קרן ההשקעות Ofir-SouthUp Ventures מכריזה על מינויו של ד"ר עמירם (עמי) אפלבום לתפקיד יו"ר הקרן. מינויו של ד"ר אפלבום מהווה ציון דרך משמעותי עבור הקרן ומעיד על מחויבותה לקידום תעשיית ההייטק בנגב המערבי ולהשקעות בחברות בעלות פוטנציאל חדשנות גבוה.

קרן ההשקעות, Ofir-SouthUp Ventures, הפועלת במועצה האזורית שער הנגב, הוקמה לאחרונה על ידי חממת SouthUp במטרה להתמקד בהשקעה בחברות בשלבי פרה-סיד, סיד, וסבב A, תוך מתן דגש על חדשנות טכנולוגית וצמיחה לחברות החממה וחברות בנגב המערבי. הצוות המייסד של Ofir-SouthUp Ventures הוא תמהיל ייחודי של תושבי האזור, בעלי ניסיון יזמי  בעולמות ההייטק לצד אנשי מקצוע מתחומי ההון סיכון והמשפט העסקי.

ד"ר אפלבום, בעל קריירה של 40 שנה בתפקידי ניהול בכירים בהייטק, הן במגזר הפרטי והן במגזר הציבורי וניסיון רחב ורב-תחומי בניהול השקעות, מחקר ופיתוח, יזמות וחדשנות וכן הובלת מהלכים גלובליים בתעשיית ההייטק המקומית והעולמית. בתפקידו האחרון שימש ד"ר אפלבום כשש שנים כיו"ר רשות החדשנות, גוף ממשלתי המשקיע כ-1.7 מיליארד שקל בשנה בסקטור הפרטי למטרות מחקר ופיתוח. במקביל שימש ד"ר אפלבום כמדען הראשי במשרדי הכלכלה והתעשייה ובהמשך במשרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה.

לפני כניסתו למגזר הציבורי, ד"ר אפלבום, שימש כ 22 שנים בתפקידי ניהול בכירים בחברת KLA העולמית, מטה החברה בעמק הסיליקון בקליפורניה (שווי שוק נוכחי 106מיליארד דולר). חברת KLA מובילה גלובלית של מחקר, פיתוח, ייצור, ושיווק, למערכות בתעשיית ייצור המוליכים למחצה (סמיקונדקטור) העולמית. בין יתר תפקידיו בחברה שימש ד"ר אפלבום כסגן נשיא בכיר בחברה העולמית וכנשיא החברה בישראל, כמנכ"ל חטיבת הרובוטיקה ואוטומציה העולמית, וסגן נשיא לתפעול של מספר חטיבות בחברה כולל ארה"ב, וישראל. חברת KLA פועלת בישראל ממרכזה אשר במגדל העמק ותחת ניהולו צמחה החברה להימנות על השורה הראשונה של תעשיות ההייטק בארץ.

ד"ר אפלבום מחזיק בתואר דוקטור בהנדסת החומרים בטכניון ואת השתלמות הפוסט-דוקטורט השלים במעבדות AT&T Bell בארה"ב, ולאחר מכן כחוקר במעבדות. בהמשך שימש ד"ר אפלבום כמנהל מחקר ופיתוח בחברת רוקוול אינטרנשיונל בדאלאס טכסס, ובניוברי-פארק קליפורניה, לד"ר אפלבום מעל 50 פרסומים מדעיים וטכנולוגיים, ושישה פטנטים רשומים על שמו.

איתי הורשטוק, מנהל שותף ב – Ofir-SouthUp Ventures, אמר: "מדובר בחיזוק משמעותי מאד עבור הקרן ואנו מברכים ושמחים על כך שד"ר אפלבום נענה להזמנתנו להצטרף לצוות המוביל שלנו. אין ספק שהניסיון הרב והעשיר שד"ר אפלבום מביא עימו בתחומים כה מגוונים בעולם ההיי-טק – הן בתפקידיו בגופי הממשלה האמונים על קידום החדשנות והיזמות לצד הובלת פעילות של חברה גלובלית הפועלת בפריפריה והצמחתה לשחקן מוביל בהיי-טק הישראלי וכל זאת כמובן לצד הידע המדעי והטכנולוגי – כל אלה ימלאו תפקיד מפתח בהצלחה של הקרן לזהות חברות בעלות פוטנציאל צמיחה ולהפוך אותן לסטארט-אפים מצליחים וחדשניים אשר יספקו חוסן כלכלי לנגב המערבי וייצרו ערך למשקיעים."

ד"ר עמי אפלבום מסר כי "אני שמח להצטרף ל – Ofir-SouthUp Ventures ולסייע בהגשמת המטרה שהקרן הציבה לעצמה והיא להפוך את הנגב המערבי למרכיב משמעותי ב'סטארט-אפ ניישן' שיתפרס מעבר לרדיוס של תל אביב והרצליה פיתוח. עוד בתפקידי כיו"ר רשות החדשנות וכמדען הראשי במשרד הכלכלה, נחשפתי ליכולת של הצוות המקצועי של חממת SouthUp ולתפקיד החשוב שהיא ממלאת בהצמחת חברות סטארט אפ חדשניות ומצליחות ולקדם תעסוקה איכותית ברמת פריון גבוה בנגב המערבי. כעת, וביתר שאת בעקבות אירועי ה – 7 באוקטובר, אני רואה בהקמת הקרן כמהלך בעל חשיבות לאומית מהמדרגה הראשונה כדי לעודד יזמות באזור. חברות סטארט אפ לא יגיעו רק דרך השקעות ומענקים ממשלתיים, שאמנם חיוניים אלא גם משיכת משקיעים שיראו בפוטנציאל העסקי לצד השקעה ערכית ואשר יתמכו ויזרימו הון לחברות הסטארט אפ ולחברות בצמיחה באזור. כך נוכל להפריח את הנגב המערבי לא רק בשדות פורחים ותעשייה מסורתית אלא גם בבניית חברות הייטק מצליחות המביאות תעסוקה בפריון גבוה לתושבי האזור."

הפוסט עמי אפלבום מצטרף לקרן ההשקעות Ofir-SouthUp Ventures כיו"ר הקרן הופיע לראשונה ב-Chiportal.

הממשלה אישרה: ד"ר אלון סטופל  מדען ראשי – ראש הרשות הלאומית לחדשנות. ד"ר סטופל יחליף את עמי אפלבאום שכיהן בתפקיד שבע שנים * ההחלטה שאושרה על ידי הממשלה, התקבלה בהמלצת שר החדשנות, המדע והטכנולוגיה אופיר אקוניס אחרי שמועמדותו של ד״ר סטופל אושרה על ידי ועדת האיתור ונציבות שירות המדינה.

ד"ר סטופל (56) נשוי ואב ל-5, משמש בשנים האחרונות כסמנכ״ל ומדען ראשי של חברת אלביט מערכות, ובעברו כיהן במגוון תפקידים בכירים במִנהל למחקר ולפיתוח אמצעי לחימה ותשתית טכנולוגית (מפא״ת) במשרד הביטחון. במהלך השנים ביצע שורה של תפקידים בכירים במגזר הציבורי והפרטי, בהם נדרש להוכיח יכולת ניהולית ויזמית בזירות בינלאומיות, בתחום הביטחוני והאזרחי כאחד.

בהמלצות ועדת האיתור צוין כי ד״ר סטופל נושא עמו ניסיון רב בפיתוח עסקי ובעל מומחיות בהובלת שיתופי פעולה בינלאומיים במחקר ופיתוח, הכולל הקמת מרכזי מו"פ ברחבי העולם ויצירת שיתופי פעולה בין ממשלות. כמו-כן, הינו בעל היכרות מעמיקה עם עבודת המו"פ הישראלי והבינלאומי בהיבטים אזרחיים וביטחוניים כאחד.

ד"ר סטופל בעל תואר דוקטור (Ph.D) בהנדסת אלקטרוניקה, אלקטרוניקה–פיזיקלית ותואר שני במנהל עסקים שניהם מאוניברסיטת ת"א, ובעל תואר ראשון בהנדסת חשמל מהטכניון.

שר החדשנות, המדע והטכנולוגיה, אופיר אקוניס: ״קיבלתי את המלצת ועדת האיתור למנות את ד״ר אלון סטופל לתפקיד המדען הראשי וראש רשות החדשנות. ד״ר סטופל עתיר ניסיון ממגוון תפקידים בכירים בשוק הפרטי ובמגזר הציבורי. כך, בתפקידו האחרון כמדען ראשי של אלביט מערכות ועוד קודם לכן במפא״ת."

"ישראל מאותגרת כעת לא רק בזירת המלחמה בדרום, אלא גם כלכלית. תפקידנו הוא להחזיר את המשקיעים לכאן ולחזק את מעמדנו הבינ״ל כמעצמת חדשנות, מדע וטכנולוגיה. אני סמוך ובטוח שתרומתו של ד״ר סטופל בכלל ובעת הזאת, ביתר שאת, על רקע ניסיונו ארוך השנים – תסייע סיוע רב לתעשייה המובילה את הכלכלה הישראלית בשלושים השנים האחרונות״. הוסיף השר.

המדען הראשי לחדשנות הוא הגורם המייעץ לממשלה ולשר החדשנות, המדע והטכנולוגיה בכל הקשור ליישום מטרות החוק לעידוד מחקר, פיתוח וחדשנות טכנולוגית בתעשייה, תשמ"ד- 1984 ( להלן : חוק המו"פ) בכפיפות למנכ"ל המשרד.
המדען הראשי משמש כיו"ר רשות החדשנות. בתפקידו כחבר ויושב ראש מועצת הרשות, חבר ויושב ראש של ועדות המחקר של רשות החדשנות הוא אחראי על ייזום תהליכים לקביעת מדיניות המשרד בתחומי אחריותו. בחינת צרכים בקביעה ובעדכון מדיניות הרשות  לאחר בחינת הצעות המועלות על ידי הכפיפים וגורמי חוץ.
בתפקידו מדווח לממשלה, ובכלל זה לוועדת השרים לחדשנות, מדע וטכנולוגיה שקבעה הממשלה, אחת לשנה, על ממצאיו והמלצותיו בנוגע לקידום החדשנות הטכנולוגית בתעשייה, והמלצותיו באשר לפעולות של הרשות והממשלה הנדרשות כדי להגשים את מטרות החוק.

הפוסט הממשלה אישרה: ד"ר אלון סטופל  מדען ראשי – ראש הרשות הלאומית לחדשנות הופיע לראשונה ב-Chiportal.

החל משנת 2020 הפכה ישראל מאומת סטאראפ לאומה שמוציאה חברות בוגרות. כך אמר יו"ר רשות החדשנות עמי אפלבום בערב הבכירים של כנס ChipEx2023 שהתקיים בשבוע שעבר בת"א בארגון חברת ASG.

ישראל היא אומת סטארטאפ עוד מספרו של הרצל 'מדינת היהודים' ב-1896. על אף שהרצל לא זכה לכך, היתה לו השפעה על הכיוון שהמדינה שנולדה לימים שמה דגש על פיתוח המשאבים הטכנולוגית שלנו ואמירה גדולה נוספת שלו היתה הפיכת הארץ החדשה לארץ של ניסויים ומדינה מודרנית.

עד תחילת שנות ה-90 היינו אומת מו"פ.. גופים כמו IBM , מוטורולה, אינטל. נקודת המפנה הייתה בראשית שנות התשעים כאשר הממשלה הקימה את ארגון יוזמה שיצר תעשיית הון סיכון כאן בישראל.

מסוף שנות ה-90 היינו אומת הסטארט-אפ עם סטארט-אפים מרובים כמו ICQ, ווייז וכן הלאה. משנת 2020 הפכנו לאומת הסקייל אפ ואנחנו בעיצומה של ההזדמנות הזו להפוך לכלכלת חברה גדולה באמת.

דוגמאות לכך הם סולאדג' ששווי השוק שלה 16 מיליארד דולר, ומובילאיי ששווה 30 מיליארד דולר. אלו חברות גדולות שצמחו בישראל וממשיכות לפעול כאן, ואנחנו רוצים עוד כאלה. ההיי-טק הישראלי באמת מסתער קדימה במלוא הקיטור קדימה ומושך את כל המשק הישראלי, 54% מהיצוא הישראלי באים מתעשיית ההיי-טק. תחשבו על זה. היא מספקת 30% מתשלומי מס הכנסה וכל זאת עם עשרה אחוז בלבד מכוח האדם.

אבל אז הגיעה שנת 2023 ובחוץ משתוללת הסערה המושלמת. הפלישה הרוסית לאוקראינה, ארה"ב וסין בסכסוך אסטרטגי שמצמצם את הגישה הסינית לטכנולוגיית שבבים מתקדמת.

"גם בתקופה של אי וודאות ומשבר כלכלי עולמי התתפקיד שלנו ברשות החדשנות הוא לוודא שישראל תמשיך במסלול ההפיכה לסקייל אפ ניישן" סיכם ד"ר אפלבאום.

הפוסט ישראל הפכה מסטארט-אפ ניישן לסקייל-אפ ניישן הופיע לראשונה ב-Chiportal.

ההיי-טק הישראלי הפגין עמידות גבוהה למשבר הקורונה הודות ליכולת הענף להגיב במהירות לסביבת העבודה החדשה ולתנאי חוסר הוודאות. ההיי-טק המשיך בצמיחה במדדים הכלכליים, כולל מדד ההיי-טק של רשות החדשנות המציג תמונת מצב שנתית אגרגטיבית של היקף הפעילות והתמורות בתעשיית ההיי-טק הישראלית. זאת בניגוד ליתר ענפי הכלכלה שהזעזוע הכלכלי השפיע עליהם באופן חזק יותר. כך עולה מדו"ח ההייטק בזמן קורונה שפרסמה רשות החדשנות ואשר מכסה את השנים 2020-2021.

בתוך כך, הביקוש לעובדים במקצועות הטכנולוגיה נותר גבוה גם בזמן המשבר – על אף שהמחסור בעובדים הצטמצם השנה מכ-19 אלף לכ-13 אלף משרות פנויות בענף, כפי שניתן היה לראות בדו"ח ההון האנושי שפרסמה הרשות. שיעור מקבלי דמי האבטלה בהיי-טק הגיע בשיא שנת הקורונה לקרוב ל-14% בתקופת הסגר הראשון. שיעור זה גבוה פי שבעה בהשוואה לשיעור מקבלי דמי האבטלה בענף טרום הקורונה – שעמד על 2% בלבד בינואר 2020.
אולם, בשאר ענפי המשק, שיעור מקבלי דמי האבטלה בתקופת הסגר הראשון היה כפול. שיעור המובטלים בהיי-טק עלה גם ביתר הסגרים – אך הפער לעומת כלל המשק הצטמצם. עם חזרת המשק לשגרה, שיעור המובטלים בענף נכון לחודש אפריל 2021 עמד על 8.2% – שהוא עדיין גבוה פי ארבעה משיעור המובטלים טרום הקורונה. עם זאת, לאור הגידול במספר המועסקים הכולל בענף, עולה החשש שאוכלוסיית מובטלי ההיי-טק אינה צפויה לחזור לתעסוקה בענף בקרוב.

רוב מובטלי ההיי-טק בקורונה הם עובדים המשתכרים משכורות נמוכות באופן יחסי לענף ההיי-טק, דהיינו מתחת לשכר חודשי של 15 אלף שקלים בחודש. לפיכך, ניתן להסיק כי עיקר הפגיעה התעסוקתית בהיי-טק מתרכזת בעובדים צעירים (“ג'וניורים") ובעובדי מעטפת, המרוויחים בהכללה שכר נמוך מהממוצע בענף, שעמד על 25.3 אלף שקלים, נכון לשנת 2020. עובדים ותיקים במקצועות הליבה הטכנולוגיים בהיי-טק נפגעו תעסוקתית בצורה מועטה באופן יחסי לחומרת המשבר הכלכלי והשפעתו על כלל המשק.

הגיל הממוצע בהייטק גבוה מהממוצע הכללי

ש כמה מגמות ארוכות טווח נוספות הקשורות למשאב האנושי בהיי-טק הנידונות בהרחבה בדו"ח. הראשונה היא עלייה בגיל העובדים בהיי-טק והיא משקפת את התבגרות התעשייה. בניגוד לדימוי של ההיי-טק כענף צעיר, בשנים האחרונות חלה עלייה בגיל הממוצע של העובדים וכעת הוא גבוה במעט מהגיל הממוצע של עובדים בכלל המשק: הגיל הממוצע של עובדי ההיי-טק בשנת 2019 עמד על 40.1, בהשוואה לגיל העבודה הממוצע במשק שהיה 39.6. מגמה שנייה היא עלייה בקצב בוגרי האוניברסיטאות הנכנסים לענף שאמורים לצמצם את המחסור בעובדים. מסלול הלימודים הנלמד ביותר בישראל בשנת הלימודים הנוכחית הוא תואר ראשון בהנדסה, שבו לומדים מעל ל-18% מכלל הסטודנטים בישראל. בסך הכל, אחד מכל שלושה סטודנטים בישראל לומד לתואר ראשון במקצועות ה- STEM (מקצועות המדעים וההיי-טק), מתוכם 64% באוניברסיטאות, והוא מסתכם כיום בכ-55 אלף סטודנטים. בתוך כך, אחד מכל ארבעה סטודנטים בישראל לומד לתואר ראשון מקצוע טכנולוגי כהנדסה או מדעי המחשב.

מצד אחד, זוהי בשורה מצוינת עבור הענף שמשווע לידיים עובדות וסובל ממחסור כרוני בעובדים. מנגד, זרם הבוגרים הטריים עלול להחריף את בעיית הג'וניורים, שקיימת כבר היום וגורמת לכך שהם מתקשים למצוא עבודה ללא ניסיון בתחום.

הפוסט החדשות הרעות: ההייטק מזדקן * לשוק יגיעו בוגרי אוניברסיטה ללא נסיון ויחמירו את מצב הג'וניורים הקיים הופיע לראשונה ב-Chiportal.

שנת 2020 הייתה שנת מגפה ומשבר, והביאה עימה אתגרים כלכליים ובריאותיים יוצאי דופן. ההיי-טק הישראלי, נכנס אל המשבר חזק ויציב, התמודד עם טלטלות המשבר – ומבחינות רבות נראה כי הוא מעולם לא היה בתקופה טובה יותר. דו"ח רשות החדשנות לשנת 2021 שמתפרסם היום (16.6) מציג, בין היתר, את ההזדמנויות שיש לענף ההיי-טק לתרום להתאוששות המשק הישראלי באמצעות האצת טרנספורמציה דיגיטלית, את חוזקותיו המגוונות והמרובות, וכן את האתגרים העיקריים הטמונים בעולמות המימון וההון האנושי.

קיימת הזדמנויות של הענף לתרום להתאוששות המשק כולו ממשבר הקורונה באמצעות חיבור בינו לבין מגזרי המשק (העסקיים והציבוריים) כדי להאיץ את הטרנספורמציה הדיגיטלית ואת הטמעת הקידמה הטכנולוגית בישראל.הקורונה הדגישה את הפערים הקיימים בין ההיי-טק לשאר מדינת ישראל בכל הקשור להתמודדות עם משברים, מעבר מהיר לעבודה מהבית, התאמת סביבת העבודה וניצול ההזדמנויות העסקיות החדשות שנוצרו.

• ההון שגייסו סטארט-אפים ישראלים צמח פי ארבעה תוך עשור והסתכם ב-11.5 מיליארד דולר ב-2020 – 20% יותר מסך הגיוסים ב-2019.
• מספר ההשקעות העולה על 100 מיליון דולר גדל כמעט פי שבע בחמש שנים. משלוש השקעות ב-2015 ל- 20 השקעות ב-2020. ברבעון הראשון של 2021 בלבד הוכרזו 20 השקעות בסכום העולה על 100 מיליון דולר.
• יצוא ההיי-טק גדל בהתמדה והגיע ב-2020 לקרוב ל-50 מיליארד דולר – מעל ל-40% מסך הייצוא.
• עובדי ההיי-טק, המהווים כ-10% מן השכירים במשק, אחראים על כרבע מתקבולי מס ההכנסה משכירים בישראל; עובדי מרכזי המו"פ של החברות הרב-לאומיות, אחראים באופן יחסי על תשלומי מיסים גדולים פי שישה מחלקם בקרב השכירים בישראל.
• בהשוואה ל-2019, מספר ההנפקות ב-2020 של חברות טכנולוגיה ישראליות עלה ביותר מ-50%. מספר ההנפקות של סטארט-אפים ישראלים, הצומחים ושומרים על עצמאותם, הגיע ב-2020 לשיא של 31 הנפקות ראשונות לציבור (IPO) של חברות ישראליות, בעיקר בבורסות של תל אביב וול סטריט.

התחומים המובילים להשקעות בסטארט-אפים ישראלים הם סייבר ופינטק, שמשכו את כמות ההון הגדולה ביותר בשנת 2020. על רקע שנת הקורונה כמות סבבי הגיוס הגדולה ביותר, אחרי ענף הסייבר, הייתה בסטארט-אפים העוסקים בבריאות דיגיטלית – תחום שהביקוש העולמי לו גדל. בנוסף, חברות העושות שימוש בטכנולוגיות בתחום ה-AI גייסו בשנת 2020 למעלה מ-4 מיליארד דולר.

ייצוא ההיי-טק גדל גם הוא בהתמדה והגיע ב-2020 לקרוב ל-50 מיליארד דולר – מעל ל-40% מסך הייצוא מישראל. מספר ההנפקות של סטארט-אפים ישראלים, הצומחים ושומרים על עצמאותם, הגיע בשנת 2020 לשיא של 31 הנפקות ראשונות לציבור (IPO) של חברות ישראליות, בעיקר בבורסות של תל אביב ו-וול סטריט. בהשוואה ל-2019, מספר ההנפקות ב-2020 של חברות טכנולוגיה ישראליות עלה ביותר מ-50%.

החברות הישראליות מנצלות את פתיחת חלון ההנפקות בעולם וכמה חברות ישראליות נוספות נמצאות בצינור ההנפקות ונערכות לקראת רישום וגיוס הון בבורסות, כך שנראה כי מגמה זו תמשיך בעתיד הנראה לעין לאור 23 הנפקות שבוצעו ברבעון הראשון של .2021 יחד עם מגמה זו, מאז השיא ב-2015 ממשיכה ההתמתנות בקצב הפתיחה של מרכזי פיתוח חדשים של חברות רב-לאומית, שלרוב מקימות את הפעילות שלהן בישראל עקב רכישה ומיזוג של סטארט-אפ. בשנת 2020 נפתחו ארבעה מרכזי פיתוח חדשים בלבד. בצד המיזוגים והרכישות, כמות העסקאות ירדה מ-148 עסקאות ב-2019 ל-109 עסקאות ב-2020.

יותר סטארטאפים מנפיקים במקום להימכר

יותר סטארט-אפים ישראלים, בהשוואה לעבר, בוחרים לשמור על עצמאות ולצמוח כחברות שלמות המעסיקות מספר עובדים גדול ומובילות פעילות עסקית משמעותית ברחבי העולם. ההון שגייסו סטארט-אפים ישראלים צמח יותר מפי ארבעה תוך עשור והסתכם ב-11.5 מיליארד דולר ב-2020 – 20% יותר מסך הגיוסים ב-2019 – כאשר היקף סבב גיוס ההון הממוצע של סטארט-אפ עלה ב-10% ביחס לשנת 2019. עיקר הצמיחה בהשקעות היא בסכומים שמגייסים סטארט-אפים בשלבים המתקדמים – חלקם בסכומים חסרי תקדים של מאות מיליוני דולרים בכל סבב השקעה. בתוך חמש שנים בלבד, מספר ההשקעות העולה על 100 מיליון דולר גדל כמעט פי שבעה, משלוש השקעות ב-2015 עד 20 השקעות ב-2020. יתר על כן, ברבעון הראשון בלבד של 2021 נסגרו 20 השקעות בסכום העולה על 100 מיליון דולר.

דו"ח רשות החדשנות לשנת 2021 מצביע על מספר מדדים מדאיגים:

• בתוך חמש שנים צנחה כמות הסטארט-אפים החדשים הקמים בישראל מ-1,404 סטארט-אפים חדשים שהוקמו ב-2014 לכ-850 חברות בשנת 2019 ומוערכת בשלב זה בכ-520 בשנת 2020.
• מעמדה התחרותי הגלובלי של ישראל כאומת ה-"סטארט-אפ ניישן" הולך ונשחק, ובשנים האחרונות ישראל נמצאת במגמת ירידה במדדי חדשנות גלובליים.
• היכן ייקלטו עשרות אלפי בוגרי התארים במקצועות ההיי-טק? אחד מכל ארבעה סטודנטים/יות בישראל לומד לתואר ראשון מקצוע טכנולוגי כהנדסה או מדעי המחשב. זרם הבוגרים הטריים עלול להחריף את בעיית הג'וניורים שקיימת כבר היום. בשנת 2030 צפויים להצטרף לתעשיית ההיי-טק בשנה למעלה מ-20-25 אלף עובדים בעלי ניסיון מוגבל או חסרי ניסיון לחלוטין, ואילו לפי דו"ח ההון האנושי של רשות החדשנות עם עמותת SNC (שבוצע לפני המגפה) רק כ-45% מהחברות מצהירות כי הן קולטות ג'ונריורים.
• תקציב רשות החדשנות (השקעת מדינת ישראל בתמיכה במו"פ אזרחי) ביחס לתקציב המדינה ירד בחדות, מרמה של כ-1% בתחילת שנות ה-2000 לפחות מ-0.5% כיום, והוא נמוך משמעותית ביחס לשאר המדינות המובילות חדשנות.
• האטה בפתיחת מרכזי פיתוח חדשים של חברות רב לאומיות
• הזדקנות – בניגוד לדימוי של ההיי-טק כענף צעיר, חלה עלייה בגיל הממוצע של העובדים בענף ההיי-טק – שהפך לגבוה יותר מגילם הממוצע של העובדים בכלל המשק. הגיל הממוצע של עובדי ההיי-טק בשנת 2019 עמד על 40.1, בהשוואה לגיל העבודה הממוצע במשק שהיה 39.6.

ראו הרחבה אודות החדשות הרעות

ד"ר עמי אפלבום, יו"ר רשות החדשנות: "השפעתו של ההיי-טק על חסינות הכלכלה הישראלית מחייבת את ישראל להבטיח את המשך שגשוג הענף: כמות הסטרטאפים החדשים שקמים בכל שנה יורדת בחדות, כמות סבבי ההשקעות בשלבי ה-Seed מדשדשת והתקציבים המושקעים במו"פ על ידי הממשלה יורדים משנה לשנה ונמוכים דרמטית אל מול מדינות העולם. על המדינה להמשיך ולפעול על מנת להביא להתמודדות איתנה עם האתגרים המהותיים העומדים בפתחו של ענף ההיי-טק הישראלי ומתוארים בדו"ח רשות החדשנות 2021. ההתמודדות עם המשבר הכלכלי-בריאותי בעולם הדגישה יותר מכל את אתגריו של הענף, את חשיבותו ותרומתו חסרות התקדים לכלכלה הישראלית. יותר מכל – נוכחנו בצורך לשמר את הצלחתו הגלובלית של ההיי טק הישראלי כערובה לצמיחת המשק כולו. זעזועים בהיי-טק הישראלי עלולים להוביל לפגיעה קריטית בתעסוקה, בהכנסות המדינה ממיסים וביציבותה של הכלכלה הישראלית".

הפוסט החדשות הטובות: ההייטק סיפק רבע מתשלומי המסים בשנת 2020, שיא בהנפקות הופיע לראשונה ב-Chiportal.