דו"ח IVC-GNY-KPMG מצביע על ירידה דרמטית בהשקעות ראשוניות וגיוסי קרנות, אך גם על ענפי מפתח כמו AI, סייבר וביטחוני שממשיכים למשוך הון, לצד יוזמות ממשלתיות חדשות והון פנוי של 11 מיליארד דולר

דו"ח המשקיעים של IVC-GNY-KPMG למחצית הראשונה של 2025 מספק תמונת מצב עדכנית של תעשיית ההיי-טק הישראלית, הממשיכה לפעול על רקע מלחמה מתמשכת וחוסר יציבות כלכלית. הנתונים מצביעים על ירידה חדה בהשקעות ראשוניות ובהקמת קרנות חדשות, אך גם על סימנים ראשונים להתאוששות – עם תחומי טכנולוגיה בולטים שמושכים השקעות, יוזמות ממשלתיות חדשות, ותפקיד מרכזי למשקיעים מוסדיים.

האטה חדה בהקמת קרנות וגיוסי הון

במחצית הראשונה של השנה הוקמו בישראל 12 קרנות הון סיכון חדשות – מספר הדומה למחצית הראשונה של 2024 אך נמוך מהותית מהיקף השיא ב־2022 ו־2021. סך ההון שגויס נאמד ב־300–350 מיליון דולר בלבד, בהשוואה ל־1.2 מיליארד דולר בכל 2024 ול־2.2 מיליארד דולר ב־2023. רוב הקרנות החדשות נמצאות עדיין בשלב קריאת ההון הראשונה, כאשר הסגירות הסופיות צפויות בהמשך השנה.

הדו"ח מצביע על ירידה דרמטית בכלל השוק: השקעות חדשות כמעט נעצרו, והקרנות מעדיפות להשקיע בחברות שכבר קיימות בפורטפוליו שלהן. ירידה זו, על פי הדו"ח, מייצרת פערי מימון משמעותיים עבור סטארט-אפים צעירים.

העדפה להשקעות המשך

במחצית הראשונה של 2025 ירדה פעילות ההשקעות הראשוניות לשפל של עשור. מנגד, השקעות המשך שומרות על נפח גבוה. מגמה זו משקפת את הזהירות שאימצו הן קרנות מקומיות והן זרות, שבחרו לרכז משאבים בחברות קיימות במקום לקחת סיכונים בחברות חדשות.

בקרב משקיעים זרים ניכרה ירידה חדה במספר העסקאות הראשוניות, אך במקביל נרשמה עלייה בגודל העסקאות הראשונות – עדות להתמקדות בפחות עסקאות אך בהיקפים גדולים יותר. המשקיעים הישראלים, לעומת זאת, שמרו על יציבות יחסית והמשיכו לתמוך באקוסיסטם המקומי גם בתקופה מאתגרת.

תחומי עניין בולטים: AI, סייבר וביטחוני

על אף המגמות השליליות, מספר תחומים ממשיכים למשוך השקעות:

• בינה מלאכותית גנרטיבית (Generative AI) – התחום המוביל במספר העסקאות, עם דוגמאות כמו ההשקעה בסנטרה (Sentra) בסך 50 מיליון דולר.
• פינטק וסייבר – ממשיכים להוות מנועי צמיחה מרכזיים.
• טכנולוגיות ביטחוניות (DefenceTech) – חוזרות לקדמת הבמה בשל המציאות הביטחונית, עם צפי להמשך גידול ולהעתקת טכנולוגיות גם לשוק האזרחי.

יוזמות רשות החדשנות

כדי להתמודד עם המחסור בהון ולהבטיח את המשך התמיכה ביזמות, רשות החדשנות השיקה שני כלים מרכזיים: קרן "סטארט-אפ" ותוכנית "יוזמה 2.0". מטרת היוזמות היא להגדיל את הנזילות ולעודד מעורבות של משקיעים מוסדיים בהשקעות הון סיכון.

הרשות מדגישה את החשש ממחסור בהון זמין ("Dry Powder") עבור תחומי דיפ-טק, אנרגיה, אוטו-טק ורפואה – תחומים שבהם דרכי החדירה לשוק מורכבות יותר ודורשות מימון מתמשך. לצד זאת, קרן הסטארט-אפ של הרשות ממשיכה להזרים מאות מיליוני שקלים מדי שנה, בעיקר להשקעות בשלבים מוקדמים, תוך השתתפות בהיקף גבוה בסבבים לא מדללים.

תפקיד המשקיעים המוסדיים

הדו"ח מדגיש את החשיבות ההולכת וגדלה של ההון המוסדי הישראלי. הראל, מור והפניקס אחראים ל־69% מההשקעות הכספיות של מוסדיים במחצית הראשונה של 2025. כלל ביטוח הובילה במספר העסקאות, אך לא בהיקף הכולל. המגמה משקפת את חשיבות ההון המקומי ביצירת יציבות בשוק בעתות משבר.

הון פנוי להשקעות עתידיות

למרות הירידה בהשקעות, קרנות ההון סיכון הישראליות מחזיקות עדיין בכ־11 מיליארד דולר של "אבקת שריפה" – הון פנוי להשקעות. כ־3 מיליארד דולר מיועדים להשקעות ראשוניות וכ־8 מיליארד דולר להשקעות המשך. נתון זה מהווה עוגן של יציבות שעשוי לאפשר שימור ואף האצה של קצב ההשקעות בהמשך השנה.

מבט קדימה

הדו"ח מסכם כי ההיי-טק הישראלי נמצא בצומת דרכים. מצד אחד – האטה חריפה, ירידה במספר הקרנות ובסך הגיוסים, והעדפה ברורה להשקעות המשך. מצד שני – תחומי חדשנות פורצי דרך דוגמת AI, יוזמות ממשלתיות חדשות, מעורבות הולכת וגדלה של משקיעים מוסדיים, והון זמין משמעותי שיכול להזרים חמצן לשוק.

המשמעות היא שבשוק ההיי-טק הישראלי קיימים תנאים ליצירת גל חדש של יזמות וצמיחה, אם יצליח לשלב נכון בין הון מקומי, תמיכה ממשלתית והמשך מעורבות של משקיעים זרים. כפי שהודגש בדו"ח, פעמים רבות דווקא מתקופות של אי־ודאות צומחות הזדמנויות חדשות – והאקוסיסטם הישראלי כבר הוכיח בעבר את יכולתו להתחדש ולהוביל את הקדמה העולמית.

הפוסט ירידה בהשקעות הון סיכון בישראל במחצית הראשונה של 2025 – לצד ניצני התאוששות ויוזמות חדשות הופיע לראשונה ב-Chiportal.

"ההיי-טק הישראלי שובר שיאים וממשיך לצמוח". כך מתאר גיא קצוביץ', מנכ"ל קרן פיוז'ן, בניוזלטר שהוציאה הקרן לאחרונה.

גיא קצוביץ', מנכ"ל קרן פיוז'ן, סיכם את שנת 2024 כתקופה יוצאת דופן להיי-טק הישראלי, זאת על אף האתגרים הפוליטיים, הביטחוניים והכלכליים שעמדו בפני המדינה. לדבריו, "רבים ניבאו קריסה כלכלית ובריחת מוחות, אך המציאות בשטח מוכיחה שההיי-טק הישראלי חזק וגמיש מתמיד."

קצוביץ' ציין כי בכנס הטרנדים והתחזיות השנתי של Fusion, בשיתוף עם קרן Vintage, הוצגו נתונים מרשימים המעידים על עמידות וצמיחה בתעשייה. השנה הסתיימה עם שיא כל הזמנים במיזוגים ורכישות של סטארט-אפים ישראליים, שהגיעו לסכום כולל של 10.5 מיליארד דולר, לצד עלייה בהיקף ההשקעות.

"השנה ביצענו מעל ל-30 השקעות בסטארט-אפים ישראליים," סיפר קצוביץ'. "ערכנו יותר מ-50 כנסים וסדנאות ליזמים ויזמות, והשקנו את דוח הפרה-סיד הראשון של תעשיית ההון-סיכון בישראל."

בין ההצלחות הבולטות של השנה, קצוביץ' הדגיש את רכישתה של חברת Innplay Labs על ידי פלייטיקה בסכום של כ-300 מיליון דולר, וכן סבבי גיוס משמעותיים של חברות כמו Agora, DigitalOwl, ScaleOps ו-Clarity. לדבריו, "החברות שהצליחו לגייס סכומים גדולים הן אלו שהפגינו מצוינות טכנולוגית."

נתוני הכנס הצביעו על כך שרוב הכספים שמגיעים להשקעות בהיי-טק הישראלי מקורם ברוכשים ומשקיעים זרים, בעיקר מארה"ב. קצוביץ' הדגיש את חשיבות השוק האמריקני להמשך צמיחת התעשייה המקומית.

לדבריו, מגמת הריכוזיות של ההשקעות בתחומים כמו סייבר ובינה מלאכותית נמשכת, אך קצוביץ' הדגיש את הצורך להרחיב את ההשקעות גם לתחומים חדשים ומגוונים. "תחומים כמו חקלאות-טק, טכנולוגיות בריאות ואנרגיה מתחדשת זוכים לפחות תשומת לב, אך הם קריטיים לעתיד הכלכלה הישראלית. אנו רואים פוטנציאל אדיר בתחום הבינה המלאכותית, אך גם זקוקים להשקעות ממשלתיות כדי להתחרות בזירה הגלובלית," הוסיף.

בנוסף לכך, קצוביץ' ציין את הגידול בשיתופי הפעולה בין חברות סטארט-אפ ישראליות לבין תאגידים בינלאומיים. "בשנה האחרונה ראינו חברות כמו Nvidia ו-Salesforce משקיעות מיליארדי דולרים ברכישות של חברות ישראליות. שיתופי הפעולה הללו מדגישים את החשיבות של הכישרון המקומי בזירה הגלובלית," אמר.

תחום נוסף שצבר תאוצה הוא ההשקעות ב-Deep Tech וטכנולוגיות מתקדמות. "הדור הבא של הסטארט-אפים בישראל לא מתמקד רק בפתרונות מהירים, אלא גם בטכנולוגיות עמוקות שמשנות תעשיות שלמות. זהו שינוי מגמה שיכול להניב פירות משמעותיים בעתיד," הסביר קצוביץ'.

התעשייה גם מתמודדת עם אתגרים לא מעטים

קצוביץ' התייחס גם לאתגרים הפוליטיים והכלכליים שממשיכים להוות מכשול עבור התעשייה. "המצב הפוליטי השברירי משפיע על אמון המשקיעים, במיוחד בשוק ההון הזר. עלינו להבטיח יציבות כלכלית ופוליטית כדי לשמר את מעמדנו בזירה הבינלאומית."

האתגרים הניצבים בפני תעשיית ההיי-טק בישראל כוללים גם ירידה בכמות ההשקעות בשלבים מוקדמים, אשר מקשה על סטארט-אפים צעירים לקבל תמיכה ראשונית. בנוסף, התעשייה סובלת מהתרכזות יתר בתחומים ספציפיים, כמו סייבר, שמותירים תחומים מבטיחים אחרים ללא השקעה מספקת. "הפערים הללו עלולים לפגוע ביכולתנו להוביל בזירה הבינלאומית בעתיד," ציין קצוביץ'. אתגר נוסף הוא המחסור במענה מתאים לצרכים של תעשיות מתפתחות כגון אנרגיה ירוקה ובינה מלאכותית, הדורשות משאבים ותשתיות מתקדמות שאינן זמינות כיום. לדבריו, "שימור הכישרון המקומי והחזרת מוחות מבריקים שיצאו לחו"ל הם משימות קריטיות לשמירה על יתרוננו התחרותי."

לסיכום, קצוביץ' הביע תקווה ואופטימיות לגבי המשך צמיחתו של ההיי-טק הישראלי, אך הדגיש את האחריות המשותפת של הממשלה והמגזר הפרטי לתמוך בתעשייה. "כדי לשמור על מעמדנו כ'אומת הסטארט-אפ', עלינו לאמץ גישה פרו-אקטיבית ולהשקיע בתחומים חדשים ובכישרונות הצעירים. עם התמדה וגישה נכונה, נוכל להמשיך להיות מקור להשראה עולמית," סיכם.

הפוסט סיכום 2024: ההיי-טק הישראלי שובר שיאים וממשיך לצמוח הופיע לראשונה ב-Chiportal.

14 נציגי קרנות מאירופה ומעל 18 נציגי חברות, רשויות וגופים עירוניים, ייקחו חלק החודש במפגש עם סטארטאפים ויזמים ישראלים, במסגרת כנס Europe Days  שחוגג בימים אלה את שנתו העשירית. על פי ההערכות, קבוצת המשקיעים מגרמניה, שווייץ ואוסטריה שמשתתפים בכנס מנהלת מעל מיליארד וחצי אירו וכ- 600 מיליון מהם פנויים להשקעה.

על פי נתוני חברת IVC, חברות אירופאיות רכשו סטארטאפים ישראלים בהיקף של למעלה מ- 4.4 מיליארד דולר במהלך 2023. במהלך 2023, למרות המשבר העולמי והמלחמה בישראל, 141 קרנות הון סיכון וגופי השקעות אירופאים השקיעו בישראל השקעות חדשות והשקעות המשך. מתחילת 2024, 22 קרנות הון סיכון וגופי השקעות אירופאים כבר השקיעו בישראל.

הכנס ימנף את הנתונים המעודדים האלה לכדי שיתופי פעולה של ממש, ויחבר בין קרנות וחברות משוויץ, גרמניה ואוסטריה לסטארטאפים ויזמים ישראלים. האירוע יתקיים ב-19 במרץ במודל היברידי – פיזית בדובנוב 8 תל אביב, ובאופן מקוון עבור כל מי שהמצב מקשה עליו להגיע.

הענפים והמגמות שמעניינות קרנות אירופאיות, שגם יקבלו התייחסות בכנס כוללים: AI, FoodTech, HealthTech הכולל פארמה, ביוטק ו- eHealth, סייבר, ClimateTech וקיימות, תעשיה חכמה ו-FinTech/Blockchain.

לדברי תמר שלימק, מנהלת השקעות של קרן הון הסיכון hubraum הלוקחת חלק במפגש,  הקרן רואה ערך רב בפעילות שלה בישראל והחשיפה ליכולות הטכנולוגיות הקיימות בשוק הייחודי הזה מהווה יתרון  גדול עבורה.

״משקיעים מאירופה פתוחים יותר ל׳יציאה׳ החוצה ולגוון את השקעותיהם גם בישראל״, אומר גילי צגלה, מנכ״ל Novawind, משקיע ושותף כללי בקרן דיירקט ראונד המתמחה בשווקים האירופאים ויוזם כנס Europe Days. ״למרות ירידות בשווקים ברחבי העולם והמלחמה בישראל, התחרותיות העולמית עלתה ועימה גדל גם הצורך של אירופה בפתרונות טכנולוגים חדשנים שבאים מבחוץ. החברות והמשקיעים מאירופה נמצאים כיום בנקודה בה הם חייבים להסתכל החוצה למקומות כמו ישראל, שתספק להם מה את שעסקים בכל העולם מחפשים: חדשנות, מוצרים חדשים ומודלים עסקיים מנצחים.״

הפוסט 14 קרנות עם מיליארד וחצי אירו מחפשות סטארטאפים ויזמים ישראלים הופיע לראשונה ב-Chiportal.