ענקית הייצור פוקסקון (Foxconn) הכריזה על השקת FoxBrain – מודל בינה מלאכותית ראשון מסוגו לתמיכה בתהליכי ייצור ושרשרת אספקה. המודל פותח במקור לשימוש פנימי, אך החברה מתכננת כעת להרחיב את השימוש בו בשיתוף פעולה עם גורמים נוספים בתעשייה.

FoxBrain פותח עם התאמה ייחודית לשפה הסינית המסורתית וסגנון השפה הטאיוואני, והוא מציע יכולות מתקדמות בניתוח נתונים, תמיכה בקבלת החלטות, שיתוף מסמכים, פתרון בעיות ויצירת קוד. בנוסף, פוקסקון מתכוונת לפרסם רכיבים מסוימים מהמודל בקוד פתוח, במטרה להאיץ את האימוץ של טכנולוגיות AI בתעשיית הייצור ושרשרת האספקה.

המודל החדש אומן במיוחד לסגנונות לשוניים סיניים וטאיוואניים, עם ארכיטקטורה המותאמת לעיבוד נתונים מורכבים. FoxBrain פותח בהתבסס על מודל שפה גדול, תוך אופטימיזציה לנתונים תפעוליים ולשיפור קבלת ההחלטות בתהליכים מורכבים.

המודל הותאם במיוחד לסגנונות השפה של טייוואן וסין ופועל היטב בניתוח נתונים מורכבים, תמיכה בהחלטות, שיתוף פעולה במסמכים, פתרון בעיות והפקת קוד.

ההכרזה על FoxBrain מגיעה בזמן שפוקסקון משקיעה משמעותית בתשתיות AI, כולל השקעה של 900 מיליון דולר במפעל לשרתים במקסיקו וצמיחה חזקה בהכנסות החברה המונעת בעיקר מביקושים גבוהים ליישומי AI.

הפוסט פוקסקון משיקה את FoxBrain – מודל AI ראשון מסוגו לתעשיית הייצור ושרשרת האספקה הופיע לראשונה ב-Chiportal.

פוקסקון אישרה שהשרתים הראשונים שלה המבוססים על כרטיסי המסך החדשים מדגם Blackwell של Nvidia יהיו זמינים בשוק כבר השנה, אך בכמויות מוגבלות מאוד. למרות המגבלות הללו, פוקסקון מדגישה שהיא בטוחה שתוכל לעמוד ביעדי המכירות שלה לשנת 2024 על ידי מכירת שרתים קיימים שמבוססים על הדור הנוכחי של כרטיסי המסך של Nvidia, כמו דגמי Hopper H100 ו-H200.

ג'יימס וו, דובר החברה, ציין במהלך שיחה עם אנליסטים ומשקיעים כי פוקסקון מתכננת להתחיל לשלוח את השרתים החדשים המבוססים על כרטיסי ה-Blackwell בכמויות קטנות ברבעון האחרון של 2024, והחברה מתכוונת להגדיל את נפח הייצור בתחילת 2025. פוקסקון רואה בעסקי שרתי הבינה המלאכותית (AI) שלה כמנוע צמיחה עיקרי, כאשר הם מהווים כיום 40% מכלל פעילות השרתים שלה. החברה מחזיקה בנתח שוק של 40% בשוק שרתי ה-AI העולמי, וצופה כי תחום זה יהפוך בעתיד הקרוב לעסק שמכניס מיליארדי דולרים.

השרתים החדשים של פוקסקון, המבוססים על כרטיסי ה-Blackwell, יהיו חלק מהמכונות מדגם NVL72, שמשתמשות במעבד Grace עם 72 ליבות ושני כרטיסי מסך מדגם B200. עם זאת, נראה כי Nvidia לא תוכל לספק כמויות גדולות של כרטיסי המסך מדגם Blackwell השנה, מה שעלול להגביל את הזמינות של שרתים אלו.

בעיה עיקרית נובעת מעיצוב האריזה של כרטיסי המסך החדשים. בשונה מהדגמים הקודמים, ה-H100 וה-H200, שהשתמשו בטכנולוגיית האריזה CoWoS-S של TSMC, כרטיסי ה-B100 וה-B200 של Nvidia הם הראשונים להשתמש בטכנולוגיית האריזה CoWoS-L, שמכילה גשרי סיליקון לחיבור שבבים (LSI) וממשק חדש בין שבבים שונים. עיצוב זה דורש מיקום מדויק מאוד של הגשרים כדי לשמור על קצב חיבור גבוה בין שבבי החישוב. ישנן שמועות שמצביעות על בעיה בעיצוב הקשורה לחוסר התאמה במקדם ההתפשטות התרמית (CTE) בין חלקי הכרטיס, מה שעלול לגרום לעיוות וכשל במערכת האריזה.

עקב הבעיות הטכניות הללו, Nvidia צפויה לייצר רק כמויות נמוכות של כרטיסי ה-B200 בהספק של 1000W ברבעון הרביעי של 2024, כשהזמינות של השרתים המבוססים עליהם תהיה מוגבלת. כדי לעמוד בביקוש למערכות AI ברמות נמוכות ובינוניות, Nvidia מפתחת גם את דגם ה-B200A, שצפוי לצאת ברבעון השני של 2025 ולהשתמש בטכנולוגיית האריזה המוכרת CoWoS-S, עם זיכרון HBM3E בנפח של עד 144 GB וקצב רוחב פס של עד 4 TB/s.

הפוסט פוקסקון מאשרת זמינות מוגבלת של ה-GPU Blackwell של Nvidia השנה  הופיע לראשונה ב-Chiportal.

.
יצרנית האלקטרוניקה הטייוואנית פוקסקון מתכננת להשקיע יותר מ-600 מיליון דולר בהודו כדי להרחיב את פעילות הייצור שלה במדינה. ההשקעות יתמקדו בשני תחומים עיקריים – ייצור טלפונים ומפעלי שבבים..

באופן ספציפי, פוקסקון תשקיע יותר מ-360 מיליון דולר כדי להקים מפעל לייצור רכיבי טלפונים סלולאריים במדינת קרנטקה. פרויקט זה צפוי ליצור 12,000 משרות חדשות. החברה גם תשקיע כ-240 מיליון דולר במפעל לייצור ציוד לייצור שבבים, שיצור 1,000 משרות

השקעות אלה הן חלק מאסטרטגיית פוקסקון לפזר את פעילות הייצור שלה מעבר לסין, שם ממוקמים כיום מרבית המפעלים שלה. הודו הייתה יעד מרכזי עבור החברה נוכח המאמצים של המדינה לפתח ייצור היי-טק מקומי בהובלת ראש הממשלה נרנדרה מודי.

פוקסקון מוכרת בעיקר כמרכיבה העיקרית של אייפונים עבור אפל. עם זאת, החברה מחפשת להתרחב לתחומים אחרים כמו רכבים חשמליים ושבבים כדי להפחית את תלותה בייצור אלקטרוניקה צרכנית. ניסיונה הקודם להיכנס לייצור שבבים באמצעות מיזם משותף בהודו כשל בחודש שעבר.

ההשקעות החדשות בקרנטקה הוכרזו באירוע שבבים לאחרונה בהודו בהשתתפות יו"ר פוקסקון יאנג ליו ובכירים מחברות שבבים אמריקאיות גדולות כמו AMD ואפלייד מטריאלס. ממשלת הודו שואפת להפוך את המדינה למרכז שבבים גלובלי ומציעה תמריצים למשיכת השקעות מחברות שבבים זרות.

עבור פוקסקון, הרחבה בהודו גם עוזרת לפזר את פעילות הייצור שלה מעבר לסין. עם עליית עלויות העבודה והפרעות מסגרים (בגלל הקורונה), סין הפכה לבסיס ייצור פחות אטרקטיבי. הודו מספקת גישה למאגר עצום של כוח עבודה ושוק צריכה מקומי גדל. זאת בנוסף למגבלות שנוצרו בשל החרם האמריקני על מכירת שבבים מתקדמים וציוד לייצורם לסין. המתקנים החדשים בקרנטקה יעזרו לפוקסקון להגדיל את כושר הייצור שלה בהודו כדי לענות על הביקוש המקומי וכן לשרת שווקי ייצוא. זה מתיישר עם יוזמת הייצור בהודו של הממשלה ההודית כדי לחזק את הייצור המקומי וליצור משרות.

הפוסט פוקסקון תרחיב את פעילות השבבים והטלפונים בהודו הופיע לראשונה ב-Chiportal.

רמון ספייס ו-Ingrasys, חברת בת של קבוצת פוקסקון הטאיוואנית, הודיעו על הסכם אסטרטגי לאספקת מוצרי מחשוב חלל בנפח גבוה.

 כחלק מההסכם, Ingrasys תייצר מוצרי מחשוב של ברחבי העולם, ותקים את קו הייצור של מוצרי מחשוב החלל הראשונים בתעשייה בנפח גבוה. שיתוף פעולה זה מהווה אבן דרך משמעותית בכלכלת החלל המתרחבת במהירות ומסמן את הפעם הראשונה שאינגרסיס נכנסה לתעשיית החלל.

השימוש בנתונים בחלל צפוי להגיע לטריליון דולר עד 2040, ויהווה נתח השוק הגדול ביותר בתעשיית החלל יתר על כן, פיתוח יכולות מחשוב מתקדמות המסוגלות לאחסן, לעבד ולהתחבר ביעילות במסלול ומחוצה לו יהוו את התשתית המרכזית הדרושה כדי לאפשר את הצמיחה.

כתוצאה מכך, על ידי שילוב יכולות הייצור של Ingrasys עם המומחיות של רמון ספייס בטכנולוגיית חלל, החברות שואפות לשבש את תעשיית החלל. זאת באמצעות הוספת מוצרי המחשוב האיכותיים והחסכוניים ביותר לשווקים גלובליים, קביעת סטנדרט חדש לחדשנות, נגישות ויעילות במחשוב החלל.

"כחברה המובילה בתחום תשתיות המחשוב בעולם היבשתי, כניסה לתשתיות מחשוב חלל תהיה תחום נוסף עבורנו להתרחב ככל שנמשיך לראות את הפוטנציאל האדיר בחלל", אמר בנג'מין טינג, מנכ"ל Ingrasys. "אנו שמחים לשתף פעולה עם רמון ספייס, מובילת השוק בחלוץ השלב הבא של תעשיית החלל והנגשת מחשוב החלל לכולם".

בשיחה עם CHIPORTAL  אומר יו"ר רמון ספייס פרופ' רן גינוסר: "פוקסקון היא אחת היצרניות הגדולות בעולם למערכות אלקטרוניות. הם רוצים להכנס לחלל כי הם מכירים בכך שתעשיית החלל הולכת וגדלה והגידול העיקרי יהיה בתחום הייצור כי הכמויות הגדולות ידרשו יכולות ייצור יותר אשר רק תכנון."

"הם הכירו בנו כיצרן מביל בתחום מערכות מישוב לחלל. ועשו איתנו את שיתוף הפעולה. המשמעות היא שהם בונים קוויי ייצור לחלל בעלי ההסמכות הייעודיות לתקני חלל. למעשה הם מפתחים את מערכת הייצור בעזרתנו.

ביצור מחשבים לחלל יש שלושה אתגרים: האחד, שרשרת אספקה להששגת חומרים נדירים בכמויות ובזמנים הנכונים. האתגר השני הוא הייצור עצמו והשלישי – כל מערך הבדיקות המעמיקות, כולל קווליפיקציות ייחודיות לחלל."

בשבילנו הם קבלן ייצור המוצרים ממשיכים להיות מוצרים שלנו. זה מקפיץ אותנו לרמה אחרת לחלוטין בתעשיית החלל העולמית כי בעבר היו לי מקרים שהצעתי מוצרים אבל לא היתה לי תשובה טובה מי ייצר ומי יבדוק כי יש חוסר באמצעי יצור כאלה בעולם וגם המחירםי מאוד גבוהים. כם אנחנו עושים ייצור באיכות הכי גבוהה ותחרותיים במחיר.

ברגע שיש כזה ענק מאחורנו השאלה נעלמת ואנחנו כמעט נהנים מכל הקרדיט שלהם. חוץ מחברות החלל הגדולות ביותר בעולם כמו איירבס וטאלס לאף אחד אין מוטת ייצור כזו מיוחדת כמו שיש לנו עכשיו.

גאווה ישראלית.  לא רק לנו אלא לכל יצרני החלל בישראל יש דרכנו גישה ליצור המוני המתקדם ביותר בעולם כל מי שירצה לבנות לווינים עם מחשים שלנו יש להם מקום לייצר וזה יעלה את הערך של כל תעשיית החלל הישראלית לא רק שלנו.

הפוסט הסכם אסטרטגי לרמון ספייס: פוקסקון תייצר את המחשבים של רמון בייצור המוני הופיע לראשונה ב-Chiportal.

Hon Hai Precision Industry, קבוצת הטכנולוגיה Foxconn, הודיעה ב-22 בנובמבר כי תגייס את צ'יאנג שאנג-יי, בכיר לשעבר בחברת SMC), כראש אסטרטגיית המוליכים למחצה החדשה של הקבוצה.

צ'יאנג הוא בן למעלה מ-70 ומאחוריו קריירה בתעשיית המוליכים למחצה במשך 40 שנה. הוא עבד בטקסס אינסטרומנטס ובחברת היולט-פקארד, וחזר לטייוואן ב-1997 כסגן נשיא למו"פ ב-TSMC. בשנת 2003, צ'יאנג הוביל את "טכנולוגיית התהליך המתקדמת של חוט נחושת דיאלקטרי נמוך SoC 0.13 מיקרון", והביא לתהילה מהירה של TSMC. הוא פרש רשמית באוקטובר 2013.

בדצמבר 2016, צ'יאנג הצטרף ל-SMIC בפעם הראשונה כדירקטור עצמאי שאינו מנהל. בגלל הסכם עם מוריס צ'אנג, מייסד TSMC, בתקופתו בחברה הוא לא יכול היה להתחרות ב-TSMC ללא טכנולוגיה מתקדמת. לכן, במהלך שהותו ב- SMIC, צ'יאנג לא השתתף במחקר ופיתוח.

בין השנים 2019 ל-2021, צ'יאנג עזב מספר פעמים וחזר ל-SMIC. במרץ השנה הוא אמר בראיון למוזיאון להיסטוריה של המחשבים בקליפורניה כי הצטרפות ל-SMIC הייתה החלטה שגויה ואחד הדברים המטופשים ביותר שעשה בחייו.

Hon Hai מתמקדת בשלוש תעשיות עתידיות ובשלוש טכנולוגיות ליבה. תעשיות העתיד הן כלי רכב חשמליים, בריאות דיגיטלית ורובוטיקה, ושלוש טכנולוגיות הליבה הן בינה מלאכותית, מוליכים למחצה ותקשורת מהדור החדש. Hon Hai ביצעה מהלכים רבים בתעשיית המוליכים למחצה במהלך השנה האחרונה.

בנובמבר אשתקד החל לפעול מפעל האריזה והבדיקות הראשון שלה ברמת הרקיק, עם קיבולת חודשית של 30,000 יחידות. בספטמבר השנה הגיעה Hon Hai לשיתוף פעולה עם שותפתה ההודית, קבוצת Vedanta. שני הצדדים תכננו להקים במשותף מפעל פרוסות בקוטר 28 ננומטר בקוטר 12 אינץ' בהודו, שייכנס לפעולה ב-2025. התפוקה הראשונית תהיה 40,000 פרוסות בחודש, והייצור במהירות מלאה יחל בשנה שלאחר מכן.

בשנת 2021 לבדה, ההכנסות של Hon Hai  מתחום השבבים היו כ-15.8 מיליארד יואן (2.2 מיליארד דולר), המהוות 1.2% מסך כל הכנסות הקבוצה. הצפי הוא שיעד הביצועים השנה ינוע לעבר צמיחה שנתית של 10% עד 20%. בשנת 2023, הקבוצה שואפת  לעבור את רף 22.7 מיליארד יואן (3.16 מיליארד דולר) בהכנסות מוליכים למחצה.

יאנג ליו, יו"ר מועצת המנהלים של Hon Hai, אמר פעם כי מוליכים למחצה הם חוליה חשובה להרחבת תעשיית הרכב החשמלי. Hon Hai בנתה מערכת אקולוגית שלמה של SiC החל מתכנון, ייצור פרוסות, מודול הספקת-כוח ועד ליישום באמצעות שיתוף פעולה ויכולת ייצור משלה.

הפוסט בכיר לשעבר ב-TSMC ו-SMIC  מצטרף ל-Foxconn כדי להוביל את עסקי המוליכים למחצה הופיע לראשונה ב-Chiportal.

חברת Foxconn Interconnect Technology (FIT), חברה בת של Foxconn (Hon Hai Technology Group ), יצרנית האלקטרוניקה הגדולה בעולם וחברת אוטוטוקס (Autotalks) מכפר נטר, חלוצה עולמית של פתרונות תקשורת V2X (Vehicle-to-Everything), הודיעו היום ש-FIT השקיעה 10 מיליון באוטוטוקס בהמשך להסכם אסטרטגי לשיתוף פעולה שנחתם בין החברות. 

FIT ואוטוטוקס ישתפו פעולה כדי להאיץ את החדירה של שבבי V2X לשוקי תעשיית הרכב והדו גלגלי (אופניים וקורקינטים). זאת, תוך מינוף טכנולוגיות ה-V2X של אוטוטוקס ופלטפורמת ZooZ שנועדה לצמצם את התאונות שבהן מעורבים כלי רכב דו ותלת גלגליים.  

אוטוטוקס, שנוסדה בשנת 2008, הייתה החברה הראשונה שפיתחה שבבי V2X המשמשים כיום את יצרני הרכב הגדולים בעולם. בשנת 2018 אוטוטוקס הייתה הראשונה שהציעה פתרון V2X ששילב בין טכנולוגיות התקשורת DSRC ו-C-V2X בשבב אחד.

FIT וקבוצת פוקסקון השיגו הישגים משמעותיים בפיתוח כלי רכב חשמליים הכוללים מחקר ופיתוח של טכנולוגיות קריטיות בתחום ומיזמים משותפים עם יצרנים מובילים של כלי רכב. ייסודו של קונסורציום HIM (Mobility in Harmony) היווה גם הוא נקודת ציון משמעותית שהושגה על ידי קבוצת פוקסקון וחבריה. אסטרטגיית כלי הרכב החשמליים של פוקסקון זכתה לתשומת לב גדולה בעת ההשקה של שלושה אבות טיפוס של כלי רכב חשמליים שהעידו על מחויבות החברה להפוך ליצרנית כלי הרכב הגלובלית של הדור הבא.

"במהלך השנים האחרונות הרחבנו באופן אסטרטגי את פעילותנו בתעשיית הרכב והתמקדנו בטכנולוגיות לכלי רכב חשמליים, קישוריות, ניידות ובטיחות", מסר תומאס פאן, יועץ מיוחד ליו"ר FIT. "לדעתנו, אוטוטוקס היא הספקית של פתרונות V2X בעלי הרמה הגבוהה ביותר של ביצועים, אבטחה ואמינות. זו הסיבה שהחלטנו לחתום על הסכם לשיתוף פעולה אסטרטגי עם אוטוטוקס ולהשקיע בה 10 מיליון  דולר".

"הסכם השותפות וההשקעה באוטוטוקס של פוקסקון, יצרנית האלקטרוניקה הגדולה בעולם, הם ציון דרך משמעותי עבורנו והבעת אמון בטכנולוגיה הייחודית שלנו", מסר חגי זיס, מנכ"ל Autotalks. "הסינרגיה בין החברות היא מאוד טבעית לאור התפקיד האסטרטגי של שבבי V2X בעתיד הבטיחות של כלי רכב ומעמדה של אוטוטוקס כמובילה בתחום. V2X הוא חיישן בטיחות קריטי, היחיד שמסוגל לראות מעבר לפינות, להגן על נהגים של מכוניות, אופניים, וקורקינטים, ומסוגל גם להגדיל את טווח הנסיעה של כלי רכב חשמליים".          

הפוסט פוקסקון השקיעה 10 מיליון דולר באוטוטוקס בהמשך להסכם לשיתוף פעולה אסטרטגי בין החברות הופיע לראשונה ב-Chiportal.

ההודעה של פוקסקון על ברית של חברות המייצרות רכבי חשמליים ואת החלקים עבורם בחודש שעבר מכוונת ככל הנראה ליצירת שותפויות עם חברות שיש להן אינטרס להיכנס לעסקי הרכב החשמלי ובמיוחד – אפל שפוקסקון תציע לה להצטרף לברית במקום להתחרות.

פוקסקון, המרכיבה הגדולה ביותר של מכשירי אייפון עבור אפל, אמרה כי ה- MIH Alliance for EVs שלה משך בתוך פחות מחצי שנה יותר מ -1,200 חברות שותפות המספקות חומרה ותוכנה. יחד, החברות מתכננות להשיק ערכת רכב חשמלי באוקטובר ואוטובוס חשמלי של אב-טיפוס בשנת 2022.

מטרת הברית היא ליצור פלטפורמה פתוחה עבור רכבים חשמליים מבוססח מערכת ההפעלה אנדרואיד עם קוד פתוח של גוגל עבור סמארטפונים. בשיחה בפגישה שהתקיימה ב -25 במרץ אמר ג'ק צ'נג, מנכ"ל הברית MIH ומייסד שותף של יצרנית ה- EV הסינית ניו, כי הקבוצה תשאף לפתח מתודולוגיית עבודה מהירה ויעילה גבוהה, שתייצר מערכת אקולוגית לענף המכוניות החשמליות מהדור החדש.
"יצרן או צוות אחד לא יכולים להשיג דברים נהדרים", אמר באירוע ה-CTO של פוקקון, וויליאם וויי, מהנדס לשעבר באפל. "שיתוף פעולה ועבודת צוות הם מאוד קריטיים." יכולתה של ברית MIH להאיץ את ייצורם של רכבי ה- EV עשויה לסייע לפוקסקון לזכות בשותפות ייצור חדשה במכוניות חשמליות עם אפל ואולי אף עם טסלה, לדברי CY Huang, נשיא בנק ההשקעות הבוטיק FCC Partners.

"ייצור עבור אפל הוא אכן מטרה חשובה עבורנו אמר הואנג בראיון ל- EE Times. "בסופו של יום רצוי שיהיו אלה גם אפל וגם טסלה."
עם התפתחות טסלה כחברה הדומיננטית בעסקי המכוניות החשמליות היה ברור שאפל תיכנס לתחום אף היא אך עד כה אפל החמיצה הזדמנות מרכזית לתפוס חלק מעסק שצפוי להיות גדול בהרבה מסמארטפונים או מחשבים.
כמובן יצטרכו לפתח התאמות למערכות ההפעלה הרלוונטיות.

הפוסט פוקסקון פיתחה פלטפורמה פתוחה לרכב חשמלי * מאותתת לאפל להצטרף הופיע לראשונה ב-Chiportal.

מיזם משותף שהוקם לאחרונה על ידי פוקסקון אלקטרוניקס ויולון מוטור  חשף את  MIH, פלטפורמה פתוחה  הכוללת תוכנה וחומרה לפיתוח כלי רכב חשמליים (EVs).

MIH כולל הגדרת תוכנה, מבנה שכבות עבור תוכנה/חומרה ומערכת אקולוגית פתוחה, והוא צפוי לפתור בעיות קיימות לפיתוח מכוניות חשמליות אמר ה-CTO של פוקסקון ויליאם ווי.

מכוח הגדרת התוכנה, ניתן לשדרג את  כלי הרכב. מבנה השכבות עבור תוכנה/חומרה יכול להפחית את זמן  הפיתוח של כלי רכב חשמליים. כלים טכנולוגיים הזמינים בפלטפורמה הפתוחה יכולים להוריד את חסמי הכניסה לתעשיית הרכב החשמלי ולעודד חברות נוספות לעסוק בפיתוח רכבים חשמליים., הסביר וויי.

MIH תתמקד במודולים גמישים ומותאמים אישית של רכיבי מפתח, משקל קל וחלקים יצוקים משולבים, ארכיטקטורת EEA (הנדסת חשמל ואוטומציה) ונהיגה אוטונומית.

יו"ר Foxconn ליו יאנג-וויי ציין כי MIH מכוונת לנתח שוק גלובלי של 10% לפיתוח וייצור מכוניות חשמליות בשנים 2025-2027.

במקביל חשפה פוקסקון את הסוללות לרכבים חשמליים שפותחו בידי צוות פנימי של החברה, כמו גם טכנולוגיות סוללה, לרבות טעינה מהירה ומערכו לניהול מבוסס AI  של סוללות בטמפרטורה נמוכה, וכן פיתחה תהליך ייצור חדש ללא שימוש במתכות יקרות.

פוקסקון תשיק סוללות מצב מוצק כאלה בשנת 2024.

הפוסט פוקסקון חשפה פלטפורמת חומרה ותוכנה פתוחה לפיתוח מכוניות חשמליות הופיע לראשונה ב-Chiportal.

מגפת הקורונה, ומלחמת הסחר בין ארה"ב לסין הפכו מדינות אחרות באסיה יעד לחברות ענק המבקשות לייצר מוצרי אלקטרוניקה. בפרט הודו הגבירה את התמריצים שלה. מספר שמות גדולים, ביניהם אייפון אפל, סמסונג, פוקסקון, ויססטרון קורפ, פגטרון ועוד, הראו עניין להשקיע יותר בהודו. יחד כשני תריסר חברות התחייבו להשקיע 1.5 מיליארד דולר להקמת יחידות ייצור טלפונים ניידים בהודו, לאחר תוכנית המבוססת על תמריצים.

במסגרת תכנית זו יינתן תמריץ פיננסי לחברות נבחרות בשיעור של 5 אחוז מהמכירות המצטברות של סחורות המיוצרות בהודו ומכוסות תחת מגזרי יעד, לתקופה של חמש שנים.
לפני מספר ימים אמר יו"ר פוקסקון הטאיוואנית ליו יאנג כי זמנה של סין להיות המפעל העולמי הסתיים כשחברות חיפשו לעבור, בין אם למדינות אחרות באסיה או לארה"ב.
פוקסקון, יצרנית המשנה הגדולה בעולם, אומרת שהיא מתכוונת להעביר חלקים גדולים מהייצור שלה מחוץ לסין תחת השפעת מלחמת הסחר בין שתי הכלכלות הגדולות בעולם.
ההכרזה על ידי החברה המעסיקה למעלה ממיליון אנשים בסין בשבוע שעבר, שמרכיבה מכשירי אייפון עבור אפל, שרתים של Dell ומשחקים אלקטרוניים עבור נינטנדו, משקפת מגמה שהולכת ועולה בקצב השנה.

יצרני האלקטרוניקה הטייוואניים כמו פוקסקון, קוונטה ופגטרון מובילים את הגירת הייצור מסין למפעלים חדשים בטייוואן, וייטנאם והודו כדי לקצץ בעלויות ולהימנע ממכסי ארה"ב תוך התייחסות גם לדאגות סביב סוגיות אבטחה וקניין רוחני.
ביולי פורסם כי פוקסקון מתכננת להשקיע עד מיליארד דולר כדי להרחיב מפעל בדרום הודו, שם היא מייצרת מכשירי אייפון של אפל שגם היא מצידה ביקשה להוציא את הייצור מסין.
ההגנה על שרשרת האספקה העולמית חשובה עבור חברות כמו אפל, גוגל ומגוון חברות היי-טק, כך אומר ריצ'רד ת'ורסטון, לשעבר היועץ הראשי של TSMC. חברות טייווניות צריכות להימנע מביקורת אמריקאית ומעונשים פוטנציאליים, קנסות ומגבלות סחר הקשורות בהפרות אפשריות של בקרת יצוא אמריקני", אומר טורסטון.

בתוך שלוש שנים, וייטנאם תחזיק בכ -30 אחוז מכלל ייצור המחשבים הניידים, ואחריה טייוואן עם 20 אחוזים ותאילנד עם כ -15 אחוזים, אמר הואנג. הוא כינה את המעבר – מגמת על.
כאשר היצרנים הרב-לאומיים עוזבעים מסין, האומה המאוכלסת בעולם תומכת ביצירת שרשרת אספקה משולבת משלה, על פי הואנג.
"סין תנסה לבנות לעצמה את הענף שלה", אמר הואנג. "בשני העשורים האחרונים סין קיבלה בברכה חברות רב לאומיות. אבל עכשיו בשנים העשורים הבאים, סין תגיד לא, כל הצרכים שלה יהיו חייבים להיות מיוצרים על ידי סינים."
יש אנשים שאומרים שסין וארה"ב עשויים לפצל את שרשראות האספקה שלהן לחלוטין עם שתי המדינות בסופו של דבר לייצר ציוד ייצור, תוכנה, מוליכים למחצה ומערכות משלהם.
חוק CHIPS מכוון לתעשייה שלאחר הגלובליזציה

"ארה"ב יכולה להאט את סין, אבל זה חסר תוחלת בטווח הרחוק אלא אם כן ארה"ב תעבור אתחול מחדש משמעותי", אמר משקיע המחזיק במניות בחברות טכנולוגיה גדולות באסיה כמו TSMC.

הפוסט מנכ"ל פוקסקון: "סין כבר לא תהיה המפעל של העולם" * צופה פיצול שרשרת האספקה הופיע לראשונה ב-Chiportal.

מגיפת נגיף הקורונה פוגעת קשה בענפי ושוקי טכנולוגיות המידע והתקשורת (ICT) בסין. Digitimes Research מוסרת הערכה מקדמית של ההשפעות על ארבעה מגזרים חשובים: שבבים, מסכים, טלפונים ומחשבים ניידים. יצרנים רבים בסין חוזרים לעבודה באיטיות. קצב ההתאוששות לפי הדיווחים מהיר יותר מהצפוי למרות שאצל יצרני ODM רבים התפוקה עדיין נמוכה. אצל חלק ממגזר השבבים עד כה למגיפה הייתה השפעה מועטה על ההזמנות. ספקית הפתרונות לבדיקת שבבים Chunghwa Precision Test Tech (CHPT) ממשיכה לקבל הזמנות גדולות מיצרנים מהרמה העליונה.
Digitimes Research בודקת את המצב של ארבעה מגזרי ICT חשובים בסין ברקע המגיפה: חברות שמתכננות שבבים בטאיוואן וסין יראו את ההשפעה של מגיפת נגיף הקורונה על ההכנסות שלהן ברבעון הראשון של 2020, וחברות פאונדרי וקצה אחורי עשויות לספוג פגיעות ברורות יותר ברבעון השני, לפי מחקר של Digitimes Research על השפעות המגיפה על מגזרי השבבים, המסכים, הטלפונים והמחשבים הניידים.
יצרני ODM רואים התאוששות טובה מהצפוי בקיבולת הייצור בסין ברקע המגיפה: יצרנים מטאיוואן ביניהם Compal Electronics, Quanta Computer ו-Inventec רואים שההתאוששות בקיבולת הייצור במפעלים שלהם בסין מהירה מהצפוי ברקע מגיפת נגיף הקורונה, לדברי מקורות בתעשייה.
CHPT מבטיחה הזמנות גדולות לבדיקת פרוסות של שבבי יישומים לסמארטפוני דגל: ספקית הפתרונות לבדיקת שבבים Chunghwa Precision Test Tech (CHPT) ממשיכה לקבל הזמנות גדולות מיצרנים מהרמה העליונה לכרטיסי ביחון פרוסות ומימשקי בדיקה אחרים לשבבי יישומים לסמארטפונים מתקדמים למרות מגיפת נגיף הקורונה, ותמשיך בתוכניות שלה להרחיב את קיבולת הייצור כמתוכנן, לדברי יו"ר החברה סקוט הואנג.

הסבה לייצור מסכות הגנה
חברת האלקטרוניקה פוקסקון, ויצרנית הרכב BYD הן שתיים מתוך כ-700 חברות טכנולוגיה בסין שעשו הסבה לקו הייצור שלהם לייצור מסיכות הגנה מפני הוירוס. פוקסקון מסרה כי המסיכות נדרשות כתגובה מהירה למאמצי השלטון בסין לספק אמצעים לבלימת המגיפה.BYD הודיעה כי החלה לייצר מסיכות וציוד הגנה מסוגים נוספים כדי לסייע בפתרון המשבר.

הפוסט מגיפת הקורונה גורמת לפגיעה בענפי ה-ICT בסין לרבות שבבים הופיע לראשונה ב-Chiportal.