נגיף הקורונה עשוי להכריח אותנו באופן קיבוצי להשתפר בעבודה מרחוק, שתוכל אז להתפתח כחלופה בת קיימא לעבודה במשרדים במרכז העיר. לשם כך יש צורך בתשתיות חזקות, מעבר לעבודה בענן הארגוני, VPN ופיירוולים שיאפשרו לוודא שמי שנכנס לענן ומבצע בו פעילויות קריטיות הוא אכן העובד ולא האקר.

מעבר לסוגיה של המעבדות, יש הסחות דעת וחסרה אינטראקציה כשהעובד נמצא בבית. אומר דודי באום, מנכ"ל חברת סקיפיו. הדבר שהכי נפגע הוא הסינכרון של כל עובד עם שאר הארגון. אולי זה עובד לחברות מסוימות, אבל לחברות כמו שלנו אני לא רואה איך זה עובד לאורך זמן. דברים מתפרקים, המסגרת הדוקה, קשה לסנכרון את כולם, קשה ישיבות זום לסגור דברים. זה יכול להוות תחליף לחלק מהעבודה בזמן מסוים.  יחד עם זאת, בתהליכי פיתוח שבבים,  אין צורך שכל העובדים יבצעו פעולות במשרד , אבל יש כאלה שכן, בין היתר לתהליכים כמו Setup". מסכם באום. 

גם מנכ"ל סלנו, גלעד רוזן, סבור כך. בהקשר הטכנולוגי, הדבר כנראה פתיר, IT, רוחבי פס, מערכות VPN , שרתים ועוד.
"הבעיה העיקרית היא כיצד להמשיך להיות פרודוקטיביים, להמשיך ולעבוד באופן שמייצר תפוקות בצורה יעילה ואפקטיבית גם כשהמהנדסים ואנשי הפיתוח לא יושבים זה ליד זה. כאמור מבחינה טכנית ניתן לאפשר עבודה מהבית אבל יש שתי סיבות לכך שזה לא יקרה. הסיבה הראשונה מקורה בגורם אובייקטיבי. בתהליכי הפיתוח פרה סיליקון פוסט סיליקון ותמיכה יש צורך בעבודה עם סט-אפים וציודי מעבדה. גם במוד העבודה הנוכחי בעיצומה של תקופת הקורונה למרות שתשעים אחוז מעובדי החברה עובדים מהבית, ביקשנו מעשרה אחוז מהעובדים להגיע למשרדים. מדובר בעובדים העוסקים בתפעול של סט-אפם ומערכי בדיקות ואינטגרציה, ותפעול המערכות וכן בעזרה למהנדסים שעובדים מהבית וזקוקים לשינויי קונפיגורציה של סט-אפים במשרד. מוד עבודה שהוא לחלוטין מהבית יהיה מאוד קשה.

"התקופה של הקורונה מלמדת אותנו שניתן להמשיך להיות פרודוקטיבי גם במודל של עבודה מהבית אבל יחד עם זאת, אני לא חושב שנישאר במודל כזה, אולי נתייצב על אחוז גבוה יותר של עבודה מהבית. אולי יום בשבוע או לחלק מהאנשים אבל אני חושב שחלק גדול מהעובדים יעשו את העבודה מהמשרדים – גם אינטרס של החברות וגם של העובדים עצמם.
גם באום התייחס לסוגיה זו: "אני מאוד לא מאמין בעבודה מהבית. אני חושב שזה לא יעיל. בהרבה מקרים האינטראקציה עם האנשים ביום יום היא זו שיוצרת הפריה ואנשים חייבים להיות אחד עם השני. האינטראקציה המזדמנת כשאתה עובר ופוגש אדם ושואל והוא זמין לך לא צריך ליצור ועידת וידאו זה משהו שאין לו תחליף."

"כשאין ברירה עובדים מהבית אבל היא הרבה פחות יעילה בעיקר במקצועות הדורשים חומרה, התעסקות עם מעבדות ודיבאגינג זה בלתי אפשרי. להקים אתרים, תוכנות בענן ניחא , אבל ב ניית שבבים וחומרה בכלל קשה מאוד, בטח בשלבים מתקדמים לנהל חברה כשאנשים עובדים מהבית.

על אף הדיווחים על קריסת תשתית האינטרנט בישראל בשל הצפייה המוגברת בסדרות ושימושים ביתיים בכלל, עד כדי כך שנטפליקס נאלצה לקצץ באיכות הסטרימינג של התוכניות שלה (אגב לא רק בישראל אלא אפילו באירופה ובארה"ב), השניים מאמינים שסוגיית הטכנולוגיה פתירה, אבל לא מספיקה לפחות בכל הקשור לתכנון שבבים.

הפוסט תחקיר Chiportal: כיצד מתמודדת התעשיה עם משבר הקורונה – חלק ראשון הופיע לראשונה ב-Chiportal.

מאת: רינת מרקוביץ', זווית – סוכנות ידיעות למדע ולסביבה

על אף שאת השלכות הניסוי הטבעי הגדול מסוגו שנערך ביישום עבודה מרחוק נראה רק בהמשך הדרך, מחקרים מראים כי בהינתן היערכות מתאימה, עבודה מרחוק תורמת להגברת הפרודוקטיביות של העובדים ומעלה את תחושת השייכות של העובד לארגון ואת שביעות הרצון הכללית.

כך, למשל, דו"ח מומחים חדש שיזמה האגודה הישראלית לאקולוגיה ולמדעי הסביבה בשיתוף תכנית ממשק ליישום מדע בממשל, המשרד להגנת הסביבה ומשרד התחבורה והבטיחות בדרכים, ממליץ למעסיקים במגזר הציבורי והפרטי לאמץ את מודל העבודה מרחוק כדי לסייע בצמצום פליטות גזי חממה, זיהום האוויר וכמובן בהפחתת הגודש בכבישים. חוץ מתרומתו החיובית של אופן עבודה זה לסביבה, עבודה מרחוק יכולה לסייע למעסיקים בחיסכון על הוצאות תחבורה ונדל"ן, וכן לקדם שוויון הזדמנויות בשוק התעסוקה.

עוד בטרם התפרצות נגיף הקורונה חלה עלייה ביישום מדיניות של עבודה מרחוק בעולם נוכח מגמה של עלייה בגודש בכבישים בערים המרכזיות, לצד התפתחויות טכנולוגיות המאפשרת תקשורת איכותית בין עובדים הנמצאים במקומות שונים בעולם. בישראל, הגודש בכבישים עלה באופן משמעותי בעשורים האחרונים. למעשה, ב-40 השנים האחרונות (1976-2017) צפיפות תנועת כלי הרכב בישראל יותר משילשה עצמה וכיום היא הגבוהה במדינות ה-OECD, פי 3.5 מהממוצע במדינות אלו.

הגודש העולה בכבישים עלול להוביל לנזקים כלכליים משמעותיים למשק. לפי ניתוח תחבורתי כלכלי שנערך ב-2012 בשיתוף של משרד התחבורה ומשרד האוצר, אם תמשיך המגמה ללא שינוי, הרי שב-2030 כל נוסע ברכב יהיה צפוי לבזבז מעל 60 דקות נוספות בממוצע ביום בכבישים (לעומת המצב ב-2012) בגין הגודש הצפוי, כאשר סך שעות האדם המבוזבזות בגודש בדרכים צפוי להגיע ל- 850 מיליון שעות בשנה. החוקרים עומר מואב ושני שרייבר מעריכים כי בשנת 2040 העלות למשק בגין אובדן שעות העבודה במונחי אובדן תוצר תעמוד על כ-100 מיליארד שקל.

לצד הפגיעה הישירה בתוצר כתוצאה מאובדן שעות עבודה, יש עלויות חיצוניות נוספות הנגרמות מהגודש בכבישים. עלויות אלו כוללות, למשל, זיהום סביבתי ותחלואה מוגברת, צפיפות המביאה לעיכובים בתנועה עבור נהגים אחרים ולפגיעה ברווחה, נזקי רעש, בלאי הנגרם לתשתיות, שינויי אקלים ותאונות דרכים והן משפיעות על כלל הציבור מבחינה כלכלית ומבחינות אחרות. עידוד עבודה מרחוק יאפשר לייצר שינוי בהרגלי הנסיעה בישראל: במקום לנסוע לאזורי תעסוקה מרכזיים בשעות שיא העומס, עבודה מרחוק תאפשר לעובדים לעבוד בשלוחות או חללי עבודה הקרובים לביתם וכך להימנע מנסיעה בצירי תנועה מרכזיים בהם קיים גודש כבד או  אף להימנע כליל משימוש בתחבורה, במקרה של עבודה מרחוק.

לפי דו"ח ועדת המומחים החדש, כלים נוספים שיכולים ליצור שינוי בהרגלי הנסיעה של עובדים כוללים אגרות גודש, הקמה של חניוני חנה וסע, עידוד נסיעות שיתופיות ותוכניות תחבורה של מעסיקים, שעיקרן הגדלת היצע האפשרויות שעומדות בפני עובדים להגעה לעבודה. בנוסף, קיימים מודלים נוספים של העסקה גמישה, כגון "בנק" שעות עבודה, שבוע עבודה דחוס או האפשרות לעבוד שעות נוספות מהבית, מודל שמיושם כיום במגזר הציבורי לעובדים שעומדים בקריטריונים הנדרשים.

ברור שלעבודה מרחוק יש פוטנציאל להפחתת הנסועה בישראל, שינוי שיכול להביא לצמצום בעומסי התנועה, לצמצום בפליטות מזהמים וגזי חממה ובזיהום רעש, בתאונות דרכים ובבלאי לתשתיות .שינויים אלו יביאו בתורם לעלייה ברווחה ובאיכות החיים של כלל המשק. עם זאת, התמודדות יעילה עם הגודש בכבישים תדרוש שילוב של מספר כלים לשינוי הרגלי הנסיעה של הציבור ומודלים שונים להעסקה גמישה, שיקבעו בהתאם לצרכי העובדים והארגון. בחירה מושכלת בכלים הנכונים וכן הערכות מתאימה מצד הארגון יאפשרו להפיק את המיטב מהשינוי הארגוני.

* הכותבת היא עמיתת תכנית "ממשק" במשרד האוצר

הפוסט יתרונות העבודה מהבית הופיע לראשונה ב-Chiportal.

התייחסו לביתכם כמו למשרד שלכם

קבעו לעצמכם אזור עבודה ייעודי, קבעו גבולות של זמן ומרחב, הימנעו מעבודה מהמיטה שלכם או בפיג'מה שלכם (כן, זה מפתה, אבל סביר להניח שבעבודה מהמיטה תהיו פחות פרודוקטיבים). בסך הכל, התנהגו בבית באופן דומה לאופן בו הייתם מתנהגים במשרד.

 היצמדו ללוחות זמנים

גלו את השגרה המתאימה לכם ביותר והקפידו עליה, תכננו את זמני העבודה שלכם, את מועדי הארוחות שלכם , וגם עשו הפסקות כדי לתת למוח שלכם מנוחה.

קיבעו סדרי עדיפויות

קל להיתפס למשימות ניהוליות ופעילויות פחות דחופות אחרות. שאלו  את עצמכם האם סדר העדיפויות שלנו ברור? ואז הגדירו לעצמכם סדרי עדיפיות כדי להצליח בעבודה מהבית.

אם אתם מסוג האנשים הזקוקים לרשימת מטלות הכינו רשימה עם משימות החובה של השבוע. המשימות צריכות להיות ריאליות, ברות השגה, אחרת תתקלו בתסכול ובאכזבה.

כדי לעזור לכם לקבוע אם עליכם לעשות משהו כעת, מאוחר יותר או לעולם לא, אתם יכולים להשתמש בתיבה אייזנהאואר המצורפת:

 קבעו זמן מסוים וקבוע לבדיקת תיבת הדואר הפרטי שלכם או לתשלום החשבונות לכם on line. בדרך זו זה יהפוך לחלק מהשגרה שלכם ויפחית את הסיכון שלא יהיה לכם מספיק זמן לטפל במשימות החשובות שלכם.

 הכירו את הרצון לסחבת ושלטו בה

כולנו מתמהמהים, כולנו מבזבזים זמן וזה בסדר. פיתוח משמעת עצמית דורש זמן ומאמץ, אך גם כשאתם עושים, בזבוז זמן הוא לפעמים כמעט בלתי נמנע. מה שעליכם לעשות הוא להכיר בזה, להיות מודעים לרגעים שבהם אתם פחות יצרנים ולנסות לשלוט בזה. שאלו את עצמכם:

• באיזה חלק של היום אני הכי פרודוקטיבי?
• אילו משימות גורמות לי להתמהמה?
• מדוע אני מבזבז זמן על פעילות מסוימת?

ברגע שיהיו לכם התשובות לשאלות הללו, תוכלו לתארגן בהתאם. היפטרו מהסחות דעת, הקדישו זמן לעצמכם, הציבו יעדים ברי השגה, השתמשו בתמריצים עצמיים, וחשוב לא פחות – עשו הפסקות.

יש כמה ישומים נהדרים לניהול זמן ופרודוקטיביות שיכולים לעזור לכם להילחם ברצון הטבעי לדחות משימות: Beeminder, Toggl, Timecamp ו- PomoDoneApp.

מקור: כתבה זו נכתבה בהשראת חברת Talaera המתמחה בהדרכות מרחוק לצורך לימוד שפות. החברה הוציאה שורה של המלצות ותובנות מועילות כיצד לנהל כוח עבודה משגשג מרחוק. הכתבה הותאמה לחברות בישראל ע"י חברת איי אס ג'י בע"מ.

הפוסט המדריך הקצר לעבודה מהבית הופיע לראשונה ב-Chiportal.