מנכ"ל משרד הביטחון, אמיר ברעם, הגיב בחריפות הבוקר, ותיאר את ההחלטה כ"מקוממת וחסרת תקדים, שמדיפה ניחוח של שיקולים פוליטיים ומסחריים". לדבריו, צעד זה מתרחש "בשעה שישראל מנהלת מלחמה הכרחית וצודקת להסרת האיום הגרעיני והבליסטי על המזרח התיכון, אירופה והעולם כולו". משרד הביטחון קרא באופן מיידי לרשויות בצרפת לסגת מהחלטתן ולאפשר לחברות הישראליות להציג באופן הוגן.

בצלאל (בוצי) מכליס, נשיא ומנכ"ל אלביט מערכות, הגיב אף הוא ואמר: "שישים שנה לאחר נוסדה אלביט מערכות – ערב מלחמת ששת הימים ובצל אמברגו הנשק הצרפתי – אנו עדים שוב לפעולה בוטה ואגרסיבית מצד ממשלת צרפת. ניסיון מביך זה 'להסתיר' את הטכנולוגיה פורצת הדרך של אלביט מערכות מאחורי כיסוי בדיוני יתברר כחסר תועלת – בדיוק כפי שקרה לפני 60 שנה. הטכנולוגיה המובילה בעולם שלנו ממשיכה להוכיח את עצמה מבחינה מבצעית ומסחרית, עם ביקוש גובר ברחבי אירופה ומחוצה לה".

רקע והאשמות הדדיות

החברות הביטחוניות הישראליות, שאמורות היו להציג מערכות לחימה מתקדמות שפיתחו, השלימו את הקמת ביתניהן רק אתמול. הקמת הביתנים בוצעה על רקע צמצום השתתפותן בתערוכה בשל המלחמה עם איראן וסגירת נתב"ג, שגרמה לשיבושים לוגיסטיים. הניסיון הצרפתי להגביל את התצוגה הישראלית התבטא גם בהצבת קירות שחורים החוצצים בין הביתנים הישראליים למתחרים ממדינות אחרות.

זוהי אינה הפעם הראשונה שצרפת מגבילה את השתתפות חברות ישראליות בתערוכות נשק. גם בשנה שעברה נמנעה מהן השתתפות בשתי תערוכות אחרות בפריז, אז בטענה של רצון ללחוץ על ישראל לסיים את המלחמה בעזה. עם זאת, גורמים בישראל מפרשים את האטימה הנוכחית כניסיון צרפתי להגביל חשיפה של מערכות נשק ישראליות ללקוחות פוטנציאליים בעולם, מסיבות מסחריות גרידא, ובאצטלה של "שיקול מדיני".

הפרת חוזה ותחרות עזה

מנכ"ל משרד הביטחון, אמיר ברעם, הדגיש כי מדובר ב"מקרה מובהק של הפרת חוזה חתום, כסף ששולם על ההשתתפות, ואוניות שהובילו רכיבים ואמצעי לחימה רבים לקראת הצגתם". הוא חשף כי מסרים ראשונים מרשויות צרפת בדבר איסור הצגת מערכות נשק התקפיות התקבלו כבר לפני עשרה ימים, אך נדחו מכל וכל על ידו. "דרשו שנציג רק מערכות הגנתיות, בעוד שמשום מדינה לא הפנו בקשה כזאת ולא הסכמנו לשום תנאי סף שכזה. זה חוסר צדק, בייחוד כשאנחנו נלחמים באיראן במטרה לעצור את התקדמותה בתחום הגרעין והטילים הבליסטיים שמאיימים גם על אירופה. זה אבסורד".

ראש האגף לייצוא ביטחוני במשרד הביטחון, יאיר קולס, קשר את המהלך הצרפתי ישירות לתחרות העזה בין חברות הנשק הצרפתיות לישראליות. לדבריו, השנה משרד הביטחון אף קידם עסקה משמעותית עם מדינה אירופית לאספקת מערכת נשק ישראלית, כשהלקוחה ביקשה לשמור על סודיות מחשש ללחץ מדיני מצד הנשיא מקרון לטובת חברות צרפתיות.

גם מנכ"ל התעשייה האווירית, בועז לוי, התייחס ליריבות ולתחרות הקשה, וציין כי לפני כשנתיים הנשיא מקרון ניסה להפעיל לחץ דומה על ממשלת גרמניה להעדיף מערכת הגנה אווירית חלופית למערכת "החץ 3" הישראלית, שנמכרה לגרמניה בעסקת ענק. "אין שום סוג של שיתוף פעולה בין החברות הביטחוניות בישראל לאלה שבצרפת. הם לא קונים מאיתנו ואנחנו לא קונים מהם. נקודות המפגש שלנו הן במכרזים על עסקאות ברחבי העולם, וברובם אנחנו מנצחים. מי שמנסה להבין למה, שיביט על היכולות שצה"ל מפגין בימים אלה באיראן", אמר לוי.

החברות הישראליות שנפגעו מההחלטה הן תע"א, אלביט מערכות, יוויז'ן, רפאל, עשות אשקלון, אירונאוטיקס ומנועי בית שמש, לצד ביתן ייעודי של סיב"ט (האגף לייצוא ביטחוני במשרד הביטחון) המציג סטארט-אפים בתחום הדיפנס-טק. במשרד הביטחון מייחסים את המגבלות להירתמותו האישית של מקרון לטובת התעשיות הצרפתיות. "לא נלך משם," אמר מנכ"ל משרד הביטחון ברעם, "הניסיון לסגור את הביתנים שלנו עם קירות שעטופים בבדים שחורים הוא גס ובוטה, היה רק חסר שידביקו עליהם טלאי צהוב. זה לא מתקבל על הדעת". משרד הביטחון והתעשיות הישראליות נערכים למהלך משפטי נגד ממשלת צרפת.

הפוסט סערה דיפלומטית בסלון האווירי בפריז: ממשלת צרפת אטמה את ביתני התעשיות הביטחוניות הישראליות הופיע לראשונה ב-Chiportal.

צרפת רואה בשבבים עדיפות אסטרטגית וחשפה תוכנית השקעות של 5 מיליארד אירו לפיתוח וייצור טכנולוגיות אלקטרוניקה בחזית הקידמה עד 2030.

בביקור ב-12 ביולי במפעל הייצור של STMicroelectronics בקרול, נשיא צרפת עמנואל מקרון הציג את השאיפות והפעולות של תוכנית ההשקעות "אלקטרוניקה 2030".

"אלקטרוניקה 2030" היא חלק בלתי נפרד של "צרפת 2030", תוכנית השקעות שהושקה באוקטובר 2021 כדי לחדש את המשק התעשייתי של צרפת וליצור מובילים טכנולוגיים עתידיים במגזרים אסטרטגיים כמו שבבים, רובוטיקה, רכב חשמלי, ומקורות של אנרגיה גרעינית ומתחדשת.

התוכנית כוללת שלוש מטרות עיקריות:

• הגדלת קיבולת הייצור של שבבים.
• תמיכה בחדשנות ומחקר.
• תמיכה בלימוד והכשרה באלקטרוניקה כדי למלא את צורכי המיומנויות העתידיים.

צורכי השבבים של צרפת ואירופה צפויים להכפיל את עצמם עד 2030, לא רק בגלל השינוי הדיגיטלי אלא גם בגלל השינוי הסביבתי והאנרגטי. חוק השבבים האירופי, שעליו הודיעה הנציבות האירופית בפברואר, אמור לגייס 43 מיליארד אירו במימון ציבורי ופרטי לתעשיית השבבים, עם שאיפה להכפיל את החלק הנוכחי של האיחוד האירופי בייצור השבבים העולמי ל-20% ב-2030.

"חוק השבבים האירופי מראה את הנכונות של האיחוד לנקוט בפעולה ולהחזיר את הריבונות שלנו בתחום האלקטרוניקה", אמר תיירי ברטון, הנציב האירופי לשוק הפנימי. "תוך כשלושים שנה, עברנו מ-40% מקיבולת הייצור העולמית לפחות מ-10%. כיום התלות הזאת כבר לא מתקבלת על הדעת, כי היא משפיעה על כל שרשרת הערך".

עם "אלקטרוניקה 2020", צרפת מאמצת עכשיו את הדינמיקה האירופית ותכפיל את קיבולת ייצור השבבים שלה, אמר ברטון.

ב-2022 צרפת תתמוך בפרויקטי חדשנות גדולים שמעורבים בהם 15 חברות מובילות בתעשייה ו-150 שותפים ותגייס 10 מיליארד אירו למחקר וקיבולת ייצור. פרויקטים אלה צפויים להוביל ליצירת יותר מתריסר מפעלי או קווי ייצור חדשים בצרפת, אמר מקרון.

"זה יתרום להגדלת הייצור בסביבות 30% בצרפת בארבע עד חמש השנים הבאות עם מטרה להפוך אותנו ליותר אוטונומיים ולהאיץ במיוחד את שינוי האנרגיה והאקלים שלנו", אמר.

הפוסט צרפת משקיעה יותר מ-5 מיליארד אירו בשבבים הופיע לראשונה ב-Chiportal.