לפי משרד העבודה והרווחה, מדינת ישראל מוציאה כ-2 מיליארד שקל בשנה על הכשרות מקצועיות. הסכום הזה כולל הכשרות שממומנות על ידי המדינה, כמו הכשרות לעובדים חלשים, הכשרות לצעירים והכשרות לאנשים עם מוגבלות. הסכום הזה כולל גם הכשרות שממומנות על ידי המגזר העסקי, כמו הכשרות לעובדים חדשים והכשרות לעובדים קיימים. הממשלה הודיעה על תוכנית להגדיל את ההשקעה בהכשרות מקצועיות ל-3 מיליארד שקל בשנה עד שנת 2025 אבל האם ההכשרות הללו יעילות או סתם מבזבזות את זמן העובד ואת תקציב המדינה?

עינת זינגר, מנכ"ל הפורום עסקי חברתי, הציגה במפגש מועדון הסיליקון קלאב שהתקיים במרכז ההכשרה הטכנולוגית לצעירי העדה הדרוזית DTEC  בעוספיה את הפורום הכלכלי-חברתי, שנוסד על ידי נשיאות המגזר העסקי לפני 4 וחצי שנים. היא סיפרה שהפורום נוצר כדי לרתום את המגזר העסקי לפתרון האתגרים הגדולים של ישראל, כמו אי שוויון, צמצום פערים ותעסוקה. היא נותנת דוגמאות לעבודה של הפורום, כולל העבודה על הכשרות מקצועיות, תעסוקת צעירים והפיתוח הכלכלי של הפריפריה. לדבריה הפורום עובד כדי ליצור מנופי שינוי שיאפשרו למגזר העסקי לתרום תרומה משמעותית לפתרון האתגרים של ישראל.

לדברי זינגר-דן הכשרות מקצועיות רבות היום אינן אפקטיביות כי הן לא מכוונות לשוק העבודה. הן לא לוקחות בחשבון את הצרכים של המעסיקים, והן לא מספקות את הכישורים הנדרשים לעבודות הקיימות. זה גורם לכך שרבים מהאנשים שמסיימים הכשרות מקצועיות לא מצליחים למצוא עבודה, או שהם נאלצים לעבוד בעבודות שלא תואמות את הכישורים שלהם.

השיטה החדשה של הפורום הכלכלי-חברתי פותרת את הבעיה הזו על ידי כך שהיא מתבססת על שיתוף פעולה בין המגזר העסקי לממשלה. המגזר העסקי מספק מידע על הצרכים שלו, והממשלה משתמשת במידע הזה כדי לפתח תוכניות הכשרה מקצועית המותאמות לשוק העבודה. זה מבטיח שהאנשים שמסיימים הכשרות מקצועיות יהיו בעלי הכישורים הנדרשים לעבודות הקיימות, וזה מגביר את הסיכויים שלהם למצוא עבודה.

"המגזר העסקי הוא חלק מהפתרון לאתגרים של ישראל. הוא יכול לספק מקומות עבודה, להגדיל את הפריון ולקדם צמיחה כלכלית. אבל הוא יכול לעשות את זה רק אם יהיה שותף פעיל בפתרון האתגרים של ישראל." אומרת זינגר-דן.

"התוכניות של הפורום הכלכלי-חברתי הן יעילות מאוד. מחקר שנערך על ידי הפורום מצא ש-80% מהאנשים שמסיימים הכשרות מקצועיות מוצאים עבודה בתוך שנה. זה גבוה בהרבה מהשיעור של אנשים שמסיימים הכשרות מקצועיות ללא שיתוף פעולה עם המגזר העסקי." מסכמת זינגר-דן.

הפוסט עינת זינגר דן, מנכ"לית הפורום עסקי חברתי במפגש הסיליקון קלאב: "עד שנכנסנו לתמונה לא היה קשר בין ההכשרות בתעסוקה לבין צרכי המשק" הופיע לראשונה ב-Chiportal.

ד"ר יואל מארק, נולדה וגדלה בצרפת, לאחר עלייתה לארץ השלימה את לימודי הדוקטורט שלה בטכניון והצטרפה למרכז המדעי של יבמ בחיפה שם עסקה בבניית אחד ממנועי החיפוש הראשונים של-IBM, אחרי 17 שנה ביבמ הפכה למהנדסת הראשונה שנשכרה לעבודה ע"י חברת גוגל בישראל והקימה כאן את מרכז הפיתוח הראשון של גוגל בו ניהלה את הצוות שפיתח את Google Suggest (תכונת ההשלמה האוטומטית של שאילתות) שהושק ב-2008 ב-google.com ו-youtube.com.  בשנת 2009 עברה לחברת יהו (Yahoo!) שם היתה אחראית על פיתוח תכונות חדשות עבור Yahoo! Mail and Yahoo! Answers . מאוחר יותר קודמה להיות סגנית נשיאה ומנהלת המחקר של Yahoo . החל משנת 2017היא משמשת כסגנית נשיא בחברת אמזון ואחראית על צוות המחקר של   .Alexa Shopping

ד"ר איה סופר, החלה את הקריירה שלה בהייטק כמהנדסת תוכנה בחברת אלסינט. אחר כך עבר למרילנד ארה"ב שם השלימה את לימודיה לתואר שני ודוקטורט. לאחר תקופת עבודה קצרה ב- NASA הצטרפה כאשת סגל לאונב' מרילנד. בשנת 1998 עבדה במסגרת הטכניון על מחקר שעסק באיחזור וידאו לפי מערכות תוכן. החל משנת 1999 היא עובדת במרכז המדעי של יבמ בחיפה. לאחר שהצטרפה ליבמ עסקה בניתוח בסיסי נתונים ומשנת 2018 היא מתמקדת במחקר בתחום הבינה המלאכותית. כסגנית נשיא לתחום הבינה המלאכותית של יבמ היא משמת כמודל להשראה עבור מאות מדעני IBM ברחבי העולם ועוזרת לעצב את הרעיונות שלהם לטכנולוגיית AI חדשה שיכולה להביא ערך מדעי ומסחרי. בשנת 2021 התמנתה בנוסף לתפקידה המקצועי גם כמנהלת המרכז המדעי של יבמ בחיפה.

רחלי גנות, נולדה וגדלה בבית חרדי בבני ברק. להבדיל מבנות רבות בגילה ובסביבתה החליטה ללמד הנדסת מחשבים והשלימה תואר במדעי המחשב ומתימטיקה באונב' בר אילן. לאחר סיום לימודיה בשנת 2000 הצטרפה כמהנדסת וריפיקציה לחברת השבבים Mindspeed. בין השנים 2003-2007 עבדה כמהנדסת וריפיקציה במספר חברות נוספות. בשנת 2007 החליטה להקים את חברת Rachip המעסיקה נשים חרדיות . כיום מעסיקה החברה כ-170 מומחים [מתוכם 70% נשים חרדיות] ועד כה היתה שותפה בפיתוח של כ-200 שבבים שונים לחברות בינלאומיות. בשנת 2015 היתה רחלי שותפה להקמת חממה טכנולוגית ליזמים חרדים.

עינת זינגר דן , היא מייסדת ומנכ"לית הפורום הכלכלי חברתי . גוף שהוקם כשותפות בין 500 ארגונים כולל חברות מסחריות מובילות, ארגונים חברתיים, אקדמיים, פילנתרופיים ומשרדי ממשלה על מנת לייצר השפעה אמיתית בסדר היום החברתי-כלכלי.

במסגרת תפקידה הובילה עינת ביחד עם המכון הישראלי לדמוקרטיה (לצד פרופ' קרנית פלוג – ס' נשיא המכון ודפנה אבירם ניצן – מנהלת המרכז לכלכלה וחברה) את המהלך הלאומי להעלאת הפריון וצמיחה מכלילה. עם פרוץ משבר הקורונה הובילה את הקמת מינהלת המעסיקים הלאומית יחד עם זרוע העבודה, נשיאות המגזר העסקי והסתדרות העובדים.

עינת מעורבת ביוזמות חברתיות מגוונות בינהן יזמה ביחד עם יואל חשין (יו"ר)  את הקמת Business Roundtable הישראלי בהשתתפות 100  מנכ"לי החברות הגדולות בישראל ובהם  הפורום מקביל בפעילותו ל- Business Roundtable  האמריקאי.

במפגש הסיליקון קלאב שיערך בDTECH – – המכון הטכנולוגי החדש להכשרת צעירי הדרוזים להייטק, יתארחו בנוסף לארבעת הנשים המרשימות הנ"ל גם אלוף ראסן עליאן, לשעבר מפקד גולני וכיום מתאם הפעולות בשטחים, אורי תדמור, סגן נשיא חברת KLA העולמית ונשיא KLA ישראל ורן בר, לשעבר מנכ"ל משרד הכלכלה וכיום מנכ"ל DTECH  – המכון להעצמת הדרוזים להייטק. את המפגש ינחה שלמה גרדמן, מנכ"ל חברת איי אס ג'י ויו"ר הסיליקון קלאב. להרשמה לחצו כאן

הפוסט <strong>ארבע מנהלות פורצות דרך ישתתפו במפגש הסיליקון קלאב</strong> הופיע לראשונה ב-Chiportal.