"האם האדם עדיין יצירתי יותר מהמכונה?" זו השאלה שהעלה פרופ' יועד קנת מהטכניון במפגש הסיליקון קלאב שנערך ב-6 בינואר בבית IBM בפתח תקווה, ביוזמת חברת ASG , בה נגע באחת הסוגיות החשובות והמסקרנות ביותר בעידן הטכנולוגי: היכולת להשוות בין היצירתיות האנושית לבין מערכות בינה מלאכותית (AI).

במפגש הסיליקון קלאב שנערך ב-6 בינואר בבית IBM בפתח תקווה, ביוזמת חברת ASG, הציג פרופ' יועד קנת מהטכניון את אחת השאלות המרכזיות והמסקרנות ביותר בעידן הבינה המלאכותית: "מי יצירתי יותר – האדם או המכונה?" בהרצאה מעמיקה ומעוררת השראה, נגע פרופ' קנת במורכבות של חקר היצירתיות, תפקיד הידע והיכולת האנושית לשאול שאלות פורצות דרך.

פרופ' קנת פתח את הרצאתו בתיאור חקר היצירתיות כתחום צעיר יחסית שהתפתח בעיקר בשלושת העשורים האחרונים. לדבריו, היצירתיות היא מושג רחב הכולל תחתיו תהליכים רבים ומגוונים, מיצירת רעיונות חדשניים ועד פתרון בעיות בצורה אנליטית. "היצירתיות אינה תכונה בודדת," הסביר. "מדובר בתופעה דינמית, מורכבת, וכמעט כל תחום במוח שלנו משתתף בתהליך היצירתי – מהדמיון הילדותי ועד למטלות אנליטיות מורכבות." מהמחקרים שביצע, עולה כי הדרך להבין יצירתיות עוברת דרך ניתוח המרכיבים השונים של המושג. הוא ציין כי היצירתיות תלויה במידה רבה ביכולת האדם לארגן את הידע שלו ולשלב אותו בתהליכי חשיבה גמישים.

בהתמקדותו בתפקיד הידע, הדגיש פרופ' קנת את הרעיון שיצירתיות היא למעשה היכולת לקחת ידע קיים ולייצר ממנו ידע חדש. בניגוד לדעה הרווחת שידע הוא רק מאגר סטטי של עובדות, הוא טוען שידע מאורגן היטב הוא הבסיס לכל חשיבה יצירתית. במעבדתו בטכניון, הוא וצוותו חוקרים כיצד ארגון של מושגים בידע משפיע על גמישות החשיבה ועל היכולת לייצר רעיונות מקוריים. פרופ' קנת הסביר כי במצבים שבהם מושגים קרובים זה לזה ברשת הידע של האדם, יש יותר סיכוי לחשיבה גמישה ולפריצות דרך יצירתיות. הוא הדגיש את הייחודיות של המוח האנושי בהשוואה למערכות AI, וציין כי למרות ההתקדמות המרשימה של מכונות, הן עדיין אינן יכולות להתחרות בגמישות ובמגוון של תהליכי החשיבה האנושיים.

אחת מהמשימות המרכזיות במחקריו היא "משימת השימושים האלטרנטיביים," שבה נבדקים מתבקשים לייצר כמה שיותר רעיונות לשימושים בחפצים יומיומיים. לדוגמה, כאשר מציגים לנבדקים קופסה פשוטה, התגובה הראשונה של רובם היא להשתמש בה לאחסון – תשובה פונקציונלית אך לא יצירתית במיוחד. עם זאת, ככל שהנבדקים מייצרים יותר רעיונות, התשובות שלהם הופכות למקוריות וליצירתיות יותר. "המוח האנושי נבנה לייצר גיוון," ציין פרופ' קנת, "והתשובות היצירתיות מגיעות לעיתים רק אחרי תהליך ממושך של חשיבה והתנסות."

פרופ' קנת הציג גם מודלים ממחקרים עדכניים שמשווים בין חשיבה אנושית למודלי AI מתקדמים כמו GPT. בעוד שמודלים אלה מצליחים לייצר תשובות שנראות יצירתיות, הן נוטות להיות פחות מגוונות ומקוריות לעומת תשובות אנושיות. "המכונה מצטיינת באיסוף ידע קיים ובהצגתו בדרכים שונות," אמר, "אך היא מתקשה לחרוג מהמגבלות של המידע שאגרה וליצור חיבורים בלתי צפויים כפי שהמוח האנושי יודע לעשות."

לשאול את השאלות הטובות

בהרצאתו, הדגיש פרופ' קנת את החשיבות של שאילת שאלות כבסיס לחשיבה יצירתית. לדבריו, שאלות מורכבות מובילות לחשיבה מעמיקה ולפיתוח רעיונות חדשים. במעבדתו פותחה מטלה שמאפשרת למדוד את רמת המורכבות של שאלות הנבדקים, והמחקרים מראים כי אנשים השואלים שאלות פשוטות נוטים להיות פחות יצירתיים, בעוד אלו השואלים שאלות מורכבות מפגינים יצירתיות רבה יותר. "היכולת לשאול שאלות טובות היא תכונה שמבחינה אותנו כבני אדם," הסביר. "באמצעותה אנחנו יכולים להניע תהליכי חשיבה פורצי דרך ולפתח רעיונות חדשים."

לסיום, פרופ' קנת הזמין את המשתתפים לבקר במעבדתו בטכניון ולהתנסות בכלים ובשיטות המחקר שהוא וצוותו פיתחו. הוא גם שיתף בתובנה אופטימית: "למרות התקדמות הבינה המלאכותית, האדם עדיין מוביל ביצירתיות וביכולת לפרוץ דרך."

הפוסט "מי יותר יצירתי: האדם או המכונה?" הופיע לראשונה ב-Chiportal.

פרופ' יועד קנת, חוקר מוח בכיר בטכניון וחבר סגל הפקולטה למדע הנתונים וההחלטות (לשעבר הפקולטה לתעשייה וניהול, מוביל מחקר פורץ דרך על המנגנונים המוחיים המאפשרים יצירתיות. במחקריו הוא עוסק בניתוח תהליכי חשיבה גבוהים כמו חשיבה אסוציאטיבית, חיפוש בזיכרון ויצירתיות, הן באוכלוסיות תקינות והן באוכלוסיות קליניות.

פרופ' יועד קנת עומד בראש המעבדה לחקר מורכבות קוגניטיבית בטכניון, שבה הוא וחוקרים נוספים מנתחים את התהליכים המוחיים שמאפשרים יצירתיות. הוא פועל גם להנגשת המחקר לקהל הרחב ולשילוב תובנות מחקריות בפיתוח טכנולוגיות חדשות.

פרופ' קנת ייקח חלק במפגש הקרוב של הסיליקון קלאב, שיתקיים ב-6 בינואר 2025 באודיטוריום חברת יבמ בפתח תקווה. במפגש, תחת הכותרת "כוח המוח: יכולות המוח האנושי בעידן הבינה המלאכותית", יציג פרופ' קנת את הרצאתו "חשיבות יצירתיות המוח האנושי בעידן הבינה המלאכותית היוצרת".

"אחת השאלות הגדולות שמעלה המחקר שלי היא מי יותר יצירתי – האדם או המכונה?" אומר פרופ' קנת. לדבריו, יצירתיות היא מושג שאין לו הגדרה חד-משמעית, אך ניתן להתבונן בה כ"מילת מטריה הכוללת מגוון יכולות כמו דמיון, אלתור, אמנות, חלימה ואנלוגיות אסוציאטיביות." הוא מדגיש: "אפשר לחשוב על יצירתיות כתזמורת של כלי נגינה קוגניטיביים המנגנים בהרמוניה."

לדברי פרופ' קנת, "אחד ההבדלים המרכזיים בין יצירתיות אנושית למכונתית הוא הגברת השונות. בעוד שמכונות נוטות לצמצם שונות ולספק תשובות ממוקדות, בני אדם שואפים להרחיב את השונות, לשאול שאלות חדשות ולהתמודד עם עמימות." הוא מוסיף: "עמימות, גמישות ואקראיות הם מושגי מפתח ביצירתיות."

טכנולוגיה ויצירתיות: דואליות מורכבת

"עולם ה-AI משפיע עמוקות על חקר היצירתיות וגם על היכולת לפתח אותה," מציין פרופ' קנת. עם זאת, הוא מזהיר כי יש מחיר לצמצום החשיבה היצירתית שמכונות מביאות עמן. "השאלה הגדולה היא האם הטכנולוגיה בעתיד תעודד או תפריע לפיתוח יצירתיות," הוא אומר.

"בדוחות כמו 'עתיד העבודה' של הפורום הכלכלי העולמי, יצירתיות מדורגת כאחת התכונות החשובות לשוק העבודה העתידי," אומר פרופ' קנת. לדבריו, היכולת לפתח יצירתיות בדורות הבאים קריטית במיוחד לאור האתגרים הקיומיים של המאה ה-21, כמו משברים אקלימיים, מלחמות ומגפות. "עלינו לשאול שאלות מורכבות יותר ולמצוא פתרונות חדשים," הוא מדגיש.

פרופ' קנת מדגיש את הצורך בחיבור בין מחקר אקדמי למקבלי החלטות ומפתחי טכנולוגיה. "המטרה שלנו היא לשתף את התובנות שנאספו בשלושים השנים האחרונות ולפרק מיתוסים קיימים לגבי יצירתיות," הוא אומר. "זה דורש כיוון מחדש של השיח הציבורי והמקצועי."

חקר היצירתיות: אתגר מתמשך

"כל שבוע מתפרסם מאמר חדש העוסק במדידת יצירתיות," משתף פרופ' קנת. "זהו תחום מחקר דינמי שמשפיע על הדרך שבה אנו מבינים יצירתיות אנושית ומכונתית כאחד."

הפוסט יצירתיות אנושית מול יצירתיות מכונתית הופיע לראשונה ב-Chiportal.