ב-13 בנובמבר 2024, נערך כנס תעשיית השבבים של Silicon Catalyst במוזיאון ההיסטוריה של המחשבים במאונטן ויו, קליפורניה. הכנס, שהתמקד בהשפעת הבינה המלאכותית (AI) על תעשיית השבבים והסטארטאפים, כלל דיונים עם מומחים בולטים שסיפקו תובנות חדשניות על העתיד של תחום זה.

אתר semiengineering.com מדווח כי את האירוע פתח ריצ'רד קרטיס, שותף מנהל ב-Silicon Catalyst, שהזכיר את שורשיה ההיסטוריים של תעשיית השבבים בסיליקון ואלי, כשהנדסאים עזבו את Shockley Semiconductor כדי להקים חברות עצמאיות. דרך האנקדוטות ההיסטוריות, כמו פיצ' המפתח של רוברט נויס לשימוש בסיליקון כבסיס לייצור שבבים, הונחה הקרקע לדיון על החדשנות של ימינו.

הכנס כלל פאנל בהנחיית דיוויד פרנץ', מנכ"ל SigmaSense, בהשתתפות נאבין צ'דה (Mayfield),  קלואי מה (Arm), וג'יי דאוואני (Lemurian Labs)..   המשתתפים דנו במגוון נושאים מרכזיים: מהפכת הבינה המלאכותית, ההתפתחויות בתכנון שבבים, והשפעת הטכנולוגיות החדשות על החברה.

עידן הזהב של שבבים ובינה מלאכותית

נאבין צ'דה ציין כי אנחנו נמצאים בעידן זהב חדש לתעשיית השבבים, בעיקר בזכות AI. לדבריו, בינה מלאכותית מספקת כלי עבודה חדשניים שישמשו כ"שותפים" לבני האדם, תוך האצת תהליכי יצירה וחדשנות. AI מסייעת בייעול ייצור שבבים, שיפור איכות התהליכים, ופיתוח טכנולוגיות חדשות כגון כלי תוכנה חכמים לעיצוב חומרה.

לדבריו, "תוכנה כבר 'אכלה' את העולם, וכעת היא חוזרת אל החומרה." המשמעות היא שסטארטאפים בתעשיית השבבים לא רק מפתחים את השבבים עצמם, אלא גם תורמים לבסיס של חדשנות בפיזיקה, כימיה וביולוגיה.

שבירת חומת הזיכרון

קלואי מה הדגישה את פריצות הדרך של Arm, במיוחד באמצעות שיתוף הפעולה עם אנבידיה על שבב ה-Grace Hopper. שבב זה מציע גישה חדשנית לפתרון אתגרי "חומת הזיכרון" בתהליכי AI מתקדמים. החידושים מאפשרים מעבר מהיר של נתונים בין CPU ו-GPU במהירויות חסרות תקדים של 900GB/s.

קלואי הדגישה כי הבינה המלאכותית משפיעה גם על תחומים נוספים, כמו פיתוח משקפיים חכמים ורובוטים אישיים. בעיניה, AI לא רק תשנה את העבודה הלבנה אלא גם תפתח פוטנציאל לשיפור חיי היומיום שלנו, עם רובוטים שיבצעו משימות פיזיות מורכבות.

מדע בדיוני הופך למציאות

ג'יי דאוואני תיאר כיצד AI מביאה את המדע הבדיוני למציאות. הוא ציין את ההזדמנויות ברפואה מותאמת אישית ובמיפוי ביולוגי שיאפשרו הארכת חיים בריאים. לדבריו, החדשנות בארכיטקטורת שבבים תאפשר יצירת מודלים חכמים שמסוגלים להבין, לחפש ולבצע אינטראקציות מורכבות יותר ויותר.

השיח בכנס חיזק את המסר כי השילוב בין AI לשבבים לא רק משנה את טכנולוגיות הייצור אלא גם את האופן בו אנו מבינים את תעשיית ההייטק. הסטארטאפים של היום ניצבים בפני שפע הזדמנויות לחדש וליצור פתרונות שמשנים חיים.

כנס Silicon Catalyst 2024 הותיר רושם כי העתיד של שבבים, בינה מלאכותית והאנושות קשור זה בזה, תוך פיתוח כלים וטכנולוגיות שיאפשרו לשפר את איכות חיינו.

הפוסט כיצד בינה מלאכותית מעצבת מחדש את עולם הסטארטאפים בתעשיית השבבים הופיע לראשונה ב-Chiportal.

נתחיל בחדשות הטובות, שאולי נכון יותר להגדירן כחדשות מדהימות. ומדוע מדהימות? כי אין מילה אחרת לתאר מצב שבו בתוך שנה אחת חזינו בגידול של פי 2.5! בסך ההשקעות בהייטק הישראלי. וזהו רק הנתון הראשון שאפשר להתפעל ממנו. לפי נתוני חברת המחקר IVC המרכזת את נתוני ההשקעות בהייטק, הסתיימה שנת 2020 (שהחלה כשנת קורונה) עם סך גיוסים של 10 מילארד דולר. מספר מרשים למדי וגם מספר שיא שלא ראינו כדוגמתו בעבר. אך די מהר התברר כי זו היתה רק תחילתה של "מתקפת" השקעות שנחתה על ישראל מכל קצוות הגלובוס. במהלך שנת 2021 השקיעו בחברות הייטק ישראליות למעלה מ-1,000 (אלף!!!) קרנות הון סיכון זרות וזאת בנוסף לכמה מאות קרנות ישראליות. לפי נתונים די סופים תסתיים שנת 2021 עם סך השקעות של 25.66 מילארד דולר. כמות הכסף האדירה הזו הושקעה ב-776 חברות כלומר בממוצע הושקעו בכל חברה 33 מליון דולר! אם נשווה את הכמות הזו לשנת 2020 נגלה שרק בשנה שעברה היה הסכום הממוצע שהושקע בחברה 17.2 מליון דולר ובתוך שנה קפץ סכום ההשקעה הממוצע לחברה בפי שניים!

נתונים מרשימים נוספים הם נתוני האקזיטים של שנת 2021. השנה הסתכמו סך ההנפקות והמכירות של חברות ישראליות ב-23 מילארד דולר. נתונים אלו מייצגים עליה משמעותית לעומת שנת 2020 אך די דומים בהיקפם לשנת 2019.

ירידה מדאיגה במספר חברות הייטק חדשות

המספרים המדהימים הנ"ל מסתירים עובדה מדאיגה המייצגת מגמה הנמשכת כבר מספר שנים. אם נבחן לעומק את נתוני ההשקעות בהייטק הישראלי נגלה כי בעוד שכמות הגיוסים גדלה ב-250%, כמות החברות בהן השקיעו המשקיעים גדלה רק ב-30%.

ואכן בשנים האחרונות אנו חווים ירידה משמעותית בכמות ההתחלות של סטרטאפים חדשים. אם בתחילת העשור נולדו בכל שנה כ-1,000 סטרטאפים חדשים, הרי שב-5 שנים האחרונות אנו רואים ירידה מתמשכת בכמות החברות החדשות. לפי נתונים שריכז עבורינו שמוליק שלח, מנהל המחקר הטכנולוגי בחברת IVC, ניתן ללמד כי בעוד שבשנים 2014-2015 נולדו בישראל כ-1,400 חברות בשנה, הרי שבשנת 2017 צנחו המספרים ל-1,150 חברות, בשנת 2018 כבר ירדה כמות החברות החדשות לפחות מ-1,000 ולפי הנתונים העכשווים בשנת 2021 נולדו בסה"כ 235 חברות. שלח טרח לציין כי אלו מספרים לא סופיים וכי חלק מהחברות שהוקמו השנה טרם ביצעו סבבי גיוס משמעותים ולכן לא כולן נמצאות בסטטיסטיקות אך גם אם ניקח בחשבון שהמספר יגדל פי 3, עדיין מדובר במספרים נמוכים משמעותית למה שהכרנו רק לפני כמה שנים.

למרות הירידה העקבית בכמות החברות החדשות טרם ברור מהן הסיבות המדויקות לכך אבל כבר היום אפשר להצביע על שתי סיבות מרכזיות.

סיבה ראשונה היא המחסור החמור בכח אדם שגרם לתחרות קשה על כל עובד והביא לעליה מטאורית במשכורות ובתנאי ההעסקה של עובדים רבים. משכורות העתק המוענקות כיום לעובדים גם בחברות הגלובליות וגם בחברות הייטק צעירות הן מן הסתם זרז שלילי ליזמים ועובדים לעזוב את מקום עבודתם המפנק ולצאת להרפתקה של הקמת חברה חדשה עם כל הסיכונים הכרוכים בכך.

סיבה נוספת היא חוסר הבהירות בעידן הקורונה. בימים של סביבה מקומית וגלובלית בלתי יציבה המשתנה חדשות לבקרים, ניתן להבין מדוע יזמים רבים נרתעים מלהקים חברה חדשה ולצאת לדרך כאשר חוסר הבהירות באשר לעתידן גדול עוד יותר מבימים כתיקונם.

ירידה בולטת במגזר השבבים

כאן המקום לציין כי למרות שהבעיה של חוסר הקמת חברות חדשות משותפת לכל מגזרי ההייטק היא בולטת במיוחד דווקא במגזר השבבים. זו תופעה שקשה להסבירה שכן כמות האקזיטים בתחום השבבים והיקפם בולט במיוחד מול מגזרי הייטק אחרים. די אם נזכיר הצלחות פנומנליות כמו מובילאיי, מלאנוקס והבאנה לאבס השייכות כולן לתעשיית השבבים. לכל אלה הצטרפו לאחרונה מספר חברות שביצעו אקזיט מרשים ע"י הנפקת מניותיהן לציבור בשוויים אסטרונומים כולל אינוביז, וואלנס וארבה רובוטיקס. חברות נוספות כאוטוטוקס, סטורדוט, וסאטיקספיי צפויות ללכת בקרוב בעקבותיהן. אך מה עם הדור הבא? האם גם בעוד 5-10 שנים נוכל ליהנות מאקזיטים דומים?

המשמעיות לעתיד התעשיה והכלכלה בישראל

הבעיה הגדולה באי התחלות חדשות היא השפעתה על עתידינו. בעוד שהכסף הרב המגיע לקופת חברות ההייטק מכל הגיוסים המרשימים עלול להתפוגג ולהיעלם מבלי להשאיר עקבות, קיטון בכמות החברות החדשות צפוי לפגוע בכלכלת ישראל בכלל ובתעשיית ההייטק בפרט. במילים אחרות, כמות התחלות קטנה יותר משמעותה צמצום בכמות החברות הישראליות הבוגרות וירידה צפויה בכמות האקזיטים שנראה כאן בעוד 7-10 שנים כשהחברות שקמות היום יגיעו לבשלות עסקית. לכן חשוב ואפילו חיוני שקברניטי המשק הישראלי לא יתפתו לנוח על זרי האופוריה שיוצרים הגיוסים המפוארים וימצאו דרכים לעידוד הקמת חברות ישראליות חדשות.

הפוסט סיכום שנת 2021 בהייטק: עליה מטאורית בגיוסים ובאקזיטים לצד ירידה מדאיגה בכמות החברות החדשות הופיע לראשונה ב-Chiportal.