משרד המסחר האמריקני חתם על מכתבי כוונות להקצאת תמריצים בהיקף כולל של עד 874 מיליון דולר לשבע חברות המפתחות טכנולוגיות עבור שרשרת האספקה של מחשוב מתקדם ובינה מלאכותית. בניגוד למענקי CHIPS Act שנועדו בעיקר להקמת מפעלי ייצור, החבילה החדשה ממוקדת במחקר ופיתוח של רכיבים, חומרים ושיטות אריזה.

המימון עדיין אינו סופי. החברות יעברו בדיקות ואישור נוסף של משרד המסחר לפני החתימה על ההסכמים המחייבים. כתנאי לקבלת הכספים, הממשל האמריקני יקבל בכל אחת מהחברות אחזקת מיעוט שאינה מקנה שליטה.

הסכום הגדול ביותר, עד 300 מיליון דולר, מיועד ל-GlobalFoundries. החברה תפתח בארצות הברית טכנולוגיות אופטיקה באריזה משותפת, או Co-Packaged Optics, שבמסגרתן ממוקמים רכיבי התקשורת האופטיים בסמוך למעבדי ה-AI. משרד המסחר מעריך כי המימון עשוי להקדים בשנתיים עד שלוש את פיתוח הטכנולוגיה המקומית.

עד 245 מיליון דולר יוקצו ל-Kepler, המפתחת זיכרון חדש למערכות AI המבוסס על מבנים תלת־ממדיים וחומרים פרואלקטריים. המטרה היא להתמודד עם צוואר הבקבוק הנוצר כאשר מאיצי AI נדרשים להעביר כמויות גדולות של נתונים בין המעבד לזיכרון.

Multibeam Corporation צפויה לקבל עד 140 מיליון דולר לפיתוח טכנולוגיות אריזה מתקדמת. הפתרון נועד לאפשר הרכבה וערימה של שבבים וחיבורם באמצעות אלפי מוליכים, כחלק מהמעבר ממעבדים מונוליתיים למערכות המורכבות משבבונים וממספר סוגי רכיבים.

חברת Extropic תקבל עד 75 מיליון דולר לפיתוח יחידות דגימה תרמודינמיות, המכונות TSU. המערכת משתמשת בתנודות תרמיות טבעיות כדי לבצע חישובים הסתברותיים המשמשים בין היתר לסימולציה, לאופטימיזציה וליישומי בינה מלאכותית. החברה טוענת כי הגישה עשויה להפחית את צריכת האנרגיה לעומת חישוב קונבנציונלי במשימות המתאימות לה.

עד 50 מיליון דולר יוקצו ל-Thintronics, המפתחת חומרים דיאלקטריים בעלי אובדן נמוך במיוחד עבור שכבות הקישור שבין שבבים באריזות מתקדמות. ככל שקצב העברת הנתונים עולה, תכונות החומרים המשמשים בתוך האריזה הופכות לגורם מרכזי בביצועים ובצריכת האנרגיה.

OBSIDIA Semiconductors צפויה לקבל עד 34 מיליון דולר לפיתוח מערכות לא פולשניות לזיהוי רכיבים מזויפים או רכיבים שעברו שינוי זדוני. מטרת הפרויקט היא לשפר את יכולת האימות והמעקב אחר רכיבים בשרשראות אספקה של מערכות AI ואלקטרוניקה רגישה.

Aeluma תקבל עד 30 מיליון דולר לפיתוח מצעים בקוטר גדול עבור גלאי אור ולייזרים המשמשים בקישורים פוטוניים למערכות AI. לפי משרד המסחר, הטכנולוגיה אינה מבוססת על אינדיום פוספיד, חומר מקובל ברכיבי פוטוניקה מתקדמים, ועשויה לאפשר ייצור בקנה מידה גדול יותר.

חלוקת הכספים ממחישה את השינוי במוקדי ההשקעה של תעשיית השבבים. המעבד עצמו אינו עוד הגורם היחיד הקובע את ביצועי המערכת. רוחב הפס של הזיכרון, החיבורים האופטיים, האריזה, החומרים וצריכת האנרגיה קובעים במידה הולכת וגדלה כמה מאיצים ניתן להפעיל יחד וכמה נתונים ניתן להעביר ביניהם.

הבחירה בשבעה תחומים שונים מצביעה גם על ניסיון אמריקני לחזק חוליות שנמצאות מחוץ למפעלי הייצור הגדולים. ארצות הברית מבקשת לפתח שרשרת מקומית הכוללת לא רק ייצור פרוסות סיליקון, אלא גם זיכרונות, פוטוניקה, אריזה, אימות רכיבים וארכיטקטורות מחשוב חדשות.

עם זאת, מדובר בשלב של מכתבי כוונות ולא במענקים סופיים. הסכומים בפועל, לוחות הזמנים ותנאי הביצוע עשויים להשתנות לאחר השלמת הבדיקות והמשא ומתן עם החברות.

הפוסט ארה״ב מקצה עד 874 מיליון דולר לשבע טכנולוגיות שבבים עבור עידן ה-AI הופיע לראשונה ב-Chiportal.

רשות החדשנות הרחיבה היום, 15 ביולי 2026, את מסלולי Pre-Seed ו־Seed בקרן ההזנק והעלתה את תקרות המימון לחברות טכנולוגיה בשלבים מוקדמים. השינוי מיועד בעיקר לחברות דיפ־טק עתירות מחקר ופיתוח, ובהן חברות שבבים, חומרה, פוטוניקה, חיישנים, מחשוב קוונטי ומכשור רפואי.

במסלול Pre-Seed תגדל תקרת השתתפות הרשות מ־1.5 מיליון שקל ל־2 מיליון שקל, עלייה של כ־33%. שיעור המענק יהיה עד 60% מסבב ההשקעה, וסכום הסבב המרבי שיוכל להיכלל במסלול יעמוד על 6 מיליון שקל.

במסלול Seed תעלה תקרת המימון מ־5 מיליון שקל ל־6 מיליון שקל. הרשות תוכל לממן עד 50% מסבב ההשקעה, ותקרת הסבב המזכה תעלה מ־25 מיליון שקל ל־30 מיליון שקל. תקרת המימון במסלול Round A תישאר ללא שינוי ותעמוד על 15 מיליון שקל.

העלאת התקרות חשובה במיוחד לחברות בתחום השבבים. בניגוד לחברות תוכנה היכולות לעיתים להגיע למוצר ראשוני בהשקעה מצומצמת יחסית, פיתוח רכיב חומרה כרוך ברכישת כלי תכנון, ייצור אב־טיפוס, ביצוע Tape-out, מארזים, בדיקות ואימות מול לקוחות. בשל העלויות האלה, גם סבבי גיוס המוגדרים Pre-Seed או Seed עשויים להגיע למיליוני דולרים.

רשות החדשנות הסבירה את השינוי בכך שסביבת ההשקעות נעשתה תחרותית ומאתגרת יותר. פחות חברות מצליחות להשלים סבבים, אך אלה שכן מגייסות נדרשות לעיתים לסכומים גדולים יותר כדי להגיע לאבן הדרך הטכנולוגית או העסקית הבאה. הרחבת המסלולים נועדה לאפשר לחברות להתאים את סכום הגיוס לצורכי הפיתוח בפועל ולא להידחק למסלול מתקדם יותר רק בשל גודל הסבב.

חברות באזור פיתוח א׳ וחברות בהובלת יזמים מאוכלוסיות המצויות בתת־ייצוג בהייטק יוכלו לקבל תקרה מוגדלת של עד 2.2 מיליון שקל במסלול Pre-Seed ועד 6.6 מיליון שקל במסלול Seed. חברות שעיקר פעילות המחקר והפיתוח שלהן מתבצעת בשדרות או ביישובי עוטף עזה יוכלו לקבל עד 2.4 מיליון שקל בשלב Pre-Seed ועד 7.2 מיליון שקל בשלב Seed.

כדי להגיש בקשה תידרש החברה להציג מזכר הבנות או הסכם עם משקיעים המכסה לפחות 15% מסבב ההשקעה המבוקש. לאחר אישור הרשות יינתנו לחברה עד שישה חודשים להשלים את גיוס ההון הפרטי הנותר.

מימון הרשות אינו מדלל את בעלי המניות, משום שהיא אינה מקבלת מניות בתמורה להשתתפותה. עם זאת, חברה שמגיעה למכירות נדרשת להחזיר את המימון באמצעות תמלוגים בהתאם לכללי חוק החדשנות.

עבור חברות שבבים ישראליות, הרחבת התוכנית אינה פותרת את המחסור במשקיעי חומרה מתמחים או את העלויות הגבוהות של מעבר מאב־טיפוס לייצור. היא עשויה, עם זאת, לאפשר ליותר חברות להשלים שלבי פיתוח ראשוניים ולהגיע לסבב הבא עם טכנולוגיה מוכחת יותר ועם סיכון נמוך יותר עבור המשקיעים הפרטיים.

הפוסט רשות החדשנות מגדילה את המימון לחברות דיפ־טק בשלבי Pre-Seed ו־Seed הופיע לראשונה ב-Chiportal.

הבום העולמי בבינה מלאכותית ממשיך להזרים ביקושים לשרשרת האספקה הסינית. נתוני המכס של סין לחודש מאי 2026 מצביעים על עלייה של 19.4% ביצוא במונחי דולר לעומת מאי אשתקד, לרמה של כ־376.8 מיליארד דולר. היבוא עלה במקביל ב־27.4% לכ־271.4 מיליארד דולר, אך עודף הסחר של סין עדיין התרחב לכ־105.4 מיליארד דולר. (english.customs.gov.cn)

הנתון הכללי מסתיר שינוי חשוב בהרכב היצוא הסיני: הצמיחה כבר אינה נשענת רק על מוצרי צריכה זולים או תעשיות מסורתיות, אלא יותר ויותר על רכיבים הקשורים לתשתיות מחשוב, תקשורת ואנרגיה. לפי רויטרס, יצוא המעגלים המשולבים מסין זינק במאי בכ־111% לעומת השנה שעברה, ויצוא ציוד עיבוד נתונים אוטומטי — קטגוריה הכוללת מחשבים וציוד שרתים — עלה ב־66.1%. (Reuters)

גם הוול סטריט ג’ורנל ייחס את הזינוק לביקוש העולמי ל־AI, למוצרים ירוקים ולרכיבי שבבים. לפי הדיווח, ערך יצוא השבבים מסין עלה בכ־110%, בין היתר בשל עליית מחירים בשוק השבבים, ואילו ערך יצוא המתכות הנדירות זינק ב־237% אף שהכמות שיצאה בפועל ירדה — סימן לכך שחלק גדול מהעלייה משקף מחירי חומרי גלם ולא רק גידול פיזי במשלוחים. (The Wall Street Journal)

הנקודה הזו חשובה במיוחד לתעשיית השבבים. סין עדיין מוגבלת בגישה לציוד ולשבבים המתקדמים ביותר בגלל מגבלות יצוא אמריקניות ובעלות ברית, אך היא מחזיקה בעוצמה תעשייתית בתחומים רחבים יותר: רכיבים אופטיים, חומרים, אריזה, ציוד תקשורת, שרתים, כלי רכב חשמליים ורכיבי אנרגיה. במילים אחרות, גם אם סין אינה שולטת בכל שכבות הייצור של שבבי AI מתקדמים, היא ממשיכה להיות חוליה מרכזית בשרשרת שמאפשרת לבנות חוות שרתים ומרכזי נתונים.

אחת הדוגמאות הבולטות היא אינדיום פוספיד, חומר מרכזי ברכיבים פוטוניים המשמשים לתקשורת אופטית מהירה בין שרתים ומאיצי AI. רויטרס דיווחה בשבוע שעבר כי השליטה הסינית ביצוא אינדיום פוספיד מאיימת להפוך לצוואר בקבוק בפריסת מרכזי נתונים חדשים, משום שהחומר חיוני לדור הבא של רכיבי פוטוניקה למרכזי AI.

במקביל, מגבלות היצוא הסיניות על מתכות נדירות ומגנטים ממשיכות להעסיק את התעשייה. סין הציגה את ההגבלות כחוקיות ולגיטימיות, אך חברות אמריקניות מדווחות כי חלק מהמינרלים הקריטיים הפכו “כמעט בלתי ניתנים להשגה” בגלל עיכובים ברישיונות וקשיי אספקה. לפי סקר של מועצת העסקים ארה”ב־סין, 76% מהחברות שנפגעו מחפשות ספקים חלופיים או עוברות אליהם.

ההשלכות כבר ניכרות גם באירופה. דיווח בגרדיאן מצביע על כך שהגירעון המסחרי של האיחוד האירופי מול סין הגיע באפריל 2026 לרמה חריגה של כמיליארד אירו ביום, בין היתר בשל יבוא מוגבר של כלי רכב חשמליים, רכיבים תעשייתיים ומוצרים הקשורים לשרשראות הייצור החדשות. (The Guardian)

לכן, נתוני מאי אינם רק עוד חודש חזק בסחר החוץ הסיני. הם מצביעים על תופעה רחבה יותר: מהפכת ה־AI, שנחשבת במערב למנוע צמיחה אסטרטגי, מחזקת גם את היצוא הסיני בתחומים שבהם סין כבר מחזיקה יתרון — ייצור בקנה מידה גדול, חומרים קריטיים, רכיבי תקשורת ושרשראות אספקה עמוקות. מבחינת וושינגטון ובריסל, זו תזכורת לכך שמדיניות מגבלות היצוא על שבבים מתקדמים אינה מספיקה לבדה כדי לצמצם תלות תעשייתית בסין.

הפוסט גל ה-AI דוחף את הייצוא הסיני: שבבים, ציוד מחשוב ומתכות נדירות מזניקים את המספרים הופיע לראשונה ב-Chiportal.

ד"ר אלון סטופל, יו"ר רשות החדשנות והמדען הראשי לחדשנות במשרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה, הציג בכנס ChipEx2026 את תפיסת רשות החדשנות לקידום תעשיית השבבים בישראל. בהרצאה שנשא במושב הבכירים אמר סטופל כי ישראל אינה יכולה להסתפק עוד במעמדה כמרכז מצוינות במו"פ, אלא צריכה להרחיב את נוכחותה גם לתחומים משלימים בשרשרת הערך: תכנון מתקדם, בדיקות, תשתיות פיילוט, ייצור מתמחה והכשרת כוח אדם. לפי אתר רשות החדשנות, סטופל מכהן כיו"ר הרשות וכמדען ראשי לחדשנות, לאחר ששימש בעבר כסמנכ"ל ומדען ראשי באלביט מערכות וכיהן בתפקידים בכירים במפא"ת. (רשות החדשנות)

סטופל פתח בתיאור מקומה הייחודי של ישראל כאחת ממערכות החדשנות הדינמיות בעולם. לדבריו, כוחה של ישראל אינו נשען על משאבי טבע, אלא על הון אנושי, מצוינות מדעית ויכולת להפוך רעיונות פורצי דרך להשפעה גלובלית. על הרקע הזה, אמר, תחום השבבים נעשה אחד ממנועי הצמיחה החשובים ביותר של העשור הקרוב. “השבבים אינם עוד רק רכיבים”, הסביר. הם הפכו לאחד היסודות של מהפכת ה־Deep Tech, והם עומדים בבסיס תחומים כמו בינה מלאכותית, מחשוב קוונטי, ביוטכנולוגיה, פוטוניקה וביטחון.

מעבר ממו"פ למצוינות תעשייתית רחבה יותר

המסר המרכזי בהרצאה היה כי כדי לשמר את יתרונה של ישראל, עליה להרחיב את פעילותה מעבר למחקר ופיתוח. ישראל ידועה ביכולותיה בתכנון שבבים, ארכיטקטורה, תוכנה, סייבר וחדשנות מערכתית. אך בעולם שבו מדינות משקיעות בתשתיות שבבים כמרכיב של ביטחון כלכלי וטכנולוגי, מצוינות במו"פ אינה מספיקה לבדה. סטופל אמר כי על ישראל להרחיב את טביעת הרגל שלה גם לתחומים של התמחות, בדיקות וייצור מתקדם.

לדבריו, רשות החדשנות בנתה אסטרטגיה דו־שכבתית. השכבה הראשונה היא שכבת רוחב לכל האקוסיסטם. מטרתה להוריד חסמי כניסה, לקצר זמני פיתוח, ולספק לסטארט־אפים ולחברות צעירות תשתיות ושירותים שאין ביכולתן להקים לבדן. השכבה השנייה היא שכבה אנכית, הממוקדת בטכנולוגיות שבהן לישראל יש יתרון יחסי ברור ופוטנציאל להפוך לשחקנית משמעותית.

במסגרת השכבה הרוחבית, סטופל ציין כי רשות החדשנות מקדמת הקמת חממות, תשתיות מו"פ ושירותים משותפים בתחום השבבים. לדבריו, בשנה האחרונה הפכה האסטרטגיה לתוכנית פעולה קונקרטית. בין היתר, הרשות פרסמה קול קורא להקמת Venture Studio בתקציב של כ־60 מיליון שקל, והזוכה צפוי להתפרסם עד סוף השנה. התקווה, לדבריו, היא שלפחות אחד מגופי הסטודיו שייבחרו יתמחה בהשקעות בתחום השבבים, ויספק ליזמים תמיכה מקצה לקצה, החל מהרעיון ועד בניית חברה. רשות החדשנות פרסמה בשנים האחרונות גם מסלולים להכשרת יזמים בתחומי Deep Tech, ובהם שבבים, קוונטום וביו־קונברג'נס, במטרה להרחיב את בסיס החברות שיוקמו בתחומים אלה. (רשות החדשנות)

מטרת המהלך, לפי סטופל, היא לבנות מחדש צנרת חזקה של סטארט־אפים בתחום השבבים. בניגוד לתחומי תוכנה, הקמת חברת שבבים דורשת הון גדול יותר, מחזורי פיתוח ארוכים יותר, גישה לכלי תכנון יקרים, יכולות בדיקה, ולעיתים גם תשתיות פיזיות. לכן המדינה יכולה למלא תפקיד חשוב ביצירת שכבת תשתית משותפת שתאפשר ליותר יזמים להיכנס לתחום.

פוטוניקה, אריזה מתקדמת וחומרים חדשים

השכבה השנייה באסטרטגיה שהציג סטופל מתמקדת בתחומים אנכיים בעלי פוטנציאל גבוה. הוא הזכיר אלקטרוניקת הספק, מחשוב נוירומורפי, אריזה מתקדמת וחומרים חדשים. אלה אינם בהכרח התחומים שבהם נדרשת הקמת פאב לוגי מתקדם בעלות של עשרות מיליארדי דולרים, אלא אזורים שבהם ניתן לבנות יכולת ישראלית ייחודית, רלוונטית לצרכים של תעשיית ה־AI, הביטחון, התקשורת והאנרגיה.

אחד המהלכים המרכזיים שעליהם דיבר סטופל הוא שיתוף פעולה מתוכנן עם מפא"ת במשרד הביטחון להקמת פיילוט לאומי בתחום הפוטוניקה האינטגרטיבית. לדבריו, מדובר בקול קורא ייעודי להקמת קו פיילוט לאומי, בתקציב מתוכנן של יותר מ־150 מיליון שקל. סטופל הדגיש כי זה אינו רק שירות טכנולוגי לחברות, אלא נכס אסטרטגי. קו כזה אמור לשרת גם סטארט־אפים וגם חברות בוגרות, ולבנות בסיס לתעשייה בת קיימא בתחום שהופך קריטי בנוף הטכנולוגי העולמי.

הדגש על פוטוניקה משתלב במגמה רחבה יותר בתעשיית השבבים. מרכזי נתונים ל־AI זקוקים לחיבוריות מהירה וחסכונית באנרגיה, ופוטוניקת סיליקון ורכיבים פוטוניים הופכים לחלק מרכזי ממפת הדרכים של תשתיות מחשוב גדולות. רשות החדשנות כבר הודיעה בנובמבר 2025 על קונסורציומים יישומיים חדשים, בהם קונסורציום לרכיבי שבבים מבוססי יהלום בשיתוף מפא"ת, כחלק ממאמץ להעמיק את פעילות ישראל בתחומי שבבים וחומרים מתקדמים.

סטופל קשר את המהלך גם לצורך כלכלי רחב יותר. לדבריו, השקעה בשבבים היא השקעה בפריון, ביצירת ערך, ביצוא, בחוסן ובתחרותיות ארוכת הטווח של ישראל. תעשיית השבבים אינה רק עוד ענף בהיי־טק, אלא אחת התעשיות בעלות התרומה הגבוהה ביותר למשק מבחינת ערך מוסף, תעסוקה איכותית ופוטנציאל יצוא.

בלי כוח אדם, אין תעשיית שבבים

הצלע השלישית במשולש שהציג סטופל היא כוח האדם. לדבריו, תשתיות ומימון אינם מספיקים אם אין מספיק מהנדסים, חוקרים, טכנאים, מומחי אריזה, אנשי תהליך ומנהלי מוצר שמבינים את צרכי התעשייה. בשנה הקרובה, אמר, רשות החדשנות תבצע ניתוח מקיף של היצע וביקוש של אנשי מקצוע בתחום השבבים בישראל. הניתוח לא אמור להיות דו"ח סטטי, אלא בסיס לתוכנית עבודה ממוקדת בשיתוף המועצה להשכלה גבוהה והוועדה לתכנון ולתקצוב.

המטרה היא לוודא שמסלולי ההכשרה האקדמיים והיישומיים מסונכרנים עם הצרכים המשתנים של התעשייה. זהו אתגר לא פשוט: תעשיית השבבים דורשת הכשרה עמוקה, רב־תחומית וארוכת טווח. היא משלבת הנדסת חשמל, פיזיקה, חומרים, תוכנה, אלגוריתמיקה, ארכיטקטורה, תהליכי ייצור ובדיקות. לכן, ללא תכנון כוח אדם מוקדם, ישראל עלולה להגיע למצב שבו יש לה רעיונות, חברות ומימון, אך לא מספיק אנשים שיוכלו להוביל את הצמיחה.

סטופל הצביע גם על שני אירועים מן השנה האחרונה שממחישים את מעמדה האסטרטגי של ישראל בתעשיית השבבים העולמית. הראשון הוא תוכנית אנבידיה להקים קמפוס גדול בקריית טבעון, שצפוי להעסיק עד 10,000 עובדים ולהעמיק את פעילות החברה בישראל. הדיווחים על התוכנית הדגישו כי ישראל הפכה לאחד ממרכזי הפיתוח החשובים של אנבידיה מחוץ לארצות הברית. השני הוא המשך התרחבותה של טאואר סמיקונדקטור, כולל הודעת החברה על הרחבת קיבולת ייצור 300 מ"מ ביפן ועל חוזים משמעותיים בתחום פוטוניקת הסיליקון למרכזי נתונים ל־AI.

לדברי סטופל, שתי הדוגמאות האלה מוכיחות כי אקוסיסטם עמיד אינו יכול להישען רק על סטארט־אפים או רק על חברות ענק. הוא צריך לשלב בין חברות צעירות, מרכזי פיתוח גלובליים, תשתיות ייצור, ידע אקדמי, יכולות בדיקה, ותמיכה ממשלתית ממוקדת. הסינרגיה הזו חיונית במיוחד בשבבים, תחום שבו מחזורי הפיתוח ארוכים, ההשקעות גדולות, והקשר בין תכנון, ייצור, בדיקה ושוק סופי הדוק במיוחד.

בסיום דבריו פנה סטופל לתעשייה וביקש ממנה לאתגר את רשות החדשנות. זו הייתה אמירה חריגה יחסית לנאום ממשלתי: לא רק הבטחה מלמעלה, אלא הזמנה לחברות, יזמים ומשקיעים להציב דרישות, להצביע על חסמים, ולסייע בגיבוש תוכניות עבודה רלוונטיות. המסר היה ברור: אם ישראל רוצה לשמור על מעמדה הטכנולוגי בעשור הבא, תחום השבבים חייב לעבור ממעמד של מומחיות נישתית למרכיב מרכזי באסטרטגיית הצמיחה הלאומית.

הפוסט ד"ר אלון סטופל: ישראל חייבת לעבור ממצוינות במו"פ גם לתשתיות שבבים, בדיקות וייצור מתקדם הופיע לראשונה ב-Chiportal.

כאן נכנסת לתמונה הפוטוניקה (Photonics) – השימוש בפוטונים (חלקיקי אור) במקום באלקטרונים להעברת ועיבוד מידע. אם המאה ה-20 הייתה שייכת לאלקטרוניקה, המאה ה-21 מסתמנת כעידן הפוטוניקה, והשילוב שלה עם בינה מלאכותית הוא לא פחות משידוך משמיים (או לפחות משולחן השרטוט של המהנדסים המבריקים ביותר).

צוואר הבקבוק של "חוק מור" והקיר התרמי

במשך עשורים הסתמכנו על "חוק מור" – המזעור הבלתי פוסק של טרנזיסטורים. אבל כשמגיעים לרמה של ננומטרים בודדים, הפיזיקה מתחילה להתמרד. אלקטרונים שנעים בתוך מוליכים צפופים מייצרים התנגדות, והתנגדות משמעה חום. בחוות השרתים הענקיות של NVIDIA או גוגל, חלק נכבד מהעלות ומהאנרגיה מושקע לא בעיבוד עצמו, אלא בקירור השבבים ובשינוע המידע ביניהם דרך כבלי נחושת.

כאן טמון היתרון הראשון של האור: פוטונים נעים במהירות האור, הם חסרי מסה (במנוחה) ואינם מייצרים אינטראקציה זה עם זה באותו אופן שבו אלקטרונים מתנגשים. המשמעות? העברת מידע כמעט ללא איבוד אנרגיה כחום ורוחב פס רחב בעשרות מונים מזה של חוטי הנחושת.

למה AI זקוקה דווקא לאור?

כדי להבין למה שבבים פוטוניים הם ה"גביע הקדוש" של ה-AI, צריך להסתכל על מה שקורה "מתחת למכסה המנוע" של מודל שפה כמו GPT-4. בליבת העיבוד של בינה מלאכותית עומדת פעולה מתמטית עיקרית: מכפלת מטריצות (Matrix Multiplication).

במחשוב קלאסי, הפעולה הזו מתבצעת באופן דיגיטלי, שלב אחר שלב, בתוך ליבות העיבוד. בשבב פוטוני, ניתן לבצע את החישוב הזה בצורה אנלוגית באמצעות התאבכות של גלי אור. קרני אור עוברות דרך רשת של "אינטרפרומטרים" (Interferometers), והתוצאה המתמטית מתקבלת בקצה השני של השבב כמעט באופן מיידי, במהירות האור ובצריכת חשמל אפסית יחסית.

היכולת לבצע חישובים במקביל (Parallelism) היא טבעית לאור. ניתן לשלוח אלפי קרני אור באורכי גל שונים (WDM – Wavelength Division Multiplexing) דרך אותו נתיב אופטי מבלי שהן יפריעו זו לזו, מה שמאפשר "דחיסה" של כוח עיבוד ששום שבב אלקטרוני לא יכול להתחרות בו.

יעילות אנרגטית: מצילים את כדור הארץ (ואת התקציב)

צריכת החשמל של מרכזי נתונים ברחבי העולם היא נושא בוער. ההערכות מדברות על כך שתוך שנים ספורות, ה-AI לבדה תצרוך אחוזים נכרים מתפוקת החשמל העולמית. שבבים פוטוניים מציעים פתרון לבעיה האקולוגית והכלכלית הזו. מכיוון שעיבוד פוטוני דורש פחות אנרגיה להזזת מידע ואינו זקוק למערכות קירור מסיביות באותה מידה, מדובר בטכנולוגיה "ירוקה" יותר שתאפשר להמשיך ולפתח מודלי AI גדולים יותר מבלי להקים תחנת כוח ליד כל חוות שרתים.

האתגרים בדרך למסחור

למרות ההבטחה הגדולה, הדרך לשליטה פוטונית מלאה עדיין רצופה אתגרים. המרכזי שבהם הוא האינטגרציה עם עולם הסיליקון הקיים (Silicon Photonics). רוב המידע שלנו עדיין נשמר ומעובד בפורמט אלקטרוני, והצורך להמיר אותות מאלקטרונים לפוטונים ובחזרה (O-E-O Conversion) יוצר הפסדים.

בנוסף, ייצור של שבבים אופטיים דורש דיוק קיצוני – ברמת הננומטר – כדי למנוע דליפת אור. עם זאת, חברות ענק וסטארט-אפים (רבים מהם עם שורשים ישראליים עמוקים) כבר מציגים פתרונות של "Chiplets" אופטיים שיושבים לצד המעבד האלקטרוני ומאיצים רק את המשימות הכבדות ביותר.

הזווית הישראלית: מרכז כובד עולמי

אי אפשר לדבר על שבבים ועל פוטוניקה בלי להזכיר את ישראל. האקוסיסטם המקומי, המשלב ידע שנצבר ביחידות הטכנולוגיות של צה"ל עם מחקר אקדמי מוביל בטכניון, בעברית ובבר-אילן, הפך את ישראל למעצמת פוטוניקה. חברות ישראליות נמצאות בחזית הפיתוח של תקשורת אופטית בין שבבים ועיבוד אופטי ל-AI, וזהו בדיוק התחום שבו השקעות ה-Deep-Tech מתרכזות כיום.

סיכום

אנחנו נמצאים בנקודת מפנה היסטורית. אם ה-GPU הביא אותנו אל סף המהפכה של ה-AI היוצרת (Generative AI), הרי שהשבבים הפוטוניים הם אלו שיאפשרו לנו לעבור את הסף הזה אל עבר בינה מלאכותית כללית (AGI) ומחשוב בקנה מידה של "אקסטה-סקייל" (Exascale).

עבור תעשיית ההייטק הישראלית, ההזדמנות כאן היא כפולה: לא רק להיות הצרכנים של הטכנולוגיה הזו, אלא להיות אלו שמתכננים ובונים את ה"פנסים" שיאירו את עתיד המחשוב העולמי. ככל שהאור יחליף את החשמל במסלולי הסיליקון, כך תהפוך הבינה המלאכותית למהירה יותר, ירוקה יותר, ובעיקר – עוצמתית יותר מכל מה שדמיינו.

הפוסט המהפכה המוארת: מדוע שבבים פוטוניים הם המפתח לעתיד ה-AI ומקומה של ישראל במהפכה הופיע לראשונה ב-Chiportal.

פיתוח חדש של צוות חוקרים מבית הספר להנדסת מחשבים וחשמל באוניברסיטת תל אביב מאפשר לקפל יריעות זכוכית, שעוביין קטן ממאית קוטרה של שערה, למבנים פוטוניים תלת־ממדיים מיקרוסקופיים ישירות על שבב – תהליך שהם מכנים "אוריגמי פוטוני". השיטה מאפשרת, לראשונה, בניית מיקרו מכשירים אופטיים תלת מימדים בשקיפות גבוהה.

המחקר נערך בהובלת הסטודנטית לתואר שני, מניה מלהוטרה ובהשתתפות מהנדס המעבדה, רונן בן דניאל, וסטודנט המחקר פאן צ'אנג, מהפקולטה להנדסה. המחקר פורסם ב-Optica  , כתב העת המוביל של החברה האמריקאית לאופטיקה.

פרופ' טל כרמון: "מדפסות תלת המימד הטובות ביותר שקיימות היום מייצרות מבנים בעלי פני שטח מחוספסים שאינם שקופים ואחידים אופטית ולכן אינם מתאימים לאופטיקה בעלת ביצועים גבוהים. הדבר נובע מטבעו של תהליך הקשיית הזכוכית במדפסת שאינו אחיד במרחב. כדי לתת קנה מידה, המדפסות האופטיות הטובות ביותר מאפשרות לאור להתקדם סנטימטר, בעוד ההתקנים שאנחנו יכולים לקפל לצורות תלת מימדיות מאפשרים לאור להתקדם קילומטר, שמהווה שיפור של 10,000 בביצועי מיקרו אופטיקה תלת מימדית.

בהשראת אופן פתיחת קשקשי האצטרובל כדי לשחרר זרעים, טכניקת הלייזר שפיתחנו גורמת לכיפוף מדויק ביריעות זכוכית דקות במיוחד, ויכולה לשמש ליצירת התקנים מיקרו־פוטוניים תלת־ממדיים, שקופים במיוחד וחלקים להפליא, למגוון רחב של יישומים."

במסגרת המחקר, צוות החוקרים דיווח כי שיטת הקיפול החדשה בלייזר מאפשרת יצירת מבנים באורך 3 מ"מ ובעובי של 0.5 מיקרון בלבד – כ־1/200 מרוחב שערת אדם – ובכך נקבע שיא חדש ביחס אורך לעובי במבנים תלת־ממדיים. הם יצרו גם צורות לולייניות ומראות קעורות שקוטרן קטן מעובי שערה.

"בדומה לאופן שבו מדפסות תלת־ממד גדולות יכולות לייצר מגוון פריטים לבית, אוריגמי פוטוני יכול לאפשר מגוון רחב של התקנים אופטיים זעירים," הוסיף כרמון. "למשל, ניתן לייצר באמצעותו עדשות מיקרו־זום שיחליפו את חמש המצלמות הנפרדות שבמרבית הסמארטפונים, או לייצר רכיבי מיקרו־פוטוניקה המשתמשים באור במקום בחשמל – וכך לקדם את המעבר לחלופות אופטיות מהירות ויעילות יותר לאלקטרוניקה המסורתית במחשבים."

שיטת האוריגמי הפוטוני התגלתה במקרה, כאשר כרמון ביקש ממניה לזהות היכן פוגע לייזר בלתי נראה בזכוכית על ידי הגברת ההספק עד שהנקודה תקרון, ממש כמו ברזל מלובן. הזכוכית התקפלה – וכך התגלה פתרון פשוט ובלתי צפוי לקיפול זכוכית. מניה הפכה מאז לחלוצה בתחום האוריגמי הפוטוני.

הזכוכית מתקפלת משום שכאשר צד אחד שלה מחומם בלייזר, היא מתנזלת ומתח הפנים של המשטח גדל ומתגבר על כוח המשיכה. כתוצאה מכך, הזכוכית נמשכת לקיפול בדיוק במקום שבו פוגע הלייזר.

כדי ליישם את התגלית, רונן בן־דניאל יצר שכבה דקה של זכוכית סיליקה על שבב סיליקון ועיצב אותה בצורה הדו־ממדית הנדרשת. לפני קיפול הזכוכית, החוקרים הסירו את הסיליקון שמתחת ליריעה תוך השארת אזור תמיכה קטן להחזקתה במקומה. באמצעות פולסי לייזר הם הראו כי ניתן לקפל יריעות זכוכית דקות שעל שבב סיליקון בפחות מאלפית שנייה, במהירות של 2 מטר לשנייה ובתאוצה   של 200g, תאוצה גדולה פי 20 מזו שמרגיש מטוס קרב.

"זה היה מרגש לראות את הזכוכית מתקפלת מתחת למיקרוסקופ," אמר כרמון. "אני בקהילה שמייצרת מכשירים אופטיים על שבב דו מימדי מזה שנים רבות וחשבתי שראיתי הכל, אולם רמת השליטה שלנו בהפיכת הפוטוניקה לתלת־ממדית הפתיעה אותנו – במיוחד לאור העובדה שהדבר הושג במערך פשוט שכלל קרן לייזר אחת בלבד, ממוקדת בקפל הרצוי כשכל העבודה נעשית, כמובן, תחת מיקרוסקופ."

באמצעות שיטת האוריגמי הפוטוני החדשה הצליחו החוקרים לכופף יריעות זכוכית בעובי של עד 10 מיקרון לצורות מגוונות – החל מ"זווית ברך" של 90 מעלות ועד ללוליינים – עם שליטה עדינה ברמת דיוק של ‎0.1‎ מיקרורדיאן.

"פרופ' כרמון מסכם: "אופטיקה מיקרו־פוטונית תלת־ממדית בעלת ביצועים גבוהים לא הודגמה בעבר. השיטה החדשה מביאה את הפוטוניקה מבוססת הסיליקה – שימוש בזכוכית להכוונה ולשליטה באור – לממד השלישי, ופותחת אפשרויות חדשות לחלוטין למכשירים אופטיים משולבים עתירי ביצועים."

הפוסט חוקרים באוניברסיטת תל אביב פיתחו "אוריגמי פוטוני" הופיע לראשונה ב-Chiportal.

“הפורום איפשר חיבור ישיר בין חברות לטביות לישראליות והוביל למזכרי הבנות ולידים קונקרטיים בתחומי הפוטוניקה, הרפואה המדויקת, ייצור אמוניה ירוקה וטכנולוגיות שבבים,” אמרה אירינה רובינצ’יק, ראש נציגות סוכנות ההשקעות והפיתוח של לטביה (LIAA) בישראל. (Trend)

על-פי הראיון שפורסם היום (12 באוגוסט 2025), לטביה מבקשת למצב את עצמה “שער כניסה” של חברות וסטארטאפים ישראליים לשוק האיחוד האירופי, עם דגש על תעשיות מבוססות חדשנות: טכנולוגיות ביטחוניות, אנרגיה נקייה ורפואה מדויקת.

במסגרת הפורום, שנערך בשיתוף מכון היצוא, נחתם מזכר הבנות לקידום סחר והשקעות, ארגון מפגשי B2B והעמקת שיתופי פעולה בתחומי טק-דיפנס, אנרגיות מתחדשות וייצור מתקדם. הסכמים נוספים עם איגודים עסקיים וקלסטרים טכנולוגיים נועדו להאיץ העברת ידע, פיתוח משותף ומסחור מהיר של תוצאות מחקר.

לטביה מציעה לחברות ישראליות “חבילת תמיכה” הכוללת מסלול רישום חברה מהיר, הטבות לפי חוק הסטארטאפים המקומי וסיוע ברילוקיישן לעובדים. בנוסף, הרשויות מעודדות להשתמש בלטביה כבסיס להשתתפות במכרזי האיחוד, להקמת מתקני מו״פ ולבחינת טכנולוגיות בסביבות “טסט-בד” מוסדרות.

תחומי עדיפות להמשך שיתוף הפעולה: פוטוניקה, שבבים, מערכות אוויריות בלתי-מאוישות ופתרונות נגד-רחפנים, מימן ואמוניה ירוקה, בריאות דיגיטלית מבוססת בינה מלאכותית ואגריטק בר-קיימא. השילוב בין יתרונות השוק האירופי של לטביה לבין יכולות החדשנות של ישראל, כך לטענת LIAA, יוצר “פוטנציאל משמעותי לפרויקטים הדדיים”.

לצד המערך המדינתי, ל-LIAA נציגות פעילה בישראל המסייעת בהכוונה, חיבורים עסקיים ותהליכי הקמה.

הפוסט לטביה מציעה מסלול מהיר ליזמים ולמשקיעים ישראלים לכניסה לשוק האיחוד האירופי הופיע לראשונה ב-Chiportal.

חברת השבבים האמריקנית GlobalFoundries הודיעה כי תשקיע למעלה מ-16 מיליארד דולר להרחבת יכולות הייצור שלה בארצות הברית. מדובר במהלך אסטרטגי שנועד לחזק את עצמאות תעשיית השבבים האמריקנית, בהתאם לקריאות מצד הנשיא דונלד טראמפ להגביר את הייצור המקומי – ולנוכח הביקוש ההולך וגובר למוצרי בינה מלאכותית.

על פי ההודעה, כ-13 מיליארד דולר יוקצו להרחבה ולמודרניזציה של מתקני החברה בניו יורק ובוורמונט, לרבות מימון מרכז חדשני שהושק לאחרונה – מרכז האריזה והפוטוניקה המתקדמת של ניו יורק. כ-3 מיליארד דולר נוספים יופנו למחקר ולפיתוח בתחומים כגון חדשנות באריזת שבבים, פוטוניקה מבוססת סיליקון וטכנולוגיות GaN (Gallium Nitride), הנפוצות בשבבים להספק גבוה.

מנכ"ל החברה טים ברין הדגיש כי "אנו גאים לשתף פעולה עם מובילי הטכנולוגיה החדשנית בעולם בייצור השבבים שלהם כאן בארצות הברית – לקידום החדשנות ולחיזוק העמידות הכלכלית ושרשראות האספקה." לדבריו, הצמיחה האדירה בתחום הבינה המלאכותית יוצרת ביקוש עיקש ומתמשך לטכנולוגיות של החברה.

GlobalFoundries נחשבת לאחת מספקיות השבבים המרכזיות לתאגידים כמו אפל ו-AMD, ומתמחה בייצור שבבים חיוניים שאינם בהכרח מהדור המתקדם ביותר – אך נדרשים במגוון רחב של מוצרים.

מניית החברה (סימול: GFS) עלתה בכ-2.5% בעקבות ההודעה, אך עדיין רשמה ירידה של כ-12% מתחילת השנה.

קרדיט תמונה: Thomas Fuller / SOPA Images / LightRocket via Getty Images

תגים: גלובלפאונדריז, שבבים, טראמפ, תעשייה אמריקנית, בינה מלאכותית, GaN, פוטוניקה, ייצור שבבים, חדשנות טכנולוגית, השקעות בארה"ב

ביטוי מפתח: השקעת ענק בייצור שבבים בארה"ב

נרדפים: ייצור מקומי, טכנולוגיית שבבים, חיזוק תעשייה אמריקנית, מרכז שבבים, השקעות טכנולוגיה, מחקר ופיתוח, תעשיית חצי מוליכים

הפוסט גלובלפאונדריז תשקיע 16 מיליארד דולר בהרחבת ייצור השבבים בארה"ב הופיע לראשונה ב-Chiportal.

האיחוד האירופי התחייב לתמוך בייצור פיילוט של שבבים פוטוניים בהולנד עם השקעה של €133 מיליון (142 מיליון דולר), כך מסר משרד הכלכלה ההולנדי. יוזמה זו היא חלק מקרן כוללת של €380 מיליון במסגרת פרויקט המוליכים למחצה האירופי, יוזמה ציבורית-פרטית לחיזוק תעשיית המוליכים למחצה באירופה. מוליכים למחצה פוטוניים, המשתמשים באור במקום באלקטרונים לחישובים, מבטיחים מהירות ויעילות אנרגטית גבוהות יותר וחשובים יותר ויותר בתחומים כמו מרכזי נתונים וטכנולוגיה לרכב.

שר הכלכלה ההולנדי דירק בליארטס הדגיש את הפוטוניקה כ"טכנולוגיה בעלת חשיבות אסטרטגית" לתחרותיות הכלכלית של אירופה. על ידי בניית יכולות מקומיות חזקות במחקר, חדשנות ושרשרות אספקה, האיחוד שואף לצמצם את התלות ביריבים טכנולוגיים עולמיים. המהלך מגיע לאחר קריאות מצד מנהיגים בתעשייה האירופית להשקעה משמעותית מצד האיחוד כדי לשמור על קצב התקדמות מול אסיה וארה"ב.

מתקני הפיילוט ההולנדיים, שמתוכננים להתחיל בהקמתם ב-2025, יערבו את אוניברסיטאות איינדהובן וטוונטה ואת מכון המחקר TNO, בשיתוף פעולה עם חברות שישתמשו בתשתיות החדשות.

הפוסט האיחוד האירופי משקיע בייצור שבבים פוטוניים בהולנד הופיע לראשונה ב-Chiportal.

חברת Quantum Source, חברה ישראלית המפתחת את הטכנולוגיה הדרושה להבאת מחשבים קוונטיים פוטוניים לשוק, הודיעה היום כי גייסה סבב גיוס סיד של 12 מיליון דולר בהובלת Dell Technologies Capital ובהשתתפות 10D וכן המשקיעים הקיימים Eclipse VC, Grove Ventures ו-Pitango First. ההרחבה מביאה את סבב הסיד הכולל של Quantum Source ל-27 מיליון דולר, אחד מגיוסי הסיד הגדולים ביותר בתחום המחשוב הקוונטי.

Quantum Source מגייסת 12 מיליון דולר נוספים להמשך פיתוח הפלטפורמה שלה שתאיץ באופן דרמטי את החדשנות בתחום המחשוב הקוונטי הפוטוני.

סבב גיוס נוסף זה, בסך 12 מיליון דולר, ישמש להרחבת צוות המחקר והפיתוח ככל שהחברה תתרחב כדי להגיע לאבני דרך טכניות וביצועיות משמעותיות.

Quantum Source, שהוקמה בשנת 2021 על ידי צוות של ותיקי תעשיית המוליכים למחצה ופיזיקאים , מפתחת טכנולוגיה שתאפשר יישום יעיל של מחשבים קוונטיים פוטוניים בקנה מידה גדול, עמידים בפני תקלות. עד כה, חברות בנו מחשבים קוונטיים קטנים עם עשרות או מאות קיוביטים בלבד. בעוד שמחשבים קוונטיים בסיסיים אלה הם באמת טכנולוגיה פורצת דרך, המערכות עדיין אינן בנות קיימא מבחינה מסחרית.

Quantum Source שואפת לבנות מערכות קוונטיות עמידות בפני תקלות בקנה מידה של מיליוני קיוביטים ושיהיה להן פוטנציאל לשחרר האצה דרמטית בתחומים מתקדמים רבים הכוללים תכנון תרופות, פיתוח חומרים, אבטחת סייבר ועיבוד מערכי נתונים גדולים עבור יישומי AI.

"הקמנו את Quantum Source מתוך אמונה שטכנולוגיות קוונטיות פוטוניות הן הדרך הטובה ביותר להשיג מחשבים קוונטיים בקנה מידה גדול ועמידים בפני תקלות. הגישה הייחודית שלנו תשפר באופן דרמטי את יכולת ההרחבה של מכונות אלה ותהיה המפתח להצלחה מסחרית של מחשבים קוונטיים", אמר עודד מלמד, מייסד שותף ומנכ"ל Quantum Source. "העובדה שמשקיעים כמו Dell Technologies Capital מאמינים בנו תאפשר לנו להאיץ את העבודה שלנו ובהרחבה, תעשיות שלמות".

את Quantum Source מובילים ארבעה מייסדים: המנכ"ל עודד מלמד; סמנכ"ל מחקר ופיתוח, גיל סמו; המדען הראשי פרופ' ברק דיין; והיו"ר דן חרש. ההנהגה הבכירה ייסדה בהצלחה, הרחיבה ומכרה חברות טכניות עמוקות לאפל, ברודקום וסוני. עם יותר מ -170 מאמרים שפורסמו ביניהם, הצוות הרחב מורכב מ -18 דוקטורטים בפיזיקה או הנדסת חשמל מאוניברסיטאות מכובדות כולל Caltech, אוניברסיטת קולומביה, MIT, מכון וייסמן למדע ואוניברסיטת ייל.

הפוסט קוונטום סורס הישראלית גייסה 12 מ' ד' בהובלת דל טכנולוג'יז קפיטל הופיע לראשונה ב-Chiportal.