במפגש פורום הסיליקון קלאב שהתקיים ב-1 באפריל במוזיאון אנו באוניברסיטת תל אביבהתקיים פאנל בנושא "כמה זמן נותר לכם עד שבוט יחליף אתכם?

בפאנל זה נדונו שאלות מהותיות על עתיד העבודה בעידן הבינה המלאכותית, והאם ובאיזה מידה מערכות חכמות יוכלו להחליף את העובד האנושי. המשתתפים בפאנל כללו את פרופ' גיל אפשטיין, לשעבר דיקן מדעי החברה באוניברסיטת בר אילן וכיון מרצה וחוקר בכיר במרכז טאוב; את ענבל נצר לנציאנו, יועצת ניהול ומנהיגות; את דניאל שרייבר, מנכ"ל חברת למונייד ומייסד מכון מוזאיק למדיניות בינה מלאכותית; ואת פרופ' ענת לכנר, פרופסורית למנהל עסקים ב-Stern School of Business של NYU, המתמחה בהטמעת שינוי בארגונים. את הפאנל הנחה שלמה גרדמן מנכ"ל ASG .

"כמה זמן נותר לכם עד שבוט יחליף אתכם?"

לשאלת שלמה גרדמן "כמה זמן נותר לכם עד שבוט יחליף אתכם?" הגיבו משתתפי הפנל כדלהלן. שרייבר הסביר כי התהליך אינו מתרחש בין לילה, אלא הוא מתפתח בהדרגה. הוא התייחס למחקרים ולנתונים שנאספו, בהם נמצא כי בתוך שנה אחת נראה עליה בכ-12% עד 17% בחשיפה לטכנולוגיות בינה מלאכותית, אך כמובן שההערכה תלויה בגורמים רבים – כמו מידת האימוץ בשוק, ההשקעה בהכשרת עובדים והתאמת המדיניות הציבורית. הוא הדגיש כי הטמעת המערכת לא נועדה להחליף את העובד האנושי באופן מוחלט, אלא להעצים ולייעל את תהליכי העבודה בשילוב טכנולוגי.

פרופסור אפשטיין הרחיב והסביר שהנתונים והתחזיות בנושא משתנים ממחקר למחקר, כאשר יש המצביעים על כך שייתכן עד 30% מהעובדים יושפעו מהתקדמות טכנולוגית זו. עם זאת, הוא הדגיש כי מדובר בתהליך תלוי הגורמים הקשורים להסתגלות הממשל והארגונים לשינויים הטכנולוגיים. לפי דבריו, לא מדובר בהחלפה מוחלטת ביום אחד, אלא בשינוי מתמיד שדורש גם התייחסות לחוסן החברתי והכלכלי של העובדים, ולמציאת פתרונות שיבטיחו מעבר חלק לעידן שבו הטכנולוגיה ממלאת תפקיד מרכזי בתהליכי העבודה.

נצר-לנציאנו הביאה נקודת מבט ניהולית רחבה והסבירה כי מעבר לספור העובדים שעלולים להימחלף, יש להתמקד בשאלה מהי המשמעות של שילוב טכנולוגיות חכמות בתוך מערכת העבודה. לפי דבריה, לא מדובר רק בהחלפת כוח אדם בטכנולוגיה, אלא בשינוי מהותי באופן שבו אנו חושבים, לומדים ומתפתחים כעובדים וכחברה. היא הדגישה את הצורך בבניית מערכות הכשרה מחודשות, שמטרתן להכשיר את העובדים לשימוש מושכל בטכנולוגיה, ובכך לאפשר להם לא רק להתאים את עצמם למציאות המשתנה, אלא גם להתפתח ולהעצים את יכולותיהם האישיות והמקצועיות.

פרופ' לכנר, שהתמקדה בהיבטים הארגוניים והחינוכיים, ציינה כי מעבר להחלפה הטכנית, אנחנו עדים לשינוי באופן שבו נבנה המשמעות של עבודה בחברה. היא הסבירה שהשאלה "כמה זמן נותר לכם עד שבוט יחליף אתכם?" אינה מתייחסת רק להיבט הכלכלי או הטכנולוגי, אלא גם לשינוי בתפקידים ובמיומנויות הנדרשות מהעובד. על פי דבריה, עלינו להשקיע במערכת חינוכית המקדמת חשיבה ביקורתית, יצירתיות והתמודדות עם הטכנולוגיה, כדי לאפשר לעובדים להשתלב באופן חיובי ומקצועי בעידן החדש.

ההיערכות לעידן הבינה המלאכותית

מעבר לשאלה המרכזית, הדגישו המשתתפים כי ההתמודדות עם הבינה המלאכותית אינה רק סוגיה טכנולוגית, אלא נוגעת בכל הרבדים של החברה – הכלכלה, החינוך, התרבות והמדיניות הציבורית. שרייבר סבר שיש לאמץ את הבינה המלאכותית בצורה ביקורתית ואחראית, תוך שילובה עם אמצעים נוספים כמו חיפוש מידע מתקדם וניהול תהליכים. לדבריו, זהו כלי שיכול להעצים את היעילות וליצור הזדמנויות חדשות אם רק נשתמש בו בצורה מושכלת.

נצר-לנציאנו הדגישה את חשיבות גיבוש מדיניות לאומית שתכוון את האימוץ הטכנולוגי. היא הסבירה שמדיניות כזו תצטרך לכלול צעדים שיבטיחו כי למרות שהטכנולוגיה עשויה להחליף חלק מהתפקידים, היא תאפשר גם יצירת תפקידים חדשים ותתרום לאיכות חיים גבוהה יותר. בנוסף, היא ציינה את האתגר של שמירה על ערכי החברה והמשכיות תרבותית, כאשר ההתקדמות הטכנולוגית לא תעלה על חשיבות ההיבט האנושי והערכי.

פרופ' לכנר חיזקה את דברי עמיתיה והוסיפה שההיערכות לשינויים דורשת שינוי יסודי גם במבנה הארגוני ובאופן בו אנו מגדירים את התפקידים בתוך המוסדות. על פי דבריה, יש לבנות מחדש את המערכת הארגונית כך שתאפשר אינטגרציה חלקה של טכנולוגיות חכמות, תוך שמירה על המעבר הדרגתי שיבטיח את המשכיות הפעילות העסקית והחברתית. היא הדגישה את הצורך בהכשרת עובדים מחדש ובפיתוח מיומנויות חדשות שיאפשרו לעובדים לתפקד בסביבה המשתנה במהירות.

השלכות פילוסופיות

במהלך הדיון ניכרה חשיבה מעמיקה על המשמעויות של המעבר לעידן הבינה המלאכותית, כאשר כל אחד מהמשתתפים הביא את זווית הראייה הייחודית שלו והביע את מחשבותיו בצורה מפורטת. שרייבר הסביר: "המעבר לבינה מלאכותית קורה במהירות, אך ההטמעה תלויה בגורמים רבים כמו האימוץ בשוק וההשקעה בהכשרת העובדים." ציטוט זה מעיד על ההבנה שהשינוי אינו קורה בבת אחת, אלא הוא תהליך הדרגתי המצריך השקעה ושינוי מערכתית בכל הרבדים – מהתשתיות הטכנולוגיות ועד להון האנושי.

פרופסור אפשטיין התייחס באופן מעמיק לנתונים ולתחזיות בתחום, ואמר: "יש הטוענים שאולי 30% מהעובדים יושפעו מהשינויים, אך מדובר בתהליך מתמשך ומורכב שמשתנה בהתאם להקשר החברתי והמדיני." דבריו מדגישים את הצורך להסתכל מעבר למספרים ולראות את ההשפעה ההולכת וגדלה של הטכנולוגיה על שוק העבודה, כאשר ההסתגלות תלויה גם בגורמים חברתיים ומדיניים, שאינם ניתנים לחיזוי מדויק מראש.

נצר-לנציאנו הרחיבה על ההיבט הניהולי והחברתי של השינוי והסבירה: "השאלה איננה רק כמה זמן יקח עד שבוט יחליף את העובד, אלא כיצד נשתמש בטכנולוגיה כדי לשפר את יכולותינו האישיות והמקצועיות." היא הדגישה את הצורך להתמקד ביצירת ערך מוסף, בכך שנעבור מהתמקדות בהחלפה טכנית בלבד לשילוב של יכולות אנושיות עם הטכנולוגיה, מה שיאפשר לעובדים להתפתח ולתרום בצורה משמעותית יותר במסגרת הארגונית והחברתית.

פרופ' לכנר סיכמה את האתגרים וההזדמנויות בעידן הבינה המלאכותית וניסחה זאת כך: "עלינו להשקיע בחינוך ובהכשרת עובדים כדי להבטיח התמודדות חיובית עם השינויים הטכנולוגיים ולהפיק מהם סינרגיה אמיתית עם המערכות החדשות." הצהרה זו מצביעה על החשיבות של בניית מערכת חינוכית ומקצועית המתאימה לעידן החדש, שבה העובד לא רק מקבל כלים טכנולוגיים אלא גם מפתח חשיבה ביקורתית, יצירתיות ויכולת הסתגלות המתאימה לשינויים המהירים בשוק העבודה.

הפוסט פנל מומחים בסיליקון קלאב: רובוטים ובינה מלאכותית יחליפו את רוב בעלי המקצוע בקרוב הופיע לראשונה ב-Chiportal.

ד"ר קלרה ריספלר קוראת לאנשי משאבי אנוש, למנהלים ולעובדים להתנער מהפחדים – ולעלות על רכבת השינוי. "ה-AI לא מאיים על האנושות, אבל כן מחייב אותנו לא לוותר על היצירתיות והאחריות שלנו לעצמנו". ד"ר ריספלר תשתתף במפגש הקרוב של פורום הסיליקון קלאב

אילו מקצועות יישארו איתנו? אילו ייעלמו? ואילו מיומנויות נצטרך לפתח כדי להישאר רלוונטיים? אלה השאלות שתעלה ד"ר קלרה ריספלר, מרצה בכירה בחוג לניהול שירותי אנוש במכללת עמק יזרעאל. ד"ר ריספלר תשתתף במפגש הסיליקון קלאב שיתקיים ב-1 באפריל בשעה 18:30 במוזיאון אנו באוניברסיטת תל אביב.

במשך כמעט 25 שנים שימשה בתפקידי ניהול משאבי אנוש בחברת אינטל, כולל בתחומים כמו גיוס, רילוקיישן, הדרכה, מערכות מידע ארגוניות וניהול תהליכים גלובליים. כיום היא משלבת מחקר, הוראה אקדמית וייעוץ ארגוני – עם עניין עמוק בשאלות של טכנולוגיה, אנושיות ועתיד עולם העבודה. "נולדתי ב-1964, והמסע שעברתי מגלם את מהפכת העבודה כולה", מספרת ריספלר. "גדלנו בבית עם טלפון חוג, התקשורת הייתה מוגבלת, הפרטיות לא הייתה קיימת. כשהגעתי לאינטל בשנת 1989, עוד לא היו מחשבים אישיים בכל שולחן. את השינוי הגדול הרגשתי עם הופעת Windows – פתאום יכולתי לעבור בין משימות, לשלוח מייל, לעבוד במקביל. אני חוויתי על בשרי את כל שלבי ההתפתחות הדיגיטלית".

המשיכה שלה לטכנולוגיה, לדבריה, תמיד נבעה ממקום אנושי: "בעיניי, טכנולוגיה היא לא מטרה אלא כלי – כלי שאמור לשפר את איכות החיים שלנו, לפנות אותנו לעבודה משמעותית יותר, לעזור לנו לחשוב טוב יותר".

שלוש קטגוריות של מקצועות: להבין את המפה מחדש

ריספלר מחלקת את שוק העבודה העתידי לשלוש קטגוריות עיקריות:

1. מקצועות בעלי סיכון גבוה לאוטומציה – תפקידים שחוזרים על עצמם, אינם דורשים שיקול דעת אנושי או יצירתיות, וכוללים משרות אדמיניסטרטיביות, מוקדנים, עובדי ייצור, קלדנים, פקידים ועוד. "הטכנולוגיה כבר כאן – בוטים מחליפים מוקדים, מערכות ממיינות קורות חיים, ורכבים אוטונומיים כבר מחכים לרגולציה בלבד", היא אומרת.
2. מקצועות משתנים – שיתוף פעולה בין אדם למכונה – עיתונאות, משפטים, רפואה, הוראה, תרגום, ניהול פרויקטים. "ה-AI לא מחליף את האדם, אלא מסייע לו. הבעיה היא שהרבה עובדים משתמשים בו בצורה פסיבית, במקום לראות בו מנוע לצמיחה".
3. מקצועות בעלי ערך אנושי ייחודי – טיפול רגשי, חינוך לגיל הרך, ניהול בכיר, ליווי קשישים, יצירה אומנותית. "אני לא רוצה לראות ילד בן שלוש עם מטפלת רובוטית. החום, המגע, הדופק – הם דברים שלא יוחלפו", היא מדגישה.

אחת מהתובנות המרכזיות של ריספלר היא שהמהפכה הזו כבר איננה נשלטת מלמעלה. "בעבר, השאלה הייתה אם הארגון יאמץ טכנולוגיה. היום – כל אדם יכול להשתמש בבינה מלאכותית יצרנית. זו כבר החלטה אישית".

לדבריה, רבים מהעובדים עדיין חוששים להכיר בכלי AI מתוך פחד שיחשבו שהם "עושים קיצורי דרך". אחרים פשוט לא מתנסים. "אני רואה בזה טעות חמורה. הבינה המלאכותית יכולה לעזור לנו לפנות זמן לדברים אחרים: ללמידה, לפנאי, למשפחה. אבל רק אם נחליט להשתמש בה באחריות".

הבינה המלאכותית כאמצעי לרווחה נפשית

ריספלר מדגישה כי הטכנולוגיה איננה האויב – אלא כלי שיכול לתרום לאיזון חיים-עבודה: "בישראל עובדים שעות רבות מאוד. אם נשתמש נכון ב-AI, נוכל לפנות זמן לאכפתיות עצמית, לבריאות, למשפחה. מדובר לא רק ביעילות אלא ברווחה אישית".

במקביל, היא מזהירה מפני התדרדרות לאדישות מחשבתית: "אם ניתן ל-AI לחשוב בשבילנו – נאבד את היכולת היצירתית. אני מראה בהרצאה שלי איור של אדם שוכב בסירה וה-AI חותר. זו המציאות של רבים מאיתנו. אני קוראת לכולם לקום ולחתור בעצמם".

האקדמיה צריכה להשתנות – וגם כל אחד מאיתנו

בהתייחסותה להכשרת הדור הבא, מדגישה ריספלר את הצורך הדחוף בשינוי שיטות ההוראה באקדמיה ובמערכת החינוך. "לא ייתכן שסטודנטים יישבו פסיביים מול הרצאה פרונטלית. צריך ללמד איך ללמוד, איך לשאול שאלות, איך להתמודד עם מידע משתנה – לא רק לשנן".

לשאלת האחריות של החברה, היא מצביעה על שלושה מישורים: הממשלה (קיצור שבוע העבודה, התאמת חוקים לעבודה מרחוק), הארגון (עידוד למידה, מדידת ערך ולא זמן), והפרט. "זה לא מספיק לומר 'המקצוע שלי נעלם'. כל אדם צריך לקחת אחריות על היכולת שלו להיות סחיר. גם בגיל 50 התחלתי דוקטורט – כי לא רציתי לעצור".

לסיום מציעה ריספלר לכולם לנקוט באופטימיות ריאליסטית: "אני לא שותפה לא לפחד מהוליווד ולא לשאננות. אני מאמינה באופטימיות ריאליסטית – להכיר את השינויים, ללמוד, להתפתח, ולמצוא את מקומנו החדש בעולם משתנה. לבינה המלאכותית אין נשמה – לנו יש. זו האחריות שלנו להפעיל אותה לטובתנו, ולא לתת לה להחליף אותנו".

הפוסט לקראת מפגש הסיליקון קלאב: "הבינה המלאכותית לא מחליפה אנשים – היא מחליפה משימות" הופיע לראשונה ב-Chiportal.

"האם האדם עדיין יצירתי יותר מהמכונה?" זו השאלה שהעלה פרופ' יועד קנת מהטכניון במפגש הסיליקון קלאב שנערך ב-6 בינואר בבית IBM בפתח תקווה, ביוזמת חברת ASG , בה נגע באחת הסוגיות החשובות והמסקרנות ביותר בעידן הטכנולוגי: היכולת להשוות בין היצירתיות האנושית לבין מערכות בינה מלאכותית (AI).

במפגש הסיליקון קלאב שנערך ב-6 בינואר בבית IBM בפתח תקווה, ביוזמת חברת ASG, הציג פרופ' יועד קנת מהטכניון את אחת השאלות המרכזיות והמסקרנות ביותר בעידן הבינה המלאכותית: "מי יצירתי יותר – האדם או המכונה?" בהרצאה מעמיקה ומעוררת השראה, נגע פרופ' קנת במורכבות של חקר היצירתיות, תפקיד הידע והיכולת האנושית לשאול שאלות פורצות דרך.

פרופ' קנת פתח את הרצאתו בתיאור חקר היצירתיות כתחום צעיר יחסית שהתפתח בעיקר בשלושת העשורים האחרונים. לדבריו, היצירתיות היא מושג רחב הכולל תחתיו תהליכים רבים ומגוונים, מיצירת רעיונות חדשניים ועד פתרון בעיות בצורה אנליטית. "היצירתיות אינה תכונה בודדת," הסביר. "מדובר בתופעה דינמית, מורכבת, וכמעט כל תחום במוח שלנו משתתף בתהליך היצירתי – מהדמיון הילדותי ועד למטלות אנליטיות מורכבות." מהמחקרים שביצע, עולה כי הדרך להבין יצירתיות עוברת דרך ניתוח המרכיבים השונים של המושג. הוא ציין כי היצירתיות תלויה במידה רבה ביכולת האדם לארגן את הידע שלו ולשלב אותו בתהליכי חשיבה גמישים.

בהתמקדותו בתפקיד הידע, הדגיש פרופ' קנת את הרעיון שיצירתיות היא למעשה היכולת לקחת ידע קיים ולייצר ממנו ידע חדש. בניגוד לדעה הרווחת שידע הוא רק מאגר סטטי של עובדות, הוא טוען שידע מאורגן היטב הוא הבסיס לכל חשיבה יצירתית. במעבדתו בטכניון, הוא וצוותו חוקרים כיצד ארגון של מושגים בידע משפיע על גמישות החשיבה ועל היכולת לייצר רעיונות מקוריים. פרופ' קנת הסביר כי במצבים שבהם מושגים קרובים זה לזה ברשת הידע של האדם, יש יותר סיכוי לחשיבה גמישה ולפריצות דרך יצירתיות. הוא הדגיש את הייחודיות של המוח האנושי בהשוואה למערכות AI, וציין כי למרות ההתקדמות המרשימה של מכונות, הן עדיין אינן יכולות להתחרות בגמישות ובמגוון של תהליכי החשיבה האנושיים.

אחת מהמשימות המרכזיות במחקריו היא "משימת השימושים האלטרנטיביים," שבה נבדקים מתבקשים לייצר כמה שיותר רעיונות לשימושים בחפצים יומיומיים. לדוגמה, כאשר מציגים לנבדקים קופסה פשוטה, התגובה הראשונה של רובם היא להשתמש בה לאחסון – תשובה פונקציונלית אך לא יצירתית במיוחד. עם זאת, ככל שהנבדקים מייצרים יותר רעיונות, התשובות שלהם הופכות למקוריות וליצירתיות יותר. "המוח האנושי נבנה לייצר גיוון," ציין פרופ' קנת, "והתשובות היצירתיות מגיעות לעיתים רק אחרי תהליך ממושך של חשיבה והתנסות."

פרופ' קנת הציג גם מודלים ממחקרים עדכניים שמשווים בין חשיבה אנושית למודלי AI מתקדמים כמו GPT. בעוד שמודלים אלה מצליחים לייצר תשובות שנראות יצירתיות, הן נוטות להיות פחות מגוונות ומקוריות לעומת תשובות אנושיות. "המכונה מצטיינת באיסוף ידע קיים ובהצגתו בדרכים שונות," אמר, "אך היא מתקשה לחרוג מהמגבלות של המידע שאגרה וליצור חיבורים בלתי צפויים כפי שהמוח האנושי יודע לעשות."

לשאול את השאלות הטובות

בהרצאתו, הדגיש פרופ' קנת את החשיבות של שאילת שאלות כבסיס לחשיבה יצירתית. לדבריו, שאלות מורכבות מובילות לחשיבה מעמיקה ולפיתוח רעיונות חדשים. במעבדתו פותחה מטלה שמאפשרת למדוד את רמת המורכבות של שאלות הנבדקים, והמחקרים מראים כי אנשים השואלים שאלות פשוטות נוטים להיות פחות יצירתיים, בעוד אלו השואלים שאלות מורכבות מפגינים יצירתיות רבה יותר. "היכולת לשאול שאלות טובות היא תכונה שמבחינה אותנו כבני אדם," הסביר. "באמצעותה אנחנו יכולים להניע תהליכי חשיבה פורצי דרך ולפתח רעיונות חדשים."

לסיום, פרופ' קנת הזמין את המשתתפים לבקר במעבדתו בטכניון ולהתנסות בכלים ובשיטות המחקר שהוא וצוותו פיתחו. הוא גם שיתף בתובנה אופטימית: "למרות התקדמות הבינה המלאכותית, האדם עדיין מוביל ביצירתיות וביכולת לפרוץ דרך."

הפוסט "מי יותר יצירתי: האדם או המכונה?" הופיע לראשונה ב-Chiportal.

במפגש הסיליקון קלאב, שנערך בבית IBM בפתח תקווה, הציג פרופ' עידן שגב, חוקר מדעי המוח ממרכז אדמונד ולילי ספרא באוניברסיטה העברית, תובנות חדשניות על הקשר בין חקר המוח האנושי לפיתוח בינה מלאכותית. בהרצאה סוחפת, הוא הדגיש את החשיבות של הבנת המוח האנושי כבסיס לשיפור טכנולוגיות AI, תוך שימת דגש על היעילות האנרגטית המדהימה של המוח, כמו גם על מורכבותו המבנית. "כיצד ניתן לבצע חישובים מורכבים באופן מקבילי ויעיל אנרגטית, כדי ליצור לנו ״פרטנרים״ מלאכותיים מעוררי-השראה, שיעזרו לנו להבין את מוחנו שלנו, לתקן אותו ולשכלל את יכולותיו החבויות בו מזה 300,000 שנה – מאז נוצר המין האנושי".

"המוח האנושי הוא מקור השראה למערכות AI," ציין פרופ' שגב. "למרות ההתקדמות המרשימה, רשתות העצבים המלאכותיות שאנו מכירים כיום, מוגבלות לעומת היכולות האנושיות, במיוחד בכל הקשור לצריכת אנרגיה ולביצוע חישובים."

בין המוח ל-AI

פרופ' שגב הסביר כיצד חקר המוח תורם להבנת עקרונות החישוב של הבינה המלאכותית. הוא ציין כי בעוד המוח מבצע חישובים מקומיים רבים באמצעות מבנה סינפסות ותאי עצב, מערכות AI עכשוויות מסתמכות על חישובים דיגיטליים ליניאריים, הצורכים כמויות אדירות של אנרגיה. "המוח פועל ב-20 וואט בלבד," הדגיש, "לעומת המחשבים הנוכחיים, שמבצעים משימות דומות בצריכת אנרגיה של מגה-וואטים."

שגב הדגים את השפעת המבנה הייחודי של תאי העצב על יעילות החישובים, והציג את חזונו לפיתוח חומרה ניורומורפית – מערכות חישוביות המדמות את מבנה ותפקוד המוח, במטרה לשפר ביצועים ולהפחית עלויות אנרגיה.

חקר המוח ברזולוציה גבוהה

בהרצאה הוצגו שיטות חדשות למיפוי מוח האדם והחיבוריות בין תאי העצב ברמות שונות, החל ממיקרו ועד מאקרו. מיפויים אלו מאפשרים הבנה מעמיקה של ארכיטקטורת המוח, שיכולה להוות בסיס לבניית רשתות עצבים מלאכותיות מתקדמות, המסוגלות לפעול בצורה טבעית ויעילה יותר.

  NeuroAIהוא תחום מחקר חדש, המנסה לגשר בין ההבנה שלנו באשר לאופן שבו המוח מבצע חישובי AI  (נכון יותר לומר, BI  – (Biological Intelligence    לבין היכולת שלנו לפתח מכונות אינטליגנטיות, לומדות, הפותרות בעיות מדעיות, מתכננות את העתיד, יוצרות ״חדש מאין״. כבר היום ״המכונות הלומדות״ – ״הרשתות העמוקות״ – עליהן מבוססים המודלים המשמשים את ה AI – כגון  ChatGPT –  שאבנו מהמוח השראה – “נוירון מלאכותי”, “רשת עצבית עמוקה” ו”למידה סינפטית”. למוח מסתבר, ישנם עוד ״פטנטים״ המאפשרים לנו לעשות את כל ״נפלאות המוח״ – דיבור, זיהוי פנים, תנועה בעולם מרכב, מדע ואמנות. אם נבין את העקרונות הפיזיקליים והחישוביים המאפשרים למוח לבצע, ביעילות רבה כל כך, את המשימות האלה,  נוכל להמשיך ולקבל השראה מממנו על מנת לבנות מכונות עם ביצועים מתקדמים מאד תוך צריכת אנרגיה מזערית. 

ואכן, המעבדים הדיגיטליים המשמשים היום לחישובי ״האינטיליגנציה המלאכותית״ דורשים פי כמיליון יותר אנרגיה לעומת המוח, הצורך כ-20 וואט בלבד. השאלה הגדולה היא כיצד המוח מצליח לבצע במקביל מגוון חישובים מורכבים כמעט ללא "חשבון חשמל״? 

אחד המרכיבים הייחודיים במוח הוא הנוירון, אבן הבניין הבסיסית שלו, שבה חלק מרכזי מהתהליכים החישוביים נעשים בצורה אנלוגית, זולה אנרגטית, וחלק אחר – האותות העוברים ביחידת הפלט שלו, באקסון – הם דיגיטליים ויקרים יותר מבחינה אנרגטית. שילוב זה בין חישוב אנלוגי בחלק אחד של המיקרוצי׳פ המוחי לחישוב דיגיטלי בחלק אחר שלו הוא ״פטנט״ מיוחד שהמוח פיתח, אך עדיין לא מוצה ברשתות העצביות המלאכותיות. גם ארכיטקטורת הקשרים במוח שונה מאד מזו שברשתות המלאכותיות ״העמוקות״ שבנינו, וגם לזה תפקיד חשוב בהצלחת המוח לחשב חישובים באופן יעיל כל-כך. 

הפוסט פרופ' עידן שגב: כיצד המוח האנושי מלמד אותנו לבנות בינה מלאכותית חכמה יותר הופיע לראשונה ב-Chiportal.

במפגש הסיליקון קלאב שנערך בבית IBM בפתח תקווה, הציג דב דונין, מנכ"ל חברת Revealense, גישה חדשנית להבנת התנהגות אנושית בעזרת בינה מלאכותית וטכנולוגיות מתקדמות. בהרצאתו, שהתובנות בה התערבבו עם חוש הומור מושחז, סיפר דונין על האתגרים הכרוכים בניסיון להבין אנשים טוב יותר ממה שהם מבינים את עצמם.

דונין, בעל רקע בפסיכולוגיה, מתמטיקה ופיזיקה, תיאר כיצד הבינה המלאכותית מוגבלת ביכולתה לתפוס את המורכבות של רגשות אנושיים. "AI זו מערכת בינארית," הוא אמר, "אבל אנשים הם אורגניזמים מורכבים. הדרך להבין אותם היא ללמד את המחשב לפעול בצורה אנושית."

במהלך ההרצאה שיתף דונין את הקהל ב"ניסוי דוד" – הדגמה שמטרתה לבדוק אם אדם מסוגל לשקר למכונה. דוד, משתתף בניסוי ואדם בעל ניסיון מרשים ב"משחקי בלוף," ניסה לשקר למערכת שפיתחה החברה. המערכת, שעושה שימוש בטכנולוגיות כמו ניתוח תנועות עיניים ושפת גוף, הצליחה לזהות את השקר של דוד.

"דוד הוא אחד המשתתפים הטובים ביותר שלנו," אמר דונין בחיוך. "הוא איש פוקר מקצועי, והוא יודע איך לתעתע באנשים. אבל המכונה שלנו? אותה הוא לא הצליח להטעות."

בהדגמה שהוצגה לקהל נראה בבירור כיצד המערכת מזהה הבדלים בין מצבי אמת ושקר. "רגש הוא לא דבר קבוע," הסביר דונין. "הוא משתנה בהתאם למצב הרוח, הנסיבות ואפילו שעת היום. דוד, כמו כל אדם, מגיב אחרת במצבים שונים, והמכונה שלנו לומדת את הדקויות האלו."

דונין סיים את ההרצאה במסר מעורר מחשבה: "מדען טוב שואל שאלות ולא רק מספק תשובות. זה בדיוק מה שאנחנו עושים ב-Revealense – שואלים את השאלות הנכונות, וממשיכים ללמוד."

הפוסט מנכ"ל Revealense, דב דונין, על הבינה המלאכותית ועל אנושיות הופיע לראשונה ב-Chiportal.

בעתיד נוכל לאפשר לנכים להפעיל מערכות באמצעות מחשבה עליהן אבל יש גם חשש לפגיעה בפרטיות. כך פתח פרופ' אורן שריקי, חוקר בולט מהמחלקה למדעי הקוגניציה והמוח באוניברסיטת בן-גוריון בראיון לקראת מפגש מועדון הסיליקון שיעסוק בנושא "כח המוח: יכולות המוח האנושי בעידן הבינה המלאכותית". הכנס יתקיים ביום ב' 6/1/2025 בבית IBM בפתח תקווה. פרופ' שריקי הוא גם היזם של חברת NeuroHelp לזיהוי התקפים אפילפטיים.

"המעבדה שלי עוסקת במגוון תחומים, שילוב של ממשקי מוח-מחשב, חקר התודעה ופיתוחים רפואיים פורצי דרך אבל בשנים האחרונות אני מתמקד בשלושה עולמות עיקריים: אפילפסיה, ממשקי מוח-מחשב, ותודעה," כך פתח דר' אורן שריקי, חוקר בולט מהמחלקה למדעי הקוגניציה והמוח באוניברסיטת בן-גוריון. על אף עיסוקו בתחומים מגוונים, לדבריו, ישנו קשר עמוק בין כל התחומים הללו – הבנת המוח האנושי והשימוש בטכנולוגיות מתקדמות כמו אלגוריתמים של בינה מלאכותית לניתוח נתונים ולפיתוח כלים חדשים.

דר' שריקי החל את דרכו בלימודי פיזיקה, אך כבר אז גילה עניין עמוק במדעי המוח. "תוך כדי הלימודים שילבתי קורסים בנוירוביולוגיה, ודוקטורט שלי באוניברסיטה העברית התמקד בתחום של עיבוד מידע במוח." מאז, משלב שריקי בין מודלים תיאורטיים לבין עבודה ניסיונית, תוך שימוש בטכנולוגיות EEG מתקדמות וניתוח נתונים מבוסס AI. "אנחנו מתמקדים בשילוב בין עולמות – גם תיאוריה וגם מעבדה, גם מודלים וגם ניסויים."

מטיפול באפילפסיה ועד לשליטה על מכשירים ביתיים באמצעות המחשבה

אחד הפרויקטים המרכזיים שבהם עוסק שריקי הוא פיתוח מערכות לבישות לאבחון וחיזוי התקפי אפילפסיה. לפני כארבע שנים הוא הקים חברת סטארטאפ המתמחה בתחום זה. "המערכת שלנו, בדמות סרט ראש, יודעת לזהות התקפים בזמן אמת ולחזות אותם שעות מראש," הוא מסביר. לדבריו, מדובר בפיתוח שמשלב בין אבחון מתקדם לבין ממשקי מוח-מחשב, עם פוטנציאל אדיר לשפר את איכות חייהם של חולי אפילפסיה ברחבי העולם.

דר' שריקי מדמיין עתיד שבו טכנולוגיות EEG יהיו זמינות בכל בית, בדומה למדחום או לשעון חכם. "בעתיד, אנשים ישתמשו במערכות כאלה כדי לעקוב אחרי הפעילות המוחית שלהם באופן יומיומי," הוא מתאר. לדבריו, מערכות אלה לא רק יאפשרו זיהוי מוקדם של בעיות נוירולוגיות, אלא יוכלו לסייע גם בשליטה על מכשירים ביתיים באמצעות המחשבה בלבד.

התודעה היא אחד הנושאים המרכזיים במחקרו של דר' שריקי, המשלב בין ניסויים מעשיים לבין שאלות פילוסופיות עמוקות. "אנחנו חוקרים את הקשר בין דינמיקת הפעילות המוחית לבין תודעה, ובודקים מתי המורכבות המוחית נעלמת ואנו מאבדים הכרה," הוא מסביר. בנוסף, המעבדה שלו עוסקת בניסויים עם מטופלים בהרדמה מלאה ובמצבים של פגיעה במודעות (אפילו במצב צמח), כדי להבין את התנאים הדרושים ליצירת תודעה.

המוח האנושי הוא מערכת גמישה במיוחד, טוען שריקי, ואין גבול עקרוני ליכולות הקוגניטיביות שניתן להרחיב ולשפר. "אנחנו מסוגלים להעניק לאנשים חושים חדשים ולפתח יכולות שקשה לדמיין כיום." הוא נותן דוגמה לניסויים שבהם העניקו לעכברים ראיית אינפרה אדום, באמצעות חיבור בין מצלמות ואלקטרודות במוחם, ומדגיש כי טכנולוגיות דומות עשויות להעניק לבני אדם יכולות חדשות בעתיד הקרוב.

התמודדויות אתיות ורגשיות

בצד ההתקדמות הטכנולוגית, שריקי מדגיש את האתגרים האתיים הקשורים לפיתוחים הללו. "היכולת לפענח פעילות מוחית ולהשתמש בה לצרכים רפואיים או טכנולוגיים מעוררת גם שאלות על פרטיות והוגנות." הוא מזהיר מפני שימוש לרעה בטכנולוגיות אלה, אך מאמין שניתן להתמודד עם האתגרים הללו תוך רגולציה נאותה.

לשאלה האם מערכות בינה מלאכותית יוכלו לפתח תודעה, השיב שריקי כי מדובר בשאלה פתוחה אך מרתקת. "אין סיבה לחשוב שתודעה היא תכונה בלעדית לנוירונים ביולוגיים. מערכות מלאכותיות שעומדות בתנאים מסוימים עשויות לחוות תודעה ורגשות בדומה לבני אדם."

מבט קדימה

"אנחנו רק בתחילת הדרך – השילוב בין AI, ממשקי מוח-מחשב, והבנת התודעה פותח אינספור אפשרויות חדשות, וגם מעלה שאלות חשובות לעתיד האנושות." מסכם פרופ' שריקי.

הפוסט לקראת מפגש הסיליקון קלאב: אורן שריקי – בעתיד נוכל לאפשר לנכים להפעיל מערכות באמצעות מחשבה הופיע לראשונה ב-Chiportal.

פרופ' יועד קנת, חוקר מוח בכיר בטכניון וחבר סגל הפקולטה למדע הנתונים וההחלטות (לשעבר הפקולטה לתעשייה וניהול, מוביל מחקר פורץ דרך על המנגנונים המוחיים המאפשרים יצירתיות. במחקריו הוא עוסק בניתוח תהליכי חשיבה גבוהים כמו חשיבה אסוציאטיבית, חיפוש בזיכרון ויצירתיות, הן באוכלוסיות תקינות והן באוכלוסיות קליניות.

פרופ' יועד קנת עומד בראש המעבדה לחקר מורכבות קוגניטיבית בטכניון, שבה הוא וחוקרים נוספים מנתחים את התהליכים המוחיים שמאפשרים יצירתיות. הוא פועל גם להנגשת המחקר לקהל הרחב ולשילוב תובנות מחקריות בפיתוח טכנולוגיות חדשות.

פרופ' קנת ייקח חלק במפגש הקרוב של הסיליקון קלאב, שיתקיים ב-6 בינואר 2025 באודיטוריום חברת יבמ בפתח תקווה. במפגש, תחת הכותרת "כוח המוח: יכולות המוח האנושי בעידן הבינה המלאכותית", יציג פרופ' קנת את הרצאתו "חשיבות יצירתיות המוח האנושי בעידן הבינה המלאכותית היוצרת".

"אחת השאלות הגדולות שמעלה המחקר שלי היא מי יותר יצירתי – האדם או המכונה?" אומר פרופ' קנת. לדבריו, יצירתיות היא מושג שאין לו הגדרה חד-משמעית, אך ניתן להתבונן בה כ"מילת מטריה הכוללת מגוון יכולות כמו דמיון, אלתור, אמנות, חלימה ואנלוגיות אסוציאטיביות." הוא מדגיש: "אפשר לחשוב על יצירתיות כתזמורת של כלי נגינה קוגניטיביים המנגנים בהרמוניה."

לדברי פרופ' קנת, "אחד ההבדלים המרכזיים בין יצירתיות אנושית למכונתית הוא הגברת השונות. בעוד שמכונות נוטות לצמצם שונות ולספק תשובות ממוקדות, בני אדם שואפים להרחיב את השונות, לשאול שאלות חדשות ולהתמודד עם עמימות." הוא מוסיף: "עמימות, גמישות ואקראיות הם מושגי מפתח ביצירתיות."

טכנולוגיה ויצירתיות: דואליות מורכבת

"עולם ה-AI משפיע עמוקות על חקר היצירתיות וגם על היכולת לפתח אותה," מציין פרופ' קנת. עם זאת, הוא מזהיר כי יש מחיר לצמצום החשיבה היצירתית שמכונות מביאות עמן. "השאלה הגדולה היא האם הטכנולוגיה בעתיד תעודד או תפריע לפיתוח יצירתיות," הוא אומר.

"בדוחות כמו 'עתיד העבודה' של הפורום הכלכלי העולמי, יצירתיות מדורגת כאחת התכונות החשובות לשוק העבודה העתידי," אומר פרופ' קנת. לדבריו, היכולת לפתח יצירתיות בדורות הבאים קריטית במיוחד לאור האתגרים הקיומיים של המאה ה-21, כמו משברים אקלימיים, מלחמות ומגפות. "עלינו לשאול שאלות מורכבות יותר ולמצוא פתרונות חדשים," הוא מדגיש.

פרופ' קנת מדגיש את הצורך בחיבור בין מחקר אקדמי למקבלי החלטות ומפתחי טכנולוגיה. "המטרה שלנו היא לשתף את התובנות שנאספו בשלושים השנים האחרונות ולפרק מיתוסים קיימים לגבי יצירתיות," הוא אומר. "זה דורש כיוון מחדש של השיח הציבורי והמקצועי."

חקר היצירתיות: אתגר מתמשך

"כל שבוע מתפרסם מאמר חדש העוסק במדידת יצירתיות," משתף פרופ' קנת. "זהו תחום מחקר דינמי שמשפיע על הדרך שבה אנו מבינים יצירתיות אנושית ומכונתית כאחד."

הפוסט יצירתיות אנושית מול יצירתיות מכונתית הופיע לראשונה ב-Chiportal.

שבועות ספורים לפני פרוץ המלחמה ב-7 באוקטובר 2023, קיבל הסטארט-אפ הישראלי זוטא־קור דחיפה משמעותית קדימה, לאחר שהתאגיד היפני מיצובישי השקיע בחברה סכום של 8 מיליון דולר. זוטא־קור, הממוקמת בפארק התעשייה ספירים סמוך לשדרות, מפתחת טכנולוגיה ייחודית לקירור חוות שרתים באמצעות נוזל מבודד שאינו מוליך חשמל. לפי החברה, הטכנולוגיה שלה מסוגלת להוריד את צריכת החשמל של חוות השרתים בעד 40% ומפחיתה משמעותית את פליטות הפחמן  .

"אנחנו עוסקים בתחום שמתקדם בקצב מסחרר", סיפר ארז פרייבך, מנכ"ל ומייסד זוטא־קור במפגש הסיליקון קלאב שנערך ב 30 בספטמבר, 2024. "אי אפשר לקרר יותר עם אוויר בלבד את כל הצ'יפים שמספקים את הכוח לדאטה סנטרים, במיוחד עם העלייה הדרמטית בצריכת האנרגיה שנובעת משימוש בבינה מלאכותית" . פרייבך, שנולד וגדל בקיבוץ נחל עוז, עמד מול האתגרים שהציבו ההסלמה במצב הביטחוני באזור והצמיחה המטאורית של החברה.

סמנכ"ל הטכנולוגיות של החברה, נחשון אידלסון, הוא תושב מושב שדי אברהם שבדרום. "נחשון הוא ממציא בחסד", סיפר פרייבך, "הוא ידע כל חייו להתמודד עם בעיות טכנולוגיות מורכבות ולמצוא להן פתרונות יישומיים. זה בדיוק מה שהוביל להמצאה של טכנולוגיית הקירור שלנו" . אידלסון הצליח לפתור בעיה פיזיקלית שעסקו בה שנים רבות באוניברסיטאות ובחברות מתקדמות בעולם. לדבריו של פרייבך, השימוש בנוזל הקירור המבודד של זוטא־קור מבטל את הצורך בנוזלי קירור מבוססי מים, ומונע סכנות כמו קצרים חשמליים  .

ההשקעה של מיצובישי אינה מסתכמת בכסף בלבד. התאגיד גם יפיץ את הטכנולוגיה הייחודית של זוטא־קור ברחבי העולם, דבר המאפשר לסטארט-אפ מישראל להפוך לשחקן גלובלי בתחום  . "חברה בסדר גודל של מיצובישי נותנת לנו את הגב שאנחנו צריכים כדי להיכנס לשוק הבינלאומי ולהיות מובילים בתחום", מוסיף פרייבך.

החברה כבר עובדת עם חברות ענק כמו אינטל ו-Dell, שהביעו עניין בטכנולוגיה החדשנית, במיוחד לאור הדרישות ההולכות וגוברות לצמצום פליטות הפחמן בדאטה סנטרים . "העולם מתקדם לקראת קיימות, והטכנולוגיה שלנו מאפשרת לקצור את האנרגיה שמיוצרת בחוות השרתים ולהשתמש בה מחדש" .

במהלך המלחמה שפרצה ב-7 באוקטובר, פעילות חברת זוטה-קור, הממוקמת סמוך לשדרות, הופסקה זמנית בעקבות מתקפת החמאס. פרייבך שהה באותו הזמן בקליפורניה וחזר במהירות לארץ. "כפי שאתם יכולים לראות ממצלמות האבטחה שלנו, היה טנדר של מחבלי נוח'בה בשער המפעל. כשהגעתי, חיכו לי שם עשרה חיילים כדי שאפתח את המבנה וטיהרו אותו.

"רבים מעובדי החברה, המתגוררים ביישובי העוטף, מצאו את עצמם במצב קשה: מחצית מהם פונו מבתיהם או גויסו למילואים. עם זאת, למרות האתגרים הקשים, זוטה-קור חזרה לפעילות מלאה לאחר הפסקה קצרה. במקביל, החברה החלה בתהליך גיוס הון בהיקף של 30 מיליון דולר, מהלך שהדגיש את החוסן של החברה ואת חשיבותה בתחום קירור חוות השרתים, גם בעיצומה של מציאות ביטחונית מורכבת."

בזמן שזוטא־קור צומחת בקצב מהיר, פרייבך לא שוכח את האתגרים שמציבה המלחמה בעובדים ובחברה כולה. "רבים מהעובדים שלנו גרים באזור שספג אבידות קשות, מחציתם פונו מבתיהם או גויסו למילואים", אמר פרייבך . אך למרות הקשיים, ההצלחה נראית ברורה. "השנה האחרונה הייתה שנה קריטית עבורנו, ולא רק ששרדנו, אלא צמחנו והתחזקנו",סיכם.

הפוסט מנכ"ל זוטא-קור בסיליקון קלאב: הייתה זו שנה קריטית עבורינו ולא רק שרדנו, אלא צמחנו והתחזקנו" הופיע לראשונה ב-Chiportal.

"האתגר העיקרי מאז תחילת המלחמה היה המעבר בין שירות צבאי אינטנסיבי לחזרה לשגרת העבודה ". כך אמרה ד"ר שלי גורדון, סגנית נשיא באלביט ומנהלת תחום משאבי האנוש במפגש הסיליקון קלאב שעסק בסוגיית התעשייה תחת מלחמה". גורדון פתחה את דבריה בתרומה הקריטית של אלביט למאמץ הצבאי: "המלחמה דרשה מאיתנו להיות בכוננות מלאה – לא רק מבחינת התוצרים הטכנולוגיים שלנו, אלא גם מבחינת היכולת שלנו לשמור על החוסן האנושי של העובדים והמנהלים."

ד"ר גורדון ציטטה אחד מעובדי החברה שחזר משירות מילואים במגלן ואמר: "כשאני במילואים, אני עובר מ-0 ל-100 בשנייה. אבל כשאני צריך לחזור לעבודה, אף אחד לא לימד אותי איך לחזור מ-100 ל-0." ההקבלה הזו מדגישה את אחד הקשיים המרכזיים שעמדו בפני החברה – כיצד לתמוך בעובדים במעבר החד שבין עולם המלחמה לעולם העבודה השגרתי.

תמיכה בעובדים ובמנהלים

גורדון הדגישה את חשיבות התמיכה המתמשכת בעובדים, המנהלים ומשפחותיהם בתקופה של אי ודאות וביטחון מופחת. היא הצביעה על כך שהחברה הייתה חייבת לספק מענה לצרכים משתנים, גם ברמה האישית וגם ברמה התפקודית. לדבריה, "החוסן הקהילתי והחברתי הוא קריטי בשלב הראשוני, והבנת הצרכים השונים של כל קבוצת עובדים חשובה להבטחת היציבות התפקודית."

"האתגרים המנהיגותיים שהמלחמה הציבה בפני אלביט, היו כיצד לשמור על האפקטיביות המבצעית של החברה במקביל לצרכים האנושיים של העובדים. אנחנו חברה טכנולוגית עם רוב של גברים," היא ציינה, "ולא תמיד החמלה היא הצד החזק שלנו. אך נאלצנו לפתח כלים שיאפשרו לנו להתמודד עם השבר הרגשי והאנושי שנוצר בעקבות המלחמה."

בהמשך דבריה, סיפרה גורדון על השיטות שפיתחה החברה לתמיכה בעובדים ובמנהלים. אחד מהם היה פיתוח סדנאות ייעודיות למנהלים, שנועדו לחזק את יכולות הניהול שלהם בזמן משבר. "היה חשוב לנו לא רק לשרוד את המשבר, אלא גם לצמוח ממנו," היא הסבירה. המטרה הייתה לאפשר למנהלים להוביל את צוותיהם בצורה אפקטיבית גם כשהמצב הכללי קשה.

"במהלך המלחמה, אלביט נדרשה להעביר קווי ייצור באופן דחוף מצפון הארץ לאזורים אחרים כדי להבטיח את המשכיות הפעילות. "היינו חייבים לפנות את המפעל תוך ימים בודדים, ולהקים מחדש את קווי הייצור באזורי מרכז הארץ," הסבירה, תוך שהיא מדגישה את המחויבות להמשיך ולספק ציוד חיוני לכוחות הביטחון.

מחוסן לתקווה

גורדון סיימה את דבריה בהתמקדות בעתיד ובמשמעות הרחבה של תקווה. "בתחילת הדרך דיברנו על חוסן," היא אמרה, "אבל ככל שהזמן חלף, הבנתי שאי אפשר להסתפק רק בזה. אנחנו צריכים להסתכל גם קדימה – עם תקווה, שהיא לא פסיבית כמו אופטימיות, אלא אקטיבית. אנחנו פועלים כדי להבטיח שמאמצינו יניבו תוצאות טובות."

"המסר שלי הוא שהחשיבות של הובלת שינוי מתוך תקווה, גם במצבי משבר". היא קראה למנהיגים לשאול את עצמם "מדוע אנחנו מחזיקים מעמד?" ולדחוף ליצירת מציאות טובה יותר מתוך הבנה שהמאמץ ראוי.

הפוסט ד"ר שלי גורדון, סגנית נשיא אלביט: "העובדים נדרשו לעבור מאפס למאה בשניה" הופיע לראשונה ב-Chiportal.

גיל שוורצמן, מנכ"ל חממת SouthUp, שיתף בשיחת "אחד על אחד" שקיים עם שלמה גרדמן במסגרת מפגש הסיליקון קלאב את דרכו המקצועית ואת השפעת חממת הטכנולוגיה שהוא עומד בראשה, במיוחד על רקע אירועי 7 באוקטובר והשפעתם על אזור הדרום ועל קהילת הסטארטאפים המקומית. שוורצמן, תושב קיבוץ גבים, נאלץ להתמודד עם המציאות הקשה של אותה שבת, כשהותקפו יישובים רבים בעוטף עזה. הוא סיפר על החוויות האישיות שלו, מהן עולה תמונה של נחישות ואמונה בהתמודדות עם המציאות המאתגרת.

"אנחנו, כתושבי הנגב, חיים את המציאות הזו יום-יום. ב-7 באוקטובר, המצב הסלים בתוך רגעים ספורים. הבנתי שאני צריך לפעול ולנהל את הגנת היישוב שלנו," סיפר שוורצמן. הוא המשיך לתאר כיצד נאלץ לתפקד בתור רכז הביטחון השוטף (רב"ש)  לאחר שרבש"צ היישוב נפצע קשה בראשו, ולהוביל את תושבי הקיבוץ להתגוננות יעילה ולפינוי מהיר של הפצועים: "המשימה הראשונה הייתה להגן ולבטח, ואחריה באה הפינוי של הפצועים, למרות כל הקשיים שנבעו מחוסר תקשורת עם הצבא".

השפעת אירועי ה-7 באוקטובר על חממת SouthUp

שוורצמן דיבר גם על האופן שבו אירועי ה-7 באוקטובר השפיעו על החממה שהוא מנהל. חממת SouthUp, אשר הוקמה בשנת  ב2015  בזכות שיתוף פעולה הדוק עם מי שהיה ראש מועצת שער הנגב, אופיר ליבשטיין, שנפל ב-7 באוקטובר בהגנה על קיבוצו, כפר עזה.

"החממה מתמקדת בפיתוח יזמות אזורית בדרום הארץ, תוך קידום סטארטאפים בתחומי הטכנולוגיה השונים. החממה היא חלק חשוב במאמץ ליצור תעסוקה באזור, אך גם היא נאלצה להתמודד עם השפעות המלחמה."

"המצב השפיע על כל אחד מאיתנו בצורה ישירה," אומר שוורצמן. "מתוך 25 החברות שהיו בחממה לפני המלחמה, רק 20 שרדו, חלקן פשוט לא יכלו להמשיך לפעול בתנאים הנוכחיים. המלחמה גבתה מחיר כבד לא רק בחיי אדם, אלא גם מעסקים ומסטארטאפים"

למרות האתגרים שהציבה המלחמה, שוורצמן מדגיש שהחממה לא מתכוונת להפסיק את פעילותה אלא להמשיך ולהתרחב. "אנחנו עומדים לפני בניית מבנה חדש בגודל של 3,300 מטרים, שישמש כמרכז לסטארטאפים. המבנה, שייקרא על שמו של ליבשטיין ז"ל יכלול משרדים ומעבדות מתקדמות. המטרה היא להחזיר את כל החברות שעדיין פועלות מרחוק ולהחזיר את האזור לפעילות כלכלית מלאה".

שוורצמן הוסיף כי המודל של חממת SouthUp שם דגש על חיבור היזמים לאזור, וכי הוא מקווה שהפעילות הזו תעודד אותם להישאר בנגב גם לאחר סיום תהליך הפיתוח. "אנחנו משקיעים באנשים, לא רק בטכנולוגיה. המטרה שלנו היא לקשור את היזמים למקום כך שהם יבחרו להישאר כאן גם לאחר שהחברות שלהם יתחילו לפעול בהצלחה".

"חממת SouthUp לא רק תומכת בפיתוח טכנולוגי, אלא גם יוצרת שינוי משמעותי באזור הדרום, שבו תעשיית ההייטק לא הייתה נוכחת בצורה רחבה בעבר. שוורצמן הסביר: "העובדה שאנחנו פועלים כאן בנגב המערבי יוצרת תעסוקה מקומית, וזה משהו שהוא קריטי לאזור שבו יש אוכלוסייה של עשרות אלפים. כ-80% מעובדי החברות בחממה הם תושבי האזור, וזה חלק מהחזון שלנו – להשאיר כאן את ההון האנושי".

על אף המכשולים שהציבה המלחמה, גיל שוורצמן ושותפיו בחממת SouthUp אינם מתכוונים להפסיק לפעול. "אנחנו ממשיכים קדימה. יש לנו תוכניות ברורות להתרחב ולהפוך לגורם משמעותי עוד יותר בתעשיית הסטארטאפים בארץ," סיכם שוורצמן. "בעוד שלוש שנים אני מאמין שנצליח להכפיל את כמות החברות והעובדים שלנו, ולהפוך את הנגב המערבי למרכז טכנולוגי שוקק חיים".

הפוסט מנכ"ל חממת Southup בשער הנגב: "נמשיך להביא תעסוקה איכותית לנגב, ואפילו נשגשג" הופיע לראשונה ב-Chiportal.