Quantum Source, סטארט-אפ ישראלי בתחום המחשוב הקוונטי, יצא מהצללים עם סבב גיוס סיד בהיקף של 15 מיליון דולר בהובלת גרוב ונצ'רס, פיטנגו פירסט ו-Eclipse Ventures.

החברה, שהוקמה על ידי עודד מלמד, גיל סמו, דן צ'רש ופרופסור ברק דיין – מדען בכיר ומייסד וראש המעבדה לאופטיקה קוונטית במכון ויצמן למדע – מתכוונת לאפשר את הרחבת המחשבים הקוונטיים למיליוני קיוביטים באמצעות הטכנולוגיה הפוטונית הקניינית שלה. כיום מעסיקה החברה עשרים וחמישה פיזיקאים ומהנדסים, 15 מהם בעלי תואר דוקטור.

"ההבדל בין מחשבים קוונטיים קטנים שמפותחים כיום, עם עשרות או מאות קיוביטים, לבין בניית מחשבים קוונטיים יעילים ורחבי היקף עם מיליוני קיוביטים הוא עצום", אמר עודד מלמד, מנכ"ל Quantum Source ואחד מארבעת המייסדים השותפים. "הטכנולוגיה הקוונטית הפוטונית ש-Quantum Source מפתחת תאפשר קפיצת מדרגה דרמטית ומימוש של מערכות מחשב קוונטיות עם מיליוני קיוביטים. למחשבים קוונטיים חדשים אלה בקנה מידה מלא תהיה השפעה משמעותית על תעשיות רבות, והם יפתרו בעיות שבעבר לא היו אפשריות מבחינה חישובית במגזרים רבים, כגון פיתוח תרופות וחומרים, פיננסים ואבטחת סייבר".

שזירה קוונטית

קוונטום סורס טוענת שהגישה שלהם נבדלת משיטות אחרות. באמצעות השיטה שלהם לשזירת פוטונים, אחד האתגרים המרכזיים ליצירת קיוביטים שימושיים. אנו מבינים שהם מתכננים לפתח שבבים שניתן לייצר ללא מתקנים ייעודיים ואינם דורשים קירור – תנאי מוקדם לקיוביטים רבים אחרים.

החזון של החברה הוא לבנות מחשבים קוונטיים שיכולים להתרחב למיליוני קיוביטים, כמות שרבים בתעשייה רואים בה תנאי מוקדם ליישומים משמעותיים כמו גילוי תרופות טוב יותר.

הפוסט קוונטום סורס גייסה 15 מיליון דולר מהקרנות גרוב פיטנגו ואקליפס הופיע לראשונה ב-Chiportal.

קרן הון הסיכון פיטנגו הודיעה על שילוב סעיף ESG ייעודי לכל הסכמי ההשקעה שלה (Term Sheet). לפי הסעיף החדש, הן הקרן והן החברה מתחייבות לפעול במשותף בשני מישורים עיקריים: חברה – גיוון והכלה (שילוב נשים, מיעוטים ואוכלוסיות מודרות), וסביבה (טביעת רגל פחמנית, פתרונות למשבר האקלים); זאת תוך ליווי של אנשי הקרן ובעזרתם, ולדווח באופן שוטף על התקדמות בכל אחד מהתחומים הללו. 

עיגון ההתחייבות ל-ESG בהסכמי ההשקעה שלה, ממצב את פיטנגו כחלוצת השקעות אחראיות בענף קרנות ההון סיכון בישראל, ומצטרף לצעדים בהם נקטה הקרן עם התחייבותה לאמץ  את עקרונות האימפקט והקיימות בשני המישורים שהוזכרו. כך למשל באפריל 2020, מיד עם הכרזתה על אימוץ העקרונות,  מינתה הקרן את ססיל בליליוס, מחלוצות השקעות האימפקט בישראל, לראש תחום אימפקט וקיימות עם אחריות לבניית אסטרטגיה והטמעת תהליכי ESG בהשקעותיה של פיטנגו.

הפעילות להטמעת עקרונות אימפקט וקיימות בפיטנגו מתקיימת במספר מישורים במקביל – החל מבניית אסטרטגיה פנימית של הקרן למיון ובחירת חברות להשקעה, דרך העבודה עם חברות פורטפוליו קיימות להגדרת עקרונות ESG והטמעתם, וכלה בתמיכה באקוסיסטם על מנת להרחיב את פעילות ה-ESG בתעשיית ההון סיכון. 

מסמך הסכם ההשקעה מכיל את הנושאים החשובים העומדים בליבת מערכת היחסים שבין חברות למשקיעים. לפיכך, הוא משקף הן את רוח הקרן וערכיה ואת אלו של היזמות והיזמים, ומגולמים בו העקרונות שבבסיס ההחלטה של הצדדים לצאת לדרך משותפת. ההתחייבות החוזית מבטאת יותר מכל את כוונת הצדדים לקדם את נושאי האימפקט והקיימות כבר בתחילת מערכת היחסים.

ססיל בליליוס, ראש תחום אימפקט וקיימות בפיטנגו: "העולם העסקי צועד בכיוון הטמעת ערכים של אימפקט וקיימות, במיוחד בשני תחומים חשובים: גיוון והכלה והתייחסות למשבר האקלים. אולם, עולם ההייטק וההון סיכון עדיין נמצאים מאחור בהטמעת ESG הן בקרנות והן בחברות הסטארטאפ, אנחנו שמחים להתוות את הדרך לחברות טכנולוגיה וקרנות הון סיכון במחויבות לערכים אלה ומקווים שבקרוב סעיף ESG יהיה סטנדרט בכל הסכמי ההשקעה. הדבר יגביר משמעותית את מחוייבותה ופעילותה של תעשיית ההייטק הישראלית לקידום טכנולוגיה לטובת הסביבה והחברה.״

מציאות זו משתקפת בסקר גלובלי שערכה פירמת PwC בספטמבר 2021 בשם The Economic Realities of ESG שהראה כי כ-80% מתוך 325 מנהלי השקעות בכירים שהשתתפו בסקר דיווחו ש-ESG הנו גורם חשוב בקבלת החלטות ההשקעה שלהם. 82% מתוכם אמרו שתאגידים וחברות צריכים להכניס שיקולי ESG לתוך האסטרטגייה שלהם והדגישו את חשיבות מעורבותם של צוותי ההנהלה הבכירה של החברות ובראשם המנכ״ל. 

בנוסף, מסקנותיו של מחקר מיוחד שערך בנק UBS תחת הכותרת  Sustainable Investment Perspectives , היו: "קיימות  הוכחות נחרצות לכך שגיוון והכלה מובילים לגידול בחדשנות וביצועים משופרים. הדבר תומך  בדעתנו כי השקעה לתוך פורטפוליו מגוון של חברות התומכות בהטמעת מדיניות גיוון והכלה עשויות להוביל ליתרונות ארוכי-טווח עבור המשקיעים״.

לפני שבועיים, מסקנותיו של דו"ח מיוחד של UBS שהופק שהופק לקראת ועידת האו"ם לאקלים  בגלזגו  מצאו  ש: ״מנהיגי ESG המיישמים מדיניות קשיחה בתחום האקלים צפויים להיות עמידים יותר לסיכונים במסגרת סיכוני משבר האקלים וכן כנגד הידוק הרגולציה סביב תמיכה במעבר לאנרגיות ירוקות״.

רמי קליש, מייסד ושותף מנהל בפיטנגו: "יצאנו לדרך לפני כשנה בבניית אסטרטגיית אימפקט וקיימות כחלק מליבת הפעילות של פיטנגו, ובתוך כך לקחנו על עצמנו את המשימה להכניס סטנדרט חדש בהסכמי השקעה – מחויבות הדדית לקידום ערכי סביבה וחברה. לטכנולוגיה יש תפקיד מהותי ביצירת פתרונות לאתגרים החברתיים והסביבתיים הגלובלים ובכוונתנו להוביל את תעשיית ההייטק הישראלית לשילוב טכנולוגיות ישראליות בתחומים אלה״.

הפוסט פיטנגו תדרוש מהחברות בהן תשקיע מחויבות להשפעה חברתית וסביבתית הופיע לראשונה ב-Chiportal.

סוף  שנת 2019 נראתה כמו תקופה טובה להתחלות חדשות. כמה מוותיקי תעשיית השבבים דן חרש וד"ר יונתן פרידמן שהיו מיזמי חברת פרוביג'נט המצליחה מחליטים לשוב ולשתף פעולה בחברה חדשה שמטרתה לפתח מעבדים חדשים שיוכלו להתמודד עם האצת משימות בניתוח נתונים של חוות שרתים בעזרת טכנולוגיה המתבססת על מחקריו של ד"ר יואב עציון מרצה וחוקר מהטכניון. דן, יונתן ויואב צירפו לצוות היזמים עוד שלושה אנשים מוכשרים מאד שמאחוריהם נסיון רב הן כיזמים והן כמפתחי שבבים מתקדמים בחברות כגון אינטל ומטלינק. השלישיה הנוספת כללה את רפי שלום, איתי אינקץ ודני וויצכוב והחברה יצאה לדרך.

מגיפת הקורונה שפרצה בתחילת שנת 2020 הכניסה את העולם לסגרים ומגבלות תנועה אך לא מנעה מהחברה להמשיך להתקדם במהירות עם פיתוח הטכנולוגיה היחודית שלה.  טכנולוגית העיבוד של  Speedataניתנת להרחבה ומקבילית באופן מסיבי מהיסוד, היא מותאמת למערכות קיימות וכן מסוגלת להתמודד עם עומסי עבודה גדולים וכמות נתונים עצומה.

זמן קצר לאחר שיצאה לדרך גייסה Speedata 15 מליון דולר בסבב גיוס סיד שכלל את הקרנות ויולה, ופיטנגו. כעת הוסיפה לקופתה עוד  55 מליון דולר שגויסו בהובלת קרן וולדן קטליסט (של ליפ-בו טאן ויאנג סון) בשיתוף עם המשקיעים הקיימים והקרנות  83Northו-  Koch Disruptive Technologies (KDT). לצד המשקיעים המוסדים הצטרף גם אייל ולדמן, מי ששימש עד לאחרונה כמנכ"ל חברת מלאנוקס כמשקיע פרטי.

עם פרסום הגיוס ציין ולדמן: "ניתוח הנתונים של מרכזי הנתונים משתנה לחלוטין, ומעבדים מואצים אמורים לשחק תפקיד מהותי במהפכה זו. בדומה ל- GPU של NVIDIA והמהפכה בתחום ה- AI, אני צופה שה- APU הייחודי של Speedata ישנה את מחשוב מסדי הנתונים.  עיבוד הנתונים הוא שוק שצומח במהירות, ושווה מיליארדי דולרים רבים. יכולת האצה תשפר את השימוש בנתונים ביישומים של מחר ותעזור לאינספור גופים המסתמכים על ביג דאטה לחדש ולהתחרות. אני מתכוון לתמוך בצוות יוצא הדופן של Speedata כשהם מגדירים מחדש את תחום עיבוד הנתונים הגדולים למשך שנים רבות ".

הפוסט חברת Speedata המענינת נחשפת הופיע לראשונה ב-Chiportal.

1. כיצד מתמודדות חברות הפורטפוליו שלך עם משבר הקורונה? (האם פיטרו עובדים, צמצמו פעילות וכו')
מגפת הקורונה חוללה משבר כלכלי ולצידו יצרה גם הזדמנויות רבות, בעיקר בתחום החדשנות הרפואית והרפואה הדיגיטלית. ארבע מחברות הפורטפוליו של הקרן הרפואית של פיטנגו נמצאות בחזית המאבק העולמי במגפה, והפתרונות שלהן עוזרים בניהול יעיל של בתי החולים, מערכות בריאות ואף להציל חיים ברחבי העולם.
גם כשהביקוש לפתרונות הטכנולוגיים מרקיע שחקים, משבר מחייב כל חברה לבחון לעומק את גרף הוצאותיה, להדק את החגורה, ובמקביל להמשיך לחפש הזדמנויות שיסייעו להן למיצוב תחרותי בסדר העולמי החדש ההולך ומתגבש.

הקרן הרפואית של פיטנגו, לצד הקרנות להשקעות בשלב מוקדם ובשלבי צמיחה ממשיכות לבצע השקעות ולבחון חברות באופן שוטף. בקרן הרפואית אנחנו בוחנים לא מעט חברות עם פתרונות שנותנות מענה לעולם שיחיה בצל מגפת הקורונה או מגפות אחרות בעתיד, ביניהם פתרונות של רפואה מרחוק, סנסורים חכמים, תראפיה, מנשמים ועוד.

2. איזה טיפ ניהולי להתמודדות עם המשבר אתה יכול לתת למנהלים אחרים בהייטק?
לצד הקושי, משברים הם קטליזטור משמעותי ליצירת הזדמנויות חדשות, וזה מה שהופך חברות מבינוניות לגדולות. משבר הוא הזדמנות מעולה להוכיח מנהיגות, יזמות וכמובן גם צניעות. קיצוץ בהוצאות הוא הכרחי להישרדות ארוכת טווח, ולצד זאת, על כל חברה חובה לעשות מאמצים לחפש הזדמנויות חדשות ב ״עולם החדש״. החברות שידעו ״לנצל״ את המשבר כדי לשנות אסטרטגיות, לייצר מוצרים חדשים ולשבור פרדיגמות קיימות הן חברות שיצאו מחוזקות מהמשבר.

3. מי לדעתך צריך לתמוך בחברות סטרטאפ שנקלעו לקשיים כלכלים בעקבות המשבר? המשקיעים שלהם? הממשלה? אף אחד?
לדעתי זה נכון שהממשלה תתן מימון יחד עם עידוד של המוסדיים להשקעה בחברות שנפגעו קשה מהמשבר, בעיקר כדי לדאוג לרציפות תעסוקתית בחברות מובילות וזאת כדי למנוע מצב של כניסה למשבר עוד יותר עמוק עקב אבטלה. יחד עם זאת, חשוב שהתמיכה תגיע עם קריטריונים ברורים, ואסור שהמצב יגרום לכך שנראה תמיכה בחברות עם פרמטרים שמעידים שהיו נכשלות גם ללא המשבר והמשבר רק האיץ את דעיכתן. את המשבר, ישרדו, בסופו של דבר, החברות המצוינות, אלו שיש להן תמהיל של צוות יוצא דופן, חזון גדול, ושוק משמעותי, בין אם הן בתחילת הדרך או בשלבי צמיחה. זהו התמהיל שבעינינו מרכיב חברות מצויינות, ובחברות האלו נמשיך לתמוך כקרן, על מנת שיוכלו להתמודד עם המשבר ולהמשיך ולצמוח לאורך זמן.

4. האם אתה צופה שינויים בהייטק ו/או בעולם העסקי בעקבות המשבר או שהכל יחזור לקדמותו?
אני רואה תמורות אדירות בתחום הרפואי, תמורות שהיו בבסיס ההקמה של הקרן הרפואית בפיטנגו, וכעת חוות האצה משמעותית. Telemedicine (רפואה מרחוק) צפויה לצמוח בקצב מואץ יותר. בנוסף חברות כמו Earlysense שעוסקות בניטור מרחוק, חברות בתחום הדיאגנוסטיקה (השקענו לאחרונה בשתי חברת בתחום- Varaintyx ו Click Dx ( data-analytics וחברות שבודקות סימפטומים של חולים ( כדוגמת khealth) צפויות לצמוח מהמשבר. המשבר הכלכלי ימשיך לדחוף לכוון של Healthcare consumerism- מצב שבו אנשים עוברים לנהל את מצבם הרפואי בצורה אינטנסיבית יותר- ולכן חברות שידעו להגיע לצרכן- )חולה או בריא( יצליחו מאוד. בנוסף, תהיה אינטגרציה של מקורות מידע שונים על כל חולה או מטופל –הטרנד הזה ייצור קרקע פורייה לגל חדשנות טכנולוגית נוסף בעולם הרפואה. לצד תחום הטכנולוגיות הרפואויות, כמובן שנראה גם תמורות גם בתחומים אחרים כמו תיירות, צרכנות, סייבר, תחבורה ועוד.

5. מסקנות כלליות ותובנות שלך ממשבר הקורונה (מה היית צריך לעשות אחרת, מה צריכה לעשות ממשלת ישראל למען התעשיה, מה הציפיות שלך מספקים, לקוחות, עובדים?)
תקופת משבר מייצרת אי וודאות רבה ואתגרים גדולים עבור מנכליות ומנכלים של חברות הייטק. בראש מעייניה של כל חברה צריכים להיות הלקוחות ,הספקים וכמובן העובדים. חברות חייבות לייצב את ההכנסות אבל לחפש גם מנועי צמיכה חדשים. ככלל, הייתי ממליץ תמיד להיערך למשבר. בסופו של דבר הקלישאה של cash is king תמיד נכונה. צריך לדאוג ולגייס כסף כשלא צריך כסף. חברות שהשכילו למלא את קופת המזומנים שלהם לפני המשבר, כנראה שיצלחו אותו טוב יותר.

הפוסט חמש עם ד"ר גיא איזיקיאל, שותף מנהל בקרן הרפואית של פיטנגו – הקורונה חוללה משבר כלכלי ולצידו יצרה הזדמנויות בתחום החדשנות הרפואית והרפואה הדיגיטלית הופיע לראשונה ב-Chiportal.