עולם ההייטק הישראלי כבר נכנס לעידן שבו הבינה המלאכותית היוצרת היא כלי עבודה יומיומי ולא גימיק. מחקר חדש של רשות החדשנות, שבוצע על ידי מכון מאיירס-ג’וינט-ברוקדייל, בחן את חדירת כלי GenAI לחברות ההייטק בישראל ואת השפעתם הנתפסת על עובדים במקצועות ודרגים שונים. המסקנה המרכזית: כמעט כל מי שעובד בענף משתמש היום בבינה מלאכותית – ורובם מדווחים על שיפור משמעותי באיכות התוצרים ובקיצור זמני העבודה.

המחקר התבסס על סקר אינטרנטי בקרב 523 עובדי הייטק, בהם מפתחים, אנשי דאטה, תשתיות, ניהול מוצר, שיווק ומשאבי אנוש. המדגם הותאם לנתוני הלמ"ס ורשות החדשנות לפי גיל, מגדר וסוג תפקיד, כדי לייצג טוב יותר את תעסוקת ההייטק בפועל. כ־416 מהמשיבים עובדים כיום בענף, והשאר עובדים לשעבר.

לפי הממצאים, 95% מהמשיבים משתמשים בכלי GenAI בעבודתם בתדירות יומית או שבועית, ומתוכם 78% מדווחים על שימוש יומיומי. לא מדובר בשימוש נקודתי: כ־82% מהעובדים שמשתמשים בכלי GenAI מדי יום נעזרים בהם לפחות בשלושה סוגי משימות, ורבע מהם משתמשים בכלים עבור שישה סוגי משימות ומעלה. ככל שתדירות השימוש גבוהה יותר – כך גדל גם מספר סוגי המשימות שבהם משולבים הכלים.

במשרתים הטכנולוגיים – מפתחי תוכנה, אנשי דאטה ותשתיות – השימוש מתמקד בעיקר במשימות ליבה: פיתוח וכתיבת קוד, איתור באגים, ניתוח לוגים ובדיקות אוטומטיות וידניות. כ־90% מהם דיווחו שהם נעזרים ב־GenAI לפיתוח קוד, ו־76% לאיתור תקלות. גם בתפקידים שאינם טכנולוגיים השימוש נרחב: עובדים בשיווק, מכירות, מוצר ומשאבי אנוש משתמשים בכלים לכתיבת תוכן, חיפוש ואיסוף מידע, למידה עצמית – ואף לכתיבה ותיעוד של קוד, מה שמעיד על טשטוש גובר בין גבולות התפקידים.

העובדים לא מסתפקים בצ’אטבוט אחד. לצד כלים כלליים כמו ChatGPT, Claude, Gemini או Perplexity, רבים מהמשיבים עושים שימוש גם בכלים ייעודיים לקוד כגון GitHub Copilot, Cursor, TabNine ואחרים. רוב העובדים – גם הטכנולוגיים וגם הלא טכנולוגיים – משתמשים בכלי GenAI "רב־תכליתיים", ואילו הכלים הייעודיים לקוד נפוצים במיוחד בקרב מפתחים ג’וניורים. באופן מפתיע, שיעור המשתמשים בכלי קוד מתקדמים נמוך יותר בסטארטאפים לעומת מרכזי מו"פ של חברות בינלאומיות וחברות שירותים/בתי תוכנה – אולי בגלל מגבלות רישוי, עומס משימות או שמרנות יחסית בכלים המוטמעים בסביבת הפיתוח.

אחד המסרים החזקים בדו"ח הוא התרומה הנתפסת לפריון. כ־68% מהמשיבים דיווחו שהשימוש ב־GenAI שיפר "במידה רבה" את איכות התוצרים שלהם. במקביל, כ־49% ציינו קיצור של 10%–50% בזמני העבודה, וכ־40% דיווחו על חיסכון של יותר מ־50% בזמן ביחס לעבודה ללא הכלים. המדד המשולב שגיבשו החוקרים – "תרומה נתפסת לפרודוקטיביות" – מצביע על כך שכ־75% מהעובדים, גם בתפקידים טכנולוגיים וגם באחרים, מרגישים שהכלים תרמו במידה רבה לשילוב של איכות טובה יותר וזמן עבודה קצר יותר. הנתון הזה רלוונטי במיוחד לחברות שבוחנות אימוץ GenAI ברמת הארגון – הוא ממחיש שהעובדים כבר שם.

עם זאת, הפערים בין קבוצות עובדים מתחילים להופיע כשבוחנים את מגוון השימושים. עובדים צעירים יותר, בני 25–34, נוטים לשלב GenAI במספר רב יותר של סוגי משימות; עם העלייה בגיל, ההסתברות לעבוד עם הכלים בשלושה סוגי משימות ומעלה יורדת באופן עקבי. בקרב מפתחים, גברים מדווחים יותר מנשים על שימוש בשישה סוגי משימות ומעלה, בעוד שבתפקידים לא טכנולוגיים המגמה מתהפכת – נשים נוטות לגיוון רחב יותר בשימוש בכלים. מנגד, המחקר לא מצא פערים מובהקים בהיקף השימוש לפי אזור מגורים, השכלה או סוג החברה – כולם משתמשים, השאלה רק כמה ולמה.

המחקר בחן גם את הצד הפחות נוח: תחושת האיום על עתיד התעסוקה. כאן התמונה מורכבת יותר. כ־27% מהמשיבים סבורים שבינה מלאכותית יוצרת עלולה להיות "איום במידה רבה" על עבודתם, אולם 68% רואים בה במקביל הזדמנות משמעותית להתפתחות תעסוקתית. עובדים לא טכנולוגיים נוטים יותר לראות ב־GenAI הזדמנות (כ־76% במידה רבה) לעומת עובדים טכנולוגיים (כ־65%), בעוד מפתחי תוכנה ואנשי דאטה מרגישים פגיעים יותר: כ־31% מהם מדווחים על תחושת איום גבוהה על מקום העבודה, לעומת כ־14% בלבד בתפקידים לא טכנולוגיים.

גם המיקום הגיאוגרפי ורמת ההשכלה משפיעים. עובדים המתגוררים בתל אביב והמרכז חשים פחות מאוימים בהשוואה לעובדים מהצפון, הדרום, ירושלים או מחו"ל. בעלי השכלה לא אקדמית מדווחים על רמת איום גבוהה יותר לעומת בעלי תואר ראשון ומעלה. מנקודת מבט של מדיניות, מדובר בקבוצות שזקוקות כנראה ליותר ליווי, הכשרות והסברה – כדי שלא ירגישו שמקומם בשוק העבודה מתערער דווקא כאשר הפריון עולה.

עבור קוראי CHIPORTAL – מנהלי פיתוח, ארכיטקטים ומהנדסים בחברות שבבים ותוכנה – הדו"ח מספק אישוש אמפירי למה שמרגישים ביום־יום: GenAI כבר כאן, והוא משנה את אופן העבודה בקנה מידה רחב. יחד עם זאת, הוא מזכיר שגם אם כיום התרומה לפריון ברורה והאופטימיות גוברת על הפחד, יש פלחים של עובדים – במיוחד צעירים בפריפריה וללא השכלה אקדמית – שחוששים להישאר מאחור. עבור החברות, המשמעות היא שהשקעה בכלי GenAI צריכה לבוא יחד עם השקעה בהכשרת עובדים, בניהול שינויים תרבותי ובהנגשת הכלים גם למי שנמצאים "בקצה" הארגון.

הפוסט מחקר חדש: GenAI כבר חלק משגרת העבודה בהייטק – אבל הצעירים בפריפריה חוששים יותר על מקום העבודה הופיע לראשונה ב-Chiportal.

במהלך חסר תקדים, הודיעו אינטל (NASDAQ: INTC) ו-AMD (NASDAQ: AMD) על הקמת קבוצת ייעוץ לאקו-סיסטם x86, שתאחד מנהיגי טכנולוגיה ותעצב את עתיד הארכיטקטורה הנפוצה בעולם בתחום המחשוב. מטרת הקבוצה היא להרחיב את האקו-סיסטם באמצעות הבטחת תאימות בין פלטפורמות, פישוט פיתוח תוכנה ומתן מענה לצרכים ארכיטקטוניים במטרה ליצור פתרונות חדשניים ומדרגיים לעתיד.

בקבוצת הייעוץ חברים שמות ידועים כמו לינוס טורבאלדס וטים סוויני, ומייסדים נוספים כגון ברודקום, דל, גוגל, HPE, HP Inc., לנובו, מטא, מיקרוסופט, אורקל ורד האט.

במשך יותר מארבעה עשורים, שימשה ארכיטקטורת x86 כבסיס לעולם המחשוב המודרני והפכה לארכיטקטורה המועדפת במרכזי נתונים ומחשבים אישיים. כיום, עם ההתפתחויות במטעני עבודה של AI, שבבים מותאמים אישית, חידושים באריזות תלת-ממדיות ובמערכות ארכיטקטורה – הרחבת האקו-סיסטם של x86 חשובה יותר מאי פעם.

מנכ"ל אינטל, פאט גלסינגר, ציין כי "אנו עומדים על סף אחת התפניות המשמעותיות ביותר בארכיטקטורת x86 זה עשרות שנים, עם רמות חדשות של התאמה אישית, תאימות ומדרגיות הנחוצות לענות על צורכי הלקוחות." מנכ"לית AMD, ליסה סו, הדגישה כי "הקמת קבוצת הייעוץ לאקו-סיסטם x86 תבטיח שהארכיטקטורה תמשיך להתפתח כפלטפורמה המועדפת למפתחים וללקוחות."

היוזמה שואפת ליצור סט אחיד של הוראות וממשקים ארכיטקטוניים, לשפר את תאימות המוצרים ולהקל על פיתוח התוכנה באקו-סיסטם כולו.

הפוסט שיתוף פעולה חסר תקדים: אינטל ו-AMD מקימות קבוצת ייעוץ לאקו-סיסטם x86 להאצת החדשנות עבור מפתחים ולקוחות הופיע לראשונה ב-Chiportal.

גרסה 4.1 של הפתרון, שכוללת סוכן ניפוי שגיאות מורחב, וגם פונקציונליות חדשה לשיפור האבטחה, השימושיות ויציבות הפלטפורמה, זמינה עכשיו. עדכונים לרכיבים המשולבים WolfSSL ו-OpenSSL בתוך Nucleus 4.1 מאפשרים למפתחי תוכנה מוטבעת להוסיף יותר יצרניות תוך הגדלת האבטחה והביצועים במוצרי הקצה המתוחכמים של היום.

Nucleus ReadyStart 4.1 המבוסס על מערכת ההפעלה בזמן אמת (RTOS) של התוכנה Nucleus מתוצרת Siemens Digital Industries Software, מתוכנן לפעול עם מסגרת ה-IOT המוטבעת של סימנס, ומאפשר לצרף, לנטר, לנהל ולעדכן באופן מאובטח מכשירים מוטבעים ממגוון של פלטפורמות ענן מסחריות.

התוכנה Nucleus ReadyStart היא פתרון כרוך שכולל שרשראות כלים, קוד מקור וכלי פיתוח/ ניתוח של תוכנה מוטבעת כדי לספק פתרון RTOS אחד "מוכן לשימוש" ללא תמלוגים. למפתחי תוכנה מוטבעת שמסתמכים על טכנולוגיות מבוססות ARM במוצרים הכי חדישים שלהם, הפתרון Nucleus ReadyStart עוזר לקצר את זמן ההגעה לשוק עם כלים משולבים וזרימות עבודה קלות לשימוש.

המעבדים של ARM, שנמצאים במאות מיליארדי מכשירים בכל העולם, ממוטבים למיקרו בקרים זולים ויעילים אנרגטית שמשמשים ביישומים כמו מוצרים תעשייתיים, צרכניים והאינטרנט של הדברים.

הפצה אחת כדי להאיץ את הפיתוח של מערכות מוטבעות

אילוצי משאבים וזמן הגעה לשוק הם אתגרים חשובים שניצבים כיום בפני מפתחי תוכנה מוטבעת, ולכן Nucleus ReadyStart מספק את הרכיבים החשובים שנחוצים כדי לפתח מכשירים שמצריכים ביצועי זמן אמת חזקים עם שטח פיזי קטן. כהפצה אחת שמאיצה הכנה מהירה של מערכת שלמה, ומציעה חבילות תמיכה בכרטיסים (BSPs) עשירות, הפתרון Nucleus ReadyStart כולל את כלי התוכנה Sourcery של סימנס, כולל ערכת כלי התוכנה Sourcery CodeBench, טכנולוגיית פיתוח מימשקי משתמש משולבת ושירותי ניהול צריכת חשמל כדי לתמוך בפיתוח של מערכות מהירות ואמינות.

הפוסט סימנס משפרת את Nucleus ReadyStart לפלטפורמות ARM עם פונקציות ניפוי שגיאות, אבטחה ויציבות משופרות הופיע לראשונה ב-Chiportal.