במשך כשנתיים, חברת קלרנה (Klarna)  – חברת הפינטק השוודית, עברה תהליך דרמטי של התייעלות. היא קיצצה 40% מכוח האדם שלה, ובמקביל, קידמה בגאווה את הנרטיב לפיו בינה מלאכותית (AI) היא הגיבורה מאחורי המהלך. החברה הסבירה כי מערכות בינה מלאכותית  החליפו בהצלחה נציגי שירות אנושיים, שיפרו את ביצועי שירות הלקוחות וחסכו לה כסף רב. התהדרות זו הגיעה לשיאה בתשקיף לקראת הנפקה, שם הוזכר המונח  "בינה מלאכותית" , לא פחות מ-205 פעמים, כהוכחה לחזון חדשני ולצמיחה עתידית חסרת תקדים.

ההתפכחות של קלרנה

אלא שעכשיו, מגיע השלב הבא והמפתיע בסיפור. מנכ"ל קלרנה הודה לאחרונה כי איכות השירות דווקא ירדה באופן ניכר, והחברה חזרה לגייס עובדים אנושיים לתפקידים שמהם פיטרה בהמוניהם. לפתע, הבעיה אינה עודף עובדים, אלא דווקא עודף הסתמכות על טכנולוגיה.

ההיפוך הזה בנרטיב מעלה סימני שאלה נוקבים. האם השינויים המהותיים בקלרנה נבעו באמת מחזון טכנולוגי עמוק, או שמא מקשיים פיננסיים שהובילו למהלכי התייעלות דרסטיים, כאשר הבינה המלאכותית שימשה ככלי נוח להצדקת הפיטורים? קשה לקבוע מה קדם למה – האם הבינה המלאכותית  נכנסה כשקלרנה כבר הייתה בקשיים, וסיפקה לה "תירוץ" אלגנטי לפיטורים, או שמא ניסיון אמיתי ליישם בינה מלאכותית הוביל לתוצאות לא רצויות.

הבינה מלאכותית  כ"מילת קסם"

מקרה קלרנה ממחיש תופעה רחבה יותר בתעשיית ההייטק ובעולם העסקים המודרני. ה-בינה מלאכותית  הפכה למילת קסם, כלי נרטיבי רב עוצמה:

• הצדקת פיטורים והתייעלות: בחברות רבות, האוטומציה באמצעות בינה מלאכותית מוצגת כ"הכרח טכנולוגי" המאפשר קיצוצים בכוח אדם, גם אם ההשפעה המלאה על התפוקה והאיכות אינה ברורה.
• קידום תדמית חדשנית: חברות ממהרות להכריז על אימוץ בינה מלאכותית  כדי לשווק את עצמן כמובילות חדשנות, למשוך משקיעים (כמו בתשקיף של קלרנה) ולשפר את ערכן.
• כתובת לכישלונות: כאשר התוצאות אינן עומדות בציפיות, קל להטיל את האשמה על "כשל ביישום הטכנולוגי", "חוסר התאמה" או "צורך בליטושים נוספים ב-בינה מלאכותית" במקום להודות בטעויות ניהוליות או בתכנון לקוי.

המסקנות ממקרה קלרנה

האירועים בחברת קלרנה מהווים תמרור אזהרה חשוב עבור חברות השוקלות אימוץ נרחב של בינה מלאכותית:

1. איזון אנושי-טכנולוגי: לבינה מלאכותית  יש פוטנציאל אדיר, אך היא אינה תחליף מוחלט לאלמנט האנושי, במיוחד בתפקידים הדורשים אינטליגנציה רגשית, יצירתיות, הבנה מורכבת של צרכי לקוחות ופתרון בעיות לא שגרתיות.
2. מדידה אמיתית של יעילות: יש לבצע בדיקות קפדניות ומדידה אובייקטיבית של ההשפעה של בינה מלאכותית על איכות השירות והתפוקה, ולא להסתפק בנרטיבים שיווקיים.
3. שקיפות ואחריות: הנהלות חייבות לקחת אחריות על החלטותיהן, ולא להשתמש ב-בינה מלאכותית  כ"שעיר לעזאזל" נוח לפיטורים שמוצגים כהכרח טכנולוגי, או כתירוץ לכשלים תפעוליים.

המקרה של קלרנה הוא רק דוגמא למה שעלול להתרחש בשנים הקרובות. ככל שהבינה המלאכותית תמשיך להתפתח ולהשתלב בעולמנו, כך יהיה חשוב יותר להבין את מקומה האמיתי – לא כמילת קסם או כתירוץ, אלא ככלי רב עוצמה הדורש תכנון זהיר, יישום מבוקר, והבנה מעמיקה של מגבלותיו לצד יכולותיו.

הדיון על מקומה של הבינה המלאכותית במקום העבודה אינו רק טכנולוגי, אלא גם אתי, ניהולי וחברתי. דבר אחד כבר ברור. הבינה המלאכותית כן תשפיע על עיצוב עתיד עולם העבודה כפי שאנו מכירים אותו.

הפוסט מקרה קלרנה : האם הרומן עם הבינה מלאכותית הסתיים בבגידה? הופיע לראשונה ב-Chiportal.

חברת הבינה המלאכותית xAI, שהוקמה על ידי אילון מאסק במרץ 2023, הפכה לחדי-הקרן היקרה ביותר שהצטרפה למועדון הסטארטאפים הפרטיים בעלי שווי של מעל מיליארד דולר בשנת 2024. כך עולה מדו"ח חדש שפרסמה חברת MarketsChain.

לפי הדיווח, בין ה-1 בינואר ל-5 בדצמבר השנה, 69 חברות פרטיות השיגו ושמרו על מעמד של חדי-קרן, מבלי לצנוח מתחת לשווי של מיליארד דולר או לצאת להנפקה. מבין כל החברות הללו, בולטת xAI עם שווי מרשים של 50 מיליארד דולר, אליו הגיעה לאחר גיוס של 5 מיליארד דולר בנובמבר.

חברת xAI, המפתחת בינה מלאכותית המסוגלת לבצע הסקת מסקנות מתמטיות, הפכה למתחרה ישירה של OpenAI, החברה מאחורי ChatGPT, ששווייה נאמד כיום ב-157 מיליארד דולר. כמו כן, סטארטאפים נוספים כמו Anthropic – המפתחת חלופות ל-ChatGPT – מבקשים להגיע להערכות שווי של כ-40 מיליארד דולר.

נתוני הדו"ח מצביעים על כך שהשנה האחרונה התאפיינה בפריחה בתחום הבינה המלאכותית, כאשר מרבית החברות ה"חדשות" שהגיעו למעמד חדי-קרן פועלות בתחום זה.

10 החברות בעלות השווי הגבוה ביותר שהשיגו מעמד של חדי-קרן בשנת 2024 הן:

1. xAI (ארה"ב) – שווי: 50 מיליארד דולר; תחום: בינה מלאכותית
2. Safe Superintelligence (ארה"ב) – שווי: 5 מיליארד דולר; תחום: בינה מלאכותית
3. Sierra (ארה"ב) – שווי: 4.5 מיליארד דולר; תחום: בינה מלאכותית
4. Abba Platforms (ארה"ב) – שווי: 3.7 מיליארד דולר; תחום: פינטק
5. Moonshot AI (סין) – שווי: 3.3 מיליארד דולר; תחום: בינה מלאכותית
6. Poolside (צרפת) – שווי: 3 מיליארד דולר; תחום: בינה מלאכותית
7. Monad Labs (ארה"ב) – שווי: 3 מיליארד דולר; תחום: בלוקצ'יין
8. Physical Intelligence (ארה"ב) – שווי: 2.8 מיליארד דולר; תחום: רובוטיקה ובינה מלאכותית
9. Figure (ארה"ב) – שווי: 2.68 מיליארד דולר; תחום: רובוטיקה ובינה מלאכותית
10. Bending Spoons (איטליה) – שווי: 2.55 מיליארד דולר; תחום: טכנולוגיה ובינה מלאכותית

לפי MarketsChain, ניתן למצוא פרטים נוספים והנתונים המלאים אודות חדי-הקרן של 2024 בדו"ח המקיף שפורסם.

הפוסט דיווח חדש: חברת הבינה המלאכותית של אילון מאסק, xAI, היא חדי-הקרן היקרה ביותר של 2024 הופיע לראשונה ב-Chiportal.

NVIDIA ודויטשה בנק הכריזו על שותפות רב-שנתית להאצת השימוש בבינה מלאכותית (AI) ולמידת מכונה (ML) כדי לשפר את יעילות השירותים הפיננסיים שהבנק מעניק, ולהאיץ את המעבר שלו לענן.

הבנק הגלובלי, שהמטה שלו בפרנקפורט, מעסיק כיום כ-80 אלף עובדים ב-58 מדינות מסביב לעולם. התוכניות האסטרטגיות של הבנק לשנים הבאות שואפות להאיץ את המאמצים לשרת לקוחות ברחבי העולם, לפתח מוצרים ושירותים חדשים מונעי דאטה ותואמי רגולציה, להגביר את היעילות ולגייס כישרונות טכנולוגיים.

"בינה מלאכותית, למידת מכונה וניתוח דאטה ישנו את כללי המשחק בבנקאות, והשותפות שלנו עם אנבידיה היא עדות למחויבות שלנו להגדיר מחדש את מה שאפשרי עבור הלקוחות שלנו", אמר כריסטיאן סווינג, מנכ"ל הבנק.

"מחשוב מואץ ובינה מלאכותית נמצאים כיום בנקודת מפנה, ואנחנו מביאים אותם לארגונים בעולם דרך הענן", אמר ג'נסן הואנג, מייסד ומנכ"ל אנבידיה. "כל היבט של עולם העסקים העתידי יהיה מבוסס תובנה ובינה הפועלת במהירות האור. יחד עם דויטשה בנק, אנו מובילים מודרניזציה ומדמיינים מחדש את האופן שבו השירותים הפיננסיים פועלים ומסופקים ללקוחות".

ההכרזה על שיתוף הפעולה מגיעה לאחר חודשים של מחקר ופיתוח משותף שבחן אפיקי פעילות שונים והתמקד בפיתוח מודלים לניהול סיכונים, מחשוב מואץ לשיפור שירותים וכן מתן שירותים פיננסיים באמצעות אווטאר במטאברס.

המחקר המשותף גילה, בין היתר, כי פעולות כגון תמחור, ניהול סיכונים ובניית מודלים לבדיקת מערכות הן פעולות הדורשות משאבי מחשוב רבים על גבי שרתים מבוססי CPU. מעבר למערכות מחשוב מואץ מבוססות GPU, מאפשר להאיץ את יעילות הביצועים פי 30 עד 50 בחוות שרתים קטנות יותר.

כך למשל, במקום להשהות ביצוע של משימות "כבדות" של ניהול סיכונים או תמחור לשעות הערב, שאז מערכות המחשוב המסורתיות של הבנק פחות עמוסות, ניתן לבצען על המערכות המואצות החדשות גם במהלך יום העסקים. הסוחרים של חטיבת שוק ההון בבנק יוכלו גם להריץ תרחישים במהירות רבה יותר על מערכות שצורכות פחות אנרגיה. שיפור היעילות הזה איפשר לסוחרים לספק ללקוחותיהם ערך רב יותר תוך הפחתת העלויות ב-80 אחוז.  

כדי להאיץ את משימות הבינה המלאכותית, מריצות המערכות את NVIDIA AI Enterprise, חבילת תוכנה מלאה לייעול הפיתוח והיישום של בינה מלאכותית שיכולה לפעול בענן או במרכז הנתונים. מדעני הנתונים ומומחי ה-IT בדויטשה בנק יוכלו להריץ אותה גם בשרתים המקומיים, וגם ב-Google Cloud, ספקית הענן הציבורי של הבנק.

בחזית השירות שואף דויטשה בנק לפתח חוויית משתמש משופרת באמצעות NVIDIA Omniverse Enterprise – פלטפורמת מחשוב פתוחה לבניית ותפעול יישומי מטאברס והתאמה של עוזרים וירטואליים ותאומים דיגיטליים. במסגרת המחקר המשותף, צוותי הבנק פיתחו אב-טיפוס של אווטאר וירטואלי תלת מימדי שמטרתו לעזור לעובדים לנווט במערכות הבנק פנימיות ולהגיב לשאלות הקשורות לנושאים פנים-ארגוניים והיבטי משאבי אנוש.

אתגר נוסף של הבנק היה חילוץ נתונים מדאטה לא מובנה (unstructured) שכן מודלים קיימים של שפה אינם מתפקדים היטב כשמדובר בטקסטים פיננסיים. דויטשה בנק ואנבידיה בחנו מודלים גדולים של שפה הקרויים Financial Transformers שיכולים להפעיל מודלים של בינה מלאכותית ולמידת מכונה ולהצביע מבעוד מועד על סימני אזהרה לגבי עסקאות הטעונות בדיקה או זיהוי בעיות באיכות הנתונים.

הפוסט אנבידיה ודויטשה בנק משלבות כוחות לשילוב בינה מלאכותית בעתיד השירותים הפיננסיים הופיע לראשונה ב-Chiportal.