"על מנת לשמור על יתרון תחרותי גלובלי ולהאיץ את פיתוחה של תעשיית השבבים המקומית, ארה"ב חייבת לנקוט במדיניות סחר פרואקטיבית שתפתח שווקים חדשים ותעודד השקעות חוצות גבולות," כך קובעת התאחדות תעשיית השבבים האמריקנית (SIA) בפרסום עדכני. לדבריהם, מדיניות זו חיונית לא רק לצמיחה פנימית אלא גם להגברת הביקוש לשבבים מתוצרת אמריקנית, הן בתוך ארה"ב והן בשווקים מתעוררים ברחבי העולם.

הנתונים מצביעים על כך שתעשיית השבבים האמריקנית נהנית מעודף סחר עקבי בתחום זה מזה כשלושה עשורים. בשנת 2023 ייצאה ארה"ב שבבים בשווי כולל של 52.7 מיליארד דולר. כ-70% מהמכירות של יצרני השבבים האמריקנים מיועדות לשווקים מחוץ לגבולות המדינה, מה שהופך את התחום לאחד ממנועי היצוא המובילים של הכלכלה האמריקנית. בפועל, שבבים הם ענף היצוא השישי בגודלו של ארה"ב, אחרי נפט מזוקק, נפט גולמי, גז טבעי, מטוסים אזרחיים ורכבים.

בסין, שיעור המכס על שבבים מסוימים לפי קוד HS8542 (מעגלים משולבים) עומד על כ-6%, בעוד שבמדינות באיחוד האירופי, שיעור המכס על רוב סוגי השבבים עומד על 0%, בהתאם להסכמות במסגרת הסכם טכנולוגיית המידע (ITA). עם זאת, לא כל המדינות חתומות על ההסכם, ולכן בשווקים כמו הודו, ברזיל ואינדונזיה, שיעורי המכס יכולים לנוע בין 5% ל־10% ואף יותר – תלוי בסוג המוצר הספציפי.

לדוגמה, הודו מטילה לעיתים מכס של 7.5% על רכיבי מוליכים למחצה שאינם מיוצרים בה, ובברזיל שיעור המכס יכול להגיע גם ל-14% עבור פריטים מסוימים שלא מיוצרים מקומית. מדינות אלו עושות זאת כדי להגן על תעשיות מקומיות מתפתחות, אך בכך הן יוצרות חסמים בפני יצרנים אמריקנים.

השוק ממתין כעת להכרעת טראמפ על גובה המכס על שבבים שכיום הוא אפסי.

ההובלה האמריקנית בתעשייה זו באה לידי ביטוי גם בנתח השוק הגלובלי – ארה"ב מחזיקה בכ-50.7% מהשוק העולמי של שבבים. התעשייה מעסיקה ישירות למעלה מ־345,000 עובדים בארה"ב, ותומכת בלמעלה משני מיליון משרות נוספות במשק האמריקני. בנוסף, כ־20% מההכנסות של החברות בענף מושקעים באופן שוטף במחקר ופיתוח – שיעור גבוה במיוחד ביחס לתעשיות אחרות.

בתוך כך, התאחדות SIA ממשיכה לקדם שורת יעדים אסטרטגיים במישור הבינלאומי. בין השאר, היא פועלת להגנה על זכויות קניין רוחני של חברות אמריקניות ברחבי העולם, לשיקום עקרון ההדדיות מול שווקים כמו סין, ולחיזוק שרשראות אספקה מגוונות ועמידות – במיוחד נוכח האתגרים הגלובליים שהודגשו בשנים האחרונות. התאחדות SIA אף הגישה לאחרונה תגובות רשמיות לסדרת חקירות מצד נציגות הסחר האמריקנית (USTR), לרבות בנושא עיוותי סחר מול סין, התאמה של סין לכללי ארגון הסחר העולמי (WTO), והצעות למדיניות לחיזוק עמידות שרשרת האספקה העולמית של שבבים.

לצד זאת, מדוח חדש שהתפרסם באתר SIA עולה כי מדינות רבות עדיין מטילות מכסים על שבבים, כפי שמעידים נתוני ארגון הסחר העולמי על שיעורי המכס בתחום, לפי קוד הסיווג הבינלאומי HS8541 ו־HS8542. ארה"ב מבקשת להתמודד עם חסמים אלה וליצור סביבת סחר חופשית ושקופה שתאפשר לתעשייה האמריקנית לצמוח גם בעידן של תחרות גוברת.

הפוסט SIA: על ארה"ב להפעיל מדיניות מכס שתשמר את היתרון התחרותי של תעשיית השבבים הופיע לראשונה ב-Chiportal.

באופן מפתיע, דווקא חברה סינית לא מוכרת הצליחה לגנוב את ההצגה השבוע בתערוכת SEMICON China היוקרתית: SiCarrier, יצרנית ציוד שבבים צעירה שנוסדה בשנת 2022, הציגה חמישה מוצרים מרכזיים שנועדו להתחרות ישירות בחברות הענק כמו Applied Materials, Tokyo Electron ו-ASML.

לפי דיווחים בתקשורת הסינית, לחברה רקורד מפתיע ומרשים. ראש מערך הטכנולוגיה של החברה, דאי ג'ון, מכהן גם כחבר דירקטוריון בחברת הייצור הסינית SMIC וכמפקח בקרן הסינית הגדולה לפיתוח תעשיית השבבים, Big Fund II. בנוסף, לפי דיווח של בלומברג, מדובר בגוף מגובה ממשלתית שפועל בשיתוף פעולה עם Huawei.

לחברה כבר יש פורטפוליו הולך וגדל של פטנטים בטכנולוגיות מפתח – באופטיקה, חומרים ובקרת תהליכים. אחד הבולטים שבהם התקבל בנובמבר 2024 ומתאר מצע אלקטרוסטטי (ESC) שמאפשר פיזור מהיר יותר של מטען חשמלי בתהליך עיבוד פרוסות שבבים. פטנט נוסף שתפס כותרות ב-2023, לפי ה-South China Morning Post, מתאר ייצור שבבים ברזולוציית 5 ננומטר באמצעות ציוד DUV – טכנולוגיה שאינה דורשת EUV יקר ונשלט על ידי הולנד.

הטכנולוגיה הזו, לפי בלומברג, מאפשרת חקיקה חוזרת ונשנית על פרוסת הסיליקון כדי להגדיל את צפיפות הטרנזיסטורים ולשפר ביצועים, תוך הוזלה אפשרית של עלויות הייצור.

בתערוכה עצמה הציגה החברה חמישה כלים מרכזיים שנקראו על שמות הרים מפורסמים בסין:

• מערכות אפיטקסיה מסוג "הר אמי" – לתהליכים קריטיים של ייצור שבבים מהדור השלישי
• מערכות חריטה מסוג "הר ווּיי"
• ציוד CVD מסוג "הר צ'אנגבאי"
• מערכות PVD מסוג "הר פוטואו"
• מערכות ALD מסוג "הר אלישאן"

מערכות אלו מיועדות לעבודה ברמות מתקדמות במיוחד – מ-28 ננומטר ועד מתחת ל-5 ננומטר, תוך התמקדות בתעשיות הזיכרון והמעבדים. במיוחד מדגישים בדיווחים את טכנולוגיות ה-ALD של החברה, החיוניות לעיבוי סרטים דקים ברמה אטומית – תחום הנשלט כיום על ידי ASML ו-TEL.

בעוד חברות כמו SMIC ו-Hua Hong מגבירות קצב ייצור ומבקשות להקטין את התלות בציוד מערבי, עולה כעת כוכבה של SiCarrier, שייתכן ותהפוך לאחד השחקנים המרכזיים בתחום ציוד השבבים בסין ובעולם כולו.

הפוסט SiCarrier הסינית מציבה אתגר ל- Applied Materials ו-ASML הופיע לראשונה ב-Chiportal.

חברת ASML ההולנדית, יצרנית ציוד הליתוגרפיה החיוני לייצור שבבים מתקדמים, עומדת בפני זינוק חד בביקושים בשל העלייה המהירה בשימוש במודלי בינה מלאכותית מתקדמים מסוג "מודלי חשיבה" (Reasoning Models). דגמים אלה מייצרים דרישה עצומה ליכולות עיבוד, תוך הפחתת עלויות השימוש בבינה מלאכותית בצורה דרמטית. כך קובע אתר האנליסטים סיקינג אלפא.

החברה מחזיקה במונופול אסטרטגי בתחום ציוד הליתוגרפיה בטכנולוגיית EUV, המאפשרת ייצור שבבים ברזולוציה נמוכה במיוחד (עד 3 ננומטר). חברות ענק כגון NVIDIA, גוגל ו-TSMC תלויות לחלוטין במכונות של ASML כדי לייצר את שבבי הבינה המלאכותית שלהן.

הפרדוקס של ג'בונס (Jevons Paradox), שמסביר כיצד התייעלות בשימוש במשאב מביאה דווקא לעלייה בצריכתו, פועל במקרה זה בצורה קיצונית: ככל שהשימוש ב-AI נעשה זול יותר, הביקוש ליכולות עיבוד דווקא מתגבר, משום שהוא מאפשר יישומים חדשים שלא היו כדאיים כלכלית קודם לכן. כתוצאה מכך, הביקוש למכונות EUV של ASML עשוי לגדול משמעותית, כאשר צבר ההזמנות של החברה כבר עומד על כ-36 מיליארד אירו וצפוי להמשיך ולגדול.

עם זאת, החברה ניצבת בפני סיכונים משמעותיים. המתיחות הגאופוליטית בין ארה"ב וסין, הכוללת הגבלות על ייצוא טכנולוגיות מתקדמות, עלולה לפגוע בשוק שלה. בנוסף, סין מתקדמת במהירות בפיתוח טכנולוגיית ליתוגרפיה מתקדמת משלה, מה שעלול לאיים על מעמדה של ASML בטווח הארוך.

למרות האיומים, האנליסטים מעריכים כי המיצוב הייחודי של ASML בשוק יאפשר לה להמשיך לצמוח במהירות, עם שיפור ניכר בשולי הרווח שלה בשנים הקרובות.

הפוסט ASML נהנית מביקוש שיא הודות לפריחת המודלים המתקדמים של בינה מלאכותית הופיע לראשונה ב-Chiportal.

לפי דיווח שפורסם לאחרונה, ענקית הטכנולוגיה הסינית וואווי (Huawei) הצליחה להשיג בסתר שני מיליון שבבי בינה מלאכותית מתקדמים מסוג Ascend 910 מתוצרת חברת TSMC הטייוואנית בשנת 2024, זאת באמצעות שימוש בחברות קש.

המזימה נחשפה על ידי חברת TechInsights ו-TSMC עצמה, אשר הפסיקה את המשלוחים לחברות הקש הקשורות לוואווי והחלה בחקירה פנימית. הדיווח של המרכז למחקרים אסטרטגיים ובינלאומיים (CSIS) טוען כי "TSMC ייצרה עבור וואווי מעל שני מיליון שבבי Ascend 910B, שהועברו לסין בניגוד להגבלות הייצוא האמריקניות."

עוד נכתב בדו"ח כי השבבים שהועברו מספיקים לייצור כמיליון יחידות של השבב החדש Ascend 910C. עם זאת, הדו"ח מעלה שאלות לגבי הזמינות של רכיבי HBM (זיכרון בעל רוחב פס גבוה) הדרושים לשילוב עם שבבים אלו, אך ההערכה היא שוואווי הספיקה לצבור מלאי מספק לפני כניסת ההגבלות האמריקניות על רכיבי HBM לתוקף בדצמבר 2024.

למרות הגילוי, הדו"ח מכיל כמה אי-דיוקים, בעיקר לגבי הטכנולוגיה בה מיוצרים שבבי Ascend 910C, אשר מיוצרים כיום על ידי SMIC, ולא על ידי TSMC כפי שנכתב בדו"ח המקורי. עם זאת, TSMC אכן ייצרה מחדש שבבי Ascend 910 מקוריים עבור וואווי בשנתיים האחרונות ללא ידיעתה, לפני שהמזימה התגלתה.

נוסף על כך, הייצור של שבבי Ascend 910B ו-910C מתאפיין בשיעורי פחת גבוהים יחסית, ורק כ-75% מהשבבים מצליחים לעבור בהצלחה את תהליך האריזה המתקדם.

וואווי ממשיכה לרכוש מיליוני שבבי Ascend 910B ו-910C לפרויקטים פנימיים של בינה מלאכותית וללקוחות חיצוניים, למרות הקשיים הטכנולוגיים. לפי הערכות, השבב Ascend 910C מספק כ-60% מהביצועים של השבב המוביל בשוק, H100 של Nvidia, מה שמאפשר שימוש יעיל בעיקר למשימות הסקה ופחות לאימון מודלים גדולים של שפה.

הפוסט דיווח: וואווי רכשה בסתר שני מיליון שבבי בינה מלאכותית מסוג Ascend 910 מ-TSMC הופיע לראשונה ב-Chiportal.

במרץ 2025 נחשפה תוצאה מרשימה מתוך מחקר שנערך על ידי מכון KISTEP הדרום קוריאני, אשר מצביע על שינוי מהותי במאזן הכוחות בתחום השבבים. לפי הדו"ח, סין הצליחה להשיג עליונות טכנולוגית בתחומי שבבי הזיכרון, שם חברות דרום קוריאה כגון Samsung ו-SK Hynix שמרו במשך עשור על מעמד מוביל. נתוני המחקר מצביעים על כך שסין מדורגת כיום במקום השני בעולם בתחום זה, כאשר רק ארצות הברית מובילה.

על פי הממצאים, טכנולוגיות הזיכרון של סין מדורגות ב-94.1%, לעומת 90.9% של דרום קוריאה, מה שמעיד על קרבת הפער הטכנולוגי ואף על עלייתו של המעמד הסיני בתחום זה. הדו"ח מתאר גם הישגים נוספים של סין בתחומים כמו שבבים לביצועים גבוהים ולצריכת אנרגיה נמוכה עבור יישומי בינה מלאכותית, כאשר סין השיגה ציונים של 88.3% בתחום זה, לעומת 84.1% של דרום קוריאה. בתחום שבבי הכוח, סין רשמה 79.8% לעומת 67.5% של דרום קוריאה, ובטכנולוגיות האריזה המתקדמות שתי המדינות השיגו שוויון – 74.2%.

הדו"ח, שהתבסס על סקר בקרב 39 מומחים בתחום השבבים שנערך בשנת 2024, מצביע על כך שסין משקיעה מאמצים מרובים לשיפור יכולותיה הבסיסיות ולהשגת עצמאות טכנולוגית. מעבר להישגים בתחומי השבבים, צוין כי סין מציגה יכולת ניכרת בעיצוב ובתכנון, תחומים שבהם דרום קוריאה מתמודדת עם חולשות אשר עלולות להשפיע על מעמדה העתידי בשוק הגלובלי.

למרות ההגבלות שהוטלו על סין, בעיקר כתוצאה ממדיניות ייצוא אמריקאית, המדינה נקטה בגישה כוללת להשגת עצמאות טכנולוגית, שכללה הקמת קרן השקעות ענקית בתחום השבבים. היוזמה הלאומית הזו, בשילוב ההתקדמות הטכנולוגית של חברות זיכרון סיניות כגון ChangXin Memory Technologies, מצביעה על סגירת הפער הטכנולוגי מול מתחרים גלובליים, אם כי עדיין קיימים אתגרים כגון מעבר לייצור בטכנולוגיות מתקדמות יותר של 12 ננומטר.

מצד שני, המחקר מצביע על אתגרים גאופוליטיים המשפיעים על תעשיית השבבים בדרום קוריאה, כולל חששות מפני ירידה ביצוא והתרחקות מהשוק הסיני כתוצאה מהגבלות אמריקאיות. לעומת זאת, ארצות הברית וטאיוואן ממשיכות להחזיק במעמד מוביל בתחומים של ייצור ובאריזה מתקדמת, בהתאמה.

לסיכום, המחקר מציג תמונה משתנה של תחרות השבבים העולמית, שבה סין מציגה הישגים טכנולוגיים משמעותיים בתחומים קריטיים, מה שמסמן מעבר בשוק הגלובלי לעבר עצמאות טכנולוגית רחבה יותר. השינויים הללו מציבים אתגר עבור מדינות שהצליחו לבסס את מעמדן כלמובילות בתחום, ודורשים תגובות אסטרטגיות לשימור יתרונותיהן.

תעשיית השבבים, סין, דרום קוריאה, שבבי זיכרון, טכנולוגיה, דו"ח KISTEP, שוק הגלובלי, עצמאות טכנולוגית

הפוסט דרום קוריאה: סין עוקפת אותנו בטכנולוגיות זכרון הופיע לראשונה ב-Chiportal.

ענקית הייצור פוקסקון (Foxconn) הכריזה על השקת FoxBrain – מודל בינה מלאכותית ראשון מסוגו לתמיכה בתהליכי ייצור ושרשרת אספקה. המודל פותח במקור לשימוש פנימי, אך החברה מתכננת כעת להרחיב את השימוש בו בשיתוף פעולה עם גורמים נוספים בתעשייה.

FoxBrain פותח עם התאמה ייחודית לשפה הסינית המסורתית וסגנון השפה הטאיוואני, והוא מציע יכולות מתקדמות בניתוח נתונים, תמיכה בקבלת החלטות, שיתוף מסמכים, פתרון בעיות ויצירת קוד. בנוסף, פוקסקון מתכוונת לפרסם רכיבים מסוימים מהמודל בקוד פתוח, במטרה להאיץ את האימוץ של טכנולוגיות AI בתעשיית הייצור ושרשרת האספקה.

המודל החדש אומן במיוחד לסגנונות לשוניים סיניים וטאיוואניים, עם ארכיטקטורה המותאמת לעיבוד נתונים מורכבים. FoxBrain פותח בהתבסס על מודל שפה גדול, תוך אופטימיזציה לנתונים תפעוליים ולשיפור קבלת ההחלטות בתהליכים מורכבים.

המודל הותאם במיוחד לסגנונות השפה של טייוואן וסין ופועל היטב בניתוח נתונים מורכבים, תמיכה בהחלטות, שיתוף פעולה במסמכים, פתרון בעיות והפקת קוד.

ההכרזה על FoxBrain מגיעה בזמן שפוקסקון משקיעה משמעותית בתשתיות AI, כולל השקעה של 900 מיליון דולר במפעל לשרתים במקסיקו וצמיחה חזקה בהכנסות החברה המונעת בעיקר מביקושים גבוהים ליישומי AI.

הפוסט פוקסקון משיקה את FoxBrain – מודל AI ראשון מסוגו לתעשיית הייצור ושרשרת האספקה הופיע לראשונה ב-Chiportal.

ממשלת סין נחשבת לצרכנית מהגדולות בעולם של מעבדים וטכנולוגיות מחשוב, ועל כן מהלכיה בתחום עשויים להשפיע באופן משמעותי על השוק העולמי. לאחרונה דווח כי קבוצת גופים ממשלתיים בסין, ביניהם מנהלת המרחב הקיברנטי (CAC), המשרד לתעשייה וטכנולוגיית מידע, המשרד למדע וטכנולוגיה ורשות הקניין הרוחני הלאומית, גיבשו טיוטת מדיניות חדשה שתעודד שימוש נרחב במעבדי RISC-V. טיוטה זו, שצפויה להתפרסם כבר בזמן הקרוב, מסמנת מפנה רשמי ראשון במדיניות הסינית בכל הנוגע לקידום טכנולוגיות מעבדים בקוד פתוח.

RISC-V, בניגוד לארכיטקטורות קנייניות כ-Arm ו-x86, הוא מערך פקודות בקוד פתוח (Open Source Instruction Set Architecture). משמעות הדבר היא שאין צורך בתשלום דמי רישוי בעבור השימוש בו, והוא אינו נשלט בלעדית בידי חברות מערביות כדוגמת אינטל, AMD או Arm Holdings. בסין רואים בארכיטקטורה זו הזדמנות אסטרטגית לבסס עצמאות טכנולוגית, בייחוד על רקע המתיחות הגוברת עם ארצות הברית. סין מקווה שבעזרת גישה זו תוכל להקטין את התלות שלה בטכנולוגיות זרות ולפתח מעבדים מקומיים שיספקו ביצועים משופרים במחיר נגיש יותר.

ואכן, חברות סיניות גדולות כבר משקיעות ב-RISC-V. בין הבולטות בהן ניתן לציין את XuanTie של עליבאבא ואת Nuclei System Technology, המפתחות מעבדים מסחריים על בסיס ארכיטקטורת RISC-V. כמו כן, חברות כמו Tenstorrent (מחוץ לסין) כבר עוסקות בפיתוח פתרונות בינה מלאכותית המבוססים על RISC-V, ומשמשות דוגמה לפוטנציאל הגלום בטכנולוגיה זו גם בעולמות ה-AI עתירי הביצועים. בעוד שבשלב ראשון המעבדים האלה לא יצליחו להתחרות בהישגי ביצועים של ענקיות כמו Nvidia, הם עשויים להיות זולים משמעותית ולשאת תווית "מיוצר בסין" – יתרון חשוב שהממשלה הסינית שואפת לקדם.

עם זאת, אחד האתגרים המשמעותיים ביישום מעבדי RISC-V בקנה מידה רחב הוא הצורך בהקמת אקו-סיסטם עשיר של תוכנה ויישומים. מעבדי Arm ו-x86 נהנים מתמיכה ארוכת שנים במגוון עצום של מערכות הפעלה ותוכנות, ומימוש יכולות מקבילות בארכיטקטורה חדשה דורש מאמץ פיתוחי רב. במיוחד בעולם ה-AI, שבו מערכות כמו CUDA של Nvidia הוקמו והשקיעו מאמץ ממושך כדי לייצר סט תשתיות וכלים עשיר – יהיה צורך בפיתוח ממוקד של ספריות ותוכנות כדי שעיבוד RISC-V יהפוך לאטרקטיבי באותה מידה.

בעקבות הדיווחים הראשונים על המדיניות הממשלתית החדשה, כמה חברות שבבים סיניות רשמו עליות חדות בערכי המניות שלהן. VeriSilicon, ASR Microelectronics, Shanghai Anlogic Infotech ו-3Peak דיווחו על זינוקים של 8.6% עד 15.4% במסחר, כש-VeriSilicon אף הגיעה לתקרת העלייה היומית של 10%. במקביל, בארצות הברית יש המחזיקים בעמדה שלפיה הרחבת הפעילות סביב RISC-V תעניק לסין יתרון ותספק לה עצמאות טכנולוגית, ולכן מתגברים קולות הקוראים לממשל האמריקאי להטיל מגבלות חדשות.

בשורה התחתונה, המדיניות החדשה בסין המקדמת את RISC-V מסמלת מהלך שיכול להמריץ חדשנות ולחזק את המסלול לעצמאות טכנולוגית סינית, אך גם להעצים את המתח בין סין לארצות הברית. ככל שהמהלך יתפתח, השפעותיו יורגשו הן בהיבט התחרות בשוק המעבדים והן בשוק הבינה המלאכותית הגלובלי.

הפוסט סין עוזבת את טכנולוגית X86 ועוברת לטכנולוגית מעבדי RISC-V הופיע לראשונה ב-Chiportal.

ענקיות הטכנולוגיה מיקרוסופט, אמזון ואנבידיה פנו לנשיא ארה"ב, דונלד טראמפ, בבקשה להסיר את ההגבלות שהוטלו בסוף כהונת ממשל ביידן על ייצוא שבבי בינה מלאכותית למדינות כמו ישראל, ערב הסעודית ואיחוד האמירויות. החברות מזהירות כי המגבלות עלולות לגרום לבעלות הברית של ארה"ב לפנות לסין לצורך שבבים מתקדמים, ובכך להעניק לה יתרון אסטרטגי במירוץ הבינה המלאכותית.

בפוסט בבלוג שפרסמה ביום חמישי, טענה מיקרוסופט כי ההגבלות פוגעות בבעלות הברית של ארה"ב ומונעות מחברות טכנולוגיה אמריקניות לבנות ולהרחיב מרכזי נתונים המבוססים על בינה מלאכותית במדינות אלה. לדברי ברד סמית, נשיא מיקרוסופט, המגבלות על ייצוא שבבי AI לשווקים אסטרטגיים עלולות להוביל את המדינות האלה לפנות לסין לשבבים מתקדמים.

מנכ"ל אמזון, אנדי ג'סי, הצטרף לקריאה והדגיש כי "אם לא נשנה את המצב, אנו למעשה מוותרים על העסק ועל השותפויות האלה למדינות אחרות שיכולות לספק את השבבים." ג'סי הדגיש את הצורך לשמור על השותפויות האסטרטגיות של ארה"ב באמצעות גישה חופשית לשבבים מתקדמים.

נראה כי טראמפ וצוותו בוחנים את האפשרות להחמיר את המגבלות, תוך כדי הפעלת לחץ על בעלות הברית להרחיב את ההגבלות על סין. מדובר בהמשך למאמצי ממשל ביידן להגביל את גישתה של סין לטכנולוגיות מתקדמות. המדיניות מחלקת את העולם לשלוש רמות ומגבילה את הייצוא של שבבי AI למדינות רבות, כולל מדינות המוגדרות כבעלות ברית של ארה"ב.

אנבידיה תחת אש

אנבידיה, המובילה העולמית בשבבי בינה מלאכותית, עלולה להיפגע בצורה קשה מהמגבלות. המנכ"ל ג'נסן הואנג ציין כי ההכנסות של החברה מסין ירדו למחצית מאז שהוטלו המגבלות, והוסיף כי השבבים שמותר לייצא לסין חלשים פי 60 מהשבבים המתקדמים ביותר של החברה. לטענתו, המגבלות הנוכחיות יעניקו יתרון לסין, בדומה לזינוק המהיר שלה בתחום ה-5G בעשור האחרון.\

לדברי סמית, "אם לא נשנה את המצב, חוק ביידן יעניק לסין יתרון אסטרטגי בהפצת טכנולוגיית ה-AI שלה לאורך זמן." מיקרוסופט מפעילה מרכזי נתונים המבוססים על בינה מלאכותית במדינות כמו איחוד האמירויות, ונראה כי היא מודאגת מהשפעת המגבלות על הפעילות שלה.

במקביל, אנבידיה מזהירה כי הגבלות הייצוא פוגעות במכירות של מרכזי נתונים בסין. קולט קרס, סמנכ"לית הכספים של אנבידיה, ציינה כי מכירות מרכזי הנתונים בסין נמצאות הרבה מתחת לרמה שקדמה למגבלות. לדבריה, כל עוד לא יהיו שינויים במדיניות, מכירות השבבים לסין יישארו ברמתן הנמוכה.

התחזית להמשך

אם לא יבוצעו שינויים משמעותיים במדיניות הייצוא, יש חשש כי בעלות הברית של ארה"ב יאלצו לפנות לשבבים מתקדמים מתוצרת סין, מה שעלול להחליש את מעמדן האסטרטגי של חברות הטכנולוגיה האמריקניות. בנוסף, המהלך עלול לעכב את הפיתוח של מרכזי נתונים מבוססי AI במדינות כמו ישראל, איחוד האמירויות וערב הסעודית.

נראה כי המתח בין ארה"ב לסין בתחום הבינה המלאכותית רק הולך ומחריף, כאשר חברות הטכנולוגיה האמריקניות מנסות להפעיל לחץ על הממשל לשנות את המדיניות הנוכחית ולהשיב את השוק הבינלאומי ליציבות.

הפוסט מיקרוסופט, אמזון ואנבידיה לוחצות על טראמפ לבטל את ההגבלות על ייצוא שבבי בינה מלאכותית לישראל, סעודיה והאמירויות הופיע לראשונה ב-Chiportal.

סין הודיעה על השקעה חסרת תקדים של 37 מיליארד אירו במטרה לחזק את עצמאותה הטכנולוגית בתחום המוליכים למחצה. היוזמה, שנחשפה בימים האחרונים, מכוונת לפיתוח מכונות ליתוגרפיה מקומיות המהוות מרכיב קריטי בייצור מוליכים למחצה מתקדמים.

תחום זה נשלט כיום על ידי חברות כמו ASML ההולנדית, המובילה בפיתוח ציוד ליתוגרפיה מתקדם. באמצעות ההשקעה הענקית, מקווה בייג'ין לצמצם את תלותה בספקים זרים ולעקוף את המגבלות שמטילות ארצות הברית ואירופה על טכנולוגיות מתקדמות.

המיזם הסיני נועד להתמודד עם הלחצים הכלכליים והטכנולוגיים המופעלים מצד המערב. דוגמה בולטת להצלחת סין בהתמודדות זו היא השקת הסמארטפון Mate 60 Pro של Huawei, המצויד בשבבים שפותחו ויוצרו בסין, למרות הסנקציות הבינלאומיות.

מומחים רואים ביוזמה הזו מהלך אסטרטגי שמטרתו להבטיח עצמאות טכנולוגית בסקטור הנחשב לקריטי עבור הפיתוח הכלכלי והביטחוני של סין.

השפעה גיאופוליטית על תעשיית השבבים

היוזמה אינה רק עניין תעשייתי, אלא חלק מתחרות גיאופוליטית רחבה יותר. השליטה בטכנולוגיית המוליכים למחצה, החיונית הן לשימושים אזרחיים והן לשימושים צבאיים, נחשבת למפתח להשגת השפעה עולמית בתחומי החדשנות והאספקה האסטרטגית.

מנגד, אירופה ממשיכה להוביל את התחום באמצעות ASML, המפתחת מכונות EUV חדישות המסוגלות לייצר שבבים בגודל של פחות משני ננומטרים. עם זאת, סין שואפת לא רק להדביק את הפער, אלא גם להפוך את האתגרים להזדמנות שתאפשר לה לשנות את מאזן הכוחות בתעשייה זו.

השקעת הענק של סין מייצגת עידן חדש של תחרות גלובלית, שבו החדשנות משמשת ככלי אסטרטגי וכלכלי מרכזי. הצלחתה או כישלונה של סין במאמציה להשיג עצמאות טכנולוגית עשויים להשפיע באופן מהותי על הכלכלה העולמית ועל היחסים הגיאופוליטיים בעשורים הבאים.

הפוסט סין משקיעה 37 מיליארד אירו בתעשיית המוליכים למחצה הופיע לראשונה ב-Chiportal.

משרד הסחר האמריקני הכריז השבוע על פתיחת חקירה מקיפה לבדיקת פרקטיקות אנטי-תחרותיות שמיוחסות לסין בתחום תעשיית השבבים, במטרה לתמוך במעמדה הדומיננטי בשוק העולמי. החקירה מתבצעת תחת סעיף 301 של חוק הסחר האמריקני ומתמקדת בשבבים הנמצאים בשימוש תעשיות קריטיות כמו רכב, בריאות, תשתיות, חלל וביטחון.

במהלך החקירה נבחנות טענות לפיהן סין משתמשת באמצעים נרחבים שאינם שוקיים, כגון קביעת יעדי נתח שוק וקידום מדיניות תומכת עצמית, כדי לחזק את כוחה בתעשיית השבבים המקומית והעולמית.

הצעד הנוכחי מעורר חששות להפרעה משמעותית בשרשראות האספקה הגלובליות. במידה ויוחלט על הטלת מגבלות ייבוא או מכסים חדשים על שבבים מסין, ייתכן כי ההחלטה תשפיע על מוצרים יומיומיים כמו מכשירי חשמל ורכבים.

משרד המסחר של סין הביע התנגדות חריפה לחקירה וטען כי הפעולה תפגע באינטרסים של חברות אמריקניות וצרכנים גלובליים. סין אף הזהירה כי תנקוט צעדים נחוצים להגנת זכויותיה, וציינה כי תעשיית השבבים האמריקנית זוכה אף היא לסובסידיות משמעותיות מהממשל.

חשיבות השבבים המיושנים

בעוד שבשנים האחרונות התמקדה מדיניות השבבים האמריקנית בטכנולוגיות המתקדמות ביותר, החקירה הנוכחית מדגישה את החשיבות של שבבים מבוססי טכנולוגיה מיושנת (legacy semiconductors), ששימשו כפתרון קריטי בתקופת מגפת הקורונה.

עם המשך העימותים בין שתי הכלכלות הגדולות בעולם, מומחים מזהירים מפני ההשפעות האפשריות על תעשיית הטכנולוגיה הגלובלית והתחזקות המתחים בין המעצמות.

הפוסט ארצות הברית פתחה בחקירה נגד תעשיית השבבים של סין הופיע לראשונה ב-Chiportal.