הבינה המלאכותית מתפתחת ומוטמעת בקצב שיא, ולא רק שהיא מעוררת עניין ציבורי גדול אלא היא אף מביאה לשאלות מהותיות ולדאגות של ממש בנוגע לעתידו של שוק התעסוקה. מחקר חדש של מרכז טאוב ומכון מוזאיק מנתח את השפעת הטכנולוגיות החדשות על העובדים בישראל, בהתבסס על נתונים מסקרי כוח אדם לשנים 2023–2024. מאפייני החשיפה לבינה מלאכותית, כפי שנמצאו במחקר, מאפשרים להעריך ולִצפות אילו מקצועות בישראל יושפעו מהבינה המלאכותית יותר ואילו פחות. בהתאם לכך אפשר לחזות אילו אוכלוסיות צפויות "להרוויח" ממנה ואילו עלולות להיפגע. במחקר נמצא כי בין 2023 ל-2024 חלה עלייה של 5 נקודות האחוז לפחות ברמת החשיפה לעובד הממוצע – גידול שמוסבר בעיקר בהתקדמות טכנולוגית, ולא בשינוי שוק התעסוקה. העלייה החדה ביותר בחשיפה נרשמה דווקא בקרב משלחי יד המאופיינים בסיכון גבוה להחלפה בבינה מלאכותית. החוקרים, מיכאל דבאוי, יונתן וינטר, פרופ' גיל אפשטיין, פרופ' אבי וייס ואפרת בכר-נתנאל, קוראים לגיבוש מדיניות המותאמת להתמודדות עם השינויים. 

רמת החשיפה

כדי לאמוד את אחוז האנשים החשופים לבינה המלאכותית בענף מסוים או באוכלוסייה מסוימת, פותחו כמה מדדים להערכת ההשפעה של הטכנולוגיה על משלחי היד השונים. ציון החשיפה ניתן לפי היקפן היחסי של מטלות שהבינה המלאכותית מתיימרת לבצע מתוך כלל המטלות המרכיבות את משלח היד. המדד המיוחס לכל משלח יד משקף את אחוז המטלות האופייניות למשלח היד שאותן בינה מלאכותית מסוגלת לבצע באיכות אנושית ובמהירות גבוהה משל עובד אנושי.

החלפה או השלמה? תלוי במקצוע

המחקר מחדד את ההבחנה בין משלחי יד שבהם בינה מלאכותית משלימה עובדים אנושיים ומסייעת להם, לבין אלה שהיא עלולה להחליפם. במשלחי יד עם "השלמתיות נמוכה" – כלומר כאלה שבהם ההתערבות האנושית אינה נחוצה כדי להשלים את המשימה, ולכן הטכנולוגיה עלולה להחליף את האדם – נרשמה העלייה החדה ביותר ברמות החשיפה בין 2023 ל־2024. ענפי הפיננסיים, המינהל והמסחר מצטיינים ברמות חשיפה גבוהות ובתחליפיות גבוהה במיוחד. לעומת זאת, מקצועות כמו הוראה ורפואה, המאופיינים ב"השלמתיות גבוהה", חשופים גם הם לטכנולוגיה – אך העובדים בהם צפויים להסתייע בה ולא להיות מוחלפים.נשים חשופות יותר לבינה מלאכותית מגברים, ובפרט במקצועות שבהם הסיכון להחלפה גבוה.

הפערים ניכרים במיוחד במגזר הערבי

המחקר מצא כי שיעור החשיפה של עובדות גבוה מזה של עובדים. עם זאת העובדות "מקוטבות" על פני מדד ההשלמתיות, ושיעור גבוה יחסית מרוכז בקצוות ההתפלגות. עיקר הפער ברמת החשיפה נובע מהעוסקות והעוסקים במשלחי היד שבהם סכנת ההחלפה היא הגבוהה ביותר: יותר מרבע מהנשים נמצאות בקבוצה זו לעומת פחות מחמישית מהגברים, כלומר שיעורי החשיפה של הנשים גבוהים משמעותית מאלו של עמיתיהן הגברים (הדבר נובע בין היתר מריכוז הנשים במשלחי יד כגון מזכירות ונציגות מכירות או שירות לקוחות טלפוני). תופעה זו נכונה גם בתוך כל מגזר, והפער המגדרי הגדול ביותר נמצא במגזר הערבי, שבו שיעור החשיפה של העובדות גדול פי 2 מזה של העובדים בממוצע – אם כי שיעורי החשיפה של ערביות וערבים נמוכים משמעותית מאלו של יהודיות ויהודים.

חשיפה גבוהה לבינה מלאכותית מעלה את הסיכון להישאר מחוץ לשוק העבודה

המחקר מראה כי שיעורי החשיפה הממוצעים שונים בין קבוצות המועסקים והמובטלים, וכי בקרב עצמאים ואילו שאינם משתתפים בשוק העבודה שיעור החשיפה נמוך במקצת מאשר בקרב שכירים ומובטלים. זאת ועוד, נמצא כי מדד החשיפה לבינה מלאכותית מנבא אי-תעסוקה: כלומר הסתברות הפרט להיות מובטל או מיואש מחיפוש עבודה עולה באופן מובהק עם עלייה בחשיפה לבינה מלאכותית. ממצא זה עשוי להעיד על התחלה של השפעה ממשית של הבינה המלאכותית על רמות התעסוקה בישראל.

פרופ' גיל אפשטיין, מעורכי המחקר, אומר: "בהמשך למחקר הקודם, שבו עסקנו במיפוי ראשוני של החשיפה לבינה מלאכותית בשוק העבודה, במחקר הזה אנחנו מדגישים את התעצמות הטכנולוגיה ומראים כי ב-2024 חל זינוק בחשיפה לבינה מלאכותית בישראל, במיוחד במקצועות בסיכון גבוה להחלפה. נשים, ובפרט מהמגזר הערבי, חשופות במיוחד. כבר לא מדובר בעתיד הרחוק, אלא בשינוי שמתחולל כאן ועכשיו".מיכאל דבאוי, מעורכי המחקר, מוסיף: "לראשונה ניתן לראות באופן חד-משמעי כי החשיפה לבינה מלאכותית הולכת יד ביד עם אי-תעסוקה (במיוחד במקצועות שבהם הפוטנציאל שלה להחליף עובדים גבוה יותר). ייתכן כי כבר בשנת 2024 עובדים ישראלים פוטרו (או לא הצליחו למצוא עבודה) בשל יכולותיה של הבינה המלאכותית לבצע רבות ממטלותיהם, או בשל הציפייה שבינה מלאכותית תוכל לבצען".
 
אפרת בכר-נתנאל, גם היא מעורכי המחקר, אומרת כי: "המחקר ממחיש היטב את קצב התפתחות הטכנולוגיה והיקף השפעותיה על שוק העבודה הישראלי. ניתן להצביע על פערים משמעותיים בהיבטי החשיפה וההשלמתיות בין קבוצות שונות בשוק העבודה, אם כי אין ספק שהטמעת AI מהווה כר פורה להגדלת הפריון והתפוקה במשק.  נדרשת מדיניות מושכלת שתנווט את אימוץ הבינה המלאכותית בישראל באופן מיטבי, שיאפשר את מקסום התועלות למשק ולמדינה תוך שמירה על הביטחון הכלכלי-חברתי של האזרחים".

מכון מוזאיק למדיניות בינה מלאכותית (ע"ר), הוקם במטרה להבטיח שבינה מלאכותית תתרום לשגשוגה של כלל החברה הישראלית. המכון פועל בשיתוף עם מיטב המומחים מתחומי המעשה, המחקר והרוח באקדמיה, בתעשייה ובמגזר הציבורי, במטרה לגבש ולקדם מדיניות מבוססת נתונים ומחקר, ולהעמיד את היסודות למתווה לאומי לאור מהפכת הבינה המלאכותית בשוק התעסוקה, בכלכלה ובחברה הישראלית. הוועדה המייעצת של מכון מוזאיק מורכבת ממנהיגים בתחומי הכלכלה, הטכנולוגיה, הפילוסופיה, מדעי החברה וממשל.מרכז טאוב לחקר המדיניות החברתית בישראל הוא מוסד מחקר עצמאי ובלתי מפלגתי העוסק בנושאי כלכלה וחברה. המרכז מספק לקובעי המדיניות ולציבור מחקרים ונתונים בכמה מהסוגיות החשובות ביותר שישראל מתמודדת עימן בתחומי החינוך, הבריאות, הרווחה, שוק העבודה והמדיניות הכלכלית, כדי להשפיע על תהליכי קבלת ההחלטות בישראל ולשפר את רווחת כל תושבי המדינה.

הפוסט הבינה המלאכותית מתעצמת ומאיימת על העובדים הפגיעים ביותר הופיע לראשונה ב-Chiportal.

מה קורה כש-AI מחליף רואי חשבון, כותבי חוזים ואפילו רופאים? פרופ' גיל אפשטיין, כלכלן מאוניברסיטת בר אילן וחוקר מוביל במרכז קאוב, חושף מחקר חדש על ההשפעות הדרמטיות של הבינה המלאכותית על שוק העבודה בישראל, ומזהיר: "מי שלא ישקיע בעצמו – יישאר מאחור".

הבינה המלאכותית משנה את כללי המשחק בשוק העבודה – מחליפה רואי חשבון, מסייעת לרופאים, ומעלה חשש לאי־שוויון כלכלי חמור. כך אומר פרופ’ גיל אפשטיין, מרצה לכלכלה באוניברסיטת בר אילן וחוקר ראשי במרכז קאוב, נחשב לאחד מהחוקרים הבכירים בישראל בתחום הכלכלה והמדיניות הציבורית של טכנולוגיות מתקדמות. במסגרת ראיון לקראת כנס חדש של חברת ASD, הוא שיתף תובנות ממחקר חדש שמרכז קאוב עתיד לפרסם בתחילת החודש הקרוב – ובו ניתוח עדכני של עתיד התעסוקה בעידן הבינה המלאכותית, בהתבסס על מודלים כלכליים ונתוני עומק מהמשק הישראלי. פרופ' אפשטיין ישתתף במפגש מועדון הסיליקון קלאב בנושא: "סליחה, אתם במקצוע הלא נכון – השפעת הבינה המלאכותית על עולם העבודה העתידי שיתקיים ביום שלישי, 1/4/2025 במוזיאון אנו באוניברסיטת תל אביב בארגון חברת ASG.

לדבריו, הדוח הקודם של המרכז פורסם כבר במאי 2023, והוא היה הראשון מסוגו שבחן לעומק את רמת החשיפה של המשק הישראלי לבינה מלאכותית. כעת, יוצג מחקר מתקדם ומעודכן – הכולל מדדים חדשים להשלמתיות ולתחליפיות, המתארים עד כמה מקצועות מסוימים צפויים להשתנות, להשתדרג או להיעלם לחלוטין כתוצאה מהתפתחות טכנולוגיות AI.

"הבינה המלאכותית משתנה כל כך מהר, שהמדדים ששימשו אותנו רק בשנה שעברה – כבר לא רלוונטיים", מסביר אפשטיין. "מה שראינו אז עם GPT-3, לא דומה למה שאפשר לראות היום עם גרסה 4.5. כל התחום מתקדם בקצב אקספוננציאלי, ולכן המדידה והתחזית חייבות להתעדכן כל הזמן".

השלמתיות מול חשיפה – ומי נמצא בסיכון?

שני המונחים המרכזיים שמוביל המחקר הם "חשיפה" (exposure) ו־"השלמתיות" (complementarity). לדבריו, מקצועות שבהם רמת החשיפה ל-AI גבוהה אך האשלמתיות נמוכה – נמצאים בסיכון גבוה במיוחד להחלפה על ידי טכנולוגיה.

"כשיש לאדם חשיפה גבוהה אך אין לו אשלמתיות – זו תחלופה. כלומר, הוא בסיכון ממשי. לעומת זאת, כאשר הכלי הטכנולוגי משלים את עבודתו של האדם – נוצרת סינרגיה שדווקא יכולה להעצים את הפריון שלו", אומר אפשטיין.

הנתונים מראים כי ככל שרמת ההשכלה גבוהה יותר – כך גם עולה החשיפה ל-AI, אך גם האשלמתיות. במקצועות דוגמת משפטים, ראיית חשבון ורפואה, כבר ניתן לראות בפועל כיצד מערכות AI מבצעות משימות שבעבר דרשו עבודה אנושית מרובה – ולעיתים אף עושות זאת ברמה גבוהה יותר.

"הכנסתי חוזה משפטי לכלי AI והוא פשוט סימן לי את כל ההערות שאני בעצמי כותב בדרך כלל. הכלי יודע להפיק נוסחים מדויקים, לזהות בעיות ולסכם טקסטים. זה מדהים – וגם קצת מפחיד", הוא משתף.

אחת הדוגמאות הבולטות שמביא אפשטיין היא מהתחום הרפואי: בן דודו, רופא גסטרולוג באנגליה, פיתח מערכת מבוססת AI לקולונוסקופיה – וביצע ניסוי השוואתי בין שלוש קבוצות: רופא בלבד, AI בלבד, ושילוב של רופא ו-AI. באופן מפתיע, התברר כי ה-AI לבדו ביצע את ההחלטות בצורה הטובה ביותר. "הרופאים ניסו להוכיח שהם טובים יותר מהמערכת – ובכך דווקא פגעו באיכות ההחלטות. זה מדגים עד כמה חשוב להבין מתי לעזור לטכנולוגיה – ומתי פשוט לא להפריע לה".

והאם כל זה ייתר את האדם?

על אף התחזיות האופטימיות של גופים בינלאומיים, כמו הפורום הכלכלי העולמי, לפיהן נטו ייווצרו יותר משרות עד 2030 – אפשטיין סבור שיש מקום לדאגה:
"גם אם יהיו יותר משרות – הן לא בהכרח יתאימו לכולם. יהיו קבוצות אוכלוסייה שלמות שלא יוכלו לעבור הסבה או לרכוש כישורים חדשים בזמן. הפערים החברתיים רק יעמיקו".

לדבריו, ישראל נמצאת כיום בפיגור ביחס לעולם המערבי בהטמעת AI: "אנשים כמעט לא משתמשים בכלים האלה. אני הכרחתי את עצמי מההתחלה ללמוד, לשלם, להשתמש כל יום. זה דורש שינוי תודעתי".

אפשטיין מתריע גם מפני השלכות גיאו-כלכליות של המהפכה, במיוחד במדינה קטנה עם תלות בטכנולוגיה:

"אין לנו תשתיות כמו ענן או חשמל זול. הדבר היחיד שיש לנו הוא היכולת לפתח רעיונות. אם לא נשכיל להשקיע בפיתוחים עצמיים ובשמירה על חדשנות – נהפוך מהר מאוד למדינה שתלויה לחלוטין באחרים".

סיכום: הילד שמתלהב מהטכנולוגיה – אבל עם עין פקוחה

למרות האזהרות, אפשטיין מודה שהוא ניגש לתחום בהתלהבות גדולה: "אני כמו ילד קטן – מתלהב מכל יכולת חדשה. כתבתי אפליקציות עם אלפי שורות קוד בלי לכתוב שורת קוד אחת, רק עם AI. אבל ההתלהבות הזו לא מבטלת את החששות – היא רק מדגישה עד כמה חשוב להבין מה קורה".

תגים:
ASD

ביטוי מפתח:
עתיד התעסוקה בעידן הבינה המלאכותית

נרדפים לביטוי המפתח:
ההשפעה של AI על שוק העבודה, תעסוקה ובינה מלאכותית, מהפכת העבודה הדיגיטלית, שינויים תעסוקתיים בעקבות טכנולוגיה, שוק העבודה בעידן AI

אם תרצה עיצוב לדף הבית, או גרסת ניוזלטר, או אפילו שאלות לריאיון המשך – אני כאן!

הפוסט לקראת מפגש הסיליקון קלאב: "הבינה המלאכותית רצה קדימה, המדינה חייבת לסייע הופיע לראשונה ב-Chiportal.