AMD עשויה לחסום את מכירת אינטל בעקבות הסכם רישוי צולב נרחב. בחברות הטכנולוגיה המובילות, מתגלים לעיתים אירועים שיש להם השלכות רחבות היקף על שוק השבבים העולמי. אחת הדוגמאות לכך היא הסכם הרישוי הצולב הנרחב בין AMD לאינטל, אשר עשוי למנוע מימוש עסקת מכירה משמעותית של אינטל. ההסכם, שנחתם במספר מסגרות והעדכון האחרון התרחש בשנת 2009, מאפשר לשתי החברות להשתמש בפטנטים של זו בזו, תוך מניעת תביעות משפטיות בגין הפרת זכויות קניין רוחני.

ההסכם מקיף את כלל תחומי הפעילות הטכנולוגית של החברות – ממעבדי x86 ועד לשיפורים טכנולוגיים שונים הכוללים הרחבות כמו SSE ו-AVX, וכן תחומים נוספים כגון מעבדי גרפיקה (GPU), מעבדי נתונים (DPU) ו-FPGA. במסגרת ההסכם, AMD רשאית לייצר מעבדים מבוססי x86 הכוללים את ההרחבות של אינטל, בעוד שאינטל יכולה לשלב בפתרונותיה את החידושים הטכנולוגיים של AMD. עם זאת, ההסכם מונע מכל אחת מהחברות לפתח מעבדים המותאמים למערכות של השנייה, כגון סוקטים או לוחות אם, וזאת בהתאם לתנאים מחמירים שנקבעו לגבי סיום ההסכם.

על פי התנאים הקיימים, במידה ואחת החברות תעבור מיזוג, תיפול תחת רכישה או תשתף פעולה בצורה שתשנה את מבנה הבעלות, ההסכם יסתיים באופן מיידי. במקרה כזה, יהיה על החברות להידרש לשולחן המשא ומתן לקביעת הסדרי רישוי חדשים, מה שעשוי לגרום לשינויים מהותיים באסטרטגיות הפיתוח והייצור שלהן. אנליסטים בתחום מציינים כי סיום ההסכם במצב כזה עלול להיות הרסני לשתי החברות, שכן הן תלויות רבות בזכויות השימוש בטכנולוגיות קריטיות המוגנות תחת ההסכם.

בנוסף, חלק מהמשקיעים והמשקיפים בוחנים את האפשרות לכך ש-AMD תבקש לשלב כוחות עם שחקנים נוספים בשוק, כגון Broadcom. בעבר, Broadcom הייתה ידועה בעיקר בתחום הפתרונות לרשתות תקשורת וטכנולוגיות אלחוטיות, אך כיום היא מהווה שחקנית מרכזית גם בשווקים של אחסון, סייבר ותוכנה לתשתיות, והחברה מתפתחת גם כיצרנית של מעבדים מותאמים אישית למערכות בינה מלאכותית. רכישת יכולות ייצור מעבדים כלליים על ידי Broadcom עשויה להוות איום תחרותי ממשי עבור AMD, מאחר שהיא תוסיף למתחרה אפשרויות חדשות בשוק בו AMD פעילה באופן אינטנסיבי.

על אף שהסכם הרישוי הצולב עשוי להיראות כארגון מסורתי ואינו מושפע מהסכמי 1976 שהקימו את ארכיטקטורת ה-x86, ההסכם הנוכחי מקיף מגוון רחב של טכנולוגיות והרחבות אשר אינן ניתנות לפיתוח חלופי ברמת התחרות העולמית. לכן, כל שינוי במצב ההסכם – כמו במצב בו תתבצע עסקת מכירה גדולה של אינטל – עלול לשנות את מאזן הכוחות בשוק השבבים ולהוביל לשינויים אסטרטגיים עמוקים.

בכך, בעוד שבמבט ראשון עשוי להיראות כי הסכמי רישוי צולב הם מרכיב נייטרלי במסחר בין חברות, הם למעשה מהווים גורם מרכזי המשפיע על החלטות אסטרטגיות, פיתוח טכנולוגי ומבנה השוק הכולל. אם יתממשו התנאים לסיום ההסכם, יהיה על החברות לשקול מחדש את מערך ההסכמים והשותפויות הטכנולוגיות שלהן, ובכך ייתכן שנצפה בשינוי מהותי במבנה התעשייה העולמית של השבבים.

הפוסט AMD עשויה לחסום את מכירת אינטל בעקבות הסכם רישוי צולב נרחב הופיע לראשונה ב-Chiportal.

על פי חברת הקניין הרוחני Mathys & Squire, מספר בקשות הפטנטים העולמיות בתחום השבבים זינק ב-22% והגיע ל-80,892 בשנים 2023-24, לעומת 66,416 בשנת 2022-23. סין מובילה את המגמה עם עלייה של 42% במספר הבקשות, מ-32,840 ל-46,591 – הרבה מעבר לכל אזור אחר בעולם.

מגבלות הייצוא של וושינגטון מונעות מסין גישה לשבבים המתקדמים ביותר בעולם, ופחד מפני החמרה נוספת על הפרק, תעשיית השבבים הסינית המקומית יוצאת למשימה ברורה. בייג'ינג הדגישה את הצורך בחדשנות טכנולוגית כדי להימנע מהתלות בשבבים חיצוניים. תעשיית השבבים הפכה להיות בעדיפות עליונה, והמספרים מראים זאת.

למרות כל זאת, סין עדיין נמצאת בפיגור, כאשר העיצובים המקומיים מפגרים בכמה שנים מאחורי המוצרים המתקדמים ביותר. חברת השבבים הסינית Loongson הציגה לאחרונה מוצרים שלטענתה מציגים ביצועים דומים לאלו של מוצרי AMD ואינטל לפני כחמש שנים. יו"ר החברה, הוא וויוו, אמר כי יש להם מעבד שולחני מתקרב בשם 3B6600 שיכול להשיג את ביצועי מעבדי x86 בתהליך ייצור של 7 ננומטר.

פירוק של הסמארטפון Pura 70 של Huawei מוקדם יותר השנה חשף שהחברה משתמשת במעבד Kirin 9010 מתוצרת Semiconductor Manufacturing International Corp, ככל הנראה בשל כך שסנקציות ארה"ב מונעות מ-Huawei רכישה ממקורות אחרים.

אבל זו לא רק סין שנוקטת בצעדים. תעשיית השבבים בארה"ב, הנתמכת בחוק הפחתת האינפלציה, רשמה עלייה של 9% בבקשות פטנטים והגיעה ל-21,269 בשנת 2023-24. עם מדיניות שמזרימה כספים לייצור שבבים מקומי, כגון המפעל של TSMC באריזונה, ארה"ב שואפת להבטיח את יציבות שרשרת האספקה תוך הגברת מאמצי המו"פ.

לא ברור אם הדחיפה הנוכחית בפטנטים תוביל לשוויון טכנולוגי או לעצמאות בשבבים עבור סין בשנים הקרובות. הן ארה"ב והן סין שואפות להביא את הייצור של טכנולוגיות מתחת ל-10 ננומטר אל תחומן, והדוח של איגוד תעשיית השבבים בארה"ב (SIA) מעריך כי עד 2032, ארה"ב תייצר 28% מהמעבדים המתקדמים בעולם, לעומת 2% בלבד מסין.

הזינוק במספר הפטנטים בסין אינו נובע רק מגיאופוליטיקה. עלייתה של הבינה המלאכותית, ובמיוחד ההתפשטות של AI יוצר, גרמה לדחיפה בחדשנות בעיצובי שבבים. שבבי AI מתקדמים הפכו למצרך מבוקש, ויצרני שבבים מכל העולם ממהרים לרשום פטנטים עבור החידושים הבאים בחומרת AI.

כך שבזמן שמספר הפטנטים העולמי בתחום השבבים עולה, הזינוק של 42% בסין מעיד שהיא מכוונת לעצמאות טכנולוגית. אך ככל שארה"ב מחזקת את עמדתה בתחום ייצור השבבים, המרוץ רק הולך ומתחזק.

הפוסט סין מגדילה את מספר הפטנטים בתחום השבבים ב-42% הופיע לראשונה ב-Chiportal.

סקר חברות למסחור ידע בישראל לשנת 2021 כלל את החברות למסחור ידע שפעילותן נלווית לפעילות אוניברסיטאות המחקר (שמונה חברות לשמונה אוניברסיטאות) ובנוסף חברות שליד מכוני מחקר ומכללות אקדמיות (ארבע חברות) ובתי חולים (שש חברות). בנוסף נעשה סקר אשר בחן את נושא תקציבי המחקר שהם מחוץ לתקציב הרגיל. שני הסקרים נערכו ביוזמה ובתמיכה של המועצה הלאומית למו"פ, משרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה.

נושא השאלונים בסקרים היו: הוצאות וכוח אדם בתחום ניהול הקניין הרוחני, קניין רוחני והגנתו (פטנטים, המצאות, וכד'), הכנסות מקניין רוחני וחברות הזנק של חברות מסחור ידע, וזאת על מנת לעקוב אחר מצב המו"פ בישראל ולבחון המלצות לפעולה, במסגרת פעילות המולמו"פ.

בין ממצאי הסקר:

• עליה משמעותית בהסכמי הרישיון באוניברסיטאות המחקר של ישראל, בין השנים 2020 ל-2021. בעוד שבשנת 2020 התקבלו 318 הסכמי רישיון, בשנת 2021 נרשמו 853 הסכמים כאלו כשגם במכוני המחקר ובמכללות נרשמה עליה מרשימה מ-62 הסכמים ב-2020 ל-97 הסכמים ב-2021.
• עלייה במספר משפחות הפטנטים, אשר עלה בשנת 2021 ב-25% לעומת שנת 2020
• ירידה בהכנסות מקניין רוחני בחברות שלצד האוניברסיטאות
• ירידה במספר חברות ההזנק שהוקמו: 64 בשנת 2021, לעומת 75 בשנת 2020
• ירידה של כ-6% במספר ההמצאות לעומת שנת 2020
• ירידה בתקציבים למחקר ממקורות חיצוניים שאינו התקציב השוטף של האוניברסיטאות

פרופ' פרץ לביא, יו"ר המולמו"פ (המועצה הלאומית למחקר ופיתוח אזרחי): "הגידול המרשים במספר הסכמי הרישיון, הגשות הפטנטים של החברות ליד אוניברסיטאות המחקר, מכוני המחקר והמכללות, מעודד ומצביע על הגברת המודעות במוסדות האקדמיים לחשיבות של העברת טכנולוגיות ממעבדות המחקר לתעשייה ולמשק. כמו כן הגידול מעיד על הצלחת מדיניות ות"ת ומשרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה להגברת המודעות למחקרים יישומיים."

"באשר לירידה במספר חברות ההזנק שהוקמו ליד מוסדות המחקר, פרופ' לביא אדומה לירידה הכללית בהקמת חברות ההזנק, אך חשוב לציין שאחת מתוך 10 חברות הזנק שהוקמו בשנה האחרונה הוקמו ע"י חברות היישום שליד האוניברסיטאות. את הירידה בהכנסות המוסדות ניתן להסביר בפקיעתם של מספר פטנטים אשר הכניסו בעבר סכומים ניכרים כמו הקופקסון במכון וויצמן והאזילקט בטכניון. סיבה אפשרית נוספת לירידה בהכנסות נובעת משינוי מדיניות האוניברסיטאות בכל הנוגע לאחזקות שבחברות מסחור היידע. בעוד שבעבר, חברות מסחור היידע נטו למכור את מניותיהן בחברות, כיום הן מעדיפות להמשיך באחזקה וכל עוד החברות אינן יוצאות להנפקה ציבורית או נמכרות, הן לא רואות פרי באחזקה. רק בעת האקזיט הן יוצאות נשכרות. זהו תהליך שאורך זמן שכן חברות רבות נמצאות בשלבי פיתוח שונים, מי יותר ומי פחות. לפיכך הירידה בהכנסות לא בהכרח משקפת את המצב האמיתי".

הילה חדד חמלניק, מנכ"לית משרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה, התייחסה לנושא ואמרה: "בהסתכלות עתידית על ענף ההייטק, האקדמיה חייבת לשמש מנוע צמיחה. כלכלת ישראל צריכה שהידע האדיר שיש באקדמיה יגיע לתעשייה, ולכן מסחור הידע הוא קריטי למדינה. אנו נדרשים להתמודד עם האתגר של העברת ומיצוי הידע מהאקדמיה לכדי תעשייה ממשית ולטובת יצירת ערך משמעותי למשק הישראלי."

פרופ' יוסי מקורי, יו"ר הות"ת: ״העלייה המשמעותית בהסכמי הרישיון עליהן חתמו חברות מסחור הידע של האוניברסיטאות (יותר מפי 2.5 ב-2021 בהשוואה לשנה הקודמת), וכן במספר הפטנטים שנרשמו, מוכיחה שלמרות המצב המאתגר בתקופת משבר הקורונה, מוסדות המחקר הנתמכים ע"י ות"ת השכילו למנף ולקדם את פעילות העברת ומסחור הידע האקדמי, אנו מברכים על כך, ובטוחים שלאור המאמצים המשותפים של המוסדות עצמם, ושל ות"ת, לתמרץ ולתגמל פעילות מסוג זה, נראה בעתיד גם עליה בהתאם בהקמה של חברות הזנק ובהכנסות מקניין רוחני.״

עיקר הממצאים – סקר חברות למסחור ידע בישראל לשנת 2021

סקר חברות למסחור ידע בישראל לשנת 2021 כלל את החברות למסחור ידע שפעילותן נלווית לפעילות אוניברסיטאות המחקר (שמונה חברות לשמונה אוניברסיטאות) ובנוסף חברות שליד מכוני מחקר ומכללות אקדמיות (ארבע חברות) ובתי חולים (שש חברות). בנוסף בחן הסקר את נושא תקציבי המחקר. הסקר נערך ביוזמה ובתמיכה של המועצה הלאומית למו"פ, משרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה. השאלון עסק בנושאים האלה: הוצאות וכוח אדם בתחום ניהול הקניין הרוחני, קניין רוחני והגנתו (פטנטים, המצאות, וכד'), הכנסות מקניין רוחני וחברות הזנק של חברות מסחור ידע, וזאת על מנת לעקוב אחר מצב המו"פ בישראל ולבחון המלצות לפעולה, במסגרת פעילות המולמו"פ, כאשר לצד הנתונים המעודדים בסקר, נרשמו נתונים פחות מעודדים כדלקמן:

• סה"כ מספר הסכמי הרישיון החדשים עם חברות חיצוניות כמעט הוכפל: 1,039 בשנת 2120, לעומת  550 בשנת 2020 (עלייה של 89%). רוב ההסכמים נחתמו עם חברות מקומיות: 77% בשנת 2021, ו-74% בשנת 2020. רוב ההסכמים נחתמו על ידי חברות מסחור ידע שליד האוניברסיטאות – %82 בשנת 2021 ו-58% בשנת 2020. חשוב להדגיש כי תפקיד החברות למסחור ידע הוא לשווק ולהעביר את הידע שנוצר אוניברסיטאות, בבתי חולים ובמכוני מחקר ומכללות.  אחת הדרכים למסחר את הידע היא באמצעות הסכמי רישיון.
• 2020. העלייה נרשמה בחברות שליד האוניברסיטאות (35%) וכן נרשמה עליה בחברות שליד בתי החולים (6%). משפחות הפטנטים בחברות שליד האוניברסיטאות מהוות 70% מתוך סך כל הרישומי הפטנטים בשנת 2021.
• . ההכנסות ממכירות קניין רוחני, מתמלוגים ומעילות אחרות ירדו ב-17% לעומת שנת 2019, מ-1,333 מיליון ₪ ל-1,101 מיליון ₪ ב-2020. הכנסות אלו היוון 87% מהכנסות החברות שליד האוניברסיטאות.
• . 75% מחברות ההזנק הוקמו ע"י החברות שלצד האוניברסיטאות. באותה תקופה היתה ירידה בכלל ההקמה של חברות ההזנק בישראל, מספרן ירד מ 1074 ב 2016 ל 588 ב 2020. כלומר, כ 10% מכלל חברות ההזנק בשנים האחרונות הוקמו בחברות לצד אוניברסיטאות המחקר.
• . בחברות שליד האוניברסיטאות חלה ירידה של כ- 10% לעומת שנת 2020. לעומת עליה של כ-14% בדיווחים של חברות שליד מכוני המחקר. בשנת 2021 דווחו לחברות למסחור ידע 914 גילויים להמצאות, כ-607 מהם בחברות מסחור ידע שליד האוניברסיטאות.
• בתקציבים למחקר ממקורות חיצוניים שאינו התקציב השוטף של האוניברסיטאות. ירידה זו נרשמת בפעם השנייה בשנתיים האחרונות. בשנת 2020 היתה ירידה של 122 מליון ₪ וב-2021 103 מליון ₪. (בשנת 2019 דווקא היתה עלייה בתקציב של 106 מליון ₪).
• ירידה בהוצאות. ב-2021 נרשמה ירידה נומינלית של 4.2% בהוצאות למחקרים מתקציב נפרד, בהמשך לירידה של 4.8% בשנת 2020. הירידה נרשמה בכל סעיפי ההוצאה למעט בהוצאה לרכישת חומרים (3.6%). הירידה בסך ההוצאות נבעה מירידה בהוצאה לרכישת ציוד (13.2%-), שירותי מעבדה (10.3%-), בתשלומי תקורה (2.1%-), ובתשלומי שכר (2.0%-) המהווה 39.2% מסך ההוצאות.

בקשות מקוריות לרישום פטנטים בארץ ובחו"ל

מספר הבקשות הגבוה ביותר לרישום פטנטים שהוגש בחברות שליד האוניברסיטאות היה בשנת 2021.

בקשות מקוריות לרישום פטנטים בארץ ובחו"ל בחברות שליד האוניברסיטאות

מספר הבקשות שאושרו בשנת 2021 (בלי קשר לשנת ההגשה), עלה בכ-9% לעומת אלו שאושרו בשנת 2020.

מספר בקשות מקוריות לרישום פטנטים שאושרו בארץ ובחו"ל

 הכנסות החברות למסחור ידע, לפי סוג הכנסה, 2020

מיליוני ש"ח

• הכנסות ממכירת קניין רוחני כוללות: מכירת פטנטים, תמלוגים, אופציות, דמי רישיון, הכנסות מבעלות על חברות הזנק (דיבידנדים, רווחים ממכירת חברות הזנק וכו') והכנסות אחרות מקניין רוחני.
• הכנסות מפעילויות אחרות כוללות: חוזי ומענקי מחקר, לימודי חוץ, שימוש במעבדות, מבדיקות, הכנסות ממדען ראשי, החזרים להוצאת רישיון וכד'.

הכנסות בחברות ליד האוניברסיטאות, היו גבוהות במיוחד בשנת  2012.

הכנסות מקניין רוחני בחברות שליד האוניברסיטאות

מדדי פעילות מסחור ידע לשנים 2016-2020

הפוסט שיא במספר הפטנטים שהוגשו ע"י החברות שליד האוניברסיטאות הופיע לראשונה ב-Chiportal.

יצרנית השבבים המובילה בעולם TSMC  שוברת שיא במספר בקשות לרישום פטנטים שהגישה ברבעון הראשון של 2021, עם עלייה של 426% במספר הבקשות, לעומת הרבעון הראשון בשנה שעברה. כך עפ"י דוח שפרסמה החטיבה לקניין רוחני TIPO של משרד הכלכלה בטיייוואן. בקרב החברות הזרות שהגישו בקשות לרישום פטנטים בטייוואן, קוואלקום מובילה את הרשימה ומציגה עלייה של 46% אחריה מדורגת במספר הבקשות לרישום סמסונג אלקטרוניקה שמציגה גידול של 200% ביחס למספר הבקשות באותה התקופה אשתקד. התעשיות המובילות בקרב החברות הזרות הן הבריאות, מחקר וטכנולוגיה. סה"כ התקבלו ברבעון הראשון מעל 17 אלף בקשות לרישום פטנטים ומעל 22 אלף בקשות לרישום סימן מסחרי, המהווים גידול של 3% ו- 10% בהתאמה בהשוואה לרבעון הראשון של השנה הקודמת.

"בעשור האחרון אנחנו רואים יותר תאגידים זרים שפועלים בטייוואן ומקימים מרכזי מחקר ופיתוח, מרכזי עסקים ומגישים יותר בקשות לפטנטים וסימנים מסחריים במדינה. בשנתיים האחרונות אנחנו פועלים לקידום שיתופי פעולה בין האקוסיסטם בטייוואן לזה בישראל ולקדם כניסה של חברות טכנולוגיה ישראליות לפעילות בטייוואן. במסגרת תכנית וכן תוכנית אנחנו מלווים את החברות בכל היבטי הפעילות בטייוואן, בכלל זה בנושא הקניין הרוחני", אמר ד"ר גארי גונג, יו"ר i2i, החברה שהקימה ומנהלת אקו-סיסטם טכנולוגי, התומך ומקשר בין בעלי עניין בתחום החדשנות בטייוואן ומנהלת תכניות חדשנות טייוואניות בישראל.

וויליאם צ'אינג הנציג המשפטי הראשי של Locke Lord LLP "טייוואן חברה בארגון הסחר הבינלאומי, פועלת בשווקים הגלובליים ומקדמת באופן משמעותי את תחום ההגנה והאכיפה של הקניין הרוחני במדינה, בהתאם להתפתחויות העולמיות. בשנת 2007 טייוואן הוסרה מדוח 301 האמריקאי ונמחקה משל רשימת המדינות שאינן מגינות על הקניין הרוחני ומאז לא חזרה לרשימה זו. בנוסף, החל מ-1 ביולי 2008 ממשלת טייוואן מפעילת מערכת משפט להגנה על קניין רוחני והיא מרחיבה ומחזקת אותה כל הזמן".

מיטל מרגוליס לין, מייסדת ומנכ"לית Taiwanit "טייוואן היא מצד אחד אי שנמצא בלב ליבה של אסיה והתרבות העסקית של המדינה שונה מהתרבות העסקית הישראלית. אך מצד שני, היא במידה רבה מאוד "מערבית" ומגוון הנורמות והחוקים המוכרים לנו, תקפים במדינה בכלל זה חוקי הקניין הרוחני. מעבר לכך, בתרבות הטייוואנית ניתנת חשיבות גדולה לחוזים כתובים ומנוסחים על ידי עורכי דין וקיימת מחוייבות גדולה מצד כל הצדדים לכבד ולאכוף הסכמים אלו".

תחום הקניין הרוחני בטייוואן הוצג בפני החברות הישראליות שפועלות בטייוואן באמצעות תוכניות ייעודיות לחברות ישראליות, הכוללות את תכנית החדשנות IP² LaunchPad, תכנית IP² Plus, ותכנית IP² Sustainability . תכניות אלו פועלות במרכז החדשנות Startup Terrace, אשר נתמך על-ידי מינהל החברות הקטנות והבינוניות של משרד הכלכלה בטייוואן. 

הפוסט TSMC שוברת שיא במספר בקשות לרישום פטנטים בטייוואן הופיע לראשונה ב-Chiportal.

אחת הסוגיות המדירות שינה ממנהלים רבים היא שמירה על קניין הרוחני? סוגיה זו חשובה ודורשת לא מעט תשומת לב ניהולית באופן כללי אך קל וחומר בעבודה עם סין, הודו, ומדינות מתפתחות אחרות. אקדים ואומר שלמרות החשש הגדול מפני הפרת זכויות קנין רוחני עלינו להבין שאין בסוגיה זו בכדי למנוע עבודה באופן גלובלי ולעמוד בקצב שהעולם צועד בו.

הודו יותר ידידותית וממוסדת בכל הקשור לקניין רוחני- בהודו קיימים משרדי פטנטים על פי דיווח של משרד טכנולוגיות המידע בבנאגלור סניפים הודים של חברות גלובליות כמו סיסיקו ואינטל הגישו מעל 1,000 פטנטים לבמשרד הפטנטים בארה"ב כמתמחים במיקור חוץ די ברור להודים שפגיעה ברוטלית בזכויות קניין רוחני תגדע את הענף שהודו יושבת עליו אבל לא על עובדה זו עלינו לסמוך את עתידנו.

סין ידועה לשמצה בכל הקשור להפרת קניין רוחני. תוך מספר ימים מועתקים באופן כמעט זהה מותגים ומוצרים והחוק הסיני אין בו די בכדי לשמור על זכויותיהם של חברות זרות. המערכת המשפטית והתרבות שהיא שרידים לא כל כך עתיקים למשטר קומונסטי אינן תומכות בהגנה קניינית על פטנטים וסמלים מסחרים והגרוע מכל- זה פשוט חלק מהתרבות להפר זכויות יוצרים.

ההבדל בין דרום קוריאה ויפן של לפני עשר ועשרים שנה הוא ביכולת לגדל קנין רוחני. ביפן ודרום וקוריאה פיתחו קניין רוחני בבית ובכך המודעות והאיטרס לשמירה על זכויות הקניין רוחני היום הן גבוהות. סין עדיין לא בנקודה של פיתוח קניין רוחני באופן עצמאי בממדים גדולים. יחד עם זאת חברות רבות ואנשי ממשל בסין מעונינים שהמדינה תזוז בכיון מיסוד ההגנה על קנין רוחני. די ברור לסין שיהיה קשה להגיע ולהיות אחת המדינות המובילות בלא מתן יחס רציני לסוגיה זו. ניכר היום שמנהלים בחברות רבות הפנימו את חשיבות הענין בעיקר מכיוון שרבים מהם גדלו ועבדו בארה"ב וברצונם לקחת את החברות הסניות להנפקה בנסד"ק.

בביקורי בסין והודו מארחי הקדישו זמן לא מבוטל להציג בפני את מערכת ה  ITואת הדרך בה הם מגנים על קנין רוחני שנכנס לחברה. חששם העיקרי הוא מהמהנדסים העובדים בחברה ולכן אופן העבודה ממודר מאוד ולעובדים אין גישה לאיטרנט ועל מנת לגשת לרשת האיטרנט לחיפוש מידע, על העובד לגשת למחשב אחר המחובר לרשת החיצונית. כמו כן למחשבי המהנדסים אין דיסק או חיבור USB  והקניין הרוחני שנרכש, לרוב נגיש רק לאנשים הרלוונטים. בשיחה עם אותם מנהלים ביקשו ממני לא פעם להעביר מודלים מוגנים של קניין רוחני, ולו בכדי למנוע מצב של גניבה שלא בשליטתם.

מצד אחד הגלובליזציה מציעה ודורשת עבודה עם מדינות כמו הודו וסין מצד שני הסיכונים אינם פשוטים הסתגרות בדלת אמותניו לא תוביל לפתרון יש למצא את הדרכים לעבוד באופן גלובלי ויחד עם זאת לשמור על החלקים הרגישים וחשובים לנו.

מאמר רביעי בסדרה על גלובליזציה מאת דוד דהן – סמנכ"ל אופרציה בחברת Primesense

הפוסט קנין רוחני בעידן הגלובליזציה הופיע לראשונה ב-Chiportal.