עם פרוץ המלחמה, שהחלה עם פלישת אלפי אנשי חמאס ל-21 יישובים וכמה מחנות צבא בעוטף ורצח של 1,300 ישראלים, נערכנו גם אנחנו ב-CHIPORTAL למצב החרום. מדי יום נביא לכם ראיונות עם בכירים בתעשייה שמספרים איך המלחמה תפסה אותם ואת החברה שהם מנהלים וכיצד הם תורמים למאמץ המלחמתי. במדור הפעם מתראיין עומר כילף, מנכל אינוויז.

מה מצב החברה שלכם? האם אתם ממשיכים לעבוד ולספק מוצרים ללקוחות ברחבי העולם? איך מורל העובדים? האם יש נפגעים בקרב העובדים או בני משפחותיהם

כילף: "אנחנו ממשיכים לעבוד, תודה לאל לא נפגעו אנשים בחברה או בני משפחה שלהם. אנחנו משתדלים לשמור על המשימות של החברה. אנשים באופן כללי מאוד רגישים למצב. כל אחד מחובר בצורה כזאת או אחרת דרך אנשים שהם מכירים והסיפורים שצפים כל הזמן ממשיכים להגיע."

כמה עובדים גויסו? איך זה משפיע על תפקוד החברה?

בין 10-15% מהאנשים בחברה גויסו. בינתיים אנחנו מצליחים להסתדר ללא הפרעה מהותית. כמו כן איננו זקוקים כרגע לעובדים נוספים.

האם יצא לכם לתרום למען חיילי צה"ל או תושבי הדרום בכסף או במצרכים?

החברה עזרה ברכש של אפודים קרמים, ציוד אישי, אוהלים, אלונקות, גנרטורים ודברים נוספים עבור מספר רב של יחידות (פלס"ר נחל, מסייעת נחל, דובדבן, היחידה הרב מימדית, גולני, תותחנים, חיל הים ועוד )

האם קיבלתם תגובות מלקוחות/שותפים עסקים ברחבי העולם וממטה החברה? תוכל לשתף מה כתבו?

"קיבלנו הרבה מאוד תמיכה מהלקוחות שלנו, התמונות והסרטים הקשים מזכירים להם ימים של דעא"ש והם מזועזעים מהכאב שאנחנו חווים."

הפוסט תעשיה במלחמה – עומר כילף: אינוויז סייעה ברכש אפודים קרמים, אוהלים, אלונקות, גנרטורים ועוד הופיע לראשונה ב-Chiportal.

"מכירות ישירות של מערכת הלידאר של אינוויז לאחת מקבוצות הרכב הגדולות תקפיץ את החברה למחוזות גבוהים אחרי הדחיפה של ב.מ.וו" כך אומר עומר כילף, מנכ"ל ושותף בחברת אינוויז בראיון ל-Chiportal בעקבות ההכרזה היום  (ב', 2/5/22( על כך שאחת מייצרניות הרכב הגדולות בעולם בחרה באינוויז להיות ספק הלידאר (LiDAR) הישיר שלה למגוון מותגי הרכב שתחת הקבוצה. החברה מנועה בינתיים לפרסם את שם הקבוצה.

"אנחנו גאים להיות הספק הישיר עבור אחת מחברות הרכב מהגדולות בעולם לרכבים בייצור סדרתי של הקבוצה." כ ך אומר בראיון ל-Chiportal עומר כילף מנכ"ל אינוויז בעקבות ההודעה מוקדם יותר היום על זכייתה במכרז בו גברה על עשרות חברות לידאר מרחבי העולם, במסגרתו תספק ישירות את הלידאר שלה, בהודעת החברה נמסר: זוהי הזכייה השלישית של אינוויז בפרויקט של ספק רכב מוביל והחברה התחרתה עליו מול ספקי הלידאר המובילים בעולם לאורך השנתיים האחרונות, תוך עמידה בתנאי מכרז מחמירים ודקדקניים. הזכייה תגדיל את סך ההזמנות הצפוי ב-4 מילארד דולר, לסך הכל 6.6 מיליארד דולר."אנחנו גאים להיות הספק הישיר עבור אחת מחברות הרכב מהגדולות בעולם ולספק את הלידאר פורץ- הדרך שלנו, InnovizTwo, לרכבים בייצור סדרתי של הקבוצה", אמר מנכ"ל החברה ושותף-מייסד בה, עומר כילף. "העובדה שנבחרנו על ידי מותג רכב גלובלי מוביל מהווה זרז משמעותי עבור החברה, ואנו מצפים שתשפיע על כל התעשייה אשר חיכתה להחלטה מסדר גודל כזה. אנחנו מצפים שהיקף העסקה עוד יגדל ככל שחברות נוספות בתוך הקבוצה יאמצו את הפלטפורמה שלנו, ולא רק הן, שיצרנים נוספים יאמצו את ההחלטה הנ"ל עבור תוכניות הרכב האוטונומי שלהן".

בראיון ל-Chiportal אומר כילף: "זה  פרויקט שאנחנו עובדים עליו שנתיים ניהלנו תהליך של שנתיים בהם השקענו לא מעט מאמץ, לקחנו סיכון גבוה. יש שני היבטים חשובים של העסקה הנוכחית לעומת העסקאות הקודמות והחשובות כשלעצמן עם ב.מ.וו : ראשית אנו נמכור את המערכות ישירות ולא דרך ספקית רכיבים לרכב זאת לעומת ב.מ.וו שם היינו ספק TIER 2.

מדובר במספר דגמים   מכל המותגים בקבוצה, גודל העסקה באיזור 4 מיליארד דולר וכן צופים שהמספר יעלה כאשר מותגים נוספים בקבוצה כבר בוחנים את האופן שבו הם יכולים להשתמש בטכנולוגיה."

"מן הסתם זה אירוע מאוד גדול. זו פעם ראשונה שמתקבלת החלטה לייצור סדרתי על ידי חברה בסדר גודל כזה, בגלל זה השקענו לא מעט מאמץ זה אירוע מאוד משמעותי כי ברור שחברות רכב קטנות תוכלנה לבחור בטכנולוגיה שהולכת לשוק שבו נמצאות הקבוצות הגדולות."

"היותנו ספק ישיר של קבוצה גדולה אחרי שהם בחנו עשרות טכנולוגיות הלידארים במשך שנתיים תיתן דחיפה חזקה של הטכנולוגיה שלנו ל חברות אחרות .מן הסתם נוכל להיות מאוד תחרותיים במחיר ובאיכות בזכות הייצור ההמוני. מדובר במפנה בהסטוריה של הקבוצה."

"המוצר החדש, InnovizTwo הוא מדהים בפני עצמו. הוא הרבה יותר זול, הרבה יותר פשוט לייצור, אני מאמין שיוכל להיות חלק מהרבה פלטפורמות. ב- InnovizTwo ביצענו שיפורים בשבב של פי 30 – לרבות הכפלת הרזולוציה פי 4, גם הפרמטרים טווח ושדה הראיה שופרו פי 2, הכפלנו את קצב הפריימים לשניה, את טווח הרגישות והורדנו את המחיר בשבעים אחוז.:

"מדובר בקפיצת מדרגה שהיתה הכרחית כדי שנוכל להיות מסוגלים להציע את הטכנולוגיה שלנו לא רק למכוניות בדרגת אוטונומיה 3, שהם בעיקר פרימיום אלא גם לרוב המוחלט של המכוניות – בדרגת אוטונומיה 2. בפיתוח המוצר השתמשנו בהרבה תובנות שלמדונו מהמוצר הראשון – בכל הקשור ל תוכנות, אלגוריתמיקה, התאמה טובה יותר לשימושי רכב.. אינוויז החברה עם הכי הרבה נסיון שנותנת ליידרים לענף הרכב עכשיו  וההסכם הנוכחי יגביר זאת עוד יותר."

מה הלאה?

"אנו הולכים להמשיך בפעילות שלנו, עוברים לבניין גדול בהרבה, נמשיך לפתח טכנולוגיות להפוך את אינוויז לשחקן סופר משמעותי בתעשייה, כבר כעת היא כזו היא אבל תמשיך לגדול ותהפוך את תעשיית הרכב בישראל להרבה יותר משמעותית."

הפוסט מנכ"ל אינוויז עומר כילף: "מכירות ישירות של מערכת הלידאר שלנו לקבוצת רכב גדולה, תקפיץ אותה בעשר רמות: הופיע לראשונה ב-Chiportal.

מאת אבי בליזובסקי

"השחקניות הטכנולוגיות הולכות להוביל את תעשיית הרכב, וזו ההזדמנות גם לאינוויז שפיתחה את הלידאר בעל הטכנולוגיה הטובה בשוק, וכדי לגייס כסף ולהגביר את קצב הפיתוח, אנו חוברים לחברת ספאק טכנולוגי". כך אומר עומר כילף, מנכ"ל אינויז, בראיון לCHIPORTAL.

אינוויז נרשמה למסחר בבורסת נאסד"ק בשווי של 1.4 מיליארד דולר בזכות התמזגות עם חברת ספאק בשם קולקטיב גרות' (Collective Growth).

ספאק ((SPAC ראשי תיבות של Special Purpose Acquisition Company – היא חברת רכישה למטרות מיוחדות, ידועה בלשון יומיומית בשם חברת הצ’ק הפתוח.

אינוויז אמנם נכנסה באמצעות חברה לא ישראלית לבורסה, אך גם בארץ החלו לקום חברות ספאק שנרשמו או יירשמו לבורסת נאסד"ק. בתחילת פברואר דווח כי מורינגה אקוויזישן (Moringa Acquisition) שבין משקיעיה אנשי הייטק ותיקים, הגישה תשקיף לגיוס של 100 מיליון דולר בנאסד”ק לרכישת חברת הייטק ומיזוגה אליה. בראש הקבוצה עומד אילן לוין, לשעבר מייסד ומנכ”ל סטרטסיס. בסוף אותו חודש נודע כי גם קובי רוזנגרטן ודני ימין מגייסים 300 מיליון דולר לספאק חדש.
ביקשנו לברר עם כמה אנשי תעשייה, האם כטולם מאמינים כי מנגנון הספאק הוא המנגנון הנכון להפוך לחברה ציבורית שמניותיה נסחרות בבורסות העולם.

כפי שציין יו"ר IVC זאב הולצמן במאמר שפרסמנו בשבוע שעבר, ההנחה הרווחת כיום היא שהפיכת חברה לציבורית תוך מיזוג עם חברת ספאק הינה תהליך מהיר יעיל יותר וזול יותר מאשר תהליך ההנפקה הרגיל. אך האם החברה המנפיקה לא מקריבה על מזבח המהירות והנוחות את סיכויה להצלחה עתידית שכן הצלחת המיזוג תלויה בכך שגם בעלי הספאק וגם היזמים מכירים היטב את השוק הספציפי והמוצר מוכן לצאת לשוק גדול וצומח. כל שלב בתהליך הזה הוא קריטי ואם נופלים באחד מהם, החברה עלולה להיפגע ואולי אף לקרוס.

נקודת התורפה העיקרית היא הערכת השווי של החברה המתמזגת על ידי בעלי הספאק שאליו היא מתמזגת. כאן אנחנו מגלים כי ישל למעשה ניגוד אינטרסים מובנה בין יוזמי הספאק לבין החברה ולאור הנסיון המועט יחסית בחברות ספאק לא בטוח שהערכת השווי טובה מספיק כמו הערכת השווי של חתמים בהנפקה ציבורית מסורתית .

בעולם הרכב יש הרבה ספאקים זמינים

במקרה של אינוויז ההתלבטות היתה קלה. "כשמסתכלים על כמות הספאקים שזמינים היום בתעשייה ואשר קמו לטובת התמזגות עם חברות בתחום הרכב, אתה מבין שיש די הרבה כסף שנמצא על השולחן. זו הזדמנות לגייס לחברה הרבה מאוד כסף, ולבסוף גיוס כספים נותן יתרון תחרותי. " מסביר כילף.

העובדה שחברות ציבוריות כדוגמת חברות הספאק מתעניינות בעולם הרכב ומחפשות עסקאות של ספאק מעידה על כך שיש לא מעט עניין של משקיעים ציבוריים לבוא ולהכנס ולהשקיע בחברות שהן מאמינות שיהיו שחקניות משמעותיות בתעשייה. כיוון שהרכב האוטונומי אינו חלום רחוק אלא ממש נמצא מעבר לפינה זה המקום של כל המשקיעים, פרטיים, קרנות וחברות ציבוריות להיכנס לתחום. קיבלתי לא מעט הצעות ממשקיעים פרטיים להשקיע בחברה ולא היה לנו את הכלי שמאפשר זאת.

"עבור החברה זה נותן הזדמנות לגייס סכום כסף מאוד גדול. ומכיוון שהתעשייה הולכת ומתקרבת זה הזמן לשלב הילוך ולרוץ יותר מהר, מבחינתנו זו הזדמנות. משום שלגייס 380 מיליון דולר משוק הון הסיכון זה דבר לא פשוט, והכלי שנקרא ספאק פותח את הדלתות." מסביר כילף.

"אם נסתכל על השווי של טסלה נראה שאין לו הסבר לפי עולם הרכב. הוא לא נקבע לפי השווי שלה כחברת רכב אלא כחברה טכנולוגית. מה שאני והשוק מפיקים מזה הוא ששוק הרכב עובר לשלב טכנולוגי ולשחקניות הטכנולוגיות יש הזדמנות להוביל בתעשייה הזו. השווי של טסלה משקף לא את נתח השוק שיש לה עכשיו אלא כזה שמנבאים לה בעוד כמה שנים כי מאמינים שתצמח ותכניס חדשנות. בנוסף, גם חברות כמו אפל רואות שיש לה הזדמנות להיות שחקן משמעותי בשוק הרכב. ולכן גם השווי של חברות כמו אינוויז נקבע כמו טסלה שהיא שחקן טכנולוגי בעולם הרכב" מסכם כילף.

גורמים אחרים בענף איתם שוחחנו קצת פחות אופטימיים. היזם הסדרתי דב מורן שותף-מנהל בקרן ההון סיכון גרוב ונצ'רס, המתמקדת בהשקעות בטכנולוגיה עמוקה (Deeptech ) לא מאמין בחברות הספאק: "אנחנו לא שמחים על הספאקים אני בטוח שיש טובים יותר וטובים פחות אבל יש פיקציות. הייתי נזהר מלהתקרב לזה. אני עצמי לא ממליץ לחברי להכנס להשקעה בספאק כי ברור שלחלק מהן אין בסיס ואין שום דבר שתומך בהערכות שהם נותנים"
מורן מוסיף, שכמו בכל השקעה, צריך לעשות בדיקת נאותות: "צריך להבין מיהם האנשים שמאחורי הספאק, מיהן החברות שמתמזגות, האם אין מצב שבו חברה שיש עוד חמש כמוה שכל אחת חושבת שהיא לוקחת את כל השוק תוך שנתיים. העצה שלי לקוראי הכתבה היא להיות מאוד זהירים וסלקטיביים אם הם רוצים להקים ספאק, והמלצה שלי לחברות אם הן רוצות להכנס לבורסה בצורה הזאת, לבדוק היטב מי הבעלים של הספאק, מה המטרות שלו, מה הרצונות שלו ומה היכולות שלו, ושזה לא יהיה ספאק שייעלם זמן קצר אחרי ההנפקה."

דברים דומים אמרו גורמים בכירים מתחום ההשקעות הייטק בישראל שביקשו לא להזכיר את שמם. למשל שב- SPAC המשקיעים נותנים למעשה את כספם לחברת קש, וסומכים באופן עיוור על ספונסר אגדי שינהל את הדברים בתבונה. לספונסר יש מבנה תמריצים מורכב. הוא חייב לבחור תוך שנתיים חברת מטרה, אחרת יאלץ להחזיר את הכספים למשקיעים. כמו כן, הוא מקבל החלטת השקעה עם "כסף של אנשים אחרים" (OPM – Other People’s Money) ויש כאן אסימטריה בסיכונים: אם יצליח, ירוויח מאוד (20% מכלל ההשקעה)! אם ייכשל, המוניטין האישי שלו ייפגע, אבל ההפסד הישיר הוא של המשקיעים."

עוד חשש שהביעו המומחים הוא שתהליך ההנפקה במסגרת ה -SPAC כולל הרבה פחות בקרה ובדיקות נאותות, ולכן ייתכנו חברות מטרה שהפכו לציבוריות, ורק לאחר זמן התגלתה עננה כבדה של חשדות לאי סדרים פיננסיים בהן.
אותם גורמים הודו כי הנפקות במסגרת SPAC הינן מהירות ויעילות יותר מהמסלול הקלסי של הנפקה ראשונית לציבור (IPO). יש בהן יתרונות רבים לחברה הנרכשת בשילוב Exit ליזמים. אך המבנה המורכב והחפוז הזה עלול להוביל להנפקות בורסאיות של חברות כושלות! והתוצאה הבלתי נמנעת היא הפסד צורב שיפול בעיקר על המשקיעים. למעשה, מנגנון הספאק כבר קיים לפחות עשרים שנה וחוסר יכולתו להראות הצלחות רבות הוא ההוכחה שמדובר במודל בעייתי.

"מרכיב גבוה של אי וודאות"

עדי אלקלעי, מייסד ומנכ"ל Financial Solutions (חברת בוטיק המתמחה בהשקעות אלטרנטיביות) גם הוא לא ממליץ על חבירה לספאקים, לפחות לא בשלב זה. "בספאק מרכיב אי הוודאות גבוה לגבי חברת המטרה הנרכשת והיכולת שלה להגשים את ההבטחות. כבר ב- 2008 ראינו מספר לא מבוטל של ספאקים שנכשלו בגדול.

הצלחתו של ספאק נשענת הישענות מאד משמעותית על ניסיונו ויכולותיו של הספונסר/ים (יזמי הספאק). הספונסרים מקבלים תגמול נדיב ביותר (נהנים מהחזקה של כ- 20% ממניות הספק וזאת כמעט מבלי להזרים הון לפעילות).
גורם נוסף, שגם מרואיינים אחרים התייחסו אליו הוא מגבלת הזמן – הספונסר מוגבל בשנתיים למציאת יעד הרכישה – מגבלה זו מתמרצת את הספונסר לרכוש חברת מטרה בתוך זמן קצר יחסית ועלולה להביא לאילוצים שונים אם ברמת המחיר ואם ברמת האיכות של חברת המטרה תוך יצירת ניגודי עניינים בין הספונסר לבין המשקיעים.

במקרה בו הספונסר לא מוצא חברת מטרה תוך שנתיים, קיים סיכון של מחיקת כ- 15% מסכום ההשקעה בספאק. נתון זה רלוונטי יותר למשקיע פרטי, פחות למוסדי. כדי להגדיל את השווי, הספונסר עשוי למזג מספר חברות מטרה (מתוך רציונל של סינרגיה) אבל לא בטוח שזה מיטיב עם המשקיעים.

אלקלעי מציין כי קיים הבדל לעיתים מהותי בין המגרעות/סכנות שמשקיע פרטי חשוף אליהן לבין אלו של משקיע מוסדי שהוא מתוחכם הרבה יותר ולכן אם כבר מישהו מעונין להשקיע בספאק עדיף שיהיה משקיע מנוסה היודע לעשות בדיקות נאותות כהלכה.

ולבסוף, חשוב לזכור כי הכל מתחיל ונגמר בנושא התמחור – המון כסף מחפש מעט עסקאות טובות וצריך לדעת מתי מדובר בעסקה ראויה ומתי לא – מסכם אלקלעי.

הפוסט קדחת ה- SPAC: רבים חושבים שמצאו את הפתרון האופטימלי להנפקה אך דב מורן מזהיר: "יש פיקציות. הייתי נזהר מלהתקרב לזה" הופיע לראשונה ב-Chiportal.