האם מדיניות הגבלות היצוא האמריקנית על תעשיית השבבים הסינית משיגה את מטרתה – או שהיא דווקא מאיצה את מאמצי סין להגיע לעצמאות טכנולוגית? מאמר דעה שפרסם האנליסט הגיאו־אסטרטגי ד"ר אימרן חאליד טוען כי האסטרטגיה האמריקנית אינה מניבה את התוצאות שקיוו להשיג מתכנניה, וכי בטווח הארוך היא עלולה לפגוע גם בחברות השבבים האמריקניות.

הטענה דורשת הסתייגות. מגבלות היצוא שהטילה ארצות הברית מאז אוקטובר 2022 אכן הקשו על סין להשיג מעבדים מתקדמים, מערכות לייצור שבבים ותוכנות תכנון. לפי ניתוחים של המרכז למחקרים אסטרטגיים ובינלאומיים, CSIS, ההגבלות עיכבו את התקדמותה של סין והותירו בידי ארצות הברית ובעלות בריתה יתרון משמעותי בתכנון שבבים מתקדמים, בציוד ייצור ובמערכת המחקר והפיתוח. עם זאת, הן לא עצרו את ההתקדמות הסינית לחלוטין. מאות היא SMIC, יצרנית השבבים הגדולה בסין, שהצליחה לייצר שבבים בטכנולוגיות הנחשבות למתקדמות יחסית באמצעות מערכות ליתוגרפיה באור אולטרה־סגול עמוק, DUV, מתוצרת ASML. מערכות אלה אינן מיועדות בדרך כלל לייצור חסכוני בצמתים המתקדמים ביותר, ולכן נדרש שימוש במספר רב של שלבי חשיפה, במחיר של עלויות גבוהות יותר ותפוקות ייצור נמוכות ולא יציבות. שיג ציוד מערבי מתקדם דוחף את בייג'ינג להרחיב את התמיכה ביצרניות ציוד מקומיות כגון Naura ו־AMEC.

בסוף 2025 דווח כי הרשויות בסין דורשות מיצרני שבבים המבקשים להקים קווי ייצור חדשים להשתמש בציוד סיני בשיעור של לפחות 50%, ככל שקיימת חלופה מקומית מתאימה. מדובר בדרישה הנוגעת להרכב הציוד בקיבולת ייצור חדשה, ולא בהוכחה לכך שסין כבר מייצרת בעצמה מחצית מכל הציוד או השבבים שהיא צורכת. , שבבים שיוצרו בסין סיפקו בשנת 2025 כ־30% מהצריכה המקומית במדינה – הישג משמעותי, אך נמוך בהרבה מיעדי העצמאות שהציבה בייג'ינג בעבר. גם השימוש בציוד סיני מתקדם עדיין מוגבל, במיוחד בתחומים כמו ליתוגרפיה, מדידה ובקרת תהליכים. סין התקדמה בתחומי החריטה, השיקוע והניקוי, אך עדיין תלויה בספקים זרים במספר נקודות מפתח בתהליך הייצור. אינו נוגע רק ליכולתה הטכנולוגית של סין, אלא גם למחיר שמשלמות החברות האמריקניות. מכירות השבבים בעולם הגיעו בשנת 2024 ל־627.6 מיליארד דולר, וסין נותרה אחד השווקים הגדולים בענף.

מכון ITIF טוען כי אובדן מכירות בשוק הסיני עלול לצמצם את ההכנסות שמהן מממנות חברות אמריקניות מחקר ופיתוח, לפגוע בתעסוקה ולהחליש לאורך זמן את נתח השוק שלהן. מנגד, תומכי ההגבלות מדגישים כי אובדן הכנסות הוא מחיר מוצדק כאשר מדובר במניעת שימוש צבאי או ביטחוני בטכנולוגיות מתקדמות. 026 שינה משרד המסחר האמריקני חלק ממדיניותו והודיע כי בקשות ליצוא מעבדי Nvidia H200, מעבדי AMD MI325X ומוצרים דומים לסין ייבחנו לגופן, בכפוף לתנאי אבטחה, בדיקות משתמש סופי והבטחת אספקה מספקת לשוק האמריקני. השינוי לא ביטל את מגבלות היצוא, אך הוא סימן מעבר מסוים ממדיניות של דחייה כמעט אוטומטית לבחינה ממוקדת יותר של כל עסקה. כזי העולה מהוויכוח הוא שהגבלות יצוא יכולות לעכב את סין, אך אינן תחליף להשקעה אמריקנית ארוכת טווח. ככל שההגבלות רחבות יותר, הן יוצרות תמריץ חזק יותר לסין לפתח ציוד, תוכנות ומעבדים מקומיים. הגבלות ממוקדות על טכנולוגיות בעלות שימוש צבאי ברור עשויות לקנות זמן לארצות הברית; הגבלות גורפות על מוצרים מסחריים עלולות, מנגד, לזרז את הקמתה של שרשרת אספקה סינית מקבילה.

לכן מוקדם לקבוע שמלחמת השבבים האמריקנית "נכשלה". היא הצליחה להעלות את מחיר ההתקדמות הסינית ולשמר פערים בתחומים קריטיים, אך גם הפכה את העצמאות הטכנולוגית ליעד אסטרטגי דחוף יותר עבור בייג'ינג. השאלה המכרעת אינה רק כמה שנים יעכבו ההגבלות את סין, אלא כיצד תנצל ארצות הברית את הזמן הזה להשקעה במחקר, בכוח אדם, בייצור ובדור הבא של טכנולוגיות השבבים.

תגיות:

הפוסט האם מלחמת השבבים מול סין נכשלה? הופיע לראשונה ב-Chiportal.

מדיווח של China Daily שפורסם ב־11-2-2026 עולה כי חברות שרשרת האספקה הסינית לתעשיית השבבים מדווחות על “התקדמות משמעותית” בחומרים ובטכנולוגיות ליבה, כחלק מדחיפה מואצת ליותר עצמאות. (chinadaily.com.cn) במקביל, בוושינגטון גוברים הקולות להקשחת צעדי הפיקוח: ב־11-2-2026 דווח כי מחוקקים בארה״ב פנו לממשל בבקשה להרחיב את ההגבלות על ציוד ייצור שבבים המגיע לסין, כולל רכיבים ושירותים לכלים שכבר הותקנו במפעלים.

חומרים כימיים: פוטורזיסטים מתקדמים “תוצרת בית”

אחת הדוגמאות שמובאות בדיווח נוגעת לפוטורזיסט (Photoresist) – חומר פוטו־רגיש המשמש כמעין “דיו” בתהליך יצירת דפוסים זעירים על פרוסות סיליקון. לפי הדיווח, יצרניות שבבים מובילות כגון SMIC ו־Huahong Group ציינו התקדמות ביכולת הייצור המקומית של פוטורזיסטים.

עוד נטען כי Jiangsu Nata Opto-electronic Material פיתחה פוטורזיסט ל־ArF DUV (ליתוגרפיית אולטרה־סגול עמוק עם לייזר ארגון־פלואוריד), וסיפקה אותו באופן יציב לאורך 2025; הכנסותיה מפוטורזיסט ArF עברו 10 מיליון יואן ב־2024.

ציוד ייצור: עלייה בדירוגים, אבל ליתוגרפיה עדיין צוואר בקבוק

הדיווח מדגיש גם מגמה בציוד ייצור שבבים: לפי נתונים שמיוחסים לחברת מחקר יפנית בשם “Global Net”, שלוש יצרניות ציוד סיניות נכנסו לראשונה לדירוג 20 הגדולות בעולם לפי היקף מכירות ב־2025, לעומת חברה אחת בלבד ב־2022.

במרכז הרשימה מוזכרת Naura Technology Group, שלפי אותם נתונים עלתה ממקום 8 ב־2022 למקום 5 ב־2025, מאחורי ארבע ענקיות ציוד: ASML, Applied Materials, Lam Research ו־Tokyo Electron. (TrendForce) בדיווח נכתב כי ההכנסות של Naura לשנת 2025 טרם פורסמו רשמית, אך אומדן שהוזכר נע בין 46.8 ל־52 מיליארד יואן. (global.chinadaily.com.cn)

עוד מופיעה AMEC, שמערכות החריטה (Etching) שלה מתוארות כמתקרבות לחזית הטכנולוגית, ונכנסה לרשימה סביב המקום ה־13. (TrendForce) כלי החריטה הם רכיב קריטי בייצור שבבים, משום שהם “מפסלים” שכבות על גבי הסיליקון ליצירת מבנים תלת־ממדיים של טרנזיסטורים ומעגלים.

בתחום הליתוגרפיה, שהוא הקשה והרגיש ביותר, מוזכרת Shanghai Micro Electronics Equipment שנכנסה לרשימה סביב המקום ה־20. עם זאת, גם בדיווח עצמו מודגש שקיים פער דורות מול מובילות שוק הליתוגרפיה, וכי נדרשות פריצות דרך כדי לסגור אותו.

אמפמ
כותרת:
כותרת משנה:
תגים: שבבים, תעשיית השבבים, סין, ציוד לייצור שבבים, פוטורזיסט, ליתוגרפיה, חריטה, SEMI, רגולציה, גיאופוליטיקה
ביטוי מפתח: עצמאות שרשרת אספקה לשבבים בסין
נרדפים: עצמאות תעשיית השבבים בסין, ציוד ייצור שבבים סיני, פוטורזיסט ArF DUV, חלופות מקומיות לציוד מערבי, הגבלות יצוא על ציוד שבבים
SLUG: china-semiconductor-supply-chain-self-sufficiency-equipment-photoresist-2026

הפוסט שרשרת האספקה הסינית לשבבים מאיצה עצמאות: התקדמות בפוטורזיסטים ועלייה בדירוג יצרני ציוד הופיע לראשונה ב-Chiportal.

אפלייד מטיריאלס (Applied Materials), מספקת ציוד ושירותים לתעשיית השבבים, הודיעה על פיטורי כ־100 עובדים בישראל במסגרת מהלך עולמי לקיצוץ כ־4% מכוח־האדם – כ־1,400 עובדים ברחבי העולם. המהלך נועד “לפשט תהליכים ולהפוך את הארגון לתחרותי ויעיל יותר”, וייגבה עלות חד־פעמית של 160–180 מיליון דולר בעיקר בדו”חות הרבעון הפיסקלי הרביעי של 2025.

הקיצוצים מגיעים על רקע האטה במכירות והידוק מגבלות היצוא האמריקניות על טכנולוגיות שבבים לסין, מגבלות שהחברה העריכה כי יקזזו כ־600 מיליון דולר מהכנסותיה בשנת הכספים 2026. לפי דיווחי החברה, נכון לקיץ 2025 הועסקו בה כ־36,100 עובדים.

בישראל מפעילה אפלייד מטיריאלס מרכז פיתוח ותפעול משמעותי; על פי הדיווח המקורי ב-CTech, מתוך גל הפיטורים העולמי יושפעו כ־100 משרות מקומיות. החברה לא פרסמה חלוקה לפי אתרים או תפקידים.

במקביל למהלך המקומי, החברה ציינה כי הקיצוץ הגלובלי הוא חלק מתוכנית רחבה יותר להתאמת מצבת כוח־האדם לעידן אוטומציה ודיגיטציה, והדגישה כי הוא נועד לתמוך בצמיחה ארוכת־טווח.

מה חשוב לדעת בקצרה

• כ-100 משרות ייפגעו בישראל כחלק מקיצוץ של ~4% גלובלי (~1,400 עובדים). (ctech)
• עלות חד־פעמית: 160–180 מיליון דולר; רוב העלות תרשם ברבעון הפיסקלי הרביעי/2025. (Reuters)
• מגבלות היצוא לאסיה צפויות לגרוע כ-600 מיליון דולר מהכנסות FY2026. (Reuters)

הפוסט אפלייד מטיריאלס תפטר כ־100 עובדים בישראל כחלק מהתייעלות עולמית הופיע לראשונה ב-Chiportal.

באופן מפתיע, דווקא חברה סינית לא מוכרת הצליחה לגנוב את ההצגה השבוע בתערוכת SEMICON China היוקרתית: SiCarrier, יצרנית ציוד שבבים צעירה שנוסדה בשנת 2022, הציגה חמישה מוצרים מרכזיים שנועדו להתחרות ישירות בחברות הענק כמו Applied Materials, Tokyo Electron ו-ASML.

לפי דיווחים בתקשורת הסינית, לחברה רקורד מפתיע ומרשים. ראש מערך הטכנולוגיה של החברה, דאי ג'ון, מכהן גם כחבר דירקטוריון בחברת הייצור הסינית SMIC וכמפקח בקרן הסינית הגדולה לפיתוח תעשיית השבבים, Big Fund II. בנוסף, לפי דיווח של בלומברג, מדובר בגוף מגובה ממשלתית שפועל בשיתוף פעולה עם Huawei.

לחברה כבר יש פורטפוליו הולך וגדל של פטנטים בטכנולוגיות מפתח – באופטיקה, חומרים ובקרת תהליכים. אחד הבולטים שבהם התקבל בנובמבר 2024 ומתאר מצע אלקטרוסטטי (ESC) שמאפשר פיזור מהיר יותר של מטען חשמלי בתהליך עיבוד פרוסות שבבים. פטנט נוסף שתפס כותרות ב-2023, לפי ה-South China Morning Post, מתאר ייצור שבבים ברזולוציית 5 ננומטר באמצעות ציוד DUV – טכנולוגיה שאינה דורשת EUV יקר ונשלט על ידי הולנד.

הטכנולוגיה הזו, לפי בלומברג, מאפשרת חקיקה חוזרת ונשנית על פרוסת הסיליקון כדי להגדיל את צפיפות הטרנזיסטורים ולשפר ביצועים, תוך הוזלה אפשרית של עלויות הייצור.

בתערוכה עצמה הציגה החברה חמישה כלים מרכזיים שנקראו על שמות הרים מפורסמים בסין:

• מערכות אפיטקסיה מסוג "הר אמי" – לתהליכים קריטיים של ייצור שבבים מהדור השלישי
• מערכות חריטה מסוג "הר ווּיי"
• ציוד CVD מסוג "הר צ'אנגבאי"
• מערכות PVD מסוג "הר פוטואו"
• מערכות ALD מסוג "הר אלישאן"

מערכות אלו מיועדות לעבודה ברמות מתקדמות במיוחד – מ-28 ננומטר ועד מתחת ל-5 ננומטר, תוך התמקדות בתעשיות הזיכרון והמעבדים. במיוחד מדגישים בדיווחים את טכנולוגיות ה-ALD של החברה, החיוניות לעיבוי סרטים דקים ברמה אטומית – תחום הנשלט כיום על ידי ASML ו-TEL.

בעוד חברות כמו SMIC ו-Hua Hong מגבירות קצב ייצור ומבקשות להקטין את התלות בציוד מערבי, עולה כעת כוכבה של SiCarrier, שייתכן ותהפוך לאחד השחקנים המרכזיים בתחום ציוד השבבים בסין ובעולם כולו.

הפוסט SiCarrier הסינית מציבה אתגר ל- Applied Materials ו-ASML הופיע לראשונה ב-Chiportal.