העימות סביב יצרנית השבבים נקספריה, שמרכז פעילותה בהולנד והיא בבעלות חברת וינגטק הסינית, הפך בתוך שבועות מאירוע משפטי "טכני" לכאורה למשבר שמטלטל את תעשיית הרכב האירופית ומחדד את השאלה עד כמה סין מוכנה להשתמש בשליטתה בשרשראות אספקה ככלי לחץ פוליטי.

בסוף ספטמבר החליטה ממשלת הולנד להפעיל לראשונה את "חוק זמינות הסחורות" מ־1952 ולקחת שליטה בנקספריה, בטענה לליקויי ממשל תאגידי ולחשש להעברת זכויות קניין רוחני לסין. לפי שר הכלכלה ההולנדי וינסנט קארמנס, שהגן פומבית על ההחלטה, המודיעין העביר לממשלה מידע שלפיו המנכ"ל הסיני של נקספריה "מרחיק החוצה" קניין רוחני רגיש. ההחלטה הזו נתפסה בבייג'ינג כהתערבות פוליטית בוטה בפעילות עסקית לגיטימית.

מנקודת המבט הסינית, ההולנדים הם האחראים הישירים למשבר. במאמר מערכת חריף בעיתון הממשלתי China Daily נטען כי שרשרת האספקה העולמית של שבבים הייתה יציבה ובטוחה עד לצעד החד צדדי של האג. העיתון מזכיר כי נקספריה הייתה בעבר חטיבה של NXP ההולנדית ורק לאחר שנרכשה על ידי וינגטק ב־2018 חצתה את רף הכנסות המיליארד דולר בשנה. מאז, לפי דו"חות החברה, עלו מכירותיה מכ־1.43 מיליארד דולר ב־2020 לכ־2.06 מיליארד ב־2024, והיא הפכה לספקית מרכזית של רכיבים פשוטים וזולים לכאורה אך חיוניים לתעשיית הרכב באירופה ובארצות הברית.

לטענת בייג'ינג, השימוש של הולנד בחוק חירום מיושן שלא הופעל מעולם מאז נחקק הוא "שימוש לרעה" בכלי רגולטורי מתוך שיקולים פוליטיים ולחץ חיצוני. דובר משרד המסחר הסיני הביע "אכזבה קיצונית וחוסר שביעות רצון עמוק" מהתבטאויות השר ההולנדי וטען כי הן "מבלבלות בין צודק לטועה ומסלפות את העובדות".

התגובה הסינית לא איחרה להגיע. בתחילת אוקטובר הוטל בפועל אמברגו על יצוא שבבים ממתקני הייצור של נקספריה בסין, שבהם מיוצרים לפי ההערכות כשבעים אחוז מתפוקת החברה. מדובר ברכיבים פשוטים, רחוקים מהשבבים המתקדמים לעיבוד בינה מלאכותית, אך כאלה שמשולבים כמעט בכל מערכת אלקטרונית ברכב. בתוך זמן קצר הזהירה התאחדות יצרני הרכב האירופית כי מלאי השבבים יספיק לשבועות ספורים בלבד ללא חידוש האספקה. יצרניות כמו פולקסווגן, וולוו וג'גואר לנד רובר הודיעו לספקים ולעובדים על סיכון ממשי לעצירת קווי ייצור.

לנוכח הלחץ גבר גם המאמץ הדיפלומטי. בבריסל הדגיש נציב הסחר והביטחון הכלכלי של האיחוד האירופי, מארוש שפצ'וביץ', כי מתקיים דיאלוג משולש בין סין, הולנד והאיחוד במטרה "להבטיח מסגרת יציבה וצפויה ולהחזיר במלואה את זרימת השבבים". לפי דיווחים, הולנד אותתה שהיא מוכנה לרכך את צו ההלאמה בפועל אם בייג'ינג תחזור לאפשר יצוא.

על רקע זה הודיע משרד המסחר הסיני כי יאושרו חריגים ליצוא שבבים מנקספריה לשימושים אזרחיים, וכי הרכיבים הללו לא יחייבו עוד רישיון יצוא מיוחד. ההקלה הזו העניקה נשימה קצרה לתעשיית הרכב האירופית, אך נעשתה לתקופה מוגבלת של 12 חודשים בלבד וללא התחייבות לטווח ארוך. במקביל, כחלק מניסיון רחב יותר להוריד את גובה הלהבות מול וושינגטון, השעתה סין גם חלק מההגבלות על יצוא חומרי גלם אסטרטגיים לתעשיית השבבים, בהם גליום וגרמניום, והודיעה על פטור זמני מאגרות נמל לאניות הקשורות לבעלות אמריקנית.

אם בסין מציגים את ההקלה כמחווה אחראית לשמירה על יציבות שרשרת האספקה העולמית, בכתבות ניתוח במערב רואים בפרשת נקספריה קודם כול תמרור אזהרה. מומחי תעשייה וכלכלנים מצביעים על כך שדי ברכיבים זולים ובסיסיים כדי לשתק תעשייה שלמה כאשר מונעים את זרימתם. פרופ' דייוויד ביילי מאוניברסיטת בירמינגהם הגדיר את ההתערבות ההולנדית "שיחת השכמה" לענף הרכב וטען כי התגובה הסינית הייתה "מהירה ואכזרית". לדבריו, יצרני הרכב חייבים לחשוב על אתרי עיבוד חלופיים בדרום מזרח אסיה או באירופה עצמה, ולהגדיל מלאים במקום להסתמך על אספקה "בדיוק בזמן".

מנהלים בחברות כמו BMW מספרים כי אמנם הייצור עדיין נמשך כמתוכנן, אך המצב "נדיף" ויכול להשתנות מהר. הם מציינים כי המשבר הקודם בשבבים התמקד ברכיבים המורכבים יותר, ולכן רכיבי התשתית הפשוטים כמו אלה של נקספריה זכו לפחות תשומת לב, למרות שהם מפוזרים במערכות רבות ברכב.

מנקודת מבט רחבה יותר, פרשנים באירופה רואים במשבר נקספריה ביטוי נוסף לאסטרטגיה סינית המשלבת תלות כלכלית עם מנוף פוליטי. סין שולטת בחלק הארי משרשרת הערך של חומרים נדירים ומגנטים לתעשיות רכב, רוח ושמש, והאיחוד האירופי עדיין נמצא בראשית הדרך בניסיונותיו "להפחית סיכונים" מבלי להתנתק לחלוטין מהשוק הסיני. ניתוחים מהעת האחרונה מזהירים כי אם לא יואצו השקעות במקורות חלופיים ובייצור מקומי, אירופה תישאר "מחוברת לטפטפת" שמופעלת מבייג'ינג.

בייג'ינג מצדה דוחה את הטענות ל"נשק כלכלי" ומאשימה את הולנד ואת המערב בכלל ב"פוליטיזציה של עסקים" ובפגיעה בחופש הסחר. עם זאת, עצם העובדה שהקלות היצוא לשבבי נקספריה מוגבלות בזמן וממוקדות בשימושים אזרחיים, משאירה בידי סין מנוף לחץ לעתיד, הן על תעשיית הרכב והן על ניסיונות האיחוד האירופי לבנות מחדש בסיס תעשייתי ביטחוני.

בסופו של דבר פרשת נקספריה מדגימה עד כמה שבב קטן וזול לכאורה יכול להפוך לציר של מאבק גיאו־כלכלי רחב. עבור אירופה, השאלה היא אם תישאר שבויה בין החלטות מדיניות בהאג ובבייג'ינג, או שתדע להפוך את המשבר הנוכחי להשקעה אמיתית בחיזוק חוסנה התעשייתי והטכנולוגי.

הפוסט נקספריה בין סין, הולנד ואירופה: משבר שבבים שהפך לכלי לחץ גיאופוליטי הופיע לראשונה ב-Chiportal.

לאחר שהולנד השתלטה על Nexperia וסין חסמה את יצוא השבבים, הסכם סחר חדש בין וושינגטון לבייג׳ינג מאפשר הקלות בפקקי האספקה – אך חוסר הוודאות נמשך

סין הודיעה כי תרכך את מגבלות היצוא על שבבים שמייצרת Nexperia בסין, צעד שאמור למנוע עצירה בקווי הייצור של יצרניות הרכב בעולם – ולהרגיע חלקית את משבר השבבים החדש שנוצר סביב העימות בין בייג׳ינג, וושינגטון והאג.(Reuters)

העימות: הלאמה בהולנד, חסימה בסין

Nexperia, יצרנית שבבים הולנדית בבעלות הסינית Wingtech, נמצאת בחודשים האחרונים בלב מחלוקת גיאו־פוליטית. בסוף ספטמבר הפעילה הולנד חוק מתקופת המלחמה הקרה ותפסה בפועל שליטה בחברה, בטענה לחששות ביטחוניים ולליקויים פיננסיים בניהול.(Tom's Hardware)

בתגובה, חסמה ממשלת סין את יצוא השבבים ממתקני Nexperia במדינת גואנגדונג, שם נארזים כ־70% מהתפוקה הגלובלית של החברה.(Tom's Hardware) במשך מספר שבועות כמעט ולא יצאו שבבים מסין, ויצרניות רכב באירופה, בארה״ב ובאסיה הזהירו מפני עצירה אפשרית בקווי הייצור בשל מחסור ברכיבי כוח ומיתוג זולים – בדיוק אותם שבבים ״ותיקים״ שנשארו צוואר הבקבוק מאז משבר הקורונה.(Reuters)

הסכם שי–טראמפ: הקלה מבוקרת על היצוא

ההודעה של משרד המסחר הסיני הגיעה אחרי פגישה בין נשיא סין שי ג׳ינפינג לנשיא ארה״ב דונלד טראמפ בדרום קוריאה, שבמסגרתה סיכמו השניים על הפוגה נוספת במלחמת הסחר והקלות הדדיות במכסים ובפיקוחי יצוא. בין השאר התחייבה סין להקל על מגבלות יצוא של מינרלים קריטיים ומתכות נדירות, ולהסיר חלק מהצעדים שפגעו בשרשרת האספקה של שבבים – כולל הסיפור של Nexperia.(politico.com)

לפי ההודעה הרשמית של בייג׳ינג, חברות יוכלו מעתה להגיש בקשות פטור פרטניות כדי לחדש את היצוא של שבבי Nexperia מסין. משרד המסחר הסיני הבהיר כי יבחן כל מקרה לגופו, תוך ״התחשבות בביטחון ויציבות שרשראות הייצור והאספקה בבית ובעולם״ – כלומר, לא מדובר בהסרה מלאה של האיסור אלא במנגנון רשיונות.(Reuters)

מקביל לכך, הבית הלבן מתכוון לפרסם דף עובדות רשמי על ההסכם, שבו יודגש כי חידוש המשלוחים מ־Nexperia הוא אחד מההישגים המרכזיים – לאחר שהממשל ספג ביקורת מצד יצרניות רכב בארה״ב שהזהירו מפני עצירת מפעלים בשל מחסור בשבבים בסיסיים.(Reuters)

Nexperia – חוליה קטנה, קריטית, בשרשרת שבבי הרכב

Nexperia אינה ענקית יצור כמו TSMC או סמסונג, אבל היא שחקנית ״נישה״ מרכזית בשוק השבבים הבסיסיים לרכב: דיווחים בתעשייה מייחסים לה נתח שוק של כ־40% בחלק מהקטגוריות של שבבי כוח ורכיבי מיתוג לכלי רכב.(Tom's Hardware)

במכונית מודרנית מותקנים בממוצע כ־1,500 שבבים – רובם לא מעבדי AI נוצצים, אלא דווקא אותם רכיבים זולים יחסית שאחראים על ניהול מתח, חיישנים, מערכות בטיחות ורכיבי תקשורת פשוטים. כשהיצוא של השבבים הללו נעצר, כל שרשרת האספקה נפגעת: מיצרני המודולים, דרך המפעלים של יצרניות הרכב ועד לסוכנויות.(Tom's Hardware)

המדיניות הסינית כלפי Nexperia משתלבת בדפוס רחב יותר: בייג׳ינג עושה שימוש במגבלות יצוא על שבבים ומתכות נדירות כאמצעי לחץ בתגובה לצעדים מערביים, כמו הגבלת יצוא ציוד ליתוגרפיה ומעבדי AI לסין.(ghy.com)

ההקלה – רק צעד ראשון, חוסר הוודאות נמשך

על אף ההקלה הסינית, התמונה עדיין רחוקה מיציבות. לפי דיווחים באירופה, מטה Nexperia בהולנד הפסיק מצדו לשלוח חלקי ייצור למפעל גואנגדונג בעקבות ההלאמה ההולנדית ועימות עם בעלת השליטה הסינית Wingtech. המשמעות: גם אם בייג׳ינג תאשר יצוא, ייתכן שהמפעל הסיני לא יוכל לחזור מהר להספק מלא בלי חידוש הזרמת חומרי הגלם מאירופה.(Tom's Hardware)

בנוסף, Nexperia עדיין חשופה לכללי ה״subsidiary rule״ של וושינגטון – המרחיבים מגבלות על טכנולוגיה ותוכנה אמריקניות גם לחברות שבבעלות ישירה או עקיפה של ישויות סיניות ברשימה שחורה, כמו Wingtech. ההסכם הנוכחי אמנם דוחה חלק מהאכיפה, אבל אינו מסיר את האיום לטווח ארוך.(Tom's Hardware)

עבור תעשיית הרכב, ההודעה מסין היא נשימת רווחה – אך לא סוף פסוק. יצרניות הרכב והתעשייה האירופית ימשיכו ככל הנראה לחפש דרכים לגוון מקורות אספקה של שבבי ״דור בוגר״, כדי להקטין את התלות בשחקן יחיד הנמצא בלב סערה גיאו־פוליטית.

הפוסט הסכם שי–טראמפ מחזיר לשוק את שבבי הרכב של Nexperia ומונע עצירה במפעלי הרכב הופיע לראשונה ב-Chiportal.

המחסור בשבבים בסיסיים בתעשיית הרכב מתחדד: הונדה החלה השבוע קיצוצי תפוקה והשבתות נקודתיות בכמה מפעלים בצפון אמריקה, בשל חוסר זמינות של רכיבים אלקטרוניים פשוטים הדרושים כמעט לכל מערכת ברכב. הדיווח על עצירות וקיצוצים פורסם ב־29 באוקטובר, ומאשר כי הבעיה כבר משפיעה תפעולית על קווי ייצור פעילים. (The Wall Street Journal)

בבסיס המשבר ניצב העימות סביב Nexperia, יצרנית שבבים הולנדית בבעלות סינית. בסוף ספטמבר נטלה ממשלת הולנד שליטה בחברה, מהלך שעורר תגובת נגד מצד בייג׳ינג: החל מ־4 באוקטובר נאסרה יציאת סחורה ממתקני Nexperia בסין, מה שקטע צינור אספקה של רכיבים “פשוטים” אך קריטיים (דיודות, רגולטורים, שבבי כוח ו־logic דיסקרטיים). התוצאה: מלאים אצל יצרנים וספקים נשחקים במהירות. הממשלה ההולנדית מנהלת מגעים עם סין ועם שותפות אירופיות כדי להסיר את החסמים, אך בינתיים האזהרות מתחדדות. (Reuters)

איגוד היצרנים האירופי (ACEA) התריע כבר באמצע אוקטובר כי קיבל הודעה מ־Nexperia על אי־יכולת להבטיח אספקה שוטפת, והזהיר מפני פגיעה ישירה ב־ECU-ים ומערכות חשמל ברכב. בימים האחרונים הוערך באירופה כי חלק מהיצרנים נמצאים “ימים ספורים” לפני עצירות קווים אם הזרימה מסין לא תחודש. גם קבוצות רכב גדולות מדווחות על בחינת מלאים ושרשראות אספקה חלופיות. (acea.auto)

למרות שמדובר ברכיבים שאינם מתקדמים טכנולוגית, אי־אפשר להחליפם בן־לילה: לכל חלק יש תקינה ייעודית (AEC-Q), תיעוד אמינות ומסמכי איכות שמותאמים לדגם ספציפי. שינוי ספק מחייב לרוב בדיקות מחדש, ולעיתים גם שינוי חומרה או תוכנה — תהליכים שאורכים שבועות ואף חודשים. המשמעות היא ש”שבב מדף” בודד עשוי להשבית פס ייצור שלם. (Reuters)

בתוך כך, יצרניות אירופיות מזהירות מהשפעה על תוצאות העסקיות אם המחסור יחריף. קבוצת פולקסווגן ציינה כי יעד הרווח לשנת 2025 עלול להיפגע, והדגישה שהמשבר הוא פוליטי יותר מטכנולוגי. במקביל, כלי רכב בארה״ב ובקנדה כבר מושפעים: בהונדה אישרו התאמות ייצור מהשבוע של 27 באוקטובר, כולל באוהיו ואונטריו. (The Guardian)

לפי דיווחים מרבים, יצרניות בכל העולם “מחטטות במחסנים” ומבררות עם הספקים אם יש מלאי חירום ומה אפשר להציל, אך אזהרות בדבר עצירות נוספות נשמעות כעת לא רק בצפון אמריקה אלא גם באירופה ובאסיה. אלא אם יימצא פתרון דיפלומטי מהיר — או הקלות נקודתיות בהיתרי היצוא — התעשייה עלולה לחוות גל שני של משבר שבבים, הפעם סביב רכיבים זולים אך חיוניים. (Reuters)

הפוסט הונדה קיצצה ייצור; איום עצירות קווים באירופה — מחסור בשבבים פשוטים מחריף בעקבות משבר Nexperia הופיע לראשונה ב-Chiportal.

סין החלה להפיץ שאלונים מפורטים לחברות שבבים אמריקניות במסגרת חקירת היצף (anti-dumping) בשוק השבבים האנלוגיים. לפי הדיווחים, החברות נדרשות למסור בתוך 37 יום נתונים על מחירונים, רווחיות, עלויות לוגיסטיקה ואחסון, פירוט לקוחות בסין ואף שרשראות אספקה של חומרי גלם. אף ששם של חברות לא צוין במפורש, נוסח השאלון נראה מכוון כלפי יצרניות מובילות כדוגמת Texas Instruments ו-Analog Devices. (Tom's Hardware)

את המהלך מוביל אגף תרופות הסחר והחקירות (Trade Remedy and Investigation Bureau) במשרד המסחר הסיני. גורמי שוק מעריכים כי מדובר בצעד שמחזק את עמדת בייג׳ינג לקראת שיחות מדיניות מתוכננות עם וושינגטון, ובמקביל מרחיב את זירת החיכוך מעבר לשבבי ה-AI המתקדמים אל תחום השבבים האנלוגיים הוותיק אך הקריטי לכל מערכת אלקטרונית. דיווחים עצמאיים מאשרים כי לוח הזמנים לעיבוד המידע שקבעה סין עומד על 37 יום. (TrendForce)

שבבים אנלוגיים—כדוגמת מגברי אות, ווסתי מתח וממירים ADC/DAC—נחשבים לרכיבי יסוד במכשירים מודרניים, ממכונות תעשייה דרך רכב ועד ציוד תקשורת. הבחירה למקד את החקירה בקטגוריה זו מדגישה את חשיבות ה״שכבות הבשלות״ (mature nodes) בשרשרת האספקה הגלובלית, דווקא בזמן שהכותרות מתמקדות ב-GPU ובמודלים גנרטיביים. (Tom's Hardware)

המהלך מצטרף לשורת צעדים רגולטוריים סיניים כלפי חברות אמריקניות: רשות התחרות הסינית פתחה החודש בחקירת הגבלים עסקיים נגד קוולקום, לאחר שהודיעה בחודש שעבר על טענות להפרת חוקי ההגבלים מצד אנבידיה—בין היתר סביב תנאי אישור רכישת מלאנוקס ב-2020. הצעדים הללו נתפסים כחלק מהרחבת ארגז הכלים הסיני בזירת עימות הסחר-טק עם ארה״ב. (Reuters)

ברקע: מתיחות גם מול אירופה. בשבוע שעבר חסמה בייג׳ינג יצוא ממפעלי נקספריה בסין—כצעד תגובה להחלטת ממשלת הולנד לתפוס שליטה על החברה כדי למנוע זליגת ידע רגיש. הפרשה מחדדת את הסיכון לשרשראות אספקה גם בתחום השבבים הבשלים המשרתים את תעשיית הרכב והצרכנות. (בלומברג)

מה המשמעות לחברות ולשוק?

• חשיפת מידע רגיש: החברות יתבקשו למסור פירוט מסחרי עמוק—לקוחות, ספקי חומרי גלם, מבני עלויות—שעלול להעלות חששות תחרותיים ומשפטיים מחוץ לסין. (בלומברג)
• לחץ מו״מ: איסוף הנתונים עשוי לשמש את בייג׳ינג כמנוף לקראת שיחות סחר, או כבסיס להטלת היטל היצף עתידי על קטגוריות שבבים מסוימות. (TrendForce)
• סיכון שרשרת אספקה: לצד מגבלות על שבבי AI, פתיחת חזית בשבבים אנלוגיים מרמזת על פוטנציאל שיבושים במגזרים תעשייתיים רחבים. (Tom's Hardware)

מה הלאה?

החלון של 37 הימים מציב דד־ליין אגרסיבי למענה. במקביל, רשויות בסין ממשיכות בבחינת עסקאות עבר והתנהגות תחרותית של חברות אמריקניות, מה שעשוי להוביל לקנסות או מגבלות רגולטוריות נוספות—ולחילופים, לצעדי-נגד אמריקניים. עיני התעשייה נשואות לשתי הבירות כדי לראות אם החקירה תתורגם להיטלי היצף, או תשמש בעיקר מנוף פוליטי-כלכלי. (Reuters)

אמפמ
כותרת: סין מחייבת יצרניות שבבים אמריקניות לחשוף נתוני מכירות ורווחיות בחקירת היצף
כותרת משנה: שאלון ממשלתי דורש בתוך 37 ימים פירוט לקוחות, ספקים ועלויות בתחום השבבים האנלוגיים—ברקע חקירות נגד אנבידיה וקוולקום והטלת מגבלות על נקספריה
תגים: סין, שבבים, שבבים אנלוגיים, טקסס אינסטרומנטס, Analog Devices, אנבידיה, קוולקום, נקספריה, מלחמת סחר, הגבלים עסקיים
ביטוי מפתח: חקירת היצף בשבבים אנלוגיים בסין
נרדפים: אנטי-דמפינג, שבבים בשלים, רגולציה סינית, שרשרת אספקה, נתונים רגישים
SLUG: china-anti-dumping-analog-chips-questionnaire-37-days

מקורות מרכזיים: Tom’s Hardware; Bloomberg; TrendForce; Reuters; Bloomberg (נקספריה). (Tom's Hardware)

הפוסט סין דורשת נתונים רגישים מחברות שבבים אמריקניות במסגרת חקירת היצף – דגש על שבבים אנלוגיים הופיע לראשונה ב-Chiportal.

סין מרחיבה את שליטתה בשרשראות הערך של היסודות הנדירים: משרד המסחר הסיני (MOFCOM) הודיע ב־9 באוקטובר 2025 על הרחבת בקרות היצוא על חומרים, טכנולוגיות ומוצרים דו־שימושיים, ובמרכזן הכללת חמישה יסודות נדירים נוספים—הולמיום, ארביום, תוליום, אירופיום ויתריּבּיום—ברשימות הפיקוח החל מ־8 בנובמבר. בכך עולים ל־12 מתוך 17 מספר היסודות הנתונים לרישוי יצוא, כאשר התקנות מעגנות פרק זמן טיפול רשמי של 45 ימי עבודה לבקשות. לצד זאת נרשם חידוש בעל חשיבות מערכתית: תחולה חוץ־טריטוריאלית החל מ־1 בדצמבר, שלפיה יחולו כללי היצוא הסיניים גם על מוצרים שיוצרו מחוץ לסין אם הם מכילים חומרים ממקור סיני או שיוצרו באמצעות “טכנולוגיות סיניות” בשלבי כרייה, התכה והפרדה, התכת מתכת, ייצור מגנטים או מחזור. כמו כן, נקבע רף חומרי נמוך במיוחד: מוצרים הכוללים מטרות התזה או חומרי מגנט קבוע שמיוצרים מחוץ לסין יחויבו ברישיון אם ערך קלטי REE שמקורם בסין מגיע ל־0.1% או יותר ממחיר המוצר הסופי.

הסכם בין ארה"ב לאוסטרליה

ההכרזה עוררה תגובה מיידית בוושינגטון. נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ איים להטיל מ־1 בנובמבר מכס נוסף של 100% על סחורות מסין אם בייג’ינג לא תחזור בה, ובמקביל חתם ב־20 באוקטובר עם ראש ממשלת אוסטרליה אנתוני אלבניזי בבית הלבן על מסגרת להסכם מינרלים קריטיים ורכיבי REE. לפי ההצהרות, הצדדים התחייבו להזרים השקעות כרייה ועיבוד בהיקפים משמעותיים ולהציב רצפת מחיר לענף—מהלך שכוּוני לחזק את כריית העומק והעיבוד באוסטרליה ולהפחית תלות בסין. המהלך משתלב ברצף צעדי דיפלומטיה כלכלית וביטחונית של וושינגטון מול בייג’ינג ומדגיש את מרכזיותם של יסודות נדירים במאבקי טכנולוגיה, תעשייה וביטחון.

ברשימות הפיקוח הסיניות נכללים לא רק היסודות עצמם כמתכות, תחמוצות ותרכובות, אלא גם קטגוריות יישומיות רגישות: מטרות התזה (sputtering targets) למגוון יסודות והסגסוגות שלהם, וכן חומרי מגנט קבוע מסוג סמאריום־קובלט (SmCo) ומגנטים ניאודימיום־ברזל־בורון (NdFeB) המכילים תוספי דיספרוזיום או טרביום—לרבות חלקים, רכיבים ותתי־ההרכבות שבהם הם משולבים. ברמה הביטחונית הודגש כי בקשות ליצוא ללקוחות קצה צבאיים, ליישומי נשק להשמדה המונית או לגורמי טרור “לא יאושרו ככלל”. בנוסף נקבע כי פריטים לשימוש בייצור שבבים מתקדמים—לוגיקה ברוחב 14 ננו־מטר ומטה, זיכרון 256 שכבות ומעלה—וכן ציוד, בדיקה וחומרים לתהליכים אלה, ורכיבי AI בעלי זיקה פוטנציאלית לשימושים צבאיים—ייבחנו באישור פרטני.

האקורדיאון של סין

הדפוס מהסבב הקודם באפריל מלמד כי אין מדובר באמברגו גורף אלא בהידוק ניהול זרימות היצוא: חודשים של בלימה אדמיניסטרטיבית זמנית ולאחריה “שחרור לחץ” עם הוצאת רישיונות בהיקפים גדולים. גם כעת, סביב 8 בנובמבר, צפויים צווארי בקבוק בשל הצטברות בקשות ורצון השוק להקדים משלוחים—למרות עיגון 45 ימי הטיפול בתקנות. על רקע יכולת האכיפה המוגבלת בתרחישים חוץ־טריטוריאליים עד רמת 0.1% תכולת קלטים, חברות רב־לאומיות עם פעילות משמעותית בסין חשופות במיוחד: אי־ציות עשוי לגרור קנסות כבדים, שלילת רישיונות ואף השעיית פעילות לפי חוקי היצוא הסיניים, ומכאן התמריץ ליישר קו עם דרישות מסמוך מקצה לקצה.

עבור חברות תעשייה ברחבי העולם המשמעות המעשית היא מעבר למודוס אופרטיבי חדש. ראשית, נדרש תכנון רישוי מדוקדק: מיפוי עצי חומר (BOM) עד לרמת תחמוצות ותרכובות, בניית “כריות זמן” ללוחות זמנים של רכש בין נובמבר לדצמבר, והיערכות להנפקת מכתבי ציות (Compliance Notification Letter) לאורך השרשרת. שנית, נדרש גיוון “אפשרי־יישום” ולא “אידיאלי”: שילוב ספקים חלופיים היכן שניתן, צמצום תוספות TB/Dy באמצעות אופטימיזציית תכן, וסטוקפיילינג ממוקד לרכיבים קריטיים. שלישית, התאמות גיאוגרפיות: במקרים מסוימים לוקליזציה עמוקה יותר של ייצור בסין עד לרמת מוצר סופי עשויה לצמצם צורך ברישיונות ביניים; במקביל, השקעה ביכולות מחזור REE שאינן נשענות על טכנולוגיה סינית יכולה להקטין חשיפה עתידית לכללי התחולה החוץ־טריטוריאליים.

הפוסט סין מרחיבה את שליטתה בשרשראות הערך של היסודות הנדירים הופיע לראשונה ב-Chiportal.

איגוד יצרני הרכב האירופי (ACEA) וגופים מקבילים בארה״ב מזהירים מפני שיבושים מהירים בשרשראות האספקה, לאחר שמשרד המסחר הסיני אסר על מתקני נקספריה (Nexperia) וספקי המשנה בסין לייצא רכיבים מסוימים — צעד תגמול להפעלת סמכויות חירום של ממשלת הולנד בנוגע לניהול החברה. לפי הדיווחים, הולנד הפעילה ב-30 בספטמבר את “חוק זמינות טובין” על רקע “ליקויי ממשל תאגידי” בנקספריה, שבבעלות הסינית Wingtech; בהמשך חסמה בייג׳ינג את יצוא חלק מהמוצרים שיורכבו בסין. (government.nl)

נקספריה, ספקית נפחי-עתק של שבבי “דור בוגר” (mature) ל-ECU ולמערכות רכב, מפעילה ייצור פרוסות שבבים בהמבורג, גרמניה, אך חלק ניכר מהמוצרים נשלחים להרכבה ואריזה בסין — מה שהפך את חסם היצוא לצוואר בקבוק מיידי. האיגוד ACEA התריע כי ללא חלק מהשבבים, ספקי המשנה לא יוכלו לעמוד באספקת מכלולי רכב, והסיכון לעצירת פסי ייצור “מוחשי ולקרוב”. גם איגוד Alliance for Automotive Innovation בארה״ב התריע מפני פגיעה בייצור כבר בשבועות הקרובים אם משלוחים לא יתחדשו. (Financial Times)

בצעד החריג נקטו גם בתי הדין בהולנד: לשכת המפעלים (Enterprise Chamber) השעתה את המנכ״ל הסיני של נקספריה, ג׳אנג שׂוּאֵ׳ג׳ֶנג, והגבילה למשך שנה העברת נכסים, שינויי כוח אדם וקבלת החלטות ללא אישור מפורש של הממשלה. במקביל, משרד הכלכלה ההולנדי מסר כי מתנהלים מגעים עם הרשויות בסין “לפתרון הסוגיה”, בתיאום עם ממשלות אירופיות וחברות רלוונטיות. (theregister.com)

ברקע: ב-12 באוקטובר פרסמה ממשלת הולנד רשמית כי הפעילה את החוק כדי למנוע מצב שבו “מוצרי נקספריה יהפכו בלתי זמינים בשעת חירום”. במקביל דווח על לחצים אמריקאיים ל״גידור״ פעילות נקספריה באירופה מפעילות האם הסינית, ועל החמרת כללי BIS האמריקאי המרחיבים מגבלות יצוא לגופים הנשלטים (>50%) ע״י חברות שברשימת הישות — Wingtech עצמה צורפה בדצמבר 2024. (government.nl)

נקספריה מסרה כי היא “פועלת להשגת פטור” ממגבלות היצוא בסין ומנהלת שיח עם כל הרשויות הרלוונטיות כדי לצמצם את הנזק ללקוחות. במקביל, ממשלת הולנד ומקורות אירופיים מסרו כי מתנהלים מגעים דיפלומטיים עם בייג׳ינג להקלה על החסמים. (Nexperia)

למה זה חשוב עכשיו

• לקחי מחסור השבבים של 2021–2022 אמנם הובילו לגיוון ספקים, אך שרשראות אספקה של רכיבי “דור בוגר” עדיין רגישות להידוקי יצוא/אריזה. אנליסטים מזהירים מעיכובים רחבים אם המשבר יימשך. (Financial Times)
• נכון ל-17 באוקטובר, יצרנים אירופיים מדווחים שאין עדיין השפעה ישירה על פסי ייצור, אך מעריכים מלאים ומתכוננים לתרחישי חירום. (Reuters)

הפוסט אחרי שהולנד הידקה פיקוח על Nexperia: סין חסמה יצוא ויצרני הרכב האירופים מזהירים ממחסור שבבים הופיע לראשונה ב-Chiportal.

חברת Shanghai Yuliangsheng פיתחה מכונת ליתוגרפיה immersion בשם "Mount Everest", ש־SMIC החלה לבדוק; שילוב בקווי ייצור צפוי ב־2027, והיכולת לייצור מתקדם מתחת ל־10 ננומטר תדרוש עוד שנים רבות

חברת SMIC, יצרנית השבבים הגדולה בסין, החלה בבדיקות של אחת ממכונות הליתוגרפיה המקומיות הראשונות בטכנולוגיית DUV immersion. המערכת פותחה על־ידי Shanghai Yuliangsheng Technology, המקושרת ל־Huawei באמצעות חברת SiCarrier, ומהווה נדבך משמעותי במאמץ של סין להגיע לעצמאות בייצור ציוד לייצור פרוסות שבבים.

על פי הפרטים שפורסמו ב־Financial Times, המכונה – המכונה בקוד "Mount Everest" – תוכננה לייצור בטכנולוגיות של 28 ננומטר, אך באמצעות שימוש בשיטות ריבוי דפוסים (multipatterning) ניתן יהיה להפעילה גם עבור תהליכי 7 ננומטר ואף 5 ננומטר. מרבית רכיביה יוצרו בסין, אך עדיין קיימים חלקים מיובאים. המטרה המוצהרת היא לייצר שרשרת אספקה מקומית מלאה, שתנטרל את ההשפעה של מגבלות היצוא מארה"ב ומאירופה.

המערכת מזכירה מבחינה טכנית את ASML Twinscan NXT:1950i משנת 2008, שיועדה במקור ל־32 ננומטר אך שימשה גם לייצור ב־22 ננומטר. בעוד ASML כבר פיתחה דורות מתקדמים בהרבה (NXT:2000i ואילך) ל־7 ננומטר ומטה, היכולת של Yuliangsheng להגיע לאותה רמת דיוק, ביצועים ושליטה עדיין מוטלת בספק.

לפי ההערכות, שילוב הכלים בייצור המוני ב־SMIC צפוי להתחיל רק ב־2027, לאחר השלמת שלבי ההסמכה. עד אז תמשיך SMIC להסתמך על מערכות של ASML. גם לאחר הכנסת הכלים ל־28 ננומטר, המעבר ל־16 ננומטר ומשם לתת־10 ננומטר צפוי להימשך שנים, כאשר התחזיות זהירות ואינן מצפות ליכולת מקומית אמינה ב־7 ננומטר לפני 2030.

הפרויקט מהווה אינדיקציה ברורה לנחישות של סין לצמצם תלות חיצונית בציוד קריטי לייצור שבבים מתקדמים. עם זאת, הדרך לעצמאות מלאה בתחום הליתוגרפיה עדיין ארוכה ומורכבת.

הפוסט SMIC בוחנת את מכונת ה־DUV המקומית הראשונה – צעד מרכזי לעצמאות ציוד ייצור שבבים בסין הופיע לראשונה ב-Chiportal.

בעוד בייג'ינג מורה לענקיות כמו עליבאבא ובייטדאנס לעצור רכישות של שבבי RTX Pro 6000D, הרגולטור הסיני קבע שאנבידיה הפרה את חוקי ההגבלים בעת רכישת מלאנוקס הישראלית – צעדים שממחישים את החרפת הקרב הטכנולוגי מול ארה"ב

הרשויות בסין ממשיכות להחריף את הצעדים נגד ענקית השבבים האמריקאית אנבידיה. ביום רביעי (17.9.2025) הודיע הרגולטור על איסור לחברות הטכנולוגיה הגדולות במדינה, בהן בייטדאנס ועליבאבא, לרכוש את שבבי ה־AI של אנבידיה. במקביל, רשות הפיקוח על השוק (SAMR) פרסמה כי אנבידיה הפרה את חוקי ההגבלים העסקיים כאשר רכשה את מלאנוקס הישראלית בשנת 2020 – חקירה שעדיין נמשכת.

איסור על שבבי RTX Pro 6000D

לפי דיווח ב־Financial Times, הרגולטור הסיני (CAC) הורה לחברות להפסיק את הבדיקות וההזמנות של השבב RTX Pro 6000D – גרסה מותאמת לסין שפותחה לאחר המגבלות שהטילה ארה"ב. האיסור מרחיב את הצעדים הקודמים נגד השבב H20, וגם הוא מתבסס על ההערכה כי שבבי AI סיניים הגיעו לרמת ביצועים דומה, ולעיתים אף עדיפה, על המוצרים של אנבידיה המותרים לייצוא לסין. בעקבות ההודעה ירדה מניית אנבידיה בכ־3%.

חקירה על רקע רכישת מלאנוקס

יום קודם לכן (15.9.2025), פרסם הרגולטור הסיני כי חקירה ראשונית העלתה שאנבידיה הפרה את חוקי ההגבלים כאשר רכשה את מלאנוקס הישראלית בשנת 2020. העסקה אמנם אושרה אז על ידי סין בכפוף לתנאים מסוימים, אך לטענת הרשויות נמצאו חריגות בהסכמות. לפי החוק בסין, הפרות מסוג זה עלולות להוביל לקנסות בגובה 1%–10% מההכנסות השנתיות במדינה – במקרה של אנבידיה, מדובר על סכום שעשוי להגיע למיליארדי דולרים.

תגובות ואווירה גיאו־פוליטית

מאנבידיה נמסר: "אנו פועלים בהתאם לחוק בכל היבט ונמשיך לשתף פעולה עם כל הרשויות הרלוונטיות." מנכ"ל אנבידיה, ג’נסן הואנג, ציין בלונדון כי החברה "יכולה לשרת רק שוק שרוצה בה", והביע אכזבה אך גם סבלנות כלפי המצב.

הצעדים מגיעים בעיתוי רגיש: במדריד נמשכות שיחות סחר בין ארה"ב לסין, כשייצוא שבבים מהווה נושא מחלוקת מרכזי. סין הכריזה לאחרונה גם על פתיחת שתי חקירות נוספות בתחום המוליכים למחצה – האחת בנוגע להיצף שבבים אמריקניים, והשנייה בטענות לאפליה בהגבלות שהטילה וושינגטון.

המשמעות הרחבה

המסר מבייג'ינג ברור: הפחתת התלות באנבידיה והאצת הפיתוח של תעשיית שבבים מקומית שתוכל להתחרות ישירות במובילה העולמית. ההחלטות האחרונות עלולות לשנות את מאזן הכוחות בשוק השבבים הגלובלי, ולהעמיק את הקרע הטכנולוגי בין סין לארה"ב.

הפוסט סין אוסרת על חברות טכנולוגיה לרכוש שבבי אנבידיה – ובמקביל חוקרת את רכישת מלאנוקס הופיע לראשונה ב-Chiportal.

במצעד הצבאי שהתקיים השבוע בכיכר טיאנאנמן בבייג׳ינג, לציון 80 שנה לסיום מלחמת העולם השנייה, הוצגו לראשונה כלי נשק ומערכות שלא נראו קודם לכן. אך מאחורי ההפגנה הגלויה של כוח צבאי מסתתרת התפתחות טכנולוגית משמעותית הרבה יותר – שליטתה הגוברת של סין בטכנולוגיית מוליכים למחצה מבוססי גאליום ניטריד (GaN).

דו״ח שפרסם המכון לפיזיקה של האקדמיה הסינית למדעים מצביע על כך שטכנולוגיית GaN המקומית הגיעה לבשלות מלאה, מה שמעניק לסין יתרון אסטרטגי בשדה הביטחוני. מוליכים למחצה מבוססי GaN נחשבים חיוניים במיוחד לפיתוח מערכות מכ״ם, תקשורת צבאית וכלי נשק מתקדמים, בזכות יכולתם לפעול בעוצמה גבוהה וביעילות אנרגטית תחת תנאים קיצוניים.

פער דור בנשק – ו״סנקציה שקטה״ על ארה״ב

במקביל להתקדמות הסינית, ארה״ב מתמודדת עם מגבלות חמורות: סין מטילה מגבלות ייצוא על גאליום ניטריד ומינרלים קריטיים נוספים, הנחוצים לפיתוח שבבים ולמערכות נשק מתקדמות. כך נוצר מצב שבו התעשייה האמריקנית מוגבלת ביכולת לפתח דור חדש של מערכות לחימה, בעוד שסין ממשיכה להתקדם בקצב מואץ.

הדבר מתואר בדו״ח כ״סנקציה שקטה״ – לא הכרזה רשמית או צעד צבאי גלוי, אלא שימוש בכלי כלכלי־טכנולוגי שמחליש את יריבתה האסטרטגית. במקביל, סין מפגינה את פירות ההשקעה במחקר ופיתוח מוליכים למחצה, והפער שנוצר עלול להפוך לפער דורות שלם במערכות נשק.

השלכות גלובליות

העובדה שסין משיגה עצמאות טכנולוגית בתחום מוליכי־העל והופכת לספקית דומיננטית של GaN אינה משפיעה רק על מאזן הכוחות הצבאי. היא מטלטלת גם את שוק ההיי-טק העולמי: חברות מערביות תלויות בגישה לחומרים הללו לפיתוח דור חדש של שבבים, טלפונים ניידים, רכבים חשמליים ותחנות בסיס 5G.

בכך סין מיישמת בפועל אסטרטגיה כפולה – גם חיזוק צבאי מואץ וגם יצירת מנוף כלכלי־טכנולוגי מול המערב.

הפוסט סין מטילה "סנקציה שקטה" במכירת גליום ניטריד לאמריקניים: יווצר פער דורות לטובתם במרוץ החימוש הופיע לראשונה ב-Chiportal.

משרד המסחר של סין פרסם בשבת (31 באוגוסט) הצהרה חריפה נגד החלטת ארצות הברית לבטל את ההרשאה לרשימת ה־Validated End-User (VEU) עבור שלוש יצרניות שבבים הפועלות בסין: Intel Semiconductor (Dalian), Samsung China Semiconductor, ו־SK Hynix Semiconductor (China).

בהודעת המשרד נמסר כי ארה"ב "הפכה את הפיקוח על היצוא לכלי מונע מתוך אינטרסים עצמיים", מהלך אשר עלול לפגוע ביציבות שרשראות האספקה בתעשיית המוליכים למחצה הגלובלית. דובר המשרד הדגיש כי ענף השבבים הוא תעשייה עולמית ומקושרת שנבנתה במשך עשרות שנים, והחלטות חד־צדדיות מסוג זה פוגעות באמון ובשיתוף הפעולה בין מדינות וחברות.

השלכות על התעשייה הגלובלית

לדברי בייג׳ינג, ההחלטה האמריקנית תגרום ל"פגיעה חמורה ביציבות התעשייה ובשרשראות האספקה". סין קראה לארה"ב לתקן לאלתר את צעדיה, ואף הזהירה כי תנקוט ב"צעדים נחוצים" כדי להגן על זכויותיה ועל האינטרסים הלגיטימיים של החברות הסיניות והבינלאומיות הפועלות בתחומה.

המתח הגובר בין וושינגטון לבייג׳ינג

המהלך האחרון מצטרף לשורת מגבלות אמריקניות על ייצוא טכנולוגיות מתקדמות לסין, כחלק ממאבק אסטרטגי רחב יותר על השליטה בשרשראות האספקה ובפיתוח השבבים המתקדמים. עם זאת, מעורבותן של ענקיות כמו אינטל, סמסונג ו־SK hynix מדגישה כי מדובר בהחלטה בעלת השלכות מרחיקות לכת גם מחוץ לגבולות סין, שכן החברות הללו מהוות שחקניות מרכזיות באספקת רכיבי מפתח לשוק העולמי.

הפוסט סין מתנגדת להסרת אינטל, סמסונג ו־SK hynix מרשימת ה־Validated End-User של ארה"ב הופיע לראשונה ב-Chiportal.