בסוף מאי 2025 הודיע משרד המסחר של מדינת ארצות הברית על השעיית רישיונות המאפשרים לחברות אמריקאיות לייצא לסין חלקים טכנולוגיים בעלי ערך אסטרטגי, לרבות מנועי מטוסים, רכיבים וציוד תכנון שבבים (Electronic Design Automation – EDA). ההחלטה התקבלה כתגובת נגד להחלטת סין לעצור יצוא של מגוון מינרלים נדירים ומגנטים החיוניים לתעשיות הרכב, התעופה, השבבים והצבאית. הצעד הסיני התבצע באפריל 2025, לאחר ההחרפה במלחמת הסחר בין סין לארצות הברית, ולכאורה נועד להפעיל לחץ על ארה״ב לצמצם מכסים בהסכם זמני שנחתם ב־12 במאי 2025.

לפי גורם בכיר המעורב בשיחות, משרד המסחר האמריקאי השעות ספציפית את רישיונות הייצוא עבור COMAC, היצרנית הממשלתית של מטוסי הקומאק C919. מטוס זה, הדומה בגודלו לבואינג 737 ולאיירבוס A320, מוצע כיום בשוק המקביל לבעלי מנועים וחלקים ממערב אירופה וארצות הברית. רבים ממנועי המטוסים והרכיבים החיוניים להנעתם ולשלוט בפונקציונליותם מיובאים מארה״ב ומאירופה.

במקביל, גם יצוא תוכנות תכנון שבבים של חברות כמו Cadence, Synopsys ו־Siemens הוקפא. תוכנות EDA אלה מהוות את כלי התכנון להתקדמות של שבבים ביכולות מתקדמות (כולל שבבי AI ו־HPC) ואיכות הביצועים שלהן מותאמת לכלי הייצור החדישים ביותר. ה־Financial Times דיווח עוד באפריל כי ארצות הברית מתכוונת להגביל את יצוא התוכנות הללו לסין, אף שעד אז הממשל הביידן הותיר בידיים תשתיתית חלק מהייצוא לגופים הסיניים ועדיין הוקפה בעיקר בתחום השבבים המתקדמים מאוד.

השעיית היצוא מצטרפת למגמות הולכות ומחריפות במלחמת הסחר והטכנולוגיה בין וושינגטון לבייג׳ינג. בחודשים האחרונים הוטלו מגבלות נוספות על מכירת שבבי AI מתקדמים לסין, ונבחן חוסר ברשימות שחורות של חברות סיניות מתחום השבבים. במקביל, סין מסרבת להסיר באופן מלא את מגבלות הייצוא של מינרלים נדירים (Rare Earths) המהווים מרכיב חיוני לייצור מגנטים ותהליכי הרצת מפעלי התעודה בתעשיות הרכב, התעופה והצבא. אמנם בחודשים האחרונים חודשה האספקה המוגבלת של מגנטים נדירים, אך חברות אמריקאיות מודאגות מהקושי להבטיח רצף אספקה מלא.

תעשיית השבבים בסין צמחה במהירות מאז תחילת שנות ה־2000, כאשר יוזמות כמו פרויקט 908 (1990–2000), הקמת חברות Fabless, ותמיכה כלכלית ממשלתית הביאו להקמתו של SMIC (2000), HiSilicon וחברות נוספות. ב־2014 הוקמה קרן ההשקעות הלאומית (National IC Industry Investment Fund), המכונה “הקרן הגדולה” (“Big Fund”), שהזרימה למעלה מ־344 מיליארד רנמינבי (כ־47.1 מיליארד דולר) בשלב השלישי שלה. בין החברות המרכזיות: SMIC, Yangtze Memory Technology Corp (YMTC), HuaHong, ChangXin Memory Technologies (CXMT), ו־SMEE (Shanghai Micro Electronics Equipment).

מטרת הסינים היא להשיג עצמאות של לפחות 50% בייצור השבבים עד סוף 2025, אך בפועל העצמאות מתבטאת בעיקר בתחום התהליכים הבסיסיים (photoresist stripping, etching, CMP). עם זאת, תהליכים קריטיים יותר כגון ליתוגרפיה באורך גל נמוך (EUV), יוניפיקציה של ציפויים (coating/developing) ומדידה (metrology) עדיין תלויים ביצואן ממערב: הולנד (ASML), יפן ודרום קוריאה. ב־2023 עמדה סין על כ־16% מתפוקת השבבים העולמית, והכנסות התעשייה הסינית הגיעו לכ־179.5 מיליארד דולר (צפויות לצמוח ב־7.31% שנתית עד 2027).

השילוב הגאופוליטי בין ארצות הברית סין בתחומי הטכנולוגיה והביטחון מהווה אתגר מתמשך לתעשייה הסינית. בעוד בייג׳ינג שואפת לשלב חזיתות פיתוח פנימיות (techno-security state) עם שיתופי פעולה גלובליים (techno-developmental state), על רקע מגבלות היצוא האמריקאיות ותמריצי הממשל הסיני, הסימנים מצביעים על רתיעה חלקית מהתלות ביבוא. יחד עם זאת, התאוצה במחקר ופיתוח של שבבי AI ו־neuronal processing units (כגון Cambricon Technologies ו־Alibaba’s Pingtouge) מסמנת כוונה להקטין האצה בתלות במערכות זרות.

השלכות וצפי לעתיד:
החלטת ארה״ב לעצור ייצוא של טכנולוגיות קריטיות לסין עשויה להאט את קצב הפיתוח של התעשייה הסינית בתחומי המנועים לאווירונאוטיקה ובשבבים מתקדמים. מצד אחד, תעכב גישה לכלים ותוכנות חיוניות; מצד שני, תגביר את המוטיבציה הסינית להשקעה עצמאית בפיתוח ליתוגרפיה מתקדמת ובתוכנות מחשב פנימיות. לעומת זאת, חברות מערביות כמו GE Aerospace, Honeywell, Cadence, Synopsys ו־Siemens צפויות לסבול מירידה בהכנסות בסין, תחום שמגלגל מיליארדי דולרים בשנה.

ברמת המקרו, המאבק על שרשרות האספקה למינרלים נדירים, לשבבים ולמנועי מטוסים מאיים על יציבות הסחר העולמי. בתוך כך מתעוררת השאלה האם ארצות הברית וסין יצליחו להגיע להסדר שלשמו הוקפאו מכסים ל־90 יום — והאם תימצא דרך למזער פגיעה בתעשיות האלקטרוניקה והאווירונאוטיקה, שתלויות הדדית בגורמים משני צידי הסכסוך. סין צפויה לצמצם בהדרגה את ייבוא השבבים והמנועים האמריקאיים, אך כעת נותרת תלות מסוימת ביבוא ציוד מתקדם (EUV, metrology) ובשיתוף פעולה מחקרי עם מדינות אירופה ודרום־מזרח אסיה.

הפוסט ארצות הברית משהה ייצוא טכנולוגיות מטוסים ושבבים לסין; תעשיית השבבים הסינית עדיין תלויה ביבוא קריטי הופיע לראשונה ב-Chiportal.

ברקע מכסי הייבוא החדשים שהטילה ארצות הברית על טכנולוגיות שבבים, מתגברות ההערכות כי תהליך ייצור השבבים בסין יזנק במלוא עוצמתו. הסנקציות על יצוא רכיבים וטכנולוגיות מלוות בהגבלות רישוי מחמירות, אך דווקא מהלכים אלה נדמים כמנוף להשקעות במו"פ ובניסיון לבסס עצמאות טכנולוגית ולפיתוח יישומים תחרותיים.

אנליסטים בשוק מציינים כי העלאת המכסים תגביר את התמריץ להאיץ פיתוח ציוד לייצור שבבים ורכיבים חיוניים, במיוחד בשוק התעשיות המבוסס על תלת־עשר ננומטר ומעלה. מעצב מראש בחברת הייעוץ J.Gold Associates, ג'ק גולד, ציין כי “הממשל האמריקני מעניק בסופו של דבר תמריץ משמעותי לסין, המאפשר לה להעמיק במחקר ולהתקדם בעצמאות הטכנולוגית שלה.”

גם הצהרותיהן האחרונות של ענקיות השבבים אנבידיה ו-AMD) מעידות על מחיקות קצרות טווח בעלות מיליארדי דולרים: אנבידיה צופה הפסד של כ-5.5 מיליארד דולר בעקבות הדרישות הרגולטוריות החדשות, בעוד AMD מעריכה ירידה של עד 800 מיליון דולר בהכנסותיה. מנכ"ל אנבידיה, ג'נסן הואנג, הודה במהלך ביקורו בבייג'ינג שהמגבלות משפיעות על היקף הפעילות העסקית שלהן בסין.

בעקבות הצעדים האמריקניים, חברות סיניות מרכזיות מרחיבות את שיתופי הפעולה עם  וואווי, אשר משווקת שבבי בינה מלאכותית לאימוני מודלים גדולים. לדוגמה, iFlytek הציגה את Spark X1 — מודל שפה גדול המאומן כולו על תשתיות מחשוב מקומיות, בשיתוף צוות המחקר של Huawei, ובהדגמותיו מציגה יכולות מרשימות במטלות מתמטיות, קידוד והבנת שפה.

דו“ח של חברת המחקר ICwise מציין כי במגזר הסיני של שבבים מתקדמים יחסית (28 ננומטר ומעלה) יש כבר תחרות על יחידות בקרת מיקרו־בקר לרכב, רכיבי זיכרון ושבבי כוח. לפי הדו“ח, המכסים עשויים להעצים את היתרון התמחור שלהם בשווקים רגישי עלות ולזרז את החלפתם ברכיבים אמריקניים.

מבנה הייצוא של סין לשוק האמריקני מצומצם, ולכן המגזר המקומי נהנה מהגנה חלקית מהמפגע של מכסי הסחר. תופעה זו מאפשרת למפעלים הפנימים להתמקד בתחליפי יבוא (import substitution), במקום בנסיונות למזער הפסדי יצוא.

הזינוק הצפוי בפיתוח שבבים בולט גם בדברים שאמר שיאנג ליגאנג, מנכ״ל איגוד הטכנולוגיה Zhongguancun: “עשורים של סנקציות הכשירו אותנו לבנות כמעט שרשרת אספקה מלאה”, אמר, “והמכסים האחרונים ישמשו זרז לשדרוג ההשקעות במערכות ליתוגרפיה וכימיקלים ייעודיים”.

ווי שאוג'ון, נשיא איגוד מעצבי השבבים בסין, סיכם: “ככל שהלחץ מחמיר, כך אנו חייבים להסתמך על עצמנו — אך לא לבודד עצמנו. יש לשלב בין השגת עצמאות טכנולוגית לשיתופי פעולה עם מדינות וארגונים פתוחים לשיתוף פעולה.”

הצפי הוא כי הפערים שצברה סין בתחום מו"פ ושרשרת האספקה לפני העידן הנוכחי יהפכו למנוף לצמיחה מהירה גם בהמשך הדרך, ויעצבו מחדש את מפת התחרותיות הגלובלית בענף השבבים.

הפוסט מכסי ארה"ב על סין צפויים לזרז מחקר והטמעת טכנולוגיות שבבים הופיע לראשונה ב-Chiportal.

אחרי שהממשל האמריקאי חייב רישיונות לייצוא שבבי ה‑H20 המתקדמים שלו לסין, ג’נסן הואנג, מנכ״ל אנבידיה, נחת בהפתעה בבייג’ינג בפגישה עם מועצת קידום הסחר הסינית (CCPIT). הואנג הבטיח כי החברה תשקיע מאמצים “למיטוב תמהיל המוצרים על פי דרישות הרגולציה ותמשיך לשרת בנחישות את השוק הסיני”, וציין את נכונותה לפתח שבבים מותאמים ללקוחות מקומיים.

פגיעה מיידית בתוצאות הפיננסיות
הגבלת ייצוא שבבי H20 הובילה להכרזה של אנבידיה על חיוב מיוחד של כ‑5.5 מיליארד דולר בדוחות הרבעון הראשון של שנת 2026, שיקוזזו כהוצאות מלאי, התחייבויות רכישה והקצאות נלוות. מניית נבידיה צללה ב‑6–7% במסחר המאוחר, והמשקיעים החלו להעלות סימני שאלה לגבי עמידותה מול תחזיות וול סטריט.

גם AMD ספגה מכה: מחיקה של עד כ‑800 מיליון דולר על שבבי ה‑MI308 שלה הוביל לצניחה של 7.35% במנייתה. ההגבלות מופעלות לראשונה גם על שבבים שהותאמו במכוון להגבלות קודמות, והן מציבות מרכיב חדש בגבולות היצוא של תעשיית חצי־המוליכים האמריקאית.

שינויים בנוף התחרותי והשרשרת הגלובלית
בעוד סין איבדה נתח של כ‑10% מהכנסות אנבידיה (לעומת כ‑20% בעבר), נפתח חלון הזדמנויות ליצרניות שבבים מקומיות כדוגמת Huawei ו‑Cambricon, וגורמים כמו ByteDance ו‑Tencent פונים כעת לחלופות ביתיות. אנליסטים מזהירים כי ההגבלות יאיצו השקעות וחדשנות בתעשיית השבבים הסינית, בעוד בעלי תעשיית ההיי‑טק האמריקאית חוששים מאיבוד יתרון טכנולוגי.

תכנית הענק של אנבידיה בארה״ב
בתגובה למתיחות הגוברת, הודיעה אנבידיה על כוונה לייצר תשתית AI בשווי של כ‑500 מיליארד דולר בארצות הברית, באמצעות שיתופי פעולה עם TSMC, Foxconn ו‑Wistron באריזונה ו־טקסס. למרות שבצד האמריקאי החמיאו למהלך כ”Trump Effect בפעולה”, מומחים מטילים ספק בסכום המדובר, שמייצג לא השקעה הונית ישירה אלא הערכת ערך של תכולת התשתית שתיווצר בארה״ב.

השלכות על השוק הרחב
המגבלות השפיעו גם על ASML, שדיווחה על הזמנות נמוכות מהצפוי, וגרמה לצניחה במנייתה. בורסות אסיה, ובמיוחד שוקי טייוואן והונג קונג, נחלשו אף הן, בעקיפין בשל חשש לפגיעה בשרשרת האספקה העולמית. בינתיים ממשיכים גופי מחקר לקרוא למדיניות להותיר את ארה״ב מובילה ואף מאיימים כי הגבלות נרחבות מדי יעניקו לסין תמריץ משמעותי להשקעה עצמאית בפיתוח שבבים.

הפוסט ג’נסן הואנג בסין: אנבידיה בלב מלחמת השבבים העולמית הופיע לראשונה ב-Chiportal.

מנכ"ל אינטל החדש, לב-בו טאן, השקיע מאות מיליוני דולרים בעסקים סיניים במהלך השנים 2012–2024, כאשר דוח של רויטרס מצביע על כך שכ-200 מיליון דולר מההשקעות נעשו בחברות שסומנו כקשורות לצבא שחרור העם.

טאן, ותיק מעמק הסיליקון והשותף הבכיר במיזמים טכנולוגיים, ביצע השקעותיו באמצעות קבוצת Walden International וחברות אחזקות כגון Seine Limited ו-Sakaytra. לפי הדיווח, טאן מנהל תיק השקעות רחב הכולל שליטה ב-40 חברות סיניות והחזקות מיעוט  ביותר מ-600 חברות נוספות, כאשר במסגרתם קיים שיתוף פעולה עם גופים ממשלתיים סיניים – כאשר לפחות שמונה מהחברות שמהן טאן נהנה קשורות באופן ישיר ליחידות צבאיות.

אינטל מנהלת חוזה בשווי 3 מיליארד דולר עם משרד ההגנה לבניית טכנולוגיות קריטיות. בכך, עולה השאלה כיצד משפיעים הקשרים הכלכליים הרחבים של טאן עם חברות סיניות – שיש בהן גם צדדים מעורבים בתחום הביטחון הלאומי – על יכולת אינטל לנהל את עסקיה בסביבה הגלובלית הרגישית של היום.

בין הביקורות שנשמעו, הדגיש שותף בבסיטייל ונטורס, אנדרו קינג, כי "למעשה, לטאן אין את הכישורים הנדרשים להוביל חברה שמתחרה מול סין, במיוחד כאשר נוגעים להיבטים עם השלכות ביטחוניות ומודיעיניות".

טאן מילא לפני היבחרו לתפקיד טופס הצהרה על ניגוד עניינים, ואולם מאז התפתח משבר המכסים בין שתי המדינות, דבר שהפך את הסוגיה לרגישה יותר.

עם זאת, על אף הביקורת והחששות, טאן נחשב על ידי חלק מהמשקיעים לבחירה שיכולה להוביל את אינטל לתקופה חדשה ומבטיחה של חדשנות והתרוממות עסקית.

הפוסט מנכ"ל אינטל החדש השקיע מעל 200 מיליון דולר בעסקים סיניים – חלקם מקושרים לצבא סין הופיע לראשונה ב-Chiportal.

"על מנת לשמור על יתרון תחרותי גלובלי ולהאיץ את פיתוחה של תעשיית השבבים המקומית, ארה"ב חייבת לנקוט במדיניות סחר פרואקטיבית שתפתח שווקים חדשים ותעודד השקעות חוצות גבולות," כך קובעת התאחדות תעשיית השבבים האמריקנית (SIA) בפרסום עדכני. לדבריהם, מדיניות זו חיונית לא רק לצמיחה פנימית אלא גם להגברת הביקוש לשבבים מתוצרת אמריקנית, הן בתוך ארה"ב והן בשווקים מתעוררים ברחבי העולם.

הנתונים מצביעים על כך שתעשיית השבבים האמריקנית נהנית מעודף סחר עקבי בתחום זה מזה כשלושה עשורים. בשנת 2023 ייצאה ארה"ב שבבים בשווי כולל של 52.7 מיליארד דולר. כ-70% מהמכירות של יצרני השבבים האמריקנים מיועדות לשווקים מחוץ לגבולות המדינה, מה שהופך את התחום לאחד ממנועי היצוא המובילים של הכלכלה האמריקנית. בפועל, שבבים הם ענף היצוא השישי בגודלו של ארה"ב, אחרי נפט מזוקק, נפט גולמי, גז טבעי, מטוסים אזרחיים ורכבים.

בסין, שיעור המכס על שבבים מסוימים לפי קוד HS8542 (מעגלים משולבים) עומד על כ-6%, בעוד שבמדינות באיחוד האירופי, שיעור המכס על רוב סוגי השבבים עומד על 0%, בהתאם להסכמות במסגרת הסכם טכנולוגיית המידע (ITA). עם זאת, לא כל המדינות חתומות על ההסכם, ולכן בשווקים כמו הודו, ברזיל ואינדונזיה, שיעורי המכס יכולים לנוע בין 5% ל־10% ואף יותר – תלוי בסוג המוצר הספציפי.

לדוגמה, הודו מטילה לעיתים מכס של 7.5% על רכיבי מוליכים למחצה שאינם מיוצרים בה, ובברזיל שיעור המכס יכול להגיע גם ל-14% עבור פריטים מסוימים שלא מיוצרים מקומית. מדינות אלו עושות זאת כדי להגן על תעשיות מקומיות מתפתחות, אך בכך הן יוצרות חסמים בפני יצרנים אמריקנים.

השוק ממתין כעת להכרעת טראמפ על גובה המכס על שבבים שכיום הוא אפסי.

ההובלה האמריקנית בתעשייה זו באה לידי ביטוי גם בנתח השוק הגלובלי – ארה"ב מחזיקה בכ-50.7% מהשוק העולמי של שבבים. התעשייה מעסיקה ישירות למעלה מ־345,000 עובדים בארה"ב, ותומכת בלמעלה משני מיליון משרות נוספות במשק האמריקני. בנוסף, כ־20% מההכנסות של החברות בענף מושקעים באופן שוטף במחקר ופיתוח – שיעור גבוה במיוחד ביחס לתעשיות אחרות.

בתוך כך, התאחדות SIA ממשיכה לקדם שורת יעדים אסטרטגיים במישור הבינלאומי. בין השאר, היא פועלת להגנה על זכויות קניין רוחני של חברות אמריקניות ברחבי העולם, לשיקום עקרון ההדדיות מול שווקים כמו סין, ולחיזוק שרשראות אספקה מגוונות ועמידות – במיוחד נוכח האתגרים הגלובליים שהודגשו בשנים האחרונות. התאחדות SIA אף הגישה לאחרונה תגובות רשמיות לסדרת חקירות מצד נציגות הסחר האמריקנית (USTR), לרבות בנושא עיוותי סחר מול סין, התאמה של סין לכללי ארגון הסחר העולמי (WTO), והצעות למדיניות לחיזוק עמידות שרשרת האספקה העולמית של שבבים.

לצד זאת, מדוח חדש שהתפרסם באתר SIA עולה כי מדינות רבות עדיין מטילות מכסים על שבבים, כפי שמעידים נתוני ארגון הסחר העולמי על שיעורי המכס בתחום, לפי קוד הסיווג הבינלאומי HS8541 ו־HS8542. ארה"ב מבקשת להתמודד עם חסמים אלה וליצור סביבת סחר חופשית ושקופה שתאפשר לתעשייה האמריקנית לצמוח גם בעידן של תחרות גוברת.

הפוסט SIA: על ארה"ב להפעיל מדיניות מכס שתשמר את היתרון התחרותי של תעשיית השבבים הופיע לראשונה ב-Chiportal.

באופן מפתיע, דווקא חברה סינית לא מוכרת הצליחה לגנוב את ההצגה השבוע בתערוכת SEMICON China היוקרתית: SiCarrier, יצרנית ציוד שבבים צעירה שנוסדה בשנת 2022, הציגה חמישה מוצרים מרכזיים שנועדו להתחרות ישירות בחברות הענק כמו Applied Materials, Tokyo Electron ו-ASML.

לפי דיווחים בתקשורת הסינית, לחברה רקורד מפתיע ומרשים. ראש מערך הטכנולוגיה של החברה, דאי ג'ון, מכהן גם כחבר דירקטוריון בחברת הייצור הסינית SMIC וכמפקח בקרן הסינית הגדולה לפיתוח תעשיית השבבים, Big Fund II. בנוסף, לפי דיווח של בלומברג, מדובר בגוף מגובה ממשלתית שפועל בשיתוף פעולה עם Huawei.

לחברה כבר יש פורטפוליו הולך וגדל של פטנטים בטכנולוגיות מפתח – באופטיקה, חומרים ובקרת תהליכים. אחד הבולטים שבהם התקבל בנובמבר 2024 ומתאר מצע אלקטרוסטטי (ESC) שמאפשר פיזור מהיר יותר של מטען חשמלי בתהליך עיבוד פרוסות שבבים. פטנט נוסף שתפס כותרות ב-2023, לפי ה-South China Morning Post, מתאר ייצור שבבים ברזולוציית 5 ננומטר באמצעות ציוד DUV – טכנולוגיה שאינה דורשת EUV יקר ונשלט על ידי הולנד.

הטכנולוגיה הזו, לפי בלומברג, מאפשרת חקיקה חוזרת ונשנית על פרוסת הסיליקון כדי להגדיל את צפיפות הטרנזיסטורים ולשפר ביצועים, תוך הוזלה אפשרית של עלויות הייצור.

בתערוכה עצמה הציגה החברה חמישה כלים מרכזיים שנקראו על שמות הרים מפורסמים בסין:

• מערכות אפיטקסיה מסוג "הר אמי" – לתהליכים קריטיים של ייצור שבבים מהדור השלישי
• מערכות חריטה מסוג "הר ווּיי"
• ציוד CVD מסוג "הר צ'אנגבאי"
• מערכות PVD מסוג "הר פוטואו"
• מערכות ALD מסוג "הר אלישאן"

מערכות אלו מיועדות לעבודה ברמות מתקדמות במיוחד – מ-28 ננומטר ועד מתחת ל-5 ננומטר, תוך התמקדות בתעשיות הזיכרון והמעבדים. במיוחד מדגישים בדיווחים את טכנולוגיות ה-ALD של החברה, החיוניות לעיבוי סרטים דקים ברמה אטומית – תחום הנשלט כיום על ידי ASML ו-TEL.

בעוד חברות כמו SMIC ו-Hua Hong מגבירות קצב ייצור ומבקשות להקטין את התלות בציוד מערבי, עולה כעת כוכבה של SiCarrier, שייתכן ותהפוך לאחד השחקנים המרכזיים בתחום ציוד השבבים בסין ובעולם כולו.

הפוסט SiCarrier הסינית מציבה אתגר ל- Applied Materials ו-ASML הופיע לראשונה ב-Chiportal.

חברת ASML ההולנדית, יצרנית ציוד הליתוגרפיה החיוני לייצור שבבים מתקדמים, עומדת בפני זינוק חד בביקושים בשל העלייה המהירה בשימוש במודלי בינה מלאכותית מתקדמים מסוג "מודלי חשיבה" (Reasoning Models). דגמים אלה מייצרים דרישה עצומה ליכולות עיבוד, תוך הפחתת עלויות השימוש בבינה מלאכותית בצורה דרמטית. כך קובע אתר האנליסטים סיקינג אלפא.

החברה מחזיקה במונופול אסטרטגי בתחום ציוד הליתוגרפיה בטכנולוגיית EUV, המאפשרת ייצור שבבים ברזולוציה נמוכה במיוחד (עד 3 ננומטר). חברות ענק כגון NVIDIA, גוגל ו-TSMC תלויות לחלוטין במכונות של ASML כדי לייצר את שבבי הבינה המלאכותית שלהן.

הפרדוקס של ג'בונס (Jevons Paradox), שמסביר כיצד התייעלות בשימוש במשאב מביאה דווקא לעלייה בצריכתו, פועל במקרה זה בצורה קיצונית: ככל שהשימוש ב-AI נעשה זול יותר, הביקוש ליכולות עיבוד דווקא מתגבר, משום שהוא מאפשר יישומים חדשים שלא היו כדאיים כלכלית קודם לכן. כתוצאה מכך, הביקוש למכונות EUV של ASML עשוי לגדול משמעותית, כאשר צבר ההזמנות של החברה כבר עומד על כ-36 מיליארד אירו וצפוי להמשיך ולגדול.

עם זאת, החברה ניצבת בפני סיכונים משמעותיים. המתיחות הגאופוליטית בין ארה"ב וסין, הכוללת הגבלות על ייצוא טכנולוגיות מתקדמות, עלולה לפגוע בשוק שלה. בנוסף, סין מתקדמת במהירות בפיתוח טכנולוגיית ליתוגרפיה מתקדמת משלה, מה שעלול לאיים על מעמדה של ASML בטווח הארוך.

למרות האיומים, האנליסטים מעריכים כי המיצוב הייחודי של ASML בשוק יאפשר לה להמשיך לצמוח במהירות, עם שיפור ניכר בשולי הרווח שלה בשנים הקרובות.

הפוסט ASML נהנית מביקוש שיא הודות לפריחת המודלים המתקדמים של בינה מלאכותית הופיע לראשונה ב-Chiportal.

לפי דיווח שפורסם לאחרונה, ענקית הטכנולוגיה הסינית וואווי (Huawei) הצליחה להשיג בסתר שני מיליון שבבי בינה מלאכותית מתקדמים מסוג Ascend 910 מתוצרת חברת TSMC הטייוואנית בשנת 2024, זאת באמצעות שימוש בחברות קש.

המזימה נחשפה על ידי חברת TechInsights ו-TSMC עצמה, אשר הפסיקה את המשלוחים לחברות הקש הקשורות לוואווי והחלה בחקירה פנימית. הדיווח של המרכז למחקרים אסטרטגיים ובינלאומיים (CSIS) טוען כי "TSMC ייצרה עבור וואווי מעל שני מיליון שבבי Ascend 910B, שהועברו לסין בניגוד להגבלות הייצוא האמריקניות."

עוד נכתב בדו"ח כי השבבים שהועברו מספיקים לייצור כמיליון יחידות של השבב החדש Ascend 910C. עם זאת, הדו"ח מעלה שאלות לגבי הזמינות של רכיבי HBM (זיכרון בעל רוחב פס גבוה) הדרושים לשילוב עם שבבים אלו, אך ההערכה היא שוואווי הספיקה לצבור מלאי מספק לפני כניסת ההגבלות האמריקניות על רכיבי HBM לתוקף בדצמבר 2024.

למרות הגילוי, הדו"ח מכיל כמה אי-דיוקים, בעיקר לגבי הטכנולוגיה בה מיוצרים שבבי Ascend 910C, אשר מיוצרים כיום על ידי SMIC, ולא על ידי TSMC כפי שנכתב בדו"ח המקורי. עם זאת, TSMC אכן ייצרה מחדש שבבי Ascend 910 מקוריים עבור וואווי בשנתיים האחרונות ללא ידיעתה, לפני שהמזימה התגלתה.

נוסף על כך, הייצור של שבבי Ascend 910B ו-910C מתאפיין בשיעורי פחת גבוהים יחסית, ורק כ-75% מהשבבים מצליחים לעבור בהצלחה את תהליך האריזה המתקדם.

וואווי ממשיכה לרכוש מיליוני שבבי Ascend 910B ו-910C לפרויקטים פנימיים של בינה מלאכותית וללקוחות חיצוניים, למרות הקשיים הטכנולוגיים. לפי הערכות, השבב Ascend 910C מספק כ-60% מהביצועים של השבב המוביל בשוק, H100 של Nvidia, מה שמאפשר שימוש יעיל בעיקר למשימות הסקה ופחות לאימון מודלים גדולים של שפה.

הפוסט דיווח: וואווי רכשה בסתר שני מיליון שבבי בינה מלאכותית מסוג Ascend 910 מ-TSMC הופיע לראשונה ב-Chiportal.

במרץ 2025 נחשפה תוצאה מרשימה מתוך מחקר שנערך על ידי מכון KISTEP הדרום קוריאני, אשר מצביע על שינוי מהותי במאזן הכוחות בתחום השבבים. לפי הדו"ח, סין הצליחה להשיג עליונות טכנולוגית בתחומי שבבי הזיכרון, שם חברות דרום קוריאה כגון Samsung ו-SK Hynix שמרו במשך עשור על מעמד מוביל. נתוני המחקר מצביעים על כך שסין מדורגת כיום במקום השני בעולם בתחום זה, כאשר רק ארצות הברית מובילה.

על פי הממצאים, טכנולוגיות הזיכרון של סין מדורגות ב-94.1%, לעומת 90.9% של דרום קוריאה, מה שמעיד על קרבת הפער הטכנולוגי ואף על עלייתו של המעמד הסיני בתחום זה. הדו"ח מתאר גם הישגים נוספים של סין בתחומים כמו שבבים לביצועים גבוהים ולצריכת אנרגיה נמוכה עבור יישומי בינה מלאכותית, כאשר סין השיגה ציונים של 88.3% בתחום זה, לעומת 84.1% של דרום קוריאה. בתחום שבבי הכוח, סין רשמה 79.8% לעומת 67.5% של דרום קוריאה, ובטכנולוגיות האריזה המתקדמות שתי המדינות השיגו שוויון – 74.2%.

הדו"ח, שהתבסס על סקר בקרב 39 מומחים בתחום השבבים שנערך בשנת 2024, מצביע על כך שסין משקיעה מאמצים מרובים לשיפור יכולותיה הבסיסיות ולהשגת עצמאות טכנולוגית. מעבר להישגים בתחומי השבבים, צוין כי סין מציגה יכולת ניכרת בעיצוב ובתכנון, תחומים שבהם דרום קוריאה מתמודדת עם חולשות אשר עלולות להשפיע על מעמדה העתידי בשוק הגלובלי.

למרות ההגבלות שהוטלו על סין, בעיקר כתוצאה ממדיניות ייצוא אמריקאית, המדינה נקטה בגישה כוללת להשגת עצמאות טכנולוגית, שכללה הקמת קרן השקעות ענקית בתחום השבבים. היוזמה הלאומית הזו, בשילוב ההתקדמות הטכנולוגית של חברות זיכרון סיניות כגון ChangXin Memory Technologies, מצביעה על סגירת הפער הטכנולוגי מול מתחרים גלובליים, אם כי עדיין קיימים אתגרים כגון מעבר לייצור בטכנולוגיות מתקדמות יותר של 12 ננומטר.

מצד שני, המחקר מצביע על אתגרים גאופוליטיים המשפיעים על תעשיית השבבים בדרום קוריאה, כולל חששות מפני ירידה ביצוא והתרחקות מהשוק הסיני כתוצאה מהגבלות אמריקאיות. לעומת זאת, ארצות הברית וטאיוואן ממשיכות להחזיק במעמד מוביל בתחומים של ייצור ובאריזה מתקדמת, בהתאמה.

לסיכום, המחקר מציג תמונה משתנה של תחרות השבבים העולמית, שבה סין מציגה הישגים טכנולוגיים משמעותיים בתחומים קריטיים, מה שמסמן מעבר בשוק הגלובלי לעבר עצמאות טכנולוגית רחבה יותר. השינויים הללו מציבים אתגר עבור מדינות שהצליחו לבסס את מעמדן כלמובילות בתחום, ודורשים תגובות אסטרטגיות לשימור יתרונותיהן.

תעשיית השבבים, סין, דרום קוריאה, שבבי זיכרון, טכנולוגיה, דו"ח KISTEP, שוק הגלובלי, עצמאות טכנולוגית

הפוסט דרום קוריאה: סין עוקפת אותנו בטכנולוגיות זכרון הופיע לראשונה ב-Chiportal.

ענקית הייצור פוקסקון (Foxconn) הכריזה על השקת FoxBrain – מודל בינה מלאכותית ראשון מסוגו לתמיכה בתהליכי ייצור ושרשרת אספקה. המודל פותח במקור לשימוש פנימי, אך החברה מתכננת כעת להרחיב את השימוש בו בשיתוף פעולה עם גורמים נוספים בתעשייה.

FoxBrain פותח עם התאמה ייחודית לשפה הסינית המסורתית וסגנון השפה הטאיוואני, והוא מציע יכולות מתקדמות בניתוח נתונים, תמיכה בקבלת החלטות, שיתוף מסמכים, פתרון בעיות ויצירת קוד. בנוסף, פוקסקון מתכוונת לפרסם רכיבים מסוימים מהמודל בקוד פתוח, במטרה להאיץ את האימוץ של טכנולוגיות AI בתעשיית הייצור ושרשרת האספקה.

המודל החדש אומן במיוחד לסגנונות לשוניים סיניים וטאיוואניים, עם ארכיטקטורה המותאמת לעיבוד נתונים מורכבים. FoxBrain פותח בהתבסס על מודל שפה גדול, תוך אופטימיזציה לנתונים תפעוליים ולשיפור קבלת ההחלטות בתהליכים מורכבים.

המודל הותאם במיוחד לסגנונות השפה של טייוואן וסין ופועל היטב בניתוח נתונים מורכבים, תמיכה בהחלטות, שיתוף פעולה במסמכים, פתרון בעיות והפקת קוד.

ההכרזה על FoxBrain מגיעה בזמן שפוקסקון משקיעה משמעותית בתשתיות AI, כולל השקעה של 900 מיליון דולר במפעל לשרתים במקסיקו וצמיחה חזקה בהכנסות החברה המונעת בעיקר מביקושים גבוהים ליישומי AI.

הפוסט פוקסקון משיקה את FoxBrain – מודל AI ראשון מסוגו לתעשיית הייצור ושרשרת האספקה הופיע לראשונה ב-Chiportal.