טייוואן הגבירה את מגבלות הייצוא של טכנולוגיות שבבים מתקדמות כאשר הכלילה את ענקיות הטכנולוגיה הסיניות Huawei ו-SMIC (Semiconductor Manufacturing International Corp) ברשימת הישויות המוגבלות שלה – צעד המשקף התאמה לאסטרטגיית ארה"ב לבלימת התקדמותה הטכנולוגית של סין.

רשות הסחר של משרד הכלכלה הטייוואני פרסמה כי 601 גופים נוספים נכנסו לרשימה, בהם גם גורמים מרוסיה, איראן, פקיסטן ומיאנמר. הכללת Huawei ו-SMIC ברשימה זו מחייבת אישור ממשלתי מראש עבור כל ייצוא אליהם של טכנולוגיות, חומרי גלם או ציוד הקשור לשבבים.

השלכות אסטרטגיות על מאמצי סין בפיתוח שבבים

ההחרפה באה על רקע פריצות דרך טכנולוגיות של Huawei ו-SMIC, שב-2023 הציגו שבב סיני מתקדם ב-7 ננומטר בסדרת הסמארטפונים Mate 60 – מהלך שהפתיע את הממשל האמריקני. כעת, טייוואן מצטרפת לשורת צעדים בינלאומיים שנועדו לצמצם את הגישה של סין לרכיבי ליבה בשרשרת האספקה של שבבים מתקדמים, ובפרט כאלה הדרושים לפיתוח בינה מלאכותית.

למרות זאת, אנליסטים סבורים כי ההשפעה הישירה של הצעד מוגבלת – היות והחברות הסיניות כבר פועלות תחת מגבלות דומות מצד ארה"ב ונאבקות להגדיל את קיבולת הייצור העצמית שלהן.

TSMC במוקד

החלטת טייוואן מדגישה שוב את מקומה המרכזי בתעשיית השבבים העולמית, כמדינה שבה שוכנת TSMC – יצרנית השבבים לפי הזמנה (foundry) הגדולה בעולם, וספקית קריטית לחברות כמו Nvidia. דיווחים קודמים העלו חששות בקרב רשויות אמריקאיות לאחר ששבב מתוצרת TSMC נמצא במוצר של Huawei, מה שהוביל לפתיחה בבדיקה של משרד המסחר האמריקאי.

רקע פוליטי

ההחלטה מגיעה גם על רקע התחזקות המתיחות בין טייוואן לסין, לאחר שנשיא טייוואן, לאי צ'ינג-דה, הגדיר את סין כ"ישות עוינת זרה". טייוואן מיישרת קו עם הגישה האמריקאית, השואפת לנתק את סין מגישה לטכנולוגיות ליבה, תוך שמירה על יתרון תעשייתי במירוץ הגלובלי אחר בינה מלאכותית ושבבים מתקדמים.

משמעות גלובלית

בעוד Huawei ו-SMIC נחשבות לשני השחקנים המרכזיים בתחום השבבים הסיני, המגבלות החדשות צפויות לדחוף אותן להאצת פיתוחים עצמאיים וחיפוש אחר שרשראות אספקה חלופיות. עבור טייוואן, המהלך נועד לא רק להגן על יתרונה התעשייתי, אלא גם לשמש כלי מדיני-אסטרטגי במאבק הגלובלי על שליטה בטכנולוגיות קריטיות.

הפוסט טייוואן מחריפה את הפיקוח על יצוא שבבים – מכניסה את Huawei ו-SMIC לרשימת החברות האסורות הופיע לראשונה ב-Chiportal.

בראיון ידידותי לעיתון הרשמי של המפלגה הקומוניסטית הסינית, People’s Daily, נשאל רן על טענות של הממשל האמריקני לפיהן מאיצי הבינה המלאכותית מסדרת Ascend של וואווי מבוססים על טכנולוגיה אמריקנית גנובה, ולכן כל שימוש בהם – גם מחוץ לסין – עלול להפר את חוקי הפיקוח על ייצוא של ארה"ב.

רן השיב: "יש הרבה חברות שבבים בסין, ורבות מהן מצליחות. וואווי היא רק אחת מהן. ארה"ב מגזימה בהערכתה את ההישגים שלנו – אנחנו עוד לא כל כך טובים. שבב יחיד שלנו עדיין נמצא דור אחד מאחורי זה של ארה"ב."

רן לא ציין לאיזה דור הוא מתכוון – אם וואווי אכן רק דור אחד מאחורי ארכיטקטורת Blackwell של אנבידיה, ייתכן ששבבי Ascend מדביקים את ביצועי סדרת Hopper הנוכחית. אך אם ההשוואה היא לדור הבא, Rubin, הרי שסין מחזיקה בחומרה מתקדמת יותר ממה שסברו עד כה.

כאשר נשאל האם סין מתקשה להדביק את הפער בטכנולוגיה אמריקנית, השיב רן כי האתגר המרכזי הוא גידול בכוח אדם מיומן: "הבעיה המרכזית שלנו היא טיפוח כישרונות."

עם זאת, הוא גם טען שאין סיבה להתרכז בבעיית השבבים: "אין צורך לדאוג לבעיה הזו. באמצעות שיטות כמו סופרפוזיציה ואשכולות מחשוב, ניתן להגיע לביצועים שמקבילים לרמה המתקדמת ביותר. בתחום התוכנה, בעתיד יהיו מאות פרויקטים בקוד פתוח שיספקו את צורכי החברה כולה."

רן הביע אופטימיות גם בנוגע לתוכנית הסינית "נתונים במזרח, חישוב במערב", שמעבירה עומסי מחשוב מערבה – לאזורים עשירים באנרגיה מתחדשת. לדבריו, מדובר במהלך אסטרטגי מוצלח.

משרד התעשייה והמידע של סין פרסם בשבוע שעבר "תוכנית פעולה לקישוריות כוח חישוב", הקוראת לפיתוח פרוטוקולי שידור מתקדמים שיחברו בין מרכזי חישוב, ויספקו תיאום בין צרכי כוח עיבוד שונים – חוצי תחומים, אדריכלויות ואזורים.

לסיום, נשאל רן על עתיד הבינה המלאכותית, והשיב כי מדובר אולי ב"מהפכה הטכנולוגית האחרונה של האנושות", לצד היתוך גרעיני. לדבריו, יידרשו "עשורים, ואולי מאות שנים" עד למיצוי התחום. לדבריו, האוכלוסייה הגדולה של סין והמערכת החשמלית המתקדמת שלה יקנו לה יתרון תחרותי ארוך טווח.

כותרת משנה:
רן ג'נגפיי: "וואווי עדיין דור אחד מאחור, ארה"ב מפריזה בהערכותיה – אך לסין יש את כל התנאים להוביל בעתיד"

תגים:
וואווי, שבבים, בינה מלאכותית, ארצות הברית, סין, רן ג'נגפיי, Ascend, אנבידיה, תעשיית השבבים, רגולציה אמריקנית

ביטוי מפתח:
וואווי דור אחד מאחור

נרדפים:
שבבים, מאיצים, מעבדים, טכנולוגיית חישוב, בינה מלאכותית, תכנון שבבים, תעשיית הסמיקונדקטור

הפוסט מייסד וואווי: "ארה"ב מפריזה ביכולות פיתוח השבבים שלנו" הופיע לראשונה ב-Chiportal.

סין, השולטת כמעט לחלוטין בשוק העולמי של יסודות נדירים (REEs), החלה להשתמש בכוחה כקלף אסטרטגי בעימות הגיאו-פוליטי עם המערב. ב-4 באפריל 2025, הטילה בייג'ינג מגבלות ייצוא חדשות ומערכת רישוי מחמירה על סוגים מסוימים של יסודות נדירים ומגנטים מבוססי ניאודימיום – מרכיבים קריטיים לרכב חשמלי, מערכות צבאיות, אלקטרוניקה מתקדמת ועוד.

לפי סקר השירות הגיאולוגי של ארה"ב, סין מייצרת כ־60% מהתפוקה העולמית של REEs אך מחזיקה ב־90% מיכולת הזיקוק, כולל מונופול מעשי על 100% מעיבוד יסודות נדירים כבדים (HREEs), כמו דיספרוזיום וטרביום – חיוניים למגנטים קבועים מתקדמים.

השפעה מיידית על הייצור במערב
תעשיות רבות במערב כבר מרגישות את ההשפעה. חברת Ford נאלצה לעצור את ייצור דגם Explorer במפעל בשיקגו, ו־Toyota השעתה את ייצור ההיברידים בקנטקי לשלושה ימים. באירופה, דיווחה התאחדות ספקי הרכב על השבתה במספר מפעלים – 32% מהיצרנים באיחוד האירופי דיווחו על מחסור קריטי תוך שבועיים מהטלת ההגבלות.

גם תעשיות הביטחוניות נפגעו. יסודות נדירים דרושים לייצור מטוסי F-35, צוללות גרעיניות ומערכות טילים. אנליסטים מעריכים כי עצירת האספקה עלולה להביא לעיכוב של 6–8 חודשים, ופגיעה של עד 40% בקצב הייצור של מטוסי F-35.

רישוי ייצוא ככלי ריגול כלכלי
מערכת הרישוי הסינית דורשת מידע מפורט על המשתמש הסופי והשימוש, ובכך מאפשרת לסין למפות תלות זרה ואף לאסוף מודיעין עסקי. לשם כך הוחמרה האכיפה על הברחות, והרישוי הפורמלי הפך למסלול החוקי היחיד ליצוא.

מגבלות הגירה בשרשרת האספקה
מכיוון שההגבלות חלות על מגנטים ולא על מוצרים סופיים, חברות שוקלות להעביר חלק מהייצור לסין – שם ניתן להרכיב את המגנט ברכיב סופי ולאסוף אותו ללא מגבלות.

המאבק בפיתוח אלטרנטיבות
למרות המאמצים האמריקניים והאירופיים להקים תעשייה עצמאית, התלות בסין תישאר לטווח הארוך. תהליך זיקוק ה־REE דורש ידע ומתקנים מתקדמים, וכרוך בעלויות סביבתיות וכלכליות כבדות. המפעל האמריקני MP Materials, למשל, שואף לייצר 1,000 טון מגנטים NdFeB עד סוף 2025 – לעומת 300,000 טון שמיוצרים בסין מדי שנה.

בנוסף, סין אוסרת ייצוא של ידע בתחום הפרדת REE מאז סוף 2023, ומערערת עוד יותר את יכולת ההשתחררות מהתלות בה.

מחירים מזנקים ומאבק ארוך צפוי
המהלך הסיני כבר גרם לזינוק במחירי דיספרוזיום (30% באפריל) ומחירי המגנטים NdFeB באירופה (עלייה של 22% בשבוע אחד). במקביל, מתחים גוברים בין ארה"ב לסין סביב מגבלות הדדיות, והסיכוי לפשרה נראה קלוש.

כפי שניסחה זאת נזאק ניאכטר, סגנית לשעבר במשרד המסחר האמריקני: "זהו עקב האכילס של ארה"ב והעולם – וסין ממשיכה לנצל זאת."

תגים: יסודות נדירים, סין, שרשראות אספקה, מגנטים ניאודימיים, תעשיית הרכב, תעשיית הביטחון, סחר בין ארה"ב לסין, חומרים קריטיים, REE
ביטוי מפתח: סין משתמשת ביסודות נדירים כנשק כלכלי
נרדפים: REEs, מגבלות ייצוא, מינרלים אסטרטגיים, דיספרוזיום, טרביום, מגנטים קבועים, משבר שרשרת אספקה, עימות טכנולוגי מערב-סין

הפוסט סין משתמשת באספקת היסודות הנדירים כנשק כלכלי – מפעלי רכב ותעשיות צבאיות במערב נפגעים הופיע לראשונה ב-Chiportal.

ב-3 ביוני 2025 הודיעה ארצות הברית על הגבלות חדשות בתחום ייצוא תוכנות תכנון אלקטרוניות (EDA) לסין – צעד שעלול לשבש את תוכניותיהן של חברות טכנולוגיה סיניות רבות בעידן שבו תכנון שבבים עצמאי הוא חיוני לביטחון ולחדשנות.

על פי ה־Financial Times, ממשל ארה״ב אסר על חברות אמריקניות כמו Synopsys ו־Cadence להעניק רישיונות חדשים או תמיכה טכנית לשימוש בתוכנות שלהן לחברות סיניות שמפתחות שבבים מתקדמים. אמנם החברות הסיניות עדיין יוכלו להשתמש בגירסאות שכבר ברשותן, אך ייחסמו מגישה לעדכונים חיוניים ולתמיכה הנדסית – תנאי הכרחי לשמירה על תכנון שבבים ברמות של 3 ננומטר ומטה.

בין החברות שנפגעות ניתן למנות את שיאומי, שהשיקה לאחרונה את שבב הדגל XRing 01 המבוסס על תהליך 3 ננומטר של TSMC, את לנובו, וכן את Bitmain – יצרנית החומרה למטבעות דיגיטליים. כל אלה נשענות על תוכנות אמריקניות לצורך תכנון שבבים.

לפי הערכות, האיסור יתמקד בשבבים מתקדמים לתחומי עיבוד בינה מלאכותית, ולא ישפיע (בשלב זה) על שבבים פשוטים יותר המיועדים לסמארטפונים ולמכשירים ניידים.

בתגובה, סין מנסה לצמצם את התלות בטכנולוגיה אמריקנית באמצעות פיתוח כלים עצמאיים. Huawei מובילה את המגמה הזו, לצד חברות כמו Empyrean, Primarius Technologies ו־Semitronix. עם זאת, הכלים הסיניים עדיין אינם ברמת הקצה, ומתאימים בעיקר לטכנולוגיות של 7 ננומטר ומעלה.

על פי מקורות נוספים, חברות קטנות יותר בסין משתמשות לעיתים בגרסאות פיראטיות של תוכנות כמו Synopsys – מה שממחיש גם את אתגרי האכיפה בתחום.

השלכות האיסור צפויות להיות חמורות בטווח הקצר, ולהאט את פיתוח השבבים המתקדמים בסין. עם זאת, מגבלות אלו עלולות לדחוף את סין להשקיע ביתר שאת בפיתוח כלים מקומיים, ולשמש זרז להגברת החדשנות הטכנולוגית שתתחרה בעתיד בהגמוניה האמריקנית.

הפוסט ארה״ב אוסרת על מכירת תוכנות תכנון שבבים לסין מכה קשה ליצרניות כמו שיאומי ולנובו הופיע לראשונה ב-Chiportal.

בסוף מאי 2025 הודיע משרד המסחר של מדינת ארצות הברית על השעיית רישיונות המאפשרים לחברות אמריקאיות לייצא לסין חלקים טכנולוגיים בעלי ערך אסטרטגי, לרבות מנועי מטוסים, רכיבים וציוד תכנון שבבים (Electronic Design Automation – EDA). ההחלטה התקבלה כתגובת נגד להחלטת סין לעצור יצוא של מגוון מינרלים נדירים ומגנטים החיוניים לתעשיות הרכב, התעופה, השבבים והצבאית. הצעד הסיני התבצע באפריל 2025, לאחר ההחרפה במלחמת הסחר בין סין לארצות הברית, ולכאורה נועד להפעיל לחץ על ארה״ב לצמצם מכסים בהסכם זמני שנחתם ב־12 במאי 2025.

לפי גורם בכיר המעורב בשיחות, משרד המסחר האמריקאי השעות ספציפית את רישיונות הייצוא עבור COMAC, היצרנית הממשלתית של מטוסי הקומאק C919. מטוס זה, הדומה בגודלו לבואינג 737 ולאיירבוס A320, מוצע כיום בשוק המקביל לבעלי מנועים וחלקים ממערב אירופה וארצות הברית. רבים ממנועי המטוסים והרכיבים החיוניים להנעתם ולשלוט בפונקציונליותם מיובאים מארה״ב ומאירופה.

במקביל, גם יצוא תוכנות תכנון שבבים של חברות כמו Cadence, Synopsys ו־Siemens הוקפא. תוכנות EDA אלה מהוות את כלי התכנון להתקדמות של שבבים ביכולות מתקדמות (כולל שבבי AI ו־HPC) ואיכות הביצועים שלהן מותאמת לכלי הייצור החדישים ביותר. ה־Financial Times דיווח עוד באפריל כי ארצות הברית מתכוונת להגביל את יצוא התוכנות הללו לסין, אף שעד אז הממשל הביידן הותיר בידיים תשתיתית חלק מהייצוא לגופים הסיניים ועדיין הוקפה בעיקר בתחום השבבים המתקדמים מאוד.

השעיית היצוא מצטרפת למגמות הולכות ומחריפות במלחמת הסחר והטכנולוגיה בין וושינגטון לבייג׳ינג. בחודשים האחרונים הוטלו מגבלות נוספות על מכירת שבבי AI מתקדמים לסין, ונבחן חוסר ברשימות שחורות של חברות סיניות מתחום השבבים. במקביל, סין מסרבת להסיר באופן מלא את מגבלות הייצוא של מינרלים נדירים (Rare Earths) המהווים מרכיב חיוני לייצור מגנטים ותהליכי הרצת מפעלי התעודה בתעשיות הרכב, התעופה והצבא. אמנם בחודשים האחרונים חודשה האספקה המוגבלת של מגנטים נדירים, אך חברות אמריקאיות מודאגות מהקושי להבטיח רצף אספקה מלא.

תעשיית השבבים בסין צמחה במהירות מאז תחילת שנות ה־2000, כאשר יוזמות כמו פרויקט 908 (1990–2000), הקמת חברות Fabless, ותמיכה כלכלית ממשלתית הביאו להקמתו של SMIC (2000), HiSilicon וחברות נוספות. ב־2014 הוקמה קרן ההשקעות הלאומית (National IC Industry Investment Fund), המכונה “הקרן הגדולה” (“Big Fund”), שהזרימה למעלה מ־344 מיליארד רנמינבי (כ־47.1 מיליארד דולר) בשלב השלישי שלה. בין החברות המרכזיות: SMIC, Yangtze Memory Technology Corp (YMTC), HuaHong, ChangXin Memory Technologies (CXMT), ו־SMEE (Shanghai Micro Electronics Equipment).

מטרת הסינים היא להשיג עצמאות של לפחות 50% בייצור השבבים עד סוף 2025, אך בפועל העצמאות מתבטאת בעיקר בתחום התהליכים הבסיסיים (photoresist stripping, etching, CMP). עם זאת, תהליכים קריטיים יותר כגון ליתוגרפיה באורך גל נמוך (EUV), יוניפיקציה של ציפויים (coating/developing) ומדידה (metrology) עדיין תלויים ביצואן ממערב: הולנד (ASML), יפן ודרום קוריאה. ב־2023 עמדה סין על כ־16% מתפוקת השבבים העולמית, והכנסות התעשייה הסינית הגיעו לכ־179.5 מיליארד דולר (צפויות לצמוח ב־7.31% שנתית עד 2027).

השילוב הגאופוליטי בין ארצות הברית סין בתחומי הטכנולוגיה והביטחון מהווה אתגר מתמשך לתעשייה הסינית. בעוד בייג׳ינג שואפת לשלב חזיתות פיתוח פנימיות (techno-security state) עם שיתופי פעולה גלובליים (techno-developmental state), על רקע מגבלות היצוא האמריקאיות ותמריצי הממשל הסיני, הסימנים מצביעים על רתיעה חלקית מהתלות ביבוא. יחד עם זאת, התאוצה במחקר ופיתוח של שבבי AI ו־neuronal processing units (כגון Cambricon Technologies ו־Alibaba’s Pingtouge) מסמנת כוונה להקטין האצה בתלות במערכות זרות.

השלכות וצפי לעתיד:
החלטת ארה״ב לעצור ייצוא של טכנולוגיות קריטיות לסין עשויה להאט את קצב הפיתוח של התעשייה הסינית בתחומי המנועים לאווירונאוטיקה ובשבבים מתקדמים. מצד אחד, תעכב גישה לכלים ותוכנות חיוניות; מצד שני, תגביר את המוטיבציה הסינית להשקעה עצמאית בפיתוח ליתוגרפיה מתקדמת ובתוכנות מחשב פנימיות. לעומת זאת, חברות מערביות כמו GE Aerospace, Honeywell, Cadence, Synopsys ו־Siemens צפויות לסבול מירידה בהכנסות בסין, תחום שמגלגל מיליארדי דולרים בשנה.

ברמת המקרו, המאבק על שרשרות האספקה למינרלים נדירים, לשבבים ולמנועי מטוסים מאיים על יציבות הסחר העולמי. בתוך כך מתעוררת השאלה האם ארצות הברית וסין יצליחו להגיע להסדר שלשמו הוקפאו מכסים ל־90 יום — והאם תימצא דרך למזער פגיעה בתעשיות האלקטרוניקה והאווירונאוטיקה, שתלויות הדדית בגורמים משני צידי הסכסוך. סין צפויה לצמצם בהדרגה את ייבוא השבבים והמנועים האמריקאיים, אך כעת נותרת תלות מסוימת ביבוא ציוד מתקדם (EUV, metrology) ובשיתוף פעולה מחקרי עם מדינות אירופה ודרום־מזרח אסיה.

הפוסט ארצות הברית משהה ייצוא טכנולוגיות מטוסים ושבבים לסין; תעשיית השבבים הסינית עדיין תלויה ביבוא קריטי הופיע לראשונה ב-Chiportal.

ברקע מכסי הייבוא החדשים שהטילה ארצות הברית על טכנולוגיות שבבים, מתגברות ההערכות כי תהליך ייצור השבבים בסין יזנק במלוא עוצמתו. הסנקציות על יצוא רכיבים וטכנולוגיות מלוות בהגבלות רישוי מחמירות, אך דווקא מהלכים אלה נדמים כמנוף להשקעות במו"פ ובניסיון לבסס עצמאות טכנולוגית ולפיתוח יישומים תחרותיים.

אנליסטים בשוק מציינים כי העלאת המכסים תגביר את התמריץ להאיץ פיתוח ציוד לייצור שבבים ורכיבים חיוניים, במיוחד בשוק התעשיות המבוסס על תלת־עשר ננומטר ומעלה. מעצב מראש בחברת הייעוץ J.Gold Associates, ג'ק גולד, ציין כי “הממשל האמריקני מעניק בסופו של דבר תמריץ משמעותי לסין, המאפשר לה להעמיק במחקר ולהתקדם בעצמאות הטכנולוגית שלה.”

גם הצהרותיהן האחרונות של ענקיות השבבים אנבידיה ו-AMD) מעידות על מחיקות קצרות טווח בעלות מיליארדי דולרים: אנבידיה צופה הפסד של כ-5.5 מיליארד דולר בעקבות הדרישות הרגולטוריות החדשות, בעוד AMD מעריכה ירידה של עד 800 מיליון דולר בהכנסותיה. מנכ"ל אנבידיה, ג'נסן הואנג, הודה במהלך ביקורו בבייג'ינג שהמגבלות משפיעות על היקף הפעילות העסקית שלהן בסין.

בעקבות הצעדים האמריקניים, חברות סיניות מרכזיות מרחיבות את שיתופי הפעולה עם  וואווי, אשר משווקת שבבי בינה מלאכותית לאימוני מודלים גדולים. לדוגמה, iFlytek הציגה את Spark X1 — מודל שפה גדול המאומן כולו על תשתיות מחשוב מקומיות, בשיתוף צוות המחקר של Huawei, ובהדגמותיו מציגה יכולות מרשימות במטלות מתמטיות, קידוד והבנת שפה.

דו“ח של חברת המחקר ICwise מציין כי במגזר הסיני של שבבים מתקדמים יחסית (28 ננומטר ומעלה) יש כבר תחרות על יחידות בקרת מיקרו־בקר לרכב, רכיבי זיכרון ושבבי כוח. לפי הדו“ח, המכסים עשויים להעצים את היתרון התמחור שלהם בשווקים רגישי עלות ולזרז את החלפתם ברכיבים אמריקניים.

מבנה הייצוא של סין לשוק האמריקני מצומצם, ולכן המגזר המקומי נהנה מהגנה חלקית מהמפגע של מכסי הסחר. תופעה זו מאפשרת למפעלים הפנימים להתמקד בתחליפי יבוא (import substitution), במקום בנסיונות למזער הפסדי יצוא.

הזינוק הצפוי בפיתוח שבבים בולט גם בדברים שאמר שיאנג ליגאנג, מנכ״ל איגוד הטכנולוגיה Zhongguancun: “עשורים של סנקציות הכשירו אותנו לבנות כמעט שרשרת אספקה מלאה”, אמר, “והמכסים האחרונים ישמשו זרז לשדרוג ההשקעות במערכות ליתוגרפיה וכימיקלים ייעודיים”.

ווי שאוג'ון, נשיא איגוד מעצבי השבבים בסין, סיכם: “ככל שהלחץ מחמיר, כך אנו חייבים להסתמך על עצמנו — אך לא לבודד עצמנו. יש לשלב בין השגת עצמאות טכנולוגית לשיתופי פעולה עם מדינות וארגונים פתוחים לשיתוף פעולה.”

הצפי הוא כי הפערים שצברה סין בתחום מו"פ ושרשרת האספקה לפני העידן הנוכחי יהפכו למנוף לצמיחה מהירה גם בהמשך הדרך, ויעצבו מחדש את מפת התחרותיות הגלובלית בענף השבבים.

הפוסט מכסי ארה"ב על סין צפויים לזרז מחקר והטמעת טכנולוגיות שבבים הופיע לראשונה ב-Chiportal.

אחרי שהממשל האמריקאי חייב רישיונות לייצוא שבבי ה‑H20 המתקדמים שלו לסין, ג’נסן הואנג, מנכ״ל אנבידיה, נחת בהפתעה בבייג’ינג בפגישה עם מועצת קידום הסחר הסינית (CCPIT). הואנג הבטיח כי החברה תשקיע מאמצים “למיטוב תמהיל המוצרים על פי דרישות הרגולציה ותמשיך לשרת בנחישות את השוק הסיני”, וציין את נכונותה לפתח שבבים מותאמים ללקוחות מקומיים.

פגיעה מיידית בתוצאות הפיננסיות
הגבלת ייצוא שבבי H20 הובילה להכרזה של אנבידיה על חיוב מיוחד של כ‑5.5 מיליארד דולר בדוחות הרבעון הראשון של שנת 2026, שיקוזזו כהוצאות מלאי, התחייבויות רכישה והקצאות נלוות. מניית נבידיה צללה ב‑6–7% במסחר המאוחר, והמשקיעים החלו להעלות סימני שאלה לגבי עמידותה מול תחזיות וול סטריט.

גם AMD ספגה מכה: מחיקה של עד כ‑800 מיליון דולר על שבבי ה‑MI308 שלה הוביל לצניחה של 7.35% במנייתה. ההגבלות מופעלות לראשונה גם על שבבים שהותאמו במכוון להגבלות קודמות, והן מציבות מרכיב חדש בגבולות היצוא של תעשיית חצי־המוליכים האמריקאית.

שינויים בנוף התחרותי והשרשרת הגלובלית
בעוד סין איבדה נתח של כ‑10% מהכנסות אנבידיה (לעומת כ‑20% בעבר), נפתח חלון הזדמנויות ליצרניות שבבים מקומיות כדוגמת Huawei ו‑Cambricon, וגורמים כמו ByteDance ו‑Tencent פונים כעת לחלופות ביתיות. אנליסטים מזהירים כי ההגבלות יאיצו השקעות וחדשנות בתעשיית השבבים הסינית, בעוד בעלי תעשיית ההיי‑טק האמריקאית חוששים מאיבוד יתרון טכנולוגי.

תכנית הענק של אנבידיה בארה״ב
בתגובה למתיחות הגוברת, הודיעה אנבידיה על כוונה לייצר תשתית AI בשווי של כ‑500 מיליארד דולר בארצות הברית, באמצעות שיתופי פעולה עם TSMC, Foxconn ו‑Wistron באריזונה ו־טקסס. למרות שבצד האמריקאי החמיאו למהלך כ”Trump Effect בפעולה”, מומחים מטילים ספק בסכום המדובר, שמייצג לא השקעה הונית ישירה אלא הערכת ערך של תכולת התשתית שתיווצר בארה״ב.

השלכות על השוק הרחב
המגבלות השפיעו גם על ASML, שדיווחה על הזמנות נמוכות מהצפוי, וגרמה לצניחה במנייתה. בורסות אסיה, ובמיוחד שוקי טייוואן והונג קונג, נחלשו אף הן, בעקיפין בשל חשש לפגיעה בשרשרת האספקה העולמית. בינתיים ממשיכים גופי מחקר לקרוא למדיניות להותיר את ארה״ב מובילה ואף מאיימים כי הגבלות נרחבות מדי יעניקו לסין תמריץ משמעותי להשקעה עצמאית בפיתוח שבבים.

הפוסט ג’נסן הואנג בסין: אנבידיה בלב מלחמת השבבים העולמית הופיע לראשונה ב-Chiportal.

מנכ"ל אינטל החדש, לב-בו טאן, השקיע מאות מיליוני דולרים בעסקים סיניים במהלך השנים 2012–2024, כאשר דוח של רויטרס מצביע על כך שכ-200 מיליון דולר מההשקעות נעשו בחברות שסומנו כקשורות לצבא שחרור העם.

טאן, ותיק מעמק הסיליקון והשותף הבכיר במיזמים טכנולוגיים, ביצע השקעותיו באמצעות קבוצת Walden International וחברות אחזקות כגון Seine Limited ו-Sakaytra. לפי הדיווח, טאן מנהל תיק השקעות רחב הכולל שליטה ב-40 חברות סיניות והחזקות מיעוט  ביותר מ-600 חברות נוספות, כאשר במסגרתם קיים שיתוף פעולה עם גופים ממשלתיים סיניים – כאשר לפחות שמונה מהחברות שמהן טאן נהנה קשורות באופן ישיר ליחידות צבאיות.

אינטל מנהלת חוזה בשווי 3 מיליארד דולר עם משרד ההגנה לבניית טכנולוגיות קריטיות. בכך, עולה השאלה כיצד משפיעים הקשרים הכלכליים הרחבים של טאן עם חברות סיניות – שיש בהן גם צדדים מעורבים בתחום הביטחון הלאומי – על יכולת אינטל לנהל את עסקיה בסביבה הגלובלית הרגישית של היום.

בין הביקורות שנשמעו, הדגיש שותף בבסיטייל ונטורס, אנדרו קינג, כי "למעשה, לטאן אין את הכישורים הנדרשים להוביל חברה שמתחרה מול סין, במיוחד כאשר נוגעים להיבטים עם השלכות ביטחוניות ומודיעיניות".

טאן מילא לפני היבחרו לתפקיד טופס הצהרה על ניגוד עניינים, ואולם מאז התפתח משבר המכסים בין שתי המדינות, דבר שהפך את הסוגיה לרגישה יותר.

עם זאת, על אף הביקורת והחששות, טאן נחשב על ידי חלק מהמשקיעים לבחירה שיכולה להוביל את אינטל לתקופה חדשה ומבטיחה של חדשנות והתרוממות עסקית.

הפוסט מנכ"ל אינטל החדש השקיע מעל 200 מיליון דולר בעסקים סיניים – חלקם מקושרים לצבא סין הופיע לראשונה ב-Chiportal.

"על מנת לשמור על יתרון תחרותי גלובלי ולהאיץ את פיתוחה של תעשיית השבבים המקומית, ארה"ב חייבת לנקוט במדיניות סחר פרואקטיבית שתפתח שווקים חדשים ותעודד השקעות חוצות גבולות," כך קובעת התאחדות תעשיית השבבים האמריקנית (SIA) בפרסום עדכני. לדבריהם, מדיניות זו חיונית לא רק לצמיחה פנימית אלא גם להגברת הביקוש לשבבים מתוצרת אמריקנית, הן בתוך ארה"ב והן בשווקים מתעוררים ברחבי העולם.

הנתונים מצביעים על כך שתעשיית השבבים האמריקנית נהנית מעודף סחר עקבי בתחום זה מזה כשלושה עשורים. בשנת 2023 ייצאה ארה"ב שבבים בשווי כולל של 52.7 מיליארד דולר. כ-70% מהמכירות של יצרני השבבים האמריקנים מיועדות לשווקים מחוץ לגבולות המדינה, מה שהופך את התחום לאחד ממנועי היצוא המובילים של הכלכלה האמריקנית. בפועל, שבבים הם ענף היצוא השישי בגודלו של ארה"ב, אחרי נפט מזוקק, נפט גולמי, גז טבעי, מטוסים אזרחיים ורכבים.

בסין, שיעור המכס על שבבים מסוימים לפי קוד HS8542 (מעגלים משולבים) עומד על כ-6%, בעוד שבמדינות באיחוד האירופי, שיעור המכס על רוב סוגי השבבים עומד על 0%, בהתאם להסכמות במסגרת הסכם טכנולוגיית המידע (ITA). עם זאת, לא כל המדינות חתומות על ההסכם, ולכן בשווקים כמו הודו, ברזיל ואינדונזיה, שיעורי המכס יכולים לנוע בין 5% ל־10% ואף יותר – תלוי בסוג המוצר הספציפי.

לדוגמה, הודו מטילה לעיתים מכס של 7.5% על רכיבי מוליכים למחצה שאינם מיוצרים בה, ובברזיל שיעור המכס יכול להגיע גם ל-14% עבור פריטים מסוימים שלא מיוצרים מקומית. מדינות אלו עושות זאת כדי להגן על תעשיות מקומיות מתפתחות, אך בכך הן יוצרות חסמים בפני יצרנים אמריקנים.

השוק ממתין כעת להכרעת טראמפ על גובה המכס על שבבים שכיום הוא אפסי.

ההובלה האמריקנית בתעשייה זו באה לידי ביטוי גם בנתח השוק הגלובלי – ארה"ב מחזיקה בכ-50.7% מהשוק העולמי של שבבים. התעשייה מעסיקה ישירות למעלה מ־345,000 עובדים בארה"ב, ותומכת בלמעלה משני מיליון משרות נוספות במשק האמריקני. בנוסף, כ־20% מההכנסות של החברות בענף מושקעים באופן שוטף במחקר ופיתוח – שיעור גבוה במיוחד ביחס לתעשיות אחרות.

בתוך כך, התאחדות SIA ממשיכה לקדם שורת יעדים אסטרטגיים במישור הבינלאומי. בין השאר, היא פועלת להגנה על זכויות קניין רוחני של חברות אמריקניות ברחבי העולם, לשיקום עקרון ההדדיות מול שווקים כמו סין, ולחיזוק שרשראות אספקה מגוונות ועמידות – במיוחד נוכח האתגרים הגלובליים שהודגשו בשנים האחרונות. התאחדות SIA אף הגישה לאחרונה תגובות רשמיות לסדרת חקירות מצד נציגות הסחר האמריקנית (USTR), לרבות בנושא עיוותי סחר מול סין, התאמה של סין לכללי ארגון הסחר העולמי (WTO), והצעות למדיניות לחיזוק עמידות שרשרת האספקה העולמית של שבבים.

לצד זאת, מדוח חדש שהתפרסם באתר SIA עולה כי מדינות רבות עדיין מטילות מכסים על שבבים, כפי שמעידים נתוני ארגון הסחר העולמי על שיעורי המכס בתחום, לפי קוד הסיווג הבינלאומי HS8541 ו־HS8542. ארה"ב מבקשת להתמודד עם חסמים אלה וליצור סביבת סחר חופשית ושקופה שתאפשר לתעשייה האמריקנית לצמוח גם בעידן של תחרות גוברת.

הפוסט SIA: על ארה"ב להפעיל מדיניות מכס שתשמר את היתרון התחרותי של תעשיית השבבים הופיע לראשונה ב-Chiportal.

באופן מפתיע, דווקא חברה סינית לא מוכרת הצליחה לגנוב את ההצגה השבוע בתערוכת SEMICON China היוקרתית: SiCarrier, יצרנית ציוד שבבים צעירה שנוסדה בשנת 2022, הציגה חמישה מוצרים מרכזיים שנועדו להתחרות ישירות בחברות הענק כמו Applied Materials, Tokyo Electron ו-ASML.

לפי דיווחים בתקשורת הסינית, לחברה רקורד מפתיע ומרשים. ראש מערך הטכנולוגיה של החברה, דאי ג'ון, מכהן גם כחבר דירקטוריון בחברת הייצור הסינית SMIC וכמפקח בקרן הסינית הגדולה לפיתוח תעשיית השבבים, Big Fund II. בנוסף, לפי דיווח של בלומברג, מדובר בגוף מגובה ממשלתית שפועל בשיתוף פעולה עם Huawei.

לחברה כבר יש פורטפוליו הולך וגדל של פטנטים בטכנולוגיות מפתח – באופטיקה, חומרים ובקרת תהליכים. אחד הבולטים שבהם התקבל בנובמבר 2024 ומתאר מצע אלקטרוסטטי (ESC) שמאפשר פיזור מהיר יותר של מטען חשמלי בתהליך עיבוד פרוסות שבבים. פטנט נוסף שתפס כותרות ב-2023, לפי ה-South China Morning Post, מתאר ייצור שבבים ברזולוציית 5 ננומטר באמצעות ציוד DUV – טכנולוגיה שאינה דורשת EUV יקר ונשלט על ידי הולנד.

הטכנולוגיה הזו, לפי בלומברג, מאפשרת חקיקה חוזרת ונשנית על פרוסת הסיליקון כדי להגדיל את צפיפות הטרנזיסטורים ולשפר ביצועים, תוך הוזלה אפשרית של עלויות הייצור.

בתערוכה עצמה הציגה החברה חמישה כלים מרכזיים שנקראו על שמות הרים מפורסמים בסין:

• מערכות אפיטקסיה מסוג "הר אמי" – לתהליכים קריטיים של ייצור שבבים מהדור השלישי
• מערכות חריטה מסוג "הר ווּיי"
• ציוד CVD מסוג "הר צ'אנגבאי"
• מערכות PVD מסוג "הר פוטואו"
• מערכות ALD מסוג "הר אלישאן"

מערכות אלו מיועדות לעבודה ברמות מתקדמות במיוחד – מ-28 ננומטר ועד מתחת ל-5 ננומטר, תוך התמקדות בתעשיות הזיכרון והמעבדים. במיוחד מדגישים בדיווחים את טכנולוגיות ה-ALD של החברה, החיוניות לעיבוי סרטים דקים ברמה אטומית – תחום הנשלט כיום על ידי ASML ו-TEL.

בעוד חברות כמו SMIC ו-Hua Hong מגבירות קצב ייצור ומבקשות להקטין את התלות בציוד מערבי, עולה כעת כוכבה של SiCarrier, שייתכן ותהפוך לאחד השחקנים המרכזיים בתחום ציוד השבבים בסין ובעולם כולו.

הפוסט SiCarrier הסינית מציבה אתגר ל- Applied Materials ו-ASML הופיע לראשונה ב-Chiportal.