אפל פתחה חזית משפטית נגד OpenAI, שעד לא מכבר נחשבה לשותפה מרכזית שלה בתחום הבינה המלאכותית. בתביעה שהוגשה ב־10 ביולי 2026 לבית המשפט הפדרלי במחוז הצפוני של קליפורניה טוענת אפל כי OpenAI ושני עובדים לשעבר שלה השתמשו בסודות מסחריים כדי להאיץ את כניסתה של מפתחת ChatGPT לשוק מוצרי החומרה.

התביעה, שמספרה Apple Inc. v. Liu, 5:26-cv-07078, הוגשה נגד OpenAI Foundation, הזרוע המסחרית OpenAI Group PBC, חברת החומרה io Products ושני עובדים לשעבר באפל: טאנג יו טאן וצ’אנג ליו. מדובר בשלב פתיחת ההליך בלבד, והטענות המפורטות בתביעה טרם נבחנו או הוכחו בבית המשפט.

לפי כתב התביעה, OpenAI ניהלה מאמץ שיטתי לגיוס עובדי אפל ולהשגת מידע על מוצרים שטרם הוכרזו, תהליכי פיתוח, ספקים ושיטות ייצור. אפל טוענת כי יותר מ־400 מעובדיה לשעבר מועסקים כיום ב־OpenAI, אך עצם המעבר של עובדים בין החברות אינו בלתי חוקי. במוקד התביעה עומדת הטענה כי עובדים מסוימים לא הסתפקו בשימוש בניסיון ובמיומנויות שרכשו, אלא נטלו עמם מסמכים ומידע מוגנים.

בכירים לשעבר במערך החומרה של אפל

טאנג יו טאן עבד באפל במשך כ־24 שנים והיה סגן נשיא לעיצוב מוצרים, ובין היתר היה מעורב בפיתוח האייפון וה־Apple Watch. לאחר שעזב את אפל הצטרף למיזם io, שהוקם עם מעצב אפל לשעבר ג’וני אייב, ובהמשך מונה למנהל החומרה הראשי של OpenAI.

אפל טוענת כי עוד לפני עזיבתו שלח טאן לעצמו מידע על ספקים וסיכומים פנימיים של תעשיית החומרה. החברה מייחסת לו גם הנחיות לכאורה למועמדים לעבודה שהגיעו מאפל להביא לראיונות ב־OpenAI רכיבים פיזיים ששימשו בעבודתם, במסגרת מפגשי “הצג וספר”.

הנתבע השני, צ’אנג ליו, עבד כמהנדס חשמל בכיר באפל במשך שמונה שנים. לפי התביעה, ליו לא החזיר מחשב נייד של החברה לאחר עזיבתו, ניצל פרצת אימות כדי להמשיך להתחבר לרשת הפנימית והוריד עשרות קבצים חסויים הקשורים לפיתוח חומרה. אפל טוענת גם כי נעזר במחשב של עובדת אחרת כדי לקבל גישה למסמכים נוספים.

אלה הן טענות אפל בלבד בשלב זה. ליו וטאן טרם מסרו תגובה פומבית מפורטת לטענות שהועלו נגדם.

טענות גם נגד השימוש בספקים

התביעה אינה מוגבלת להעברת מידע בידי עובדים. אפל טוענת כי אנשי OpenAI פנו גם לחברות בשרשרת האספקה שלה וביקשו מהן מידע או הדגמות של תהליכי ייצור חסויים.

במקרה אחד, לפי אפל, ספק התבקש להדגים עבור OpenAI שיטה ייחודית לגימור מתכת, לאחר שנאמר לו לכאורה כי אפל אישרה את הדבר. אפל טוענת כי האישור לא ניתן וכי מדובר היה בטכניקה סודית שפותחה עבור מוצריה.

החברה מסרה כי פנתה ל־OpenAI כבר בפברואר 2026 והביעה חשש שמידע חסוי שלה מגיע לפעילות החומרה של החברה, אך לטענתה לא קיבלה מענה. כעת היא מבקשת מבית המשפט להוציא צו שימנע מן הנתבעים להחזיק במידע או להשתמש בו, וכן לפסוק לה פיצויים כספיים.

OpenAI מסרה בתגובה כי היא עדיין בוחנת את התביעה. “אין לנו עניין בסודות המסחריים של חברות אחרות”, אמר דובר החברה. “אנו נשארים ממוקדים בבניית טכנולוגיה חדשנית שמעצימה אנשים בכל מקום”.

משותפות בבינה מלאכותית לתחרות בחומרה

התביעה משקפת שינוי חד במערכת היחסים בין החברות. בשנת 2024 שילבה אפל את ChatGPT באייפון, באייפד ובמחשבי מק כחלק ממערך Apple Intelligence. משתמשים יכלו להעביר ל־ChatGPT שאלות שסירי לא הצליחה להשיב עליהן ולגשת לשירותי OpenAI מתוך מערכת ההפעלה.

מאז התרחבה OpenAI אל מעבר לתוכנה. בשנת 2025 היא רכשה את io Products, חברת המוצר וההנדסה שהקים ג’וני אייב עם טאן ושותפים נוספים, בעסקה שהוערכה בכ־6.5 מיליארד דולר. מטרת המהלך היא לפתח ממשק חומרה חדש לשימוש בבינה מלאכותית, שאינו מבוסס בהכרח על המסך, היישומים ומערכת ההפעלה המקובלים בסמארטפונים.

אפל רואה במיזם איום אפשרי על האייפון ועל שליטתה בנקודת המפגש שבין המשתמש לשירותים דיגיטליים. מכשיר AI עצמאי שיופעל בעיקר בקול, במצלמות ובחיישנים עשוי לאפשר ל־OpenAI לפתח קשר ישיר עם המשתמשים, מבלי להיות תלויה במכשירי אפל או בחנויות היישומים שלה.

OpenAI טרם חשפה את צורתו המדויקת של המכשיר שמפותח עם אייב. סמנכ”לית הכספים של החברה, שרה פרייר, אמרה באפריל כי חומרה צרכנית צפויה להגיע לקראת סוף 2026, אך לא מסרה פרטים טכניים.

מקלדת הקיצורים אינה המכשיר של ג’וני אייב

בנפרד ממיזם החומרה הצרכני, OpenAI מתכננת לחשוף ב־15 ביולי את Codex Micro – לוח מקשים קטן ומתוכנת שפותח בשיתוף יצרנית האביזרים Work Louder. המכשיר נועד לספק קיצורי דרך פיזיים למשתמשי Codex, כלי התכנות של OpenAI.

אף שהוא עשוי להיות מוצר החומרה הראשון הנושא את המותג OpenAI, מדובר באביזר למפתחים הדומה ללוח מקשי מאקרו, ולא במוצר הצרכני החדש שמפתחים אייב וצוות io. לכן אין לראות בהשקתו חשיפה של המכשיר שעומד במרכז מאבק החומרה בין אפל ל־OpenAI.

גם הנפקת OpenAI עדיין אינה ודאית. החברה אישרה ביוני כי הגישה לרשות ניירות הערך האמריקנית טיוטת תשקיף S-1 חסויה, צעד המאפשר לה להתכונן להנפקה. עם זאת, OpenAI הדגישה כי טרם החליטה על מועד וכי ייתכן שתישאר חברה פרטית עוד זמן מה.

המבחן המשפטי: ניסיון מקצועי או מידע גנוב

קליפורניה מאפשרת לעובדים לעבור בחופשיות יחסית בין חברות מתחרות, וחברות אינן יכולות למנוע מעובדים להשתמש בידע הכללי ובניסיון המקצועי שרכשו. לכן העובדה שמאות עובדים לשעבר של אפל עברו ל־OpenAI אינה מספיקה כשלעצמה להוכחת גניבת סודות מסחריים.

המקרה יהיה חמור יותר מבחינת OpenAI אם אפל תצליח להראות שהועתקו מסמכים, חלקים פיזיים או מידע טכני מוגן, וכי החברה השתמשה בהם בפועל. מומחים משפטיים מציינים כי ההליך עשוי גם להבהיר כיצד דיני הסודות המסחריים יחולו על התחרות המתפתחת בשוק חומרת הבינה המלאכותית.

התביעה מסמנת כי המאבק בין ענקיות הטכנולוגיה כבר אינו מתנהל רק סביב מודלים ושירותי תוכנה. הוא עובר כעת אל המכשיר הפיזי שיחליף, ישלים או יתחרה בסמארטפון — ואל הידע התעשייתי הדרוש כדי לייצר אותו.

הפוסט אפל תובעת את OpenAI: טוענת לגניבת סודות מסחריים לצורך פיתוח חומרת AI הופיע לראשונה ב-Chiportal.

קונסורציום חדש של 12 חברות יפניות ואמריקניות מתחום השבבים פתח בסיס פיתוח חדש בעמק הסיליקון, במטרה לקדם את תהליכי הקצה של ייצור שבבים ולפתח טכנולוגיות מארז מהדור הבא. המהלך משקף את החשיבות הגוברת של תחום ההרכבה והאריזה בתעשיית השבבים העולמית, במיוחד בעידן שבו ביצועי מערכות בינה מלאכותית תלויים לא רק בליבות העיבוד עצמן, אלא גם ביכולת לחבר ביניהן במהירות, בצפיפות וביעילות תרמית.

הקונסורציום, הנושא את השם US-Joint, קיים את טקס הפתיחה של המרכז החדש ביום שני, 20 באפריל 2026, בעמק הסיליקון. לפי הדיווח, המרכז יתמקד בתהליך ה־Back-End של ייצור השבבים, כלומר בשלבים שבהם מרכיבים את המוצר הסופי, מארזים אותו ומכינים אותו לשילוב במערכות אלקטרוניות.

בין החברות היפניות החברות בקבוצה נמנות Resonac Corp., חברת בת של Resonac Holdings, לצד Toppan Holdings ו־Towa. בין החברות האמריקניות המשתתפות במיזם נמנית גם 3M. עצם הקמתו של בסיס משותף בארצות הברית מעידה על רצון לרכז מאמץ תעשייתי משולב קרוב ללקוחות ולחברות הטכנולוגיה הגדולות, שרבות מהן פועלות באזור עמק הסיליקון ומובילות את הביקוש לפתרונות מתקדמים באריזת שבבים.

פיתוח ניסיוני על בסיס צורכי חברות IT

לפי הודעת הקונסורציום, המרכז החדש ישתמש בציוד ייצור של החברות החברות בו, כדי לבצע פיתוח ניסיוני של מוצרים חדשים. המטרה היא לבחון בפועל פתרונות מארז והרכבה בהתאם לצורכי שוק, ובפרט לצרכים של חברות מידע וטכנולוגיה גדולות. המשמעות היא שהמתקן לא ישמש רק כאתר מחקר עיוני, אלא גם כפלטפורמה מעשית לבניית אבות טיפוס ולניסוי בטכנולוגיות ייצור חדשות.

תחום זה נחשב כיום לאחד המוקדים החשובים ביותר בתעשיית השבבים. ככל שהתקדמות בהקטנת הטרנזיסטורים נעשית מורכבת ויקרה יותר, גוברת החשיבות של פתרונות מארז מתקדמים, שילוב שבבים מרובים במודול אחד, ושיפור החיבורים ביניהם. לכן, גם חברות שאינן מייצרות בהכרח את ליבות השבב עצמן משקיעות יותר ויותר בתהליכי הקצה, שבהם ניתן להשיג יתרונות בביצועים, בצריכת חשמל ובשילוב בין רכיבים שונים.

שאיפה להוביל את הדור הבא של האריזה

בטקס הפתיחה אמר נשיא Resonac Holdings, הידאהיטו טקהאשי, כי הוא משוכנע שטכנולוגיות המארז של הדור הבא ייוולדו מתוך הבסיס החדש. האמירה הזאת משקפת שאיפה ברורה של החברות החברות בקונסורציום להפוך את המתקן למוקד חדשנות בתחום, ולא רק למרכז שיתופי טכני.

המהלך גם מדגיש את התלות ההדדית הגוברת בין יפן לארצות הברית בשרשרת הערך של תעשיית השבבים. יפן מביאה עמה חוזקה בחומרים, ציוד ותהליכי ייצור מדויקים, בעוד שארצות הברית מרכזת חלק גדול מן הביקוש, הפיתוח המערכתי וחברות הטכנולוגיה הגדולות. השילוב בין שתי הזירות הללו עשוי להעניק לקונסורציום יתרון במרוץ לפיתוח פתרונות מארז חדשים, בתקופה שבה השוק מחפש כל דרך לשפר את ביצועי המחשוב המתקדם.

הפוסט קונסורציום יפני-אמריקני פתח בסיס פיתוח חדש בעמק הסיליקון הופיע לראשונה ב-Chiportal.