי סן, נמנע ממנו בעבר. אבל עם הביקוש הגואה לחומרת בינה מלאכותית, המפעל באוהיו מציע דריסת רגל אסטרטגית בנוף התעשייתי של ארה"ב.

השבוע הדהימה SoftBank את עולם הטכנולוגיה על ידי השקעה של 2 מיליארד דולר באינטל, רכישת 2% ממניותיה והפיכתה לבעלת המניות החמישית בגודלה של ענקית השבבים. התזמון קריטי: אינטל עוברת תפנית תחת המנכ"ל החדש ליפ-בו טאן, במטרה להחזיר לעצמה את הדומיננטיות שלה בתחום המוליכים למחצה ושירותי יצור מתקדמים.

השקעה זו אינה רק פיננסית – היא סמלית. אינטל, שנחשבה זה מכבר כעמוד תווך של ייצור השבבים האמריקאי, היא כעת חלק מהאסטרטגיה הרחבה יותר של SoftBank לעגן ייצור בינה מלאכותית ושבבים בארה"ב, בהתאם למגמות גיאופוליטיות ולשאיפות הטכנולוגיה הלאומיות.

מסע ההשקעות של SoftBank בתחום השבבים החל בשנת 2016 עם רכישת Arm Holdings, חברת תכנון השבבים הבריטית, תמורת 32 מיליארד דולר. החברה שהארכיטקטורה שלה מפעילה מיליארדי סמארטפונים ומכשירי IoT. מוערכת כיום בכמעט 150 מיליארד דולר, והתכנונים שלה הם מרכזיים למהפכת הבינה המלאכותית והמחשוב הנייד.

בניגוד לאינטל, Arm אינה מייצרת שבבים, היא רק מתכננת אותם. זה הופך את ההשקעה של SoftBank באינטל לאסטרטגית עוד יותר: התכנונים של Arm יוכלו להיות מיוצרים במפעלים של אינטל, וכך תיווצר מערכת אקולוגית משולבת המשתרעת על פני תכנון שבבים, ייצור שבבים ויצור מכלולים המבוססים על שבבים מתקדמים למערוכת בינה מלאכותית.

כל מהלכים הנ"ל הם חלק מחזון רחב יותר. SoftBank לא רק רודפת אחר רווחים , היא מחפשת להשפיע על עתיד חומרת הבינה המלאכותית. על ידי שילוב יכולות התכנון של Arm, יכולות הייצור של אינטל ופוטנציאל התשתית של המתקן באוהיו, SoftBank בונה שרשרת אספקה שיכולה להתחרות ב-Nvidia, TSMC וסמסונג.

האסטרטגיה של מסאיושי סאן ברורה: לשלוט במוח (Arm), בשרירים (Intel) ובמפעל ליצור תשתית לבינה מלאכותית (Foxconn Ohio). אם תצליח, SoftBank תוכל להפוך לעמוד התווך של ייצור שבבי בינה מלאכותית במערב.

לסיכום ניתן לומר כי SoftBank, שנודעה בעבר בהשקעות עתירות סיכון וראוותניות בתחום התוכנה והסטארטאפים, מעצבת כעת מחדש את זהותה סביב תשתית מוליכים למחצה ובינה מלאכותית. עם המהלכים האחרונים שלה, היא כבר לא רק משקיעה בטכנולוגיה היא הופכת למאפשרת טכנולוגיה, ומניחה את היסודות לדור הבא של מכונות חכמות.

כעת נותר לראות האם ההימור של מסאיושי סאן  ישתלם לה. אבל דבר אחד בטוח: SoftBank כבר לא רק צופה במרוץ השבבים היא שותפה פעילה בו.

הפוסט השינוי של Softbank או מדוע לכל הרוחות החליטה מעצמת התוכנה היפנית להשקיע 2 מילארד דולר באינטל? הופיע לראשונה ב-Chiportal.

‏‏סופטבנק ואינטל -Intel Corporation ‏(נאסד"ק: INTC) הודיעו היום על חתימה על הסכם מחייב לרכישת ניירות ערך, שבמסגרתו תבצע סופטבנק השקעה של 2 מיליארד דולר במניות רגילות של אינטל.

ההשקעה מגיעה כאשר הן אינטל והן סופטבנק מעמיקות את מחויבותן להשקעה בטכנולוגיות מתקדמות ובחדשנות בתחום השבבים בארצות הברית.

מאסיושי סאן, יו"ר ומנכ"ל SoftBank Group Corp., אמר: "‏שבבים הם הבסיס של כל תעשייה. במשך יותר מ-50 שנה אינטל היא מובילה אמינה בחדשנות. ההשקעה האסטרטגית הזו משקפת את אמונתנו כי הייצור המתקדם של שבבים והאספקה שלהם יתרחבו עוד יותר בארצות הברית—כשאינטל משחקת תפקיד קריטי."

ליפ־בו טאן, מנכ"ל אינטל, אמר: "אנחנו שמחים להעמיק את יחסינו עם סופטבנק—חברה הנמצאת בחזית של תחומי טכנולוגיה וחדשנות מתפתחים רבים—ושחולקת איתנו את המחויבות לקידום המובילות של ארה"ב בטכנולוגיה ובייצור. מאסה ואני עובדים בצמוד זה עשרות שנים, ואני מעריך את האמון שהוא נותן באינטל באמצעות ההשקעה הזו."

על פי תנאי ההסכם, סופטבנק תשלם 23 דולר לכל מניה רגילה של אינטל. השלמת העסקה כפופה לתנאים מקובלים לסגירה.

לדברי השניים, ההשקעה של סופטבנק באינטל משתלבת בחזון ארוך הטווח שלה לאפשר את מהפכת ה-AI, באמצעות האצת הנגישות לטכנולוגיות מתקדמות התומכות בטרנספורמציה דיגיטלית, מחשוב ענן ותשתיות דור-הבא.

הפוסט סופטבנק תשקיע 2 מיליארד דולר באינטל הופיע לראשונה ב-Chiportal.

קבוצת סופטבנק הודיעה אתמול (ד') על כוונתה לרכוש את Ampere Computing, חברת תכנון השבבים שהוקמה על ידי רני ג'יימס, לשעבר בכירה ב-Intel, במסגרת עסקת מזומן כוללת בשווי 6.5 מיליארד דולר. העסקה, אשר צפויה להסתיים במחצית השנייה של שנת 2025, תהפוך את Ampere לחברה בת של  סופטבנק.

רכישה אסטרטגית להעצמת יכולות ה-AI

על פי ההודעה, רכישת Ampere נועדה להרחיב את ההשקעות של  סופטבנק בתשתיות AI ולחזק את יכולות החישוב המתקדם שלה. במסגרת העסקה, משקיעי Ampere המובילים, Carlyle ו-Oracle, ימכרו את מניותיהם – כאשר Carlyle מחזיקה ב-59.65% ו-Oracle ב-32.27% מהחברה. כיום, Ampere מתגאה בצוות של כ-1,000 מהנדסי שבבים מהשורה הראשונה.

שותפויות אסטרטגיות ותשתית טכנולוגית

רכישה זו מגיעה לאחר מספר עסקאות משמעותיות שביצעה  סופטבנק בחודשים האחרונים, וזאת כאשר החברה היא גם המשקיע הגדול ביותר בחברת ARM. אמפר פיתחה שבב שרת המבוסס על פלטפורמת החישוב של ARM, מה שמעניק שיתוף פעולה טבעי וחזק בין החברות. יש לציין כי  סופטבנק רכשה את Arm Holdings בשנת 2016 בעסקה של 32 מיליארד דולר, והחברה נרשמה למסחר בבורסה בשנת 2023.

מאסיושי סון, יושב ראש ומנכ"ל  סופטבנק Group, הצהיר: "עתיד התבונה המלאכותית העליונה דורש כוחות חישוב פורצי דרך. המומחיות של Ampere בתחום השבבים והחישוב המתקדם תחזק את חזוננו ותעמיק את מחויבותנו לחדשנות בתחום ה-AI בארצות הברית."

מצד Ampere, מייסדת החברה רני ג'יימס ציינה:
"עם חזון משותף לקידום תחום ה-AI, אנו נרגשים להצטרף לקבוצת  סופטבנק ולהשתף פעולה עם התיקים הטכנולוגיים המובילים שלה. זו תוצאה מצוינת עבור הצוות שלנו, ואנו מצפים להמשך פיתוח המסלול של AmpereOne לעבר מעבדים מבוססי ARM וביצועים גבוהים."

רקע והיסטוריה עסקית

בשנת 2021, שקלה סופטבנק רכישת מניות מיעוט ב-Ampere, כאשר שווי החברה הוערך אז בכ-8 מיליארד דולר, על פי דיווחי Bloomberg. מאז הקמתה ב-2017, Ampere התפתחה מחברה המתמחה במחשוב מבוסס ענן לחברה מובילה בתחום חישובי ה-AI בר קיימא.

רכישת Ampere מהווה חלק ממסע אסטרטגי רחב יותר של  סופטבנק בתחום הטכנולוגיה וה-AI, הכולל שיתופי פעולה והשקעות בפרויקטים מובילים כמו "Cristal Intelligence" בשיתוף עם OpenAI ופרויקטים בתחום תשתיות הנתונים בארצות הברית.

עם העסקה הקרובה,  סופטבנק מחזקת את מעמדה כמשקיעה אסטרטגית מרכזית בתחומי הטכנולוגיה והחדשנות, תוך חיזוק השותפויות עם חברות מובילות במשק הטכנולוגי העולמי.

הפוסט  סופטבנק תרכוש את Ampere Computing בעסקת מזומן של 6.5 מיליארד דולר הופיע לראשונה ב-Chiportal.

חברת סטארט-אפ שבבי ה-AI הבריטי גרפקור נרכשה על ידי ענקית הטכנולוגיה היפנית סופטבנק, והפכה לחברת בת בבעלות מלאה תוך שמירה על השם גרפקור. אף שתנאי העסקה הפיננסיים לא נחשפו, מקורות בתעשייה מעריכים את הסכום בכ-400 מיליון דולר. גרפקור, שהוערכה ב-2.8 מיליארד דולר לאחר סבב המימון האחרון, גייסה כ-700 מיליון דולר מאז הקמתה ב-2016.

גרפקור, שממוקמת בבריסטול, בריטניה, פיתחה מספר דורות של שבב מאיץ ה-AI למרכזי נתונים, יחידת עיבוד האינטליגנציה (IPU), וערכת התוכנה הנלווית שלו, פופלר. מנכ"ל גרפקור, נייג'ל טון, ציין כי הצוות שלהם התמודד עם השחקן הדומיננטי בשוק, Nvidia, הן בחומרה והן בתוכנה, אך המחסור בהשקעות הגבילו את הצלחתם המסחרית.

במסיבת עיתונאים הכריז טון כי הרכישה תאפשר לגרפקור להמשיך במשימתה ולהשיג גישה להון וללקוחות גדולים, מה שהפך למאתגר יותר במהלך 12-24 החודשים האחרונים. למרות השמועות כי עובדים לשעבר בעלי יחידות מניות מוגבלות (RSUs) לא יקבלו דבר.

גרפקור עבדה על העסקה עם סופטבנק במשך זמן מה, מה שנתן לה זמן לסגת מפעילויותיה בסין, כולל סגירת המשרד הסיני. העסקה עברה בדיקה רגולטורית בבריטניה וקיבלה אישור מרשות התחרות והשוק (CMA). עובדי גרפקור בבריטניה, פולין וטיוואן ישמרו על עבודתם תחת סופטבנק, שמתכננת להשקיע עוד בחברה ולהגדיל את צוות החברה בבריטניה.

מייסדי גרפקור, נייג'ל טון וסיימון נולס, ישמרו על תפקידיהם כמנכ"ל ו-CTO, בהתאמה, וישארו דירקטורים של החברה. המוצר האחרון של גרפקור, Bow IPU, שהושק ב-2022, היה המעבד הראשון שנבנה באמצעות טכנולוגיית wafer-on-wafer תלת ממדית של TSMC והשיג ביצועים טובים יותר ב-40% עם אותה מיקרוארכיטקטורה כמו הדור הקודם.

טון הבטיח כי גרפקור תמשיך לתמוך בלקוחות ה-IPU הקיימים וכי החברה כבר עובדת עם סופטבנק על מוצרים חדשים, שיצאו בקרוב. החזון של יו"ר ומנכ"ל סופטבנק, מסיושי סון, הוא להשיג סופר-אינטליגנציה מלאכותית (ASI), שגרפקור תהיה חלק מרכזי ממנו.

הרכישה של גרפקור על ידי סופטבנק תסייע לחברה להתחרות באנבידיה במספר דרכים מרכזיות. הראשונה – הון ומשאבים. גרפקור, עם תקציב מוגבל יחסית, הצליחה לפתח טכנולוגיות מתקדמות בשבבי AI. הרכישה על ידי סופטבנק תספק לה את ההון הדרוש להרחבת המחקר והפיתוח ולשיפור המוצרים, דבר שיאפשר לה להתחרות ביעילות רבה יותר מול אנבידיה.

2

כמו כן העסקה תיתן לגרפקור גישה לשוק וללקוחות גדולים, תמיכה בטכנולוגיה ובחדשנות, וכן שיתוף פעולה עם החברות האחרות בתיק ההשקעות של סופטבנק ובהן ARM ובוסטון דינמיקס.

סופטבנק מתכננת להגדיל את צוות החברה בבריטניה ולתמוך בהרחבת הפעילות. עם התמיכה של סופטבנק והחזון של היו"ר מסיושי סון להשגת סופר-בינה מלאכותית (ASI), גרפקור תוכל לעבוד על פרויקטים שאפתניים יותר, אשר עשויים להניב תוצאות פורצות דרך בתחום הבינה המלאכותית ולחזק את מעמדה בשוק.

הפוסט גרפקור הבריטית נרכשת על ידי סופטבנק כדי לחזק את התחרות שלה מול אנבידיה בתחום ה-AI הופיע לראשונה ב-Chiportal.

לאחר מספר שנים של טעויות והפסדים, סופטבנק חוזרת לעניינים ומתכננת להשקיע בבינה מלאכותית ובמוליכים למחצה.

מסיושי סון, מייסד קבוצת סופטבנק, הצהיר באסיפת השנתית של החברה שהוא מוכן לבצע את ההשקעה הטכנולוגית הגדולה הבאה שלו. הוא ציין שהקונגלומרט היפני הגדול מתכנן להשקיע משמעותית בבינה מלאכותית. הוא הוסיף כי קרן ההשקעות חייבת לקחת סיכונים גדולים יותר בתחום זה, מכיוון שהפיתוח של בינה מלאכותית ממשיך להאיץ.

סון גם ציין כי סופטבנק תגביר את עסקי ייצור האנרגיה המתחדשת שלה במטרה לספק את צורכי האנרגיה של בינה מלאכותית גנרטיבית, במיוחד בארה"ב. סון הוסיף כי המהלך הגדול הבא שלהם צריך להתבצע ללא פחד אם הוא יצליח או ייכשל.

לאחר מספר שנים של טעויות עם קבוצת ההשקעות הנתמכת על ידי קרן העושר הריבונית – קרן Vision שהשקיעה בסטארטאפים, סון מפנה את תשומת ליבו לבינה מלאכותית ולמוליכים למחצה. בינתיים, קרן Vision מוחקת נכסים בתיק ההשקעות שלה. סופטבנק צברה סכום מזומנים עצום של 44 מיליארד דולר בסוף מרץ.

כעת, סון שוקל השקעה של 100 מיליארד דולר במיזם שבבים שיתחרה עם NVIDIA, לפי דיווחי חדשות. הקונגלומרט היפני גם נמצא בשיחות לרכישת Graphone, סטארטאפ בריטי בתחום המוליכים למחצה.

הפוסט סופטבנק מתכננת להשקיע באופן משמעותי בבינה מלאכותית ובמוליכים למחצה הופיע לראשונה ב-Chiportal.

סופטבנק, ענקית הטכנולוגיה היפנית עומדת להנפיק את מניות חברת הטכנולוגיה הבריטית Arm לציבור בהמשך השנה . סכום הגיוס המדויק טרם ידוע אך מומחים מעריכים כי מדובר בגיוס של בין 8 ל-10 מילארד דולר.

Arm מתמחה בארכיטקטורת שבבים ועיצובם, וטכנולוגיית Arm מוטמעת ביותר מ-250 מיליארד שבבים במוצרים כגון מכוניות, טלפונים חכמים, רחפנים ודרכונים אלקטרוניים. בשנת 2016 נרכשה Arm Holdings על ידי חברת האינטרנט היפנית SoftBank תמורת 32 מיליארד דולר. ב-2022 ניסתה Nvidia לרכוש את Arm תמורת כ-40 מיליארד דולר, אך העסקה בוטלה עקב אתגרי רגולציה משמעותיים.

כעת מתכננת SoftBank להנפיק את מניות Arm ב-2023, ככל הנראה בנאסד"ק ובבורסה בלונדון. ההערכות הן שההנפקה תערך בשווי של בין 30 עד 70 מיליארד דולר. Nvidia מנהלת מגעים להשקעת עוגן ב-Arm בעת ה-IPO. גם ענקיות הטכנולוגיה אפל, אמזון וסמסונג מעוניינות להיות משקיעות עוגן, מה שמעיד על חשיבותה הרבה של Arm בענף.

הפוסט ההנפקה הגדולה לשנת 2023: סופטבנק החלה בהליכים להנפקת ARM הופיע לראשונה ב-Chiportal.

סופטבנק (OTC:SFTBY)  עומדת להנפיק את ARM לפי שווי של 60 מיליארד דולר.

Arm, חברת IP בחום המוליכים למחצה מבריטניה, מבקשת לבצע הנפקה כבר בספטמבר.

שווי ההנפקה, לפי הדו"חות, מוערך בכ-60 מיליארד דולר, מה שעשוי להביא לסופטבנק סכום כולל של 10 מיליארד דולר.  הערכות שווי קודמות של Arm העמידו את שווי החברה בין 30 ל-70 מיליון דולר כך שההנפקה נעשית כמעט  בקרבת הקו העליון. ARM  גם שוחחה עם שורה של חברות טכנולוגיה, מאנבידיה ועד מיקרוסופט , על הפיכתן למשקיעות, אם כי תוצאות השיחות הללו טרם פורסמו.

אחת הסיבות העיקריות לכך ש-Arm נמצאת בעמדה בה היא יכולה לצאת להנפקה היא ש-Arm מתמקדת בשבבי בינה מלאכותית. בום הבינה המלאכותית פגע בחברות הרחוקות מן התחום והניע השקעות הולכות וגדלות בחברות שיש להן קשר כלשהו לטכנולוגיה זו. ומכיוון של-Arm יש גם תכנון חדש לגמרי של שבבי AI – ליבת Cortex-X4 – יחד עם GPU חדש בשם G720, ל-Arm יש לא מעט מוצרים חדשים שמוכנים לתת מענה לשוק הבינה המלאכותית הגואה.

הפוסט סופטבנק עומדת להנפיק את ARM לפי שווי של 60 מיליארד דולר הופיע לראשונה ב-Chiportal.

Arm בונה שבב עצמאי שייוצר עבורה במפעלי ייצור שבבים, כך מדווח הפיננשל טיימס. כרגע לא נחשף מדוע היא עושה זאת. יתכן שהוא נועד להפגין יכולות לבעלי רישיונות הקניין הרוחני שלה, או שהיא מתכוונת להתחרות בלקוחותיה על ידי אימוץ המודל העסקי של חברות הפאבלס. סביר להניח שהיא עשוה זאת במטרה להקים מסלול חדש להגדלת הכנסותיה הפוטנציאליות לפני ההנפקה המתוכננת שלה בהמשך השנה.

על פי הדיווחים ב-פייננשל טיימס, Arm הקימה קבוצת "הנדסת פתרונות" בראשות קבורק קצ'יצ'יאן, בכיר לשעבר ב-NXP ובקוואלקום כדי לבנות שבבי אב טיפוס לסמארטפונים, מחשבים ניידים ומוצרי אלקטרוניקה אחרים ולהדגים למה הטכנולוגיות שלה מסוגלות.

ואולם גורמים בתעשייה שצוטטו בכתבה מביעים חששות בתעשייה כי Arm מתכננת למכור שבבים בעצמה, או רישיון עיצובים כאלה, להתחרות עם בעלי הרישיונות שלה, זאת בשל העלות הגבוהה של יוזמה זו.

באופן מסורתי, Arm מעניקה רישיונות לארכיטקטורת סט ההוראות שלה, עיצובים לוגיים של המעבדים או המעבדים הגרפיים שלה, עיצובים פיזיים מוכחים בסיליקון של המעבדים או המעבדים הגרפיים שלה, ובלוקים שונים אחרים של IP ללקוחותיה. אבל המורכבות והעלות של הפרויקט גורמים לאנשים מסוימים בתעשייה לחשוב ש-Arm עשויה לבנות SoC משלה, או לפחות להעניק רישיונות לעיצובי ייחוס במקום רישוי IP.

העובדה ש-Arm תתחרה בלקוחותיה על ידי מכירת שבבים תפגע במודל העסקי המסורתי שלה שהתבסס על רישוי הוגן לכולם. אך נראה כי Arm עושה זאת במטרה למצא מקורות הכנסה נוספים בעקבות החלטת חברות רבות להשתמש בקוד IP פתוח מסוג RISC V במקום לשלם דמי רישוי גבוהים לחברת ARM. לבעלת Arm, סופטבנק, יש חובות של כ-170 מיליארד דולר והיא להוטה במיוחד לגייס כמה שיותר כסף מההנפקה.

החברה סירבה להגיב על המידע.

הפוסט Arm מתכננת שבב עצמאי. האם תתחרה בלקוחותיה? הופיע לראשונה ב-Chiportal.

אם Arm לא תונפק עד סוף ספטמבר, היא עלולה להיות אחראית לחוב של 8.5 מיליארד דולר של סופטבנק, שעליו הייתה ערבה.

"ערבות שבה מצויינת Arm כערבה, נכנסת לתוקף במקרה של הפרה מהותית או מצג שווא, הנפקה שלא תתרחש בתוך 18 חודשים מיום 31 במרץ 2022 או הודעה על כוונה כזו", נכתב בחשבונותיה של Arm.

סופטבנק לוותה כנגד מניות Arm בשנה שעברה, והעמידה 75% ממניות Arm כבטוחה.

תנאי ההלוואה קובעים כי אם סופטבנק לא תנפיק את Arm או תגיש רשמית הנפקה עד סוף ספטמבר השנה, Arm אחראית לחוב.

לסופטבנק יש חוב של כ-170 מיליארד דולר והיא מחפשת הצעה ציבורית של Arm כדי לצמצם אותו. מכירת Arm ל-Nvidia, שהייתה אמורה לגייס 66 מיליארד דולר, נעצרה על ידי הרגולטורים. שווי Arm בהנפקה מוערך בכ-30-60 מיליארד דולר.

לאחרונה הוצע כי Arm תשנה את המודל העסקי שלה לפני ההנפקה לציבור כדי למקסם את התשואות.

מכירת אחזקות בעליבאבא

סופטבנק מכרה מניות בשווי 7.2 מיליארד דולר בעליבאבא, וצמצמה את אחזקותיה ל-3.8%,. בשנה שעברה מכרה סופטבנק מניות עליבאבא בשווי 29 מיליארד דולר

פעם סופטבנק החזיקה בכ-30% מעליבאבא בשווי של כ-200 מיליארד דולר, מה שהפך את יו"ר סופטבנק מסאיושי סאן, לזמן קצר מאוד בשנת 2000, לאיש העשיר בעולם.  הנתח מעליבאבא, שנרכש תמורת 20 מיליון דולר, סייע להחזיר את ההלוואות הנרחבות של סופטבנק, שמסתכמות כיום בכ-170 מיליארד דולר.

על פי הדיווחים, סון חב באופן אישי בכ-5 מיליארד דולר במסגרת עסקאות פיצויים שנעשו עם סופטבנק.

המצב הופך את גורל הנפקת Arm בהמשך השנה לקריטי במיוחד עבור סופטבנק.

הפוסט ארם עשויה להיקלע לחוב של 8.5 מיליארד דולר של סופטבנק הופיע לראשונה ב-Chiportal.