דוח מצב ההייטק 2026 של רשות החדשנות מציג תמונה מורכבת של ענף שחזר לצמוח בעוצמה, אך גם משנה את מרכז הכובד שלו. לאחר שנתיים של האטה, תוצר ההייטק הישראלי הסתכם בשנת 2025 בכ־352 מיליארד שקל, עלייה ריאלית של 8.2% לעומת 2024. חלקו של ההייטק בתוצר המשק עלה ל־18.3%, והענף תרם כמחצית מהצמיחה של המשק כולו.

עבור תעשיית השבבים והחומרה, הנתון הבולט ביותר בדוח הוא חזרתה של “תעשיית ההייטק” – ייצור מחשבים, מכשור אלקטרוני ואופטי – למרכז הצמיחה. לפי הדוח, עיקר הגידול בתוצר ההייטק בשנת 2025 הגיע מענפי החומרה, עם תוספת של כ־16 מיליארד שקל בתוך שנה אחת, לעומת גידול שנתי של עד כ־1.5 מיליארד שקל בלבד בשנים 2022–2024. ענפי החומרה רשמו עלייה של 20.7% בתוצר, בזמן ששירותי התוכנה חזרו לצמוח בקצב מתון יותר.

הנתון הזה משתלב במגמה עולמית רחבה יותר: מהפכת הבינה המלאכותית מגדילה במהירות את הביקוש לתשתיות מחשוב, שבבים, מרכזי דאטה, תקשורת, מערכות הספק ואנרגיה. רשות החדשנות מציינת כי הזינוק בביקוש לתשתיות מחשוב ושבבים, שמאפשרות את מהפכת ה־AI, עשוי להסביר חלק מהצמיחה המחודשת בענף החומרה.

AI Core הופך למרכז הכובד של ההשקעות

הדוח מצביע גם על התחזקות משמעותית של חברות AI Core – חברות המפתחות מודלים, תשתיות וטכנולוגיות מאפשרות בתחום הבינה המלאכותית, ולא רק משלבות יכולות AI במוצרים קיימים. לפי נתוני הדוח, 35.2% מכלל הגיוסים בשנת 2025 הופנו לחברות AI Core. אם משווים את תחום ה־AI Core לסקטורים רגילים, הוא היה הסקטור הגדול ביותר מבחינת גיוסי הון בישראל בשנת 2025.

עבור תעשיית השבבים המקומית, המשמעות רחבה יותר מהשקעות בתוכנה. שכבת ה־AI Enablers – שבבים, תקשורת, מרכזי דאטה, סייבר ותשתיות חישוב – מוגדרת בדוח כאחד מארבעת הצירים המרכזיים לשימור המובילות הישראלית בבינה מלאכותית. זהו איתות לכך שהמרוץ הגלובלי ל־AI אינו רק מרוץ על מודלים, אלא גם על חומרה, תשתיות ושרשראות אספקה.

ברשות החדשנות מציינים כי ישראל אינה יכולה להתחרות במעצמות במונחי גודל בלבד, אך יכולה להוביל בתחומים שבהם חדשנות, התמחות ומהירות חשובות יותר מהיקף המשאבים. בהקשר זה, שבבים ותשתיות AI הם תחומים שבהם לישראל עומק טכנולוגי משמעותי, אך גם תלות גבוהה בשיתופי פעולה בין־לאומיים, בגישה לכוח חישוב ובחיבור לשרשראות אספקה גלובליות.

צמיחה חזקה, אך פחות מו״פ בישראל

לצד הצמיחה בענפי החומרה, הדוח מציג סימני אזהרה בשוק העבודה. מספר המועסקים בהייטק הגיע לכ־400 אלף עובדים, שהם כ־11.4% מהמועסקים במשק, אך לראשונה מזה עשור נרשמה ירידה במספר עובדי המו״פ בישראל. הירידה עומדת על כ־3,500 עובדים, ובמקביל נרשמה עלייה משמעותית בתפקידי מוצר.

ברשות החדשנות מציינים כי השינוי בתמהיל התפקידים עשוי להיות קשור להתייעלות עבודת הפיתוח באמצעות כלי בינה מלאכותית, אך גם להתרחבות מחלקות המו״פ של חברות ישראליות מחוץ לישראל. זהו נתון חשוב במיוחד לתעשיות חומרה ושבבים, שבהן מרכזי פיתוח, ידע הנדסי וניהול טכנולוגי הם חלק מרכזי מהיתרון התחרותי.

הדוח מצביע על מגמה עקבית של התרחבות פעילות חברות ישראליות בחו״ל. במרץ 2026 רק 62% מעובדי חברות ההייטק הישראליות הפרטיות הועסקו בישראל, לעומת 69% בשנת 2019. עיקר הגידול מחוץ לישראל נרשם בארצות הברית, כולל בתפקידי מו״פ ותפקידי הנהלה בכירה. לפי הדוח, חלקם של בכירי ההייטק המועסקים בישראל ירד בכ־9.6 נקודות אחוז מאז 2019.

המשמעות היא כפולה: מצד אחד, ההייטק הישראלי מתבגר והופך גלובלי יותר. מצד שני, כאשר מוקדי פיתוח, הנהלה וקבלת החלטות עוברים בהדרגה מחוץ לישראל, גדל החשש שחלק גדול יותר מהערך הכלכלי ומהידע האסטרטגי ייווצר מחוץ למדינה.

ההייטק מוביל בייצוא, ולכן חשוף לשער הדולר

הדוח מדגיש גם את תלותו החריגה של ההייטק ביצוא. יצוא ההייטק הגיע בשנת 2025 לכ־85 מיליארד דולר, שהם כ־58% מכלל היצוא הישראלי. היצוא מהווה כ־79% מתוצר ההייטק, לעומת כ־26% בלבד ביתר ענפי המשק. לכן, שחיקת שער הדולר פוגעת ישירות ברווחיות חברות שהכנסותיהן בדולרים והוצאותיהן בשקלים.

לפי הדוח, שינוי שער הדולר מ־3.7 שקלים בממוצע בשנת 2024 ל־3.45 שקלים בממוצע בשנת 2025 מתורגם לירידה של 21 מיליארד שקל בתוצר ההייטק. עבור חברות חומרה ושבבים, שבהן עלויות פיתוח, כוח אדם, ציוד ותפעול גבוהות במיוחד, מדובר בגורם שמקצר את ה־Runway ומייקר את פעילות הפיתוח בישראל מול חלופות בחו״ל.

דיפטק, דיפנס־טק, חלל וקוונטום

הדוח מצביע על התחזקות המעבר של ההייטק הישראלי לעולמות הדיפטק והבינה המלאכותית, ובפרט בתחומי הדיפנס־טק, החלל, הקוונטום ותשתיות הבינה המלאכותית. תחומים אלה דורשים בדרך כלל השקעות ארוכות טווח, ידע הנדסי עמוק, תשתיות ניסוי ומדיניות ממשלתית עקבית.

מבחינת רשות החדשנות, האתגר הוא לא רק לעודד הקמת חברות חדשות, אלא לבנות חברות טכנולוגיה גדולות ומבוססות בישראל. יו״ר רשות החדשנות, ד״ר אלון סטופל, אמר כי היתרון של ישראל אינו בגודל השוק או במשאבי טבע, אלא ביכולת לחשוב אחרת, לקחת סיכונים ולהפוך רעיונות פורצי דרך למציאות. לדבריו, המשימה כעת היא להבטיח שהיתרון הזה לא יישחק בעולם שבו התחרות על טכנולוגיה, הון ואנשים הופכת אגרסיבית יותר.

מנכ״ל רשות החדשנות, דרור בין, אמר כי ההייטק הישראלי ממשיך להפגין עוצמה ויכולת התאוששות, אך הדוח גם מציב מראה מול האתגרים האמיתיים של הענף. לדבריו, חלק מהפעילות, העובדים והכסף זזים החוצה מישראל, ומגמה זו עלולה לאורך זמן לשחוק את היתרון היחסי שעליו נבנתה אומת הסטארט־אפ.

השורה התחתונה של הדוח ברורה: שנת 2025 הייתה שנת התאוששות חזקה להייטק הישראלי, אך גם שנה שבה החומרה, השבבים ותשתיות ה־AI חזרו להיות חלק מרכזי מסיפור הצמיחה. השאלה האסטרטגית לשנים הקרובות היא אם ישראל תצליח לתרגם את העומק הטכנולוגי שלה בתחומי השבבים, הדיפטק והבינה המלאכותית לחברות גדולות, תעסוקה איכותית ומרכזי פיתוח שיישארו כאן – או שחלק הולך וגדל מהערך ימשיך לנוע אל מחוץ לישראל.

הפוסט דוח רשות החדשנות: החומרה והשבבים חזרו להיות מנוע צמיחה מרכזי בהייטק הישראלי הופיע לראשונה ב-Chiportal.

מושב הנעילה של ChipEx2026 הוקדש לאחת השאלות המורכבות ביותר של תעשיית ההייטק הישראלית: כיצד ממשיכים להקים בישראל חברות שבבים חדשות, כאשר עלויות הפיתוח, הסיכון הטכנולוגי ומשך הזמן עד למוצר מסחרי הולכים וגדלים. השיחה נערכה בין איל וולדמן, ממייסדי מלאנוקס ואחד היזמים המזוהים ביותר עם תעשיית השבבים הישראלית, לבין צביקה גולצמן מרשות החדשנות, העוסק בתחומי הבינה המלאכותית והשבבים. על פי פתיחת המושב, הכנס התקיים למרות ביטולים רבים של מרצים ומציגים מחו"ל, אך משך יותר מ־1,200 משתתפים.

זו לא הייתה הרצאה רגילה וגם לא הנחיה חד־כיוונית. מדובר היה בשיחת במה שבה בתחילה גולצמן הציב את השאלות המרכזיות בפני ולדמן, ובהמשך התהפכו התפקידים והשניים בחנו יחד את האתגרים מנקודת מבט יזמית, תעשייתית ומדינתית. השאלה שעמדה במרכז הדיון הייתה מדוע סטארטאפ שבבים אינו דומה לסטארטאפ תוכנה, ומה ישראל צריכה לעשות כדי לוודא שגם בעתיד יקומו בה חברות עמוקות טכנולוגית בתחום הסיליקון.

גולצמן פתח בהבחנה בין תרבות הסטארטאפים המוכרת מעולמות התוכנה לבין המציאות של פיתוח שבבים. בעולם התוכנה אפשר להוציא גרסה, לבדוק אותה, לתקן במהירות ולשחרר עדכון. בעולם השבבים, כל החלטה נעשית מוקדם יותר, יקרה יותר וקשה יותר לתיקון. לדבריו, סטארטאפים בתחום השבבים הם מבחן קיצון לא רק ליזמים, אלא גם למשקיעים, לאקו־סיסטם ולמדיניות המדינה שבה הם קמים.

ולדמן הסביר מהניסיון שלו כי כאשר מפתחים סיליקון, רמת הסיכון והעלות שונה לחלוטין. העלות של תכנון רכיב והעברתו לייצור עולה בכל דור חדש של תהליך ייצור. המעבר מתכנון דיגיטלי למסכות פיזיות ולייצור הוא שלב קריטי, יקר ומסוכן, שבו טעות אינה דומה לבאג תוכנה שאפשר לתקן בעדכון מהיר. לכן חברת שבבים צעירה זקוקה מהיום הראשון למשמעת הנדסית, להון משמעותי, לשותפים נכונים וליכולת לתכנן כמה צעדים קדימה.

מהדיון עלה כי הקושי בהקמת חברת שבבים אינו רק טכנולוגי. הוא נוגע גם למבנה ההשקעה, לזמינות של כוח אדם מנוסה, לגישה לכלי תכנון יקרים, לקשרים עם מפעלי ייצור ולנכונות של לקוחות אסטרטגיים להמר על חברה צעירה. בניגוד לחברת תוכנה, שיכולה להגיע לשוק במהירות יחסית ולבנות הכנסות תוך כדי תיקון המוצר, חברת שבבים נדרשת להשקיע סכומים גדולים עוד לפני שהמוצר הראשון מגיע ללקוח.

השיחה בין וולדמן לגולצמן הציבה את תעשיית השבבים כחלק מהשאלה הרחבה יותר של עצמאות טכנולוגית ויכולת תחרות לאומית. ישראל מחזיקה בידע הנדסי עמוק, במסורת של חברות שבבים מצליחות ובניסיון משמעותי בתחומי תקשורת, עיבוד, זיכרון ומערכות מורכבות. אבל כדי לשמר את היתרון הזה נדרש פייפליין מתמשך של חברות חדשות. פייפליין כזה אינו נוצר מעצמו. הוא דורש שילוב בין יזמים מנוסים, משקיעים שמבינים את לוחות הזמנים של חומרה עמוקה, תמיכה ממשלתית ממוקדת, אקדמיה רלוונטית ותעשייה שמסוגלת ללוות חברות צעירות בשלבי הסיכון הגבוהים ביותר.

המסר המרכזי של השיחה היה כי שבבים אינם עוד תחום אחד בתוך ההייטק. הם התשתית המרכזית שעליה נשענים בינה מלאכותית, תקשורת, ביטחון, רכב, מחשוב ענן ותעשיות עתידיות נוספות. לכן לשאלה כיצד מקימים בישראל עוד חברות שבבים יש חשיבות אסטרטגית אשר תשפיע על מקומה של ישראל בשרשרת הערך הטכנולוגית העולמית.

הפוסט איל וולדמן וצביקה גולצמן: למה סטארטאפ שבבים הוא מבחן קיצון לישראל הופיע לראשונה ב-Chiportal.

ההייטק הישראלי פתח את 2026 עם התאוששות פיננסית ברורה, אך גם עם סימני שינוי עמוקים במבנה הענף. לפי דוח IVC–לאומיטק לרבעון הראשון של 2026, חברות הטכנולוגיה הישראליות גייסו 3.4 מיליארד דולר ברבעון, נתון הגבוה מהממוצע הרבעוני של 2020, שעמד על 2.7 מיליארד דולר. בהשוואה לרבעון הראשון של 2025 מדובר בעלייה של כמעט 50%, המעידה כי השוק התרחק משפל סוף 2023 וחזר לרמת פעילות יציבה יותר. לפי הערכת IVC, אם כוללים גם סבבי גיוס שלא פורסמו או שייחשפו בהמשך, מספר הסבבים ברבעון עשוי להגיע לכ־225, בהיקף כולל של כ־4 מיליארד דולר.

עם זאת, הדוח מדגיש כי ההתאוששות אינה מתורגמת באופן ישיר להתרחבות רחבה של הענף. מספר העסקאות עדיין נמוך ביותר מ־15% מהממוצע ההיסטורי של העשור האחרון, והכסף מתרכז במספר קטן יחסית של חברות גדולות וחזקות. עשירון העסקאות העליון קיבל 52.5% מכלל ההון שגויס ברבעון. במילים אחרות, השוק חזר להזרים כסף, אך הוא עושה זאת בזהירות רבה יותר, בעיקר לחברות שהמשקיעים רואים בהן סיכוי גבוה לצמיחה גלובלית.

הפער הזה מסביר מדוע הגידול בהון אינו מביא לגידול מקביל במספר המועסקים. לפי הדוח, מספר המשרות בהייטק התייצב מאז 2023 בטווח של כ־380 עד 388 אלף משרות, וחלקו של הענף בכלל שוק העבודה ירד מעט מ־9.5% ב־2023 ל־9.4%. גם קצב גידול התעסוקה השתנה: בשנים 2023–2025 הוא עמד בממוצע על 1.4% בלבד, לעומת 5.7% בשנים 2016–2022. הדוח קושר זאת לעלויות שכר גבוהות, להתחזקות השקל שפוגעת בכוח הקנייה של דולרים שגויסו, ולשימוש גובר בבינה מלאכותית שמחליפה חלק מתהליכי ההתרחבות האנושיים.

אחת התופעות המרכזיות בדוח היא המעבר של ההשקעות לשלבים מוקדמים יותר. מאז 7 באוקטובר עלה חלקם של סבבי Pre-Seed עד Series A מ־22.5% ל־36.1% מההון, וברבעון הראשון של 2026 הגיעו סבבים אלה ל־1.35 מיליארד דולר. לעומת זאת, סבבי B ו־C, שבעבר היו מנוע הצמיחה המקומי המרכזי של חברות ישראליות, ירדו מ־42.5% ל־29.7% מההון, אף שעדיין גייסו 1.16 מיליארד דולר ברבעון. המשמעות היא שהכסף מופנה יותר לבניית קניין רוחני וטכנולוגיה, ופחות להרחבת ארגונים מקומיים גדולים שמעסיקים עובדים רבים.

גם גודל הסבבים השתנה. חציון סבבי ההשקעה בשלבים מוקדמים הגיע לשיא של 8.5 מיליון דולר, לעומת טווח של שניים עד שישה מיליון דולר שאפיין שנים קודמות. בסבבי B ו־C החציון זינק ל־47 מיליון דולר, יותר מ־50% מעל רמת השיא של בועת 2021. לפי הדוח, המשמעות היא שהמשקיעים אינם מפזרים את ההון על פני מספר גדול של חברות, אלא מחמשים קבוצה מצומצמת יותר של חברות שנחשבות איכותיות במיוחד.

הבינה המלאכותית הופכת לשכבת תשתית רוחבית בהייטק הישראלי. לפי IVC, כ־35% מהחברות הפרטיות הפעילות בישראל, כמעט 3,000 חברות, משלבות AI במוצר או בתהליך הפעילות שלהן. במקביל, ההון הגדול מתרכז בקבוצה קטנה יותר של חברות תשתית, מודלים ו־GenAI. חלקו של תחום ה־GenAI מכלל ההשקעות בהייטק הישראלי עלה מ־3.6% ב־2016 לשיא של 25.3% ב־2025, וברבעון הראשון של 2026 עמד על 17.6%. הדוח מדגיש כי GenAI אינו בהכרח תחום נפרד, אלא שכבה טכנולוגית המשולבת בסייבר, פינטק, תוכנה ותחומים נוספים.

הריכוזיות הענפית ניכרת במיוחד בחלוקת ההון לפי תחומים. סייבר קיבל 37.7% מההון ברבעון, ותוכנה ארגונית וצרכנית קיבלה 33.2%. יחד, שני התחומים האלה משכו יותר מ־70% מההון הפרטי בהייטק הישראלי. מנגד, מדעי החיים ירדו לשפל של 2.7% בלבד, פחות מ־100 מיליון דולר ברבעון. תחומי אגריטק ופודטק כמעט נעלמו מהמפה, בעוד שבבים וחומרה עלו ל־7.2%, השיעור הגבוה ביותר מאז 2018. הדוח רואה בכך איתות אסטרטגי חשוב, על רקע הפיכת השבבים לנושא גאופוליטי מרכזי בעולם.

בצד האקזיטים, התמונה חריגה במיוחד. שווי האקזיטים ברבעון הראשון של 2026 הגיע ל־62 מיליארד דולר, אך הדוח מדגיש כי הנתון מושפע מאוד מעסקאות הענק של Wiz ו־CyberArk, שהיוו 92% מהשווי הכולל. גם בנטרול שתי העסקאות האלה, הרבעון הניב אקזיטים בהיקף של כ־4.8 עד חמישה מיליארד דולר, נתון חזק מאוד במונחים היסטוריים. עם זאת, גם כאן הריכוזיות גבוהה: עיקר האקזיטים ממשיך להגיע מתחומי התוכנה והסייבר.

לפי הדוח, המשקיעים הזרים ממשיכים להיות עמוד השדרה של נזילות ההייטק הישראלי. הם אחראים ל־67% מההון שגויס מקרנות VC ו־CVC, ובתחומי הצמיחה המאוחרת חלקם אף גבוה יותר. לצד זאת, קיימת קבוצה יציבה של כ־180 עד 200 משקיעים זרים פעילים וחוזרים, לצד גרעין מקומי חזק של קרנות ישראליות. כלומר, גם בתקופה של אי־ודאות ביטחונית ומדינית, ישראל עדיין נהנית מאמון של משקיעים מקצועיים, אך הם נעשים בררנים יותר.

המסקנה המרכזית של הדוח היא שההייטק הישראלי אינו במשבר הון, אלא בתקופת כיול מחדש. הכסף חזר, האקזיטים חזקים, והבינה המלאכותית יוצרת מוקדי צמיחה חדשים. אך המבנה נעשה צר יותר, מרוכז יותר ופחות עתיר תעסוקה. כדי שההתאוששות תהפוך לצמיחה רחבה יותר, יהיה צורך בהרחבת ההשקעות גם לתחומים שנדחקו לשוליים, ובהחזרת סבבי הצמיחה הבינוניים למעמד מרכזי יותר. אחרת, ההייטק הישראלי עלול להישאר חזק פיננסית, אך מצומצם יותר מבחינת השפעתו על שוק העבודה ועל מגוון החדשנות בישראל.

הפוסט דוח IVC–לאומיטק: ההייטק הישראלי חזר לגייס, אך הצמיחה בתעסוקה נבלמה הופיע לראשונה ב-Chiportal.

“חוויית המשתמש היא הדבר הכי חשוב,” אמרה יוספה בן־כהן על הבמה, כשסיפרה לקהל כיצד מנסים לשחזר אחד המאכלים הפשוטים והאהובים בישראל – ביצת עין – בלי להשתמש בביצה כלל. בן־כהן, שמוצגת במקורות כמייסדת־שותפה של חברת Yo! Egg, הרצתה במפגש Silicon Club שנערך ב־29 בדצמבר במוזיאון אנו, מוזיאון העם היהודי שבאוניברסיטת תל אביב.

המסר המרכזי שלה היה פרקטי: לא עוד “נוזל” צמחי שמיועד בעיקר לחביתה מקושקשת, אלא מוצר שמנסה לתת את “כל החוויה” של ביצה שלמה – לבן וחלמון – כולל המראה, המרקם והבישול במחבת. לפי פרסומים מקצועיים על החברה, Yo! Egg פיתחה גרסאות צמחיות של ביצת עין ושל ביצה עלומה, ובמקורות אף נטען שהן הראשונות מסוגן בקטגוריה הזו.

לא רק טעם – אלא גם תפעול

בן־כהן תיארה מוצר שמכוון לשני קהלים בו־זמנית: מסעדות שצריכות להוציא מנות במהירות, ומשפחות שרוצות פתרון קצר־הכנה בבית. לדבריה בתמלול, ההיגיון הוא “להתנהג כמו ביצה”: חימום קצר, תוצאה עקבית, ומינימום התעסקות. במקורות חיצוניים מודגש ממד נוסף שמעניין במיוחד מטבחים מקצועיים: המוצרים משווקים כמוצר קפוא עם חיי מדף ארוכים יחסית, ועם אפשרויות הכנה מגוונות (טיגון/אידוי/מיקרוגל), כולל דגש על חלמון “נוזלי” שמחזיק את המרקם גם אחרי חימום.

גם מאחורי הקלעים, לדבריה, יש אתגר של סקייל: חלק מהייצור עדיין ידני, והדרך להוזלת מחיר עוברת באוטומציה. בשיח עם המנחים עלתה מיד שאלת המחיר מול ביצת תרנגולת, ובמיוחד מול ביצה זולה. בן־כהן לא ניסתה לייפות: בשלב הזה מדובר במוצר יקר יותר, והיעד שלה הוא להגיע לרמת מחיר שתהיה קרובה יותר למוצר פרימיום – “בערך כמו ביצה אורגנית”, כפי שנאמר בדיון.

החברה וההיגיון הכלכלי

Yo! Egg הוקמה ב־2021, לפי כתבה בענף המזון, על בסיס פיתוח שנולד בישראל: בן־כהן ובעלה, נסים בן־כהן, זיהו ביקוש למוצר שמחקה ביצת עין טבעונית; בהמשך הצטרף ערן גרונר כמנכ״ל ומייסד־שותף. החברה מציגה את המוצר גם כתגובה לשיקולים סביבתיים ואתיים. באחד הפרסומים נטען שבארה״ב נצרכות מעל 95 מיליארד ביצים בשנה, ושייצור ביצה אחת דורש כ־200 ליטר מים – נתון שמסביר למה משקיעים מחפשים חלופות בקנה מידה תעשייתי. בן כהן לא ניסתה להוכיח שהביצה הצמחית כבר ניצחה את הביצה הרגילה. היא ניסתה להראות מה נדרש כדי להתחרות בה באמת: מוצר שמרגיש “נורמלי” במחבת ובצלחת, קו ייצור שניתן להאצה, ומסלול הוזלה שמחבר בין אוכל רחוב, סופרמרקטים ומטבחים מוסדיים.

הפוסט Yo-Egg מציגה: חביתה בלי ביצה הופיע לראשונה ב-Chiportal.

Majestic Labs, סטארטאפ חדש של שלושה מנהלי סילי־קון ותיקים מגוגל ומטא – עופר שחם (מנכ״ל), שא רבי (נשיא) ומסומי ריינדרס (COO) – יצא מהסתר וגייס בסך הכול כ-100 מיליון דולר לפיתוח שרתים עתירי זיכרון ל-AI. לפי דיווחים, ה-Series A נסגר בספטמבר בהיקף 71 מיליון דולר בהובלת Bow Wave Capital ובהשתתפות Lux Capital, והסכום הכולל מגיע ל-100 מיליון דולר. החברה מפתחת ארכיטקטורת שרתים ושבבים קניינית המבטיחה עד פי 1,000 יותר זיכרון משרת ארגוני טיפוסי – ומערכת אחת שעל פי היזמים יכולה “להחליף” עד עשרה ארונות ציוד קיימים במרכז נתונים. אבטיפוס ראשון מיועד ל-2027. (AI & Data Insider)

ליבת ההבטחה הטכנולוגית של Majestic Labs היא העברת מרכז הכובד מהמעבד אל הזיכרון: בעבודות AI מסוימות צוואר הבקבוק איננו כוח החישוב אלא נפח/קרבת הזיכרון. ב-Majestic טוענים שהארכיטקטורה שלהם “ממוטטת” כמה וכמה ארונות ציוד לכדי שרת יחיד, ובכך מקטינה שטח רצפה וצריכת חשמל וקירור – אלמנטים יקרים במיוחד בעידן מרכזי נתונים ענקיים. היזמים מדגישים שהפתרון לא נועד “להחליף GPUs בכל מקום”, אלא לתת מענה למשימות AI עתירות-זיכרון שבהן יחס קבוע של חישוב-לזיכרון מגביל ביצועים ועלויות.

בסבב הגיוס נטלו חלק משקיעים בולטים בעולם השבבים וה-AI. לפי פרסומים בישראל, הסבב הכולל עמד על 90 מיליון דולר ל-Series A ועוד 10 מיליון דולר בסיד – סה״כ 100 מיליון דולר – והחברה מציגה טענה עקבית של “פי 1,000 זיכרון” ויכולת לאגד את הזיכרון של עשרה ארונות שרתים לתוך שרת אחד. הפרסומים הללו מפרטים גם את רשימת המשקיעים הרחבה ומאשרים את כיוון המוצר לעבר לקוחות היפרסקייל וארגונים עתירי נתונים.

שלושת המייסדים מגיעים מרקע עמוק בבניית שבבי ענן ומוצרי סיליקון לקנה-מידה עצום: ריינדרס הצטרפה לגוגל כבר ב-2003 והובילה צד עסקי-מוצרי בתחום הסיליקון; רבי מכר את חברת השבבים Arda לגוגל, הוביל את פיתוח שבב הווידאו Argos של יוטיוב; שחם מכר את Chip Genesis לגוגל והוביל תכנון-יישום סיליקון בחומרת הצרכן. ב-2018 עברו שלושתם למטא והקימו את FAST – Facebook Agile Silicon Team – עד קיצוצים ב-2023. מאז סוף 2023 הם בונים ב-Majestic Labs פלטפורמת שרתים עתירי זיכרון ל-AI. לפי הדיווחים, לחברה פחות מ-50 עובדים, מחציתם בתל-אביב והיתר בלוס אלטוס, קליפורניה; והיא כבר משוחחת עם לקוחות על הזמנות מוקדמות לקראת אבטיפוס ב-2027. (AI & Data Insider)

מהצד העסקי, יעד הלקוחות הוא היפרסקיילרים וחברות עם עומסי AI מבוססי-נתונים – פיננסים ופארמה, למשל – שבהם העלות-כוללת (TCO) של מרכזי נתונים נמדדת גם בשטח רצפה, חשמל וקירור, ולא רק במחיר ה-GPU. אם Majestic Labs תוכל לאמת בשטח את טענות ה-“פי 1,000 זיכרון” וה”שרת שמחליף עשרה ארונות”, ייתכן שהפתרון יפחית עלויות תשתית במטלות שבהן “שרתים עתירי זיכרון ל-AI” הם צו השעה. עם זאת, כל המספרים הללו עדיין הצהרתיים ותלויים במסירה מוצלחת של ארכיטקטורה, תוכנה ואקו-סיסטם – ואתגר זה יתברר רק כשהאבטיפוסים יגיעו לידי לקוחות.

גם בתמונה הישראלית יש עניין: נוכחות צוות משמעותית בתל-אביב ושילוב מהנדסים מקומיים בתחומי זיכרון, אריזה מתקדמת ותוכנה למערכות-על מעניקים ל-Majestic Labs חיבור חי לשוק הכישרונות המקומי ולשרשרת הערך של שבבים במרכזי נתונים. אם החברה אכן תספק “שרתים עתירי זיכרון ל-AI” שמסוגלים להאיץ אימון/אחזור מודלים גדולים ולצמצם טביעת רגל, היא תצטרף לגל חברות שמאתגרות את הסטטוס-קוו של ארכיטקטורת מרכזי נתונים בעידן ה-AI.

הפוסט בכירים לשעבר בגוגל ובמטא גייסו 100 מיליון דולר ל-Majestic Labs הישראלית הופיע לראשונה ב-Chiportal.

דירוג היזמות השנתי של PitchBook לשנת 2025 מציב שתי אוניברסיטאות ישראליות בעשירייה הראשונה בעולם בהכשרת בוגרים שהקימו סטארט-אפים וגייסו הון סיכון בעשור האחרון: אוניברסיטת תל-אביב ו־הטכניון – מכון טכנולוגי לישראל. הדירוג, שפורסם בידי Jordan Rubio ו-James Thorne, מבוסס על ניתוח יותר מ־173 אלף מייסדים שנתמכו בהון־סיכון, ומשווה בין תוכניות תואר ראשון, תארים מתקדמים ו-MBA.

לפי PitchBook, סטנפורד וברקלי ממשיכות להוביל את הטבלה, אך מוסדות מחוץ לארה״ב – ובהם קנדה, הודו וישראל – מתחזקים. באופן בולט, הטכניון טיפס משמעותית לעומת 2024, והצטרף יחד עם אוניברסיטת תל-אביב לעשירייה העולמית.

החברות המובילות לפי הון שגויס – מתוך נתוני PitchBook

אוניברסיטת תל-אביב (Top 5 by capital raised):

• Generate (Capital Markets/Institutions) – 4.3 מיליארד דולר
• Lendbuzz – 1.2 מיליארד דולר
• Next Insurance – 1.1 מיליארד דולר
• Cato Networks – 1.1 מיליארד דולר
• Varo – 1.1 מיליארד דולר

הטכניון – מכון טכנולוגי לישראל (Top 5 by capital raised):

• Uber Freight – 2.7 מיליארד דולר
• Lendbuzz – 1.2 מיליארד דולר
• Fireblocks – 1.0 מיליארד דולר
• Armis – 792 מיליון דולר
• Celsius Network – 780 מיליון דולר

מעבר לטבלאות הגלובליות, PitchBook פרסמה מהדורות ייעודיות לאירופה ולמייסדות נשים. הדירוג מדגיש כי הצלחת היזמות אינה תלויה רק באקדמיה, אלא באקו-סיסטם מלא: מצוינות מחקרית, תרבות המעודדת ניסוי וחדשנות, וקהילה מממנת שמוכנה לתמוך ברעיונות נועזים עד להפיכתם לחברות גלובליות. בשנה הנוכחית בולטת שוב תרומתן של אוניברסיטאות ישראל לאקו-סיסטם הזה, כאשר רשימות החברות המובילות לפי הון שגויס משקפות שילוב בין פינטק, ביטוח דיגיטלי, סייבר ותשתיות דיגיטליות.

בשורה התחתונה: נוכחות כפולה של מוסדות ישראליים בעשירייה הראשונה מחזקת את מעמד ישראל בזירת היזמות העולמית, ומצביעה על מסלול הכשרה ואקו-סיסטם שממשיכים לייצר מייסדים מגייסי הון בקנה מידה בינלאומי.

למחקר באתר PITCHBOOK

הפוסט אוניברסיטת תל-אביב והטכניון נכנסו לעשירייה העולמית בדירוג היזמות של PitchBook הופיע לראשונה ב-Chiportal.

“הפורום איפשר חיבור ישיר בין חברות לטביות לישראליות והוביל למזכרי הבנות ולידים קונקרטיים בתחומי הפוטוניקה, הרפואה המדויקת, ייצור אמוניה ירוקה וטכנולוגיות שבבים,” אמרה אירינה רובינצ’יק, ראש נציגות סוכנות ההשקעות והפיתוח של לטביה (LIAA) בישראל. (Trend)

על-פי הראיון שפורסם היום (12 באוגוסט 2025), לטביה מבקשת למצב את עצמה “שער כניסה” של חברות וסטארטאפים ישראליים לשוק האיחוד האירופי, עם דגש על תעשיות מבוססות חדשנות: טכנולוגיות ביטחוניות, אנרגיה נקייה ורפואה מדויקת.

במסגרת הפורום, שנערך בשיתוף מכון היצוא, נחתם מזכר הבנות לקידום סחר והשקעות, ארגון מפגשי B2B והעמקת שיתופי פעולה בתחומי טק-דיפנס, אנרגיות מתחדשות וייצור מתקדם. הסכמים נוספים עם איגודים עסקיים וקלסטרים טכנולוגיים נועדו להאיץ העברת ידע, פיתוח משותף ומסחור מהיר של תוצאות מחקר.

לטביה מציעה לחברות ישראליות “חבילת תמיכה” הכוללת מסלול רישום חברה מהיר, הטבות לפי חוק הסטארטאפים המקומי וסיוע ברילוקיישן לעובדים. בנוסף, הרשויות מעודדות להשתמש בלטביה כבסיס להשתתפות במכרזי האיחוד, להקמת מתקני מו״פ ולבחינת טכנולוגיות בסביבות “טסט-בד” מוסדרות.

תחומי עדיפות להמשך שיתוף הפעולה: פוטוניקה, שבבים, מערכות אוויריות בלתי-מאוישות ופתרונות נגד-רחפנים, מימן ואמוניה ירוקה, בריאות דיגיטלית מבוססת בינה מלאכותית ואגריטק בר-קיימא. השילוב בין יתרונות השוק האירופי של לטביה לבין יכולות החדשנות של ישראל, כך לטענת LIAA, יוצר “פוטנציאל משמעותי לפרויקטים הדדיים”.

לצד המערך המדינתי, ל-LIAA נציגות פעילה בישראל המסייעת בהכוונה, חיבורים עסקיים ותהליכי הקמה.

הפוסט לטביה מציעה מסלול מהיר ליזמים ולמשקיעים ישראלים לכניסה לשוק האיחוד האירופי הופיע לראשונה ב-Chiportal.

ב-13 בנובמבר 2024, נערך כנס תעשיית השבבים של Silicon Catalyst במוזיאון ההיסטוריה של המחשבים במאונטן ויו, קליפורניה. הכנס, שהתמקד בהשפעת הבינה המלאכותית (AI) על תעשיית השבבים והסטארטאפים, כלל דיונים עם מומחים בולטים שסיפקו תובנות חדשניות על העתיד של תחום זה.

אתר semiengineering.com מדווח כי את האירוע פתח ריצ'רד קרטיס, שותף מנהל ב-Silicon Catalyst, שהזכיר את שורשיה ההיסטוריים של תעשיית השבבים בסיליקון ואלי, כשהנדסאים עזבו את Shockley Semiconductor כדי להקים חברות עצמאיות. דרך האנקדוטות ההיסטוריות, כמו פיצ' המפתח של רוברט נויס לשימוש בסיליקון כבסיס לייצור שבבים, הונחה הקרקע לדיון על החדשנות של ימינו.

הכנס כלל פאנל בהנחיית דיוויד פרנץ', מנכ"ל SigmaSense, בהשתתפות נאבין צ'דה (Mayfield),  קלואי מה (Arm), וג'יי דאוואני (Lemurian Labs)..   המשתתפים דנו במגוון נושאים מרכזיים: מהפכת הבינה המלאכותית, ההתפתחויות בתכנון שבבים, והשפעת הטכנולוגיות החדשות על החברה.

עידן הזהב של שבבים ובינה מלאכותית

נאבין צ'דה ציין כי אנחנו נמצאים בעידן זהב חדש לתעשיית השבבים, בעיקר בזכות AI. לדבריו, בינה מלאכותית מספקת כלי עבודה חדשניים שישמשו כ"שותפים" לבני האדם, תוך האצת תהליכי יצירה וחדשנות. AI מסייעת בייעול ייצור שבבים, שיפור איכות התהליכים, ופיתוח טכנולוגיות חדשות כגון כלי תוכנה חכמים לעיצוב חומרה.

לדבריו, "תוכנה כבר 'אכלה' את העולם, וכעת היא חוזרת אל החומרה." המשמעות היא שסטארטאפים בתעשיית השבבים לא רק מפתחים את השבבים עצמם, אלא גם תורמים לבסיס של חדשנות בפיזיקה, כימיה וביולוגיה.

שבירת חומת הזיכרון

קלואי מה הדגישה את פריצות הדרך של Arm, במיוחד באמצעות שיתוף הפעולה עם אנבידיה על שבב ה-Grace Hopper. שבב זה מציע גישה חדשנית לפתרון אתגרי "חומת הזיכרון" בתהליכי AI מתקדמים. החידושים מאפשרים מעבר מהיר של נתונים בין CPU ו-GPU במהירויות חסרות תקדים של 900GB/s.

קלואי הדגישה כי הבינה המלאכותית משפיעה גם על תחומים נוספים, כמו פיתוח משקפיים חכמים ורובוטים אישיים. בעיניה, AI לא רק תשנה את העבודה הלבנה אלא גם תפתח פוטנציאל לשיפור חיי היומיום שלנו, עם רובוטים שיבצעו משימות פיזיות מורכבות.

מדע בדיוני הופך למציאות

ג'יי דאוואני תיאר כיצד AI מביאה את המדע הבדיוני למציאות. הוא ציין את ההזדמנויות ברפואה מותאמת אישית ובמיפוי ביולוגי שיאפשרו הארכת חיים בריאים. לדבריו, החדשנות בארכיטקטורת שבבים תאפשר יצירת מודלים חכמים שמסוגלים להבין, לחפש ולבצע אינטראקציות מורכבות יותר ויותר.

השיח בכנס חיזק את המסר כי השילוב בין AI לשבבים לא רק משנה את טכנולוגיות הייצור אלא גם את האופן בו אנו מבינים את תעשיית ההייטק. הסטארטאפים של היום ניצבים בפני שפע הזדמנויות לחדש וליצור פתרונות שמשנים חיים.

כנס Silicon Catalyst 2024 הותיר רושם כי העתיד של שבבים, בינה מלאכותית והאנושות קשור זה בזה, תוך פיתוח כלים וטכנולוגיות שיאפשרו לשפר את איכות חיינו.

הפוסט כיצד בינה מלאכותית מעצבת מחדש את עולם הסטארטאפים בתעשיית השבבים הופיע לראשונה ב-Chiportal.

נתחיל בחדשות הטובות, שאולי נכון יותר להגדירן כחדשות מדהימות. ומדוע מדהימות? כי אין מילה אחרת לתאר מצב שבו בתוך שנה אחת חזינו בגידול של פי 2.5! בסך ההשקעות בהייטק הישראלי. וזהו רק הנתון הראשון שאפשר להתפעל ממנו. לפי נתוני חברת המחקר IVC המרכזת את נתוני ההשקעות בהייטק, הסתיימה שנת 2020 (שהחלה כשנת קורונה) עם סך גיוסים של 10 מילארד דולר. מספר מרשים למדי וגם מספר שיא שלא ראינו כדוגמתו בעבר. אך די מהר התברר כי זו היתה רק תחילתה של "מתקפת" השקעות שנחתה על ישראל מכל קצוות הגלובוס. במהלך שנת 2021 השקיעו בחברות הייטק ישראליות למעלה מ-1,000 (אלף!!!) קרנות הון סיכון זרות וזאת בנוסף לכמה מאות קרנות ישראליות. לפי נתונים די סופים תסתיים שנת 2021 עם סך השקעות של 25.66 מילארד דולר. כמות הכסף האדירה הזו הושקעה ב-776 חברות כלומר בממוצע הושקעו בכל חברה 33 מליון דולר! אם נשווה את הכמות הזו לשנת 2020 נגלה שרק בשנה שעברה היה הסכום הממוצע שהושקע בחברה 17.2 מליון דולר ובתוך שנה קפץ סכום ההשקעה הממוצע לחברה בפי שניים!

נתונים מרשימים נוספים הם נתוני האקזיטים של שנת 2021. השנה הסתכמו סך ההנפקות והמכירות של חברות ישראליות ב-23 מילארד דולר. נתונים אלו מייצגים עליה משמעותית לעומת שנת 2020 אך די דומים בהיקפם לשנת 2019.

ירידה מדאיגה במספר חברות הייטק חדשות

המספרים המדהימים הנ"ל מסתירים עובדה מדאיגה המייצגת מגמה הנמשכת כבר מספר שנים. אם נבחן לעומק את נתוני ההשקעות בהייטק הישראלי נגלה כי בעוד שכמות הגיוסים גדלה ב-250%, כמות החברות בהן השקיעו המשקיעים גדלה רק ב-30%.

ואכן בשנים האחרונות אנו חווים ירידה משמעותית בכמות ההתחלות של סטרטאפים חדשים. אם בתחילת העשור נולדו בכל שנה כ-1,000 סטרטאפים חדשים, הרי שב-5 שנים האחרונות אנו רואים ירידה מתמשכת בכמות החברות החדשות. לפי נתונים שריכז עבורינו שמוליק שלח, מנהל המחקר הטכנולוגי בחברת IVC, ניתן ללמד כי בעוד שבשנים 2014-2015 נולדו בישראל כ-1,400 חברות בשנה, הרי שבשנת 2017 צנחו המספרים ל-1,150 חברות, בשנת 2018 כבר ירדה כמות החברות החדשות לפחות מ-1,000 ולפי הנתונים העכשווים בשנת 2021 נולדו בסה"כ 235 חברות. שלח טרח לציין כי אלו מספרים לא סופיים וכי חלק מהחברות שהוקמו השנה טרם ביצעו סבבי גיוס משמעותים ולכן לא כולן נמצאות בסטטיסטיקות אך גם אם ניקח בחשבון שהמספר יגדל פי 3, עדיין מדובר במספרים נמוכים משמעותית למה שהכרנו רק לפני כמה שנים.

למרות הירידה העקבית בכמות החברות החדשות טרם ברור מהן הסיבות המדויקות לכך אבל כבר היום אפשר להצביע על שתי סיבות מרכזיות.

סיבה ראשונה היא המחסור החמור בכח אדם שגרם לתחרות קשה על כל עובד והביא לעליה מטאורית במשכורות ובתנאי ההעסקה של עובדים רבים. משכורות העתק המוענקות כיום לעובדים גם בחברות הגלובליות וגם בחברות הייטק צעירות הן מן הסתם זרז שלילי ליזמים ועובדים לעזוב את מקום עבודתם המפנק ולצאת להרפתקה של הקמת חברה חדשה עם כל הסיכונים הכרוכים בכך.

סיבה נוספת היא חוסר הבהירות בעידן הקורונה. בימים של סביבה מקומית וגלובלית בלתי יציבה המשתנה חדשות לבקרים, ניתן להבין מדוע יזמים רבים נרתעים מלהקים חברה חדשה ולצאת לדרך כאשר חוסר הבהירות באשר לעתידן גדול עוד יותר מבימים כתיקונם.

ירידה בולטת במגזר השבבים

כאן המקום לציין כי למרות שהבעיה של חוסר הקמת חברות חדשות משותפת לכל מגזרי ההייטק היא בולטת במיוחד דווקא במגזר השבבים. זו תופעה שקשה להסבירה שכן כמות האקזיטים בתחום השבבים והיקפם בולט במיוחד מול מגזרי הייטק אחרים. די אם נזכיר הצלחות פנומנליות כמו מובילאיי, מלאנוקס והבאנה לאבס השייכות כולן לתעשיית השבבים. לכל אלה הצטרפו לאחרונה מספר חברות שביצעו אקזיט מרשים ע"י הנפקת מניותיהן לציבור בשוויים אסטרונומים כולל אינוביז, וואלנס וארבה רובוטיקס. חברות נוספות כאוטוטוקס, סטורדוט, וסאטיקספיי צפויות ללכת בקרוב בעקבותיהן. אך מה עם הדור הבא? האם גם בעוד 5-10 שנים נוכל ליהנות מאקזיטים דומים?

המשמעיות לעתיד התעשיה והכלכלה בישראל

הבעיה הגדולה באי התחלות חדשות היא השפעתה על עתידינו. בעוד שהכסף הרב המגיע לקופת חברות ההייטק מכל הגיוסים המרשימים עלול להתפוגג ולהיעלם מבלי להשאיר עקבות, קיטון בכמות החברות החדשות צפוי לפגוע בכלכלת ישראל בכלל ובתעשיית ההייטק בפרט. במילים אחרות, כמות התחלות קטנה יותר משמעותה צמצום בכמות החברות הישראליות הבוגרות וירידה צפויה בכמות האקזיטים שנראה כאן בעוד 7-10 שנים כשהחברות שקמות היום יגיעו לבשלות עסקית. לכן חשוב ואפילו חיוני שקברניטי המשק הישראלי לא יתפתו לנוח על זרי האופוריה שיוצרים הגיוסים המפוארים וימצאו דרכים לעידוד הקמת חברות ישראליות חדשות.

הפוסט סיכום שנת 2021 בהייטק: עליה מטאורית בגיוסים ובאקזיטים לצד ירידה מדאיגה בכמות החברות החדשות הופיע לראשונה ב-Chiportal.